משרד התקשורת הודיע היום (א') על כוונתו לפתוח במבצע אכיפה נגד חברות פיראטיות, המספקות שירותי אינטרנט ללא רישיון מתאים לכך' בחודש נובמבר הקרוב. המבצע ייערך בעקבות מידע שהצטבר במשרד על כ-25 חברות שהקימו רשתות תקשורת בניגוד להוראות חוק התקשורת בכמה יישובים במרחב הכפרי, בייחוד באזור הגליל ובמגזר הערבי, ומספקות שירותי תקשורת ללא רישיון. לדברי המשרד, הפעילות הפיראטית מייצרת סכנות במרחב הציבורי תוך פגיעה בתשתיות חשמל וסכנה של קריסת עמודים, מספקת שירותי תקשורת לקויים למנויים וגורמת לפגיעה בתחרות ובמוטיבציה לפרוס רשתות תקשורת מתקדמות. יועז הנדל, שר התקשורת, אמר, כי "מדינת ישראל קיבלה בעשור האחרון החלטה – לא להחליט בסוגיות המשילות בנגב ובגליל. התוצאה של היעדר המנהיגות היא אובדן שליטה בכל התחומים – מפשיעה חקלאית ועד אלימות חסרת גבולות במגזר הערבי. כחלק מהכאוס הכולל שמתחולל לנגד עינינו, נפרסו רשתות תקשורת וחשמל פיראטיות שמסכנות חיי אדם, ואף מתקיימות גניבות של חיבורים מספקים מאושרים, והלכה למעשה אלו מצמצמים את היכולת של אזורים שלמים להתחבר לתשתיות תקשורת מתקדמות. בניגוד להעלמות עין של הדרג המדיני שהיו בשנים האחרונות, אנחנו מקבלים החלטה למגר את התופעה באמצעות פעולות משולבות של אסדרה ואכיפה –  ניתן הזדמנות לחברות להסדיר את פעילותן באופן חוקי ומורשה, ומי שלא יסדירו את פעילותן עד נובמבר, תבוצע אכיפה נחושה ובלתי מתפשרת נגדו. מטרת המבצע היא לחבר את המגזר הערבי לתשתיות מתקדמות, לצמצם פערים ולעצור את הבלאגן והכאוס". המשרד, לדבריו, ינקוט פעולות אכיפה נחושות ותקיפות נגד חברות שיפעלו ללא רישיון מתאים, במטרה להבטיח כי שירותי התקשורת גם יעמדו בדרישות המשרד הקבועות ברישיונות חברות התקשורת. הרישיונות קובעים הוראות מתחום התחרות, הגנות צרכניות, חובות הנדסיות שונות, חובה לבצע סינון תכנים פוגעניים ועוד. לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, ציינה, כי "פעילות פיראטית פוגעת בפריסת רשתות מתקדמות, מונעת תחרות, מסכנת חיי אדם, ובסופו של יום פוגעת באזרחים שמתגוררים באזורים שבהם מתקיימת הפעילות הבלתי-חוקית. לא נאפשר לחברות שפועלות באופן פיראטי להמשיך לספק שירותי אינטרנט ללא רישיון בצפון, בדרום, במגזר הערבי או היהודי, ובכל מקום בישראל". יצוין, כי מדיניות הרישוי שאומצה על ידי שר התקשורת באוקטובר 2020 מאפשרת לחברות קטנות, ובכלל כך לכאלו שפעלו במרחב הכפרי ללא רישיון, להסדיר את פעילותן ולפנות למשרד בבקשה לקבלת רישיון מיוחד לתקופה מוגבלת, לפי תנאי סף מקילים. עד היום הוענקו כבר 23 רישיונות מסוג זה לחברות הפועלות במרחב הכפרי, וכ-10 בקשות נוספות נמצאות בימים אלה בבדיקה.

"החלפת מערכת ERP היא דבר מורכב, ונלווים אליו קשיים. למרות זאת, הצלחנו לעשות זאת, והחלפנו את המערכת ב-Big Bang בחברה המורכבת מעשרות חברות, שיש לה מיליוני משתמשים מקוונים בכל פרק זמן נתון", כך אמר חיים שלו, מנהל יישומים פיננסיים, רנדום לוג'יק (מקבוצת 888). שלו דיבר בפורום 3C מבית אנשים ומחשבים. המפגש, בשיתוף אורקל (Oracle) ישראל, נערך ביום ה' האחרון באולם האירועים סטוקו בתל אביב. את המפגש הנחתה גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת האנטרפרייז באגף ה-SaaS, באורקל ישראל. קבוצת 888, הסביר שלו, המפתחת משחקי הימורים מקוונים בטוחים, הוקמה ב-1997 והונפקה בבורסת לונדון ב-2005. "בדומה לטוטו וללוטו, קבוצת 888 עובדת בכפוף לרגולציות במדינות השונות שבהן הקבוצה פועלת, תוך מתן דגש על פעילות IT סביב השעון, ובאופן מאובטח". "המנוע לשינוי המשמעותי", הסביר, "היה שמחלקת הפיננסים בקבוצה הבינה כי מערכת ה-ERP הקיימת לא תקדם את החזון שלה. המחלקה שמה לה למטרה לפעול להאצת ההיבטים הכלכליים, להעמיק את הניטור של הפעילויות ולהאיץ ולשפר את התהליכים התפעוליים. בחנו את המערכות שבשוק והחלטנו שהולכים על פתרון ענן". לדבריו, "היעדים שהצבנו לעצמנו היו: הטמעת מערכת מאובטחת, עם פלטפורמה אחודה, הזרקת חדשנות, צריכת BI ישירות, עבודה במודל רב שכבתי, מיכון, בניית שירותים משותפים ויכולת התרחבות עתידית". "הפרויקט", סיכם שלו, "ארך תשעה חודשים והסתיים לפני חצי שנה. העבודה בפרויקט הייתה מאתגרת, כי הוא נעשה במהלך משבר הקורונה. אחד הדברים החשובים לאורך הדרך הוא תכנון לוחות זמנים ורתימת הארגון לתהליך. מי שלא מתכנן – מוצא עצמו בסוף מכבה שריפות. ענינו לדרישות המחלקה עם יותר בקרה, ניטור, יכולת להגדלת משאבי המחשוב, מיכון ואג'יליות. אנו ממשיכים להשתפר כל הזמן". עידן של אי ודאות שלזינגר אמרה כי "המנמ"רים נדרשים לפעול בעידן בלתי ידוע. כמו שלא היינו יכולים לדמיין שבשל הקורונה נעבוד מהבית יותר משנה, כך המנמ"ר מצוי במידה רבה של אי ודאות לגבי העתיד. לכן עליו לדאוג שהארגון שלו יהיה נגיש מכל מקום בעולם, התוכנות שלו תהיינה זמינות בזמן אפס – וכל זאת ללא מעורבות של מתכנתים, מפתחים ותשתיות". לדבריה, "כיוון שאיננו יודעים מה יהיה מחר, עלינו לחשוב להתנהג כאילו כעת זה מחר". "המענה", הסבירה, "הוא מימוש תפיסה שמביאה את המידע הארגוני בצורה נגישה ובאפס זמן, עם עבודה בתצורת SaaS ולימוד מתהליכי Best Practices ארגוניים. כך ניתן המענה למצב דוגמת מגיפת הקורונה, שבו ארגונים נדרשו לפתח בדחיפות ובמהירות שירותים ואפליקציות". כך, ציינה שלזינגר, "לארי אליסון, מייסד אורקל ומנהל הטכנולוגיות שלה, הנחה לעשות זאת כבר לפני 15 שנים, עם ה-Fusion Applications, ואמר: 'ראה את הדברים בהווה גם אם הם עדיין בעתיד'. ב-2011 השקנו את הגירסה הראשונה של Fusion Cloud, לאחר שלקחנו את כל המערכות והשירותים האפליקטיביים שפיתחנו, כתבנו אותם מחדש וכיום אנחנו מציעים את מערכת ה-SaaS היחידה בעולם של אפליקציות ארגוניות אמיתיות – לא כזו שבה השרתים יושבים בתצורת אירוח. המעבר למודל מבוסס ענן חוסך את עלויות השדרוג, כי הלקוח הארגוני מקבל מדי רבעון גרסה חדשה". גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת אנטרפרייז באגף SaaS באורקל ישראל. צילום: עזרא לוי שלזינגר סיימה בציינה כי "על ה-ERP בענן של אורקל עמלים 49 אלף מפתחים, המערכת מתהדרת באלפי פטנטים, בפיתוחה הושקעו שישה מיליארד דולר ויש לה 8,000 לקוחות ארגוניים. היא עובדת ב-125 מדינות, ב-26 שפות, עם פתרונות ייעודיים ל-23 מגזרי תעשייה ועשו לה 50 התאמות מקומיות, כולל לישראל ולשפה העברית. כל חברות המחקר בעולם, וכך גם STKI בארץ, מציינות את ההובלה שלנו בתחום ה-ERP בענן. "בנוסף, כיוון שהיא כולה מוכוונת מובייל, ניתן לצרוך את המערכת מכל מקום, כמו מערכת מסחר מקוון, כשה-BI מובנה בה באופן שלוב. בשוק מבינים כי SaaS הוא העתיד ואין צורך להמציא מחדש את הגלגל. בשלוש השנים האחרונות, כולל בקורונה, חווינו גידול בהיקף הפעילות שלנו בעולם האפליקציות העסקיות ב-SaaS: ניהול שרשרת האספקה, ERP, CRM, ניהול משאבי אנוש, ניהול הנדסי ופיננסי – כשהכל בענן. נוספו לנו עשרות לקוחות חדשים של ארגוני אנטרפרייז".

קונה אנונימי מסתורי שילם שני מיליון דולר על עותק חדש שמעולם לא נפתח של משחק הווידיאו .Super Mario Bros משנת 1985, שהוצע למכירה באתר האוספים Rally. המחיר ששילם משקף שיא חדש, ששבר את השיא מלפני חודש של 1.56 מיליון דולר ששולמו במכירה פומבית עבור עותק סגור של Super Mario 64. נראה שבשנה האחרונה הפכו משחקי וידיאו ישנים מצרך חם במיוחד, והם נמכרו במחירים שוברי שיאים. למשל, ביולי 2020 נמכר עותק של .Super Mario Bros במכירה פומבית תמורת 114 אלף דולר. בחודש נובמבר האחרון נשבר השיא הזה, ו-Super Mario Bros. 3 נמכר תמורת 156 אלף דולר. מאוחר יותר, באפריל השנה, שקע גם השיא הזה באבק, כש-.Super Mario Bros הצליח לעבור אותו בפי ארבעה ולהימכר במכירה פומבית ב-660 אלף דולר, והמשחק The Legend of Zelda גרף בחודש הקודם 870 אלף דולר. שלא כמו המשחקים שלעיל, שנמכרו במכירות פומביות, המכירה האחרונה של .Super Mario Bros התקיימה בצורה שונה. אתר Rally רוכש משחקים ופריטים שונים, כמו ספרי קומיקס, והופך כל אחד מהם לחברה קטנה, שאנשים יכולים לרכוש בה מניות, כמו השקעה. אם מישהו מציע לרכוש את כל המוצר, המשקיעים מצביעים בעד או נגד המכירה. במקרה זה, לפי דיווח שפורסם בטיימס, Rally רכשה את העותק תמורת 140 אלף דולר באפריל האחרון, ובעלי המניות אישרו את המכירה לאספן האנונימי.

עבור ארגונים רבים רשת האלחוט (WiFi) מוגדרת כבר שנים כתשתית Mission Critical. ארגונים דוגמת מרכזים לוגיסטיים, מלונות, מוסדות חינוך, בריאות והיי-טק נשענים כבר שנים על תשתית האלחוט, המהווה חלק אינטגרלי ומהותי בפעילותם היומיומית. העלייה החדה במספר המכשירים המחוברים וכמות האפליקציות והמידע שזורם ברשת, כמו גם השקת תקן WiFi 6, המאפשר העברת קצבי תעבורה עצומים על רשת האלחוט, מובילים יותר ויותר ארגונים לשנות את תפישת העבודה, ולעבור לתצורת Wireless Office Only. שינוי מהותי זה מעמיד את רשת האלחוט במרכז הארגון, מחייב שינוי חשיבה והופך את הבחירה בפתרון המוגדר כ-Best of Breed WiFi לקריטי להצלחת הארגון בטווח הזמן הקצר, ובעיקר במתן מענה לדרישות המשתנות בטווח הבינוני והארוך.   מהפכה זו לה אנו עדים אמנם נשענת על שינויים טכנולוגיים, אך מובלת למעשה על-ידי משתמשי הקצה. אותם צרכני תקשורת הם אלו שנותנים את הטון, הם אלו שמגדירים את הצרכים והם אלו שקובעים את רמת השירות הנדרשת מהרשת האלחוטית בפרט, ומהארגון בכלל. בתוספת הנתונים שהזכרנו קודם, הפך שם המשחק עבור מנהלי מערכות המידע מ"ניהול רמת השירות של הרשת" (Network Uptime) ל"ניהול חוויית משתמש הקצה". משחק שונה המחייב הגדרה מחדש של הצרכים ושל אופן האפיון, הניטור והניהול של הרשת הארגונית כולה.  עידן חדש זה מאופיין במעבר מניהול מסורתי, אנושי ופסיבי ברובו (מגיב), לניהול באמצעות הפעלת יכולות למידת מכונה (ML) ובינה מלאכותית (AI), לניצול משאבי הרשת והמידע המופק ממנה לייעול ביצועים ושיפור עקבי. השימוש ביכולות אלו אינו מסמן נטישת טכנולוגיות קיימות, הממשיכות להתפתח בזכות עצמן, אלא הוספת רובד נוסף, המאפשר ניצול של המידע ויכולות הרשת בצורה אופטימלית, קיצור זמני תגובה והוספת ערך חדש, אמיתי, לארגון. בעוד שארגונים רבים עדיין מסתמכים על המשאב האנושי בניטור, ניהול וטיפול בתקלות רשת, יותר ויותר חברות מאמצות את גישת ניהול חוויית משתמשי הקצה מתוך הבנה שחווית המשתמש משפיעה באופן ישיר על הפרודוקטיביות ושביעות הרצון של העובדים. פתרונות אלחוט ורשת ממוקדים לצורכי הארגון בשוק התקשורת, בו רוב היצרניות מוגדרות כ-All around Players או כ-One Stop Shops, ומנסות "לשחק על כל המגרש" (טלפוניה, מחשוב, שרתים, Cyber Security ובנוסף גם WiFi), ממקדת חברת ראקאס נטוורקס (RUCKUS Networks) את מירב מאמציה ופתרונותיה בפטנטים ייחודיים בתחום ה-RF (רדיו), אשר מספקים ללקוחות פתרונות אלחוט ורשת ממוקדים, העונים על האתגרים האמיתיים העומדים בפני הארגון. כחלק מפתרונות הרשת הקווית ורשת האלחוט המנוהלות מה-Network Controller, השיקה ראקאס נטוורקס את RUCKUS Analytics – שירות ענן המספק מידע בזמן אמת על רשת התקשורת, מפשט את תהליך השירות, ומאפשר לארגונים עם רשתות מורכבות לשפר באופן יזום את חוויית משתמש הקצה. ראקאס אנליטיקס, המבוסס על מנגנוני למידה ממוחשבת (ML) ובינה מלאכותית (AI), מספק נראות מקיפה של הרשת, מזהה אירועי זמן אמת המשפיעים על רמת השירות, מסווג אותם על פי חומרתם, מטפל בהם באופן אוטומטי, ומאפשר למנהל הרשת לאמת את הפעולות שהתבצעו או לחילופין – לבצע אותן בעצמו על פי ההמלצות של המערכת, תוך קיצור זמני הטיפול והבטחת רמת השירות למשתמשי הקצה. בנוסף מאפשרת RUCKUS Analytics ביצוע "הדמיה" של משתמשי קצה מסוגים שונים, שימוש באפליקציות ובשירותי רשת והחזרת תובנות ומשוב ברמת חוויית המשתמש, הכוללות המלצות לשיפור ויישומן הלכה למעשה. התובנות מפלטפורמת ניתוח הרשת מאפשרות לארגונים להשיג תמונה חסרת תקדים של המתרחש בזמן אמת, הן ברחבי הרשת כולה ועד לרמת הרכיב הבודד. לא פחות חשוב מכך, ניתוח רשתות באמצעות מנגנונים אלו מאפשר לארגוני IT להיות פרואקטיביים יותר, להפחית את תקורות הניהול, לשפר את היעילות התפעולית ולהבטיח סביבות ארגוניות טובות יותר – מוכוונות חוויית משתמש קצה.  בימים אלו השיקה ראקאס נטוורקס תכנית המאפשרת גישה מיידית והפעלת RUCKUS Analytics, בצורה קלה ובחינם לתקופה של 90 יום. לקריאה נוספת על המערכת ויכולותיה לחץ על RUCKUS Analytics לפרטים נוספים אנא פנה לגטר קום, המשווקת הבלעדית של RUCKUS Networks בישראל

כבר שמענו עדויות של אנשים ודיווחים שה-Apple Watch – השעון החכם של חברת אפל – הציל את חייהם. אבל במקרה האחרון הזה, הסיפור אפילו מדהים יותר מתמיד. ברנדון שניידר, מומחה מכירות בן 25 ומאמן ריצה מלונג איילנד, קיבל עזרה רפואית מצילת חיים בזמן, מכיוון שענד שעון חכם של אפל, כך לטענתו. על פי הדיווחים, שניידר, שלא חש בטוב בגלל כאבי בטן, הגיע לבדיקות בבית החולים. כשהלך לשירותים במתקן הרפואי, חווה נפילה מפתיעה וחמורה. הוא נפצע קשות מהנפילה, לא הצליח להיעמד בחזרה וכנראה איבד את הכרתו, וזאת מבלי שאיש ידע היכן הוא. לא רק תכונות כושר לצעירים. ה-Apple Watch. צילום: BigStock סיוע במקרי חירום גם לצעירים אלא שאז תכונת זיהוי הנפילה, המוטמעת ב-Apple Watch, באה לעזרתו. הפיצ'ר התריע מיד לאביו על מקרה חירום, והאב הגיע מיד לבית החולים ואיתר את בנו מחוסר ההכרה. הסתבר שהוא באמת חווה נפילה קשה במיוחד, ולכן הוא הובהל לחדר הטיפול הנמרץ. סריקת CT שבוצעה בו מיד קבעה שהמכה שקיבל בנפילתו שברה את גולגלתו, אבל גם איתרה המטומוטות מסכנות חיים, שהיו בראשו מבלי שאיש ידע זאת. בניתוח מוח מורכב שחווה הצילו הרופאים את חייו, ואיחו את שברי הגולגולת. אחרי ארבעה ימים ברנדון שב להכרה והחל בהליך ההחלמה שלו. האירוע התרחש לפני כחודש וזכה כעת לכותרות משום שברנדון הוא, להבדיל ממרבית האנשים שדיווחו עד כה על היות השעון מציל חיים, בחור צעיר ופעלתן וההבנה שהשעון החכם יכול לסייע גם לשכמותו באמת מפתיעה למדי. ברנדון גם הגדיש בפני מראייניו שהוא משוכנע כי ה-Apple Watch הוא שהציל אותו ממוות בטוח. תכונת זיהוי הנפילות הושקה בשנת 2018 כחלק מ-Series 4 של השעון. מאז היא קיימת בשעון וכשהיא מוגדרת ביכולתה לאתר מצבים שבהם עונד או עונדת השעון מפסיקים לנוע באופן פתאומי (שלא כמו בשינה אז התנועה נרגעת לאט). במקרה כזה, אם האדם לא מגיב לשעון בתוך 45 שניות, הגאדג'ט שולח הודעה לאיש קשר מועדף שהמשתמש בחר מבעוד מועד, ובקביל – מתקשר לשירותי חירום. ברנדון אמר לתקשורת שהוא ממליץ לאנשים בכל גיל המשתמשים גם הם ב-Apple Watch להגדיר את השעון כך שיאפשר יצירת קשר במקרי ובזמני חירום עם מי שנבחר על ידם מבעוד מועד.

חברת נמלי ישראל הקימה באחרונה ועדת איתור לחיפוש מנהל אגף מערכות המידע שלה, במקומו של גדי בן משה, שממלא את התפקיד מאז אוגוסט 2016. הוועדה מחפשת מועמדים חיצוניים וניתן לפנות אליה עד למוצאי השבת הקרובה, ה-14 באוגוסט. בין דרישות התפקיד: תואר ראשון לפחות באחד ממקצועות ההיי-טק ומדעי המחשב; ניסיון של חמש שנים ומעלה בניהול מערכות מידע, כולל ניסיון בניהול תקציב בתחום; ניסיון של ארבע שנים ומעלה בניהול באופן כללי; ידיעת עברית ואנגלית; ושליטה בתוכנות מקצועיות, ידע בפיתוח, תשתיות ואבטחת מידע בתקשורת מחשבים ובטכנולוגיות מחשוב מתקדמות. תואר שני רלוונטי, ניסיון בהטמעת מערכות מידע בתעשייה או בחברה ממשלתית והיכרות עם תחום התחבורה בכלל ועם עולם הנמלים בפרט יהוו יתרון. בתיאור התפקיד נכתב בין תחומי אחריותו.ה של המנמ"ר.ית החדש.ה: גיבוש והובלת פעילות ומדיניות המחשוב של נמלי ישראל, גיבוש תוכניות עבודה שנתית ורב שנתית בתחום, תקציב שוטף ופיתוח, אחריות לאספקת שירותי תחזוקה וטיפול בתקלות מחשוב, לקיום הדרכה והטמעה לעובדי החברה ולייזום רכש עבור נמלי ישראל בעולם המחשוב, ייצוג החברה בקהילויות מערכות מידע ותקשוב בארץ ובחו"ל ואחריות על תחום אבטחת המידע. בנמלי ישראל מציינים כי תינתן עדיפות למועמדים בעלי מוגבלויות, יוצאי אתיופיה, דרוזים וערבים, וכי המועמדים המתאימים יישלחו למבדקי התאמה ולמבדקים ביטחוניים. אחד הפרויקטים המרכזיים: תקשוב נמל הדרום החדש נמלי ישראל היא חברה ממשלתית שהוקמה בפברואר 2005, במקום רשות הנמלים, והיא אחראית על נמלי הים של המדינה – בחיפה, באשדוד ובאילת. בשנים האחרונות בוצעו ומבוצעים בחברה כמה פרויקטי IT משמעותיים, בהם פרויקט מחשוב נמל הדרום החדש, שמוקם בימים אלה ליד נמל אשדוד הוותיק. באוקטובר האחרון פורסם שבינת תשמש כקבלן התקשוב הראשי של הפרויקט, בעלות של כ-100 מיליון שקלים. בשנה שעברה זכתה החברה באות בתחרות IT Awards של אנשים ומחשבים על פרויקט פיתוח מערכת גיוס עובדים מבוססת סאפ בחברה, שבוצע בשיתוף אקזיט מבית וואן. לפני שמונה למנמ"ר נמלי ישראל שימש בן משה כמנהל יישומי קהילת הים וכמנהל תשתיות מחשוב ואבטחת מידע בחברה, וכן כדירקטור מטעם העובדים בדירקטוריון שלה. בטרם הצטרפותו לנמלי ישראל הוא ביצע שורה של תפקידים במגזר העסקי, בהם סמנכ"ל פיתוח עסקי בגלובל אייג'נטס, מנהל מחלקת שיווק מוצרי דטה לעסקים בחטיבת השיווק של בזק ומנהל מחלקת רשתות גישה בחטיבת הנדסה בחברה זו. לדרישות ותיאור התפקיד המלאים לחצו כאן.

גוגל הביעה בעבר התעניינות ברכישת אפיק גיימס – החברה שבבעלותה המשחק הפופולרי פורטנייט; כך עולה ממסמכים משפטיים שפורסמו בסוף השבוע ב-The Verge. דבר מעניין נוסף שעולה מהמסמכים הוא אמירה של מנהל בכיר בגוגל שלפיה טעינת אפליקציות ממקורות לא רשמיים (Sideloading) – אפשרת שניתנת לביצוע באנדרואיד – היא "חוויה נוראית". המסמכים הוגשו במסגרת תביעת הגבלים עסקיים שאפיק גיימס מנהלת נגד גוגל. זאת, בנוסף לתביעה שמנהלות נגדה 36 ממדינות ארצות הברית. המדינות תובעות את החברה עקב דרישתה שכל הרכישות בתוך האפליקציות שמעוניינות להיכלל בחנות שלה, Google Play, יעברו דרכה – כלומר, ישתמשו במערכת החיובים שלה. כדאי לראות את ההתעניינות של גוגל באפיק גיימס דרך אותה תביעת הגבלים עסקיים, שבה טוענת בעלת פורטנייט שהענקית ממאונטיין וויו משתמשת בכוחה המונופוליסטי. זאת, לאחר שגוגל הסירה בשנה שעברה את פורטנייט מהחנות שלה. במקום זאת, באפיק גיימס החליטו לנצל את האפשרות שניתנת באנדרואיד להוריד אפליקציות ממקורות לא רשמיים, על מנת שמשתמשים במערכת ההפעלה הגוגלית יורידו את פורטנייט באופן זה. לטענתם, גוגל מפחדת מכך. לא ברור האם גוגל עשתה משהו והאם פנתה בכלל לאפיק כדי להתחיל בשיחות לרכישה. מנכ"ל אפיק, טים סוויני, טען בציוץ שפרסם בסוף השבוע בחשבון הטוויטר שלו כי "לא ידענו אז ובגלל הצו ההגנתי של בית המשפט, אנחנו מגלים רק עכשיו על כך שגוגל שקלה לקנות את אפיק, כדי לחסום את המאמצים שלנו להתחרות ב-Google Play".

פרויקטי מחשוב במגזרים הממשלתי והציבורי הם לרוב פרויקטים מורכבים, עתירי משאבים כספיים וככל שממשלה צועדת יותר לכיוון הדיגיטציה, החשיבות שלהם הולכת ועולה. הסטטיסטיקה אומרת ששליש מהפרויקטים הללו לא מגיעים לסיום, או מסתיימים בפערים עצומים בין התכנון לבין הביצוע. הספרות המחקרית בנושא ממשל ומדיניות עוסקת באחרונה בין היתר בהפקת לקחים ולמידה מכישלונות של אחרים, כדי למנוע מהם לקרות גם אצלך. הנחת היסוד היא שכישלונות בפרויקטי ממשל הם דבר בלתי נמנע, אבל לימוד הסיבות לכישלון והפצת המידע בצורה שקופה לציבור הרלוונטי יכולים, בסבירות גבוהה, למנוע את הישנותם במקומות אחרים. אלא שלשם כך צריך לשתף בכישלונות, וזה מהלך לא טבעי, שאינו חלק מה-DNA של גופים ממשלתיים (ולא רק), שבדרך כלל משאירים אותם בתוך המשרדים. במאמר שפרסם לפני ימים אחדים ג'ונתן קראפט, מנהל מייסד של מכון המחקר האמריקני פוליסי רדי (Policy Ready), שעוקב אחרי פרויקטים ממשלתיים כדי להפיק לקחים מכישלונות, הוא מביא דוגמה לפרויקט IT כושל בנציבות שירות המדינה של קנדה. החשיבות של הדוגמה הזאת היא בעצם העובדה שהאנשים שמאחורי הפרויקט היו מוכנים "להרים את הווילונות", כפי שקראפט כותב, לפתוח את הניירות ולהעמיד את הפרויקט לבדיקה. לא כדי לחפש אשמים, לא כדי לנגח מישהו, אלא כדי לתרום ידע ליתר המשרדים בממשלת קנדה, על מנת שידעו לא להיכשל מאותן סיבות. אז מה קרה בנציבות שירות המדינה הקנדית? מדובר בפרויקט רציונליזציה של יישומים (AR) שהחל ב-2011, ומטרתו הייתה שדרוג והחלפת מערכות המידע שלה. הפרויקט נמשך כעשור וסופו לא תאם את התכנון והציפיות שהיו ממנו. התחקיר של אנשי המכון העלה כי במהלך הפרויקט צצו דרישות שונות ורבות, שלא היו בתכנון המקורי ודרשו מקורות תקציביים לא מעטים. אלא שעיקר הכשל היה בהון האנושי: מנהלי הפרויקט לא הציבו את האנשים הנכונים לביצוע המשימות. בנוסף, פיתוח המוצרים לא היה בסטנדרט הנדרש, מה שהביא לעיכובים באספקת התוצרים. זאת ועוד, תוך כדי הפרויקט התרחשו שינויים רבים. התוצאה הייתה שחלק ממטרות הפרויקט הושגו, אבל לא המטרה העיקרית. המסקנות שעולות מהתחקיר של מכון המחקר האמריקני הן שהנציבות הקנדית הייתה צריכה לבצע תכנון מדויק יותר של הפרויקט, להקצות לו תקצוב ריאלי והכי חשוב – לתת יותר את הדעת על כוח אדם. במאמר נכתב כי הוצבו לביצוע הפרויקט אנשים שלא היה להם ידע עדכני על מנת למלא את המשימות ושהנציבות לא הצליחה לגייס את האנשים הנכונים. התוצאה הייתה חיכוכים בין הצוותים, חילוקי דעות והחלפת האשמות הדדיות. עוד צוין במאמר שהגישה המקורית של מנהלי הפרויקט הייתה ללכת על אג'יליות, אבל הם למדו בדרך הקשה שכדי לעשות זאת נדרשת עבודה מקדימה קשה, שכוללת תהליכים ארוכים וסיזיפיים. או, במילים אחרות, אין קיצורי דרך. ומה אצלנו? פרויקטי מחשוב ממשלתיים בישראל עברו במשך השנים תהליכי לימוד ארוכים, שעלו למשלם המסים הרבה מאוד כסף. בשנות ה-90 היה נהוג לומר בציניות שכל מכרז ממשלתי לא מסתיים בוועדת המכרזים אלא בבית המשפט – בדרך כלל בפשרה, כאשר המסקנות מתחקירים שנערכו בעקבות הדיונים הן שהמציאות שאחרי ביצוע הפרויקט לא תאמה את ההכנות למכרז, תכנון הציפיות והדרישות של משרדי הממשלה ממנו. חוזים שנחתמו לא היו סגורים עד הסוף וכאשר צצו דרישות חדשות, שלא היו חלק מהם, החלו החיכוכים בין הספקים ללקוחות בממשלה, בעיקר סביב חריגה מהתקציב. המושג "פתיחת מטריות" הפך אז כמעט שם נרדף למכרזים ממשלתיים. בשני העשורים האחרונים המצב השתפר, אבל בניגוד לממשלת קנדה, בישראל תחקיר בעקבות כישלונות הוא דבר נדיר ביותר במגזר הציבורי. יש בארץ כמה פרויקטי מחשוב ממשלתיים שלא הסתיימו מזה זמן רב, ולא בוצעו תחקיר והפקת לקחים. אחד מהם הוא פרויקט תעודות הזהות החכמות, שהחל אי שם בתחילת שנות ה-2000 ועד היום לא הסתיים. ככל הידוע, לא נעשה תחקיר ללימוד השגיאות הרבות שבוצעו בפרויקט זה, ואם כן – מסקנותיו לא שותפו לציבור. בימים אלה מבוצע אחד מפרויקטי המחשוב החשובים ביותר בתולדות ממשלת ישראל, אם לא החשוב שבהם. הכוונה היא לפרויקט נימבוס, להעברת המחשוב הממשלתי לענן. בחודש אפריל פורסמו החברות שזכו בו, אלא שמבקר המדינה גילה ליקויים בשלבים המוקדמים יותר. האתגר של הממשלה הנוכחית הוא להפיק את הלקחים, כדי שהמשך הפרויקט יהיה חלק ככל האפשר. השורה התחתונה: הפקת לקחים מכישלונות של פרויקטים בממשלה היא דבר חשוב לא רק ברמת ההבנה מה קרה, אלא גם כדי לשתף את יתר הגורמים ולא להשאיר את זה בין כותלי המשרד הממשלתי הרלוונטי. השקיפות והעין הציבורית יכולים לתרום לצמצום כישלונות עתידיים שכאלה ולחסוך לא מעט כספי ציבור.