11:16:17 | ◀︎ | מכללת סמינר הקיבוצים חנכה מערך IT חדש באמצעות בזק בינלאומי | |
11:40:56 | ◀︎ | סופוס: מתקפות הכופרה כאן כדי להישאר – יצמחו ויהיו חמורות יותר | |
11:58:44 | ◀︎ | שני מינויים חדשים בהנהלה הבכירה של מטריקס | |
12:14:57 | ◀︎ | מיקרוסופט ביקשה מ-AMD לסייע במאבק במחסור ב-Xbox Series X | |
12:52:18 | ◀︎ | "ישראל היא מעצמת גיימינג – השיאים שנשברים כאן הם מטורפים" | |
13:47:54 | ◀︎ | כיצד השתנו הרגלי הצריכה של הישראלים באמצעי התקשורת בשנת הקורונה? | |
13:48:59 | ◀︎ | ווטסאפ: שיא של כל הזמנים בשיחות בערב השנה החדשה | |
14:12:32 | ◀︎ | טל חורש מונה למנהל לקוחות וים שראל | |
14:14:48 | ◀︎ | "הקורונה האיצה את הדיגיטל מאפס למאה קמ"ש ברשויות המקומיות" | |
14:48:44 | ◀︎ | "רעננה התנהגה בקורונה כחברת תקשורת עצמאית" | |
16:55:02 | ◀︎ | בכירים בהיי-טק בוחרים את איש השנה – החלק האחרון | |
17:21:50 | ◀︎ | מה זאת "עיר מאושרת?" | |
17:46:23 | ◀︎ | דו"ח: הסינים הפכו ממרגלים בסייבר לתאבי בצע | |
18:01:08 | ◀︎ | גאדג'Time: התקן אחד, שני חיבורים | |
18:44:34 | ◀︎ | ג'וליאן אסאנג' לא יוסגר לארצות הברית – מחשש שיתאבד |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
04/01/21 18:01
10.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עם כל ההתקדמות שאנחנו עוברים, בכל זאת יש כמה כלבים זקנים שאנחנו לא זורקים מהחלון וממשיכים להשתמש בהם חרף העובדה שיש לעולם טכנולוגיות טובות ומתקדמות יותר להציע. תחום האחסון הוא אחד הבולטים ביותר בהיבט הזה.
הכונן הקשיח המכני/מגנטי לא נעלם עם כניסת ה-SSD לתחום זה וכונני SSD בתצורה סטנדרטית לא נעלמו עם כניסה של אחסון בתצורה של זיכרון M.2, שנראה כמו כרטיס קטן ולא יותר מזה. יש עדיין מקום לכל אלה מתחת לרקיע, כולל, מתברר, לזיכרונות הניידים הקטנים שמתחברים לשקע USB פנוי או אפילו לצרור המפתחות של הרכב. הכוונה היא להמצאה הישראלית (של אם-סיסטמס בראשות דב מורן) דיסק און קי.
תערוכת CES 2021 נמצאת ממש מעבר לפינה – באופן וירטואלי, כיאה לתקופה – והיצרניות מתחילות להתעורר. סיליקון פאואר תציג בה כמה התקני זיכרון נייד חדשים, שאחד מהם הוא Mobile C21, שיוצע בנפחים שבין 16 ל-128 ג'יגה-בייט. התקני הזיכרון של החברה משלבים את החיבור הוותיק USB Type-A ואת זה המודרני USB Type-C, שמתאים לרוב הטלפונים המיוצרים כיום (על אף שבשווקי הכניסה והביניים הנמוך עוד מוצאים כמה מכשירים עם חיבור microUSB 2.0).
מה היתרון של כפל החיבורים?
כפל החיבורים מאפשר להעביר קבצים במהירות מהטלפון למחשב ולהיפך – פשוט מחברים למקום הנכון, מעבירים את הקבצים שרוצים ומיד דוחפים לצד השני כדי להעתיק. זאת, בלי מייל, בפשטות ועם כלים שמאפשרים לבצע הצפנה, וכן גיבוי ושחזור. אין כאן משהו חדשני, אבל העיצוב קצת יוצא דופן ובולט בשטח.
העברת הקבצים מתבצעת בקצב סביר של 5 ג'יגה-ביט לשנייה, וההתקן תומך בחיבור OTG לטלפון. Mobile C21 מציע בנוסף הגנה פיזית בתקן IP68 נגד מים, אבק ונדנודים חזקים מדי.
המחיר טרם פורסם.
04/01/21 14:48
9.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"נושא התשתיות קרוב ללבי. פרסנו תשתית של רשת סיבים אופטיים באורך 35 ק"מ, ברחבי העירייה, והדבר איפשר לנו להתמודד עם אתגרי הקורונה בצורה טובה יותר. עיקר הבשורה בפריסת הסיבית האופטיים הוא במהירות בה תושבי העיר יכולים לגלוש", כך אמר חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה.
ברוידא דיבר בכנס ערים חכמות 2021, שהתקיים היום (ב'). את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי.
לדברי ברוידא, "פריסת הסיבים האופטיים הביאה לכמה תועלות. בממד החינוכי, בהפעלת הלימוד מרחוק פעלנו בעיר כמו חברת תקשורת עצמאית ולא נזקקנו לחסדי חברות התקשורת, כמו ערים אחרות. ספקיות אלו לא תמיד סיפקו את הסחורה בצורה מיטבית. עקפנו את המכשולים מראש: לא היו לנו בעיות תקשורת, התנהלנו עצמאית, עם רשת חזקה ויציבה משלנו. גם לאחר הפעלת הלימוד מרחוק, לא הגענו לשליש מהקיבולת שברשותנו, כולם נהנו בטווח זמן מיידי ממענה".
נפרסו בעיריית רעננה. סיבים אופטיים בכל הארץ? אילוסטרציה: BigStock
ברוידא סיכם באומרו כי "שמרנו על רצף תפקודי במתן השירותים לתושבים. עובדי העירייה התחברו למערכות העירוניות בלא הגעה פיזית, וקיבלו את מלא היכולות מערכות ה-IT העירוניות – מהבית. אנו מתקדמים במימוש תכנית עיר חכמה ברעננה. אנו עושים שימוש במצלמות הפרוסות ברחבי העיר לניהול טוב יותר שלה.
מתקבלות התראות על אירועים ביטחוניים, או להבדיל, התקהלויות, או נתוני עומס התנועה, או זיהוי מכונית. בכל אלה, האנליטיקה מסייעת לתחקורים ולמתן מענה בזמן אמת. התקנו חיישנים, למשל על רמזורים, גופי תאורה ומערכות השקיה. כך, אנו יכולים לפעול באופן פרואקטיבי, עוד בטרם התקבלו תלונות מהתושבים – ולענות בסגירת כביש בטרם המים עולים, או בהזמנת ביובית. כעת, כל התהליכים מתחברים ומתנקזים למערכת אחת מרכזית".
בדרך לתמונה כוללת – גם לתושבים וגם לעירייה
דגנית בן-יעקב, מנהלת אגף מערכות מידע,בעיריית רעננה, אמרה כי "אנו מתחילים לקטוף פירות של עשייה בת כמה שנים. בימים אלה אנו מחברים עשר מערכות IT למערכת שו"ב מרכזית, ומתחילים להיות פרואקטיביים – ולא תגובתיים. בנייה של אסטרגיה נכונה של מערכות המידע בעירייה תשרת אותה שנים רבות".
דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה. צילום: עצמי
"כך", הוסיפה ואמרה בן-יעקב, "יש לנו קרוב למאה מערכות מידע. יש לנו 4 מערכות CRM. מרשם האוכלוסין הוא הבסיס לרוב נתוני האוכלוסייה. יש מערכות המשתמשות בנתונים שונים לניהול פנים עירוני ויש את אתר העירייה. לכל אחת מהמערכות יש 'ישות תושב' משלה, שלא קשורה בכל קשר ל'ישות תושב' אחרת. הבעיה היא שאין תמונה אחת של נתוני תושב – לא לעירייה ולא לתושב. כל מערכת אוחזת פיסת מידע, וייתכנו אף נתונים סותרים. בדיוני הפקת לקחי קורונה עלה שלכל מנהלי האגפים יש קושי בהשגת נתונים בדרך פשוטה".
"הפתרון", סיכמה מנמ"רית רעננה, "הוא לחבר את ובין המערכות השונות, על ידי בניית תשתית העברת נתונים, עם חיבור בין מערכות ה-IT. נתחיל בבניית מאגר תושב חדש, בה יוכנסו פרטי אותה ישות אחת אודות התושב, מופע אחד של כל תושבי העיר.
אנו בונים שכבת API סטנדרטית, אליה יתממשקו כל המערכות. נחבר את המערכות התפעוליות אל ישות התושב, וכך, כל הנתונים שיהיו בידינו אודות התושב יהיו מטויבים וקוהרנטים. נבנה מערכת CRM אחודה בה נראה תמונה כוללת של כל פניות התושבים בעיר לעירייה. בהדרגה המערכת תשמש את כל האגפים. מערכות המידע הגיאוגרפי והאפליקציות יתחברו – ויתנו תמונה כוללת, גם לתושבים וגם לעירייה. כך, נוכל לדבר עם כל ספקיות ה-IT בצורה אחת. כך, נמנע כפל נתונים. בהדרגה נחבר יותר ישויות תפעוליות לישות התושב".
04/01/21 17:46
9.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת ההאקרים APT 27, המקושרת לסין, ביצעה מתקפות כופרה נגד חמש חברות גיימינג והימורים גדולות מרחבי העולם. התקיפה הזו מצטרפת לגל המתקפות שמתרחש בכל העולם בחודשים האחרונים, ובמסגרתו מדינות משתמשות ביכולות הסייבר העוצמתיות שלהן כדי לתקוף חברות פרטיות, ופעמים רבות גם דורשות כופר – כך לפי סקיוריטי ג'וז וחברת ניהול משברי הסייבר פרופרו, ששתיהן חברות ישראליות.
דו"ח שפרסמו היום (ב') שתי החברות מעלה כי במהלך המתקפה, ההאקרים חברי APT 27 דרשו מהחברות המותקפות דמי כופר בביטקוין בשווי מצטבר של יותר מ-100 מיליון דולר. צוות הפעולה המשותף של שתי החברות הצליח למנוע את תשלום דמי הכופר והביא להתאוששות מהירה של מערכות ה-IT של הקורבנות.
"שינוי היעדים של הסינים – בגלל הקורונה"
קבוצת ההאקרים APT 27, שידועה גם בשמות Winnti ו-Emmissary Panda, ממומנת על יד הממשל הסיני. חבריה פרצו בשנה החולפת באופן שיטתי לחשבונות עובדים בחברות בשרשרת האספקה של חברות הגיימינג וההימורים הגדולות. הם עשו זאת באמצעות קמפיין פישינג מתוחכם. לאחר החדירה הצליחו ההאקרים להצפין את מידע ודרשו תמורתו דמי כופר.
עד היום ביצעה הקבוצה תקיפות סייבר לצרכי ריגול ואיסוף מודיעין עבור הממשל הסיני. כך, היא השיגה מידע רגיש מפרויקטים ביטחוניים סודיים של ממשלות במערב אירופה ובדרום מזרח אסיה, ותקפה גופי ממשל בקזחסטן ובמונגוליה בזמן שאלה ערכו שיחות עם הממשל בבייג'ינג. הקבוצה אף פרצה לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO).
התקיפה הנוכחית של APT 27 הייתה למטרות גריפת רווח כספי – דבר שלא אפיין את פעילותה בעבר. יתירה מכך, ציינו החוקרים, "זו איננה האינדיקציה היחידה לשינוי שהקבוצה ביצעה במטרת המתקפות – במעבר אל מתקפות כופרה".
עמרי שגב מויאל, מנכ"ל פרופרו,.צילום: יח"צ
"אנחנו מעריכים ששינוי יעדי התקיפה מצד הסינים נובע ממשבר הקורונה, שהוליד חשש וחוסר ודאות כלכליים. הסבירות היא שהממשל מחפש פתרונות חלופיים לכסף שחור או שקבוצת ההאקרים עצמה, שהמתינה זמן רב במערכות, בחרה לבצע 'קאש אאוט'", אמר עמרי שגב מויאל, מנכ"ל פרופרו. "מדאיג שבחסות המשבר הגלובלי, יותר ויותר מדינות מפרות את האיזון הקיים ובוחרות לתקוף את המגזר העסקי בכלי תקיפה מתוחכמים ועוצמתיים. את המגמה הזו הרגשנו היטב גם במתקפות האחרונות מצד איראן נגד המשק הישראלי. חברות פרטיות לא ערוכות להתגונן נגד כוחות שכאלה".
עידו נאור, המנכ"ל והבעלים של סקיוריטי ג'וז. צילום: ניב קנטור
"קיימת הקצנה משמעותית באיומי הסייבר על המגזר העסקי בחודשים האחרונים", ציין עידו נאור, המנכ"ל והבעלים של סקיוריטי ג'וז. "סביר להניח שהמגמה הזו תימשך. לכן, במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה מרבית הארגונים מסתמכים על עבודה מרחוק, עליהם לעבות את מערכי ההגנה ולשמור על כללי הזהירות."
04/01/21 18:44
9.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שופטת בריטית החליטה היום (ב') כי הממלכה תסרב לבקשת ארצות הברית להסגיר לידיה את ג'וליאן אסאנג', מייסד וויקיליקס, מחשש שיתאבד. אסאנג', יליד אוסטרליה, מבוקש בארצות הברית בעבירות של ריגול, לאחר שפרסם באתר שהקים ב-2006 מסמכים סודיים של השלטון והצבא האמריקניים.
ההחלטה תואמת להסכם ההסגרה הקיים בין ארצות הברית לבריטניה, שלפיו אחת המדינות יכולה לסרב להסגרתו של אדם לידי השנייה אם היא סבורה שעלולות להיות לכך השלכות הרות אסון על בריאותו הנפשית. השופטת ונסה בראייסטר ציינה בהחלטה שזה בדיוק מה שיכול לקרות במקרה של אסאנג' בן ה-49. "החלטתי שהסגרה (של אסאנג' – י"ה) תהיה דבר שיעיק עליו יותר מדי, ואני מורה על שחרורו", כתבה בפסק הדין. השופטת ציינה שיהיו ל-"צעדים מנהליים מיוחדים" מעין אלה השפעות שליליות וקשות על בריאותו הנפשית. "אני מקבלת את התעוקה (שעלולה להיגרם לאסאנג' – י"ה) כמחסום שמונע את הסגרתו", כתבה. השופטת קבעה כי לאוטיזם שבו לוקה אסאנג', שאותו היא תיארה כאדם "דיכאוני ולעתים מיואש", יכולות להיות השלכות שיובילו אותו לבצע מעשה נואש בכלא האמריקני, שהתנאים בו לא סימפטיים.
לעומת זאת, היא לא קיבלה את טענת ההגנה שלפיה לו יוסגר אסאנג' לארצות הברית, הוא יידון להוצאה להורג מסיבות פוליטיות, וציינה כי האמריקנים היו שופטים אותו במשפט הוגן.
הפגנה למען שחרורו של ג'וליאן אסאנג', שהתקיימה ביולי האחרון בכיכר פיקדילי בלונדון. צילום: מתוך BigStock
עורכי הדין המייצגים את ממשלת ארצות הברית בתיק מסרו כי הם יערערו על ההחלטה. הם ציינו כי "אנחנו מאוכזבים מההחלטה, אבל שמחים… בעיקר מכך שבית המשפט דחה את טענותיו של אסאנג' לגבי מוטיבציה פוליטית שלנו בבקשה להסגרתו ושלילת חופש הביטוי שלו". כך או כך, מעניין לראות כיצד ינהג ממשלו של ג'ו ביידן לאחר כניסתו של הנשיא החדש לבית הלבן – האם הוא ינקוט גם בלחצים מדיניים ואחרים, או שיסתפק בהגשת הערעור שאותה הבטיחו עורכי הדין.
אסאנג' ובת זוגו, סטלה מוריס, בכו חרישית בבית המשפט כשהשופטת השמיעה את החלטתה. מחוץ לכותלי בית המשפט אמרה מוריס כי ההחלטה היא "צעד ראשון בדרך לצדק". היא הפצירה בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לחנון את אסאנג' לפני שהוא עוזב את הבית הלבן בעוד כשבועיים וחצי.
ההסתבכויות של אסאנג'
יש לציין שאסאנג' מבוקש על ידי השלטונות האמריקניים לאחר שלפני כעשור הוא פרסם בוויקיליקס שורה של מסמכים של המודיעין האמריקני, בהן מידע שהגיע מאדוארד סנואודן, חושף מסמכי ה-NSA, שבעצמו מבוקש על ידי ארצות הברית (ושוהה במקלט מדיני ברוסיה). עוד באותה השנה הוא ברח ללונדון, ושם הבריטים שמו אותו במעצר בית, לאחר שהשלטונות השבדיים הוציאו צו מעצר בינלאומי נגדו, בחשד שביצע מעשי אונס ותקיפה מינית. התיקים נגדו בשבדיה נסגרו, אולם במאי 2019 הודיעו הרשויות בשטוקהולם כי הן יפתחו אותם מחדש. חצי שנה לאחר מכן החליטו השבדים לסגור את התיקים סופית.
ב-2012 אסאנג' ביקש – וקיבל – מקלט מדיני בשגרירות אקוודור בלונדון, ובראשית 2018 המדינה הדרום אמריקנית אף נתנה לו אזרחות. השהות הממושכת שלו בשגרירות עוררה עצבנות במערב, בפרט בארצות הברית ובבריטניה, וביולי לפני כשנתיים וחצי נכנעה ממשלת אקוודור ללחצים והחליטה על הסגרתו לממלכה. לאחר מכן הגישו הרשויות האמריקניות בקשה להסגיר אליהם את אסאנג' – שכאמור, נדחתה היום.
04/01/21 14:14
8.05% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"שנת 2020 הייתה, בלא ספק, השנה של השלטון המקומי, ראשי ועובדי הרשויות והתושבים.ות. הייתה זו השנה של ערים חכמות, כחלק מהתהליכים שעברנו בשנה האחרונה. הקורונה הצעידה אותנו קדימה מבחינה טכנולוגית. קיצרנו תהליכים שבלא הקורונה היו אורכים שנים. במשך שנים רצינו לקדם את הלימוד המקוון, אולם משרד החינוך התנגד. והנה בתוך זמן קצר ביותר, עברנו בתחום הלימוד המקוון מאפס למאה קמ"ש, והפלטפורמות ללימוד מקוון הפכו לכלי חינוכי נפוץ וישים", כך אמר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל.
ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, היה דובר המפתח בכנס ערים חכמות 2021. את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי.
לדברי ביבס, "לאחר שבתחילת המגיפה לא קיבלנו נתוני תחלואה ממשרדי הבריאות והמשפטים, בנינו בעצמנו כלי לנתוני קורונה, מערכת שו"ב המתעדכנת בזמן אמת. סייענו לרשויות המקומיות במדינה לספק שירותים כדי שאלה לא ייפגעו בשל הסגרים, וזו תעודת כבוד לרשויות. ראשי רשויות שנערכו מבעוד מועד ופיתחו כלים לניהול הרשויות ולניהול השירותים לאזרחים – קטפו את הפירות בשנה האחרונה".
לדברי ביבס, "השלטון המקומי המשיך להשקיע בתשתיות, ידע וכלים לפיתוח חדשנות. תחום ערים חכמות הפך לנושא מרכזי בדיונים בארץ בעולם. לכן, אנו מקדמים את המרכז לחדשנות לערים חכמות (MIC), כדי לשים את החדשנות המוניציפלית במוקד העשיה. MIC הינו המרכז היחידי בישראל המתמקצע בחדשנות בעולם המוניציפלי. המרכז הוקם על ידי החברה למשק וכלכלה עבור הרשויות המקומיות, במטרה לסייע להן להתחבר לפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים ביותר במרחב העירוני המשתנה, ולהוות מרכז ידע אובייקטיבי ונגיש בכל הנוגע לערים חכמות בישראל. הניסיון, המומחיות והמקצועיות רבת השנים שלנו בכל התחומים המוניציפליים, מאפשרים לנו ולשותפינו המקצועיים מהארץ ומהעולם להדריך וללוות את הרשויות המקומיות בהליכי הטמעת המערכות החכמות בהצלחה, ולהתאים להן באופן מדויק את טכנולוגיות העתיד – כבר היום. נספק ברשויות המקומיות במדינה פתרונות חכמים בתחומי האנרגיה, הבנייה, החינוך, הממשל, הניידות, הסביבה, התושב.ת, התשתיות ועוד".
מהלכים לחיזוקו בשלטון המקומי. תחום הערים החכמות. אילוסטרציה: BigStock
"המנמ"רים.יות ברשויות הופכים להיות ציר מרכזי בשלטון המקומי"
לדבריו, "כמו החברה למשק וכלכלה שבמרכז השלטון המקומי, כך, המרכז לחדשנות לערים חכמות יספק לרשויות פתרונות ומערכות לניהול חכם ולחיסכון במשאבים, כי לא כל רשות מקומית היא תל אביב-יפו, הרצליה ומודיעין. השלטון המקומי ימשיך להשקיע בתשתיות, בידע ובכלים לפיתוח חדשנות. המרכז לחדשנות יעסוק בהכרת החדשנות לעובדי הרשויות, בפיתוח מענה פרואקטיבי לבעיות, בהתראות בזמן אמת, בקבלת תמונת מציאות אחודה, ובקיצור תהליכים.
נקדם תכנית אב לרשויות, תוך התאמה אישית לכל רשות על בסיס יכולותיה. השקענו משאבים כספיים רבים בתחומי האחסון, הגיבוי ואבטחת מידע – לאור מה שקורה בארץ ובעולם. נביא לשוק כלי לניהול קהילות, כי מפגש בין אנשים מנפק יצירתיות. זכינו במכרז של משרד הכלכלה לניהול ערים חכמות, עם אוניברסיטת בר-אילן. השלטון המקומי הוכיח את עצמו כמי שנכנס תחת האלונקה. ריבוי שיתופי פעולה יקדם ויאיץ תהליכים חכמים ברשויות".
ביבס סיים באומרו כי "כאשר אין ממשלה מתפקדת, כשהממשלה תקועה והשלטון מתחלף כל חודשים – אנו בשלטון המקומי נמצאים שם. סקרים שאנו עורכים מעלים כי בעוד ששביעות הרצון מהשלטון המרכזי עומדת על כ-35%, הרי ששביעות הרצון מהשלטון המקומי נעה בין 70-75%.
"הציבור רואה בנו פלטפורמה מרכזית לעבודה מול ולמען התושבים ועלינו לשמר מצב זה", אמר ביבס. "אנו רק בתחילתה של הדרך. נבנה יחד מערכות לניהול ערים חכמות. המנמ"רים.יות ברשויות הופכים להיות ציר מכרזי בשלטון המקומי, הם מנהלים וינהלו את כלל המערכות החכמות ויעשו ועושים זאת בקלות ובפשטות, עם הנגשת שירותים לתושבים וחיסכון במשאבים. המנמ"רים.יות הופכים חלק מרכזי וחשוב בעבודת הרשות. אנו מקדמים את הרשויות".
04/01/21 12:52
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"ישראל היא מעצמת גיימינג ואני צריך לעדכן את המצגת שלי בנושא בכל שבוע כמעט כי השיאים שנשברים כאן הם מטורפים. זו ההרגשה הכללית. שלא יהיה ספק, גם בתחום הזה אנחנו משתלבים כ-Startup Nation, וזו תעשייה שרק הולכת וצומחת באופן מקומי וגלובלי. כבר כיום היא מגלגלת כ-150 מיליארד דולר בשנה, וזו תעשייה שמעורבת גם בתחומים אחרים, כמו קולנוע", כך אמר ניר מירצקי, מפיק סרטים ומשחקי מחשב ומרצה בתחום, ממקימי GameIS – ארגון הגג של תעשיית המשחקים הישראלית – ויועץ למספר חברות משחקים.
כנס Gaming של אנשים ומחשבים
מירצקי אמר את הדברים בכנס Gaming של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה באופן מקוון. הוא סיפר כי התעשייה המקומית מתרכזת בעיקר בייצור משחקים למובייל, ושרוב המפתחים יושבים בסביבות תל-אביב, למרות שאין לזה סיבה. "רוב מפתחי המשחקים בארץ מפתחים באמצעות Unity, והתוצאה היא שבכל רגע נתון בעשירייה הראשונה של משחקי המובייל יש שלושה משחקים בהיבט של המרוויחים ביותר או המורדים ביותר, וזה נתון מטורף שאומר שבסופו של דבר תעשיית הגיימינג בישראל שווה 3 מיליארד דולרים כיום, אם כי לא לגמרי ברור מה נשאר כאן", הוא אמר.
אליפות העולם שהייתה אמורה להתקיים בישראל – עברה לאונליין
עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי וחבר ועדת ההנהגה של הפדרציה העולמית לספורט אלקטרוני. צילום: ניב קנטור
עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי בישראל, סיפר על ההתפתחות הכללית של ה-eSports בעולם ובישראל, והזכיר שאליפות העולם האחרונה הייתה צריכה להתרחש לראשונה בארץ, באילת בנובמבר, ובגלל הקורונה הפכה לווירטואלית.
"הקורונה הביאה עמה הרבה אתגרים, והמוטו היה פשוט לבטל את האירוע בגלל הקורונה. אבל החלטנו לבחון כיצד אפשר בכל זאת לקיים אותו בצורה אחרת, תוך שאנו יודעים שלקיים משחקים בין יבשתיים זה בלתי אפשרי. וגם נאלצנו להתמודד עם בעיות כספיות, וכמובן השחקנים שאי אפשר היה להביא לכאן", הוא סיפר. הפתרון היה לחלק את העולם ל-12 אזורים, ביניהם כן ניתן לנהל תחרויות מקוונות, וכך לקבוע את 12 הנבחרות האזוריות שיתמודדו על האליפות, עם מפקדה בארץ וכמה אחרות ברחבי העולם.
נועה שרף מילר, אסטרטגית קריאטיב ושיווק, ילוהד. צילום: יח"צ
נועה שרף מילר, אסטרטגית קריאטיב ושיווק בחברת ילוהד, סיפרה על השינוי שעבר התחום בשנים האחרונות, שעיקרו הוא הכנסת השימוש בנתונים גם לתחום שפעם היה שמרני ודי קפא על שמריו. "המטרה שלנו היא לקחת את המוצר ואת המשחק וכל העבודה הקשה שעבדתם, ולתרגם אותם לערוצי קריאטיב שונים, כדי להביא את המשתמשים הבאים למשחקים שלכם. כיום זה עולם שעבר שינוי משמעותי. הוא הפך מעולם שהתבסס לא מעט על הרגשות בטן ועל מה שלמדנו בבית ספר לעיצוב, לעולם בו ההחלטות מתקבלות על סמך נתונים".
"בהרבה מקרים", סיפרה, "הקמפיין נשען על הצד הקריאטיבי יותר, שאחראי לפחות ל-50% מהצלחת הקמפיין, והוא לא ממש השתנה. אז החלטנו ב-ילוהד שהגיע הזמן לקבל גישה לכל המידע שיש לנו, ולהתחיל לנהל שיח מבוסס נתונים. כך הגענו ל-Alison, שהיא הפלטפורמה שמאפשרת לנו למדוד את האלמנטים שעובדים בקריאטיב, ואנחנו עושים זאת על ידי כך שאנו מזינים אותה עם כל הפרטים שיש לנו בקריאטיב, כל פרט קטן, אלף נקודות נתונים אפילו אם צריך, כדי לקבל החלטה מושכלת יותר, והשיפור ניכר".
פרסומות – צורכי המשחק מול צורכי השחקנים
קורין שלמה גולדברג, מנהלת מוצר בכירה, סייולו. צילום: יח"צ
קורין שלמה גולדברג, מנהלת מוצר בכירה בחברת סייולו, התייחסה בהרצאה שלה לאחד הדברים החשובים כיום, וזה ההבדל בין צורכי המשחק לבין צורכי השחקנים, וזה אומר בעיקר כיום – למצוא את הקו הדק בין ביצועי הפרסום במשחקים לבין חוויית המשתמש, ובמיוחד במשחקי המובייל שזכו לעלייה של 45% בהורדות בשנה שהסתיימה, שמלווה בעלייה של הפרסום הדיגיטלי על פני ירידה בפרסום המסורתי.
"כשמפתחים משחקים חינמיים למובייל, צריכים לקבוע מה יהיה המודל העסקי וברמה הגבוהה יש מכירות תוך כדי משחק, או פרסומות תוך כדי משחק. השימוש בפרסומות זו דרך יחסית קלה, שאינה קשורה למשחק עצמו, אבל הבעיה היא שצריך לעשות את זה בצורה מאוד נכונה, כי משתמשים לא ממש אוהבים את זה", היא סיפרה.
גולדברג הסבירה שיש כמה סוגי מודעות, כולל מודעות שהן בעצמן מיני-משחק שמוביל להורדה בחנות, אבל נתקלים לעיתים קרובות בבעיה שיש נטייה להשתמש הזה יותר מדי, ומשתמשים עוזבים בגלל זה. "אנחנו מציעים שילוב של מודעות תוך כדי המשחק, והוא מושלם לשחקנים וגם למפתחי המשחקי כי הוא לא מפריע למשחק בשום צורה. אבל בצד של המפרסמים, זה לא תמיד מתקבל, כי הם רוצים יותר נתונים, וכל הזמן יש את המשחק הזהיר הזה של רווח מול חוויית משתמש. מה הדרך לעשות את זה? להבין מה האפשרויות, לבחון, לשלב אולי פרסומות, ואז למדוד כדי לקבל תשובה מדויקת. המדידה היא דבר קריטי כדי להבין מה עובד יותר טוב ומה פחות, ושהפרסום מכניס מספיק כסף", היא סיכמה.
משחקים הרבה יותר מאז פרוץ הקורונה
אסף סלנט, מוביל תחום הגיימינג והסייבר בגוגל קלאוד ישראל. צילום: יח"צ
אסף סלנט, מנהל עסקי לסייבר ומשחקים בענן של גוגל, סיפר שיש עליה חזקה בכמות המשחקים. "32% אומרים שהם משחקים יותר מאז פריצת הקורונה, ויש גם עלייה מדהימה של יותר מ-57% בין אלה שמחפשים משחקים כשירות, בהזרמה, או לפחות מתעניינים בכך, ולא כהתקנה אלא פשוט לשחק בהם בענן.
"אז איך גוגל משתלבת בעניין הזה?" תהה סלנט שהסביר כי "הרשת שלנו היא הרשת הפרטית הכי גדולה בעולם, בין אם אתם צופים ביוטיוב או משחקים בענן שלנו, ואנחנו מציעים עד כפול משאבים מספקי ענן אחרים. זה מאפשר זמן שיהוי איכותי במיוחד, וזה מאפשר למפתחים לפתח ישירות על הפלטפורמה עם גמישות מלאה עד ייצור, ועם הרבה לימוד מכונה היישר מהקופסה", הוא סיפר.
גיא שפיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של WideOps. צילום: שרית קוזין סלנט
גיא שפיר, CTO בוויידאופס, שהיא שותף פריימר של גוגל קלאוד, הצטרף לשיחה והציג כמה כלים שעוזרים להשיג את המטרות. "אחת הדרכים להוציא תובנות היא להשתמש ב-BigQuery, שהוא מנוע דטה וורהאוס שכל מה שאתם צריכים לעשות זה לקחת את הדטה שלכם ולהזרים דרכו והוא מאוד מאוד מהיר – עד 10 טרה-בייט של מידע בארבע שניות".
"גוגל עושה את זה באופן מדהים. הדבר היפה כאן הוא שגוגל לוקחת את המידע שאתה רוצים למצוא ומנתחת אתו, ולפי זה היא יודעת כמה כוח מחשוב אתם צריכים כדי לעשות את זה, ולכן משלמים אך ורק בזמן שעושים שאילתא ולפי הכמות, והכי חשוב שאפשר להתחיל לעבוד איתו מייד, ללא בעיות מיוחדות", הוא סיפר.
04/01/21 11:16
5.75% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בזק בינלאומי
בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, מדווחת על סיום תהליך כפול של הטמעת מערכות ממוחשבות עבור מכללת סמינר הקיבוצים: רישות מחודש למערכת הדיגיטלית בקמפוס הוותיק של המכללה, בשדרות נמיר בתל-אביב; ובמקביל, הקמת קמפוס דיגיטלי חדש שחנכה לאחרונה המכללה על פני שש קומות במגדל שלום מאיר (כלבו שלום). בזק בינלאומי, המתמחה במתן פתרונות IT לארגונים, מוסרת כי שני הקמפוסים יפעלו בצורה סינרגטית, יספקו מענה לאלפי משתמשים וישמשו כגיבוי בעת הצורך.
הפרויקט, שהושלם במהלך דצמבר, כולל הטמעת פרויקט IT ובניית קמפוס דיגיטלי חדיש. קמפוס זה ייתן מענה לכל הפעילות הממוחשבת במכללה. הפרויקט שם דגש על תחום אבטחת מידע – נושא רגיש במיוחד בעידן הקורונה, שבו חלקים ניכרים מהעשייה במכללה מומר לפעילות מקוונת מרחוק – ומבוסס על טכנולוגיית SDN ומערכת הניהול xMC (ר"ת Extreme Management Center).
פרויקט מורכב בלו"ז צפוף
שלמה בלנקה, מנהל ה-IT של מכללת סמינר הקיבוצים,. צילום: יח"צ
"ניהלנו פרויקט עמוס במיוחד בלו"ז צפוף מאוד", מספר מנהל ה-IT של מכללת סמינר הקיבוצים, שלמה בלנקה. "אחת המשימות שהעמדנו בפני האינטגרטור, בזק בינלאומי, הייתה יישום של פרויקט הקמפוס החדש בכלבו שלום בפרק זמן קצר, בטרם תחל שנת הלימודים – מבלי להפריע לסביבת העבודה בקמפוס ומבלי לפגוע בשגרת העבודה מרחוק של אלפי המשתמשים. פריסת תשתית פסיבית ב-1,000 נקודות והטמעה ציוד אקטיבי מבית אקסטרים נטוורקס – מתגי ליבה, מתגי קצה, בקרי רשת ונקודות גישה מדור 6".
"אחד האתגרים המרכזיים היה הצורך לספק מענה מקביל לשני קמפוסים, כאשר הקמפוסים מקושרים ומשלימים זה את זה על בסיס שוטף", אומר ערן לוזון, פריסייל לקוחות אנטפרייז בבזק בינלאומי, "וכל זה בזמן שפעילות המכללה נמשכת על בסיס שוטף ותהליך ההטמעה שלנו כלל לא מורגש".
הפעילות עוברת לאונליין
תקופת הקורונה העמידה את מכללת סמינר הקיבוצים בפני הצורך להעביר את מערך הלימודים לפורמט ממוחשב של לימוד מרחוק. הרגלים של עשרות שנות עבודה נאלצו להשתנות באופן מידי, כך שאלפי הסטודנטים, המרצים ועובדי המכללה יוכלו להמשיך בשגרת העבודה והלימודים מבלי להיפגע. מדובר באתגר טכנולוגי משמעותי, כאשר אחד הכלים ליישום הוא שדרוג התשתיות, גם בקמפוס הוותיק.
אלי קנדל, מנהל הפעילות של אקסטרים בישראל. צילום: יח"צ
"רחבי פס, איכות התקשורת וזמן תגובה הפכו בגלל הקורונה למשמעותיים הרבה יותר", אומר אלי קנדל, מנהל הפעילות בישראל של ענקית התקשורת האמריקנית אקסטרים נטוורקס. "כשיש 7,000 סטודנטים שמתחברים על בסיס קבוע מרחוק, חייבים להעלות את הסטנדרטים כדי לספק תשתית ושירות רציף נטול תקלות".
"המערכת נועדה לספק מענה לעלייה בצרכי המכללה", הסביר קנדל. "כל הפעילות עברה לאונליין וכל מערך הלימודים עבר לסטרימינג. נדרשה טכנולוגיה שיודעת לספק פתרונות מולטיקאסט משולבים בפתרונות יוניקאט, ברמה אינטגרלית שרק מערכת ניהול רשת מתקדמת יודעת לספק, כשהכל ממוקד ומנוהל ממקום אחד".
אוטומציה, אנליטיקה ורשת חבויה
כששלמה בלנקה מדבר על יתרונות מערכת, הוא מתמקד באוטומציה: "ציוד קצה שמתחבר לרשת – מחשב, מדפסת, מצלמה או כל אלמנט – יקבל הרשאה והגדרות באופן אוטומטי ומאובטח ברמה מקסימלית. האוטומציה מספקת שירות אופטימלי לכל משתמש, שינותב על ידי מתגי הליבה והשרתים למסלול הקצר והמהיר ביותר ברשת, כאשר ברגע שיש ניתוק – יזום, תקלה או מתקפה – השירות מוסר באופן מידי ומעלה באופן דרמטי את רמת אבטחת המידע".
מערכת הניהול מספקת ניתוח בזמן אמת של חריגות ומעקב אחר אנומליות, ומזינה את הממצאים לבסיס נתונים שעובר אנליטיקה ומזהה כשלים הנובעים מעומסים וצווארי בקבוק, והיא מגינה ממתקפות סייבר.
"מדובר בנקודה משמעותית, במיוחד כשאנחנו שומעים על ריבוי מתקפות מגורמים עוינים", אמר קנדל. "כדי להתמודד עם האיום הצבנו רשת SDN חבויה. לכל משתמש ברשת: מצלמת אבטחה שמחוברת, סטודנט שמתחבר לשיעור או מרצה עם הרשאות – יש אופציה להגיע רק לרובד שאליו הוא מיועד", הסביר קנדל. "אם אין לך הרשאות, אז הרשת פשוט לא קיימת עבורך. זה טוב נגד מתקפת סייבר וגם להגנה מסתם סטודנט למחשבים שמנסה לנצל את הגישה לרשת כדי לשנות ציונים".
ערן ברק, מנהל אגף לקוחות אסטרטגיים, בזק בינלאומי. צילום: יח"צ
ערן ברק, מנהל אגף לקוחות אסטרטגיים מבזק בינלאומי, מסכם: "בפרויקט בסדר גודל משמעותי כמו בסמינר הקיבוצים, ההצלחה נובעת בראש ובראשונה מהבנה של צרכי הלקוח. חשוב לקיים בחינת עומק של הרצונות, הכלים והיכולות, לבנות טופולוגיה של המהלך, ולצאת לדרך באופן שיבטיח הטמעה שקטה ושדרוג מערכות מושלם. אני שמח לבשר שגם בפרויקט הזה – בזק בינלאומי עמדה במשימה בהצלחה מרובה".
המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה לארגוני ענק ומתמחה בפתרונות פס רחב לכל טכנולוגיה
04/01/21 11:58
5.75% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מטריקס
מטריקס מדווחת על שני מינויים בהנהלה הבכירה של החברה: דליה רובינסון מונתה למנהלת החטיבה הבינלאומית בחברה וכנשיאת חטיבת פתרונות פיננסים וטכנולוגיות. רובינסון משמשת מאז שנת 2007 כסמנכ"לית ומנהלת חטיבת פתרונות פיננסים וטכנולוגיות.
רובינסון תכהן כיו"ר NIT ו-MATRIX-IFS – חברות הבת בארה"ב. במסגרת תפקידה תהיה אחראית על הפעילויות והפרויקטים של מטריקס בארה"ב ובאירופה בחברות הבנות, וכן על הסינרגיה עם הפעילות בישראל, ותפעל לקדם את שיווק מגוון הפתרונות של מטריקס בשוק האמריקני ובכלל זה פתרונות דטה, ענן, סייבר, פתרונות למניעת הונאות, הלבנת הון וניהול סיכונים, ועוד.
את רובינסון יחליף אמיר שרי, אשר מונה למנהל חטיבת פתרונות פיננסים וטכנולוגיות במטריקס ומצטרף כחבר הנהלה בחברה.
בתפקידו הקודם שימש שרי כסגן מנהלת החטיבה. שרי החל את דרכו במטריקס לפני כ-15 שנה כמנהל אגף האינטגרציה בחטיבה הטכנולוגית של מטריקס, וב-2014 מונה לתפקיד סגן מנהלת חטיבת פתרונות פיננסים וטכנולוגיות. ל-שרי תואר ראשון B.sc. מהטכניון ותואר שני MBA מאוניברסיטת תל-אביב.
חטיבת פתרונות פיננסים וטכנולוגיות היא מהחטיבות הגדולות במטריקס. החטיבה מציעה פתרונות מגוונים ומתמחה בעיקר במגזר הפיננסי, הממשלתי והבריאות, מובילה פרויקטים מורכבים כמו פרויקט מאגר האשראי של בנק ישראל, פתרונות לאינטגרציית מערכות, מאות פרויקטים בעולמות הדיגיטל ומומחיות בטרנספורמציה דיגיטלית, פיתוח אפליקציות מובייל ומרכז התמחות בתחום עיצוב חווית משתמש, מערכות CRM, פרויקטים למודרניזציה של מערכות, ופתרונות לאוטומציה בתהליכים עסקיים (BPM, RPA, שילוב AI/ML). החטיבה מתמחה בפרויקטים מבוססי מוצרים, ושותפה עסקית של יבמ, מיקרוסופט, סיילספורס, דל, FIS, FISERV, Uipath ועוד.
לדברי מוטי גוטמן, "אנו מודיעים היום על שני מינויים בכירים בצמרת ההנהלה של מטריקס של שני מנהלים, הזוכים לקידום והרחבת סמכויות. המינויים של דליה ואמיר מהווים דוגמה אחת מיני רבות לאפשרות פיתוח הקריירה, הקידום והגיוון בתוך החברה.
דליה הצטרפה למטריקס לפני כ-13 שנה כמנהלת אחת החטיבות הגדולות של מטריקס, ובתקופתה צמחה פעילות החטיבה, הן בעולם הבנקאות והפיננסים והן בתחום פעילות הדיגיטל.
אמיר מקבל אחריות על החטיבה בתקופה שבה אנו נדרשים לתת פתרונות חדשים, מתקדמים טכנולוגית ובזמן מהיר. אמיר הוא מנהל מוכשר, אני משוכנע בהצלחתו בהובלת פעילות החטיבה בשנים הבאות".