אבי כץ ורמי לוי השיקו אתמול (ג') רשת מיני-סופרים שאינם מאוישים בקופות, תחת שם המותג Q. לוי רכש בתחילת החודש 50% מהמיזם שהקים כץ, שלמעשה מביא אל ישראל שיבוט מקומי לתפישה החדשנית שמציעה לאמריקנים רשת Amazon Go, מבית אמזון, כבר מזה כשלוש וחצי שנים.  ואולם לחדשנות הזו יש גם הקשר מקומי איתן – רשת החנויות האוטונומיות Q מתבססת על הפיתוח הטכנולוגי של חברת ההיי-טק הישראלית סייב-אורג (CYB-ORG) של היזם ארז גור. הפיתוח הייחודי של סייב-אורג מאפשר קנייה בטכנולוגיה מבוססת משקל וראיית מכונה, ועתיד, לדברי היזמים, לפרוץ דרך ולהצליח היכן שחברות גדולות יותר נכשלו כשביססו מערכות רכישה מורכבות על טכנולוגיה מבוססת צילום. כץ, שחולל מהפכה בתחום הקפה בישראל כשהשיק בארץ את רשת קופיקס, השיק את Q בשיתוף עם קבוצת משקיעים מרוסיה, בראשות היזם לאוניד פוסמן. אבי כץ, יזם ובעלים: "מדובר בטכנולוגיה חדשנית שבכוחה לייצר טרנספורמציה של ממש בעולם הקמעונאות. יחד עם קבוצת משקיעים, רכשנו את כל כושר הייצור של חברת סייב-אורג הישראלית לשנתיים הקרובות. מדובר על עסקה בהיקף ראשוני של 64 מיליון שקל". Q חנות אוטונטמית ללא קופה. צילום: ארז חיים הדבר הבא בתחום הקמעונאות Q תציע חנויות קמעונאיות בשיטת "שלם וקח". חניות הרשת יהיו פתוחות 24/7, יציעו את כל סל הקניות הקמעונאי הבסיסי של מוצרי צריכה ומכולת, וזאת בהתבסס על אוטומציה מלאה לצרכנים ולבעלי החנויות. מערכת הניהול החדשנית מקנה יכולות ניהול מלאי, לקוחות, ספקים והנהלת חשבונות באופן אוטומטי, ומאפשרת עלויות תפעול מופחתות משמעותית, כך לפי הודעת החברה לתקשורת. לצורך התחלת רכישות, הלקוח מבצע הרשמה חד-פעמית באמצעות מערכת זיהוי ביומטרית של טביעת אצבע, המאפשרת לו כניסה לכל חנויות הרשת. הזיהוי הביומטרי משמש לפתיחת הארונות ולקיחה או החזרת מוצרים למדף, כאשר בסיום התהליך, מחויב הלקוח על הפריטים שאסף, וחשבונית נשלחת אליו באמצעות סמס. הפיתוח של סייב-אורג כולל מערכת מבוססת ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה, לזיהוי תכולת המדף. "הטכנולוגיה מבוססת המשקל, מוכחת כמדויקת יותר" מנגנון הזיהוי הביומטרי של Q, חנות אוטונטמית ללא קופה. צילום: ארז חיים ארז גור, סייב-אורג: "הטכנולוגיה מבוססת המשקל, מוכחת כמדויקת יותר מהטכנולוגיה בה ניסו ענקיות קמעונאות להשתמש – טכנולוגיה המבוססת על צילום מוצרים. טכנולוגיה זו לא הצליחה לפתור לחלוטין את בעיית זיהוי המוצרים, בשל הקושי בזוויות הצילום. מענה מדויק לכך, מעניקה מערכת השקילה". גור המשיך והסביר כי "במצב תקין, כל מדף או תא במדף מכיל מוצר יחיד. מאחר שהמערכת מאפשרת החזרת מוצרים, יתכן שמוצרים יוחזרו למקום שגוי, ולשם כך פותחו אלגוריתמים לזיהוי עצם חריג במדף, אשר מתבססים על ראיה ממוחשבת ואינטליגנציה מלאכותית, לזיהוי חריגים בתמונה. באלגוריתמים שולבו אלמנטים של למידה סטטיסטית, אשר מאפשרים לאפיין חריגים עבור סוגי פריטים שונים במדף, גם במצב של סדר וגם במצב של אי סדר. בנוסף יעשה שימוש בנתונים שיאספו לאורך הזמן. המערכת משלבת גם אלגוריתמיקה, למתן התראה עבור חשד לפעילות זדונית, ובאמצעות זיהוי טביעת אצבע ומצלמות מדף המערכת תוכל לזהות צרכנים אשר החליפו מוצר מהמדף במוצר אחר, או ביצעו עבירות אחרות בסביבת המדפים". מנגנון התפעול העצמאי שיצר הפיתוח של סייב-אורג חוסך, לדברי היזמים, זמן ועלויות ומאפשר קנייה זמינה, חכמה ונוחה, ללא קופות ותורים. המערכות מזהות מחסור במוצרים, ומזמינות מלאי באופן אוטומטי. בנוסף, הן מנתחות את מספר המוצרים אותם לקוחות מחזירים, ומזהות את המוצרים המועדפים על הלקוחות, ובכך המערכת מצמצמת עלויות בהזמנת סחורה חדשה. החנות כולה מרושתת באמצעים טכנולוגים חכמים. מנגנון הקנייה עושה שימוש במערכת ארונות שקופים ומקררים מבוססי טכנולוגיה ייחודית של שקילה, המזהה את הלקוח שלקח את המוצרים. המדפים החכמים המותקנים בחנויות מזהים את המוצרים שנלקחו והוחזרו. המערכת המתקדמת לניהול ושליטה בנעשה בסניף כוללת גם מעקב אחר לוגיסטיקה, מלאים, סליקה וחיוב הלקוחות. ב-Q, מלבד מגוון המוצרים הקיימים ברשתות המרקט, ימכרו גם מוצרי פארם וטבע ואף coffee to go – מוצרי קפה טריים כגון קפה הפוך, שיטחנו במקום. החנויות החדשות מהוות פריצת דרך בעולם הקמעונאות, באמצעות פתרונות מבוססי אוטומציה ורובוטיקה, בשפה העברית, אנגלית, רוסית וערבית. הפיתוח החדשני מאפשר הטמעה והקמה מהירה וחסכונית של סניפים אוטומטים בערים, ביישובים רחוקים, במתחמי עבודה ומרכזי סחר גדולים, תוך יצירת פתרונות חדשניים, חסכוניים מבחינת עלות הקמה ותפעול.  הקנייה האוטומטית חוסכת זמן יקר של תור בקופה, ובנוסף בכל שלב בקנייה הלקוח מודע לסכום החיוב העדכני – דבר המאפשר שליטה בהוצאות בלי "הפתעות בקופה".

משבר הקורונה השאיר אותנו בארץ ורבים מאתנו לא ראו מטוס מבפנים מאז שהנגיף פרץ לחיינו. אחת המרוויחות העיקריות מכך היא תעשיית תיירות הפנים, מאחר שלאור הנסיבות, התייר הישראלי מטייל ונופש הרבה יותר בארץ. הדבר הביא עיריות רבות לנצל את המצב כדי לעודד תיירים לבקר בעירן. תייר שמגיע לעיר שהוא לא מכיר (או שכן), גם אם הוא ישראלי והעיר היא בארץ, רוצה לקבל מידע על אירועים שקורים בה, אטרקציות, מקומות לינה, מסעדות, מוזיאונים וכמובן – איך מגיעים, לאן נוסעים ודרך אילו רחובות ללכת. במקרים רבים, המידע הזה מפוזר באתרים שונים ובאפליקציות שונות, והוא לא תמיד עדכני. הסטארט-אפ מטרוטרוול פיתח אפליקציה ייעודית לערים, שמאפשרת בלחיצת כפתור לקבל מידע בזמן אמת על מה שקורה במקום שבו הוא מבקר. צליל פולק, שותף מייסד בחברה, סיפר על האפליקציה בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. מנחה: יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. עורך: אורי אלון. איך נולד הרעיון לפתח את האפליקציה? "ההתחלה הייתה בהאקתון בתחום התיירות, שנערך לפני שנתיים וחצי בנגב המערבי. שם הכרתי את מירב בר לב שטרית, שהיא שותפה שלי למיזם. היא הגיעה מהכיוון של חוויית משתמש (UI), וביחד בנינו רעיון שנקרא מטרו נגב, שאחר כך הפכנו לפלטפורמה ארצית. באותו האקתון זכינו במקום הראשון מתוך 20 פתרונות שהוצגו". מה מייחד את האפליקציה שלכם לעומת מקורות אחרים ואפליקציות אחרות? "הייחוד שלנו הוא בצורה שבה המשתמש רואה את המידע. בניגוד לפתרונות אחרים, התצוגה היא בצורה של מפה אינטראקטיבית, שמאפשרת לו למצוא את המידע שהוא רוצה למצוא בצורה מאוד פשוטה". למה הכוונה במפה אינטראקטיבית? "כאשר המשתמש מוריד את האפליקציה, המסך הראשון שהוא מקבל דומה למפות של רכבות תחתיות בחו"ל. בתוך המפה יש קישור לכל אחד מהנושאים שהוא מחפש: אוכל, אטרקציות, אירועים מיוחדים בעיר, אתרי תיירות ועוד. המידע הוא ישיר, עדכני ומאפשר לו לדעת בזמן אמת מה קורה בעיר ולתכנן את יום המחרת". התארחתם במרכז החדשנות של עיריית הרצליה ואתם עומדים לצאת לפיילוט משותף איתה. ספר על כך. "זו הפעם הראשונה שבה עיריית הרצליה שותפה בפלטפורמה שמאפשרת להגיע לתיירים שבאים לעיר, כאשר הבסיס הוא תוכן איכותי וזמין. יש כאן חיבור מעניין בין העסקים בהרצליה לבין התיירים שמגיעים, והוא מאפשר לספק להם את כל המידע שהם צריכים באופן מהיר וענייני. יש מערך שלם של עובדים שבונים את התוכן יחד איתנו, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם האגפים בעירייה, שמקבלים נתונים עדכניים על מצב התיירות בעיר". מדובר במערכת גנרית, שמתאימה לכל עיר? "כן. אנחנו לומדים כל עיר שאנחנו נכנסים אליה. יש שוני בין הערים והאתרים, בין אם במזג האוויר, באופי של הערי השונות, בין האטרקציות שיש בהן, האם יש בהן חוף ים או לא ועוד. היופי הוא שניתן להוריד את האפליקציה מכל מקום ולדעת מה קורה בכל עיר". באיזה שלב נמצא הסטארט-אפ שלכם? "ביצענו גיוס ראשוני, כדי להניע את הפעילות, ועכשיו אנחנו יוצאים לסבב גיוס שני, כאשר המטרה היא לגייס מיליון דולר – להמשך הפעילות ולצמיחה מהירה של החברה".

"הכל פגיע ומצוי תחת מתקפה: המים שלנו, החשמל, האוכל, המטוסים והמכוניות שלנו. למה זה ככה, למה כה הרבה מההיבטים בחיינו מותקפים בסייבר? כי זה קל. אם אתה מדינה רעה, ורוצה לתקוף, אז בעבר נדרשת לשלוח מטוס עם פצצות וחיילי קומנדו. כיום כל שנדרש הוא מחשב נייד, ידע וניסיון מקצועי בפריצה – וחיבור לקו אינטרנט. החזר ההשקעה בביצוע מתקפות סייבר הוא מהיר ביותר, הסיכוי להיתפס אינו גבוה, ולכן מתקפות הסייבר תמשכנה לצמוח באופן אקספוננציאלי. וזה מדאיג אותי", כך אמר נפתלי בנט, ראש הממשלה. בנט היה דובר המפתח היום (ד') בכנס שבוע הסייבר הישראלי, אשר נערך זו השנה ה-11. את שבוע הסייבר מובילים המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א, מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. הפריה הדדית בין התעשייה, הצבא האקדמיה והון סיכון "כראש ממשלה", אמר בנט, "קבעתי כי איום הסייבר מצוי בעדיפות, וכי הוא אחד האיומים הגלובליים המחייבים אותנו לפעול בתחום. יש לנו תעשייה יצירתית, ואל לנו להפריע לה, עלינו לתת לה לשגשג. אין ממשלה בעולם, או שילוב של ממשלות, שיכולים לפתור לבדו את אתגר איומי הסייבר. לא כל השכל נמצא בממשלות, לשם כך נדרש שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. יש לנו בישראל אוסף של חבורת אנשים חכמים, שבהיותם צעירים בצבא עשו דברים אחראיים וחשובים, שלאחר הצבא הגיעו בגיל צעיר לתעשיית ההיי-טק המקומית, והם האחראים ל'בום' שיש בתעשייה. הם יודעים מה הם עושים וזה הסוד, המרכיב, התבלין הסודי במתכון ההגנה בסייבר של ישראל". "כאשר חבורת אנשים יושבים יחד, יש הפרייה הדדית", אמר ראש הממשלה, "בנינו 'עיר סייבר' בבאר שבע. זה מקום בו בארוחת הצהריים קצינה בת 25 תיפגש עם סמנכ"ל מו"פ, או תימצא בקשר חברתי עם מנהלי קרן הון סיכון, ויש סיכוי ששם הם יפגשו פרופסורית למתמטיקה מאוניברסיטת בן גוריון. ככה ארבעתם ייצרו חדשנות. חדשנות לא נוצרת ממתן פקודות. המטרה היא לאפשר לזה לקרות, ליצור היתוך ולתת להם לנוע. בהפצת חדשנות ורעיונות משותפת ניתן להטליא עוד טלאי, לסגור פער לפתור עוד בעיה". על כל מאה דולרים בהשקעה עולמית בסייבר, 41 מושקעים בו. הסייבר הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock 41% מההשקעה העולמית בהגנת סייבר – בישראל "תעשיית ההיי-טק הישראלית גדלה ב'בום', באופן מעריכי", אמר בנט. "על כל מאה דולרים בהשקעה עולמית בסייבר, 41 מהם מושקעים בחברות הגנת סייבר ישראליות". "הבנו שעלינו, כממשלה, להגן על עצמנו", אמר ראש הממשלה. "היינו מהראשונים בעולם ליצור סוכנות סייבר, שתשמש כ-One Stop Shop, סוכנות אחת האחראית להגנת כל התשתיות הקריטיות, וגם – תהיה אחראית למגזר הפרטי". "אם עולה לאוטובוס כייס, יש לרסס אותו בספריי בצבע אדום, שכולם ידעו שהוא פושע. ככה כולם יבינו ששיתוף היא הדרך הנכונה להגן על עצמנו, ביחד ולא לבד. מערך הסייבר הלאומי, בראשות יגאל אונא הוא התרסיס, הוא המגאפון המתריע בפני כולם 'הנה הבחור הרע'. המערך עובד על בסיס קבוע עם המוסד, השב"כ ויחידה 8200. זה אתגר גדול – אבל עובד. הם עובדים יחד, חושבים יחד, ומתקשרים ביניהם בצוותא. נרחיב את הרשת הלאומית הארצית למניעת מתקפות סייבר, ונהפוך אותה לגלובלית, כיפת ברזל עולמית, עם אותם עקרונות של שיתופיות וקישוריות". "אם למשל", סיכם ראש הממשלה, "איראן תוקפת את תעלות המים בבלגיה, יהיה מאוד קשה לזהות כי זהו אות המבשר על מתקפה. הוא עלול להיבלע כרעש ולא כהתרעה. אבל אם נניח שהם יתקפו את צ'ילה ושלוש דקות לאחר מכן את הודו, אם כל המדינות יחלקו את המידע אחת עם השנייה ניתן יהיה למנוע את המשך המתקפה. כי הרעים בדרך כלל עובדים על ריבוי מתקפות, כי הם רוצים כסף. שיתוף המידע יביא לאבחנה טובה יותר בין אותות שהם התראה ובין רעשים. כך, עם הרשת הגלובלית, בזמן אמת ניתן יהיה לזהות, להרתיע, לחקור ולפתח חיסון – בתוך דקות. אנו מזמינים אך כל המדינות הטובות בעולם לאחד כוחות באופן גלובלי בהגנת סייבר ולבנות כיפת ברזל עולמית. חשוב שנעבוד ביחד. ישראל נמצאת בקשר עם מדינות רבות וכעת אנחנו רוצים לעלות מדרגה ולספק הגנה בסייבר לכולן. אם תילחם לבד – תפסיד, תילחם יחד – תנצח".

אות יקיר הסייבר הוענק לצבא ההגנה לישראל. האות, בצורת פסל של סוס טרויאני, הוענק לצבא על "עמידה רבת שנים בחזית המאבק בתחום, על הישגים רבים רבים שהושגו ועל קידום חוסן הסייבר בישראל". האות הוענק היום (ג') במסגרת שבוע הסייבר הישראלי, אשר נערך זו השנה ה-11. את שבוע הסייבר מובילים המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א, מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. את הפרס קיבלו בשם הצבא האלוף תמיר הימן, ראש אגף מודיעין, והאלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. צה"ל הוא "שחקן מוביל בפיתוח טכנולוגיות הגנה" אלוף (מיל') יצחק בן ישראל, חבר ועדת השיפוט וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, הקריא מעט מנימוקי השופטים: "צה"ל מגן בסייבר ופועל בתחום זמן רב. כבר בשנות ה-80' במאה הקודמת הבינו בצה"ל את חשיבות התחום, את ההזדמנויות הטמונות בחובו, ואת הפוטנציאל שלו לסגירת פערים טכנולוגים. כל השנים הללו בהן הוא עוסק בתחום, הפכו את הצבא לשחקן מוביל בפיתוח טכנולוגיות הגנה. צה"ל השקיע בתחום רבות. מעבר לתרומה של צה"ל לקידום תחום הסייבר, הצבא הוא גוף ייחודי בהכשרת ההון האנושי, עם אלפי הדרכות. כך הוא מסייע לפתח את יכולות המדינה בסייבר לטובת כל תחומי החיים, כלכלה תעשיה ואקדמיה". אלוף הימן אמר כי "במסגרת המבצע האחרון בעזה, מידע שנאסף ממגוון מקורות – בין היתר ממרחב הסייבר – הותך יחד באמצעות יכולות עיבוד מתקדמות, בינה מלאכותית ולמידת מכונה – לכדי תפוקות מבצעיות. דבר זה אפשר לצה"ל לתפקד טוב יותר, מהר יותר, ועם פחות אבדות בחיי אדם". "אתייחס לאיומים היומיומיים על מדינת ישראל בממד הסייבר – ישראל נמצאת תחת איום תמידי בסייבר, ומתקפות מבוצעות לעיתים נגדה. אנו מצליחים להתמודד עם מרבית האיומים באמצעות יכולות הגנה מתקדמות", אמר הימן.  "סייבר הוא כלי מרכזי בארגז הכלים שלנו", ציין, "הוא יכולת החוצה את כל צה"ל, מאחסון חכם של נתונים ועד ניתוחים מבוססי בינה מלאכותית". "כמו בממדי הלחימה אחרים, הגנה לבד אינה מספקת", אמר ראש אמ"ן, "יש לנקוט צעדים נוספים, כדי לשמר את עליונות ישראל אל מול אויבנו. אלו שתוקפים את ישראל באוויר, בים, ביבשה – או בסייבר, צריכים להבין את הסיכון שהם לוקחים. כפי שהם נוכחים לראות פעם אחר פעם, תוקפנות תיענה באופן מידתי והולם. אני משוכנע שצה"ל, קהילת המודיעין, התעשיה והאקדמיה יבנו יחד יכולות סייבר שיהוו אלמנט קריטי ומכריע במדינה".

נו-טראפיק (NoTraffic) הישראלית, המפתחת פלטפורמה טכנולוגית לניהול תנועה, הודיעה על גיוס של 17.5 מיליון דולר נוספים בסבב A, בהובלת Nielsen Ventures, יחד עם Grove Ventures, חברת הביטוח מנורה ומיטב דש, ובהשתתפות המשקיעים הנוכחיים lool ventures, Next Gear Ventures וקרן North First Ventures. הגיוס הנוכחי יאפשר לנו-טראפיק להתקדם בפעילותה, לגייס עובדים נוספים ולחזק את הפעילות הגלובלית הענפה שלה. במקביל, ליאור הנדלסמן, שותף בקרן הון הסיכון Grove Ventures וממייסדי חברת סולאר-אדג', יצטרף לדירקטוריון החברה. הפיתוח הייחודי של החברה מציע פלטפורמת ניהול תנועה אוטונומית מבוססת ענן, בצירוף סנסורים מתקדמים, המאפשרים תקשורת עם כלי הרכב (V2X), לצד זיהוי של כלל משתמשי הכביש – מכוניות, תחבורה ציבורית, רוכבי אופניים והולכי רגל. למערכת יכולת להוביל להפחתת עומסי תנועה, פליטות מזהמים ותאונות דרכים באופן ניכר, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת חיבור של מערך הרמזורים לענן תוך פחות משעתיים והופכת אותו לרשת דיגיטלית ודינמית, המנוהלת אוטונומית על ידי אלגוריתמים של בינה מלאכותית, תוך שהיא מסתמכת על דרישות הלקוח. בנוסף, היא מסייעת במניעת תאונות בין כלי הרכב להולכי הרגל, כלי רכב לא מחוברים ונהגים ש"גונבים" רמזורים אדומים. נו-טראפיק גייסה עד היום 25.5 מיליון דולר ומעסיקה יותר מ-30 עובדים במשרדי החברה בתל אביב ובסן פרנסיסקו. עיריות פיניקס, טוסון וצ׳אנדלר באריזונה בחרו והטמיעו את הפתרון של החברה בצירים העמוסים ביותר בעיר, כמו גם מחלקת התחבורה של מדינת קליפורניה שבין היתר פרסה את המערכת בציר התנועה המרכזי בעמק הסיליקון El Camino Real, לקראת הטמעה רחבה יותר במדינה. טל קרייזלר, מייסד-שותף ומנכ״ל נו-טראפיק, ציין, כי "בעוד שרכבים הופכים למקושרים ואוטונומיים יותר, תשתיות כביש חכמות נמצאות בתחילת דרכן, ומתפתחות לקראתה של קפיצת מדרגה משמעותית בעידן כלי הרכב המקושרים והמרחב המחובר, כאשר הטכנולוגיה של נו-טראפיק מייצרת את הסביבה המתאימה לשלב הבא. הפלטפורמה של החברה זוכה כבר היום, לשמחתנו, לאמון וקרדיט מצד מחלקות התחבורה הגדולות בצפון אמריקה. סבב ההשקעה הנוכחי הוא בעל חשיבות אסטרטגית עבורנו, בעזרתו נוכל להעמיק את פריצת הדרך הטכנולוגית שעליה מתבססים הפיתוחים שלנו ולתמוך בהרחבת הפעילות העסקית. זוהי תקופה משמעותית עבורנו, לאור קפיצת המדרגה שמאפשרת הפלטפורמה לשותפינו. אנו חווים עלייה ניכרת בהיקף הפעילות, לקראת עתיד שיאפשר לראשונה למיליוני תושבים ליהנות מסביבה בטוחה ואפקטיבית".

אתמול (ג') הצפינו ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר התקשורת, יועז הנדל, למעלות תרשיחא כדי לחנוך את הסיב האופטי בעיר, במעמד ראש העיר, ארקדי פומרנץ, מנכ"ל בזק, דודו מזרחי, מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, וגורמים נוספים. ראש הממשלה בנט ושר התקשורת הנדל קיבלו סקירה ממנכ"ל בזק, דודו מזרחי, על פריסת הסיבים במעלות-תרשיחא ובאזור הצפון, ולאחר מכן נכחו במעמד חיבור הסיבים בעיר על ידי חברת בזק. מחברים את מעלות לסיב האופטי. צילום: חיים צח, לע"מ ראש הממשלה אמר, כי "הפריפריה מעניינת אותנו מאוד. זה יעד לאומי עבורנו. המשמעות של חיבור הפריפריה ושל כל מדינת ישראל לסיבים אופטיים, לכלכלה ולמשק – היא עצומה. זה מגדיל את כל התוצר הלאומי בצורה דרמטית, כי הכל הולך מהר יותר וקל יותר. יותר עסקים, חינוך טוב יותר, זה מפחית את העומס בכבישים, את זיהום האוויר וזה מעודד סטארט-אפים בכל מקום שמחברים". שר התקשורת אמר, כי "סיבים אופטיים הם מנוע הצמיחה הכלכלי החשוב ביותר שנפרס עכשיו בישראל. … החיבור כאן הוא לא רק חיבור של סיבים, הוא גם חיבור ערכי. זו הדרך שלנו, קו מחרשה, קו סיב, פיתוח המרכז לצד פיתוח הגליל והנגב".

בקובץ שהודלף, ובו מספרי טלפון של 50,000 יעדים, לכאורה, של רוגלת פגסוס של NSO – חברת הסייבר ההתקפי הישראלית – נמצאים פרטיהם של פוליטיקאים רבים מהעולם, כך לפי פרסום אמש (ג') של הוושינגטון פוסט בארה"ב והגרדיאן הבריטי. ברשימה נמנים פרטיהם של עשרה ראשי ממשלה, מכהנים ולשעבר, שלושה נשיאים, נשיא לשעבר – ומלך. בתקשורת ציינו כי לא ניתן להקיש מכך שהשמות והטלפונים שברשימה מעידים שבטלפונים הללו הותקנה הרוגלה, ושהם אכן נפרצו – אלא שהמדינות והממשלות שרכשו את הרוגלה רצו לעקוב אחריהם. הרשימה כוללת פרטי טלפון של יותר מ-600 פקידים בכירים ופוליטיקאים מ-34 מדינות, ביניהן אוגנדה, אזרביג'אן, איחוד האמירויות, איראן, אפגניסטן, ארצות הברית, בהוטן, בחריין, בריטניה, דרום אפריקה, הודו, הונגריה, טוגו, טורקיה, כוויית, מאלי, מצרים, מקסיקו, מרוקו, נפאל, סין, ערב הסעודית, עיראק, פקיסטן, קונגו, קזחסטן, קטאר ורואנדה. לכאורה – רשימה של יעדי ריגול של ממשלות שהיו לקוחותיה NSO   פרסום הרשימה, ציינו כלי התקשורת, אינו עדות לכך שמספרי הטלפון הללו נפרצו, אלא שהיא כוללת מספרים, שישנו חשד, כי ממשלות שהיו לקוחותיה של NSO – ביקשו לעקוב אחריהם. בין השמות ברשימה: סיריל רמפוזה, נשיא דרום אפריקה; עמנואל מקרון, נשיא צרפת; תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO); סעד אל חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר; שארל מישל, ראש ממשלת בלגיה לשעבר וכיום נשיא המועצה האירופית; מוחמד השישי, מלך מרוקו; סעדדין עותמני, ראש ממשלת מרוקו; עימראן ח'אן, ראש ממשלת פקיסטן; פליפה קלדרון, נשיא מקסיקו לשעבר; הדיפלומט רוברט מאלי, שליחו המיוחד של ממשל ביידן לנושאי איראן; רוהאקנה רוגונדה, ראש הממשלה של אוגנדה; מוסטפה מדבולי, ראש ממשלת מצרים; וברהם צאלח, נשיא עיראק. לפי התחקיר – המשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם – פגסוס, הרוגלה של NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, שימשה לפריצה לעשרות טלפונים חכמים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי, ג'מאל חאשוקג'י. את התחקיר הבינלאומי הוביל ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז (Forbidden Stories). לתחקיר היו שותפים יותר מ-80 עיתונאים מ-17 כלי תקשורת ב-10 מדינות. עיתונאי הוושינגטון פוסט הצליחו לאמת כי מספרי הטלפון שברשימה הם אכן של אותם פוליטיקאים, אלא שאיש מהפוליטיקאים לא הסכים למסור את הטלפון שלו לבדיקה שתאשש האם הותקנה בו הרוגלה. ניתוח של מעבדות האבטחה של אמנסטי העלה כי מתוך מדגם של 67 טלפונים מהרשימה – של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ועורכי דין – ביותר ממחצית מהם, 37, נמצאו עדויות לכך שהם הותקפו על ידי רוגלת פגסוס. האמירויות וסעודיה היו "להוטות" לעקוב אחרי בכירים מצרים מהנתונים שהודלפו עולה כי ערב הסעודית, כמו גם איחוד האמירויות הערביות, "היו להוטות", לעקוב אחרי פקידי ממשל בכירים במצרים. זאת, למרות הקשרים ההדוקים של שתי המדינות לעבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא מצרים. אחד מהפוליטיקאים שצוינו ברשימה היה מדבולי, ראש ממשלת מצרים. סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות עקבו (או רצו לרגל) גם אחר צאלח, נשיא עיראק, המקורב לארה"ב. מרוקו הכחישה ריגול אחר מנהיגים זרים כלשהם, למרות שהיא מסרה כי אין לעיתונאים כל הוכחה שיש לה קשר כלשהו עם החברה הישראלית, הרי שניתוח הרשומות שהודלפו הראה כי מרוקו עקבה, או רצתה לרגל, אחר עשרות פקידי ממשל בכירים בצרפת, כולל הנשיא מקרון. סעודיה ואיחוד האמירויות לא הגיבו לפרסום. הודו ופקיסטן לא התייחסו לטענה לפיה דלהי רצתה לעקוב אחר חאן, ראש ממשלת פקיסטן. מ-NSO נמסר בתגובה כי "הרשימה (שהודלפה) אינה רשימה של יעדי פגסוס, או מטרות פוטנציאליות של הרוגלה. המספרים ברשימה אינם קשורים לקבוצת NSO בכל צורה שהיא. כל טענה לפיה שם שכלול ברשימה קשור בהכרח למטרה של פגסוס, או שהוא מטרה פוטנציאלית – היא שגויה ושקרית".

סאפ פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני של השנה, ולמחצית הראשונה של השנה. בשתי התקופות חלו ירידות קלות בהכנסות, ועלייה דו-ספרתית ברווח הנקי. במהלך שתי התקופות נרשמו גם עליות דו-ספרתיות בהכנסות ענן, אך ירידה בהכנסות של סעיפים אחרים. בששת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-2.81%, ל-11.07 מיליארד יורו – עלייה של 303 מיליון י'. ההכנסות, כאמור, ירדו ב-247 מיליון, ל-13.02 מיליארד יורו – ירידה של 1.86%. הרווח התפעולי ירד ב-22.05%, ל-1.94 מיליארד י', אך הרווח הנקי גדל ב-48.44%, ל-2.52 מיליארד יורו. ברבעון המדווח, ההוצאות הכלליות גדלו ב-4.14%, ל-5.69 מיליארד יורו – עלייה של 226 מיליון יורו, וזאת לעומת ירידה של 74 מיליון י' בהכנסות, ל-6.67 מיליארד – ירידה של 1.1%. במהלך הרבעון, ההכנסות מפעילות ענן של ענקית התוכנה גדלו ב-11.355, ל-2.28 מיליארד י', אך ההכנסות בסעיפים אחרים פחתו. ההכנסות ממכירת רישיונות ושירותי אחזקה לתוכנה קטנו ב-5.21%, ל-3.47 מיליארד יורו. ההכנסות מסעיפים אחרים פחתו ב-11.12%, ל-919 מיליון יורו. במהלך הרבעון הרווח התפעולי פחת ב-23.36%, אך הרווח הנקי גדל ב-63.73%, ל-1.45 מיליארד יורו. רווח נקי למניה בסיסי גדל ב-57.53%. כריסטיאן קליין, מנכ"ל סאפ. צילום: יח"צ כריסטיאן קליין, מנכ"ל החברה, אמר בעקבות פרסום התוצאות: "אנו רואים ביקוש גובר לפתרונות הענן שלנו. משתמשים רבים בוחרים בטכנולוגיות שלנו כדי לבצע טרספורמציה לסביבה דיגיטלית. האסטרטגיה העסקית שלנו עובדת. זאת הרבעון השליש ברציפות של ביצועים מוצקים, כשאנחנו מעבירים ערך מוסף רב ללקוחות שלנו, בזכות עוצמת הפלטפורמה והאפליקציות שלנו".