2020 הייתה שנה שהעולם יעדיף לשכוח, בגלל הקורונה – זה קונצנזוס, אולי הדבר היחיד שעליו יכולות להסכים כל המדינות. אלא שלצד המכה הכלכלית שחוו ענפים אחדים, היו תעשיות שבהן גם נוצרו בעקבות המשבר הזדמנויות חדשות. תעשיית ההיי-טק היא אחת מהן. תהליכים כמו טרנספורמציה דיגיטלית ואוטומטיזציה תפסו תאוצה, הרבה מזה בגלל הצורך לעבור לעבודה בעיקר מהבית. שלא לדבר על ענפי הגיימינג, האי-קומרס ואחרים, שחגגו. כמדי שנה, קבוצת אנשים ומחשבים קיימה באחרונה רב שיח בהשתתפות אנשי היי-טק מובילים, שבו עלו על השולחן ההתפתחויות שידע הענף בשנה החולפת והתחזיות לגבי זו הקרובה – 2021. מנחי הרב שיח היו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, והחתום מטה, והשתתפו בו שמוליק בר, מנכ"ל New Way; ללי דוד, מנהלת ושותפה ב-OurCrowd; אדי כץ, המנכ"ל והבעלים של גרופ 107; משה לסמן, מנכ"ל גלובל דטה סנטר; ועמיר פיסלויץ, מנכ"ל אינסנטיבס סולושנס. משה לסמן, מנכ"ל גלובל דטה סנטר. צילום: ניב קנטור "שנת 2020 הכניסה את המערכת הכלכלית של ישראל, ובתוכה את ענף ההיי-טק, לקשיים רבים, אך גם האיצה תהליכים, כמו הטרנספורמציה הדיגיטלית. מי שהיה בעיצומה של הטרנספורמציה לפני המשבר מצליח לצלוח אותו ביתר קלות, ומי שלא – מתקשה", אמר לסמן. "עוד דבר שבלט השנה הוא שהקורונה שכנעה כמעט את כל האקו-סיסטם של ההיי-טק שעבודה מהבית היא אפשרית וגם רצויה", ציין. "העבודה מהבית לא התחילה עם הקורונה, אבל היא התעצמה אתה. אם בעבר היו מי שעיקמו את האף כשעובדים ביקשו לעבוד מהבית, המגפה הפסיקה את זה. זאת ועוד, וזה לא פחות חשוב, בענפים כלכליים אחרים, שבעבר לא חלמו לאפשר לעובדיהם לעבוד מרחוק, מנהלים שינו את דעתם, וכיום אפילו ארגונים סופר שמרניים כמו בנקים וחברות ביטוח מאפשרים לעובדיהם לעשות זאת. היו עסקאות שבוצעו מבלי שהצדדים נפגשו פיזית – הכול קרה בדיגיטל. כל זה מעודד פיתוח טכנולוגיות מתאימות, צ'יפים, אלגוריתמים… כולם כדי לקדם את העבודה מרחוק". ללי דוד, מנהלת ושותפה ב-OurCrowd. צילום: יח"צ דוד התייחסה לגיוסים של הסטארט-אפים הישראליים בשנת הקורונה. היא אמרה כי אולי בניגוד למצופה, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הם עלו ועמדו על תשעה מיליארד דולר, לעומת 7.5 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2019. "אלא שיש שוני", ציינה. "התקופה הבעייתית מקטינה את נכונותם של משקיעים לקחת סיכונים, וזה אומר שהגיוסים לחברות סטארט-אפ בשלבי פיתוח ראשונים – נמוכים. החברות האלה מתקשות לגייס כסף, גם אם הן בתחום הבריאות הדיגיטלית". אדי כץ, המנכ"ל והבעלים של גרופ 107. צילום: גיא ירוסלבסקי כץ ציין ש-"יש הזדמנויות רבות גם בתחומי הפינטק ואבטחת המידע. יש כר נרחב לדיגיטליזציה בתחום הפיננסי, בכלל זה בבורסות, ועליית הענן והעבודה מרחוק מחייבת פתרונות אבטחה חדשים ומשוכללים יותר". כמו מומחים אחרים, הוא העריך שהעבודה מהבית לא תיעלם עם היעלמות הקורונה. "מספר האנשים שיעבדו מהבית יקטן אך לא ייעלם, כי החברות למדו את היתרונות לעסק של שליחת עובדים לעבוד מהבית", אמר. שמוליק בר, מנכ"ל New Way. צילום: אלה פאוסט בר הרחיב על התפתחות תחום הענן השנה. הוא אמר כי "הענן חולל מהפכה של ממש, וזו הואצה ב-2020, הרבה בזכות המעבר להתנהלות מרחוק". "המעבר לענן קורה בכל העולם, אך מבחינה תרבותית יש שוני ממקום למקום", הוסיף בר. "במדינה גדולה כמו ארצות הברית, קשר מרחוק נהוג יותר, בגלל המרחקים, אבל זה לא המצב במדינות קטנות כמו ישראל. מה שמפריד בין המנהלים במת"ם בחיפה ובקריית עתידים או רמת החייל בצפון תל אביב הוא נסיעה של שעה בלבד". מתשובות על השאלה הכללית לסיכום 2020, עבר הדיון לשאלות פרטניות לכל אחד מהמשתתפים. מה מקום מימון ההמונים בתקופה זו? ללי דוד: "צורת מימון זו טובה בכל פרק זמן, אבל היא טובה במיוחד בתקופה זו, שכן יזמים זקוקים למימון באמצעים לא שגרתיים, ומימון ההמונים מספק למשקיעים קטנים הזדמנויות השקעה שספק אם היו להם אותן בתנאים אחרים. אני רוצה לציין שצורת מימון זו לא הייתה מתאפשרת ללא הטכנולוגיה, שמשתכללת כל הזמן ומאפשרת לשלב פעילויות נוספות". מה הקורונה עשתה לממשק שבין המשקיעים הארגוניים הגדולים לסטארט-אפים, שמחפשים כסף? אדי כץ: "הממשק הזה לא נפגע, אם כי חלו שינויים בתחומים שהחברות הגדולות רוצות להשקיע בהם. תחום הפינטק ממשיך לגדול, כי חברות פיננסיות כמו בנקים וחברות ביטוח מחפשות טכנולוגיות שיכולות לקדם את פעילותן. יש לציין שבהרבה מקרים, חברות כאלה משקיעות לא לעצם ההשקעה, אלא כדי לשלוט בחברות שמקבלות את הכסף". עמיר פיסלויץ, מנכ"ל ומייסד אינסנטיבס סולושנס. צילום: יניב איתן בעקבות המעבר לעבודה מהבית – איך אפשר למדוד ולתגמל עובדים מרחוק? עמיר פיסלויץ: "כל היחס למדידה ולתגמול עובדים צריך להשתנות. אם עד עכשיו, בחלק מהמקרים, מדידת ביצועים ותגמול עליהם היו סובייקטיביים, נתונים להחלטה של המנהל, אני סבור שבחינת העובדים צריכה להתבסס על הציפיות של העובדים עצמם – מה העובד חושב שרוצים ממנו ומה הוא מצפה לקבל כתגמול. בדרך זו ניתן להגיע לשיטת תגמול שתהיה מקובלת על העובדים ותשפר את ביצועיהם". מה יהיה בהמשך? לסיום נשאלו חברי הפאנל מה הם חוזים שיהיה ב-2021. להלן התשובות: בר: "ענן, ענן ועוד ענן. פעילויות הענן יתרבו בצורה אקספוננציאלית, ומכרז נימבוס של הממשלה, למעבר של המשרדים לענן, יאיץ את התהליכים הללו". לסמן: "נכון שפעילות הענן תגדל, אבל לא כולם רוצים או יכולים לעבוד כך. בשנה הקרובה נראה הרבה ענן, אבל לא רק". דוד: "גיוסי הכסף ימשיכו לעלות, כי יש כסף בשוק והמשקיעים מחפשים איפה לשים אותו. עם זאת, גם ב-2021, לסטארט-אפים בשלבים ראשוניים ימשיך להיות קשה לגייס כסף". פיסלויץ: "תהליכי הדיגיטליזציה יימשכו, שכן השוק הבין שקורונה או לא, הרמה הדיגיטלית של הארגונים תקבע אילו מהם יצליחו לצלוח את התקופה הקשה ויפרחו בהמשך, ואילו לא".

פרטים שמתגלים כעת על הפריצה לתוכנת סולארווינדס, שהביאה לפגיעה רבתי במערכות המחשוב של גופי ממשל וחברות פרטיות בארצות הברית, מגלים שהיו פושעים שהציעו למכור גישה למחשבים שבהם מתוקנת התוכנה כבר לפני כמה שנים. אחד ההאקרים, המכונה fxmsp, הציע גישה לתוכנה עוד ב-2017, בפורומים מחתרתיים שבהם האקרים סוחרים בחולשות, פרצות וכלי פריצה בדארקנט. "ההאקר מבוקש על ידי ה-FBI בגלל מעורבותו בכמה מתקפות סייבר בולטות", אמר מארק ארנה, מנכ"ל חברת מודיעין הסייבר אינטל471, שהחוקרים שלה הצליחו להסתנן לפורום שברשת האפילה. חברת מודיעין הסייבר הודיעה על כך ללקוחותיה ולרשויות אכיפת החוק בארצות הברית. חוקר האבטחה וינות' קומאר אמר לעיתונות הטכנולוגית האמריקנית שבשנה שעברה הוא התריע בפני סולארווינדס שכל אחד יכול לגשת לשרת העדכונים שלה באמצעות הסיסמה solarwinds123. "לא נדרש להיות האקר מומחה כדי לבצע פעולה זאת", ציין. מומחה אחר אמר שגם כמה ימים לאחר שבסולארווינדס ידעו שהנוזקה עובדת על גבי תוכנת ניהול הרשת שלהם, אוריון – העדכונים הנגועים עדיים היו זמינים להורדה. לפני שלושה שבועות פרסמה SolarWinds מודעת דרושים המחפשת סגן נשיא חדש לאבטחה. המשרה עדיין רשומה כפתוחה. "העדכונים הזדוניים – שנשלחו בין מרץ ליוני, כאשר אמריקה הייתה עסוקה בהתמודדות שלה עם הגל הראשון של זיהומי נגיף הקורונה – היו 'הסערה המושלמת', וזו התרחשה בעיתוי מושלם", אמרה קים פרטי, ראשת צוות מוכנות ותגובות בסייבר בפירמת עורכי הדין אלסטון אנד בירד. "הערכת הנזק תהיה קשה: ייתכן שלא נדע מה ההשפעה האמיתית של המתקפה במשך חודשים רבים, אם לא יותר, או לעולם לא".

עליבאבא (Alibaba) – אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם וחברה שהיא הקמעונאית אונליין הגדולה בסין – הפכה כנראה לחזקה מדי עבור ההנהגה הקומוניסטית במדינה. כעת רשויות ההגבלים העסקיים חוקרות אותה בחשד להתנהלות מונופוליסטית, על אף שהדומיננטיות שלה בתחומי עיסוקיה ניכרה מזה זמן רב. חקירה נגד עליבאבא בסין מושקת בימים אלו, כך בישרה רשות הפיקוח האחראית לתחום ההגבלים העסקיים בבייג'ינג. בנוסף אמרו הרגולטורים כי הם רוצים "לקיים שיחות" עם הנהלת חברת הבת של עליבאבא, אנט (Ant) – שהיא חברת הטכנולוגיה הפיננסית, שהופרדה מקבוצת עליבאבא. לא ידוע במה מואשמות בדיוק שתי החברות, אבל דבר אחד ברור: קונגלומרט עליבאבא הפך כיום באופן מובהק לחזק ומאיים מדי בעיניי הממשל הסיני. בנוסף, המייסד המיתולוגי של עליבאבא, ג'ק מא, שפרש מהנהגתה בפועל כבר לפני למעלה משנה, מהווה גם הוא איום על בייג'ינג, ואפשר שהחקירה, ואולי גם העונש שיבוא לאחריה, הם למעשה סוג של ענישה ואיתותי אזהרה ספציפיים כלפיו. המורה המייסד שהפך לאיש החזק בסין המייסד המיתולוגי של עליבאבא. ג'ק מא. צילום: יח"צ עליבאבא הוקמה בשנת 1999 על ידי מא, שהיה אז מורה שהתחיל את החברה בצניעות מביתו. אלא שכיום ענקית הקמעונאות, שבסיסה בהאנגג'ואו, הפכה לאחת החברות הפרטיות החזקות ביותר בסין. עם שווי שוק של כ-610 מיליארד דולר, עליבאבא היא אפילו ישות שמתבלטת באופן כללי בעולם, והיא כיום אחד התאגידים היקרים ביותר בו. ואולם גורם לא פחות מקומם בעבור הממשל היא קבוצת הבת, אנט, שכיום היא ספקית שירותי התשלומים המובילה בסין. בנובמבר האחרון רצה המייסד, מא, לצאת בהנפקה ראשונה לציבור, ותכנן את מה שהסתמן כההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה הכלכלית העולמית, לפי שווי של 34.5 מיליארד דולר. אך כמה ימים לפני הרישום הראשוני המתוכנן בשנחאי ובהונג קונג, אנט הודיעה על ביטול ההנפקה תחת לחץ מצד הממשלה הקומוניסטית, ש-מא הוא חבר גלוי שלה, או לפחות כך רצה תמיד שיחשבו עליו במדינה. למעשה, הבעיות של מא התחילו עוד באוקטובר, כשבנאום תקיף ביקר את כוונתו של נשיא סין, שי ג'יאנפינג, לנקוט בצעדים שיצמצמו את פעילותן של חברות פיננסיות סיניות, כדי למנוע אפשרות לפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה. באותו נאום אמר מא שמדיניות כזו תפגע בחדשנות ובהצלחות הכלכליות של סין. דבריו לא מצאו חן בעיני הממשל והתגובה החריפה, בדמות עיכוב ההנפקה, הגיעה כעבור כמה ימים. השבוע, על פי הסאות' צ'יינה מורנינג פוסט השייך לעליבאבא, נודע כי כניסיון אחרון ל"פיוס" מול הממשל, מא אמר לפקידי בייג'ינג: "תוכלו לקחת כל אחת מהפלטפורמות של קבוצת אנט שלהערכת הממשלה המדינה הסינית זקוקה להן". ואולם הצעתו זו לא התקבלה, ולכן היה ברור שעל הנהלות אנט ועליבאבא להתכונן לצעדים נגדן, בדמות הידוק הרגולציה. ואלו אכן הגיעו. הממשל שולח איתותי אזהרה למי שחזק מדי בעיניו לדברי אנליסטים, החקירות שנפתחו כעת נגד עליבאבא ואנט מעבירות מסר ברור מסין ל-מא ספציפית, כמו גם לכלל אזרחיה ויזמיה של המדינה: כל מי שיהיה בטוח בעצמו וחזק מדי מבחינה כלכלית בסין – יזכה ל"טיפול" מיוחד מהממשלה. במאמר מערכת מנוסח בחומרה שפורסם באחרונה ציין העיתון יומון העם (People's Daily) הסיני, השייך למפלגה הקומוניסטית השלטת ומהווה שופר שלה, כי "אם נהיה סובלנים למונופול, והחברות יורשו להתרחב בצורה פרועה וברברית, התעשייה לא תתפתח בצורה בריאה וקיימת". מנהיג המדינה והמפלגה, ג'ינפינג, שב והדגיש בחודשים האחרונים כי על המגזר הפרטי בסין לעקוב בקפדנות אחר ההנחיות של המפלגה הקומוניסטית. בקשה זו חלה מחד על חברות מצד אחד, אך מאידך בהחלט מתייחסת גם לצמרת הניהול של החברות הללו. יצוין כי מא מייסד עליבאבא, שהוא גם מיליארדר ואדם מאוד אהוד בסין, לא נראה בציבור כבר שבועות. לפי בלומברג, הרשויות בסין ביקשו ממא שלא לעזוב את המדינה לעת עתה. מחיר מניית עליבאבא קרס ביותר מ-8% לאחר הבשורה על השקת החקירה מטעם הממשל.

אם ב-2019 רבים לא הכירו אותה, כיום שמה של זום (Zoom) כבר בפי כל, והמפגשים אונליין ששירות ועידות ושיחות הווידיאו סיפק ומספק לעולם כדי לגשר על הריחוק החברתי בעיתות קורונה בהחלט נכנסו להיסטוריה. אבל כעת החברה שעומדת מאחורי זום מחפשת להתרחב מעבר לשיחות וידיאו, ולפי דיווחים אחרונים היא עשויה להפעיל שירות מייל ואפליקציית לוח שנה, כדי להתחרות בגוגל (Google) ובמיקרוסופט (Microsoft).  מדיווח חדש ב-The Information ניתן ללמוד ש-זום כבר החלה לפתח את שירות המייל, וכי היא עשויה להתחיל בבדיקתו בשנה הבאה, שכבר נמצאת ממש מעבר לפינה. לא ידוע אם זום החלה בפיתוח שירות היומן. על ידי התרחבות מעבר לשירות שיחות הווידאו המגה-פופולרי שלה, זום רוצה ככל הנראה להיות מסוגלת לשמור על הצלחתה, ועל המשתמשים הרבים שהורגלו לפנות אליה, לזמנים שבהם המגיפה תשכך (אולי בזכות החיסונים), ולרגע שבו אנשים יחזרו למשרדים וכבר לא יזדקקו לוועידות ופגישות וירטואליות בנפח שאליו הם נדרשים בימים שבהם סגרים רודפים זה אחרי משנהו ולא מאפשרים חזרה לשגרה, כמו היום. כבר הפכו לשירותים הקבועים של רובנו. אאוטלוק ו/או ג'ימייל. צילום מסך טלפון נייד יצוין כי המתחרות הגדולות של זום, ענקיות הטכנולוגיה גוגל ומיקרוסופט, מספקות שירותי ועידת וידיאו כחלק מאפליקציות ארגוניות רחבות יותר. שתי החברות הללו מציעות מוצרי מייל ולוח שנה, ולכן אך הגיוני שזום המתפתחת תציע גם היא שירותים דומים משלה, שכמובן יכולים להסתנכרן גם לשירות הליבה שלה ולסייע בתיאום מפגשי וישיבות אונליין ביתר קלות ונוחות. לפי הדיווח של The Information, ישנן אינדיקציות המצביעות על כך שזום מבקשת ליצור חבילת אפליקציות ארגונית שלמה. לדוגמה, החברה פרסמה מודעות דרושים בה היא מחפשת אנשים שיעזרו ליצור "תכונות צ'אט מלהיבות". כך או כך, מסקרן יהיה לבחון האם זום בכלל מסוגלת להעביר אליה בהצלחה משתמשים שרגילים לג'ימייל (Gmail) או לאאוטלוק (Outlook) שלהם. כדאי לזכור שמקומות עבודה רבים בחרו בפלטפורמות של גוגל ומיקרוסופט כשירותי המייל והיומן הקבועים שלהם, שמיליארדים מורגלים בשימוש בהם ברחבי העולם. שינוי של אלו משמעו שינוי כתובות המייל' ומהמהלך הזה יש רבים שנרתעים כשעולה השיקול לעבור לספק אחר של שירות דואר אלקטרוני.

חברת קלארוטי (Claroty), הפועלת בשוק אבטחת הסייבר התעשייתי (OT – Operational Technology), הודיעה על מינויו של עדי וייס לסמנכ"ל ההנדסה של החברה. בתפקידו כסמנכ"ל ההנדסה, וייס יהיה אחראי על היצע המוצרים של קלארוטי ועל בנייתו ופיתוחו של צוות הנדסה חדשני ויעיל. וייס נחשב למנהל מו"פ ותיק עם יותר מ-20 שנות ניסיון בתעשייה. הוא מצטרף לקלארוטי מ-Lusha, שם בנה פלטפורמה שהובילה את החברה לצמיחה מואצת. קודם לכן מילא תפקידים דומים ב-Fornova, ב-Gigya וב-AfterDownload. וייס הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בפיזיקה ואופטיקה קוונטית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לדברי וייס, "בחרתי להצטרף לצוות של אנשי מקצוע מעולים בקלארוטי, כדי שיחד נעזור לארגונים להתמקד בעסקי הליבה שלהם מבלי לוותר על האבטחה. בעולם אבטחת הסייבר כיום, אין זירה מאתגרת או מתגמלת יותר מזו של תשתיות OT, שהסיכונים בה הם כנראה הגבוהים ביותר. אני נרגש להמשיך ולקדם את הפתרון הטכנולוגי הייחודי והמתקדם של קלארוטי לאתרים קריטיים של מפעלים תעשייתיים".

"עם התפרצות הקורונה, הביקוש לגיימינג בסטרימינג שלא מצריך התקנה נמצא בשיא חסר תקדים. אנחנו רואים את זה בזינוק של מעל 57% בחיפוש גיימינג בענן בגוגל (Google)", כך אמר אסף סלנט, מוביל תחום הגיימינג והסייבר בגוגל קלאוד (Google Cloud) ישראל. סלנט אמר את הדברים בוועידת הגיימינג המקוונת Gaming 2020, שנערכה השבוע בהשתתפות מומחים ואנשי מקצוע מובילים מהארץ ומחו"ל, והופקה על ידי אנשים ומחשבים. בדבריו הוא הצביע על נתונים של חברת המחקר NPD, שלפיהם 32% מהגיימרים מציינים שהם משחקים יותר מאז שפרצה מגפת הקורונה. אסף סלנט, מוביל תחום הגיימינג והסייבר בגוגל קלאוד ישראל. צילום: שרית קוזין סלנט לצד סלנט, בין משתתפי מושב הגיימינג של הכנס, Boost your Games with Google Cloud, היה גיא שפיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של WideOps, שותפה מובילה של גוגל קלאוד. השניים דנו בכמה מהנושאים החשובים ביותר לחברות גיימינג, שמשפיעים יותר מכל על חוויית המשחק של הגיימרים: שירותי אירוח (Hosting) בתקופה שבה שרתי משחק עוברים יותר ויותר לענן, שירותי פלטפורמה ובקאנד נפוצים, ויכולות מתקדמות לניתוח משחקים – כולל טלמטריה של משחקים, ניתוח ביצועים של שחקן יחיד, ותרחישי למידת מכונה עבור צוותי הפיתוח והשיווק. "המומחיות של גוגל קלאוד בתחום הדטה עוזרת לחברות הגיימינג להבין את השחקנים שלהן בצורה עמוקה יותר, ולמצות את הנתונים באופן מיטבי, באמצעות יכולות מובנות של בינה מלאכותית ולימוד מכונה. אנחנו מאפשרים לנטר, לעבד ולנתח זרמי אירועים בזמן אמת, כדי לענות באופן מיידי ואפקטיבי לצרכי הגיימרים בחוויית משחק מהירה וחלקה, וכן להפיק מניתוח הפעילות של שחקנים תובנות מקצועיות ועסקיות, שיאפשרו לחברות הגיימינג לשפר את רמת השירות ואת חוויית המשחק שלהן", אמר סלנט. לממש את הפוטנציאל העסקי מניתוח הנתונים לדברי שפיר, להרבה מאוד ארגונים, כולל לחברות גיימינג, יש מידע רב שהם לא מודעים אליו או לפוטנציאל העסקי שאפשר להפיק מניתוח שלו. הטכנולוגיה של גוגל קלאוד מאפשרת לעשות זאת בקלות עם אפס שרתים, ולהפיק תובנות עסקיות בעלות ערך עצום לארגון. ״כלים כמו BigQuery, Cloud Pub/Sub ו-Cloud DataFlow מאפשרים לחברות גיימינג לנתח שאילתות ולהפיץ הודעות ועדכונים לגיימרים במהירות מטורפת, ולא דורשים כל ניהול או שרתים מהלקוח – מה שמאפשר גם ביצועים מהירים ויציבים, וגם יעילות אופטימלית ברמה התפעולית והתקציבית", אמר. גיא שפיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של WideOps. צילום: יח"צ סלנט הציג רשימה מכובדת מאוד של לקוחות מתעשיית הגיימינג, שמשתמשים בפתרונות החדשניים של גוגל קלאוד, בהם רוביו, סגה, ג'לי באטן, פניקס לאבס, יוניטי וקינג. לדבריו, גוגל קלאוד סייעה למשחק הפופולרי Apex Legends להגיע למיליון שחקנים בתוך שמונה שעות מהשקתו, ול-50 מיליון שחקנים שונים בתוך חודש בלבד. ז'אק ארסמוס, המנמ"ר של ענקית הגיימינג קינג, שאחראית ללהיט קנדי קראש וליותר מ-200 משחקים נוספים, אמר כי "התשתית שלנו צריכה לתמוך במאות אלפי חיבורים מקבילים בכל שנייה… לגוגל קלאוד יש את היכולת להתמודד עם הצרכים שלנו". לסיכום, אמרו סלנט ושפיר, "חברות הגיימינג מבינות היטב את מה שכל גיימר יודע: חוויית השחקן היא החשובה ביותר. השירותים והפתרונות של גוגל קלאוד לתעשיית הגיימינג מאפשרים לחברות להעצים את מפתחי המשחקים שלהן ולספק לקהילת הגיימרים חוויות משחק יוצאות דופן. גוגל קלאוד עוזרת לענקיות הגיימינג לבנות משחקים טובים יותר, ולשפר את חוויית השחקן בעזרת יכולות בינה מלאכותית מתקדמות. היא מאפשרת להפעיל ולנהל בקלות משחקים בעזרת רשת גלובלית של שרתי משחקים ברחבי העולם, ולספק חוויית משחק חלקה ומרובת משתתפים".

ההליכה לבחירות, בפעם הרביעית בתוך כשנתיים, מאפשרת לסכם את פעילות משרדי הממשלה בזמן הקצר שעבר מאז כינונה בחודש מאי. זה נכון לכל משרד ותחום, כולל תחום הדיגיטל. נכון, ברמת שתי המפלגות המרכזיות בממשלה – הליכוד וכחול לבן – היו חיכוכים ומריבות, אבל אנשי המקצוע, הפקידים והמנהלים במשרדים השונים הקדישו את הזמן לעבודה. כולל במשרד הדיגיטל הלאומי. בעיתוי מקרי, או אולי לא, פרסם השבוע המשרד, בראשותו של השר דוד אמסלם, את דו"ח השקיפות, שמטרתו להראות לציבור את ההתקדמות בתכנון ובביצוע החלטות הממשלה בכל מה שקשור להאצת השירותים הדיגיטליים בישראל. זאת, במסגרת פיילוט לפלטפורמה קבועה ושקופה, שתציג לציבור באופן שוטף אילו החלטות שרלוונטיות לכל אחד מהמשרדים קיבלה הממשלה מאז הקמתה והיכן עומד ביצוען. צריך לברך על היוזמה הזאת, כי שקיפות היא אבן יסוד במארג המורכב של אמון הציבור בממשלה. אם כבר עסקינן במשרד הדיגיטל, נכון שהיו לא מעט הערות ציניות לגבי עצם הקמתו, אבל גם הממשלה הבאה תצטרך לכלול משרד שיעסוק בקידום הדיגיטליזציה של השירותים הציבוריים, כחלק מקידום כללי של ישראל לעידן הדיגיטלי. על סף 2021, או שמא יש לומר גם על סף 2021, אומת הסטארט-אפ מייצאת את מרבית פירות החדשנות שלה, אבל לא מיישמת אותם אצלה פנימה, בפרט ככל שזה נוגע לממשלה. התהליכים הביורוקרטיים המייגעים עדיין כאן, ובגדול, גם אם השנה חלק מהם זורזו וכולם נעשו מרחוק, בגלל הקורונה. אולם, הנשה נרשמה התקדמות מסוימת: הדו"ח של משרד הדיגיטל משקף קידום החלטות ממשלה בתחומי ממשל זמין והזדהות חד פעמית, שתשחרר אותנו מהקשת סיסמה בכל פעם שנרצה לקבל שירות ממשלתי. יש גם דיווח על התקדמות לקראת דיגיטציה מלאה של טפסי הממשלה וביסוס ערוצי תקשורת חלופיים לאוכלוסיות שאינם נגישות למדיה דיגיטלית. שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם. צילום: יוסי זמיר משרד אחר שיש בו לא מעט תוכניות עבודה, שהתקופה הקצרה של כהונת הממשלה לא אפשרה לקיים את כולן, הוא משרד המדע והטכנולוגיה, בראשותו של השר יזהר שי. המשרד הקדיש השנה לא מעט זמן ומשאבים לפעילות שקשורה בהסכמי נרמול היחסים עם מדינות ערב ובהנחת היסודות להפיכת מדינת ישראל למובילה בתחום החלל. לעומת זאת, בכל הנוגע להקטנת הפער הדיגיטלי – תחום שנמצא בליבת פעילותו של פרויקט להב"ה – הקורונה גרמה להפסקת הפעילות, מה שהוביל את המשרד להודיע על קיצוצים בתקציב להב"ה והגברת ההפרטה שלה, שהחלה עוד לפני המשבר. שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי. צילום מסך: מערכת אנשים ומחשבים השר שי נכנס לממשלה לאחר קריירה ארוכה בהיי-טק, ובפוסט שפרסם אמש (ד') בפייסבוק הוא כתב שהוא מתכוון להמשיך בפעילות בחיים הציבוריים, אם כי לא ציין באיזו מסגרת. לא מעניין אם זה יהיה בכחול לבן המתפוררת, או שהוא יעבור למפלגה אחרת. השר שי יכול להוות דוגמה לבכירי היי-טק, שהגיע הזמן שירדו מהגדר שעליה הם יושבים בכל מה שקשור לעניינים החברתיים והפוליטיים. במדינה מתוקנת לא יכולות להתקיים תעשיות חכמות, עם הון אנושי מהמובילים בעולם, ללא תשתית כלכלית-חברתית מתאימה. הפערים בנושא הזה רק גדלו בתקופת הקורונה ולכן, המעורבות של אותם אנשים מתבקשת, גם אם זה כרוך ביציאה מאזור הנוחות. הפעילויות במשרדי החינוך והבריאות שני משרדים שבהם הפעילות הטכנולוגית הייתה השנה בולטת, בגלל המשבר, הם משרדי החינוך והבריאות. משרד החינוך עמד בפני אתגר הלמידה מרחוק, שלא תמיד הלכה חלק, ונקווה שזה לא יחזור בסגר החדש, שמתחיל ביום א'. זה קרה לא בגלל המורים או התלמידים, ואפילו לא בגלל פלטפורמת הזום. מדובר במערכות תשתית וביישומים שהיו אמורים לגרום לכך שישראל תהיה המדינה המתקדמת ביותר מבחינת תקשוב בתי הספר עוד לפני הקורונה. זה לא קרה: אחד המועמדים החדשים לראשות הממשלה, גדעון סער, הניע את התהליך לפני עשור, כשהיה שר החינוך, אבל מועמד אחר לתפקיד הרם, נפתלי בנט, קבר את התוכנית כשכיהן במשרד. הקורונה החייתה אותה. ואיך אפשר בלי משרד הבריאות: כשנתיים לפני הקורונה קיבל המשרד תקציבי ענק למימון התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. לפי התוכנית הזו, ערב הקורונה, מערכת הבריאות הייתה צריכה להיות הרבה יותר מוכנה להתמודדות עם הנגיף, עם מערכות שיאפשרו ניהול נכון של התחלואה, ניתוח נכון של נתונים, שיתוף מידע ועוד. כל זה לא קרה, והסיבות אולי יפורטו בוועדת חקירה שאולי תקום אחרי תקופת הקורונה. ומה בכנסת? הפעילות בנושאי טכנולוגיה בכנסת הייתה סבירה, בעיקר בזכות ועדת המדע והטכנולוגיה והיו"רית שלה, ח"כ עינב קאבלה. כמה דיונים של הוועדה הגיעו לסדר היום התקשורתי, והיא זכתה למעמד חשוב בכנסת. ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90 השורה התחתונה: הציון שאפשר לתת לממשלה בסיכום הקדנציה הקצרה שלה הוא טעון שיפור. יש התחלות, יש תוצאות אבל עדיין, הרבה מאוד נושאים נשארו מאחור. האם הם יבואו לידי ביטוי אחרי הבחירות? ימים יגידו.

תקלות קורות, לגבי זה אין ספק. גם תאגידי ענק וגם עסקים קטנים סובלים מתקלות במערכות הדטה סנטרים והענן שלהם. כשהתקלות מתרחשות, הן יוצרות נזק תדמיתי וכלכלי לחברות, שיכול לעלות להן לא מעט – בכסף ובפגיעה בלקוחות. בשנים האחרונות התפתח שוק ענק של חברות שמתמחות בניתוח לוגים ומטריקות על מנת למצוא את הסיבות לתקלות. מבין החברות הללו בולטת מג'יקפלקס (MagicFlex) בגישה חדשנית ושונה, שמבדילה אותה מכל השאר. מג'יקפלקס פיתחה שיטה ייחודית, מוגנת פטנט, לאיסוף המידע הרב שקיים ופורסם על ידי חברות החומרה והתוכנה, וכן בפורומים באינטרנט ובמקורות מידע נוספים. רוב התקלות נגרמות על ידי תקלות שכבר קרו בדטה סנטרים אחרים בעולם, כשעל כולן יש דיווח שכחלק ממנו (Advisory notes), הספק נתן דרך לפתרון התקלה. את כל המידע הזה מג'יקפלקס אוגרת בבסיס מידע, ובעזרתו היא מנטרת את תשתיות ה-IT של מרכזי הנתונים. התוצאה היא שימוש בכל המידע והניסיון שכבר הצטבר בעולם על מנת למצוא את הסיבות לתקלה המקומית, ולהמליץ על הפתרון האופטימלי המותאם לקונפיגורציה המקומית. החוכמה: טיפול בתקלות לפני שהן מתרחשות מג'יקפלקס טוענת בצדק שהמערכות הקיימות לטיפול בתקלות פשוט לא מספיקות. מאחר שהיא פיתחה פתרון המבוסס על המידע שכבר נאגר על אלפי סוגי התקלות האפשריות, היא מאפשרת למצוא את הסיבות להן יותר מהר ויותר מדויק מכלי דיאגנוסטיקה אחרים, אבל מעבר לזה, היא מאפשרת לעשות בדיקות למערכות הללו כדי למנוע אותן מראש. זה ממש כמו שאנחנו מבצעים בדיקות דם כדי לגלות ולטפל בבעיות ומחלות לפני שהן מחמירות. טיפול בתקלות אחרי שהן קורות זה לא חוכמה. טיפול בהן לפני שהן בכלל מתרחשות, לפני שהן פוגעות בלקוחות ובמשתמשים – זה כבר סיפור אחר לגמרי, וזוהי החוזקה של מגיקפלקס בהשוואה לכל המערכות האחרות הקיימות בשוק העולמי. מג'יקפלקס המערכת של מג'יקפלקס היא פתרון ניטור, ניתוח, תיקון תקלות ואופטימיזציה, שמיועדת לדטה סנטרים ולמערכות ענן. בראש ובראשונה, המערכת מנתחת את מערכות החברה באופן אוטומטי, כדי לאתר סיכונים לקריסתן ולירידה בביצועים. לאחר הניתוח, המתבצע בתוך דקות ספורות, המערכת מספקת מענה בזמן אמת ומספקת אנליזה מדויקת על הסיבה לתקלה, וכן תוכנית פרטנית לתיקון כל אחת מהתקלות ומניעת תקלות עתידיות, תוך התחשבות בסביבת המחשוב כולה. יש לציין שהמערכת של מג'יקפלקס לא מבצעת כל שינוי במערכות החברה, ולכן היא בטוחה לחלוטין. היא Multi-Vendor, ולכן היא מאתרת תקלות שנגרמות מהתנגשויות של תוכנות שמורצות על חומרה של ספקים שונים. אין כיום כמעט אף דטה סנטר שמבוסס כולו על חומרה של ספק יחיד. ברקע, המערכת של מג'יקפלקס ממשיכה לסרוק את מרחבי האינטרנט ואוספת תקלות, מוסיפה אנליזות על סמך הניסיון הנצבר בעולם ואת המידע הזה שולחת כעדכון ללקוח. מוצר שמקדים בכשנתיים את המתחרים מג'יקפלקס, במתכונתה הנוכחית, נוסדה ב-2017 על ידי שלום רמדי, שמשמש כ-CTO של החברה. בין לקוחותיה ניתן למצוא כמה גופים מרשימים, כמו בנק לאומי, בזק, עיריית תל אביב-יפו, משרדי ממשלה בארץ ובחו"ל, עיריית קלגרי שבקנדה, DHL ואפילו משרד הביטחון. רמדי היה טכנולוג בכיר ב-HP ומספר כי במסגרת חברת ייעוץ שהקים לאחר עבודתו שם, תאגידי ענק היו קוראים לו לנתח תקלות ולברר את מקורן. לאחר תקופה הוא הבין שכמות השרתים, המורכבות שלהם ורמת הקשרים בין המחשבים השונים רק עולות, ומכאן גם התקלות ביניהן. על כן הוא החליט לפתח תוכנה שתבצע את אותן אנליזות ותטפל בבעיות לפני שהן מתרחשות. כך נולדה מג'יקפלקס. מנכ”ל מג'יקפלקס הוא ישראל אהרוני, שמסר כי "המוצר שלנו אוטומטי לחלוטין, מתבסס על בינה מלאכותית ומקדים טכנולוגית בכשנתיים כל מוצר אחר שקיים בשוק העולמי. מג'יקפלקס מאפשרת למנהלי חוות השרתים לאתר את כל התקלות ומציגה את הפתרון האופטימלי בתוך דקות מעטות, עוד לפני שהתרחשה הפגיעה בביצועי המערכת". הוא ציין כי "באחרונה אף הוספנו מנוע אלגוריתמי חזק מאוד וייחודי, המאפשר תיכנון מראש, מוקדם ומדויק של כל הפעילויות והפרויקטים, יחד עם ניתוח והצגת פרצות סייבר שקיימות בחוות השרתים והדרכים לתיקונן".