The headlines that made most buzz on this page
09/05/21 15:50
9.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הכוח, מסתבר, נמצא בכל זאת בידי המשתמשים: ווטסאפ (WhatsApp) חוזרת בה מהתנאי שהציבה למשתמשים בחודש ינואר האחרון, שלפיו הם מחויבים להסכים לשיתוף המידע עם פייסבוק, ומי שלא מוכנים לקבל את הנהלים החדשים לא יוכלו להשתמש באפליקציית המסרים המיידיים שבבעלות פייסבוק (Facebook).
כאשר פייסבוק רכשה אותה ב-2014, הבטיחה ווטסאפ, שנתוני המשתמשים לא ישותפו עם פייסבוק. אבל ההבטחה לא החזיקה מעמד יותר מדי זמן. כבר ב-2016 החלה אפליקציית המסרים לשתף נתונים עם החברה האם שלה, אבל אז ניתנה למשתמשים אפשרות לסרב לכך.
בינואר, כאמור, החליטה ווטסאפ להסיר את האפשרות והציבה את התנאי שלעיל, שאמור היה להיכנס לתוקף ב-8 בפברואר האחרון. רבים הלינו על התוכנית ברשתות החברתיות, התקוממו על התנהלותה הדורסנית של פייסבוק ועל ההבטחה שהופרה, לדבריהם, לשמור על היישום מוצפן מקצה לקצה.
כאקט מחאה נגד מדיניות הפרטיות השנויה במחלוקת, הגיבו המשתמשים בחריפות ועברו בהמוניהם לשירותי מסרים מיידיים מתחרים. בעקבות כך דחתה ווטסאפ את התוכנית בשלושה חודשים, ל-15 במאי, תוך שהיא עדיין מנסה לשכנע את המשתמשים שהתקשורת בין המשתמשים תישאר מוגנת בהצפנה מקצה לקצה. אבל מסתבר שזה לא שכנע את המשתמשים.
כעת פרסמה ווטסאפ הודעה רשמית, שבה היא מודיעה כי לא תשבית חשבונות של משתמשים שלא יסכימו לקבל את השינוי במדיניות הפרטיות, שיחול ב-15 בחודש. "בעוד שמרבית המשתמשים שקיבלו הודעה על תנאי השירות החדשים הסכימו לקבל אותם, אנו מעריכים כי יש כאלה שעדיין לא הייתה להם האפשרות לעשות זאת", נכתב בהודעה. "שום חשבונות לא יימחקו ב-15 במאי בשל העדכון הזה, ואף אחד לא יאבד את התפקוד של ווטסאפ. נמשיך להזכיר לאנשים במהלך השבועות הקרובים".
בעוד שההודעה מרמזת כי ווטסאפ מאריכה לזמן לא מוגדר את תאריך היעד, בין השורות ניתן להבין שהיא פשוט תמשיך "לנדנד" למשתמשים במשך השבועות הקרובים. אפשר פשוט להתעלם מכך.
09/05/21 17:28
9.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"ל טסלה (Tesla), אילון מאסק, עורר לאורך חודשים יותר ויותר ציפיות ואמונה שהמכוניות החשמליות שמייצרת החברה שייסד עומדות ממש על סף הכניסה לפיילוט הבטא של תכונת הטייס האוטונומי המלא, המכונה FSD (ר"ת Full Self-Driving), שיודעת להסיע את המכוניות באופן עצמאי לחלוטין, אבל כשנהג יושב מאחורי ההגה.
בעלי רכבי טסלה רבים כבר פשוט חיכו לקבל הודעה להורדת והתקנת התוכנה, שתאפשר למכוניות שלהם להסיע אותם בלי שיידרשו לעשות דבר, והם ביססו את סברתם זו על הודעות שונות שאותן מסר מאסק לתקשורת ולעולם. גם משקיעים רבים, יש להניח, שמו את כספם על החברה, שמניותיה זינקו באופן חסר תקדים השנה – מה שהקפיץ גם את עושרו של מאסק והפך אותו לאיש השני בעושרו בתבלב – וכל זאת בעיקר משום שמרבית הציבור האמין למאסק שטסלה עומדת לפני אחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה.
זה התחיל באוגוסט אשתקד, כשמאסק בישר בשיחת רווחים של החברה כי מנגנון FSD של טסלה עומד להציג "זינוק קוונטי" ושיפור דרמטי ולהיכלל בצי של החברה בתוך "שישה עד עשרה השבועות הקרובים". חודשיים לאחר מכן, הכריז מאסק על תאריך יעד כמעט וודאי במסגרת אירוע Battery Day. "אני חושב שאנו נשחרר, בתקווה, את גרסת הבטא של הטייס האוטומטי – הגרסה המלאה לנהיגה עצמית של הטייס האוטומטי – בעוד אני חושב שחודש בערך?" אמר המיליארדר והיזם המפורסם אז. בשיחת רווחים בינואר השנה הודיע מאסק למשקיעים כי הוא "בטוח מאוד שהמכונית תוכל לנהוג בעצמה באמינות העולה על בן אנוש השנה". במרץ הוא צייץ בטוויטר שעדכון התוכנה קרב ובא. ואז שוב דחה זאת זאת בחודש שעבר.
ואולם, כעת מסתבר שחברי צוות הטייס האוטומטי בטסלה, ככל הנראה, ניסו במהלך אותם חודשים להמעיט בציפיות להתקדמות המערכת הכל כך מצופה, לפחות בחדרי חדרים ומול הרשויות.
משק ביודעין או הזוי ומלא תקוות? אילון מאסק, מנכ"ל טסלה. צילום: BigStock
סתירה לצהרותיו של מאסק – שאולי הביאו לעושרו הרב
החשיפה הזו עולה ממסמכים של רשות הרכב הקליפורנית, DMV, שפרסמו באחרונה על ידי קבוצת שקיפות משפטית העונה לשם PlainSite.
"הציוץ של אילון אינו תואם את המציאות הטכנית", נכתב בתצהיר, שסיכם שיחת ועידה בין נציגי טסלה ל-DMV. "טסלה נמצאת כרגע ברמה 2", צוטט עוד קטע מהשיחה, שהתקיימה ב-9 במרץ, ושנכח בה מנהל תוכנת הטייס האוטומטי של החברה, סי.ג'יי מור. טכנולוגיית רמה 2 מתייחסת למערכת נהיגה אוטומטית למחצה, הדורשת פיקוח על ידי נהג אנושי. נהיגה אוטונומית מלאה, ללא נהג או פיקוח כלל, מוגדרת כ-רמה 5.
באופן כללי הסתירה בין דברי החברה והצוות הייעודי להצהרות הפומביות של מאסק ברורה. המסמך מכיל עוד מני פרטים, כמו למשל האמירה: "טסלה לא יכולה לומר אם קצב השיפור מספיק בכדי להגיע לרמה 5 בסוף השנה הקלנדרית", שנכתבה בסיכום מטעם ה-DMV.
מאסק לא הבטיח זאת מעולם ישירות, אך הציג הבטחה למנגנון שמיש ובקרב וכמעט בוודאות בכמה הזדמנויות. בראיון שהעניק עוד בנובמבר 2020 קבע: "אני בטוח מאוד שטסלה תהיה ברמה 5 בשנה הבאה, בטוחה מאוד, במאה אחוז". בסוף ינואר השנה שב ואמר שהוא "בטוח מאוד שהמכונית השנה תוכל לנהוג בעצמה באמינות שהיא מעבר לאנושית" – אמירה שמשמעותה שמאסק ניסה למעשה להבטיח דברים שאינם ריאליסטיים, ושלא הוא ולא צוותו מסוגלים להם, לפחות לא עד סוף השנה הנוכחית.
נזכיר כי בעבר כבר הסתבך מאסק בגלל הצהרה שפרסם כציוץ בטוויטר, ושלבסוף נחשבה להונאת משקיעים. זה קרה ב-2018 כשמאסק הודיע לעוקביו ש-טסלה עומדת להפוך לפרטית. הבשורה הפחידה את המשקיעים ותפסה את הדירקטוריון שלו מופתע לחלוטין, אז הוא הפך את דבריו כעבור שבועיים והודיע שהחברה תישאר פרטית. הפרשה שגרמה לרשות ניירות הערך האמרקנית, ה-SEC, לחקור את הנושא ולהטיל על המנכ"ל והיזם הטכנולוגי הדומיננטי ענישה חמורה למדי – הוא חויב, אחרי 14 שנות כהונה, לפרוש מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון בטסלה ואף נקנס בחומרה.
בשלב הזה כבר קצת מיותר לציין גם את שלל ההטרלות שמאסק מספק בטוויטר, בענייני מטבעות קריפטו – בעיקר הביטקוין והדוג'קוין; בנוגע למניות המם, כמו אלו של חברת גיימסטופ (GameStop) ש"הותפחו" באופן מכוון ברשתות החברתיות ובעידודו; ההקנטות של בכירי טק אחרים, כמו ביל גייטס למשל; ושאר עניינים שמחולל היזם המפורסם כמעט על בסיס יומיומי.
אז האם מדובר בחשיפה שכרוכה במבוכה למאסק, או שמא כל אותן הכרזות על "כמעט השקה" היו תרגיל מכוון? כנראה שלא ניתן לדעת בוודאות. אולם חשיפת אמירות של צוות הנהיגה העצמית של החברה יכולה בהחלט לטלטל את שווי מניות החברה, וכמובן את שווי של מאסק הנגזר מהן, אם תערער על האמון בהצהרותיו בעתיד.
09/05/21 14:38
6.48% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מתקפת כופרה עברה ביום ו' האחרון על אחת מחברות האנרגיה הבולטות בעולם – קולוניאל פייפליין, מפעילת מערכת צינורות הדלק הגדולה בארצות הברית. המתקפה השביתה את פעילותה של החברה. החשש הוא כי מתקפת הסייבר עלולה לשבש את התנהלות שוק האנרגיה ולפגוע באספקת הדיזל והגז בחלק המזרחי של ארצות הברית – מה שעלול להיות בעל השלכות נרחבות על מקומות נוספים בעולם, לרבות עלייה במחירי הדלקים.
החברה מתפעלת צנרת באורך של כ-9,000 ק"מ והיא משנעת יותר מ-370 מיליון ליטר ביום – נתון המשקף כ-45% מתצרוכת הדלק בחוף המזרחי של ארצות הברית. הצינורות מובילים דלק מבתי הזיקוק שבחוף המזרחי לעיר ניו-יורק ולסביבתה. היא מספקת דלקים לסוגיהם: בנזין, סולר, דלק סילוני ונפט.
בראיון לפוקס ביזנס אמר יורי דבורקין, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת טנדון שבניו-יורק, כי "אם המלאי לא יחודש ויוגדל בעתיד הקרוב, הביקוש יגבר על ההיצע, וזה יביא לעלייה במחירי הדלקים. בנזין הוא סחורה בשוק והמחיר נקבע על ידי שיווי משקל בין היצע וביקוש. התוצאה של מתקפה זו היא שההיצע כעת מוגבל, אך הביקוש ממשיך לגדול, כיוון שהכלכלה ממשיכה להתאושש (ממשבר הקורונה – י"ה), ועוד ועוד עובדים אמריקנים נוסעים לעבודה".
"עוקבים אחר ההשפעות האפשריות על אספת האנרגיה"
ה-FBI, גוף הסייבר במשרד האנרגיה והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) במשרד להגנת המולדת של ארצות הברית פתחו בחקירה משותפת של המקרה. דובר משרד האנרגיה אמר כי "המשרד עוקב אחר כל ההשפעות האפשריות של האירוע על אספקת האנרגיה". עוד הצטרפה לחקירה ענקית הסייבר פייראיי.
כיוון שחלק ניכר מתשתיות האנרגיה בארצות הברית נמצא בבעלות חברות מהמגזר הפרטי, CISA הוציאה אתמול אזהרה לחברות אלה וקראה להן לנקוט בצעדים לחיזוק מערכי הגנת הסייבר שלהן. אריק גולדשטיין, עוזר המנהל הראשי של הסוכנות, אמר כי "המתקפה מדגישה את איום הכופרה על ארגונים, בלא קשר לגודל שלהם ולמגזר בו הם פועלים. אנחנו ממליצים לכל ארגון לנקוט בפעולה כדי לחזק את מצב אבטחת הסייבר שלו ולצמצם את חשיפתו לאיומים מסוג זה".
יוסי רחמן, ראש קבוצת המחקר בסייבריזן. צילום: יח"צ
"המתקפה על קולוניאל פייפליין – עליית מדרגה"
לדברי יוסי רחמן, ראש קבוצת המחקר בסייבריזן, "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה בתחכום ובנזק של מתקפות הכופרה. מפוגענים פשוטים, שמיועדים להכניס רווחים מפוקפקים לכיסם של תוקפים בודדים, דרך מתקפות על רשתות תפעוליות (OT) ובקרי שליטה תעשייתיים (ICS)ועד למתקפות מסוג סחיטה כפולה, שמשביתות ארגונים שלמים, ודורשות כופר נוסף על מנת להימנע מלהדליף מידע רגיש שנגנב מהארגון המותקף. הן מבוצעות על ידי קבוצות תקיפה מאורגנות ומתוחכמות, לרבות שחקנים מדינתיים".
"המתקפה על קולוניאל פייפליין מהווה עליית מדרגה", אמר רחמן. "היא משבשת לא רק את פעילות הארגון שהותקף, אלא אף פוגעת בתשתית קריטית של הולכת דלקים. ככזו, היא בעלת פוטנציאל נזק לכלכלה האמריקנית כתוצאה מבעיות האספקה. ככל שהאירוע ימשיך להתגלגל, בעיות האספקה הללו צפויות להוביל לנסיקת מחירי דלקים וסחורות ולהשפיע על שווקי האנרגיה בארצות הברית ובכלל בעולם".
הוא המליץ "להקפיד על פרקטיקות אבטחה שהוכחו כיעילות פעם אחר פעם, ובהן עדכוני אבטחה שוטפים, גיבויים תקופתיים, חינוך עובדים להתנהגות בטוחה ברשת והשקעה באמצעי אבטחה נאותים, שיבטיחו זיהוי ותגובה מידיים לאירועי אבטחה קריטיים".
יותר דיגיטל – יותר איומי סייבר
החששות למתקפות סייבר נגד מפעילות צינורות הנפט, הגז הטבעי והנוזלים המסוכנים האחרים גברו ועודם גוברים. זאת, מאחר שהן פרוסות עם צינורות הולכה לאורך מיליוני ק"מ ברחבי העולם ומאמצות את הטכנולוגיה הדיגיטלית כדי לנהל את עסקיהן בצורה יעילה יותר. כך, בפברואר 2020, המשרד הגנת המולדת האמריקני חשף כי חברה (שלא נמסר שמה) שעוסקת בדחיסת גז טבעי הותקפה בכופרה – מה שהביא להשבתת פעילותה למשך יומיים.
גורמי ביטחון לאומי הזהירו במשך שנים שהאקרים הפועלים בחסות רוסיה, סין ומדינות נוספות "הביעו עניין" במיפוי פגיעות בגופי תשתיות קריטיות בארצות הברית. באחת מההתרעות בנושא מ-2019 כתבו אנשי הממשל כי "לסין יש את היכולת לשגר מתקפות סייבר הגורמות להשפעות משבשות, מקומיות וזמניות, על תשתיות קריטיות – כגון שיבוש הפעילות של צינור גז טבעי למשך ימים עד שבועות".
באוגוסט 2012 מסרה חברת הנפט הסעודית הגדולה סעודי ארמקו שהמתקפה הקיברנטית שהיא חוותה אז פגעה ב-30 אלף תחנות עבודה. החברה ציינה כי היא חיסלה את המתקפה לאחר שבודדה את כל מערכות ה-IT שלה, ניקתה אותן והשיבה אותן לפעולה שוטפת. הודעה זו ניתנה כשבועיים לאחר שסעודי ארמקו מסרה שהמחשבים שלה נפגעו על ידי נוזקה. עם זאת, לדבריה, אף שמחשביה ניזוקו מהווירוס ושחלק מהם הושבתו, הייצור שלה לא נפגע.
09/05/21 15:06
6.48% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משבר הקורונה הציף את עוצמת הפער הדיגיטלי בישראל: המעבר ללמידה מרחוק, לאחר סגירת בתי הספר, הותיר 375 אלף תלמידים ללא אפשרות לעשות זאת – מהסיבה הפשוטה שלא היו להם בבית מחשבים ואמצעי חיבור לאינטרנט. עובדה זו הביאה חבורה של אנשים טובים להתגייס למטרה, על מנת לדאוג לתת מחשבים לכמה שיותר מאותם תלמידים.
כל עסק בינוני וחברה משדרגים את המחשבים שלהם אחת לתקופה. בדרך כלל, המחשבים האלה הולכים לגריטה, נזרקים לזבל או מונחים בפינה נידחת במחסני או משרדי החברה. ברוב המקרים הם ברמה סבירה, ואפילו יותר, ולכן, לאחר השמשה נכונה, הם יכולים לשמש את התלמידים חסרי המחשבים.
הפורום הכלכלי-חברתי שהוקם על ידי נשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי, לקח על עצמו את המשימה לסייע לתלמידים שלא יכולים ללמוד בעזרת מחשב. בשנה האחרונה מפעיל הפורום מיזם בשם מתחשבים, שמנוהל ומבוצע בשיתוף שורה ארוכה של חברות וארגונים, ומהותו איסוף מחשבים ישנים והשמשתם לטובת אותם תלמידים.
את המיזם מפעילים 600 מתנדבים מכל הארץ, שאוספים את המחשבים והמסכים הישנים מהחברות ומהארגונים שתורמים אותם. 12 מעבדות מכינות את הציוד להעברה לתלמידים וצוותים טכניים מתקינים בהם את כל הממשקים הדרושים לילד כדי ללמוד. מחשבים אלה מועברים למשפחות נזקקות דרך מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, שמנהלות את התהליך ומפקחות עליו. הרשויות, דרך בתי ספר או עמותות שונות, משתתפות בעלות השדרוג, במחיר של 450 שקלים לכל מחשב. החבילה כוללת תמיכה ישירה או מרחוק, הדרכה במידת הצורך וליווי צמוד של המתנדבים.
עד כה נאספו קרוב ל-20 אלף מחשבים והסתיים תהליך השדרוג והחלוקה של מעל 8,500 מחשבים. היעד שהארגון הציב לעצמו הוא חלוקה של 100 אלף מחשבים עד סוף 2023.
"כשיזמים פרטיים ואנשי עסקים חוברים לעמותות וארגונים חברתיים וזוכים לתמיכת המגזר הציבורי, אפשר לעשות מהפכות", אמרה מנכ"לית הפורום הכלכלי-חברתי, עינת זינגר דן. "כל חברה ועסק חייבים להבין שמחשבים ומסכים משומשים לא צריכים ללכת לגריטה ויכולים לעבור לשימוש חוזר אצל משפחות נזקקות".
אילו ארגונים הצטרפו למיזם?
אחת החברות שנוטלות חלק במיזם כבר משלביו הראשונים היא חברת ההיי-טק אפספלייר. דוד פנודישוילי, מנהל ה-IT בחברה, סיפר כי "גם אנחנו מבצעים אחת לתקופה שדרוג של מחשבים, לרוב ניידים, ובדרך כלל שולחים את המחשבים שהוחלפו לגריטה. כאשר שמענו על מיזם מתחשבים ועל הפעילות שמבוצעת במסגרתו החלטנו להצטרף אליו. חשוב לנו, כחברה, לתרום לקהילה".
פנודישוילי ולירון עזרתי מרכזים פעילות זו באפספלייר. עד כה תרמה החברה כמה עשרות מסכים והיא צפויה לתרום מחשבים ניידים ומסכים נוספים.
דוד פנודישוילי, מנהל ה-IT באפספלייר. צילום פרטי
ארגון אחר שנרתם למשימה הוא משרד המשפטים – בעקבות יוזמה של צבי (ציקי) גד, מנהל השירות והייצור באגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד. גד אמר כי "במשרד מתנהל תהליך קבוע של החלפת ציוד, כאשר רוב המחשבים נשלחים לגריטה. כששמעתי על המיזם התחלתי בפעילות של איסוף המחשבים. עד היום תרמנו 250 מחשבים שהגיעו לעשרות רשויות מקומיות, ובעתיד הקרוב נתרום עוד 700".
משרד המשפטים הוא, כמובן, לא הגוף הממשלתי היחיד שיכול לתרום מחשבים ישנים, וגד קורא לכל עמיתיו במשרדי הממשלה להצטרף למיזם.
צבי (ציקי) גד, מנהל השירות והייצור באגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים. צילום פרטי
למתחשבים תורמים מעל 200 חברות וארגונים מהגדולים במשק: מלבד משרד המשפטים ואפספלייר נמנים על רשימה זו מיקרוסופט, אינטל, דל, הוט, פייסבוק, בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים, אלטשולר שחם, אלקטרה מוצרי צריכה, קימברלי קלארק, מנורה מבטחים, אדם מילוא, נטפים, הפניקס, פיינל, אדמה, חברת החשמל, מקורות, קופות החולים כללית, מכבי ולאומית, נתיבי ישראל, משרד התחבורה, משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים, משרד הרווחה, משרד החקלאות ועוד.
ראשי הפורום ומנהלי המיזם קוראים לכם, הקוראים, לחברות היי-טק, לאנשי עסקים ולאנשים פרטיים: יש לכם מחשבים ישנים בבית? אל תגרטו ואל תזרקו אותם. יש מאות אלפי ילדים בישראל שזקוקים להם. במקום זאת, הם קוראים לכם ליצור קשר עם המיזם כאן.
09/05/21 16:43
6.48% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נחשפו פרטים חדשים על חיסולו של קאסם סוליאמני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, שנהרג על ידי כוחות ארצות הברית בינואר בשנה שעברה. זאת, במסגרת תחקיר שעוסק בין היתר במעורבותה של ישראל באיכון הטלפונים הסלולריים שהמנהיג האיראני השתמש בהם.
ב-3 בינואר 2020 הגיע סולימאני בטיסה מדמשק לשדה התעופה בבגדד. מטוסו נחת באיחור של כמה שעות לעומת מועד הנחיתה שתוכנן. בכיר בצבא ארצות הברית אמר לאתר יאהו ניוז, שפרסם בסוף השבוע את התחקיר, כי סולימאני החליף שלושה טלפונים סלולריים בשעות לפני שהמריא.
לפי התחקיר, ישראל סייעה לביון האמריקני לאתר את מיקומו של סולימאני על ידי איכון הטלפונים שלו. המודיעין הישראלי, כך דווח, ידע ואף עקב אחר מספרי הטלפון שבהם הוא עשה שימוש, והעביר נתונים אלה לביון של ארצות הברית.
על פי הדיווח, כאשר הפמליה של סולימאני נסעה בשיירה משדה התעופה בבגדד, חגו מעליה שלושה כטב"מים (ר"ת כלי טיס בלתי מאוישים), וכאשר היא הגיעה לכביש שמחוץ לשדה נורו טילי הלפייר שפגעו ברכב שבו היה סולימאני. הגנרל, שהיה אחד המקורבים למנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, נהרג במקום.
עוד דווח כי נציגי פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים של צבא ארצות הברית שהו בעת החיסול בתל אביב ועקבו – עם המקבילים הישראלים שלהם – אחרי הטלפונים הניידים של סולימאני, שלישראלים הייתה, כאמור, גישה אליהם. כך, נכתב כי הביון הישראלי "ישב על הזנב" של אחד מהשליחים של סולימאני, שהיה אחראי לרכוש עבורו טלפונים נקיים מהאזנות ומרוגלות – וביצע את הרכישות מחוץ לאיראן. כך הצליחו – האמריקנים, או הישראלים – להדביק את אחד ממכשירי הטלפון של סולימאני ברוגלה ולעקוב אחריו.
ככלל, התחקיר מעלה כי גופי ביון אמריקניים, ובראשם ה-CIA וה-NSA, השקיעו במשך שנים משאבים רבים – כספיים וטכנולוגיים – על מנת ליירט שיחות של בכירי ההנהגה האיראנית.
התגובה האיראנית לחיסול – בסייבר
סולימאני, מי שנחשב למספר 2 ברפובליקה האסלאמית, היה אחד מהארכי-טרוריסטים האיראניים והחליט על הוצאת פיגועי טרור רבים. לאחר חיסולו דווח כי איראן צפויה להגיב עליו גם במתקפות סייבר.
על פי גורמי מודיעין, לאיראן יש את אחת מתוכניות הגנת הסייבר הממומנות על ידי מדינה הגדולות בעולם. מומחים ציינו כי אחת הסיבות לכך שאיראן התמקדה בבניית יכולות הסייבר שלה היא ההבנה שכוחותיה הצבאיים הקונבנציונליים לא תואמים את אלה של ארצות הברית, ושמתקפות סייבר הן אחת הדרכים להשגת יתרון עליה ועל בעלות בריתה.
ואמנם, בממשל האמריקני טענו שהאקרים מטעם איראן ערכו כמה וכמה מתקפות סייבר במהלך העשור הקודם, ביניהן כאלה שכוונו לכמה מוסדות פיננסיים בארצות הברית, לרבות הבורסה של ניו-יורק ונאסד"ק – מתקפות שהחלו ב-2011. האקרים איראניים אף פרצו למערכת המחשבים של סכר הממוקם בסמוך לעיר ניו-יורק ב-2013.
09/05/21 17:36
6.48% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"ארגונים, ובתוכם ההנהלות ולעתים אף מנהלי האבטחה, מצפים ש-'כיפת ברזל' מדינתית תגן עליהם בסייבר. אלא שגם כיפת ברזל לא תמיד פוגעת. יש להחדיר את המודעות שאם הם לא יעשו את כל הנדרש להגן בסייבר – המדינה לא תוכל לעשות זאת במקומם. כשאנשים לא עושים את מה שצריך כדי להגן – הם חוטפים. הצלחות היריבים והאויבים בשנה החולפת הוכיחו זאת", כך אמר ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי חולון – HIT.
Tech N Talk
ד"ר מנשרי היה ממשתתפי רב שיח ביוזמת אנשים ומחשבים, שדן בנושא הגנות ארגונים מפני מתקפות סייבר. את רב השיח, שהתקיים באחרונה, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, והוא נערך תחת הכותרת "כיצד אתגרי הסייבר הפכו לכאבי הראש של הנהלות ארגונים?".
לדברי ד"ר מנשרי, שעבד במערכת הביטחון במשך יותר משלושה עשורים והיה ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, "מדינות ציר הרשע נוטות להשתמש בפרוקסים לצרכי תקיפה בהסוואה. כך, בצפון קוריאה אין פשעי סייבר שנעשים ביוזמה פרטית – הכול מולאם. בשל מצבו הכלכלי הגרוע והעיצומים הבינלאומיים נגדו, המשטר האיראני עורך 'חוזי העסקה' עם מומחים ויועצי סייבר. אלה עובדים בשעות היום עבור ארגוני ממשל ומשמרות המהפכה, ובשעות הערב 'מחלטרים' בתקיפה".
"המתקפות בסייבר נמשכות סביב השעון", אמר. "ארגונים ואנשים שמחכים שהמדינה תגן עליהם והם מתקשים להפנים שאין הגנה הרמטית. המתקפה על שירביט שימשה קריאת השכמה לארגונים. זה לא היה אירוע סייבר שמטרתו כספית – התוקפים רצו להוציא מידע ולרגל בסייבר, ועשו זאת בהצלחה מסוימת. הם תקפו גם למטרת נזק למערכות המידע וניצלו את ההזדמנות לתקיפה למטרות השפעה ותודעה – הכסף היה רק מסך עשן".
ד"ר מנשרי הוסיף כי "באחרונה הקמנו במכון פקולטה שעוסקת בתחום הרפואה הדיגיטלית, הקמנו מעבדה וביחד עם מערך הסייבר הלאומי אנחנו בוחנים רכיבים של מכשור רפואי ביתי".
"הקורונה הביאה להעלאת מודעות ההנהלות לאיומי הסייבר"
עוד דיבר ברב שיח אלעזר בירו, מנהל מערך סייבר כשירות בנס. הוא אמר כי "ארגונים רבים מצפים למניעה ולנעילה הרמטית – על מנת למזער פגיעה בסייבר ככל הניתן, אבל 'למנוע' זו כמעט מילה גסה: אין 100% הגנה".
לדברי בירו, שבעבר היה שותף לייסוד סייבר קונטרול, "הקורונה עשתה גם טוב: היא הביאה להאצה במודעות לאיומים ולסיכונים, ועשתה זאת בצורה מטורפת. המגפה כפתה על הנהלות ארגונים לעסוק בסייבר ולהתעמק בפתרונות לתחום, בשל השינוי המסיבי שאותו עברו ארגונים, לרבות עבודה מרחוק. כך, המודעות לנושא עלתה, אך במקביל עלה גם לחץ הדם של המנהלים".
"המענה", הסביר בירו, "הוא על ידי בניית תהליך מוכנות של הארגון, עם מיפוי של נכסיו, לרבות בחינת כל טכנולוגיה עסקית-תפעולית ומענה לשאלה מה עלול לפגוע ברציפות העסקית שלו, כמו גם לפגיעה כלכלית ותדמיתית. אין דין חברה כמו Wix כדין ארגון ביטחוני, בעל תשתיות קריטיות".
אלעזר בירו, מנהל מערך סייבר כשירות בנס. צילום: עמי צרפתי
לדבריו, "נס מספקת מגוון פתרונות ושירותים לתחום הסייבר: הדמיות, מיפוי נכסים, סקרי סיכונים, בדיקת תאימות לתקנים ולרגולציות, אבטחת מידע, התאוששות מאסון (DR), ניטור ותגובה לאירועים". הוא הוסיף כי "אנחנו ממוקדים באיך להתמודד עם הרגע שאחרי (IR), בתגובה מהירה לאירועי סייבר".
"השאלה שנשאלה בעבר, 'האם נותקף?', התחלפה בשאלה ' מתי נותקף?'", אמר בירו. "צריך להתמקד ולייצר מוכנות מרבית ליום שאחרי, בין אם מדובר בחברת ביטוח גדולה או במשרד עורכי דין קטן בעיר קטנה. כל ארגון צריך שתהיה לו תוכנית פעולה". הוא סיכם באמרו כי "המודעות לתחום עולה, וזה יימשך בשנים הקרובות. כבר כיום אנחנו מבחינים בארגונים קטנים ובינוניים שאין להם מנהל אבטחה ארגוני וצורכים את האבטחה כשירות. כל ארגון נדרש לקבל תמונת מצב של מערך ההגנה שלו. צריך לדעת מה הסטטוס, ואז לשפר אותו, עם היערכות סיכונים ופגיעות, ואז שיקוף הפער בין הרצוי למצוי. הנחת העבודה היא שהתוקף כבר נמצא בארגון, ולכן – המתקפה בוא תבוא".
כן השתתפו ברב שיח: רפאל פרנקו, עד לא מכבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי; ירון גואטה, מייסד משותף וה-CTO של גלאס בוקס; ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים; והגר רשף פריד, ממונת אבטחת מידע וסייבר בקופת חולים מאוחדת.
המשך סיקור הרב שיח – בימים הקרובים.
09/05/21 13:28
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נואה רואיז הוא ילד בן ארבע מניו יורק, שהחליט להזמין לו משהו "קטן" מאמזון פריים. לפי הדיווחים, נואה היה עסוק בהשתתפות בשיעורים מרחוק דרך המחשב של אימו בחודש שעבר, אבל כשסיים את הלימודים נתקף דחף לאכול את החטיף החביב עליו: קרטיב בצורת בובספוג. האם, ג'ניפר בראיינט, סיפרה שאינה יכולה להרשות לעצמה זאת, מכיוון שקופסה של 18 יחידות, שניתן להזמין באינטרנט, עולה 51 דולר. אלא שנואה בכל זאת קיבל את הקרטיבים שלו. ולא רק קופסה.
מספר ימים אחרי אותו יום בו נואה אמר ש"בא לו" קרטיב בובספוג, ולא זכה במה שכמה אליו, הגיעו לבית דודתו 918 ארטיקי קרח ממותגים בצורת הייצור המצויר עם המכנס המרובע. משלוח בשווי של 2,618 דולר. מתברר שנואה הצליח להזמין 51 מארזים דרך אמזון ושילם עליהם עם חשבון אמזון פריים של אימו. הוא שלח את ההזמנה, ששקלה בערך 31 קילו, לבית של הדודה. הפעוט התמים היה נרגש כשחבילת האמזון פריים שלו הגיעה וביקש מאימו שתבוא לאסוף אותו (ואותם), מבלי להבין את חומרת המעשה.
"הוא כל הזמן אמר את המספר '51'", סיפרה האם לתקשורת. "כל היום הוא הסתובב ואמר '51, 51'".
בראיינט, אשר לה שלושה ילדים, נבהלה כשגילתה מה אירע, משום שחרדה שההכנסה מעבודתה כיועצת בכלא, בתוך שהיא עסוקה גם בלימודי עבודה סוציאלית, לא תאפשר לה לשלם את החוב הענק שבנה יצר מבלי לדעת מה עולל.
ההמונים התגייסו וגייסו כסף
כדי לנסות להתמודד עם המקרה, היא פרסמה בטוויטר (Twitter) ובאינסטגרם (Instagram) שלה את תמונת בנה הקטן והחמוד עומד מעל הקופסאות, ותייגה את החשבונות הרשמיים של בובספוג וניקלודיאון (Nickelodeon), בתקווה לקבל עזרה. View this post on Instagram
A post shared by Katie Schloss (@katieschlossny) בראיינט גם ניסתה להחזיר את המוצרים, או למכור אותם לחנויות גלידה, אך ללא הצלחה. מרבית הארטיקים, המאות שנואה לא הצליח לזלול, נמסו בסופו של דבר, משום שלא הצליחו בכלל להיכנס למקפיא הביתי.
אבל לבסוף האם המתוסכלת, שכבר נואשה מניסיונות כושלים למצוא פתרון לצרה, החליטה לשתף את סיפורה המצחיק-עצוב בקבוצת פייסבוק (Facebook) של חבריה הסטודנטים מאוניברסיטת ניו יורק. "אם שכר הלימוד שלי יאחר בסוף החודש, זו הסיבה", כתבה והוסיפה את התמונה של נואה עם הקרטיב.
אלא שאז גוף המכונה אינטרנט להצלה של קייטי שלוס, חברתה לכיתה, ביקש רשות לגייס כסף באתר GoFundMe, בכדי לסייע בתשלום החוב. בראיינט, כמובן, הסכימה ואלפים התגייסו לתרום.
מעניין לציין שבראיינט סיפרה לוושינגטון פוסט כי אמזון (Amazon) פנתה אליה לאחר שהסיפור וגיוס התרומות הפכו לוויראליים, והציעה לתרום את סכום הרכישה של נואה לארגון צדקה לפי בחירתו.
בכל מקרה – בגיוס נאספו עד כה כ-21 אלף דולר – הרבה יותר מהנדרש, כמובן. בין התורמים היו שציינו שהם מעריצים גדולים של בובספוג, הורים שהזדהו עם הסיפור, או מי שחשבו שהפרשה כולה פשוט משעשעת ומתוקה ממש, תרתי משמע.
אמו של נואה עדכנה כי בכוונתה להשתמש בכסף העודף לשם מימון חינוך מיוחד עבור בנה, נואה, משום שהוא לוקה באוטיזם.
09/05/21 15:23
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עובדי חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט התגייסו באחרונה למען משפחות ההרוגים באסון הר מירון, שפקד את המגזר החרדי ואת המדינה כולה. סלברייט רכשה חבילות סיוע ומוצרים לימי השבעה עבור המשפחות שאיבדו את יקיריהן באסון, והעובדים התנדבו באריזת המוצרים ובהכנתם למשלוח.
החברה הישראלית מעסיקה מעל 800 עובדים, מהם כ-500 בישראל. היא מפתחת פתרונות תוכנה וכלים שמאפשרים לאלפי סוכנויות אכיפת חוק בעולם להאיץ חקירות ולהתמודד עם המורכבות שבאתגרי פשיעה ואבטחה בעידן הדיגיטלי.
לדברי אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש בסלברייט, "עובדי החברה, שעסוקים בימי שגרה בפתרונות ששומרים על ביטחון הציבור ומגנים עליו, רגישים לכל מצוקה חברתית ואנושית. היה זה אך טבעי עבורנו להירתם ליוזמה הזו, על רקע המצוקה האנושית של נפגעי אסון הר מירון ובני משפחותיהם. ניתנה לנו הזדמנות לסייע למשפחותיהם ולו במעט".