עוד בטרם נרגעו הרוחות לאחר דליפת נתוניהם של יותר מחצי מיליארד משתמשי פייסבוק (Facebook), והנה מגיע דיווח על עוד דליפת ענק של נתונים – הפעם של משתמשי לינקדאין (LinkedIn). מאגר הכולל נתונים של כ-500 מילון פרופילים של משתמשי לינקדאין מוצע למכירה בפורום האקרים, ועוד שני מיליון רשומות פורסמו כדוגמה ל"הוכחת יכולת" על ידי ה"מוכר". ברשומות הדוגמה האלה נכלל מידע על פרטי הזיהוי בלינקדאין, שמות מלאים, כתובות מייל, מספרי טלפון, מינו של המשתמש, קישורים לפרופילי לינקדאין, קישורים לפרופילים ברשתות חברתיות אחרות, תארי התפקיד ונתונים נוספים הקשורים לעבודה. לפי הדיווח, המידע על פרופילי הלינקדאין שנחשף בדוגמאות לא כולל מידע רגיש במיוחד, כמו נתוני כרטיסי אשראי או מסמכים משפטיים, אבל ברור שהמידע הקיים די בו כדי לגרום נזק אמיתי. לפי הדיווחים, מי שרוצה לצפות בדוגמאות ישלם ערך של כשני דולרים, אבל את המאגר הגדול של נתוני חצי מיליארד המשתמשים ה"מוכר" מעמיד למכירה פומבית תמורת לפחות סכום בן ארבע ספרות, כנראה בביטקוין. לטענתו, הנתונים נאספו מלינקדאין. עוד לפי הדיווח, לא ברור אם הנתונים העומדים למכירה הם מעודכנים ועכשוויים או שהם נגנבו בעבר בפריצה ללינקדאין (שאירעה ב-2016) או לחברות אחרות. מלינקדאין לא נמסרה תגובה. מי שמעוניינים לבדוק אם המידע שלהם דלף – ניתן לעשות זאת באתר זה, שמציע כלי הבודק דליפה של נתונים אישיים.

ענף החומרה הוא אחד החזקים והוותיקים בישראל, ומהווה עמוד מרכזי מעמודי התווך של תעשיית ההיי-טק המקומית. בעבר הוא נחשב לגולת הכותרת של התעשייה, עם חברות כמו מוטורולה, אינטל ותדיראן, אבל ככל שהתקדמו העשורים, מרכז הכובד הטכנולוגי עבר מהחומרה אל התוכנה, והענף המפורסם החל לחוות קיטון תמידי. הגורם המרכזי לכך הוא העלויות הגבוהות, שהובילו למעבר של פסי הייצור לחו"ל, במיוחד למזרח הרחוק. בישראל נשאר בעיקר שלב הפיתוח, ונדמה לפעמים שהחומרה הישראלית "ירדה מגדולתה". יחד עם זאת, יש יתרונות רבים למי שעובד בתחום או רוצה להיכנס אליו – גם בישראל. ראשית, הוותק והידע המקצועי שהוא מביא איתו חשובים במיוחד בתחום כמו חומרה, ולכן עובדים שכבר נכנסים לענף נוטים להישאר ויכולים לפתח בו קריירה ארוכת שנים. מבחינת השכר – המשכורות בענף גבוהות, הן משכורות הכניסה ובוודאי משכורות הניהול. מוקדם לדעת מה תהיינה השלכות הקורונה על ענף החומרה, אך ניתן לומר שכיוון שהוא מבוסס ברובו על פרויקטים ארוכי טווח, יכול להיווצר חשש מכניסה לפרויקטים חדשים וחברות יעדיפו להמתין עד שחוסר הוודאות יתפוגג לפני שהן ממשיכות לגייס ולפתח. הדבר עלול להשפיע גם על השכר של אנשי החומרה. הנתונים המלאים על המשכורות והמשרות בענף, כפי שהתקבלו מאולג'ובס, לפניכם: רוצים לדעת כמה מרוויחים מנמ"רים ושאר אנשי IT? לחצו כאן. קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד. החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים. הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות. הכותבת היא מנהלת המחקר והתוכן באולג'ובס.

אי שם לפני 20 שנה התנהלו מאבקים בין סאפ לאורקל על השליטה בעולם ה-ERP, כאשר ענקית התוכנה הגרמנית הובילה את השוק משך שנים רבות, ביחס של 3:1. בתחרות אחרת, בעולם בסיסי הנתונים, אורקל מובילה זה שנים רבות. בחלוף השנים, העולם עבר לענן, אבל התחרויות בענף לא נפסקו. השבוע גוגל הודיעה כי בכוונתה להעביר את אחת ממערכות ה-IT שלה מאורקל לסאפ. מדובר במערכת הניהול הפיננסי של החברה. אלפבית, החברה האם של גוגל, מסרה באחרונה הודעה על כך לעובדים. על פי ההודעה, המערכות של אלפבית וגוגל יעברו למערכת הניהול הפיננסי החדשה כבר בחודש הבא – מאי. לפי דיווחים, המעבר מתבצע בעקבות העצמת התחרות בין גוגל ואורקל בעולם מחשוב הענן – שדה שאותו השתיים לא מובילות. המעבר של גוגל למערכת של סאפ מהדהד למהלך דומה אותו ערכה אמזון, שבמהלך השנים האחרונות צמצמה מאוד את השימוש שלה בתוכנות של אורקל, לטובת מודולים ותוכנות מקבילות משירותי הענן שלה היא – AWS. מעבר אחד בלבד למרות הדרמטיות היחסית בהודעה, הרי שבשלב זה אין כל אינדיקציה לכך שגוגל תרחיב את המהלך ושהיא תעביר מערכות אחרות שלה מאורקל. אורקל מתחרה עם גוגל במכירת משאבי ענן ציבוריים לאירוח אפליקציות. במשך שנים אורקל סירבה לאשר את השימוש בבסיס הנתונים הוותיק שלה בענן של גוגל. מצב זה הביא לכך שהלקוחות של החברות לא היו בטוחים אם הם יכולים להפעיל את בסיסי הנתונים של אורקל בענן של גוגל מבלי להפר את מדיניות הרישוי שלה. חוסר ההסמכה הפך לבעיה עבור עסקי הענן של גוגל, ששאפה להרחיב את עסקיה עם חברות גדולות, שרבות מהן משתמשות בבסיס הנתונים של אורקל. בשל כך, גוגל החלה להתמקד יותר בפריסת בסיסי הנתונים של סאפ בענן. בשנה החולפת גוגל הציגה פתרון טכנולוגי לבעיה, עם דרך להרצה של בסיס הנתונים של אורקל בענן שלה, באמצעות שרת Bare metal, שלא כולל טכנולוגיות של וירטואליזציה. בשיחה עם אנליסטים ב-2018 אמר לארי אליסון, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, כי "אנחנו לא עורכים עם גוגל שיתופי פעולה, כי אנחנו מנסים להתחרות בהם". נראה שהמהלך לא קשור לתביעה ארוכת השנים בין שתי החברות, שנושאו השימוש שגוגל עושה בקוד של ג'אווה. אורקל היא הבעלים של ג'אווה, לאחר שרכשה לפני שנים את סאן בעסקת ענק. גוגל שילבה שורות קוד של ג'אווה במסגרת מערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד. בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק מוקדם יותר השבוע לטובתה. לא מהלך פשוט מגוגל נמסר כי היא "מאפשרת ללקוחות אורקל להריץ את עומסי העבודה שלהם בבסיס הנתונים של אורקל על גוגל קלאוד, באמצעות פתרוןBare Metal . עניין זה נפרד לחלוטין מההחלטה שלנו, כלקוח ארגוני של מערכות ניהול פיננסי, להעביר את המערכות הפיננסיות שלנו מאורקל לסאפ". מסאפ נמסר כי "אנחנו שמחים לאשר שאלפבית עובדת עם SAP S/4HANA על גוגל קלאוד כדי לתמוך בצוותי הכספים שלה, ונמשיך ונרחיב את עבודתנו איתם". אורקל לא הגיבה לדיווחים. מומחי תוכנה ציינו כי אף שמדובר לכאורה בהגירה פשוטה יחסית, היא לא הייתה כזו כלל ועיקר: "המאמץ להגר מהתוכנה הפיננסית של אורקל דרש חודשים של עבודה ומשאבים הנדסיים נרחבים", אמר ל-CNBC אדם המעורב במהלך.

פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, אמור להיות אחד הדוברים הראשיים בפגישה מיוחדת שזימן הממשל האמריקני לדיון במצב שרשרת האספקה של שוק השבבים בכלל, ושל המעבדים בפרט. כך עולה מדיווחים ברשת, שסיפרו שאת הפגישה יזם הנשיא ג'ו ביידן בעצמו, ושאמורים להשתתף בה מטעמו היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן, והיועץ הכלכלי הבכיר בריאן דיסה, וזאת לצד נציגים נוספים מתעשיית השבבים והמכוניות. הנושא על הפרק הוא החוסר המשמעותי בשוק של מעבדים מכל הסוגים כמעט, ובעיקר אלו שמיועדים לשוק הרכב החכם, וזאת כשעדיין שוק המחשוב אינו מסוגל לספק את כל הביקוש למחשבים אישיים, ואף שרתים, בגין בעיות בשרשרת האספקה. אחת הדוגמאות לכך היא ההודעה של יצרנית הרכב היפנית סובארו שהיא תסגור את אחד המפעלים שלה, בגלל חוסר במעבדים, בין ה-10 ל-27 באפריל. בתקופה הזו היא הייתה אמורה לייצר כ-10,000 כלי רכב. טראמפ רב עם התעשייה – אבל הוא רוצה אותה לצידו כחלק מהמאבק מול רוסיה, סין ואיראן. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock ברקע של הפגישה נמצאת גם ההודעה של אינטל על הרמת שני מפעלי ייצור חדשים באריזונה, בהשקעה של 20 מיליארד דולרים, וכן ההחלטה שלה להפוך חלק מקווי הייצור שלה לזמינים עבור חברות נטולות מפעל, שרוצות לייצר בפועל את המעבדים שלהן, לפלטפורמות שונות. עוד רקע לפגישה הוא המצב בשוק הטלפונים, והחרם שנמשך על וואווי, שלפי כל הסימנים גם הממשל הנוכחי אינו מתכוון להסיר. החרם הזה גרם לכך שלראשונה אי פעם מדיה-טק הטיוואנית מוכרת יותר מעבדי טלפונים מאשר קוואלקום האמריקנית, שנחשבה עד לאחרונה כמובילת השוק הבלתי מעורערת. הפגישה אמורה להיערך, באופן ווירטואלי, בשבוע הבא, ב-12 בחודש. גלסינגר עוד לא סיפק אישור רשמי להשתתפותו. כך או כך, אנליסטים בשוק מציינים שהפגישה הזו מראה על הרצון של ממשל ביידן לשתף פעולה עם ראשי התעשייה האמריקנית, גם כדי למנוע הקמת חזית פנימית בעידן בו צפוי חידוש המשא ומתן עם האיראנים וכן לצורך החרפת המאבק מול רוסיה.

הדו"ח של בנק ישראל, שפורסם השבוע, עסק בסוגיות שונות שקשורות בכלכלה ובחברה, על רקע תחילת היציאה ממשבר הקורונה ולקראת ההתאוששות הצפויה. אנחנו נמצאים בימים אלה בראשיתה של תקופה חדשה, שמאופיינת בהיברידיות – הן בגלל העניין הבריאותי (היקף התחלואה אמנם ירד בגלל החיסונים, אבל ברור שהקורונה עדיין כאן ונצטרך להמשיך לחיות איתה) והן מאחר שהנהלות ועובדי הארגונים הבינו את יתרונות העבודה ההיברידית. הדו"ח, שהוגש לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נתן המלצות להיערכות נכונה להתמודדות עם אתגרי המשק בתקופה הקרובה. ברמת המאקרו, הוא מציין כי היקף הפגיעה של הקורונה במשק קטן ממה שהיה צפוי. הסיבה לכך קשורה בענף ההיי-טק, שהמשיך לפעול לאורך כל התקופה כמעט כרגיל, וכך גם לייצא. אמנם יצוא ההיי-טק ירד, אבל הרבה פחות מירידת היצוא של הענפים האחרים. ההשפעות של העבודה מהבית על המשק עוד נתון שגרם לכך שהפגיעה בהיי-טק הייתה קטנה למדי הוא היקף הפיטורים הלא גדול בענף עקב המשבר, והעובדה שמספר העובדים בו אף עלה לקראת סוף 2020 ל-330 אלף (על פי נתוני הדו"ח). יש להניח שגם נתוני רבעון הראשון של 2021 והרבעונים שאחריו יעידו על עליות במספר המועסקים בענף. עורכי הדו"ח נימקו את נתוני התעסוקה בהיי-טק בכך שהוא מאפשר בחלק גדול ממנו עבודה מהבית – יותר ממגזרים אחרים. עקב כך, התפוקה של החברות לא ירדה, ובמקרים מסוימים היא אף עלתה. זה מתקשר לפרק אחר בדו"ח, שעסק באתגרי התעסוקה. גם כאן, נבדקו השפעות המעבר לעבודה מהבית בחלק מהמגזרים, והחוקרים מנסים לחזות מה יהיה בהמשך: האם ארגונים ימשיכו לאפשר לעובדים לעבוד מהבית – באופן מלא, חלקי או בכלל לא? עוד שאלות שנידונות בדו"ח הן: כיצד מודדים תפוקה של עובדים שלא נמצאים במשרד? האם יש אמצעים טכנולוגיים טובים שיכולים לתת חיווי למנהלים? ועוד. המסקנה החד משמעית שעולה מהדו"ח היא שארגונים ימשיכו לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, כדי למקסם את היתרונות שלה: חיסכון של זמן מבוזבז בפקקים ועבודה יותר רגועה, בזמנים שונים, שלעתים מושקע בה זמן רב יותר מאשר במשרד. מהצד השני, ההשלכות האתגריות של העבודה מהבית הן שככל שאופן עבודה זה יימשך ומספר העובדים כך יגדל, יידרשו הרבה יותר משאבי תשתיות תקשורת ואינטרנט. זה נכון גם לעליית השימוש בדיגיטל של האזרחים באופן כללי – בבנק ישראל אומרים כי יידרשו הרבה יותר יישומים טכנולוגיים, שיאפשרו קבלת שירותים אונליין ממשרדי ממשלה, וכן שירותים חיוניים ובתחום הפיננסים. מדינת ישראל אמנם הוכיחה יכולת אלתור טובה בזמן הקורונה, אבל נדרשת מדיניות מסודרת, ארוכת טווח, שתדע לתת תשובות מיידיות למקרי קיצון נוספים. חינוך, חינוך, חינוך פרק נוסף בדו"ח, שעורר לא מעט הדים בתקשורת, עוסק בחינוך. אי אפשר להשתחרר מתחושת חמיצות ומועקה כשקוראים את הפרק הזה: המסקנה העיקרית שעולה ממנו היא שמדינת ישראל שילמה מחיר יקר כאשר מימשה מדיניות לא ברורה לגבי מערכת החינוך, שהתוצאה שלה שמרבית התלמידים היו השנה בבית ולמדו משם, או לא למדו. המחיר הכבד, שעוד כנראה נשלם עליו בעתיד, הוא לא רק כספי ולא רק אובדן ימי עבודה של ההורים, אלא ברמת הידע והפיגור בחומרים של התלמידים, שאצל חלק מהם הוא נעשה כבר בלתי הפיך. הלמידה מרחוק אמנם אפשרה שגרת לימודים, אלא שהיא הייתה (ובחלק קטן של מערכת החינוך עודנה) מסוימת בלבד וגם מחברי הדו"ח מבינים שהיא לא יכולה להחליף את הלמידה הפיזית. מעבר לאלה שלמדו בלמידה מרחוק, יש את התלמידים שלא היו להם אמצעים לכך – בין אם תשתיות מתאימות או מיומנויות דיגיטליות. מכאן ששיטת למידה זו הגדילה את הפערים הדיגיטליים. לסיכום, הדו"ח מציג בצורה אמינה כמה וכמה מהכשלים שהיו בניהול משבר הקורונה. לצד המלצה מובנת מאליה (אם כי לא תמיד לפוליטיקאים), שמחייבת לקבוע תקציב מדינה, סוף סוף, יש בו שורה של המלצות שמחייבות חשיבה איך לבצע אותן, קביעת תוכניות וגישה מהירה לביצוען. הדו"ח פורסם מעט לאחר הבחירות, בשבוע שבו הכנסת החדשה הושבעה ונשיא המדינה, ראובן ריבלין, הטיל על נתניהו את המנדט להקים ממשלה חדשה. אם וכאשר זו תוקם סוף סוף, הדו"ח הזה חייב להיות בסדר עדיפות גבוה על שולחנה, וממנו יצטרכו השרים ומקבלי ההחלטות במשרדים להמשיך בעבודה.

ספוטיפיי (Spotify) – שירות הזרמת המוזיקה לפי דרישה – התחדש בעוזר.ת קולי.ת. השירות החכם יגיב למילים "היי ספוטיפיי" שיעוררו אותו לסייע למשתמשים במספר אופנים. הפיצ'ר החדש מרחיב את האפשרויות לתפעל את השירות באמצעות פקודות קוליות, דבר שעד כה התאפשר רק לצורכי חיפוש. לפי הדיווחים, ספוטיפיי החלה לבדוק את מערכת מילות ההשכמה לפני שנה, אך רק כעת האפשרות מופיעה הלכה למעשה וגם כן – רק בפני קבוצת בודקים קטנה מאוד. המשתמשים הנבחרים לפיילוט הנרחב יותר יקבלו התרעה מהחברה ואז, אם יהיו מעוניינים להשתתף, יהיה עליהם להגדיר את מילות ההשכמה, על ידי מתן רשות לעוזרים הקוליים מבוססי הבינה המלאכותית להקשיב למילים ש"יעירו" אותם, בכל פעם שאפליקציית הסטרימינג פתוחה. עקב פרשיות עבר ודיווחים על כך שהעוזרים הקוליים מקליטים את משתמשיהם 24/7, החברה הבטיחה לנסיינים שיצטרפו לפיילוט, וכמובן גם לכלל הלקוחות והמשתמשים שיקבלו את האפשרות להשתמש בעזרה הקולית בהמשך הדרך, כי תשמור רק הקלטות שבוצעו לאחר אמירת מילת ההשכמה או לחיצה על כפתור המיקרופון, כלומר היא לא תקליט שיחות שיתקיימו בסביבת המכשיר אלא אם כן ה-AI יזהה ששמע את מילות ההשכמה. ובנוגע למגדר של השירות – ואחרי שהביקורת גרמו גם לכך שסירי (Siri) של אפל (Apple) כבר אינה אישה כברירת מחדל – משתמשים יוכלו לבחור מתוך כמה אפשרויות עבור הקול שישמש את הסיוע הקולי שמציעה ספוטיפיי כתגובה למילות ההשכמה. עוד חידושים באופק. ספוטיפיי משתמשי ספוטיפיי – במה אפשר לעזור לכם? מילות ההשכמה מספקות בעיקר גישה ללא מגע ידיים לחיפוש הקולי הקיים באפליקציית המוזיקה המצליחה. למשל הסיוע שלהם יכול להיות מצוין למצבי נהיגה, או אפילו כשהידיים עסוקות בבישול או בהחזקת תינוק. אלא שלמעשה מדובר בשירות שאינו שונה בהרבה מלבקש מכל אחד מהעוזרים הקוליים בסמארטפון לבצע את החיפוש באפליקציה, אלא שבמקרה של סירי או של ה-Google assistant של גוגל, לשניהם יתרון בכך שהם מעירים את האפליקציה גם כשהיא סגורה, זאת כשהמשתמש מגדיר את ספוטיפיי כנגן המוזיקה המועדף עליו. בעתיד עם זאת העוזר.ת הקולי.ת של ספוטיפיי יכולים להיות המתווכים להרבה טכנולוגיות חדשות. כך למשל, לאחרונה קיבלה החברה פטנט על טכנולוגיה המציעה שירים המבוססים על הרגש המובע בקול של המשתמש. טכנולוגיית זיהוי הדיבור של ספוטיפיי תמדוד כיצד נאמרות מילים, ועל ידי מי, כדי לתכנן בעבורכם רשימת השמעה תואמת מצב רוח. בנוסף החברה רשמה פטנטים ליצירת רצועות קריוקי מהמוזיקה הקיימת, ולמדידת המהירות שמישהו רץ או הולך, כדי לבחור שירים התואמים את הקצב של המשתמש. הוספת האלמנט הקולי תהיה ככל הנראה גם חלק משאיפות האודיו החברתיות החדשות של ספוטיפיי – לאחר שרכשה את Betty Labs, חברת האם של Locker Room, ספוטיפיי תרצה שלהקל על האפשרות להעלות אנשים לפלטפורמה, שעומדת להפוך להיות יותר דומה לרשת חברתית ולהציע שירות אירוח באודיו. השירות הזה הוא ככל הנראה עוד שיבוט מתוכן של אפליקציית קלאבהאוס (Clubhouse) המצליחה מאוד כיום, שרק אתמול (ד') נודע כי טוויטר (Twitter) ניסתה לרכוש אותה, ושהן טוויטר והן פייסבוק (Facebook) כבר פיתחו ומציעות גרסת בטא של שיבוט שלה, כחלק מסל השירותים שלהן.

מחקר חדש מעלה ש-80% מהארגונים סבלו בשנה האחרונה ממתקפת סייבר שכוונה נגד הקושחה (Firmware) של ההתקנים שבהם הם משתמשים, ועם זאת, רק 29% מכלל הארגונים הקצו סכומי כסף כדי להילחם בתופעה הזו, שצוברת תאוצה. הנתונים עולים ממחקר של מיקרוסופט, שפורסם תחת השם Security Signals (אותות אבטחה). חוקרי חברת הענק סקרו 1,000 מקבלי החלטות בארגונים מתעשיות שונות בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, סין ויפן. המחקר מעלה שעל אף שהארגונים משקיעים סכומים גדולים יחסית באבטחה, המיקוד הוא עדיין כמעט לחלוטין ברושעות ובגישה שלהן למערכות. החוקרים טוענים שאחת הסיבות לכך היא הקושי הרב לנטר ולשלוט בקושחה של המערכות. כתוצאה מכך, וכן מחוסר מודעות ומהעדר אוטומציה – הפרצות לקושחה הולכות ומחמירות. המחקר מעלה שבממוצע, ההערכה של מקבלי ההחלטות היא שהסיכון בגין בעיות אבטחה מהתוכנה גדול פי שלושה מזה שנובע מהקושחה. הרבה יותר מתקפות, מצד האקרים הרבה יותר משוכללים החוקרים מצטטים מחקרי שוק שלפיהם כמות המתקפות נגד הקושחות קפצה בארבע השנים האחרונות ב-500%, והתוקפים ניצלו היטב את הזמן הזה כדי לחדד את טכניקות התקיפה שלהם, כמו גם כדי ללמוד להימנע מפתרונות הגנתיים שמבוססים על תוכנה בלבד. למרות זאת, רק 36% מהארגונים שאנשיהם ענו לסקר השקיעו בהצפנת זיכרון מבוססת חומרה, ו-46% בלבד השקיעו או מתכוונים להשקיע בקרוב בהגנות על ליבת המערכת – הקרנל, שמבוססת על חומרה. חמור מכך, רק 39% מהזמן של קבוצות האבטחה מושקע באסטרטגיית מניעה – ובפרט בכזו שממוקדת יותר בגישה המבוססת על מודלים מיושנים של איתור ומגננה. לפי מיקרוסופט, המעבר למודל אבטחה שמגן באופן פרו-אקטיבי על החומרה והקושחה של מערכות המחשוב בארגונים היא ברמת חשיבות עליונה, בכדי שהם יוכלו להתמודד עם איומים עתידיים. שלא במפתיע, חוקרי מיקרוסופט מציעים את תוכנית Secured Core, שבאחרונה נמתחה אל גבולות חדשים, מעבר למחשבים האישיים – לשרתים, התקני האינטרנט של הדברים ובעיקר התקני מחשוב קצה. לפי הדיווח שלה, 87% מהמשיבים שהמחשבים שלהם מוגנים עם Secured Core מרגישים שאסטרטגיית ההגנה שלהם חדשנית יותר מהממוצע בשוק, ו-85% רואים את עצמם חלוצים באימוץ טכנולוגיות אבטחה חדשות. "המסקנה החשובה ביותר מהדו"ח הוא שחברות רוצות לקיים אסטרטגיות יזומות יותר לאבטחה, במיוחד בכל מה שקשור לטיפול במתקפות קושחה", אמרו במיקרוסופט.

בחודשים האחרונים מנהלת חברת טוויטר (Twitter), המחזיקה ברשת החברתית המצייצת והמצליחה, משא ומתן לרכישת הרשת החברתית העולה קלאבהאוס (Clubhouse), כך דיווח בלומברג, בהתבסס על דבריהם של מקורות יודעי דבר. לטענת הדוברים, מדובר על עסקה בשווי של כ-4 מיליארד דולר. עוד דווח כי כעת המשא ומתן הופסק, אבל לא ניתן הסבר אודות הסיבה לכך. מוקדם יותר השבוע דיווח בלומברג כי פלטפורמת שיחות האודיו קלאבהאוס נמצאת במגעים לגיוס של כ-4 מיליארד דולר ממשקיעים. לדברי האתר, אפשר שכישלון במשא ומתן מול טוויטר גרם להחברה לחפש דרכים אחרות להשיג מימון בסכום זה. קלאבהאוס היא למעשה, כאמור, רשת חברתית המספקת תקשורת קולית בין משתתפים כמו גם עריכת מעין תכניות רדיו אונליין. השירות מאפשר למשתמשים לפצוח בשיחה משלהם, או להאזין לשיחות של אחרים ב"חדרים" דיגיטליים, שיכולים לארח עד 5,000 איש. קלאבהאוס אמנם קיימת רק כשנה, אך כבר הצליחה לעורר עניין של אנשי עסקים, מפורסמים וכוכבים הוליוודיים. אימץ את קלאבהאוס. אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל החברות הענקיות טסלה, SpaceX ואחרות. צילום: BigStock היזם שהוא אחד המצליחים בעולם, אילון מאסק, מנכ"ל החברות טסלה ו-SpaceX, אימץ אל חיקו את השירות, דרכו ערך בחודשים האחרונים שיחות עם כמה וכמה אנשים מסקרנים, כמו למשל עם ולד טנב, מנכ"ל שירות ההשקעות נטול העמלות רובין הוד (Robinhood). השניים שוחחו על פרשיית מניות השורטס, או כפי שהן מכונות כיום 'מניות המם', שלהצתתה אחראי חלקית מאסק עצמו. מאסק גם הזמין את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לשוחח איתו בקלאבהאוס, אבל בינתיים האיש החזק ברוסיה לא נענה לאתגר. מתלהב מאפשרות שיחות האודיו. ג'ק דורסי, מייסד ומנכ"ל טוויטר. צילום: מתוך פרופיל הטוויטר של דורסי עם ההצלחה באים השיבוטים וכנהוג כיום, רשתות חברתיות גדולות, כולל טוויטר בעצמה, כבר החלו לפתח שיבוטים משלהן לשירות המשגשג. למי שלכאורה מנסה או ניסתה לרכוש את קלאבהאוס יש בעצם כבר את טוויטר ספייסז (Twitter Spaces) – שירות שהוא מתחרה פוטנציאלי שיושב בדיוק על המשבצת של מה שקלאבהאוס מספקת. הוא הושק בסוף שנת 2020, אך זמין רק בגרסת בטא עד כה. ואולם מי שמכיר את הנושא טוען כי מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, מהמר על אודיו כדרך חדשה עבור משתמשי מדיה חברתית לתקשר. good news: more of you now have the ability to host spaces on both ios and android. excited to see more ???? at the top ☝???? — Spaces (@TwitterSpaces) March 31, 2021 בתוך כך, NPE Team – קבוצת המו"פ הפנימית של פייסבוק (Facebook) – השיקה השבוע (ד') ניסוי חדש שלה לבדיקת בטא ציבורית. מדובר על שירות בשם הוטליין (Hotline) ולפי התקשורת האמריקנית, ניתן לתאר את היישום מבוסס האינטרנט כסוג של שירות שהוא ערבוב של המדור לייב של אינסטגרם (Instagram Live), שבבעלות פייסבוק, ו… כמובן – קלאבהאוס. השירות המוצע מאפשר ליוצרים לדבר עם קהל, שיכול לאחר מכן לשאול שאלות באמצעות טקסט או אודיו. עם זאת, בניגוד לקלאבהאוס, יוצרים יכולים לבחור להפעיל את המצלמות שלהם באירוע שלהם, במקום להסתפק באודיו בלבד בעת שיתופו עם הקהל. לפי הדיווחים, ממשק המשתמש של הוטליין בניידים ייראה מוכר לכל מי שכבר השתמש בקלאבהאוס או בטוויטר ספייסז, או בכל אחת מהרשתות החברתיות האחרות מבוססת השמע בלבד. בראש היישום לנייד (או בצד במקרה של שולחן העבודה), יש אזור בו מארח האירוע מופיע בסמל פרופיל עגול או, בסימון של הזרמת וידיאו חיה; ואילו בחלק התחתון נמצאים המאזינים לאירוע. אגב, השיחות בקלאבהאוס אינן מוקלטות, ולכן גם לא ניתנות לפיקוח של השלטון, מה שגרם לסין לחסום את הפלטפורמה במדינה בפברואר.