The headlines that made most buzz on this page
17/11/20 18:05
9.73% of the views
מאת אנשים ומחשבים
החורף נוקש על דלתנו והגשמים הראשונים של העונה כבר ירדו, אך הקורונה עוד לא עזבה. מאות אלפי, ואף מילוני, אנשים בישראל עובדים או לומדים מהבית, ולכן נתונים לחסדי מזג האוויר הגשום, שפעמים רבות מביא אתו גם קצרים, הפסקות חשמל וקפיצות בזרם הביתי. אלה עלולים לפגוע במידע ובציוד חשמלי יקר, כולל במחשבים המשמשים לעבודה או ללמידה מרחוק. אלא שגם למשרדים הביתיים יש פתרונות.
האיום החדש עלול לפגוע ברציפות העבודה או הלמידה, במידע הפנימי השמור במחשב, ואף במערכות המחשוב הארגוניות וכתוצאה מכך גם בהכנסות החברה. עבור סטודנטים, זה עלול לפגוע בלימודים ואף בציוני הסמסטר. הכוונה היא להפסקות חשמל או קפיצות באספקת החשמל הסדירה. אלה עלולות לשרוף מערכות פנימיות בתוך מחשבים, מסכי טלוויזיה, מוניטורים וכל ציוד חשמלי אחר. בשונה ממקרר או תנור, מערכות המחשב עדינות יותר, רגישות ומכילות מידע חשוב, כגון קבצים ומידע פנימי של המשתמש או הארגון.
עובדים או סטודנטים שיושבים בבית, על המחשב האישי שלהם, חשופים לאיומים האלה במידה הגבוהה ביותר – אם מדובר בעובד שעלול לאבד מידע של החברה או סטודנט שיימחקו לו קבצים, הרצאות או עבודות מחקר. לכן, עליהם לנסות להגן כמה שיותר נגד נזקי סופות וגשמים.
איך מגנים?
יש מספר שיטות מסובכות ומורכבות שמשתמשים בהן בתעשייה ובבנייני משרדים לטובת אספקת חשמל והגנת המערכות מפני תקלות. אלא שבבית, אנחנו נתונים לחסדי חברת החשמל ותשתית החשמל באזור מגורנו. למרות זאת, יש פתרונות גם כאן: אחת השיטות המוכרות והקלות ביותר היא לחבר מכשיר אל פסק בין מתח רשת החשמל למחשב. אל פסק הוא מערכת חכמה, שמשלבת בין כרטיס אלקטרוני וסוללות. כאשר המערכת מזהה הפרעה חשמלית היא נכנסת לעבודה. כאשר הפסקת המתח אינה רגעית ועלולה לקחת זמן, יש תוכנות שמתחילות לפעול באופן אוטומטי, לשמור את כל המידע הקיים על המחשב ולבצע כיבוי מבוקר של המערכת. בזמן הזה, הסוללות של מערכת האל פסק ממשיכות להעביר מתח לתחנה או למחשב ושומרות על רצף עבודה קבוע.
הכן מחשבך ל(נזקי הפרעות באספקת החשמל ב)חורף. צילום: מתוך BigStock
גם לאלה שמוכרחים להמשיך לעבוד או ללמוד גם אם אין חשמל, ומשתמשים במחשב ללא סוללה, יש מגוון פתרונות שיכולים להאריך את זמן התגובה, וכך לאפשר רציפות עבודה גם במקרה של הפסקת חשמל ארוכה. מי שלא משתמש בפתרונות האלה נותר חשוף, במקרה של הפרעות חשמל, לנזק בלתי הפיך למכשירי חשמל ומחשוב, לרבות מחשבים נייחים וסוללות המחשבים הניידים. נפילת מתח או נחשול מתח המתרחשים בפרק זמן של מילי-שניות עלולים לגרום לשריפה של רכיבים אלקטרוניים, וכך לסכן את המחשב של המשתמש וכתוצאה מכך את המידע המצוי בתוכו.
מערכות אל פסק הן הפתרון האידיאלי לתקופת החורף, משום שהן מאפשרות להמשיך בעבודה גם במקרה של קפיצת חשמל. מדובר בפתרון זול, מהיר וקל לתפעול, שיכול להציל את חיי מערכות המחשב, ולחסוך גם כסף וגם הרבה כאב ראש. עובדים או סטודנטים צריכים לבחור מערכת אל פסק המתאימה להם, בהתאם לגודל המערכת אתה הם עובדים, ולהתקין אחת שתאפשר להם זמן תגובה מתאים כדי לשמור קבצים רלוונטיים, לבצע כיבוי מערכת כראוי ולא לפגוע ברכיבי החשמל במחשב.
בשונה משנים קודמות, השנה צריך להתכונן לחורף גם מבחינה מקצועית – פוך ותנור חימום ישמרו על החום, אל פסק יסייע לשמור על העבודה והמחשב.
הכותבת הינה מנהלת תחום איכות אנרגיה (Power Quality) באיטון ישראל.
17/11/20 16:04
7.96% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האם וורן באפט, מנכ"ל ברקשייר האת'ווי (Berkshire Hathaway), משנה את פורטפוליו ההשקעות שלו עקב מגמות שהכתיבה מגיפת הקורונה, ויותר מכך – האם אפל (Apple) תשלם על כך מחיר כבד?
באפט מכר ברבעון השלישי של 2020 כ-36 מיליון מניות של ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו, וצמצם את נכסיו בחברה בכ-3.7%, כך על פי הגשה אחרונה שלו לוועדה לניירות ערך ולבורסות האמריקנית, ה-SEC. ההגשה מיום ב' חשפה כי חברת האחזקות של באפט, ברקשייר האת'ווי, נפרדה ברבעון ממניות אפל בשווי של כ-4 מיליארד דולר.
רוצה נתח ברווחי חיסוני הקורונה? וורן באפט. צילום אילוסטרציה: BigStock
לצד השינוי במיקומה של אפל בתיק ההשקעות שלה, ברקשייר האת'ווי ביצעה גם כמה שינויים גדולים אחרים, כולל רכישת מניות באחוזים נכבדים של חברות תרופות כמו AbbVie – ומדובר ב-21.3 מיליון מניות; חברת מרק (Merck) – והפעם 22.4 מיליון מניות; ואיך לא – פייזר (Pfizer) -שבאפט דווקא הסתפק ברכישת 3.7 מיליון מניות שלה "בלבד"). בנוסף ובתחום אחר, על פי דיווח של CNBC, באפט וחברת ההשקעות בהובלתו הוסיפו לעצמם גם כ-2.4 מיליון מניות של חברת T-Mobile ברבעון האחרון.
חברת האחזקות צמצמה גם את חלקה במניות של בנקים גדולים. כך למשל צמצמה ברקשייר האת'ווי את אחזקותיה בג'יי פי מורגן (JP Morgan) ב-96% וצמצמה את חלקה ב-PNC Financial ב-64%.
בנק אוף אמריקה, אמריקן אקספרס, קוקה קולה ואפל הן עדיין ארבע החברות העיקריות בתיק ההשקעות של ברקשייר האת'ווי, ולפי הדו"ח הן ייצגו בחודשים האחרונים כ-70% מהשווי הכולל של נכסי חברת האחזקות.
יצוין כי למרות המכירה הזו, ברקשייר האת'ווי עדיין מחזיקה במניות אפל בשווי של כ-111.7 מיליארד דולר, ונותרה המשקיעה השנייה בגודלה של החברה. אנליסטים סבורים כי מכירת כמות קטנה של מניות אפל, ביחס לאלה שבבעלותה, אינה נובעת מחוסר אמון בעתידה של אפל, אלא מהרצון לגוון השקעות מסוימות, במיוחד בתחום התרופות וחיסוני הקורונה העדכני, הלוהט כעת במיוחד.
17/11/20 17:22
7.08% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"המהלך של הענן הממשלתי, מכרז נימבוס, מהווה שינוי משמעותי בכל קנה מידה. זוהי ההתפתחות הגדולה והרחבה ביותר מאז כניסת האינטרנט לחיינו. הענן הממשלתי יביא לשינוי במגזר הממשלתי-ציבורי וגם בזה הפרטי, הוא יביא לשינוי מהותי בחיינו", כך אמר שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, שמהווה חלק ממשרד הדיגיטל הלאומי.
ברכה דיבר בכנס eGOV 2020 של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ג'), בהשתתפות מאות אנשי IT מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את האירוע הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, וד"ר נחמן אורון, יועץ אסטרטגי למגזר הממשלתי ויו"ר ועדת התכנים של הכנס. השתתפו בו גם שני אנשי עסקים בכירים מאיחוד האמירויות הערביות, שדבריהם יפורסמו בהמשך השבוע.
נימבוס הוא פרויקט לרכישה של שירותים מענן שיוקם בגבולות מדינת ישראל. הפרויקט מובל על ידי מינהל הרכש הממשלתי בשיתוף רשות התקשוב, מערך הסייבר הלאומי ואגף התקציבים במשרד האוצר. מטרתו היא לאפשר לממשלה לממש את אחת מהתוכניות המרכזיות שלה בתחום המחשוב – העברת כלל שירותיה לענן, ובכך להביא להתייעלות תפעולית, כלכלית ואבטחתית. הקמת דטה סנטרים של אחת או יותר מהחברות הגדולות בישראל היא תנאי הכרחי לכך. למכרז ניגשו כמה חברות רב לאומיות, ששמותיהן לא פורסמו.
לדברי ברכה, "משרד הדיגיטל הלאומי הוא משהו שחלמנו עליו וייחלנו לו. מיזם ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב הלאומי עובדים כעת תחת שר במשרה מלאה. המטרה היא לבנות מנגנון פעילות רציף שיאפשר למקסם את יכולות ה-IT".
הוא ציין כי "2020 היא שנה מלאת אתגרים, הכי מאתגרת כמדינה. אנחנו באמצע משבר כלכלי וחברתי ועלינו לתת לו מענה. מאז הקורונה נחשפנו לכמה אמיתות על החיים, אחת מהן היא שלדיגיטל יש חשיבות ראשונה במעלה בחיינו. בלי יכולת לבצע פעולות דיגיטליות, לא היינו יכולים לקיים חיים סדירים".
"הממשלה עמדה ב-'מבחן האש' הדיגיטלי"
ברכה הוסיף כי "הקורונה הביאה לעלייה משמעותית של עשרות רבות של אחוזים בשימוש הציבור בשירותי הממשלה המקוונים. גם הפניות למוקדי השירות הטלפוניים צמחו. ביצענו שינויים והתאמות, הקמנו מרכזי שירות נוספים לתמיכה".
"שירותי הממשלה המשיכו לעבוד כל הזמן, גם בתקופת הקורונה, ועמדו ב-'מבחן האש'. נתנו מענה מלא למרות צמצום וסגירת מרכזי קבלת קהל. נכון, היו תקלות במעלה הדרך, אבל בהתארגנות קצרה סביב השעון אפשרנו לממשלה להמשיך לעבוד. זה לא קרה במזל, או במאמץ של הרגע האחרון, אלא בא לאחר היערכות ארוכה. היכולת לספק שירותים הייתה שעתם היפה של המנמ"רים, מנהלי השירות ומנהלי אבטחת המידע בממשלה", ציין.
"לפני כחודש", אמר, "יצא דו"ח שמדרג את ממשלות ה-OECD בעולמות הדיגיטל. בכל המדדים אנחנו במקומות הראשונים – לפני, למשל, דנמרק, ניו-זילנד ואסטוניה". ברכה ציין כי "הממשלה מבינה שיש להאיץ את צמצום הפער הדיגיטלי ולהפחית את שלל הטפסים שהאזרח מקבל ממנה. הגענו לרמת בשלות טובה בדיגיטל ואנחנו רוצים לפתוח יכולות אלה לשאר המשק. יש לנו יכולות, יש תשתיות – כעת נספק אותן ממקום אחד".
הוא ציין את האזור האישי שיש לכל אחד מהאזרחים באתרי הממשלה ואמר כי הוא "עבר גם לאזור העסקי. התשתית מוכנה, השירותים נבנים ויעלו בקרוב. הם יאפשרו פעילויות שייעשו באופן מרוכז לגופים עסקיים".
ברכה דיבר גם על הפעילות הדיגיטלית של המגזר המוניציפלי בתקופת הקורונה. הוא אמר ש-"הרבה רשויות מקומיות לא היו יכולות לעמוד בפרץ ולתת מענה דיגיטלי לתושבים. אנחנו הולכים ומתמקדים בעולם המוניציפלי, יחד עם משרד הפנים".
"המגזר הציבורי ייתן מענה דיגיטלי לתושבים", הוסיף ברכה. "הוא יהיה בבחינת 'כוכב הצפון' לכל האזורים שבהם עלינו להתמקד. נביא תוצאות גם בעולם הדטה גוב". הוא סיים בפרפרזה על דברי הרופא והפסיכיאטר הווינאי ויקטור פראנקל: "הקורונה לימדה שיש דברים שלא יכולים לשלוט עליהם. זה אירוע גלובלי. כשאיננו יכולים לשנות את המצב, אנחנו מאותגרים לשנות את עצמנו. אנחנו עושים זאת בצורה מעולה. הקורונה היא מחלה ארורה, אך נוכל למנף אותה כדי להביא דברים טובים למשק, ונוכל לצמוח".
17/11/20 15:18
6.19% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רשת האינטרנט של Geant, שבה משתמשים מרבית הגופים האקדמיים באירופה, הותקפה הלילה (ג'), ככל הנראה, במתקפת סייבר, שהשפיעה גם על כל האוניברסיטאות וחלק מהמכללות בישראל – כך נמסר ממחב"א, מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי. המתקפה גרמה לשיבושים, עד כדי מניעה של האפשרות לגלוש באמצעות הרשת, והיא תוקנה בשעות הבוקר המוקדמות.
מחב"א הוא גוף שמאפשר שירותים טכנולוגיים לרבים מהמוסדות האקדמיים בישראל, ובהם גלישה באינטרנט, שמיועדת בעיקר לצרכי מחקר – דרך הרשת של Geant. כמו כן, שירותי המרכז מאפשרים לרבים מהמוסדות האקדמיים ללמד מרחוק בזמן הקורונה, והוא אף מציע לגופי ההשכלה הגבוהה לרכוש מאגרים דיגיטליים לספריות – שתופסים מקום מרכזי בספריות שלהם, עד כדי כך שבכמה מהם אין כמעט ספרים מודפסים.
גורם בכיר באקדמיה מסר לאנשים ומחשבים כי הוא לא יכול היה לגלוש במהלך הלילה ברשת האינטרנט באמצעות השירות של מחב"א, עד שהתקלה תוקנה בבוקר. עם זאת, יצוין שמאחר שהמתקפה קרתה בלילה, יש להניח שההשפעה שלה על פעילות המוסדות האקדמיים הייתה שולית למדי.
במחב"א מבצעים בשעות אלה תחקיר על המקרה. בין היתר, צפויות להתברר ה שאלות מהו מקור המתקפה והאם היא הייתה ממוקדת במוסדות אקדמיים בישראל, או שהיא הורגשה במדינות נוספות, ואולי אף בכלל אירופה. מהמרכז נמסר כי "אנחנו מבצעים תחקיר מלא ומסודר עם כל הצוות שלנו, ונסיים אותו לאחר שנקבל את ממצאי התחקיר של Geant. בינתיים ניתן לומר שהרשת של Geant הותקפה במתקפה שגרמה לשיבושים ברשת לחלק מהמוסדות. עבודה מאומצת של עובדי מחב"א אפשרה התמודדות עם המתקפה, ומרבית המוסדות לא חשו בבעיה או חזרו לפעילות רגילה עד לשעה 05:00. בעיות הגלישה של המוסד האחרון נפתרו ב-08:00".
ללא קשר, במהלך הלילה ביצעה קבוצת האקרים בשם ארמדה קולקטיב מתקפת כופרה על רשת אקדמית צ'כית, וכמו במקרים רבים של מתקפות מעין אלה, דרשה מהקורבנות תשלום דמי כופר באמצעות ביטקוין. במחב"א מדגישים כי מתקפה זו לא פגעה במוסדות אקדמיים ישראליים.
17/11/20 14:06
5.31% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ספקטרוניקס אמרסון משדרות – מרכז מו"פ וייצור של גלאי אש אופטימיים, מהמתקדמים מסוגם בעולם – הודיעה כי בימים אלה הסתיימה חלוקת 125 מחשבים משופצים לילדים, פרי של שיתוף פעולה של החברה עם עמותת מתן ועיריית שדרות. המחשבים הוענקו לילדים שעד כה לא היה להם בבית מחשב עובד.
בנוסף השלימה החברה תרומה משמעותית לפעילותה של חוסן בשדרות, שמטרתה לתמוך בטיפול אותו מקבלים ילדי העיר המתמודדים עם מציאות החיים בעוטף עזה, ועם התקפות הטילים החוזרות ונשנות על האזור במהלך השנים.
טל לאופר, מנכ"ל ספקטרוניקס אמרסון; מיה מימון מרום, סמנכ"לית משאבי אנוש; ילדי שדרות שקיבלו את המחשבים; ועמותת מתן ועיריית שדרות, סגן ראש עיריית שדרות. צילום: יח"צ ספקטרוניקס
מבקרים ומקבלים תעודות הוקרה במרכז לטיפול באמצעות בעלי חיים שהוקם ממש לאחרונה על ידי חוסן בשדרות – טל לאופר, מנכ"ל; מיה מימון מרום, סמנכ"לית משאבי אנוש; יאנה רוז'קוב, רכזת משאבי אנוש; מחברת ספקטרוניקס אמרסון יחד עם הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן שדרות; והגר שנל, מנהלת פינת החי של המרכז. צילום: יח"צ ספקטרוניקס
חברת ספקטרוניקס אמרסון מתמחה במוצרים שנועדו לתעשייה הצבאית (טנקים) וכן לתעשיה האזרחית, למקומות ציבוריים ולמבנים כגון שדות תעופה, תחנות מרכזיות, רכבות, קניוני קניות, ומקומות בסיכון גבוה כמו אסדות נפט וגז.
מנכ"ל החברה, טל לאופר: "בעת הזו של אוריינות ולמידה מרחוק, זוהי דרכנו הצנועה להירתם למאמץ לפיו לכמה שיותר מילדי שדרות יהיה מחשב עובד משלהם בבית. אנחנו מאמינים שחינוך הוא הבסיס לכל צמיחה וזו הדרך שלנו להשקיע בדור העתיד. הן בחוסן חינוכי והן בחוסן נפשי".
17/11/20 11:27
4.42% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ענקית הייעוץ הגלובלית בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) מפרסמת היום (ג') את רשימת 100 החברות הטכנולוגיה המבטיחות ביותר שצמחו בשווקים מתעוררים. חברות אלו הפכו לכוחות רבי עוצמה בתעשיית הטכנולוגיה ובתעשיות אחרות, והן משפיעות באופן מהותי על תעשיות שונות ברמה הגלובלית. חברות אלו צלחו גם את מגיפת הקורונה ורבות מהן מפגינות גידול במספר הלקוחות שלהן ובתדירות השימוש במוצר שמציעות.
הרשימה היוקרתית כוללת גם אלמנט של גאווה ישראלית בדמות תשע חברות מקומיות שאותן מסמנת BCG כהבטחה לעתיד לבוא. החברות הישראלית שברשימה הן: מאנדיי (Monday.com) – המספקת פתרונות לניהול פרויקטים ליותר מ-100,000 ארגונים; אורקם (OrCam) – העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לבישות מבוססות בינה מלאכותית ובשיווקן בכל העולם, ובעיקר מתמקדת בפתרונות חכמים לכבדי ראייה ועיוורים; וויקס (Wix) – שמציעה פלטפורמה לבניית אתרים מהירה וידידותית לכל משתמש; פיוניר (Payoneer) – חברה העוסקת בפינטק; סייברארק (CyberArk) חברת אבטחת מידע והגנת סייבר; איירון סורס (IronSource) – חברת האינטרנט הפועלת בתחום הפרסום; לנדא פרינטינג (LDP) – חברת מכונות הדפוס הדיגיטליות; פלייטיקה (Playtika) – חברת המשחקים אונליין; וסולאראדג' (Solaredge) – חברה שפיתחה מערכת סולארית מתקדמת.
ת 100 חברות הטכנולוגיה המניעות את הדור הבא של חדשנות וצמיחה בעולם של בוסטון קונסלטינג גרופ. איור: BCG
ישראל נמצאת במקום ה-3 אחרי סין והודו במספר האבסולוטי של חברות טכנולוגיה מבטיחות, ובמקום הראשון מבחינת מספר חברות לנפש. בדו"ח של חברת BCG מצוין כי "ישראל רשמה הצלחות רבות במשיכת מדענים מהשורה הראשונה ובעידוד שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה והתעשייה בטיפוח פיתוח טכנולוגי". בשל גודלו המוגבל של השוק המקומי, החברות הישראליות נוטות להיות גלובליות מראשיתן.
חברות הטכנולוגיה המבטיחות המצוינות בדו"ח של BCG מגיעות מ-14 מדינות ופועלות במגזרים רבים. שני שליש מהן מתמקדות באפליקציות או שירותים לצרכנים C2B ושליש מספקות שירותים לעסקים B2B, בפרט כאלו המשמשים להובלת שינויים מהותיים באופן העבודה של ארגונים וחברות. כמעט חצי מתוך 100 מאתגרות הטכנולוגיה פועלות בעיקר בשווקי הבית שלהן, כאשר 16 מהן משכפלות את הצלחתן בשווקים מתעוררים ו-39 חודרות לשווקים בוגרים ומפותחים.
"חברות אלו ממציאות מחדש את התעשיות שלהן ומתוות מסלול משלהן להתרחבות והצלחה", אמר ניקולאוס לאנג, שותף מנהל בכיר ב-BCG שלקח חלק בכתיבת הדו"ח. "בנוסף הן לוכדות את תשומת לבן של החברות המבוססות והגדולות בתעשייה, בין אם במגזר הטכנולוגיה עצמו או בתעשיות אחרות. אותן חברות מבוססות נדרשות כעת להחליט מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם עלייתן של היריבות ובנות הברית הפוטנציאליות החדשות".
הערכת השווי הממוצעת של חברות הטכנולוגיה המבטיחות עומדת על ממוצע של 6.3 מיליארד דולר – נתון המציב את רובן הרבה מעל רף היוניקורן המקובל. היקף ההכנסות הממוצע של החברות ברשימה עומד על 2 מיליארד דולר, ולמרות זאת הן עדיין צומחות בקצב שנתי ממוצע של קרוב ל-70%, פי שישה מהר יותר ממגזר הטכנולוגיה בשווקים מפותחים.
מאז פרוץ מגפת ה-COVID-19, קטגוריות הטכנולוגיה שגשגו ברובן כשהן מפגינות גידול במספר המשתמשים ובהיקף השימוש. מגזרים מסוימים, כגון אד-טק (edtech), גיימינג ווידיאו סטרימינג אף האיצו את צמיחתם, כשהם ממנפים לטובתם את השינויים בהרגלי הצרכנים.
שווקים מתעוררים. אילוסטרציה: BigStock
הפעילות העיקרית עוברת לשווקים המתעוררים
בסיכום מחקר מאתגרות הטכנולוגיה של BCG מציינים החוקרים כי "מגזר הטכנולוגיה היה אחד המניעים הגדולים ביותר לצמיחה וליצירת ערך מזה שנים, אם לא עשרות שנים. הפעילות התמקדה בשני 'חופי זהב' – החוף המערבי של ארה"ב והחוף המזרחי של סין – אשר נכון למאי 2020 היו ביתן של שבע מתוך עשר החברות המובילות בעולם לפי שווי שוק, כמו גם לחברות המובילות בחיפוש אונליין, מדיה חברתית ומסחר אלקטרוני. חופי הזהב צברו ערך עצום, עושר ועוצמה, על ידי ניצול כלכלת המנצח-לוקח-הכל השולטת במודלים עסקיים דיגיטליים רבים. אך תעשיית הטכנולוגיה העולמית היא מגזר דינמי ומגוון הרבה יותר ממה שאולי נראה מהנתח שנלכד בשני האזורים בעלי ההספק הגבוה. בעוד שחברות טכנולוגיה מאפריקה, אסיה, ישראל, אמריקה הלטינית, רוסיה, טורקיה ואיחוד האמירויות טרם השיגו את הנפח העולמי של אפל (Apple) או עליבאבא (Alibaba), הן מביאות כעת מוצרים ושירותים מרתקים לשוק, לרוב בדרכים חדשות, וגדלות מהר, גם בגודל וגם במספרים. הן ממציאות מחדש את הענפים שלהן ומשרטטות את דרכן בקנה מידה והצלחה. הן גם זוכות לתשומת לבם של בעלי התפקידים הגדולים בתעשייה – בתעשיית הטכנולוגיה עצמה ובתעשיות אחרות – שעליהם לקבוע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם עלייתם של יריבים ובעלי ברית פוטנציאליים חדשים אלה".
את 100 החברות המבטיחות ביותר שצמחו בשווקים מתעוררים בחרה BCG על פי שישה קריטריונים מרכזיים: חברה המבוססת היטב (בעלת שווי ארגוני של לפחות 500 מיליון דולר) ונמצאת עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים יחסית, חברה בעלת שאיפה ופוטנציאל להמציא ולעצב מחדש תעשיות שלמות, הממוקדת טכנולוגית ומחזיקה במודל עסקי מבטיח, שהוכיחה יכולת לפתח את השוק. על החברות הבטיחות החברות המבטיחות להגיע משווקים מתעוררים, אולם BCG שילבה גם מספר חברות המגיעות משווקים בוגרים יותר, כמו למשל סינגפור, זאת בשל היותן מוקדם אזורי טכנולוגי משמעותי. חברות הטכנולוגיה המבטיחות בוחרות מסלולים שונים לצמיחה והצלחה. רבות מהן מנצלות את יכולותיהן כדי לפתור בעיות ספציפיות לשווקים מתעוררים, כגון הכלה פיננסית מוגבלת וגישה מוגבלת להשכלה. בדרך זאת, הן עוקפות לעתים קרובות שווקים בוגרים יותר, כמו למשל כאשר הן מעבירות אוכלוסיות שלא השתמשו מעולם בשירותי בנקאות היישר לבנקאות דיגיטלית. מעבר לכך הן מדמיינות מחדש את שרשרות הערך בתעשיות שונות, ממציאות דרכים חדשות לשיתופי פעולה בין השחקנים, מטפלות במוקדי אי-יעילות ומספקות ללקוחות תוצאות טובות יותר.
"חברות אלו הן מתחרות חזקות המשבשות את כללי המשחק המוכרים. הן נכונות לתקוף מגזרים חדשים הנמצאים מעבר לעסקי הליבה שלהן," אמר מייקל מייר, שותף מנהל ב-BCG ושותף לכתיבת הדו"ח. "בה בעת, הנטייה שלהן לעבוד באמצעות האקוסיסטם הופכת אותן לנגישות יותר למודלים של שיתוף פעולה. החברות המבוססות צריכות לפתח אסטרטגיות כדי להתמודד עם מקור חדש של תחרות. האם הן מנסות להביס אותן או להצטרף אליהן?"
BCG פועלת בישראל משנת 2010. בשנה שעברה פתחה החברה את TLV TECH HUB, שנועד לחבר באופן יזום ואפקטיבי בין חברות הטכנולוגיה המבטיחות בישראל והטק אקוסיסטם המקומי ללקוחות החברה בחו"ל, במטרה להביא לשיתופי פעולה ולייצר ערך משמעותי לשני הצדדים. בראש הפעילות בארץ עומד אור קליר, שותף מנהל ב-BCG, שכיהן בעבר כמנהל אגף אסטרטגיה וחדשנות בבנק לאומי.
17/11/20 16:25
4.42% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההשקה של הדור החדש של קונסולות המשחק של סוני ושל מיקרוסופט, כמה שנים טובות לאחר הדור הקודם, עברה בהצלחה עם דרישות חזקות, שלפיהן הצפי הוא שיימכרו עד כ-10 מיליון יחידות כבר במהלך השנה הראשונה לחייהן.
אבל שתי החברות נוקטות גישה מעט שונה לקידום המכירות של הקונסולות שלהן. סוני, עם ה-PlayStation 5 האימתני שלה, מבקשת כ-400 דולר עבורה והיא ממקדת את האסטרטגיה שלה לרווחים בהבאת כמה שיותר משחקים בלעדיים לקונסולה שלה. מדובר, למעשה, בשחזור של האסטרטגיה שלה מ-PlayStation 4 – אז הציעה מגוון משחקים שלא ניתן היה למצוא בפלטפורמות אחרות, ואם כן, רק לאחר חודשים רבים, ובגירסאות שלעיתים אף עברו שינוי. זה עזר לה למכור באופן קבוע כמעט יותר יחידות בכל חודש מאשר יריבתה.
מהצד השני של הכביש, במיקרוסופט מדברים הפעם על חוויה כוללת יותר. אם בוחנים את הנעשה מנקודת מבט של משחקים, סוני מנצחת שוב מבחינת החידושים, אבל מצד שני, מי שירכוש את אחת מקונסולות ה-Xbox החדשות, שעולות 500 ו-300 דולר, יוכל, תמורת 10 דולרים, לחודש לרכוש מנוי ל-Xbox Game Pass, שהוא שירות משחקים שמעניק כבר עכשיו ללקוחותיו מבחר של יותר מ-100 משחקים, כולל משחקים עבור שני דורות לאחור של הקונוסלה, והיא מתחייבת להוסיף כותרים חדשים בכל חודש כמעט. תוספת של חמישה דולרים תאפשר גם לשחק את המשחקים הללו בטלפונים מבוססי אנדרואיד, שיוזרמו ישירות מהשרתים של מיקרוסופט.
מול זה מציעה סוני את PlayStation Plus, שירות שמאפשר לשחק משחקים מקוונים בין משתמשי הקונסולות שלה, שבמסגרתו היא מספקת גישה לכ-20 משחקי PlayStation 4 שעברו התאמה לקונסולה החדשה יותר, וכל זה תמורת כחמישה דולרים לחודש.
מיקרוסופט מנצחת בגדול בינתיים בהיבט של כמות הכותרים הזמינה כבר עכשיו עבור הקונסולה שלה, אבל רובם עוד לא מנצלים את היכולות שלה באמת. היא גם במשא ומתן מתקדם מול מספר מפתחות משחקים נוספות כדי לעמוד בהבטחה שלה. סוני, לעומת זאת, כנראה תמשיך להציע יותר כותרים בלעדיים, שמביאים לידי ביטוי כל ביט וכל יכולת בקונסולה החדשה שלה.
17/11/20 16:35
4.42% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"יש בכלל משרדי הממשלה עשייה מרובה, חדשנית, בתחום הדיגיטל, על מנת לקדם את הנושא ולצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים במדינת ישראל. למנמ"רים ולמנמ"ריות של משרדי הממשלה יש תפקיד חשוב בקירוב הפריפריה למרכז ובצמצום הפער הזה בכל ממד – סוציו-אקונומי וגאוגרפי", כך אמר דוד אמסלם, שר הדיגיטל הלאומי.
השר אמסלם היה הדובר המרכזי בכנס eGov 2020 של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ג'), בהשתתפות מאות אנשי IT מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, וד"ר נחמן אורון, יועץ אסטרטגי למגזר הממשלתי ויו"ר ועדת התכנים של הכנס. בכנס השתתפו גם שני אנשי עסקים בכירים מאיחוד האמירויות הערביות, שדבריהם יפורסמו בהמשך השבוע.
משרד הדיגיטל הלאומי הוקם לפני כחצי שנה, כחלק מחלוקת התיקים לקראת הקמת הממשלה הנוכחית. הוא כולל שניים מגופי ה-IT והטכנולוגיה הממשלתיים הבולטים: רשות התקשוב, שלפני כן הייתה תחת משרד ראש הממשלה, וישראל דיגיטלית, שהייתה בממשלה הקודמת תחת אחריותה של השרה גילה גמליאל, במסגרת המשרד לשירותים חברתיים. אחת המשימות של משרד הדיגיטל היא ביצוע החלטת הממשלה 260 להאצת השירותים הדיגיטליים, לקידום הלימוד מרחוק ולצמצום הפערים בתחום. לדברי אמסלם, "אנחנו מקדמים את ההחלטה בימים אלה, לרבות 150 פרויקטים דיגיטליים ברמה הלאומית, ועוד היד נטויה. ככלל, אני רואה חשיבות גדולה בקידום תחום הדיגיטל במגזר הממשלתי".
בדבריו פנה השר למנמ"רי ומנמ"ריות משרדי הממשלה וגופי הסמך שלה, ואמר כי "מאז פרוץ משבר הקורונה, נרתמתם בכל מקום שאפשר על מנת לספק שירותי אונליין ועבודה מרחוק לאזרחים ולעסקים במדינה. קידמתם פרויקטי IT ודיגיטל רבים. השינוי והשיפור ניכרים בשטח".
"את תוצאות הקמת משרד הדיגיטל רואים בשטח"
אשר דולב, ראש מטה ישראל דיגיטלית וסגן לכלכלה ואיסוף במשרד הדיגיטל הלאומי, אמר כי "הקמת המשרד היא משהו שחתרנו אליו משך תקופה ארוכה. שיתוף הפעולה בין ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב הממשלתי הוא טבעי, והוא רק מעמיק מאז הקמת המשרד. את התוצאות כבר רואים בשטח. יש שר לתחום והוא נכנס לפרטי פרטים, ותומך במהלכים קדימה".
לדברי דולב, "בפרויקטים הדיגיטליים שאנחנו מקדמים ועורכים ברמה הלאומית, אנחנו תמיד מתחילים בשאלות מיהו הלקוח, מה הוא רוצה ומה הוא צריך. הלקוח הוא תושב, ארגון, עסק, ותמיד זה גם האזרח בקצה. אחת התופעות שאנחנו שמים לב אליה היא שם הלקוח: בגוף אחד הוא נקרא אזרח, ובאחרים – תושב, מטופל, נישום ולקוח. אנחנו מביטים עליו.ה כישות אחת, ודרך פריזמה זו אנחנו בונים את הפתרונות. אנחנו משקיעים רבות בלימוד מעמיק של צרכי התושב. זה עקרון מנחה מרכזי אצלנו".
אשר דולב, ראש מטה ישראל דיגיטלית וסגן לכלכלה ואיסוף במשרד הדיגיטל הלאומי. צילום: יח"צ
"ישראל דיגיטלית", ציין, "היא גוף מטה. שותפים לו 'לקוחות ביניים' מהמגזר הממשלתי, משרדי הממשלה, ארגוני בריאות, רשתות חינוך, רשויות מוניציפליות ועוד. היינו שמחים לפעול לרוחב היריעה אבל לא היינו מצליחים לעשות זאת, אז אנחנו פועלים במודל של ראש חץ. פעילות הדיגיטל החלה ב-2015 במשרדי הבריאות, החינוך והרווחה – ומאז היא התרחבה".
דולב הוסיף כי "אנחנו מפעילים יותר מ-10 מהלכים בתחומים שונים. למשל, שיתוף פעולה חוצה משרדים בנושא תעסוקה, כולל הקמת פלטפורמה לאומית לקורסים בחינם. במסגרת החלטת ממשלה נטמיע קורסים של חברות היי-טק מובילות. הן נרתמות בשמחה. ברמה המקומית, אנחנו מסייעים לרשויות המוניציפליות לזרז את הטרנספורמציה הדיגיטלית. כך גם בנושאי רווחה: התחלנו ב-2016 לטפל בנושא האוריינות, לקידום אוכלוסיות שאינן נגישות לאינטרנט, אזרחים ותיקים, ערבים וחרדים. בקרוב נשיק עוד יוזמה בתחום, תוך מענה להיבטי התרבות".
"אנחנו דואגים לצמצום פערים דיגיטליים במגוון פרויקטים, תוך שיתוף פעולה רוחבי בין הגופים והמשרדים. המטרה היא הנגשתם של שירותים ממשלתיים והנגשתם באזור האישי. לצערנו, יש לא מעט חסמים לכך. חסר הון אנושי בממשלה וצריך להכשיר את המשאב האנושי הקיים. המטרה היא לערוך טרנספורמציה דיגיטלית למגזר הממשלתי ברמה הגבוהה ביותר – לא זו של הפיכת טופס למקוון, אלא כזו שמשנה את המודל העסקי. לבצע מהלך שיביא לשינוי כל אופן פעולת הארגון. האתגר הוא אדיר, מעט מזה כבר קורה בעולמות החנוך והרפואה. יש לא מעט הצלחות – ויש הרבה לאן ללכת", סיכם.