זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
05/10/20 12:54
23.08% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עופר זקס, מנכ"ל חברת הרצוג אסטרטגיות (Herzog Strategic), חברה בת של משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, שב לפני ימים אחדים מביקור עבודה בן עשרה ימים בדובאי והאזור. זקס קיים שם שורה של פגישות עם לקוחות וגורמים עסקיים. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על חוויותיו שם.
הוא מעריך, שהיקף הפעילות המשותפת בין חברות ישראליות לאמירויות יגדל, ואומר, כי "כבר בקרוב נוכל לשמוע על עסקאות והכרזות של שיתופי פעולה ראשונים".
ההכרזה על ההסכם עם האמירויות גרמה מן הסתם להצפה של פניות מצד חברות ישראליות גדולות, חברות היי-טק, חברות בתחום הפיננסים ועוד, שפנו אל גורמים כמו הרצוג כדי לבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה.
זקס נסע לדובאי לראשונה מאז נכנס לתפקיד, והוא התרשם מהרמה הגבוהה של בני שיחו בידע, בהשכלה בהיכרות עם שוקי העולם, וכל זאת תוך הפגנת מיקוד בכל מה שהם מחפשים אצלנו ובכלל.
"זכינו שם לקבלת פנים חמה ואוהדת", אומר זקס. "למדנו על האתגרים שיש להם בנושאים רחבים, ושיש לנו הרבה מה לתרום להם". בין התחומים שמנה: טרנספורמציה דיגיטלית, חקלאות, פיננסים, בריאות, כולל תיירות רפואית, אנרגיה ועוד. "להרצוג פוקס נאמן, וגם לחברה הבת, יש פעילות וקשרים באיחוד האמירויות מזה יותר מעשור, והם פועלים באזור מול אנשי עסקים, קרנות וגופים עסקיים, וכן לסייע ולחבר בין חברות ישראליות שיש להן פתרונות מתאימים בתחומים שמעניינים אותם".
זקס מונה לתפקיד מנכ"ל החברה לפני שנה, זמן קצר לאחר ששב מאיטליה, שם שימש כשגריר ישראל. לפני כן כיהן כמנכ"ל מכון הייצוא.
"להערכתו, קיימת גם התעניינות בכל הקשור לעולם הסייבר האזרחי. ככל שהעולם הופך דיגיטלי יותר גדלה החשיפה לאיומי סייבר שונים. כאן יכולה להיות פעילות נרחבת של שיתופי פעולה עם חברות סייבר ישראליות, שחלקן כבר פועלות שם עוד לפני ההסכם", הוא אומר.
גשר בין חברות וגופי ממשל ובין חברות ישראליות
עוד הוא מציין, כי "הפעילות שלנו מהווה גשר בין החברות וגופי הממשל המקומיים שם, האתגרים והצרכים שלהם ובין חברות ישראליות. ההיכרות הארוכה שלנו עם השוק אינה מסתיימת בהבנת הצרכים הפיזיים, אלא גם בתרבות העסקית, אשר יש לה חשיבות רבה ביכולת להצליח לפעול בזירה זו".
"הפעילות מתחילה קודם כל באיתור התחומים שבהם יש לנו ערך מוסף", אומר זקס. בדומה לנושאים אחרים שכבר דנו בהם בעבר, גם זקס מסכים, כי יש להפנים, שבחלק גדול מהתחומים, כמו בנושאים של טרנספורמציה דיגיטלית, הן בעסקים והן בממשל, מדובר על שוק משוכלל ומפותח ביותר, אשר הטמיע ויצר פתרונות. "חברות גלובליות רבות פעילות בשוק זה כבר שנים רבות. לדוגמה, רמת השירותים הדיגיטליים שהממשלה מאפשרת לאזרחים שם היא מתקדמת – דרכונים ביומטריים, מערכת תשלומים מבוססי אפליקציה, שימוש בארנקים דיגיטליים ועוד". אבל לדבריו, עדיין יש עניין בידע שיש בישראל, כדי למנף ולשפר עוד יותר את השירותים. כנ"ל גם לגבי שיתוף הפעולה במגזר העסקי. זקס מעריך, שהם מעוניינים בשיתוף פעולה עסקי איתנו גם כדי להטמיע טכנולוגיות חדשות שמפותחות בישראל, וגם כדי לפתח אותן לעסקים שמחוץ לאמירויות, עם מדינות האזור האחרות.
"הם מאוד ממוקדים, יודעים היטב מה הם מחפשים, מכירים את כל הצדדים שקשורים במו"מ, מכירים את רמת המחירים המקובלת בכל תחום", אומר זקס. כך שמי שסבור שהוא יוכל למקסם רווחים או לעשות "כסף קל" אינו קורא את המפה נכון. "צריך להפנים את העובדה, שמדובר בשוק מפותח ומשוכלל. הם מחפשים ערך מוסף אמיתי, ותמורת זה הם מוכנים לשלם, כאשר הם חלק מהתהליך", אומר זקס.
זקס מסכים להערכות, כי ההסכם עם האמירויות יביא עימו הסכמים עם מדינות נוספות באזור, עובדה שמעצימה את הפוטנציאל הכלכלי לשיתוף פעולה רחב יותר.
עוד הוא מציין, כי יש שוני בין הנסיכויות השונות באיחוד האמירויות, ומכאן שגם הצרכים משתנים. "מדובר על פדרציה בת שבע מדינות חברות, כאשר קיים שוני בין אבו דאבי, שיש לה מאגרי אנרגיה גדולים, לדובאי – שהפכה למרכז פיננסי ותיירותי חשוב, ובין חמש הנסיכויות האחרות, שיש להן ייחוד משלהן", הוא אומר.
בנוסף, מדובר על מדינה הדומה לישראל במספר התושבים שבה, אולם יותר מ-80% מהתושבים הם עובדים זרים, אשר חלקם גרים באיחוד שנים רבות, אבל אינם אזרחים. גם כאן קיים מנעד רחב של צרכים והזדמנויות.
"אנו חיים בימים של שינויים מרחיקי לכת באזור", אומר זקס לסיכום, "מגיפת הקורונה מוסיפה אף היא ממד דרמטי לתקופה, אולם אני מרשה לעצמי להיות אופטימי ולהאמין, שלפנינו מונחות הזדמנויות ליצירת שינוי של ממש, שעיקרו בניית שיתוף פעולה והדדיות כלכלית עם אחת השחקניות החשובות בעולם הערבי".
05/10/20 13:13
23.08% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אקזיט מוצלחח לקרן ההשקעות פורטיסימו: מכרה מחצית מחברת התוכנה פריוריטי (Priority) (אשבל לשעבר) לקרן ההשקעות הבינלאומית TA תמורת כ 125 מיליון דולר.
למרות שנתונים על גובה העסקה לא נמסרו, על פי המקורבים העסקה בוצעה על פי שווי של 250 מיליון דולר.
במידה שהמספרים נכונים, החברה מכרה את מחצית החברה בסכום הגבוה פי חמישה מהסכום ששולם עבורה בשנת 2013. אז היא נמכרה במכירה פומבית תמורת 192 מיליון שקלים (כ-50 מיליון דולר), אחרי שבעליה הסתבכו בשורה של עבירות, בהן אי תשלום מיסים כדין, העלמות מס, דיווחים כוזבים ועוד שורה של עבירות, שבסופו של דבר הובילו את החברה לחדלון פירעון ולמכירתה במכרז על ידי ההוצאה לפועל כדי לשלם חלק מחובותיה.
פורטיסימו עשתה עבודה טובה בניהולה והיום היא קוצרת את הפירות.
החלטת הקנייה של 50% מפריוריטי על ידי TA לא באה בהפתעה, שכן TA ניהלה מגעים לרכישת החברה כבר לפני כשנה, שלא צלחו אז.
05/10/20 13:28
23.08% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"היו לנו אתגרי IT חסרי תקדים, שנגרמו על ידי נגיף הקורונה. אבל התכוננו היטב להתמודדות עם השיבושים שנגרמים על ידי המגיפה. זאת הודות לתרבות העבודה מהבית, שכבר הייתה קיימת אצלנו קודם, גישה היברידית ארוכת ימים לתשתיות, אימוץ עננים ציבוריים רבים, וסביבת פיתוח אג'ילית, הבנויה על הפלטפורמה שלנו. כאשר יש זעזוע במערכת הוא משמש כמנגנון מאזן לדרך הפעולה של אנשים", כך אמר מייק קלי, מנמ"ר רד האט (Red Hat).
לדברי קלי, "רד האט עברה זעזוע זה בקלות, בלא צורך לשנות הרבה, כדי לשמר את פעילויות ה-IT שלנו. הקלות שבה רד האט התאימה את עצמה לאתגרים של המגיפה יכולה לשמש שיעור לחברות שעיכבו את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהן. אני לא מקנא בברנשים אלה. אימצנו כבר מזמן את אסטרטגיית העבודה מהבית – לא כדי לשרוד באירוע "ברבור שחור", כמו מגיפה עולמית, אלא פשוט כדי לחדור למאגר גדול יותר של כישרונות".
רד האט מחפשת לגייס מועמדים איכותיים מכל אזור בעולם, אפילו אם אינם בקרבת 65 המשרדים ברחבי העולם, כולל בישראל, שהפעילות בארץ כוללת משרד מכירות ותמיכה אזורית לישראל, יוון וקפריסין, ומרכז פיתוח גדול – שמספר העובדים בו גדל בשנה האחרונה מ-250 ליותר מ-400. "בתעשייה שמתחרה באכזריות על גיוס אנשי מקצוע מיומנים, עבודה מהבית היא פגישה עם הכישרונות במקום שבו הם נמצאים", אמר קלי. "כשהמגיפה אילצה אותנו להעביר את כל פעילויותיה הלא חיונית לעבודה מרחוק, לא היה עלינו לעשות הרבה. המגיפה נתנה לגיטימציה לאסטרטגיה שלנו, שענן, ובמיוחד ענן היברידי, הוא באמת דבר חשוב לתפעול עסקים. כדי להטמיע מודל זה אנו 'אוכלים את האוכל מהמטבח שלנו': רד האט משתמשת בפלטפורמת OpenShift Kubernetes כדי להקיף עננים ציבוריים רבים ודטה סנטרים פרטיים. OpenShift נותנת למנמ"רים כמוני את הגמישות האולטימטיבית עבור מינוף יכולות מגוונות ומשאבים המוצעים על ידי ספקי ענן. היא מאפשרת לי לנצל את יתרונות כל היכולות של עננים ציבוריים, ולהמשיך להריץ את התפעול שלי כפי שאני רוצה. היתרון הוא, שזה מרכיב טבעי של הפלטפורמה".
לרד האט יש בריתות טכנולוגיות הדוקות עם כל ספקי העננים הציבוריים, והיא גם לקוח גדול של ענקי ענן אלה. "לפני שנים", אמר, "החליטה רד האט על אסטרטגיה מרובת עננים לתמיכה בפרויקטים שלה לפיתוח יישומיה המותאמים. אמרנו שאנו אוהבים את רעיון הענן הציבורי, זה דבר גדול. עם זאת, יש מספיק עננים ציבוריים כאלה, ואנו מנצלים את היתרונות הייחודיים של כל אחד מהם וכך אנו מבדלים את עצמנו. מהות היישום היא הקובעת כמה מהענן הציבורי נאמץ. צוות ה-IT שלי משתמש ב-OpenShift ככלי המאפשר ריבוי עננים". לדבריו, רד האט מריצה כמה פריסות של פלטפורמת הקוברנטיס שלה, כשהעיקרית שבהן תומכת בכל הפרויקטים של פיתוח פנימי. "הפלטפורמה המנוהלת מפעילה יישומים 'תפורים', התומכים בפעילויות העסקיות, ולעיתים קרובות משלימים יישומים ארגוניים גדולים שרד האט 'רוכבת' עליהם, מספקי תוכנה אחרים", הוא אומר.
"גם במהלך המגיפה אנו מממשים את אסטרטגיית הענן ההיברידי שלנו", סיכם קלי. "פיצלנו את מערך היישומים הפנימי שלנו לכאלו של ספקים, כמו סיילספורס, אורקל ו-Workday ובין אפליקציות שעלינו לבנות בעצמנו. כך, כיוון שהיישומים שעלינו לבנות בעצמנו מבוססים על OpenShift – אז רד האט הינה לקוח גדול של רד האט. אנו מנסים לתמוך במוצר שלנו, אך לא מאמצים אותו באופן עיוור. תפקידנו הוא להריץ את החברה שלנו ולא להריץ את התוכנה שלנו. אך כלקוח גדול, תחת אותו גג, אנחנו מדווחים לצוות פיתוח המוצר על הרבה מדברים אלה".
05/10/20 11:39
15.38% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משרד התקשורת פרסם אמש (יום א') שימוע להערות הציבור לביטול ההפרדה המבנית בין שירותי תשתית לאינטרנט לבין אספקת גישה לאינטרנט (ISP). השינוי לא יחול על המגזר העסקי, כוון שמקטע הספקיות מייצר ערך ייחודי, ולהערכת המשרד לאבחנה זו קיימת תועלות במגזר זה.
מטרת הרפורמה היא להתאים את השוק להתפתחויות הטכנולוגיות ולצורכי האזרח, ולדברי המשרד, השינוי המתוכנן יביא לשיפור ניכר בשירות שיקבל צרכן הקצה בתחומי האינטרנט, באמצעות מתן אפשרות ליצירת "כתובת אחת" לשירותי הספק והתשתית. הרפורמה תטפל אחת ולתמיד בתופעת "זריקת האחריות" שהתאפשרה בגלל ההפרדה בין ספקית התשתית לספקית ה-ISP בנושאי תקלות, מה שיחייב את החברה שמספקת למנוי את השירותים לעמוד בסטנדרט שירות גבוה יותר. המנוי יוכל להשוות בצורה פשוטה וברורה בין השירותים הניתנים על ידי החברות השונות, מבלי להתעמק בהבדלים בין התשתיות והספקים, המקשים על תהליך הבחירה היום. בנוסף, הרפורמה תבטל אחת ולתמיד את תופעת המנויים הכפולים – המשך תשלום מיותר לחברה שננטשה המוערך בכ-50 מיליון שסקלים בשנה.
תהליך המעבר לאסדרה החדשה יהיה הדרגתי, וייכנס לתוקף ב-1.1.2022, במטרה לאפשר לספקיות ה-ISP להיערך לשינוי ולמנוע מחברות התשתית הגדולות (בזק והוט) לנצל את היתרונות המבניים שלהן ולהעביר צרכנים לשירות אחוד, מה שיפגע באופן משמעותי בספקיות ה-ISP הקטנות ובכלל, ויחזק את כוחן המונופוליסטי.
אחד הגורמים החשובים ביותר שמאפשר את הרפורמה הוא המעבר למדיניות של "שוק סיטונאי" בתקשורת נייחת בישראל, המאפשר לספקיות האינטרנט שאין להן תשתית לרכוש תשתית מחברות התשתית במחיר סיטונאי ולהציע ללקוחתיהן שירותים מלאים.
למרות הרפורמה, שמיועדת להיטיב עם הלקוחות, לדברי המשרד קיים חשש, כי ביטול ההפרדה בין שירותי התשתית לשירותי ה-ISP יפגע בתחרות בתחום התשתית הנייחת, אם כי מצומצם יחסית. על מנת להפיג במידה מסוימת את החששות התחרותיים ינקוט המשרד "הסדרים, אשר יתמרצו את ספקי ה-ISP להעביר את לקוחותיהם לשירות אינטרנט אחוד באמצעות השוק הסיטונאי. בכך יתאפשר לספקי ה-ISP שיהיו מעוניינים בכך לטפס במעלה סולם ההשקעות ולתרום לתחרות בשוק הנייח באופן משמעותי יותר מתרומתם המצומצמת כיום תחת ההסדר הנוהג".
בנייר העמדה שפרסם המשרד מוצעת המדיניות לביטול ההפרדה, לצד התנאים הנדרשים לקיומה, שרק בהתקיימם יתוקנו רישויונותיהם של בעלי התשתית, כך שהחל מהיום הקובע הם יהיו רשאים לספק ללקוחות קצה שירות אינטרנט אחוד של תשתי וספק.
שר התקשורת, חה"כ יועז הנדל, אמר, כי "הרפורמה נועדה לתקן את מבנה שוק האינטרנט שהיה נכון לשעתו. אחרי 20 שנה הגיע העת לשים סוף לפיצול בין ספק לתשתית ויצירת מוצר אחד שנקרא "אינטרנט" – כתובת אחת להתקנות ולפתרון תקלות, אחריות מקצה לקצה, ביטול תופעת המנויים כפולים".
לדברי מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין: "משרד התקשורת יוצא ברפורמה אשר תשנה באופן דרמטי את אופן צריכת שירותי האינטרנט במדינת ישראל ותקל על מעבר בין ספקיות האינטרנט. הפיצול בין ספק לתשתית מגלגל על הצרכן עלויות ומורכבויות תיפעוליות".
05/10/20 14:11
15.38% of the views
מאת אנשים ומחשבים
היום (יום ב') מציינים בכל רחבי העולם את יום המורה הבינלאומי. זוהי יוזמה של ארגון אונסקו, ומטרתו להעצים ולכבד את מקצוע ההוראה בעולם כולו, למנות את ההישגים ולהתריע על האתגרים העומדים בפני המורים. השנה יש ליום זה משמעות מיוחדת, בצל הקורונה, והסלוגן שנבחר לציון יום המורה הבינלאומי הינו "המורות והמורים: מובילים במשבר, מדמיינים מחדש את העתיד".
במשך שבוע ימים, בין התאריכים 5-12.10.2020 יתקיימו אירועים וירטואליים למורות ולמורים ברחבי העולם. אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, המובילה את פרויקט ארגז כלים לכל מורה בישראל, פרסם דברי ברכה למורים בישראל, ובין היתר כתב:
אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה. צילום: יח"צ
"החזון של קרן אתנה הינו העצמת המורות והמורים בישראל ושיפור מעמדם בחברה. חשוב שכולנו נזכור, שלמורות, למורים ולגננות תפקיד חיוני ביותר – הן בשעת משבר שבה אנחנו נמצאים, אך גם מעבר לה, וכחברה, אנו חייבים לתמוך, להעריך ולכבד את האנשים האמונים על גידול וחינוך דור העתיד שלנו בארץ", כתב בן ארי. עוד הוסיף, כי "חיזוק מעמדם, שמירה על בריאותם והבטחת קידומם המקצועי של המורות, המורים והגננות למען העתיד של ילדינו ודורות ההמשך חייבות להפוך אחת ולתמיד למטרה".
ארגון אונסקו כותב היום לרגל יום המורה הבינלאומי, כי "בתקופת משבר הקורונה המורים גילו מנהיגות יוצאת דופן, מעבר לתפקידם הרגיל בחיי היום יום. המורים הם אלו שנושאים בנטל הלמידה מרחוק ושמשלבים פתרונות התומכים בתלמידים".
אונסקו מדגיש, כי כדי שהמורים יוכלו לעמוד באתגרים אלו, על מממשלות להגדיל את המימון להשכלת מורים ולפיתוח מקצועי. נכון להיום מורים רבים עדיין חסרי אוריינות דיגיטלית כלשהי. אונסקו קורא למדינות שנלחמות בקורונה לשים דגש על בריאותם של המורים. על פי נתוני הארגון, ברחבי העולם 63 מיליון מורים נדבקו בקורונה.
ומה בישראל?
יום המורה הבינלאומי מתרחש בעיצומה של אחת התקופות הקשות ביותר שידעה החברה הישראלית. אנו בעיצומה של מגיפה אלימה, שגורמת לשיבוש כל שגרת החיים, המבוססים קודם על כל על משק וכלכלה מתפקדים ועל מערכת חינוך שפועלת באופן סדיר.
בעת כתיבת שורות אלו, מערכת החינוך בישראל מושבתת מאז תחילת הסגר השני, שבועיים בלבד לאחר שנפתחה, ועל המורים והמורות מוטלת המשימה הכבדה להמשיך את שגרת הלימודים באמצעות למידה מרחוק על סוגיה השונים.
בישראל, כמו ברחבי העולם, המורים והמורות, נושאים בנטל הלמידה מרחוק כמעט מהיום הראשון שפרצה הקורונה ובתי הספר נסגרו, בסגר הראשון. ההיערכות נעה בין הצלחה ולמידה חלקה באותם בתי ספר שתוקשבו והשתמשו באמצעים דיגיטליים לפני הקורונה.
למרבה הצער, הקורונה חשפה פה חידלון מתמשך של הממשלה, שבא לידי ביטוי בכך, שמחצית מבתי הספר בארץ עדיין לא יכולים לעבור ללמידה מתוקשבת מלאה, כי התקציבים לפרויקטים אלו הוקפאו, למרות שאושרו לפני עשור בממשלה. ערב פתיחת שנת הלימודים התברר, למי שלא ידע, כי ליותר מ-150 אלף ילדים ברחבי הארץ אין גישה לשום מדיה דיגיטלית שתאפשר להם ללמוד מרחוק.
המורים והמורות הוצבו בחזית המאבק בקורונה, בצד החברתי-כלכלי, תוך שהם עצמם מתמודדים עם המציאות הקשה שהקורונה כפתה עלינו. אבל המדינה שלחה אותם לחזית ללא כלים וללא אמצעים, ובעיקר – ללא שום תמיכה. להיפך, השיח האלים נגד המורים, נגד הלמידה מרחוק, נמשך עד לרגע זה, ומי שמוביל אותו הוא לא פחות מאשר שרי ממשלה ומקבלי החלטות, שנגררים אחר ארגוני הורים. אלו מוציאים את זעמם ותסכולם הצודק בגלל הסגר ועל כך שהשאירו את הילדים בבית מבלי שיוכלו לעבוד. אבל במקום לבוא בטענות למי שהטיל את הסגר הם מפנים את זעמם כלפי הטכנולוגיה, ובעיקר וכלפי מי שמנסה להתמודד איתה בלית ברירה. תלונות, ביקורת שכוללת בורות מדהימה בכל מה שקשור ללימוד מרחוק, הפכה להיות היום הבון טון אצל חלק מההורים.
אפשר לומר, שביום המורה הבינלאומי מעמד המורה בציבור הוא בשפל המדרגה, והוא ביחס הפוך לתרומתם ולמלחמתם היום יומית על נפשם של הילדים שלנו. מעולם לא הייתה חברה כל כך כפוית טובה כלפי מערכת החינוך כפי שהיא כיום.
בהיבט הזה, המפעל הלאומי של קרן אתנה, שמבוסס על תרומות מחו"ל ומהמגזר העסקי, אפשר לכ-26 אלף מורים בארץ ללמד בקורונה בזכות ארגז הכלים הדיגיטלי שהם קיבלו. המיזם אינו נעצר ברמה החומרית, בהענקת המחשב, דבר חשוב בפני עצמו. שילוב המחשב בהוראה ובעבודת המורה שדרג את מעמדם של המורים באותם בתי הספר שהצטרפו לפרויקט ב-14 שנות פעילותה של התוכנית.
גם כעת ממשיכה הקרן בפעילותה. משרד החינוך וארגוני המורים מסייעים, אבל צריך להיות ברור לאורך זמן, כי אם הממשלה לא תעמיד את הנושא בראש סדר העדיפות הלאומי, מצבם של המורים והמורות בארץ לא יהיה טוב. זה לא רק עניין של תקציבים, אלא העמדת מעמד המורה בראש סדר העדיפות הלאומי, שינוי השיח והפיכת מקצוע המורה למקצוע מוביל, שיגדיל את מספר הסטודנטים שהולכים ללמוד את המקצוע הזה. יש לקוות שיום המורה בשנה הבאה יצוין באווירה קצת יותר אופטימית.