The headlines that made most buzz on this page
08/07/21 14:29
10.58% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק, מייסד הענקיות טסלה (Tesla) ו-SpaceX – המתמחות במכוניות חשמליות שעתידות להפוך לאוטונומיות, ובהטסת טילים לחלל, בהתאמה – גר כיום בבית-קופסה מיוחד, שמחירו 50,000 דולר בלבד ושממוקם בתוך המתחם של SpaceX בטקסס. האם מדובר בחיסכון וצניעות, או בעוד סיפור שמקדם השקעה בעסק עתידי מצליח?
מולטי-מיליארדרים כמאסק (שאדם השני בעושרו בתבל, שהונו כיום מוערך ב-160.3 מיליארד דולר לפי פורבס) חיים לרוב באחוזות ענק שפאר היא מילה קטנה כדי לתארן, ואולם הבית המסקרן של היזם הטכנולוגי הכי מדובר כיום הוא דווקא מבנה קטן וחמוד, בגודל 35 מ"ר. מלבד הבית הקט שבו הוא מתגורר הלכה למעשה, יש למאסק, לדבריו, רק עוד בית אירוח לאירועים, וזה הכל.
בית מאסק הקטן אינו סתם מבנה צנוע, אלא בית מתוצרת חברה ששמה בוקסבל (Boxable), שמכינה בתי-קופסה המיוצרים במפעל על ידי רובוטים. הייחודיות בבתים הללו, מעבר להכנתם המתועשת באופן מלא, היא שהם נדחסים לתוך קופסאות ממש קטנות יחסית, שנשלחות בקלות לכל מקום, ואז פשוט פותחים ומקימים אותם בתוך יום, כך לפחות קרה עם ביתו של מאסק.
שלא כמו בבתים טרומיים, אז מתקבלים חלקי המבנה המוכנים ונדרש להרכיבם במשך תקופה, או בבתי שקוביות מוכנים, שגודלם מוגבל בשל הקושי להעבירם, בבתי הקופסה המקופלים היטב של בוקסבל, כל מה שנותר לעשות הוא להציב את הקופסה הדחוסה ולפרוס את המבנה על השטח המיועד לו. אחר כך יש לחווט ולחבר את המבנה לרשתות החשמל והמים, וליתר השירותים הנדרשים, וזהו – הבית פנוי לאכלוס. לפי החברה, בשל גודל הקופסאות הקומפקטי ניתן לשלוח אלף יחידות שכאלו באוניה בודדה. נתון משבש למדי. My primary home is literally a ~$50k house in Boca Chica / Starbase that I rent from SpaceX. It’s kinda awesome though.
Only house I own is the events house in the Bay Area. If I sold it, the house would see less use, unless bought by a big family, which might happen some day.
— Elon Musk (@elonmusk) June 9, 2021 החברה הזו והמוצר המרתק שלה נחשפו באחרונה על ידי מאסק, בתגובה שלו לציוץ אקראי מתחילת חודש יוני. משתמש טוויטר תייג את מאסק בציוץ שלו, בו קבע בין השאר כי: "ElonMusk@ משתמש במשאבים פחותים מרוב המיליונרים, למרות שהוא עובד קשה יותר". לציוץ זה הגיב היזם הנמרץ והודה שאכן הוא חי בבית השווה 50 אלף דולר בלבד, ושלמרות זאת ביתו הוא "די מדהים".
רמזים על קשרים עסקיים?
הסרטון של בוקסבל פורסם כבר בנובמבר, ובו הודיעה החברה כי בנתה זה עתה את המבנה בעבור לקוח "סודי ביותר" בבוקה צ'יקה. אבל למרות שהחברה לא ציינה שמות, בוקה צ'יקה לא בדיוק שופעת ידוענים, במיוחד כאלה שכרזה של רקטת SpaceX Falcon 9 תלויה על דלת ביתם.
ואולם רבים סבורים שלא מדובר בסתם אנקדוטה, אלא בפתרון דיור שמאסק כנראה מתלהב ממנו במיוחד. למעשה, יש הסבורים כי היזם הדרום אפריקני עומד להשקיע בחברה (או כבר מעורב איכשהו באינטרסים שלה), לכן איפשר לצלם בתוך הבית הקטן והקומפקטי שלו את סרטון התדמית, שמשותף דרך ערוץ היוטיוב של בוקסבל. סרטון התדמית בערוץ בוקסבל
View this post on Instagram
A post shared by Boxabl (@boxabl) החברה מספרת שלמוצר יש השפעה חברתית ענקית פוטנציאלית, משום יכולתו "לשיפור איכות החיים של מיליארדי אנשים", ולהוות הצעת דיור בר השגה, זול וזמין כמעט לכל. לדברי אנשי בוקסבל, מדובר ב"מערכת הבניין היחידה התואמת ייצור המוני בסגנון ייצור רכב". משמע, הייצור וההרכבה מבוצעים במלואם במפעל רובוטי. בחברה תוהים האם "לא הגיע הזמן שאנחנו נייצר בתים כמו שאנחנו מייצרים את כל השאר?", וטוענים כי המוצר תוכנן כך שיאפשר "לבנות כמעט כל סוג בניין, כמעט בכל מדינה על פני כדור הארץ".
במאמר באתר .Inc מציין הכותב, ביל מרפי, כי "מסע בחלל הוא פרוע. מכוניות חשמליות זה מגניב. קריפטו זה אחלה. אבל אם אתה באמת רוצה להבין את אילון מאסק (שהוא הנושא של הספר האלקטרוני החינמי של הכותב, ששמו 'לאילון מאסק יש תוכניות גדולות מאוד' – ג"פ), הייתי מסתכל על ציוץ ספציפי מלפני 24 יום. רוב
לטענת מרפי, כל זה מסתיר "סיפור גדול". ולדבריו, השאלה הגדולה היא איזה סוג של השקעה עשו מאסק או טסלה בבוקסבל. מידע זה, אם קיים, לא פורסם עד כה, משום שחברות פרטיות לא צריכות לדווח על רכישות ומיזוגים לרשויות.
מרפי מציין במאמר שלו כי הפוטנציאל העסקי של בוקסבל עצום לדעתו, ומסביר זאת בטיעונים כי "כמעט אף אחד מקוראי מאמר זה, מבחינה סטטיסטית, לעולם לא יסע לחלל. זה עניין של העתיד. על פני כדור הארץ מיוצרת בערך מכונית אחת לכל 7.8 אנשים, כ-13 אחוזים. אבל כמעט 100 אחוז מהאנשים על פני כדור הארץ גרים בבתים או במבני דירות, וכמעט כולם נבנו באותו אופן: נבנו במקום, אחד בכל פעם". לסברתו, הדיור בר ההשגה והחכם של בוקסבל יכול לשבש את התעשייה, ולא אדם כמו מאסק יפספס כזו הזדמנות.
08/07/21 17:44
9.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בחודש מאי השנה מונה מגן מרגלית לתפקיד מנהל המודרניזציה בבנק הפועלים. מרגלית הוא מהעובדים הוותיקים בבנק: הוא החל את דרכו בו לפני 17 שנים ומאז ביצע שורה של תפקידים בעולמות התשתיות בכלל והמיינפריים בפרט. לצד תפקידו החדש הוא ממשיך בזה הקודם כמנהל תוכניות הדטה סנטר של בנק הפועלים.
בראיון לאנשים ומחשבים מסביר מרגלית על התפקיד החדש, וכיצד הבנק מתמודד עם האתר הכפול: מתן מענה למהפכה הדיגיטלית שעוברת על מערכת הבנקאות וחיבור הפתרונות החדשים עם מערכות הליבה, בעיקר המיינפריים.
מה מהות התפקיד החדש שלך?
"במסגרת התפקיד שלי אני מתמודד עם התיישנות מערכות הליבה, ובמקרה שלנו זה המיינפרים, והצורך לחבר את העולמות הישנים לעולמות הדיגיטליים החדשים.
יש דרכים שונות להתמודד עם זה, למשל הקמת בנק חדש, דיגיטלי, לצד הבנק הקיים, תיקון מערכות ליבה או החלפתן. אנחנו, בבנק הפועלים, סבורים שהדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות למידה ומעקב מה קורה בעולם ומיהם השחקנים הרלבנטיים בשוק, ופיתוח תשתיות חדשות, שיאפשרו לנו להגיב מהר לשינויים ולשפר על ידי חיבור וקישור למערכות הליבה.
במסגרת זו הוקם מערך חדש של מודרניזציה בבנק הפועלים. הקמת המערך נעשתה לא מזמן, אבל התוכניות לכך קיימות כבר מ-2017. מדובר בחלק מהאסטרטגיה של מערכות הליבה שהבנק גיבש, כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר לכל המחלקות העסקיות, ובמיוחד למחלקה הקמעונאית, גמישות עסקית, על בסיס תשתית חדשה שאנחנו בונים. התשתית הזו תאפשר לבנק להגיב ולשפר תהליכים במהירות, כאשר עיבוד הנתונים יימשך דרך המיינפריים".
מגן מרגלית, מנהל המודרניזציה בבנק הפועלים. צילום: יח"צ
מה המבנה הארגוני של התוכנית שאתה מוביל?
"בתוכנית פועלות שתי זרועות: הזרוע הטכנולוגית, שמובילה את תהליכי התשתיות, והזרוע העסקית, שהיא מינהלת שמרכזת את הקשר עם האגפים העסקיים, בעיקר אגף הקמעונאות. אלה מעורבים מההתחלה ועד הסוף בתהליכי הפיתוח שנועדו לענות לצורך מסוים שלהם".
כיצד זה מיושם?
"המתווה שהוחלט עליו הוא היברידי. במסגרתו, ממפים את האזורים שבהם נדרשים שינויים ובהתאם לזה בונים את התשתית החדשה, שתאפשר קיצור זמנים בקצבים מהירים, שעד היום לא היו קיימים. הצורך בכך התעצם בתקופת הקורונה, אז היינו צריכים לתת מענה מהיר לכל הנושא של דחיית התשלומים.
ביצירת מהלך כזה, התשתית קריטית ביותר, ובמקרים דומים לאלה נדרשת תשתית שתדע לעבוד מהר ולאפשר לקווים העסקיים לתת את המענה המיידי, כפי שקרה בקורונה".
איך זה עובד?
"הגופים העסקיים בחטיבה הקמעונאית עושים את התעדוף ומעלים את הדרישות, הגופים הטכנולוגים עושים את התעדוף שלהם, לאחר מכן מבצעים את ההתאמות ואז מייצרים את התשתית החדשה בעזרת גופי הפיתוח, שמפתחים את הטכנולוגיה הנדרשת".
מי מקבל בסופו של דבר את ההחלטות?
"אלה שמובילים את כל התהליכים הם הגופים העסקיים, במקרה שלנו אגף הקמעונאות. אנחנו עובדים ביחד, אבל ההחלטה הסופית מתקבלת בזרוע הטכנולוגית. בסופו של דבר, מדובר בתהליך של איגום משאבים ויכולות, כאשר כל הזמן בוחנים את העלות מול התועלת, את החזר ההשקעה, כמה זה חוסך ואם צריך, משקיעים יותר בפיתוח של הפתרון. מדובר בתוכנית פיתוח גדולה ביותר שהבנק משקיע בה במודע מיליוני שקלים ומשאבי כוח אדם. המטרה היא לאפשר גמישות מקסימלית בתגובה לכל שינוי בשוק".
כמה עובדים במערך הזה?
"המערך מונה 130 עובדים שנמצאים בבנק וכפופים אליי, ועוד 100 מפתחים, שעובדים בצורה מטריציונית ומסייעים להוציא לפועל את התוכניות, נמצאים באגף הפיתוח, בהנהלת רונן יוכפז, שגם אני מדווח אליו".
על איזו תצורה בנויה התשתית החדשה?
"יש בה מרכיבים רבים, ביו היתר טכנולוגיה קיברנטית ושכבה שבעזרתה ניתן לייצר את הגמישות".
יש כבר תוצרים עסקיים ראשונים?
"כן. תחום ההלוואות בבנק הפועלים מבוסס על תשתית חדשה שבנינו. לקוח שמבצע תהליך לקבלת הלוואה באמצעים דיגיטליים עושה זאת דרך התשתית החדשה, שמאיצה את התהליך להערכתנו ב-20%-30% ועושה אותו פשוט יותר. אנחנו כרגע מודדים ובודקים ואם יהיה צורך, נפתח עוד פתרונות, שיאפשרו מהירות רבה יותר".
כיצד אתם מסתכלים על השינויים שמתרחשים כיום בעולם הבנקאות – דיגיטל, מהפכת התשלומים וכדומה?
"הבנייה של תוכנית המודרניזציה נועדה בין היתר כדי לתת מענה לאתגרים אלה. אנחנו חיים בעולם תחרותי ורואים כיצד ענקיות הטק נכנסות לתחומי הפיננסים, רואים את הסטארט-אפים ומתייחסים לשחקנים חדשים. היכולת שלנו לשתף את ה-API במהירות מגדילה את האפשרות לעבוד מול גופים אלה ובכך לתת מענה למתרחש בשוק".
08/07/21 15:15
6.73% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עם כל הכבוד לניידות שמציע מחשב נייד, ושיהיה הכי טוב בעולם, עדיין – כשמתיישבים על הכסא המשרדי, בארגון או בבית, אין תחליף לעבודה עם מסך גדול יותר באופן משמעותי. זה נכון במיוחד בעידן המודרני, בו מסכים רבים משמשים גם כתחנת עגינה לכל דבר ועניין – הם לא רק מבלים, הם גם מעבירים. כל מה שצריך זה לחבר את הקצה הפנוי של כבל ה-USB למחשב, ופשוט לשכוח באותו רגע מעצם קיומו.
מבט קצר מסביב ל-ThinkVision T27hv-20 של לנובו מראה עד כמה עוצמתי זה יכול להיות, לפחות על הנייר. לא רק שיש כמות גדולה מאוד של יציאות וחיבורים מסביב, למעלה יש גם מצלמת רשת מתקדמת, באיכות גבוהה יותר ממה שמוצאים בדרך כלל במחשבים הניידים, וכל מה שצריך זה כבל DisplayPort או USB-C, כדי לגרום לה לעבוד.
אבל אז המסך הופך למעשה למעין מחשב 'הכל כלול' מתקדם, שאליו מחברים מקלדת ועכבר בגודל מלא, את ערכת האוזניות והמיקרופון לשיחות ועידה, את הטלפון, כדי להטעין אותו בינתיים, ואפילו את הכונן החיצוני הנייד כדי להעביר נתונים ממנו ואליו. יש אפילו שני כפתורים קטנים ונגישים בצד הימני של המסך, ששולטים בעוצמת הקול, ואם אכן משתמשים בחיבור באמצעות DisplayPort, אז אפשר לשרשר עוד מסך תואם, כדי להגדיל עוד יותר שולחן העבודה. בקצה המעמד מקדימה יש גם חריץ מוארך מודגש באדום. אפשר להניח שם גם עט או שניים, פיזיים, למקרים בודדים שבכל זאת צריך לשרבט משהו על נייר.
אבל ThinkVision T27hv-20 הוא קודם כל מסך IPS בגודל 27 אינץ', שמציע רזולוציה של 2K ובהירות סבירה של 350 ניט, יחד עם ניגודיות של 1,000:1. התאורה האחורית שלו מבוססת על WLED, כיסוי הצבע שלו עומד על 99% ממרחב sRGB, שזה מה שצריך לשימושים משרדיים, וקצב הרענון שלו עומד על 60 הרץ – טוב, בכל זאת הוא לא מיועד לגיימרים.
עוד היבט חשוב שהוא מציע זה הפחתת אור כחול רציפה. מה שזה אומר בפועל הוא שלמרות שהמנגנון עובד כל הזמן בכדי להוריד עומס מהעיניים, וכדי לאפשר שעות עבודה ארוכות, עדיין התמונה הסופית אינה סובלת מכך, והיא מציעה צבעים חיים וחדים, שלא סובלים מהפחתת האור הכחול, גם אם מתעקשים לראות בו סרט.
למרות שניתן כמובן להציב את ThinkVision T27hv-20 במשרד ביתי, ולנצל את המצלמה שלו לטובת כנסי, ועידות ושיחות הווידיאו, שגם כך עורכים כיום לא מעט מהבית, הוא מיועד קודם כל לסביבה ארגונית, אל חדר שמלא עובדים, או מקום שמסתובבים בו לא מעט אנשים.
ThinkVision T27hv-20 של לנובו. צילום: יח"צ
האלמנט הראשי והחשוב: מצלמת IRRGB
ולמרות הרכזת הענקית שמשולבת במסך, כמוזכר לעיל, המצלמה בחלק העליון של המסך היא האלמנט הראשי והחשוב. מדובר במצלמת IRRGB ברזולוציה של 1080p עם תריס פרטיות שמזיחים אותו למקומו וממקומו עם ידית קטנה. את המצלמה ניתן לסובב באמצעות מתאם מצד ימין של שלה. המטרה היא לסובב אותה, תוך התייחסות ליכולות הארגונומיות של המסך (וזה כולל סיבוב על הציר האנכי ב-90 מעלות), כך שפני המשתמש יהיו בדיוק במרכז התמונה ועוד דקה תבינו למה זה חשוב מעבר לשיחות וידיאו. בקצה הגלגלת הזו יש גם נורית קטנה שנדלקת כשמנהלים שיחת וידיאו בפועל, כך שניתן ללמוד שלא רצוי להפריע, ובטח לא לעבור מאחור עירומים. המצלמה כוללת גם שני מיקרופונים המשמשים בעיקר לביטול רעשי רקע, שזה יותר מחשוב בסביבה משרדית עמוסה, אבל עדיף להשתמש במונח הפחתה ולא ביטול.
והנה עוד אלמנט חשוב, שיותר חשוב במשרד מאשר בבית. עם החיבור של ThinkVision T27hv-20 למחשב, ועם ההורדה וההתקנה האוטומטית של מנהל ההתקן ופרופיל הצבע, מותקנת גם תוכנה קטנה בשם Glance של חברת מיראמטריקס. תוכנה זו מספקת כלים חזקים וניתנים להתאמה לשמירה על פרטיות המסך מפני עיניים זרות שלא צריכות לראות מה שמופיע עליו.
היא כמובן משתמשת במצלמה, ולכן יש לחבר את כבל ה-USB כמוזכר לעיל, וחשוב מאוד לכוון את המצלמה היטב לפנים. לאחר מכן אפשר להגדיר שהמסך יטושטש, אם המשתמש מתרחק ממנו לרגע, או מסיט ממנו את המבט למקום אחר. אפשר להגדיר שאחרי כך וכך שניות שהמשתמש אינו מול המסך הוא יכבה ואף יכניס את המחשב למצב שינה, ואפשר אפילו לזהות אם מישהו עומד מאחור ומנסה להציץ אל עבר המסך כדי לדלות נתונים לא לו.
יש אפילו אלמנט של שמירה על הבריאות שבחברה מכנים 20-20-20. זה אומר שלאחר 20 דקות עבודה מומלץ למשתמש להתרכז בנקודה שמרוחקת מהמסך מרחק של 20 רגל למשך 20 שניות.
מדובר בתוכנה מאוד אינטואיטיבית ועם זאת יש די הרבה מה ללמוד בה ומה לכוונן, כל אחד לפני הצרכים שלו.
בסופו של דבר, ThinkVision T27hv-20 הוא מסך עסקי איכותי והשילוב של מצלמת וידאו איכותית עם המרכזת העוצמתית שמשולבת בו יכולים לספק פתרון מעולה למשרד בימים בהם חוזרים יותר לקובייה הפרטית, אבל עדיין מרבים בשיחות וידיאו. המחיר, בכל מקרה, 1,799 שקלים.
08/07/21 16:05
6.73% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בבית הספר לימדו אותנו שאסור להעתיק ואסור לתת לאחרים להעתיק מאתנו. בעולם התוכנה, התובנה החזקה ביותר של השנים האחרונות הפוכה: בעידן הקוד הפתוח, המפתחים לא ממציאים את הגלגל מחדש, אלא קודם כל מחפשים האם כבר קיימים קטעי קוד רלוונטיים שהם יכולים להשתמש בהם. בקהילת המפתחים מעודדים אותם, כמו גם את החברות שמפתחות מוצרים ותשתיות תוכנה, לשתף את הקוד שהם כתבו.
תנועת הקוד הפתוח היא אחד המאיצים הגדולים ביותר של החדשנות ושל היכולות למצות בצורה הכי טובה שאפשר את הפיתוחים הטכנולוגיים. אמש (ד'), בחצי הגמר השני של יורו 2020, בלטה על המגרש חברת ענק ותיקה שקנתה ענקית קוד פתוח. כוונתי היא לאנגליה-יבמ, שרכשה את רד-האט. מולה הופיעה חברה נוספת שנטועה חזק בעולם הקוד הפתוח – דנמרק-JFrog. הדנים-JFrogים רצו להמשיך את המומנטום הטוב שלהם בטורניר הנוכחי ולשחזר את מה שקרה להם ב-1992 – הפעם האחרונה שבה הם עלו לגמר היורו. לאנגליה-יבמ, אולי תופתעו לשמוע, זה לא קרה אף פעם, כולל לא כשהיא אירחה את היורו ב-1996, והגמר האחרון של טורניר ענק שבו היא השתתפה היה ב-1966, שבה היא זכתה במונדיאל.
איזו חברת קוד פתוח ניצחה?
לאורך כל הטורניר, אנגליה-יבמ התבססה על הגנה שקשה לפרוץ – כמו שקשה לפרוץ את ההגנה של מחשבי המיינפריים של יבמ. ואמנם, עד למשחק אמש לא נכבש שערה של הנבחרת האנגלית-יבמית ביורו הזה ולו פעם אחת. אלא שההצלחה שלה לא מתבססת רק על הוותק, המסורת וההגנה, כי אם גם, ובעיקר, על שיטת הניהול של מאמן הנבחרת, גארת' סאות'גייט, שמבוססת על איסוף הפרטים הקטנים וקבלת ההחלטות על בסיס נתונים – כפי שיבמ עושה בעזרת כלי הדטה וטכנולוגיית הווטסון שלה. לנבחרת שלושת האריות יש את כל המרכיבים להגיע עד הסוף, עם שוער חזק, הגנה והתקפה קטלנית, שכוללת את הארי קיין, שאמש נראה ממש כמו מיינפרים – מחשב גדול ובעל עוצמה, שיודע לרכז אליו את ההגנה ולפלס את דרכו עד לשער, ואת ראחים סטרלינג, שהוא המטבע המנצח של אנגליה, ומזכיר את סביבות הפיתוח וה-DevOps של יבמ, שמציעות יכולות פיתוח מהירות ומעבר מהיר משם לדליברי. או, בשפת הכדורגל, מעבר מהיר מההגנה לקישור ומהקישור להתקפה.
מאמן נבחרת אנגליה, גארת' סאות'גייט. צילום: BigStock
באשר לדנמרק-JFrog – בתחילת המשחק נראה היה שהיא מפעילה את כל כלי התזמורת של חברת הצפרדע, כולל Artifactory – תוכנה למעקב אחרי גרסאות רכיבי קוד פתוח, שמשמשים את מפתחי התוכנה. בהתאם, השחקנים הדנים עקבו אחרי עמיתיהם האנגלים ולא נתנו להם להתקרב לשער של קספר שמייכל. כאשר הם כבר עשו זאת, הם נתקלו בשוער הדני, שהגן על שערו כמו ש-Xray מגינה מפני שימוש בגרסאות קוד פתוח שיש בהן בעיות אבטחה.
בדקה ה-30 קרה דבר שלא קרה עד כה באף משחק ביורו הנוכחי (וזאת עובדה ממש מדהימה), כאשר דנמרק-JFrog הבקיעה גול לפנתיאון ממצב נייח, לאחר בעיטה שהיא השיגה בעקבות עבירה שספגה מחוץ לרחבה. כשהשחקן הדני בעט, הוא ודאי הפעיל את ה-Container Registry. אבל מכאן והלאה, ההגדה לבית דנמרק-JFrog נגמרה וחזרנו לשגרת הגולים העצמיים ביורו הזה, כאשר נבחרת הצפרדע מהמדינה הסקנדינבית כבשה גול – לשער של עצמה. כאן אפילו שמייכל לא עזר. 90 הדקות הסתיימו ב-1:1 ושתי הנבחרות הלכו להארכה, שבמהלכה סטרלינג סחט פנדל שלא היה ולא נברא. קיין בעט מהנקודה הלבנה והחטיא, אבל מיהר לתקן עם שער יפה מהריבאונד. לא עזרה לדנמרק-JFrog העובדה שמהדקה ה-106 היא נשארה עם 10 שחקנים, לאחר שאחד משחקניה נפצע והיא גמרה את כל החילופים שעמדו לרשותה. עד כה ביורו הנוכחי, לא הייתה קבוצה שנשארה עם 10 שחקנים וניצחה את אותו המשחק.
זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור. צילום: ניב קנטור
לסיכום, ביום א' הקרוב עתיד להתקיים גמר שקרוב לוודאי שיילך לפנתיאון של גמרי היורו, וטורנירי הכדורגל הגדולים בכלל, בין איטליה-צ'ק פוינט לאנגליה-יבמ. על המגרש יעלו ההגנה החזקה של צ'ק פוינט והמסורת – לצד החדשנות – של יבמ, כאשר האנגלים-יבמים נחושים לקחת את היורו בפעם הראשונה, והאיטלקים-צ'ק פוינטים ממש לא הולכים לתת להם את זה על מגש של כסף. במשחק הגמר של היורו אני מצפה מקיין לכבוש צמד ועל ידי כך להיות מלך השערים של הטורניר ועם העידוד של הקהל הביתי (המשחק יתקיים באצטדיון וומבלי שבלונדון), להביא את אנגליה-יבמ לניצחון הנכסף.
הכותב הינו מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור.
08/07/21 17:38
6.73% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כאילו לא היו חסרים מטבעות קריפטוגרפיים, באחרונה צץ עוד אחד – על ידי אחד המשקיעים במטבע הלהיט הקודם, הדוג'קוין. הכירו את Tiger King, מלך הנמרים – זה שמו של המטבע החדש – שנסק בשבוע האחרון ב-1,000% והוריד את הדוג'קוין ב-20%, כאשר רק ביממה האחרונה הוא ירד ב-10%.
מלך הנמרים נוצר על ידי מאט וואלאס, יוטיובר ומשקיע בדוג'קוין. המטבע החדש קרוי על שם סדרת הלהיט של נטפליקס, Tiger King – ששמה בעברית הוא חיות רעות. הסדרה הדוקומנטרית עוסקת בבעל גן חיות, חתולים גדולים והעולם התחתון. וואלאס כתב בסוף השבוע שעבר כי "אני מרגיש שמטבע ה-Tiger King הולך להיות שיגעון כשהעונה השנייה של הסדרה תצא". אלא שנטפליקס כלל לא הכריזה שתהיה לסדרה עונה שנייה. אבל כנראה שזאת דרך של וואלאס ושל המשקיעים במטבע החדש ללחוץ עליה לעשות אחת כזו.
המטבע החדש זכה, לאחר שנוצר בחודש מאי, לקבלת פנים חמה מחשבון טוויטר שטוען שהוא החשבון הרשמי של ג'ו אקזוטיק, כוכב הסדרה. אקזוטיק, יש לציין, מרצה בימים אלה עונש מאסר של 22 שנים על התעללות בבעלי חיים.
מלך הנמרים הוא עדיין מטבע "חלש", ונתח השוק שלו עומד על 367 אלף דולר בלבד. הוא ממוקם במקום ה-2,560 ברשימת המטבעות הקריפטוגרפיים של CoinMarketCap – אחד האתרים הבולטים בעולם זה. הדוג'קוין, לשם השוואה, ממוקם במקום השישי. את הרשימה עדיין מובילים הביטקוין והאת'ריום, בהתאמה.
08/07/21 14:50
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עד לפני מספר שבועות זה היה בגדר שמועה, אך לפני כחודש השמועה הפכה למציאות. זה קרה כאשר AWS (ר"ת Amazon Web Services) הודיעה בצורה רשמית על כוונתה להקים תשתיות מחשוב בישראל. המשמעות של ההכרזה הזו היא לא פחות ממהפכה, כי הדרך אל ענן ציבורי איכותי בסטנדרטים עולמיים למעשה תיפתח בפני כל ארגון, מכל גודל. זהו הרקע לוובינר משותף לחברות אולקלאוד (AllCloud) ו-AWS, שיתקיים ב-14 ביולי, ובו יציגו מומחים מטעמן את המוטיבציות, המתודולוגיות והדרכים לביצוע מיגרציה נכונה לעולם הענן.
דרושה אסטרטגיית ענן
ארגונים ישראלים רבים המתינו לפתיחה של ענן ציבורי מקומי על ידי ספקית ענן מובילה מסוגה של AWS, וכעת משזו נמצאת באופק, יותר ויותר ארגונים יתחילו בתהליך מסודר של מיגרציה לענן.
שחר כרמל, מנהל קבוצת ארכיטקטים, אולקלאוד. צילום: יח"צ
"אנחנו רואים בהחלטה של AWS להקים 'Region' בישראל כנקודה בה המשק הישראלי ייפתח ויתחיל להנות מהפירות של הענן ומהפיכת הדיגיטל", מציין שחר כרמל, מנהל קבוצת ארכיטקטים באולקלאוד. "הענן יהפוך להיות זמין לכל – בין אם מדובר על ארגוני אנטרפרייז, חברות היי-טק גדולות, סטארט-אפים ואפילו משרדי ממשלה. עכשיו הזמן לקבל החלטה, לתכנן, ולבנות אסטרטגיה ארגונית שלמה, שתאפשר לארגון כולו לבצע מיגרציה לענן".
כרמל הוסיף כי "המעבר לענן עושה סדר בארגון. זו הזדמנות לעשות חושבים מחדש ולייצר אסטרטגיה שתאפשר לחזק את האחידות בין המערכות הטכנולוגיות, השליטה, השירות והפרודוקטיביות בארגון, באמצעות השימוש בטכנולוגיות ושירותי ענן".
הדוגמאות לכך הן רבות: השימוש בשירותי ענן מגביר פרודוקטיביות שמקורה באג'יליות וגמישות תפעולית שהארגון מקבל; שירותי הענן של AWS כוללים תאימות לרגולציות גלובליות ומקומיות רבות, ובמגוון רחב של תחומים – דוגמת Healthcare; המעבר לענן יאפשר לארגונים לאמץ בקלות רבה יותר שירותים חדשניים מעולמות ה-AI וה-IoT; הענן תומך בצמיחת הארגון והפיכתו לגלובלי; ועוד.
הדרך לענן שונה מארגון לארגון
"טיפ שלי למנמ"ר של ארגון", אומר כרמל, "הדרך לענן שונה מארגון לארגון. נדרשת בנייה הן של אסטרטגיית ענן מקיפה, אך גם תכנית הגירה לענן, שתהיה מסודרת ובת ביצוע. לכל ארגון ישנם הצרכים, הרגולציות והתנאים העסקיים הספציפיים לו. הדרך לענן תלויה גם בתקציב, במחויבות הארגונית וביעדים העסקיים. המתודולוגיה ושלבי המעבר לענן דומים, אבל הדרך תהיה ייחודית לכל ארגון".
מאיפה מתחילים?
כדי לעבור את הדרך הזו בצורה מיטבית ארגונים זקוקים לגוף ייעוץ וביצוע בעל ניסיון, שיסייע להם לבצע את הזינוק לענן בצורה בטוחה ומושכלת. "עבור ארגונים רבים", מוסיף כרמל, "המסקנה היא שאת הדרך לענן כדאי לבצע עם שותף בכיר שיש לו ניסיון, ידע והסמכה לביצוע של המיגרציה בצורה מיטבית".
יש לציין, כי אולקלאוד היא שותפה של AWS בדרגת Premier, והיא בעלת התמחות במיגרציה, הסמכה של מעל 200 מומחי ענן במגוון רחב של נושאים, ונסיון של 3,000 הטמעות בענן.
כרמל מסכם: "המטרה שלנו היא לחבר את הלקוחות לתכניות ייעודיות של AWS, וללוות אותם בתהליך המעבר לענן. דוגמא לכך היא תכנית AWS Migration Acceleration Program. התכנית הזו פתוחה לארגונים שמוכנים לשלב הבא, ומאפשרת להם לקבל סיוע במשאבים ומימון כדי להבטיח מיגרציה מוצלחת לענן. על נושאים אלה ורבים נוספים נדבר בוובינר הקרוב".
לפרטים נוספים ולרישום לוובינר לחצו על הקישור הבא
08/07/21 17:15
5.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דו"ח של חברת המחקר IVC ועיריית תל אביב-יפו, שפורסם אתמול (ד'), מעלה תמונה ממש לא מפתיעה, אבל הוא מראה אותה שחור על גבי לבן: שתל אביב היא לא רק בירת העסקים של ישראל, אלא גם בירת ההיי-טק הבלתי מעורערת שלה. הנתונים מצביעים על כך שההיי-טק בתל אביב עבר בהצלחה את הקורונה, והם מתכתבים עם נתונים קודמים של רשות החדשנות, שלפיהם כלל ההיי-טק הישראלי עבר את המשבר בהצלחה.
יש לא מעט סיבות מדוע חברות היי-טק וסטארט-אפים בוחרים לעבוד בתל אביב ובמטרופולין התל אביבי. אחת מהן היא, כאמור, שתל אביב היא בירת העסקים של מדינת ישראל. מדי יום זורמים אליה, עובדים בה ומבלים בה מאות אלפי אנשים. כמו כן, הקרבה לאזורי מסחר ובילוי מושכת למגורים בעיר הגדולה צעירים רבים, שמהווים את השדרה המרכזית של עובדי ההיי-טק. הם זורמים אליה מהערים הלווייניות של תל אביב ומכל המדינה.
סיבה נוספת נזקפת לזכותה של העירייה, שבמשך כמעט שני עשורים נוקטת במדיניות של חיבוק, עידוד וייזום פעילות עם סטארט-אפים. התוצרים של חברות אלה מסייעים הן לעירייה ולייעול תהליכים בה והן לחברות עצמן, ובהתחלה סייעו להפוך וכעת מסייעים לשמור על מעמדו של ההיי-טק התל אביבי. ראש העיר הנמרץ, רון חולדאי, יודע שעיר חכמה היא עיר שיש לה כלכלה פורחת, שממנפת גם את ענף ההיי-טק.
אבל, עם כל השמחה שמעורר הדו"ח, ובהחלט מגיעות ברכות לפרנסי העיר, אי אפשר שלא להתחמק מהתחושה שיכול להיות שההצלחה הגדולה של תל אביב כעיר ההיי-טק היא לא רק בגלל היתרונות הרבים שלה, אלא גם מאחר שאין כל מטרופולין אחר בארץ שדומה לה בהקשר זה ושיש לו את היכולות המתאימות. נכון, יש היי-טק גם בירושלים ובחיפה, בשרון ובבאר שבע, ובמקומות נוספים, אבל לא באותה כמות כמו בתל אביב. ודאי שלא בדרום ובצפון הרחוק.
הדו"ח של IVC מהווה הוכחה לאחת הבעיות הלאומיות והחברתיות של ישראל: הפער בין המרכז לפריפריה. כאשר מדברים על ההיי-טק, מדברים על האחריות החברתית שלו, על היכולת של מנהליו ועובדיו לסייע ולהיות מעורבים בחברה הישראלית, בין היתר על ידי העסקת אוכלוסיות ממגדרים מודרים, ולהקים תעשיות וחברות היי-טק באזורים שאינם במרכז הארץ. זה קורה, אבל מעט מדי.
לכן, הדו"ח הזה צריך להיות מונח על שולחנם של מקבלי החלטות ברמה הלאומית, כדי שיובילו תהליכים שיביאו לכך שלצד עמק הסיליקון של רחוב הארבעה פינת שדרות רוטשילד, יהיו בישראל עוד כמה עמקי סיליקון – בדרום, בצפון וגם במקומות אחרים במרכז. כדי שזה יקרה, נדרשת השקעה ממשלתית בתשתיות, בנדל"ן, בחינוך ובעיקר בתחבורה, על מנת שאלה שיכולים ורוצים לעבוד מחוץ לתל אביב ולסביבותיה יוכלו להגיע לשם במהירות יחסית ובנוחות, ולא ירגישו שהפסידו משהו.
אז שאפו לחולדאי, לעובדים ולחברות בתל אביב, אבל אל לנו לשכוח שיש חיים גם מחוץ לעיר הגדולה והפקוקה.
כך נראית מפת ענף ההיי-טק הישראלי
השבוע נחת על שולחן המערכת דו"ח נוסף, שנעשה על ידי פרוסט אנד סאליבן – חברת ייעוץ ומחקר אסטרטגי ופיננסי, שמתמחה גם במחקרי שוק, ופעילה בשוק ההון הישראלי. הדו"ח ממפה את ענף ההיי-טק הישראלי ואת האקו-סיסטם שלו, על פי קטגוריות של חברות וארגונים בינלאומיים. הוא מציין 6,500 חברות שמחולקות ל-14 קטגוריות – תוכנה, מדיה חברתית, מובייל, תעשיות, חקלאות, מזון ועוד.
על פי הנתונים, 55% מחברות ההיי-טק והסטארט-אפ בישראל מעסיקות עד 10 עובדים, למרביתן יש מוצרים קיימים וקרוב ל-40% מהן נמצאות בשלבי מימון מתקדמים.
פרק מעניין דן בארגונים שעוסקים בנושא: מכון היצוא, איגוד לשכות המסחר, IATI ועוד. הדו"ח מציין כי חלק מהם פועלים במקביל, ואף מתחרים ביניהם. הוא מצביע על כך שהם מפעילים קהילות וולונטריות, פלטפורמות לנטוורקינג וקבוצות ווטסאפ, יוצרים שותפויות עם הממשלה ומייצרים הצעות ערך מוכוונות סקטורים.
עוד עולה מהדו"ח כי תלונ נפוצה של מנהלים בחברות רב לאומיות שפועלות בישראל היא על הביורוקרטיה בארץ. הם מציינים גם פערי תרבות ברמה העסקית. במילים אחרות, הישראלים יכולים להיות גאונים בפיתוחים ובהמצאות, אבל הם לא ממש הפנימו את התרבות העסקית של החברות הבינלאומיות.
בשורה התחתונה, שני הדו"חות שהוזכרו כאן מראים שהמצב של ההיי-טק הישראלי טוב, אבל יש עוד הרבה אתגרים ומשימות – הן לממשלה והן לראשי הענף, כדי להבטיח שהמצב יימשך ושחגיגת ההיי-טק לא תהיה רק בתל אביב.
08/07/21 09:01
4.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אנו מחזירים, באופן מטאפורי כמובן, את האש למקור הירי. משמע, אנו פועלים גם מעבר ל'קווי' האויב הקיברנטיים ומבצעים פעילויות שמאפשרות לנו להיות צעד אחד לפני האויב. איננו מחכים עד שהאויב יגיע אלינו ויתדפק על שערינו", כך אמר סגן אלוף י', ראש ענף טכנולוגיות מבצעיות להגנה בסייבר, מצו”ב שבאגף התקשוב בצה"ל.
סא”ל י' התראיין לרגל הענקת פרס ביטחון ישראל לשנת תשפ"א. ארבעה פרסים הוענקו השבוע עבור פרויקטים ופעילויות שתרמו לביטחון המדינה ולשמירה על עוצמתה ויתרונה האיכותי בשדה הקרב – בהיבט הטכנולוגי והמבצעי.
את הפרויקט, "כיפת ברזל קיברנטית”, ביצעו כמה גופים: חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר באגף התקשוב שבצה"ל, השב"כ, מלמ"ב במשרד הביטחון, מערך הסייבר הלאומי, המוסד ואגף המודיעין. הפרס ניתן על מאמצים משותפים בתחום ההגנה וסיכול איומי הסייבר – בשל יצירת הגנה מערכתית, תוך הסתכלות על שדה הקרב הקיברנטי באופן שלם ופיתוח שלל יכולות טכנולוגיות בהתאם – המספקות ביטחון קיברנטי למרחב הישראלי. "פרויקט זה נועד לייצר הגנה קיברנטית, תוך פיתוח יכולות טכנולוגיות מותאמות מפני איום התקיפה בסייבר – אשר הפך לאיום משמעותי ויום יומי במהלך השנים האחרונות", נכתב בנימוקי הזכייה.
מקבלים את פרס ביטחון ישראל. צילום: דובר צה"ל
מדובר, הסביר, "באוסף של מערכות, תפיסות ופעילויות מבצעיות, היוצרות שלם הגדול מסכום חלקיו. הן עוזרות לזהות, לשבש, לסכל ו'להחזיר את האש למקורות הירי'. סייבר הוא מימד לחימה לכל דבר ועניין, ולחטיבת ההגנה בסייבר יש חלק דרמטי בפיתוח המימד. הפיתוח לא קורה רק פה, אלא בכל קהילת ההגנה. בשנתיים האחרונות גופי הקהילה עובדים בשיתוף חסר תקדים. יחד, אנו מצליחים לייצר פתרונות פורצי דרך וחדשניים. בחלק מהמקומות אנו מובילים ברמה העולמית. יש שותפות עמוקה בין צה”ל וגופי הביטחון האחרים: הבנו שביחד ניתן להצליח, בגלל אופיו המיוחד של ממד זה, שהוא חסר גבולות ומאפשר פעילות 'תחת המכ"ם' – בלא ליטול אחריות".
מצו"ב (ר”ת מרכז צופן וביטחון) היא יחידה מבצעית-טכנולוגית בחטיבת ההגנה בסייבר שבאגף, המהווה את הסמכות המקצועית העליונה ומוקד הידע הלאומי בתחומי הצופן, ההגנה והסיכול בסייבר. ביחידה מפותחים הצפנים ומרכיבי ההגנה השונים לכל הגופים הלאומיים, הביטחוניים והצה"ליים בישראל. "מצו”ב, שהיא יחידת עלית להגנה בסייבר – עוברת שינויים", אמר סא”ל י', "מצו"ב זה כבר מזמן לא רק צופן. בחלק מהמקרים אנו מהווים את קו ההגנה האחרון, ולכן מוטלת על כתפי החיילים והחיילות שבענף בראשותי אחריות רבה להמציא ולפתח את הדבר הגדול הבא".
"2020 הייתה שנה רוויית קרבות במימד הסייבר"
חטיבת ההגנה בסייבר, ציין סא”ל י', "הוקמה כחלק מלקחי תוכנית 'גדעון', שזיהתה כי איומי הסייבר מתפתחים. היא נועדה לספק תפיסה הוליסטית של המשולש טכנולוגיה-מודיעין-מבצעים. לטובת ממד ההגנה בסייבר פיתחנו יכולות חדשניות, המשולבות ב'כיפת ברזל הקיברנטית'. אנשיי עוסקים במחקר נשק הסייבר של האויב. זהו נשק דיגיטלי לכל דבר, רק שהוא עשוי מביטים ולא מאבק שריפה. אנו לומדים את המימד, את האויבים ואת מגוון שיטות הפעולה שלהם". לשאלת אנשים ומחשבים מיהו האויב שלו, השיב סא”ל י' כי "האויבים הם רבים. חלקם יריבים קלאסיים של ישראל, הפועלים בעוד מימד לחימה, וחלק אינם שייכים לאויבים הקלאסיים. לעיתים זה יכול להיות גוף בלתי מזוהה, נטול אינטרסים מדיניים. אבל בסוף עלינו לזהות, לשייך ולהבין מי עומד מאחורי כל אירוע, מתקפה, או ניסיון חדירה. יש לכך משמעות בתהליכי קבלת ההחלטות. מטרתנו להפתיע את האויב. אנו מביאים פתרונות פורצי דרך, שבחלקם מתורגמים לפעילות מבצעית".
"שנת 2020 הייתה שנה רוויית קרבות במימד הסייבר", סיכם סא”ל י'. "ברוב המוחלט של המקרים ידנו הייתה על העליונה – הצלחנו לזהות ולשבש את הפעילות שכוונה נגדנו. לא ניתן להבטיח שזה יעבוד לנצח – צריך לעבוד כל הזמן על הרכיב הבא, כי זה מרחב לחימה מתפתח. אנו פועלים בכל הממדים ובכל השיטות, חלקן שיטות שלא מוכרות באזרחות. החיילים והחיילות שלי בילו לא מעט 'לילות לבנים' בשנה החולפת, והפרס הוא הכרה ביכולותיהם והוקרת תודה על תרומתם לסיכול הפעילות. אף שאנו עובדים בשיתופי פעולה עם חברות בשוק הסייבר המפואר במדינה, בסוף, בקצה – אנו סומכים על עצמנו בפיתוח יכולות שיהיו שוברות שוויון. אנו בעיצומה של תקופה מרתקת. אנו עדיין בתחילת הדרך, וכותבים את הדפים הראשונים בספר תולדות ההגנה בסייבר. בעתיד, ייכתבו דפים רבים".