שיאומי (Xiaomi) מנסה שוב להמציא עיצוב מיוחד של סמארטפון, שיבדל אותה מן המתחרות. הרעיון הפעם: אוזניות אלחוטיות שנשלפות מן המכשיר בשעת הצורך. שיאומי הסינית הגישה בקשה לרישום פטנט על הרעיון שלה, ומן התרשימים עולה כי האוזניות יאוחסנו בשתי תעלות קטנות הממוקמות בראש המכשיר, והברגה קלה שלהן שולפת אותן החוצה. החברה הגישה את הבקשה לארגון WIPO (ר"ת  World Intellectual Property Office) עוד בינואר, אך אותרה כעת על ידי אתר Letsgodigital הגרמני. הרעיון של החברה מבוסס על שני פטנטים – האחד לסמארטפון, והשני לאוזניות. כאמור, זהו האחרון בניסיונותיה של שיאומי להציג חדשנות מבדלת בשנים האחרונות, בהם סמארטפון עם מסך מתקפל ומודול מצלמה נשלף בן חמש עדשות, או מכשיר בעל מסך היקפי שלבסוף לא הגיע לכדי ייצור המוני, וגם המכשיר שהושק לפני כשנה עם המצלמה הנשלפת. כמו במקרים אחרים וגם בחברות אחרות, העובדה שמוגשות בקשות לרישום פטנטים לא מבטיחה שהפטנט אכן יגיע למימוש בזמן הקרוב במוצר מסחרי, אבל מעידה על חיפושיהן של החברות אחר חדשנות וכיוונים חדשים. הרעיון של שילוב אוזניות בתוך המכשיר יכול דווקא לקסום למשתמשים רבים, משום שהוא חוסך הטענה נפרדת של אוזניות ועשוי למנוע איבוד שלהן, למרות שזה יהיה בוודאי על חשבון מקום שיילקח מרכיבים אחרים או יגרום לעיבוי המכשיר.

כתב: אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל. נוקיה היא חברת טלקום, אחת מיצרניות תשתיות התקשורת הגדולות בעולם, ומובילה בתשתיות סלולר, תקשורת רחבת פס נייחת, תמסורת IP ואופטיקה ומערכות ערך מוסף קצה לקצה. מחצית מתקשורת הדטה והשיחות בישראל עוברת דרך תשתיות מתוצרת נוקיה - בתוך המדינה ומחוצה לה, בנייח ובסלולרי. אנחנו מאוד גאים במסורת הטלפונים הניידים שלנו, שמיוצרים כיום על ידי חברה אחרת - HMD, שמשתמשת בלוגו המוכר שלנו, באישורנו. מניסיוני הרב בשוק התקשורת המקומי אני יכול להעיד שתשתית התקשורת הישראלית נמצאת במצד ירוד, וזה משפיע על כלל הפעילות המשקית שלנו. על פי דו"ח של משרד התקשורת, ישראל נמצאת במקום ה-86 בעולם במהירות הגלישה הסלולרית, לצד מדינות לא מפותחות כמו אנגולה ואקוודור. כמו כן, שיעור חדירת הסיבים האופטיים לבתים בישראל נמצא במקום השלישי מהסוף - נמוך פי 14 מממוצע ה-OECD. זה לא מפתיע, מאחר שאין בישראל השקעה ציבורית-לאומית בתשתיות תקשורת, בשונה מתשתיות כמו תחבורה, רפואה וחינוך. מישהו מצפה שבמחיר של מנת פלאפל חברות הסלולר ישקיעו בכיסוי איכותי, רציף ומהיר? הן מדממות בשנים האחרונות, וגם הסקטור העסקי סובל. במצב שכזה, לא ניתן להסתמך על תשתיות תקשורת מבחינת רציפות, אמינות וזמני תגובה, שלא לדבר על כיסוי טוב. מה עם הרשת הפנים ארגונית? רשת תקשורת ציבורית איכותית זה חשוב, אך לא פחות חשובה מזה הרשת הפנים ארגונית שלכם. במדינות מצליחות אני רואה התקדמות מרשימה של תשתיות תקשורת לערים חכמות, מפעלים, נמלים, בתי חולים וכו'... הן מביאות למספר דברים, לדוגמה: איחוד רשתות והוזלת עלויות תפעוליות באמצעות IP/MPLS. חיסכון בנדל"ן ובחשמל באמצעות תשתית סיבים אופטיים בתוך הקמפוס - POL. הקמת רשתות סלולריות פרטיות, והשגה של רציפות תפקודית וזמני תגובה קצרים (להפעלת ציוד מרחוק) ואבטחת מידע משופרת כל אלה מניבים החזר השקעה מוכח, חדשנות, רציפות עסקית, כושר תחרותיות מול חו"ל ושירותים חדשים ללקוחות. אסור לחשוב שהישענות על Wi-Fi או סלולר ציבורי קיים יעשו את העבודה, וזה בא לידי ביטוי בפרט בתקופת הקורונה והקושי לעבוד וללמוד מרחוק. כל גוף עסקי או ציבורי שרוצה להשיא ערך חייב לבנות תשתית תקשורת פרטית. זה לא יקר ומפחיד כמו שזה נשמע. [caption id="attachment_320183" align="alignnone" width="600"] נוקיה[/caption] מספר דוגמאות להתקדמות העולמית - לעומת ישראל העולם כבר התקדם וישראל נשארה מאחור. להן מספר דוגמאות לכך: דור חמישי סלולרי פרטי בנמל המבורג - בנמל הגרמני ביצעו אוטומציה לשרשרת הלוגיסטית, שמאפשרת הנעת כלים מרחוק, העלאת חוזי ומכ"מ של מכלים בתנועה, בטיחות משופרת (יכולת לשלוט על כלים כבדים מרחוק, לרבות עצירת חירום מיידית) ועוד. אצלנו, בהמשך השנה צפוי נמל אשדוד להפעיל רשת פרטית PLTE (דור רביעי) . ערים חכמות - צ'אטאנוגה שבטנסי הפכה מעיר המזוהמת והננטשת ביותר בארצות הברית להצלחה עולמית בעזרת טרנספורמציה בתחום התקשורת. היא הקימה מערך תקשורת עצמאי, מונים חכמים למים ולחשמל ועוד, עודדה מפעלים לעבור טרנספורמציה והפכה לעיר מושכת ביותר לתעסוקה, עם היי-טק, מפעלים חכמים ואינטרנט של הדברים – מה שהוביל להגירה חיובית אליה. מפעל חכם בעזרת 5G - בוש, טויוטה ולופטהנזה הן דוגמאות למפעלים שהקימו רשת דור חמישי פרטית כדי לאפשר גמישות בפס הייצור (שליטה אלחוטית - מכונות ניידות), לצד אבטחת איכות אוטומטית מבוססת בינה מלאכותית והתייעלות תפעולית מרשימה. רפואה חכמה בעזרת 5G - פרופסור איטלקי התחבר בעזרת הדור החמישי לחדר ניתוח במרחק 100 ק"מ וסייע למנתחים המקומיים. בכך התאפשרה ביתר קלות הבאת רפואה מתקדמת לפריפריה. כמו כן, בית החולים האוניברסיטאי RUSH בשיקגו הטמיע תקשורת 5G מתקדמת לשיפור השירות למטופלים, כולל מרחוק, ולייעול לוגיסטי. בעתיד הקרוב נראה גם העברת חוש מישוש מרחוק באמצעות כפפות מיוחדות המחוברות לתקשורת מתקדמת. עיר חכמה באמצעות סלולר פרטי ורחפנים אוטונומיים - העיר סאנדיי ביפן, שחוותה רעידת אדמה וצונאמי אדירים ב-2011, עם הרס מוחלט וכ-5,000 הרוגים, הפיקה לקחים והקימה רשת סלולרית עצמאית שאינה תלויה ברשת הציבורית, עם מערך בקרה ולהק רחפנים אוטונומיים לניטור בשגרה והצלת חיים בחירום. בנוסף, העיר השתדרגה פלאים בהשקה של שירותים חדשים, שליטה ובקרה מתקדמים. לסיכום, שדרוג תשתיות התקשורת - סלולר, סיבים אופטיים וכדומה - יביא לרציפות תפקודית וחיזוק העצמאות של המשק הישראלי, הן ברמה הלאומית והן ברמה העירונית-ארגונית.

ענקית הקמעונאות עליבאבא (Alibaba) הצטרפה ליוזמת חברת נמלי ישראל (חנ"י) להעברת שטרי מטען מבוססי טכנולוגיית בלוקצ'יין. חנ"י, המפתחת ומפעילה את תס"ק-ים, מערכת קהילת הים בישראל, החלה בחודשים האחרונים בפיילוט חדשני להעברת שטרי מטען בטכנולוגיית בלוקצ'יין, לחיסכון משמעותי של זמן וכסף עבור חברות הלוגיסטיקה והשילוח, לצד שמירה על רמת אבטחת מידע גבוהה ומניעת זיופים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת ביזור הרשומות בין השותפים, דבר אשר מצמצם מאוד את האפשרות לחדור לנתוני הרשומות ולשנות אותם, ובכך לשמור על רמת אבטחת מידע גבוהה הדרושה על ידי משתמשים בשטר המטען. [caption id="attachment_320117" align="alignnone" width="600"] שטרי מטען בטכנולוגיית בלוקצ'יין. עליבאבא[/caption] בחנ"י מסבירים, כי שטר המטען האלקטרוני מהווה עליית מדרגה משמעותית בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות בנמלים ושיפור משמעותי בתהליך האספקה, שכן הוא יאפשר שחרור מטען בזמן קצר יותר וחיסכון בזמן ובעלות השימוש בחברות בלדרות. הפרויקט החדש מייצר בסיס נתונים משותף ומאורגן, שאותו רואים כל השחקנים המורשים השותפים לאותה טרנזקציה, בו זמנית בצורה שקופה וללא שימוש בניירת מכל סוג שהוא. בנוסף, השימוש בבלוקצ'יין יספק אבטחה מוגברת לכל אורך שרשת האספקה, לצד הפחתת הסיכון לאובדן השטר, זיופו או עיכוב בהעברתו. המהלך של חנ"י להנפקה והעברה של שטרי מטען בטכנולוגיית בלוקצ'יין מבוצע במסגרת חברותה בארגון הבינלאומי  International Port Community Systems Association) IPCSA), כאשר עליבאבא החלה לשתף עם הארגון פעולה בפיילוט, במטרה לשלב בעתיד את הטכנולוגיה בכל פעילות הסחר הימי שלה. במסגרת הפיילוט הועברו כבר כמה שטרי מטען בסחר בין ישראל, אוקראינה וספרד, והשתתפו בו יצואנים מובילים, חברות ספנות ו-Port Community Systems, בהם תס"ק-ים. בסקר שנערך בין משתתפי הפיילוט נמצא, כי קיימת הסכמה שאכן קיים צורך במחשוב והעברה של שטרי מטען באופן דיגיטלי, ושמפרט הנתונים שהופיעו בשטר המטען הדיגיטלי בפיילוט, מספק מענה. הטכנולגיה בה משתמשים בפיילוט מתבססת על תשתיות Azure של מיקרוסופט (Microsoft) ופרוטוקול Ethereum. שלמה ברימן, מנכ"ל חנ"י, ציין, כי "הצטרפותה של הענקית העולמית עליבאבא לפיילוט הבלוקצ'יין של חנ"י מהווה הבעת אמון חשובה בישראל, ואנחנו גאים להיות בין המובילים בסטארט-אפ חלוצי בתחום זה. אנו ממשיכים לפעול לקידום כל טכנולוגיה שמטרתה לייעל ולשפר את השירות לטובת כל נותני ומקבלי השירותים בנמלים, ובכלל זה גם את תחום שטרי המטען – תחום שבו נוצר צורך משמעותי לייעול ולהגנה מצד הלקוחות".

שילוב חרדים בתעסוקה בהיי-טק נמצא במגמת עלייה. בארבע השנים האחרונות מסתמן גידול של 52% בשיעור החרדים העובדים בהיי-טק. כמו כן נרשם גידול של 100% במספר החרדים הפונים ללימודי היי-טק. עם זאת, פערי השכר עדיין גדולים. בסך הכל מועסקים כיום בענף ההיי טק 9,700 חרדים, המהווים כ-3% מכלל העוסקים בתחום. נתונים אלו ואחרים עולים מדוח ההיי-טק שהוגש אתמול לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. הדו"ח, הוא יוזמה של קמא-טק ובשיתוף איגוד התעשיות המתקדמות IATI, והא בוצע על ידי חברת המחקר אסקריא, המתמחה בחקר האוכלוסייה החרדית בישראל. במפגש אצל הנשיא השתתפו משה פרידמן, מייסד שותף ומנכ"ל קמא-טק, קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI, סגן שר התחבורה וראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר החרדי, ח"כ הרב אורי מקלב. הדו"ח כולל נתונים שנאספו ממקורות גלויים שונים בין השנים 2014-2018 ובנוסף, סקר שעשה ארגון קמא-טק בשנת 2020 בקרב 1,300 חרדים. נתונים נוספים: רוב מוחץ של החרדים בהיי-טק הם מתחת לגיל 28, מה שמצביע על זינוק מהיר של מאות אחוזים בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית הצעירה. נתון מפתיע אחר בדו"ח מדבר על גידול של 90% בתעסוקת נשים חרדיות בהיי-טק לעומת 2014. כמו כן, נרשם גידול ניכר במספר הנשים שלומדות במסגרות הכשרה שונות על מנת להעשיר את הידע שלהן וגם לשפר את שכרן. בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת העבודה הובעה דרישה מהמדינה, שתפתח ותסייע בהכשרת נשים למקצועות ההיי-טק, לאור הביקוש הרב שיש מצד הנשים במגזר זה. מספר האקדמאים וההנדסאים החרדים עומד על 3,744 איש בשנה, המהווים כמעט 10% מכלל הלומדים למקצועות ההיי-טק בישראל. בשנת 2018 למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה כ-1,417 סטודנטים חרדים את מקצועות ההיי-טק, גידול של כ-35% בהשוואה לשנת 2014. בתחום השכר, החרדים עדיין מופלים לרעה לעומת עובדים אחרים. מהדו"ח עולה, ששכר המועסקים החרדים בהיי-טק עומד על 10,830 שקלים בממוצע, שעדיין נמוך משמעותית מעובדים בתחום שאינם חרדים, ששכרם הממוצע עומד על 22,479 שקלים. עם זאת, מהדו"ח ניכר כי פערי השכר מצטמצמים ככל שעוברות השנים מסיום הלימודים. מגמה חיובית בולטת היא גידול בענף היזמות בהיי-טק. כיום פועלים בענף 200 סטארט-אפים חרדיים, שהחלו לפעול מאז 2015, והם מהווים 5% מסך כל חברות ההזנק. נשיא המדינה: "כלכלת ההיי-טק הישראלית היא אור לגויים. שמנו יצא למרחוק כ"אומת הסטארט-אפ". הדו"ח הזה מצביע על כך שההיי-טק הוא שדה אופטימלי לשילוב הציבור החרדי, ציבור שמשקיע בחינוך, בלימוד, בעל מחויבות ומסירות גבוהה. קרין מאיר רובינשטיין: "החסם העיקרי העומד בפני צמיחה של תעשיית ההיי-טק כיום הינו המחסור בכוח אדם מיומן. שילובם בחברה הישראלית של חילונים, חרדים, ערבים, דרוזים וכל קבוצה באוכלוסייה באשר היא - היא מלאכת קודש שבה עוסקת תעשיית ההיי-טק, והם אלו שיכולים לתת את המענה לאתגר הלאומי הזה. אנו ב-IATI מאמינים, שהגיוון התעסוקתי ומציאת הנוסחה הנכונה לשילוב כוחות של כל הקבוצות בחברה הישראלית הוא המפתח על מנת להצעיד את הכלכלה וההיי-טק הישראלי לעבר העתיד". משה פרידמן: אמר כי הם אופטימיים מן הנתונים שמעלה הדוח" דווקא בעת הזו של משבר תעסוקתי עמוק, עם השלכות ארוכות טווח על המשק הישראלי - אני חושב שיש פוטנציאל אדיר להאצת תהליך השילוב של האוכלוסייה החרדית בהייטק ובתעסוקה בכלל"." חה"כ הרב אורי מקלב בירך גם הא על הדו"ח ואמר: "תוצאות הדו"ח מראות בבירור, כי כאשר יש השקעה בתחום, זה מביא להישגים גדולים, ולכן יש להשקיע יותר, ובמיוחד בתקופה הזאת".

באחרונה פגשתי במאורה את אריק יקואל, מנמ"ר המינהל לחינוך התיישבותי-פנימייתי ועליית הנוער. יקואל הודיע כי יפרוש בחודשים הקרובים, לאחר כחמש שנים בתפקידו. הוא הגיע למינהל אחרי שירות של 23 שנים במערכי התקשוב של צה"ל, שבהן הוביל בין היתר את השילוביות המבצעית וה-ERP הצה"לי. המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער הינה יחידה ממשלתית, שאחראית על תלמידי הפנימיות ובתי הספר האזוריים. יקואל סיפר כי במוסדות המינהל לומדים כ-90,000 תלמידים, כרבע מהם בכפרי הנוער ובפנימיות. "המינהל, ביחד עם המוסדות בשטח, ושותפים נוספים, מוביל עבודת קודש לטובת חינוכם של התלמידים, שחלקם מגיע מרקע מורכב, ואנשיו מעניקים מגוון רחב של מענים בפנימיות מסוגים שונים. בכפרי הנוער למשל, המענה ניתן בבית הספר, בפנימיה ובמשק החקלאי. הרעיון הוא לאפשר לכל תלמיד למצות את יכולותיו ולהצליח, בלי קשר לרקע ולפערים קודמים וזאת באמצעות מענים מגוונים", הרחיב יקואל בשיחתנו. בנוגע לפרישה המתקרבת, אריק אישר את

זאת ועוד, אי-ביי פרסמה תחזית חיובית לגבי שני הרבעונים הבאים. עם זאת, המשקיעים סקפטיים בקשר לכך ומביעים חשש שהחברה לא תוכל לעמוד בהן. כמו כן, מומחים מצביעים על כך שבגלל המצב, להערכות ולתחזיות אין משמעות, שכן המציאות יכולה להשתנות בן רגע. הביצועים היו, כאמור, טובים. במהלך המחצית הראשונה של השנה, ההוצאות של החברה גדלו ב-2.8% ל-3.8 מיליארד דולר וההכנסות עלו בהרבה יותר – ב-8.33% - ל-5.2 מיליארד. על רקע מספרים אלה, הרווח התפעולי צמח ב-25.9% ל-1.45 מיליארד דולר וזה הנקי זינק פי 4.5, או 351.2%, ל-4.2 מיליארד. הגידול ברווח הנקי הושפע גם מזינוק של יותר מפי 4 בהכנסות המימון ובעלייה של 65% בהחזר המס. ברבעון המדווח נרשמו מגמות דומות: ההוצאות הכלליות גדלו במהלכו ב-9.6% לקצת יותר משני מיליארד דולר וההכנסות זינקו ב-18.2% ל-2.9 מיליארד. הדבר השפיע לחיוב על הרווח הנקי, שצמח ב-85.6% ל-746 מיליון דולר, ועל הרווח למניה, שהאמיר ב-128.3% ל-1.05 דולר. עליות בולטות בהכנסות המימון ובהחזר המס השפיעו גם הן לחיוב על הרווח הנקי. עוד עולה מהנתונים כי הרווח הגולמי גדל ב-21.2% ל-2.3 מיליארד דולר וזה התפעולי זינק ב-47.1% ל-821 מיליון. ג'יימי יאנון, מנכ"ל אי-ביי, אמר כי "היה לנו רבעון טוב, שעקף את התחזיות שלנו. שמנו דגש לסייע לעסקים קטנים בתקופה קשה זו והוספנו שמונה מיליון קונים".

ווטסאפ (WhatsApp) אישרה כי הטלפון הנייד של פוליטיקאי קטלוני בכיר, התומך בבדלנות קטלוניה מספרד - נפרץ בשל חולשה באפליקציית המסרים, כך דיווח אתמול (ג') הגרדיאן (The Guardian) הבריטי. במכתב שנשלח לרוג'ר טורנט, יו"ר הפרלמנט האזורי הקטלוני, אישרה ענקית המסרים כי חשבונו האישי "הותקף במטרה להשיג גישה בלתי מורשית לנתונים ולהתקשרויות על המכשיר". ווטסאפ אישרה במכתב, שהגיע לידי הגרדיאן, כי המתקפה כנגד המשתמשים שלה בוצעה על ידי הרוגלה פגסוס, פרי פיתוח חברת הסייבר ההתקפי NSO הישראלית. לדברי ניאמה סוויני, מנהלת מדיניות ציבורית לאזור אירופה, המזה"ת ואסיה ב-ווטסאפ, "במינוח 'הותקף' אנו מתכוונים לעובדה שהתוקפים ניסו להחדיר נוזקה לאפליקציית ווטסאפ של טורנט. על בסיס המידע הזמין לנו, אנו לא נמצאים במצב לאשר האם המתקפה צלחה. אישור שכזה יוכל להתקבל רק לאחר חקירה פורנזית מקיפה וממצה של המכשיר".  היא אף הציעה לטורנט "ערוץ תקשורת פתוח" וסיוע בכל בקשה אחרת שעשויה להיות לו, ואמרה כי ווטסאפ אירלנד תגיב לכל הליך משפטי. "אנו תומכים בפיקוח משפטי חזק על כלי נשק סייבר, כמו אלה ששימשו במתקפת סייבר, זו כדי להבטיח שהם לא פוגעים בזכויות הפרט ובחירויות שאנשים – באשר הם בעולם - ראויים להם", אמרה סוויני. קבוצת NSO סירבה להגיב על המכתב של ווטסאפ. חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, המוכרת את הרוגלה שלה רק ללקוחות ממשלתיים, הכחישה כי נטלה חלק בהפעלת הרוגלה, ואמרה כי אינה יודעת מיהם היעדים של הממשלות שרוכשות ממנה את הרוגלה. [caption id="attachment_319265" align="alignnone" width="600"] רוג'ר טורנט, יו"ר הפרלמנט האזורי הקטלוני. צילום: אומניום קולטורל, מתוך ויקיפדיה[/caption] "זה פסול, שגוי, שמרגלים אחרי פוליטיקאים במדינה דמוקרטית" לפני ימים אחדים ספרד הכחישה כי עקבה אחרי טורנט. במדינה עלו קריאות לחקירת המקרה. טורנט הוזהר כי הטלפון הנייד שלו הודבק ברוגלה, "שלדברי היצרנית שלה נמכרת רק לממשלות, כדי לעקוב אחר פושעים וטרוריסטים", כך לפי תחקיר של הגרדיאן ואל פאיס (El País) הספרדי. מהתחקיר עלה כי לטורנט ולעוד לפחות חמישה תומכים בהיפרדות קטלוניה מספרד נאמר כי הם מוּקדו (טורגטו) בשנה שעברה, במה שמומחים אומרים שהוא "מקרה אפשרי של ריגול פוליטי פנימי" באירופה. הדיווחים הובילו קריאות להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, ושניים מהקורבנות כבר אמרו, כי ינקטו צעדים משפטיים כנגד פליקס סאנז רולדאן, שהיה ראש NIC, מרכז הביון הלאומי של ספרד. במשפט שמתנהל בארצות הברית עלה, כי פגסוס ניצלה פגיעות בווטסאפ, שאפשרה למפעיל הרוגלה גישה לכל התכנים הנמצאים בטלפון הנייד של היעד – כולל מיילים, הודעות טקסט ותמונות. עוד נטען, כי לאחר השתלת הרוגלה ניתן היה גם להפעיל את הטלפון ואת המצלמה ולהפוך אותם לאמצעי האזנה. טורנט, שהוזהר על ידי חוקרים שעובדים עם ווטסאפ על כך שהפך ליעד ריגול, אמר, כי המתקפה על הטלפון שלו בוצעה בלא כל סמכות שיפוטית. "זה פסול, שגוי, שמרגלים אחרי פוליטיקאים במדינה דמוקרטית, שיש בה שלטון החוק", אמר. ווטסאפ מאמינה, כי המתקפות אירעו בתקופה של שבועיים באפריל ובמאי 2019, כש-1,400 משתמשים שלה הותקפו על ידי פגסוס. לפי האפליקציה, יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם במרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים – נפגעו מפגסוס. פייסבוק (Facebook), הבעלים של ווטסאפ, תבעה את NSO בארצות הברית, וזו האחרונה ממשיכה לטעון שהרוגלה שלה נמכרת אך ורק לממשלות ולמטרת סיכול אירועי טרור. עד כה לא פורסם על פגיעה של פגסוס באזרחי מדינה אירופית, אלא רק בערב הסעודית, במקסיקו ובחלק ממדינות המפרץ.

ארבע ענקיות הטכנולוגיה אפל (Apple), אמזון (Amazon), פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google) נאלצות להציב היום (ד') את ראשיהן - המנכ"לים טים קוק, ג'ף בזוס, מארק צוקרברג וסונדר פיצ'אי - לשימוע בפני הקונגרס של ארצות הברית. על הפרק חקירת הגבלים עסקיים, או בלשון העם: ברירו מעמיק אודות שיבוש התחרות במשק. במקור נקבע הדיון המסקרן, שמסעיר את כלי התקשורת בכל העולם, ליום ב' השבוע, אולם נדחה להיום וייערך בשעה 19:00 לפי שעון ישראל, ויועבר בשידור חי בערוץ ועדת המשפט של הקונגרס ביוטיוב (YouTube). השימוע הדרמטי יהווה למעשה את הפעם הראשונה בה כל ארבעת המנהלים הבכירים מעידים יחד מול הקונגרס. בשל מגיפת הקורונה ארבעת המנהלים הבכירים אמורים לקחת חלק בוועידת וידיאו. בזוס, קוק, צוקרברג ופיצ'אי "יפגשו" את חברי הקונגרס האמריקני באופן וירטואלי, וישתתפו בדיון מטעם ועדת המשנה להגבלים עסקיים של וועדת החוק והמשפט בבית הנבחרים, שיתמקד בכוח השוק של התאגידים הטכנולוגיים ובתהיה האם אלו עושים בו שימוש כדי לחנוק תחרות בריאה. הענקיות האמריקניות התמודדו עד כה עם טענות שונות על תחרות בלתי הוגנת, שהפרלמנט חוקר אודותיה כבר למעלה משנה. בספטמבר 2019 נשלחו מכתבים לארבעת חברות הטכנולוגיה הגדולות בדרישה שימסרו לידי הוועדה מסמכים פנימיים, מיילים ומידע רגיש לצורך חקירתה. מה ישאלו המחוקקים? בין היתר צפויים המחוקקים לשאול את מנכ"ל אפל קוק, לגבי התנאים שהענקית בהובלתו מציבה בעבור מפתחי האפליקציות ל-iPhone בחנותה, ה-App Store. המפתחים טוענים שמדובר בתנאים לא הוגנים, תוך ניצול הבלעדיות של החנות ושל אפל, שגובות מהם 15 עד 30 אחוזי עמלה בתמורה לזכות למכור את היישומים שלהם דרכה, כמו גם על מכירות בתוך האפליקציה, אם זו הורדה דרך החנות. וחשוב לזכור כי מי שמפתח יישומים ל-iPhone אין למעשה כמעט כל אפשרות אחרת לשיווקם, מלבד החנות של אפל. יצוין כי מובילת שוק הזרמות המוזיקה, ספוטיפיי (Spotify), הגישה בנדון במרץ אשתקד תביעה באיחוד האירופי. עוד תביעה מפורסמת, הידועה בשם פפר נגד אפל, הוגשה בארה"ב כבר ב-2011 ועסקה בדיוק בנושא זה, או במה שכונה בה "מס אפל" (Apple tax), אותם 30 האחוזים שהענקית מקופרטינו גובה על היישומים ב-App Store. [caption id="attachment_204825" align="alignleft" width="300"] מנצלת את הדומיננטיות? ה-App Store של אפל. צילום: BigStock[/caption] צוקרברג, הבוס והמייסד של פייסבוק שיענה על שאלות בעניינה, כבר העיד מספר פעמים בעבר בקונגרס ובסנאט. הרשת החברתית בהובלתו מואשמת, בין היתר, בכך שהפכה לדומיננטית בעסקי המדיה החברתית בזכות הריכוזיות שצברה עקב רכישת שירותים חברתיים אחרים, את אינסטגרם (Instagram) וווטסאפ (WhatsApp). במקרי עבר ניסו מחוקקי ארה"ב לקבל מצוקרברג מענה בנוגע לפרטיות המשתמשים שלה, ומה שנראה כהפרה בוטה שלה בפרשיית קיימברידג' אנליטיקה, וכן בנוגע למטבע הווירטואלי הליברה, בין השאר. במקרה של גוגל, פיצ'אי, שעומד גם בראש חברת האם, אלפבית (Alphabet), עשוי להישאל על כוח השוק של גוגל בעסקי מנועי החיפוש והפרסום אונליין. עניינים שקצרה היריעה מלפרט אבל שבהחלט קובעים באופן מהותי איך נראים חיינו וכיצד מתנהל השוק. [caption id="attachment_296290" align="alignleft" width="300"] מנצל את ייתרונה כקמעונאית הגדולה ביותר? אמזון. צילום: BigStock[/caption] ובזוס, האיש העשיר בעולם, שהוא הבעלים והמנכ"ל של אמזון ייחקר, בין היתר, בנוגע לחשדות כי החברה עושה שימוש בנתונים של קמעונאים אחרים המוכרים בפלטפורמה שלה, ואז מקדמת מוצרים מקבילים משלה כתחרות למוצרי המוכרים, ןבאופן לא הוגן. כדאי לשים לב לעובדה כי לכל הארבעה קשרים מסוימים עם הממשל, לטוב או לרע, ולפעמים מדובר על קשרים שאינם באור הזרקורים, כמו למשל הטענות שלצוקרברג חוזה עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שאותם הכחיש באחרונה המיליארדר שהביא לעולם את פייסבוק. קוק ופיצ'אי נפגשו כל אחד בתורו עם הנשיא בשיחות שהסתיימו באקורד חיובי, לפחות כך טענה התקשורת האמריקנית. מאידך, בזוס הוא אויב מיתולוגי של טראמפ ושל הרפובליקנים בעיקר משום שהוא הבעלים של הוושינגטון פוסט (Washington Post), המדווח לעיתים קרובות בביקורת על נשיא ארה"ב. מה יאמרו המנכ"לים לוועדה? בטרם המפגש הטעון של היום, פרסמה הוועדה את הצהרותיהם של ארבעת המנכ"לים, אותן הם הגישו לה לפני השימוע. כמה קווי הגנה נפוצים מופיעים בטקסטים. המנהלים מדגישים את היות ענקיות הטכנולוגיה אמריקניות, ולפיכך ינסו "לשחק" על ענייני לאומיותן של החברות וחשיבותן לאומה ולארה"ב. הם גם מציינים כי ישנם מתחרים חזקים בשווקים שלהן, שמתאפיינים בחדשנות ובמעוף, ולפיכך ההצלחה העתידית שלהן ממש לא וודאית. [caption id="attachment_319115" align="alignleft" width="300"] כל הדרך מלמטה, כפי שהאמריקנים אוהבים. פייסבוק. צילום: BigStock[/caption] צוקרברג יאמר בפני חברי הפרלמנט כי: "פייסבוק היא עכשיו חברה מצליחה, אבל עשינו את זה בדרך האמריקנית: התחלנו בלי כלום וסיפקנו שירותים טובים יותר שאנשים מצאו שהם בעלי ערך". הוא עתיד להסתכן בטון קצת יותר מתריס מאשר שלושת הבוסים האחרים, ולומר גם ש-"כפי שאני מבין את החוקים שלנו, חברות לא רעות רק בגלל שהן גדולות". צוקרברג יטען כי ווטסאפ ואינסטגרם סיפקו למשתמשים שירות טוב ובטוח יותר בזכות המשאבים של פייסבוק, ושלמעשה בעלותה העצימה את יכולות אלו שלהן. בדומה להופעותיו הקודמות בקונגרס האמריקני, צוקרברג מתכנן גם הפעם להצביע על האיום מכיוונה של סין. הוא יאמר כי פייסבוק מאמינה בערכים כמו דמוקרטיה, תחרות וחופש ביטוי, אך עם זאת, לא בטוח שערכים אלה ילכו ויתחזקו בעידן הנוכחי. בדבריו המתוכננים יגיד המנכ"ל בעניין זה: "לדוגמה, סין בונה גרסה משלה לאינטרנט, שמכוונת לרעיונות שונים לחלוטין - והם מייצאים את חזונם למדינות אחרות". קוק יאמר לקונגרס כי "אפל היא חברה אמריקנית ייחודית, שההצלחה שלה אפשרית רק במדינה הזו", כך לפי הצהרתו המקדימה לוועדה. הוא יציין את התפקיד המהפכני של ה-iPhone של אפל בשוק הסמארטפונים, ויתייחס ליריבים חזקים, כמו וואווי (Huawei) - שם שמקפיץ את האמריקנים בשל הטענות לכך שהחברה מרגלת בעבור סין בארה"ב ובעולם - LG, סמסונג (Samsung), ואפילו גוגל.הוא כתב למחוקקים כי "לאפל אין נתח שוק דומיננטי באף אחד מהשווקים שבהם אנו פועלים", וציין כי המערכת האקולוגית של חנות האפליקציות תומכת ב-1.9 מיליון משרות אמריקניות. הוא צפוי לטעון שהעמלות על האפליקציות שמוצעות דרך אפל דומות לאלו שנגבות בפלטפורמות אחרות, או אפילו נמוכות יותר. [caption id="attachment_277656" align="alignleft" width="300"] דומיננטיות במנועי חיפוש? גוגל. צילום: BigStock[/caption] הבוס של אלפבית וגוגל, פיצ'אי, ציין בהצהרתו המוקדמת, ועתיד לומר בדיון בין השאר, כי משתמשי האינטרנט פנו גם לאמזון, איביי (Ebay), וולמארט (Walmart) וקמעונאים אונליין אחרים כאשר חיפשו מוצרים ועשו זאת דרך התוצאות שגוגל סיפקה. "באופן דומה, בענפים כמו נסיעות ונדל"ן, גוגל חשופה לתחרות עזה מצד חברות רבות המומחיות בתחומן", עתיד להדהד פיצ'אי את מה שכתב לוועדה. יחד עם זאת, הוא ידגיש כי גם חברות קטנות יכולות להיות תחרותיות יותר בזכות גוגל כפלטפורמה פרסומית, במיוחד בתקופת משבר הקורונה. מבין הארבעה, בזוס, מנכ"ל אמזון - הקמעונאית אונליין הגדולה בעולם - עתיד ככל הנראה, לפי ההצהרה המוקדמת, לפרוס בפני הוועדה והקונגרס את הדברים הארוכים, והאישיים, ביותר. הוא יספר לראשונה על אמו, שהייתה רק בת 17 כשנולד, ועל אביו המאמץ, שהגיע מקובה לארצות הברית בגיל 16. בזוס יתאר כיצד למד מסבו איך לפתור בעיות בכוחות עצמו, ואיך להיות יצירתי, ואז יתגונן בכך שיטען לטובת הענקית שלו, כי בעשור האחרון החברה יצרה יותר משרות בארצות הברית מכל חברה אחרת. "כמו שהעולם זקוק לחברות קטנות, כך הוא צריך גם חברות גדולות", צפוי לומר בזוס, ולנמק את זה בכך שהסיבה היא שיש דברים שחברות קטנות פשוט לא יכולות להתמודד איתם.