The headlines that made most buzz on this page
06/04/21 14:33
14.47% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט (Microsoft) ממשיכה לבדוק אפשרויות שונות לממשק של מערכת ההפעלה Windows 10, כשההערכה היא, שהעיצוב מחדש של שולחן העבודה והמערכת כולה יבואו לידי ביטוי בעדכון של אוקטובר 2021, אלא אם יידחה, כמובן.
במסגרת העדכון, שזכה לכינוי Sun Valley, המנויים לערוץ הפיתוח הראשוני של מערכת ההפעלה יכולים כעת לבחון כמה שינויים שמיקרוסופט בודקת לגבי השימושיות והתפעול של שורת המשימות של Windows 10 – אחד האלמנטים החשובים ביותר בשולחן העבודה.
כמו בהיבטים אחרים של המערכת, מיקרוסופט מחפשת פשטות כדי להקל על ההתמצאות ועל בחירת האפשרויות המתאימות. אחת הדוגמאות שהיא בודקת כעת זו תוספת קלה לתפריט הרגיש להקשר שמופיע בעת ביצוע לחיצת עכבר ימנית על אפליקציית עריכה. אפליקציות אלו מציגות את המסמכים האחרונים שהיו בשימוש, וביצוע לחיצה ימנית נוספת מציג עוד תפריט קצר שכעת כולל את האפשרות "'פתיחת מקום הקובץ", שלחיצה עליה פותחת את סייר הקבצים בחלון חדש בתיקייה הייעודית.
לעומת זאת, לחיצה ימנית על מקום ריק בשורת המשימות תציג תפריט קצר יותר. אפשרויות פחות שכיחות, שלא לומר כאלה שהשימוש בהן נדיר, נמחקו מהתפריט, ומדובר ב"הצג לחצן לוח מגע", "הצג את לחצן תצוגת משימה" ועוד כמה. האפשרויות הללו לא נעלמו לחלוטין מהמערכת, אבל בגלל אופיין הן הועברו למסך שורת המשימות בתפריט ההגדרות של המערכת.
06/04/21 13:42
11.84% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תמונה שנפוצה באחרונה ונלקחה, לפחות לכאורה, מכלי המפות של גוגל, ה-Google Maps, הצליחה לצמרר רבים. בתצלום ממעוף הציפור נראות שתי גופות של אנשים בטי-שירט לבן וג'ינס, השרועות בקברים פתוחים.
תמונת הלוויין הזו, שהחלה לצבור תאוצה ברשתות החברתיות באחרונה, העסיקה רבים שתהו לפשרה, ששאלו מדוע הקברים אינם חלק מבית קברות נורמטיבי, ומדוע מה שנראה כמו גופות נותר חשוף ולא קבור עמוק באדמה.
אולם בירור שערכו כלי תקשורת שונים גילה כי מי שהסיק מסקנות שהאנשים ה"קבורים" מתים – טעה ובגדול. The disturbing image is an aerial shot of a farm. There seem to be two graves dug into the ground in the grass, each with a man laid in it. https://t.co/GCU8mmnmjk
— Serendib Broadcast (@SerendibBCAST) April 5, 2021 ה"גופות" משני הקברים הן למעשה אנשים חיים, ששמם דוטס מילר וסטן סנלברגר – בני זוג אמריקנים, שהחליטו לחפור את שתי השוחות לצורך מייצג אמנותי שיצרו.
שני הגברים חפרו את הבורות בשטח פתוח, ואם יכולתם לעשות זום רציני על הצילום, שלכאורה הוא מוגדל במיוחד בלאו הכי, הייתם מגלים חור שנחפר בין ה"קברים" ושאיפשר לשניים לאחוז ידיים. אם אכן היה מדובר בגופות – היו השניים כנראה מחזיקים זה את יד השני לנצח.
המייצג מוקם פיזית באזור העיר פורטלנד שבאורגון, בארצות הברית, והתצלום אף הוצג בגלריית Western Exhibitions משיקגו, שבה השניים הם אמני בית.
הצילום של היצירה כפי שהוא נראה בגלריה. צילום: גלריית Western Exhibitions
גוגל מפות ככלי אמנותי או כאמצעי לאישוש תיאוריות קונספירציה?
חיפוש ממצאים ייחודיים בגוגל מפות אינו עניין נדיר – כך למשל יש למשל מי שמבקשים לאתר באמצעות השירות תמונות של יקיריהם המתים. השימוש המקורי בכלי אף הפך ליותר שכיח מאז פרוץ מגיפת הקורונה – גם בשל שפע הזמן הפנוי של רבים מהאנשים שהוצאו בעל כורחם לחל"ת, אבל גם מפאת סקרנות רבה, ואולי אף חשדנות בנוגע לפעולת הרשויות.
כך למשל, בחודש שעבר, שיתף משתמש של כלי המפות תמונה מוזרה של מה שלדעתו הוא קבר אחים לקורבנות הקורונה בניו יורק. התמונה הזו, שפורסמה לראשונה ברדיט (Reddit), מציגה חלקת אדמה פתוחה עם מקום לגופות רבות, שככל הנראה לא ניתנת לאיתור מהקרקע כיון שהיא מוקפת בעצים ובירק. האם זהו באמת קבר אחים לנפטרי קורונה או שמא מדובר במייצג אמנותי אחר? כנראה שלעולם לא נדע.
אלא שהצילום האחרון מגוגל מפות, בו נראו לכאורה גופותיהן של מילר וסנלברג, הוא אולי בכלל לא תיעד לווין כפי שהוא נראה, וכמו שטענו מרבית מי שהפיצו אותו באופן ויראלי.
הסיבה למסקנה הזו היא שאיש לא יודע כיצד התיעוד המשונה בכלל אותר ב-Google Maps. מבין העוסקים בו היו מי שהטילו ספק באותנטיות של התמונה במפות גוגל וטענו כי אפשר שגם החלק שבו היא שויכה לכלי היא למעשה חלק מיצירת האמנות.
בנוסף היו שגרסו כי הצילום כולו אינו אותנטי, והצביעו על ערימת העפר החפורה, הנמצאת לצד ה"קברים", ככזו שנוצרה בפוטושופ.
"זה מזויף", כתב אחד הגולשים בתגובה לצילום עצמו. "תסתכלו על סרגל הזום הזה, זה רק חצי, ובכל זאת הגופות הן ממש מראה לוויין ברור", הוסיף אחר.
אז לא קברים פתוחים, ולא גופות, ואולי גם לא צילום אמיתי ממפות גוגל – אבל לפחות תהודה ברשתות החברתיות הצליחו להשיג האמנים. וזה הרי כל הסיפור כמעט כיום. לא?
06/04/21 15:17
11.84% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל (Google) הופכת את Gmail, אפליקציית הדואר שלה, למרכז תקשורת מלא, גם עבור משתמשים ביתיים. החברה רוצה שביצוע שיחות טקסטואליות ווידיאו, כמו גם בניית חדרי פגישות, יבוצעו כולם מתוך האפליקציה, בחלון אחד, מבלי לעבור לאפליקציות אחרות.
כדי לבצע את השינוי, שכבר הפך לזמין לאחרונה במסגרת שירותי ה-Gmail בגירסה הארגונית שלהם, גוגל משנה את החלק התחתון של האפליקציה בטלפון, או בצד הימני (בעברית) בגירסת ה-Windows 10, כך שיציגו כפתורים ייעודיים לכל השירותים: Rooms, Chat, Mail ו-Meet. לחיצה על הכפתורים הללו משנה מייד את התצוגה בהתאם באפליקציה הטלפונית ומאפשרת לבצע את מה שצריך – עוד לא ברור כיצד זה ישפיע על האקו סיסטם של כל האפליקציות של גוגל, אבל כאמור, בכל מקרה זה מוגדר עוד כניסיון.
מכל מקום, מי שרוצה לבדוק את העיצוב מחדש של Gmail צריך להפעיל זאת באופן ידני: בטלפון – כניסה להגדרות מתוך Gmail, לחיצה על כתובת הדואר, לחיצה על כללי, סימון התיבה Chat (גישה מוקדמת) ואישור. במחשב – יש ללחוץ על גלגל השיניים, ללחוץ על הצג את כל ההגדרות, להיכנס לתפריט צ'אט ופגישות ולסמן בו את האפשרות ולשמור.
בשני המקרים, היישום/אפליקציה יופעלו מחדש עם האפשרויות והעיצוב המעודכנים, וכן יופיע מדריך קצר שיסביר את השינויים.
06/04/21 17:48
9.21% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מחר (ה'), ה-7 באפריל, צפויה פעילות התקפית אנטי-ישראלית במרחב הסייבר, בשם "OpIsrael". פעילות זו נערכת זה כמה שנים על ידי קבוצות האקטיביסטים מרחבי העולם ובעיקר ממדינות ערב וממדינות אסלאמיות, אשר חרטו על דגלן פגיעה בגופים ישראלים, כתגובה לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מי שעומד מאחורי מתקפת OpIsrael הן קבוצות המזהות עצמן עם קהילת האקטיביסטים, לרבות הגוף המרכזי בה, אנונימוס, והמתקפות שהן יוזמות נועדו ליצירת הד תקשורתי, להפחדת הציבור ולהעברת מסרים פוליטיים. סוגי המתקפות מגוונים, וכוללים השחתות אתרי אינטרנט, מתקפות מניעת שירות מבוזרות, DDoS, המביאות להשבתת מערכת מחשוב, חדירה למאגרי נתונים והדלפת מידע, גניבת מידע אודות משתמשים, הדלפת נתונים חוזרים מתקיפות קודמות, מתקפות כופרה, ניצול חולשות ברכיבי IoT לתקיפות מניעת שירות מבוזרות ועוד.
האם נחווה את יום התקיפות בעוצמה? OpIsrael
ESET: "אין צורך לחשוש"
מומחי אבטחה ציינו בפני אנשים ומחשבים כי בשנים האחרונים המתקפות לא היו בעצימות גבוהה, ולא הסבו נזקים משמעותיים. "אין צורך לחשוש, שילוב של מודעות וביצוע של פעולות פשוטות ובסיסיות, עשויים למזער למינימום את פוטנציאל הנזק", ציינו חוקרי ESET. "הקפידו לעדכן את התוכנות, האפליקציות ומערכות ההפעלה, כך שיכללו את העדכונים החדשים ביותר; הימנעו מפתיחת מיילים חשודים – יש לוודא את פרטי השולח בדקדקנות; הימנעו מפתיחת קבצים מצורפים מגורם שאיננו מוכר, כמו גם לחיצה על קישורים במייל שעלולים להפנות לאתר מתחזה או זדוני; אל תמסרו מידע שלכם בקלות, בטח לא פרטי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי; השתמשו בסיסמאות חזקות, והקפידו שלכל שירות תהיה סיסמה ייעודית לו; מסורנים ורשתות חברתיות – הימנעו מהקלקות על פרסומות שנראות חשודות, כמו מוצר נחשק במחיר מפתיע, או זכייה בפרס כספי. המודעה עלולה לשמש כפלטפורמה לדיוג (פישינג) ובלחיצה על המודעה להוביל לאתר מתחזה שנועד לדלות את פרטי הכניסה לחשבון. אל תלחצו על קישורים הנשלחים אליכם בווטסאפ או בפייסבוק, גם אם הם נשלחו על ידי חברים; השתמשו באימות דו-שלבי, של סיסמה בשילוב קוד שנשלח בסמס, וכך יחזק את ההגנה על המייל, או על החשבונות ברשתות החברתיות".
מערך הסייבר מעריך שהשנה לא נרגיש את OpIsrael באופן מהותי
עינת מירון, יועצת לחוסן בסייבר. צילום: יח"צ
"אף שמערך הסייבר מעריך שהשנה לא נרגיש באופן מהותי את פעילות חברי אנונימוס שמתפעלים, ככל שנה, את מבצע OpIsrael, היערכות היא תמיד דבר חשוב, וכבר ראינו מה התוצאות של הימנעות ממנה", אמרה עינת מירון, מומחית לחוסן סייבר ויועצת לארגונים בתחום. "כדי להתמודד בהצלחה עם מתקפת OpIsrael באמת שלא צריך הרבה: כל ארגון וכל אדם פרטי יכול להעלות את רמת ההגנה וההיערכות שלו בזמן קצר ועם הכלים שכבר יש לו".
לדברי מירון, "המתקפות נושאות אופי אנטישמי, עם התנגדות למדיניות ישראל בשטחים ותמיכה במאבק הפלסטיני. ברובן הן מאורגנות באמצעות קבוצות דיון ופורומים שברובם סגורים לקהל, ובהם מופצים רשימות של מטרות תקיפה, כלי תקיפה בסיסיים ומחרוזות קוד שניתן להוריד ברשת ולהריץ".
"ניסיון העבר מלמד אותנו שנראה כמה סוגי מתקפות: השחתה (חירבוש, Defacement) של אתר האינטרנט, עם תמונה ומסרים פוגעניים. אין להקל ראש במתקפה שכזו, שכן היא מהווה פגיעה תדמיתית באתר ובבית העסק. יש לציין, שמתקפה שכזו היא לעיתים מסך עשן, באמצעותו מצליחים התוקפים להסיט את תשומת הלב ממתקפה יעילה ועמוקה יותר בתוככי האתר. מדובר במתקפה שמנצלת רשלנות בניהול ותחזוקת שירות האחסון של אתרי אינטרנט, מה שעלול להביא להישג של 'הפלת' עשרות ומאות אתרים בו-זמנית. מתקפות אלו אופייניות גם לפרופילי פייסבוק פרטיים ועסקיים, כך שאם הסיסמה של בעל הפרופיל פשוטה ולא הוחלפה זמן רב, כדאי להחליפה".
"סוג שני", ציינה מירון, "הוא מתקפת מניעת שירות מבוזרת, שנועדה, כשמה, להוציא את המערכת, או האתר, מכלל שימוש. עוד יש להיערך למול פיגועים תודעתיים – הכוללים דליפת מאגרי מידע, ניצול מספרי טלפון לטובת הפצת הודעות מאיימות באמצעות הודעות סמס ו-ווטסאפ עם איומים ברוח חמאסית. קיים חשש גם מפיגועים תודעתיים ופישינג: הודעות מאיימות בצירוף לינק שעליו מתבקש המקבל ללחוץ – אחרת יקרה לו או לדף הפייסבוק שלו דבר נורא, ואז הדבר עלול להביא לגניבת מידע או לטובת ניצול חולשות נוספות. בקבוצות טלגרם ובדפי פייסבוק עסקיים ופרטיים ייתכן שנראה מעורבות גבוהה של הפצת תכנים ברוח דומה. גם מתקפות פישינג נרחבות, הנחזות להיות מייל מצד ארגונים לגיטימיים, עלולות להתגבר".
מירון סיימה באומרה כי "למרות סבירות נמוכה למימוש, כבר היו שנים שבהן היו לאירוע הזה הישגים לא קטנים. לכן, מומלץ להתייחס לתאריך כאל תרגיל מצויין לבחון את הכשירות ואת נקודות התורפה ברמת המוכנות הטכנולוגית וברמת המוכנות התודעתית הארגונית".
06/04/21 17:23
6.58% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מגזר ההיי-טק, המתאפיין בשכר ובפריון גבוהים, המשיך לצמוח בשנת 2020, למרות המשבר הכלכלי שנבע מנגיף הקורונה. שיעור הצמיחה השנתי הכולל בהיי-טק עמד על 5.8%, נתון המשקף יותר מאשר הצמיחה הממוצעת בעשור האחרון, כך לפי דו"ח של בנק ישראל.
ענף התכנות, המשקף את החלק הגדול בפעילות ההיי-טק, 57% ממנו, חווה צמיחה גדולה עוד יותר, בשיעור גבוה במיוחד של 8.6%. זאת, אף שבענפים מסוימים התוצר ירד – תרופות, ייצור כלי טייס, מו"פ בהנדסה ומדעי הטבע. על פי הבנק המרכזי במדינה, התוצר, היצוא והפדיון בהיי-טק – צמחו ברציפות לאורך כל השנה, שלא כענפים אחרים, שחוו זעזוע שלישי עם פרוץ המשבר, והתאוששו רק בהמשך 2020.
נתונים מתוך דו"ח 2020 של בנק ישראל
"כנראה אחד הגורמים לפגיעה הכלכלית המתונה של המשבר בישראל"
"חלקו הניכר של מגזר ההיי-טק במשק, הוא כנראה אחד הגורמים לפגיעה הכלכלית המתונה של המשבר בישראל ביחס לפגיעתו במדינות המפותחות", נכתב בדו"ח. "ישראל נמצאת בקבוצה של 'ארבע מעצמות ההיי-טק', הנהנות ממשקל גבוה במיוחד של תוצר היי-טק מכלל התוצר שלהן. במדינות אלו התוצר נפגע באופן מתון, פחות מממוצע הפגיעה בו במדינות ה-OECD".
נתונים מתוך דו"ח 2020 של בנק ישראל
מספר המועסקים בהיי-טק בישראל בזמן הסגרים – ירד, אך פחות מאשר בענפים אחרים. זאת, כי רוב החברות בענף הסתגלו במהירות לעבודה מרחוק. כך, 58% מעובדי הענף עברו לעבודה מהבית עם פרוץ המשבר, לעומת 26% מהעובדים בשאר ענפי במשק. מנתונים מסקר בזק שנערך בינואר השנה, עולה ש-80% מחברות ההיי-טק דיווחו שהן מעוניינות להגדיל את האפשרות לעבודה מהבית, גם בהמשך, עם תום המשבר.
"למרות היכולת הגבוהה לעבודה מהבית, ובשונה מהתמונה החיובית העולה מהנתונים, הרי שמדובר בתמונה מורכבת ובשינויים חדים", מציינים החוקרים: החל ממרץ 2020 ירד מספר העובדים בהיי-טק והגיע לשפל באוגוסט, אז מספר העובדים עמד על 293 אלף, נתון הנמוך ב-7% בהשוואה לאוגוסט 2019. בשליש האחרון של השנה נרשמה התאוששות מהירה ובדצמבר האחרון מספר עובדי הענף עמד על 339 אלף, נתון הגבוה ב-2% לעומת 2019 אך נמוך ב-3% ממספרם ערב המשבר, בפברואר 2020.
פחות עובדים, יותר צמיחה. הכיצד?
החוקרים מעלים את ההסברים לשאלה, כיצד הצמיחה השנתית הנאה מתיישבת עם הירידה במספר העובדים המועסקים בענף. הסבר לכך הוא שתשומת העבודה – סך שעות העבודה הלכה למעשה לא פחתה במהלך השנה לעומת 2019, וכך נמנעה פגיעה פוטנציאלית בתוצר. הגדלת היקף העבודה, הסבירו, נובעת מגמישות רבה יותר בשעות העבודה, מחיסכון של זמן הנסיעות, מלחץ מצד המעסיקים על העובדים וממוטיבציה גבוהה שלהם, בשל החשש מפיטורים, וכן גם בשל תמריץ נמוך לקחת חופשות. כך, ציינו, המשק התאפיין בשימוש בטכנולוגיות של שיתופיות – שיחות וידיאו, לימודים מקוונים, משחקים, צפייה ישירה, קניות מקוונות, בנקאות טכנולוגית (פינטק) ושליחויות מזון.
על פי הדו"ח, המעבר לעבודה מהבית ולימודים מרוחקים, הביא לנסיקה בביקוש למחשבים ולחומרה, לגידול בדרישה למשרות טכנולוגיות, דוגמת פיתוח שירותי ענן, הגנת סייבר, תחזוקת מערכות מידע, מדע הנתונים ועוד.
בבנק ישראל ציינו כי הנפגעות העיקריות בהיי-טק היו חברות קטנות, עם מעט עובדים, או חברות הזנק בתחילת דרכן, וזאת בשל היעדר השקעה מצד משקיעים פוטנציאליים. "לסיכום", כתבו, "מגזר ההיי-טק הישראלי צמח השנה והפגין עמידות גבוהה בממוצע מול המשבר הכלכלי של הקורונה, וזאת בניגוד לזעזועים משמעותיים יותר שחוו מגזרים אחרים במשק".
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: דוברות הבנק
"בזכות מגזרי טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההיי-טק שהמשיך להוביל"
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הגיש את דו"ח בנק ישראל לשנת 2020 טרם פרסומו לראובן ריבלין, נשיא המדינה, לבנימין נתניהו, ראש הממשלה, ולישראל כץ, שר האוצר.
לדברי נתניהו, "לפני כל דבר אחר, אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה. אם הצמיחה העולמית תהיה 5%, אין לי ספק שהצמיחה שלנו תהיה גבוהה יותר משמעותית, קודם כל כיוון שאנחנו יוצאים מהקורונה ראשונים ומשום שיש לנו גם דברים אטרקטיביים בכלכלה שלנו. כשמסתכלים, מבינים את מרכיב ההיי-טק בכלכלה הישראלית, הוא מאוד אטרקטיבי, זה ברור לחלוטין והוא גם מאוד סייע לנו במשבר הזה".
לדברי הנגיד, "אמנם התוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק, אך יחד עם זאת בראייה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית. עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית — זאת במידה רבה בזכות מגזרי טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההיי-טק שהמשיך להוביל ואף להתרחב, לעומת פגיעה משמעותית בענפים אחרים. ישנם סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי השוויון העמיק, בין היתר בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך".
06/04/21 13:52
5.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת קלאודפלר (Cloudflare) העניקה לחברת פתרונות הענן הישראלית WideOps את התואר אלופת ההסמכות – Cloudflare Certification Champions לשנת 2020, הניתן לשותפים של קלאודפלר המעסיקים צוות מקצועי שהשיג את מספר ההסמכות הגדול ביותר בכל שנה. את הפרס קיבל מאיר דניאל, מנכ"ל WideOps, בכנס השותפים השנתי של החברה שנערך און ליין.
גאה באות ההצטיינות של קלאודפלר. מאיר דניאל, מנכ"ל WideOps. מילום: יח"צ
קלאודפלר פיתחה ומשווקת פתרונות המגינים על יישומי אינטרנט ומאיצים אותם מבלי להוסיף חומרה, להתקין תוכנה נוספת או לשנות שורות קוד. נכסי אינטרנט שבהם משולבת הטכנולוגיה של קלאודפלר זוכים לכך, שתנועת הווב שלהם תנותב באמצעות הרשת החכמה והלומדת של קלאודפלר, וכתוצאה מכך משיגים ארגונים שיפורים משמעותיים בביצועים וירידה במתקפות זדוניות.
וציפי מוסיפה: מזל טוב ובהצלחה!
06/04/21 14:05
5.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: מיכל פקטור, מהנדסת תוכנה בחברת הסייבר Ermetic.
ותק בתפקיד: 10 חודשים.
תפקידים קודמים: התחלתי את דרכי בחברת EMC (חברת Dell), לאחר מכן עבדתי כמהנדסת תוכנה במשך 7 שנים במיקרוסופט.
השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במדעי המחשב מטעם אוניברסיטת תל אביב. בשירות הצבאי הייתי מפתחת לומדה בחיל האוויר.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
תמיד נמשכתי למקצועות ריאליים ולמתמטיקה. עוד מימי התיכון התעניינתי בעולם הטכנולוגי. במסגרת התיכון לקחתי חלק בפרויקט של מכון דוידסון לחינוך מדעי של מכון ויצמן. לכן הבחירה לעשות תואר במדעי המחשב הייתה טבעית.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
אני לא חושבת שיש אפליה. אין ספק שמספר הנשים בתעשיית ההיי-טק נמוך מזה של הגברים באופן משמעותי, אך זכיתי להכיר ולעבוד עם נשים חזקות ומובילות, כל אחת בדרך הנכונה לה, ולאף אחד בסביבתן לא היה ספק שהערך והתרומה שלהן גדולה וחשובה, ובטח שאינה פחותה מזו של הגברים בחברה. לכן הייתי שמחה לראות יותר נשים בתחום.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
לשמחתי, לא. באופן אישי לא יצא לי לחוות או להיתקל באפליה במהלך השנים במקצוע. נכון שלא תמיד היה לי קל לדאוג שהרעיונות והדעות שלי יישמעו בקבוצה בעלת קולות רמים ובטוחים בעצמם יותר, אבל הרגשתי שזה היה באחריותי לדרוש ולהצליח להשמיע את קולי ולהיכלל באופן שווה.
06/04/21 14:13
5.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"מה שראינו לאורך העשור הקודם היה שחברות סייבר, בסופו של יום, מבצעות אקזיט ונרכשות על ידי חברות טכנולוגיות גדולות, בעיקר זרות. בשנה האחרונה ראינו היפוך מגמה, שנמשכה גם ברבעון האחרון. יותר ויותר חברות סייבר רואות עצמן כחברות שנשארות לטווח ארוך ויהיו גדולות באמת", כך אמר קובי סמבורסקי, מייסד ושותף בקרן גלילות קפיטל.
סמבורסקי התייחס לנתונים לפיהם בסיכום הרבעון הראשון של 2021 הסייבר הישראלי שבר שיא של כל הזמנים, ובמהלכו גייסו חברות סטארט-אפ בענף סכום כולל של 1.5 מיליארד דולרים ב-17 עסקאות שונות. דבריו מהדהדים עם נתוני מערך הסייבר הלאומי, לפיהם ייצוא הסייבר הישראלי עמד בשנה החולפת על כ-6.85 מיליארד דולרים, גידול צנוע של 5.3% לעומת 2019, מתוך נסיקה כוללת במשך עשור, מאז 2011 – של 632%. כך, למרות משבר הקורונה, בשנת 2020 המשיכה תעשיית הסייבר הישראלית במגמת הצמיחה שלה: בהשוואה לשנת 2019, חלה עלייה של כ-70% בסכומי הגיוסים של תעשיית הסייבר, שגייסה ב-2020 כ-2.9 מיליארד דולר ביותר מ-100 עסקאות שונות.
"המשך מגמה, שכבר רשמה שנת שיא ב-2020"
בשנה החולפת נכנסו חמש חברות ישראליות למועדון חדי הקרן בתחום הסייבר: Snyk, SentinelOne, Forter, Cato networks ו-BigID. בנוסף, ההשקעה בישראל בסייבר ביחס לעולם נמצאה במגמת עלייה. סך ההשקעות בסייבר תוצרת ישראל בשנה החולפת עמד על 31% מכלל ההשקעות בעולם. מדובר בגידול של קרוב לשליש לעומת 2019, אז ההשקעה עמדה על 22%. ההשקעה התאפיינה ביותר מ-20 עסקאות רכש של חברות ישראליות, בעלות מוערכת של כ-4.7 מיליארד דולר.
לדבריו, "הביצועים הם המשך מגמה, שכבר רשמה שנת שיא ב-2020. אפשר לראות את ההישגים יוצאי דופן של ישראל בתחום תעשיית הסייבר אם מודדים את הענף לפי חברות חד-קרן, המונח מתאר חברה פרטית שהגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולרים. בישראל נמצאים 50% מחדי הקרן בסייבר העולמי, שהחלוקה היא: ישראל 11 חברות, ארה"ב 8, סין 1, אירלנד 1, שוויץ 1. סבבי גיוס הון של 100 ו-200 מיליון דולר והערכות שווי של מיליארד דולר הפכו ברבעון שחלף לדבר שבשגרה".
קרן גלילות קפיטל הוקמה ב-2011 ומשקיעה בסייבר הישראלי זה יותר מעשור, מייסדי הקרן הם סמבורסקי ואריק קלינשטיין, המשמשים כשותפים מנהלים בקרן, אליהם הצטרפו כשותפים נופר עמיקם וליאור ליטבק. גלילות מנהלת כיום כ-500 מיליון דולרים בקרנות הון סיכון והון צמיחה.
"שילוב של מספר סיבות הוביל לשינוי הזה", אמר סמבורסקי. "תעשיית ההיי-טק בישראל התבגרה מאוד, אנחנו נמצאים ביותר מעשור של שוק חיובי. פועלים בשוק יזמים סדרתיים, שמכרו חברות מוצלחות, והם מקימים את החברה השנייה והשלישית שלהם".
יותר השקעות בסייבר הישראלי, כי הפוטנציאל הוא אדיר. צילום אילוסטרציה: BigStock
"יותר כסף שמחפש השקעות בתחומי הטכנולוגיה ובסייבר בפרט"
לדברי סמבורסקי, "היזמים יותר מנוסים, מבצעים פחות טעויות ויודעים מה לעשות, זה מייצר חברות שיותר חזקות מהתחלה ויודעות לרוץ מהר. הנתון תקף גם לאנשים שעבדו בחברות מוצלחות בתחום אבטחת המידע, צברו ידע איך לבנות חברה, ועכשיו מקימים חברות. הניסיון הזה פוגש בשוק אפשרויות מימון רחבות מבעבר, יש בשוק יותר כסף שמחפש השקעות בתחומי הטכנולוגיה ובסייבר בפרט. האפשרות לגייס יותר כסף מעודדת חברות להמשיך להתפתח, למרות שהן לא רווחיות בתהליך הצמיחה שלהן, והגיוסים מאפשרים להן לא להימכר מהר. יש לזכור שמרבית החברות שהביצועים שלהן הובילו לשיאי השקעות הן חברות שמפתחות מוצרים לשוק חדש, לדוגמה תחום הענן, המשמעות שאין להן תחרות מול תאגידי סייבר ותיקים והשווי שניתן להן משקף גם את הזדמנות האמיתית לבנות חברות גדולות".
אורקה סקיוריטי (Orca Security) הודיעה במרץ על גיוס של 210 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולרים – כשנתיים בלבד לאחר שהוקמה.
"בהסתכלות מהצד, ההשקעה הממוקדת והמרובה בתעשיית הסייבר הישראלית נראית לא הגיונית בהשוואה לענפים אחרים בהיי-טק. חברות רבות מקבלות פתאום שווי של יותר ממיליארד דולרים, אבל ניתוח השוק מראה שבמקרים רבים שווי של מעל מיליארד דולר לחברות סייבר הוא הערכות חסר", אמר גיל גרון, ממייסדי אורקה סקיוריטי. "יזמים ישראלים החלו לבנות חברות יותר גדולות ולשווקים מתפתחים. למשל, שוק אבטחת הענן, שבו אנו פועלים, יגלגל בתוך שלוש שנים כ-11 מיליארד דולרים. השילוב הזה מוליד יותר השקעות בסייבר הישראלי, כי הפוטנציאל הוא אדיר. אנחנו רואים את ההתבגרות בענף דרך שחקנים ישראלים מנוסים מאוד. גם משקיעים זרים מבינים זאת, ויש קרנות גדולות בינלאומיות שבשנתיים האחרונות החלו להשקיע בסייבר הישראלי או הגבירו את פעילותן בתחום".