זום ממשיכה לנזוק: שווי השוק של החברה עקף אמש (ג') את זה של יבמ, לאחר שמניית החברה, שמייצרת את תוכנת הווידיאו קונפרנס הפופולרית, זינקה בוול-סטריט ב-40%, בעקבות פרסום תוצאות עסקיות מצוינות. בעקבות זאת, שווי השוק שלה עלה ל-129.12 מיליארד דולר, לעומת 109.9 מיליארד לענק הכחול. החברה הציגה שלשום עליות תלת ספריות בהכנסות ודו ספרתיות ברווח הנקי – הן במחצית הראשונה והן ברבעון השני של השנה. ההכנסות שזום השיגה בששת החודשים הראשונים של 2020 היו גבוהות מאלה שנרשמו ב-2019 כולה. הדבר הביא לזינוק בשער המניה של החברה, שהעשיר את הונו של המנכ"ל, אריק יואן, ב-4.2 מיליארד דולר ביום אחד (!). הסיבה המרכזית לקפיצה של זום היא משבר הקורונה, שאילץ את כולנו להסתגר בבית והעביר רבות מהפגישות העסקיות המתנהלות לפלטפורמה שלה. התקופה הנוכחית של שגרת הקורונה, אחרי היציאה של חלק מהמדינות מהסגר, לא הביאה לירידה בשימוש בתוכנה, והפופולריות שלה נשמרת, ואף עולה. יצוין כי מתחילת השנה האמיר שער המניה של החברה ב-378%. האנליסטים קוצרים שבחים לזום. כך, מטה מרשל ממורגן סטנלי אמר כי "עם פרודוקטיביות טובה מהצפוי של העבודה מהבית, ועם העובדה שמגפת הקורונה ממשיכה את מניעת החזרה לעבודה (מלאה מהמשרד – י"ה), אנחנו רואים שהערך של זום ממשיך לעלות". סטרלינג אוטי מג'יי.פי. מורגן אמר כי "מדובר ברבעון מרשים מאוד, ובמובנים מסוימים חסר תקדים". האנליסט שבלי סייפארי מ-FBN Securities כינה את התוצאות שהציגה זום "מפוצצות". גם לאילון מאסק יש סיבות לחייך. צילום: מתוך ויקיפדיה גם טסלה מזנקת נקודה נוספת ראויה לציון היא שטסלה של אילון מאסק זינקה למקום השביעי ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, וערכה עמד בתום המסחר אמש על 464.3 מיליארד דולר, לאחר צמיחה של 12.3% בשער המניה שלה. נכון לכתיבת שורות אלה הוא ירד ועומד על 442.66 מיליארד, למרות עלייה של יותר מ-3% לפני פתיחת שערי הבורסה הניו-יורקית. אתמול היה יום המסחר הראשון לאחר ההחלטה של הנהלת טסלה על פיצול מניות החברה – צעד שבשוק ההון מציינים כי הוא חכם. מתחילת השנה עלה האמיר המניה שלה ב-472%. גם אפל ביצעה באחרונה פיצול מניות – החמישי במספר שלה.

אפל השיקה אתמול (ג') את מה שנראה כגרסה האחרונה של iOS 13, לפני המהדורה ה-14, שהיא אמורה להשיק מאוחר יותר השנה, ככל הנראה בעוד כמה שבועות. מדובר ב-iOS 13.7, ובמדינות מסוימות בארצות הברית (בלבד) היא מגיעה עם השירות המובנה של התראות על התפרצות הקורונה שהיא השיקה באחרונה, יחד עם המתחרה הגדולה, גוגל. השירות מדווח על התפרצות הקורונה באזור שבו נמצא המשתמש, בשיתוף רשויות הבריאות ובתי החולים המקומיים. כדי להפעיל את השירות, יש להיכנס לאפשרות חדשה בהגדרות המכשיר – "Turn on exposure notifications". לאחר הלחיצה על אפשרות זו יוכל המשתמש לבדוק האם האפליקציה שמתריעה על התפרצות הקורונה מופעלת באזור שבו הוא נמצא. באזורים שבהם רשויות הבריאות החליטו להשתמש בסביבת העבודה החדשה של אפל, ניתן יהיה לקבל עדכונים על התפרצות הקורונה ישירות למכשיר, ללא צורך להוריד אפליקציה מיוחדת. כרגע ניתן להשתמש בשירות החדש, שכאמור – מייתר את הצורך בהורדת אפליקציה ייעודית – רק בכמה מדינות בארצות הברית: מרילנד, נבדה, וירג'יניה ומחוז קולומביה, שם ממוקמת וושינגטון הבירה. מספר מדינות – וירג'יניה, צפון דקוטה, ויומינג, אלבמה, אריזונה ונבדה – כבר השיקו אפליקציות שמוסרות דיווחים על מקומות הימצאותם של חולי קורונה. גם ישראל עשתה זאת, עם אפליקציית המגן של משרד הבריאות – בנוסף לאיכוני השב"כ, שנשלחים לאנשים שבאו במגע עם חולים מאומתים. עדכונים נוספים בגרסה החדשה של iOS הם אפשרויות נוספות ליצירת ממוג'ים (אמוג'ים מונפשים מותאמים אישית), שאפל הוסיפה למערכת ההפעלה שלה בגרסאות הקודמות, שיפור שיתוף הקבצים ב-iCloud Drive ותיקוני באגים.

חברת ארובה (HPE Aruba) בחרה בבזק בינלאומי כשותף MSP בישראל. ההכרזה על העמקת שיתוף הפעולה בין ענקיות התקשורת מגיעה במקביל להשקת מוצר הדגל של ארובה לשוק הישראלי – מערכת סנטרל (Central). מדובר בפלטפורמה של שירותי ענן, המהווה כלי מרכזי לניהול הרשת ולפתרון הוליסטי של תחום החיבוריות והתקשורת. ארובה סנטרל הינה מערכת ניהול רשת בפורמט Cloud to Edge, המספקת למשתמשים שירותי ניהול, ניטור ובקרה, החל משלב הדטה סנטר ועד לתפעול אצל משתמש הקצה, במעטפת תומכת רב-מערכתית הן ברמת החיבורים האלחוטיים, הן ברמת חיזוי תקלות וכלה אבטחת מידע. במסגרת העמקת שיתוף הפעולה הוכרז כי מערכת ארובה סנטרל תשווק בישראל באופן מלא בידי בזק בינלאומי – הגורם היחיד בארץ שהוסמך להעניק שירותי MSP (ר"ת Managed Service Provider). שירות מקצה לקצה "בזק בינלאומי נוקטת בגישה לפיה הלקוח תמיד במרכז, והוא צריך לקבל את הפתרון המוצרי ואת כל המעטפת שנלווית למוצר", אומר רון גלב, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי. "אנחנו מחויבים להעמיד לטובת הלקוחות אל כל השירותים, מהרמה הטכנולוגית וניהול אבטחת המידע ועד לרמת שירות הלקוחות ביומיום. כשארגון בוחר בבזק בינלאומי הוא מקבל מעטפת של פתרונות ברמה הטכנולוגית וגם ברמת השירות – וזה נותן לו שקט להתמקד באתגריו העסקיים". ב-Aruba רואים בגישה של ניהול פתרונות מרכזי בידי שותפי MSP התנהלות שמוכיחה את עצמה, במיוחד בימי משבר הקורונה, שבהם ארגונים מחפשים לצמצם התחייבויות ובוחרים בדרך של השקעה תפעולית (OPEX) על פני השקעה הונית (CAPEX). "מדובר בעידן שבו אנחנו רואים יותר ויותר לקוחות שבוחרים את שירותי הנטוורקינג בפורמט as a service", אומר דרור גולדשמיד, מנכ"ל ארובה ישראל, "גישה שהחלה לפני הקורונה וכיום תפסה תאוצה, כי מטבע הדברים, חברות בתקופה כזו חוששות לקחת סיכונים ולהיכנס להשקעות גדולות". "אנחנו רואים בבזק בינלאומי שותף GOLD, ברוח האסטרטגיה הבינלאומית של החברה", מדגיש עמרי שעיבי, מנהל השותפים של ארובה ישראל, "מדובר בגישה שמאפיינת את התנהלות ארובה, היוצרת שותפויות אסטרטגיות עם גורמים מובחרים ברחבי העולם". עולם ללא חיווט ארובה נרכשה על ידי קונצרן הענק Hewlett Packard Enterprise לפני כחמש שנים, ומשמשת כזרוע התקשורתית של הארגון. בשל חוזקו של המותג, אומר גולדשמיד, בחרו ב-HPE לשמור את שם החברה גם לאחר הרכישה, "כדי להמחיש עד כמה חזק המותג Aruba, אפשר לבחון את רשימת החברות המובילות Fortune 500 האמריקני – למעלה מ-300 חברות שעושות שימוש במוצרי Aruba, כולל ארגונים כמו eBay,  גוגל (Google), אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft), ואחרות. הנוכחות בעולם מורגשת מאוד וכמובן בישראל, כתמונת ראי לעולם בארגונים רבים שמעוניינים לקבל את האיכויות שארובה יודעת לספק". "אם יש משהו שהעולם גילה בימים של משבר הקורונה והמעבר לעבודה מרוחקת, זה את החשיבות של מערכת אלחוטית מתקדמת. זה כבר מזמן לא סתם התחברות ל-Wi-Fi", אומר גלב, "אנחנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם ארובה בתור מובילה עולמית בקידום של גישת ה-mobility first, ששמה דגש על ניוד ועבודה אלחוטית. בחברות הגדולות, גם במשרדים הפיזיים נמנעים מחיווט ומחפשים פתרונות wireless. לשם העולם מתקדם, והקורונה הבהירה שאנחנו בעצם כבר שם, וזו המטרה ששמנו לנגד עינינו בבזק בינלאומי". עולם על ענן אם שנת 2020 תיזכר כרגע בזמן שבו העולם התנתק מהכבלים, הרי שמערכת Aruba Central היא הפתרון שיכול לגרום לחזון האלחוטי להתגשם בצורה האופטימלית. "סנטרל היא הרבה יותר מאשר מערכת לניהול רשת", מסביר שעיבי, "פלטפורמת שירותים בענן של ארובה, מאפשרת ללקוח להתחבר באופן ישיר לרשת הארגונית, בכל זמן ומכל מקום – גורם המשמעותי שמאפיין את מערך העבודה בתקופת הקורונה". אלמנט נוסף הוא ניטור באמצעות בינה מלאכותית. "המערכת מספקת חיווי בזמן אמת שהכל תקין ועובד כשורה, ומתריעה ברגע שהיא מזהה ערכים חריגים שיכולים להעיד שמשהו עומד להשתבש", אומר שעיבי. "לסנטרל יש יכולות AI שיכולות לנבא תקלות עתידיות, לפני שהמשתמש ברשת מאתר בעיה, מה שכמובן מטייב את חוויית המשתמש בצורה ניכרת. יכולות הבינה המלאכותית מאפשרות אבטחת רשת ומניעת טרור סייבר. המערכת יודעת לנתח התנהגויות של התקני קצה ולדווח אם ישנה חריגה מהנורמה המצופה". רובי כהן, המנהל הטכני של ארובה ישראל אומר ש-"הרשת הארגונית כבר מזמן לא משמשת כמקור התחברות רק למחשבים במשרדים. לצד תוספות – כמו התחברות אלחוטית ממחשבים ניידים או ממכשירי הטלפון של העובדים – מספקת כיום הרשת מענה לאלמנטים אחרים: מצלמות אבטחה, דלתות אוטומטיות, מערכת בקרת חום, מערכת נוכחות, גלאי עשן ומכשירים אלקטרוניים שפועלים ברשת. כל אחד מההתקנים יכול להיות מקור לפריצה, ורמת האבטחה הגבוהה שמעניקה מערכת הסנטרל היא התשובה האולטימטיבית לאיומים". "העולם עבר לעבודה מרחוק", מסכם גלב, "ומערכת ארובה סנטרל נועדה לשפר את המעבר הזה. הפלטפורמה מספקת פשטות בהתחברות, מהירות ושרידות, לצד ניטור ואבטחת מידע משודרגים. קשה לחשוב על מועד מתאים יותר להשקה של פלטפורמה כזו, ואנחנו גאים על הבחירה של ארובה בנו כשותף MSP – שותפות שתוביל לשירות ברמה הגבוהה ביותר ללקוחותינו".

אבטחת הרשתות בארגונים היא "כאב ראש" תמידי ואף גדל בקרב צוותי IT, במיוחד במציאות הנוכחית של עלייה מאסיבית בעבודה מרחוק, כך עולה ממחקר חדש. המחקר נערך ביוזמת ג'וניפר (Juniper Networks) בקרב יותר מ-1,000 בכירי IT בארגונים בצרפת, בגרמניה, בישראל, באיטליה, בסעודיה, בהולנד, באיחוד האמירויות, באנגליה ובארה"ב. הוא מעלה, כי הגישות המסורתיות לאבטחת הרשת העצימו את אתגרי אבטחת המידע. זאת, בשל מגבלות תקציב ועבודת הצוות מרחוק. האתגרים של מנהלי ה-IT ומנהלי האבטחה הועצמו בשל הצורך בהתמודדות מול היבטים שונים של ביצועי רשת, חוסר יכולת לשדרג את הרשת כולה והמטלות היומיות של תחזוקת רשת, המעכבות חדשנות. אתגר נוסף שמולו מתמודדים ארגונים רבים הינו תחום אבטחת המידע, הממוצב כמשקולת תקציבית – ולא כיתרון עסקי. "נראה, כי הפתרון שאליו הם מייחלים", נכתב, "נמצא בנראות מובנית ברשת, המאפשרת דיוק גבוה יותר של זיהוי הבעיות, סגירת מעגלי אבטחה מהר יותר, אוטומציה ואכיפת מדיניות רחבה. גישה זו תאפשר לצוותים לספק תובנות בעלות משמעות בהיקף רחב, בלא עלויות נוספות, תוך שחרור העומס מהעובדים שיכולים להתפנות לביצוע פרויקטים אסטרטגיים". 97% מהמשיבים ו-100% מהם בישראל ענו, כי הם מתמודדים מול רצף של אתגרים בניסיון לאבטח את רשת הארגון שלהם באופן אפקטיבי. "ניכר, כי אתגרי ה-IT, שהחלו עוד לפני העלייה החדה בעבודה מרחוק, התעצמו משמעותית על רקע האיום המתפתח של פושעי רשת בעלי מוטיבציה גבוהה, שכל הזמן מחדשים ומנצלים כל הזדמנות לשגשג מבלי להיחשף", נכתב. "בינתיים, מקצועני IT ואבטחת מידע מתמודדים עם אתגרים נוספים למול הצורך לאזן בין דרישות הארגון לבין אבטחת המידע, גם כאשר הם מודעים לכך, ששינויים אלה ירחיבו את טווח הפגיעה בתשתית הרשת הארגונית ויובילו לצורך בשכבת הגנה נוספת". 86% מהמשיבים בעולם, ו-76% בישראל, הרגישו שהם צריכים לשפר את אמינות וביצועי הרשת שלהם. "הרשת היא ה'לב הפועם' של כל ארגון המתמודד עם תעבורת רשת דיגיטלית, במיוחד על רקע המציאות הקיימת של דרישה לעבודה מרחוק עבור מספר גדול יותר של עובדים מאשר בשגרה", ציינו החוקרים. "כדי להיות יותר יעילים, יש להטמיע יכולות אבטחת מידע בתוך תשתית הרשת על מנת להגן עליה – ולא בשכבה מעליה". נוסף על כך, 47% מזמן צוותי ה-IT בעולם ו-85% מהזמן של החברות הישראליות מושקע ב"שמירה על האורות דולקים" ברשת – במקום ביוזמות חדשות. 87% מהמשיבים בעולם ו-86% בישראל מחפשים פתרון אבטחה, שיעניק נראות טובה לכל היישומים הקיימים, צמצום התראות שווא ושיפור זמני התגובה. "המשמעות היא, שלצוותי ה-IT ואבטחת המידע חסר זמן לניתוח", נכתב. "עובדה זו הופכת את המרדף אחר התראות שווא למתסכלת ועלולה להוביל לטעויות אנוש יקרות. בעקבות זאת, הזמן לטיפול בתקלות אמיתיות עלול להיפגע. ראשי צוותים מעדיפים נראות של הרשת הארגונית בזמן אמת, המוסיפה מידע העוזר להבין טוב יותר מה קורה, והם נחושים לאזן בין הדרישות להלימה לתקנות לבין ניהול יעיל של סיכוני אבטחת המידע. עם זאת, האפשרות להחליף את התשתיות כולן כדי להטמיע כלי אבטחת מידע מתקדמים, אינה ריאלית". 63% מהמשיבים בעולם ו-80% בישראל ציינו, שהארגון שלהם מציב את אבטחת המידע ברשת כרכיב עלות ולא כנכס בעל ערך. 97% מהמשיבים בעולם ו-100% בישראל ציינו, כי הם נדרשו להשקיע כסף בטיפול בפריצות לרשת ב-12 החודשים האחרונים. ההשקעה הממוצעת הסתכמה ביותר מ-276 אלף דולרים בארה"ב וכ-255 אלף בישראל. "לא כל הארגונים הפנימו עד כמה חשופה הרשת שלהם לפגיעות", נכתב, "והרתיעה שלהם להשקיע באבטחת מידע חכמה פוגעת ביעילותם, הן בשורה התחתונה והן בהשגת יתרונות עסקיים באופן יזום". סמנתה מדריד, סמנכ"לית אבטחת מידע עסקי ואסטרטגיה בג'וניפר, אמרה, כי "אנשי ה-IT והאבטחה מסכימים, שאבטחת הרשת חשובה מאוד, בעוד כישלון מעלה משמעותית את הסיכון לארגון שלהם. הנתון הסטטיסטי הבולט ביותר הוא, ש-99% מסכימים שרשת הערוכה להתמודדות עם סיכונים תוסיף ערך לארגון שלהם. ככל שעובדי הארגון הפכו פזורים יותר, ואיומים הפכו מתוחכמים יותר, מומחי אבטחת מידע נאלצים להתמודד עם אתגרים חדשים מתקדמים יותר, המעמידים את הארגונים בסיכון גבוה יותר. דרך החשיבה הישנה על אודות אבטחת מידע לא מספיקה יותר עבור חברות הנאבקות במציאות החדשה".

היזם והמיליארדר אילון מאסק, אישר כי טסלה (Tesla), חברת המכוניות החשמליות שייסד ושהוא עומד בראשה, חוותה באחרונה ניסיון למתקפת כופרה, שבמסגרתה התכוון האקר לסחוט ממנה ביטקוין. הסיפור החל כשאזרח ממוצא רוסי החי בארה"ב יצר קשר עם עובד טסלה ממפעל הייצור בנבדה, ופיתה אותו להתקין תוכנות זדוניות ברשת המחשבים של טסלה, במטרה לדרוש כופר על שחרורה. איגור איגורביץ' קריוצ'קוב, בן ה-27, ניסה לשחד את העובד להתקין את תוכנת הכופר, המשמשת להצפנת קבצי המשתמש ולהחזקתם עד לתשלום הכסף הנדרש, במערכות של טסלה. קריוצ'קוב הציע, לכאורה, לשלם לעובד דובר הרוסית – ששמו לא פורסם אך ידוע כי עבד במפעל Gigafactory שברינו, נבאדה – מיליון דולר עבור התקנת התוכנה הזדונית. אלא שהעובד בחר שלא להתפתות להצעה והודיע לטסלה, שיצרה קשר עם ה-FBI כדי שיטפל בסוגיה. לאחר מכן הפעילו הסוכנים פעולת עוקץ באמצעות העובד, כדי לתפוס את קריוצ'קוב, שנעצר על ידיהם, לפי הפרסומים, בלוס אנג'לס ב-22 באוגוסט, ושכעת צפוי לעונש של עד 5 שנות מאסר בגין ניסיון הסחיטה של ענקית הרכבים החשמליים, אם ימצא אשם. "זו הייתה מתקפה רצינית", אמר מאסק לתקשורת, על אף שמתקפת הכופרה נכשלה. ניסיון לבצע מתקפת כופרה.אילוסטרציה: BigStock טסלה המשגשגת ומאסק היצירתי והמגה-עשיר – מושא לעניין של האקרים יצוין כי היזם, שטיפס באחרונה ועלה למקום ה-4 במדד עשירי תבל של בלומברג (Bloomberg's Billionaires Index) ושהונו מוערך כיום בכ-110 מיליארד דולר – היה אחד מממשתמשי טוויטר (Twitter) רבים ומפורסמים שחשבונם נפרץ במסגרת הונאת סייבר נרחבת ביולי. ההאקרים עשו שימוש בחשבונותיהם הפרוצים של משתמשי רשת המיקרו-בלוגים כדי "לגייס" תרומות בביטקוין לטובת נפגעי הקורונה, כביכול. הביטקוין – המטבע הדיגיטלי המפורסם ביותר – הפך לכלי מועדף על פושעי סייבר. על פי ה-FBI, בשש השנים האחרונות, קורבנות שילמו מעל 140 מיליון דולר לשחרור מתקפות כופר באמצעות השימוש במטבע הקריפטו. אגב, לא פלא שטסלה מושכת תשומת לב גדולה יותר גם מעברייני סייבר, ואולי אפילו מפושעי סייבר מטעם מדינות – החברה עולה כפורחת בבורסה באחרונה. בנוסף, צפויות לה ככל הנראה עוד עליות בעתיד הקרוב. באמצע החודש שעבר אמר הבוס הגדול שלה, מאסק, במהלך שיחת רווחים של החברה כי מנגנון הנהיגה העצמית המלאה, המכונה FSD (ר"ת Full Self-Driving) של טסלה עומד להציג "זינוק קוונטי" ושיפור דרמטי, ולהיכלל בצי של החברה בתוך "שישה עד עשרה השבועות הקרובים".

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר סהר יוסף, מנהל מכירות ישראל, דרופבוקס (Dropbox), לספר על הרחבת הפעילות של דרופבוקס והלו-סיין (HelloSign) בשוק הישראלי, הבאת יכולות השיתוף, הסנכרון ושיוף הפעולה של דרופבוקס להישג ידם של חברות בישראל והפיכת חייהם של מנהלי IT, מנהלי כספים, מנהלי טכנולוגיה ומנהלי אבטחה לקלים יותר, עם פחות תשומת לב על ניהול ויותר השקעה בהאצלת סמכויות. "במהלך העשור האחרון" סיפר יוסף, "כמות המוצרים הטכנולוגיים והאפליקציות שאנו משתמשים בהם גדלה משמעותית והיא ממשיכה לגדול בכל שנה. אפליקציות ה-SaaS שאנו משתמשים בהן ביום יום נעשו הרבה יותר עוצמתיות – יותר תכונות, יותר התאמות, ואינסוף אינטגרציות. "אך הצמיחה הענקית הזאת גובה מחיר רב. זאת משם שאפליקציות ה-SaaS של היום טומנות בחובן יכולות נרחבות, ותכונות טובות יותר – אבל עם זאת, הן מעניקות למנהלי IT ברחבי העולם קשיי ניהול שלחלוטין לא ניתן להתעלם מהם… ובמיוחד בתקופה זו של עבודה מרובה מרחוק. עם הגדרות מבלבלות וממשקי ניהול מסורבלים שלא לצורך, קבוצות IT רבות נדרשות להשקיע הרבה יותר זמן בניהול המערכות שלהם ממה שהצטרכו להשקיע לפני כעשור. "זו הסיבה שדרופבוקס שמה לעצמה למטרה להפוך את חייהם של מובילי ומנהלי IT לקלים יותר, זאת באמצעות Dropbox Business. "הפכנו את ניהול הקבוצות לפשוט יותר, עם שימת דגש אמיתי על מאפייני אבטחת מידע, ציות ויכולת הפקת תובנות משופרת על הקבוצות והצוותים שלכם בדרופבוקס. "דרופבוקס השיקה לאחרונה את קונסולת האדמין של Dropbox Enterprise – שמטרתה לעזור ל-IT לשמור על שליטה ונראות ברמה גבוהה, תוך מתן דגש על יכולות האצלת סמכויות למנהלים אחרים בקבוצה שלך או בקבוצות אחרות בדרופבוקס. כאדמין הקבוצה תוכל לארגן את דרופבוקס ממש כמו פדרציה המכילה בתוכה כמה חשבונות אינדיווידואליים כדי להביא את אבטחת המידע וה-Compliance בארגון שלך לשלמות. בקונסולת האדמין ניתן לפלח את כל הפעילות בכל חשבונות הדרופבוקס בארגון בצורה מושלמת, גם אם הם נפרדים לחלוטין, לסייר בין חשבונות חברי הקבוצות השונות, לשנות ולהתאים את ההגדרות, וכמובן להאציל סמכויות ולהגדיר תפקידים לאדמיניסטרטורים אחרים ונוספים בקבוצות הדרופבוקס של החברה או קבוצת החברות – והכל מתוך ממשק פשוט אחד. "וכך, ממש כמו פדרציה אמיתית, כל אדמין בקבוצה או בצוות מקבל את היכולת לבחור את ההגדרות המתאימות לו בדרופבוקס תוך שמירה על התקן הכלל ארגוני שקבע הסופר-אדמין. "כך, כל הזמן שבזבזתם באחר-הצהריים האחרון שלכם במיקרו-ניהול הופך לניצול זמן יעיל ופשוט עם האצלת סמכויות אמיתית. "בנוסף, Dropbox Business מביאה איתה את השינוי לעולם העבודה החדש של אחרי 2020, עם רכישת חברת הלו-סיין – פתרון החתימה האלקטרונית המהיר והפשוט ביותר בעולם. תוסף החתימה האלקטרונית של הליו-סיין הוא אינטגרטיבי ומוטמע לחלוטין בתוך הפלטפורמה של Dropbox Business ובעזרתו ניתן כעת לשלוח מסמכים לחתימה – הקבילה משפטית – ישירות מתוך דרופבוקס או מכל מקור אחסון אחר, בענן או במתקני החברה, לעצב את המסמכים שלך ולקבל אותם בחזרה לאחסון ישר לאחר החתימה. "וזהו רק קצה המזלג ליכולות שדרופבוקס מביאה עמה לעולם העבודה החדש עבור יותר מ-500 מיליון משתמשים, וכ-500 אלף חברות (בהן חברות Fortune 500)" במהלך שני הרבעונים הקרובים תתמוך חברת אנשים ומחשבים בהשתתפותה של דרופבוקס בכנסים וירטואליים שיוצגו בהם טכנולוגיות משבשות שוק ותסייע לה בקידום פעילותה בישראל ובאירופה המרכזית ומזרחית. רוצים גם אתם לשמוע על השירותים החדשים והערך שאנשים ומחשבים תוכל לספק לכם? נשמח לשמוע מכם. צרו קשר עם בן פלד, סמנכ"ל פיתוח עסקי , או אסף לביא, דירקטור פיתוח עסקי?

בסדרת מאמרים זו אני מנסה לנפץ, ומקווה שמצליח, חמישה מיתוסים. עד כה עסקתי בשניים מהם – הטרנספורמציה הדיגיטלית עוסקת בעיקר בטכנולוגיה ודומה בכל הארגונים. הפעם אני מבקש לנפץ את המיתוס שלפיו היא מיועדת לארגונים גדולים מסוג B2C (ארגון ללקוח). בחלק הרביעי, שיפורסם ביום רביעי הבא, אנתח את ההנחה שלפיה דיגיטל זה חשוב ולכן, כדאי ואף רצוי לעודד הרבה יוזמות מקומיות, ולסיום אבקש לנפץ את המיתוס שלפיו רק מנכ"ל יכול להוביל טרנספורמציה דיגיטלית חוצת ארגון. כאמור, במוקד חלק זה של סדרת המאמרים עומדת השאלה: האם הטרנספורמציה הדיגיטלית מיועדת רק לארגוני B2C גדולים? הפיכת הארגון לדיגיטלי היא מסע שכל ארגון חייב לעבור, ללא תלות בענף העסקי שבו הוא עוסק. ארגונים קטנים, גדולים, למטרות רווח, במגזר הציבורי, עמותות, עסקים הפועלים ישירות מול לקוחות הקצה (B2C) או כאלה שפועלים מול לקוחות עסקיים אחרים (B2B) – כל סוגי הארגונים הללו יצטרכו לעבור טרנספורמציה ולהפוך לעסקים דיגיטליים מתישהו, ויפה שעה אחת קודם. כל הענפים העסקיים וסוגי הארגונים יכולים ליהנות מההזדמנויות העסקיות של הטרנספורמציה הדיגיטלית ומצד שני, צריכים להתמודד עם הסיכונים של שיבוש (Disruption) מצד מתחרים. ההבדלים ביניהם הם בעיקר בעוצמת המערבולת הדיגיטלית המתרחשת, בעיתוי שבו זה קורה ובמהירות – האם מדובר בתהליך מידי ומהיר או איטי. ארגונים מתחומי המדיה, הבידור, המסחר, הבנקאות, התחבורה, האירוח, החינוך ועוד – כולם הושפעו מהטכנולוגיות הדיגיטליות, ועל חלקם ההשפעה הייתה חזקה ודרמטית. מודל ה-Digital Vortex אחד המודלים החשובים להבנת הנושא הוא מודל המערבולת הדיגיטלית, שפותח על ידי חוקרי בית הספר למנהל עסקים IMD, שקראו לו Digital Vortex והציגו אותו בספר Digital Vortex: How Today's Market Leaders Can Beat Disruptive Competitors at Their Own Game, שפורסם ב-2016. המודל המוצג בספר והמחקר שהוא מבוסס עליו לא משאירים מקום לספק – המערבולת הדיגיטלית משפיעה על כל סוגי הענפים והעסקים. כדאי לכל ארגון לקחת נושא זה בחשבון ולא לחשוב שהפיכת העסק לדיגיטלי מתאימה רק לארגוני B2C גדולים. מודל זה מסביר מדוע: עיתונים נאלצו לשנות את המודלים העסקיים שלהם ולהפוך לדיגיטליים, בנוסף לעיתון המודפס ולעתים במקומו, כדי להתמודד עם מודלים חדשים לצריכת תוכן, ובמרכזם הרשתות החברתיות. רשתות קמעונאיות נאלצו להיכנס לעולם האי-קומרס כדי להתמודד עם אמזון, eBay, עלי באבא ודומותיהן. ענקי וידיאו כמו בלוקבאסטר, שלא הבינו את השיבוש שהביאו איתם שירותי הסטרימינג דוגמת הולו ונטפליקס, נעלמו מהזירה העסקית. שירותי ההסעה וענף המוניות השתנו דרמטית עם הופעת גט, אובר וליפט. סוכנויות התיירות וענף המלונאות נפגעו כתוצאה מהופעת אתרים כגון Booking.com ו-airbnb. זוהי רק רשימה חלקית של נפגעי המערבולת הדיגיטלית. כאמור, אין ענף או סוג עסק שחסין בפניה. מסקנה: מאחר שהמערבולת הדיגיטלית משפיעה על כלל סוגי העסקים והענפים הכלכליים, כל הארגונים חייבים לשקול את מצבם, את עוצמת המערבולת וכיצד הם מצטרפים לעידן הדיגיטלי. הלקוחות מצפים מכל הארגונים שאיתם הם מנהלים קשרים לספק להם חוויה דיגיטלית איכותית, נוחה ומהירה. מגיפת הקורונה רק האיצה את התהליכים ומחייבת כל ארגון, בלי יוצא מן הכלל, לחשב מסלול מחדש ולהחליט כיצד בכוונתו להתמודד, להתחרות ולנצח בעידן החדש. אין לטעות ולחשוב שהטרנספורמציה הדיגיטלית משפיעה רק על עסקים מסוג B2C. היא תגיע גם אל הארגונים האחרים. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, דירקטור ב-BDO Digital, וכן מרצה באקדמיה בנושאי טרנספורמציה דיגיטלית ואתגרי הניהול בעידן הדיגיטלי.

ההאקרים מנצלים את מגיפת הקורונה העולמית לטובתם, אבל ממשיכים "לתת גז" גם במתקפות שאינן קשורות לנגיף. מתקפות כופרה, וכאלה שמתמקדות בהתקני אינטרנט של הדברים ובטכנולוגיה תפעולית (OT) – כל אלה כלל לא פחתו, נהפוך הוא: הן התפתחו והפכו לממוקדות ומתוחכמות יותר במחצית הראשונה של השנה – כך על פי מחקר חדש של פורטינט. דו"ח מפת האיומים הגלובלי החצי שנתי של מעבדות FortiGuard, גוף המחקר של החברה, מראה אמנם כי הקורונה הביאה לשינוי דרמטי, שבמסגרתו פושעי סייבר ושלוחי מדינות זרות ממנפים את המגיפה כהזדמנות להשיק מתקפות סייבר רבות ומגוונות ברחבי העולם, אולם הפצחנים לא התמקדו בה בהכרח. "ההסתגלות של התוקפים למצב החדש אפשרה גלי מתקפות המתמקדים בפחד ובחוסר הוודאות שנובעים מאירועי החודשים האחרונים, יחד עם הריבוי הפתאומי של עובדים מרוחקים, שנמצאים מחוץ לרשת הארגונית. כל אלה הרחיבו במהירות את שטח התקיפה הדיגיטלי", מסרו. על פי החוקרים, "התוקפים כבר השתמשו בעבר בשיטות כמו הנדסה חברתית, אך במחצית הראשונה של 2020 הם עברו לשלב הבא. החל מהאקרים המעדיפים מתקפות פישינג מזדמנות ועד לפעילות עוינת של מדינות, פושעי הסייבר מצאו דרכים רבות לנצל את המגפה הגלובלית למטרתם האישית בקנה מידה גדול. הם עושים זאת במתקפות פישינג, התחזות דרך המייל העסקי, מתקפות מגובות מדינות ומתקפות כופרה. הפושעים מקסמו את טבעה הגלובלי של המגפה במשטח התקיפה הדיגיטלי, שהתרחב בן לילה". עוד נכתב בדו"ח כי "העלייה העצומה במספר העובדים מרחוק יצרה היפוך דרמטי של הרשתות הארגוניות כמעט בן לילה, ופושעי הסייבר מיד החלו למנף את ההזדמנות הזאת. במחצית הראשונה של 2020, ניסיונות פגיעה בנתבים של צרכנים פרטיים והתקני IoT היו בראש הרשימה עבור מנועי IPS (מערכות למניעת חדירות). בנוסף, הבוטנטים Mirai ו-Gh0st היו השכיחים ביותר, והשתמשו בהם תוקפים שמתמקדים בנקודות תורפה ישנות וחדשות בהתקני IoT. פושעי הסייבר מחפשים להשיג טביעת רגל ברשת הארגונית באמצעות ניצול התקנים שבשימוש העובדים המרוחקים". יעד פופולרי נוסף: הדפדפנים חוקרי פורטינט ציינו כי המעבר לעבודה מרחוק היווה הזדמנות חסרת תקדים להאקרים להתמקד בעובדים מהבית, משום שרובם לא חושדים בדבר. "למשל", פירטו, "נוזקות המבוססות על אתרי אינטרנט שימשו במהלך מחצית השנה הראשונה למתקפות פישינג והונאות אחרות הרבה יותר ממתקפות מסורתיות אחרות המבוססות על דואר אלקטרוני. אוסף נוזקות שכוללות את כל הגרסאות של פיתיונות והונאות פישינג המבוססות על אתרי אינטרנט דורג במיקום הגבוה ביותר בינואר ופברואר 2020 ולא היה כלול בחמישייה הראשונה ביוני. זה מדגיש את הניסיון של ההאקרים למקד את המתקפות שלהם בזמן שבו היעד שלהם הכי פגיע – כשהוא גולש באינטרנט בביתו". הם הדגישו כי "דפדפני אינטרנט, ולא רק התקנים, מהווים גם הם יעדים מרכזיים עבור פושעי הסייבר, כיום יותר מתמיד". באילו תעשיות התמקדו הכופרות? מתקפות הכופרה לא התמעטו, ואף עלו, בששת החודשים הראשונים של 2020, ציינו חוקרי פורטינט. "הודעות וקבצים מצורפים הקשורים לקורונה שימשו כדי לפתות את הקורבנות במספר מתקפות כופרה. כופרות אחרות התגלו כשהן משכתבות את האתחול בדיסק המקומי, המכיל את רצף הפקודות הנחוצות לאתחול מערכת (MBR) – לפני שהן מצפינות את הנתונים". "כמו כן, חלה עלייה במתקפות כופרה שבהן התוקפים לא רק נעלו את הנתונים הארגוניים של הקורבן, אלא גם גנבו אותם והשתמשו באיום של הפצה רחבה שלהם כמינוף נוסף לסחיטת תשלום הכופר. באופן גלובלי, אין תעשייה שניצלה ממתקפות כופרה", כתבו החוקרים. חמש התעשיות המותקפות ביותר בכופרות הן טלקום, ספקי שירותי אבטחה מנוהלים (MSSP) , חינוך, ממשל וטכנולוגיה. "העלייה של תוכנות הכופר הנמכרות כשירות (RaaS) וההתפתחות של גרסאות שונות מצביעות על כך שהן לא הולכות לשום מקום", הוסיפו. החוקרים ציינו כי "ביוני השנה חל עשור להופעת סטוקסנט (התולעת שפגעה במתקני הגרעין בנתאנז שבאיראן, ויוחסה לישראל – י"ה). כיום, רשתות הטכנולוגיה התפעולית עדיין מהוות יעד עבור פושעי הסייבר. הכופרה Ekans מראה שהתוקפים ממשיכים להתקיף בכופרות שכוללות גם את הסביבות הללו. מסגרת העבודה לריגול Ramsay תוכננה לאסוף ולחלץ קבצים רגישים ברשתות מבוססות Air-gap או ברשתות מוגבלות מאוד. אמנם, שכיחות האיומים המתמקדים במערכות פיקוח, שליטה ואיסוף נתונים (SCADA) ובסוגים אחרים של מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) נמוכה יותר מבחינת נפח מאשר איומים שמשפיעים על ה-IT, אך דבר זה לא מפחית את חשיבות המגמה". עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל, אמר כי "עם העלייה בקישוריות, במספר ההתקנים ובצורך המתמשך בעבודה מרחוק, שטח התקיפה הדיגיטלי ממשיך להתרחב. כשהרשת הארגונית מתרחבת לבתים הפרטיים של העובדים, התוקפים מחפשים אחר החוליה החלשה ביותר ואחר הזדמנויות תקיפה חדשות. ארגונים צריכים להתכונן על ידי נקיטת צעדים ממשיים כדי להגן על המשתמשים, ההתקנים והמידע שלהם, בדרכים דומות לאלה שבהן הם מגינים על הרשת הארגונית".