"נהוג לחשוב שעידן הקרח הביא להכחדת הדינוזאורים, אולם זה לא נכון. הציפורים הן המופע המשודרג של הדינוזאורים, ובהקבלה לעולם ה-IT, הן עפות מהר יותר, גמישות, וזריזות", כך אמר רוברט ברון, מהנדס פתרונות בכיר לתחום ענן ובינה מלאכותית ביבמ (IBM). ברון דיבר בפתח כנס IBM Instana Webinar. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באופן וירטואלי היום (א'), בהשתתפות יותר ממאה מקצוענים לתחום. לדברי ברון, "עולמות הפיתוח והתפעול השתנו בשנים האחרונות, ממעבר שרתים וירטואליים במקום פיסיים, ועד תוכנה כשירות, Cloud Native וקוברנטיס. צוותי הפיתוח נדרשים לנצל טכנולוגיות חדשות בקצב מהיר, עם מיכון פיתוח, בדיקות אוטומטיות וכל זה בסביבות IT מורכבות, על מנת לעמוד בקצב השינויים ההולך וגדל". ברון ציין כי "אי אפשר לתקן את מה שלא רואים, צריך פתרון המתאים לעולם חדש זה. ככל שקצב החדשנות גדל, כך גדל בהתאמה הצורך שלנו לשחרר מוצרים מורכבים יותר בקצב מהיר יותר, על מנת לעמוד בתחרות בשוק דינמי ומשתנה. יש לוודא שהפתרון אינו רק עסקי, כי אם עומד בדרישות ביצועים". ברון ציין כי "יבמ רכשה את Instana, שמספקת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור ולנראות ביצועים של אפליקציות, ולנראות של מערכות ניטור ה-IT. זו השתלבה ב-IBM Cloud Pak עבור AIOps של ווטסון, לאוטומציה של פעולות IT באמצעות בינה מלאכותית. כך, אנו מעניקים ללקוחות הארגוניים יכולות אוטומציה, המופעלות על ידי בינה מלאכותית, שמשתרעות מ-AIOps, שימוש ב-AI, לאוטומציה של פעולות IT, ובתצפית על יישומים ותשתיות, כשהכל בנוי על Red Hat OpenShift להפעלה בכל סביבת ענן היברידית". "נושמת" Serverless ו"שוחה" קוברנטיס "המענה של הענק הכחול", אמר ברון, "הוא בשלושה רבדים. הראשון – הבנה מה קורה על ידי יכולות תצפיתניות. להבדיל מניטור, שבו רואים רק כיצד המערכת מגיבה, פה מדובר על יכולת לדעת איך המערכת מתנהגת, מה נורמלי מבחינתה ומה מפריע לה לפעול. הרובד השני הוא אוטומציה: המערכת לומדת לבד את הסביבה שלה ואת מה היא צריכה כדי לכסות את כולה. היא דוגמת ואוספת נתונים מדי שנייה, או פחות מכך. הרובד השלישי מבוסס בינה מלאכותית, והוא מאפשר לטפל בהמון נתונים, תוך הוצאת המוץ מהתבן, התראות בטרם תקלות, ואם התקלה צצה – קבלת אותות לגבי הסיבות שמסייעות להגיע לפתרון מהיר". ברון הציג את "סטאן", הכינוי שלו למערכת, ואמר כי "היא מספקת יכולות ניטור וניראות מקצה לקצה, היא נולדה לענן, ואינה נדרשת להתאמות ולשינויים לסביבה החדשה, היא 'נושמת' Serverless ו'שוחה' קוברנטיס Kubernetes. היא מבצעת דגימות מדי שנייה, וכך מונעת רעידת אדמה עתידית: עם התראה בזמן אמת, או מראש – כשהיא מזהה חריגה מהנורמות, והכל היא עושה בלא סיוע אנושי". "מיכון מבוסס בינה מלאכותית הפך למחויב המציאות", סיכם ברון. "הוא עוזר להפוך את כל העבודות הממוקדות במידע לפרודוקטיביות יותר. ארגונים זקוקים לנראות מלאה על מה שקורה בכל תשתית הענן ההיברידית שלהם, ובכל הארגון שלהם. עסקים נדרשים לתוכנות מונעות AI, שיעזרו להם לנהל את הקושי והמורכבות של הפעלת יישומים בין עננים. המערכת שלנו לא רק קובעת פעולות, אלא גם מאפשרת ללקוחות לבצע אותן. כך אנו מבטיחים זמני תגובה מהירים של יישומים, גם בביקוש גבוה. יש לנו כבר לקוחות מחברות פורצ'ן 100 בחו"ל, ואנו בשלבי דיונים מתקדמים על הפרק בקרב מוסדות פיננסיים וחברות היי-טק בישראל". זיו דאי, ארכיטקט פתרונות ענן היברידי ביבמ. צילום: יח"צ הוובינר הסתיים בהצגה מעשית של הכלי, שנעשתה על ידי זיו דאי, ארכיטקט פתרונות ענן היברידי ביבמ. לדבריו, "אחד הדברים האהובים עלי באינסטנה הוא שבשל המיכון הרב איני נדרש לעמול קשה. המערכת יודעת לסרוק את כל הרכיבים באופן אוטומטי, היא יודעת לנטר לבד מתי משהו קורה, ובהתאמה, מניפה דגל אדום. הכלי תופר פתרון נוח למשתמש – וכך נעשה בו שימוש לא רק על ידי אנשי IT – אלא גם בידי מנהלים עסקיים". לצפייה בכנס לחצו כאן.

כלא אלקטרז ("הסלע"), ששימש כמתקן צבאי במאה ה־19, פעל על אי קטן מול חופי סן פרנסיסקו, ומכל רחבי ארצות הברית נשלחו אליו האסירים הקשים ביותר, שזכו ליחס נוקשה מצד הסוהרים. ב-11 ביוני 1962 שלושה שודדי בנקים, פרנק מוריס והאחים ג'ון אנג'לין וקלרנס אנג'לין, הציתו את דמיונם של רבים בעולם – כאשר באחת הבריחות המפורסמות בהיסטוריה הם נחלצו מהכלא האכזרי, שנכון לשעתו נחשב כבית הכלא השמור ביותר בעולם. השלושה נמלטו דרך חור בקיר, אלתרו רפסודה העשויה ממעילי גשם מנופחים ועצים, וחתרו מהאי את דרכם לחופש – וככל הנראה לא שרדו את השחייה מהאי המבודד. הבריחה הניבה השראה לסרטים ולסדרות, ושנה לאחר מכן נסגר מתקן הכליאה. השלושה הם האסירים היחידים שברחו מהכלא השמור בכל 29 שנות פעילותו, שלא נמצאו מעולם: שאר הבורחים ממנו נלכדו, או מתו מירי, או טבעו במי המפרץ. ובמעבר חד, קפיצה של שישה עשורים קדימה, לבריחה מבית הסוהר גלבוע בשבוע שעבר. לטעמי, הדמיון בין הבריחות מתחיל ומסתיים בצמד המילים "חפרו מנהרה". אגב, לא הייתה זו המנהרה הראשונה שנחשפה בכלא גלבוע. קדמה לה מנהרה שנתגלתה כבר ב-2014. כלא גלבוע, למרות הגדרתו כ"מתקן ביטחוני ברמה אבטחה גבוהה", אינו אלקטרז, וזכריה זביידי, עם כל הכבוד לטלי פחימה, אינו חואקין גוסמן, "אל צ'אפו" (הקטן). לאחר הריגת אוסמה בן לאדן, הפך ראש קרטל הסמים סינלואה למבוקש מספר 1 בארה"ב. הוא הצליח להימלט ממאסר וממעצר שלוש פעמים, באחת מהן מבית כלא פדרלי שמור היטב. לצד הזכות על שב"ס ייאמר, כי כמו ארגונים ציבוריים וממשלתיים רבים במדינה, הוא סבל בשנים האחרונות מדיאטה תקציבית, לרוב מוגזמת, מהקפאת מינויים, מעודף מטלות, מריבוי אסירים ומתנאי מחיה ירודים שלהם, לרבות צפיפות בתאים. זאת, לצד מחסור בכוח אדם וחוסר עדכון טכנולוגי. לצד החובה, תיזקף העובדה כי הארגון אינו חף מפגמים.  כבר ב-2013 קבע מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי "פרויקט 'קידמה' להסבת מערכות הליבה של שירות בתי הסוהר למערכת ERP פרי פיתוח פנימי כשל בכל היבט, ובנוסף, תקציבו חרג וזינק פי יותר משלושה: מ-43 ל-144 מיליון שקלים". בדיון בוועדת ביקורת המדינה בכנסת ב-2014 אמר נציג מבקר המדינה, כי "מדובר בפרויקט משברי. זה פרויקט שנקלע למשבר עמוק בשלושת הפרמטרים העיקריים שלו: בלוח הזמנים, בתקציב, ובתכולות שלו… שב"ס בסופו של דבר נותר עם חלק קטן מהתכולות של הפרויקט שאליהם התכוון בתחילת הדרך". בפרוס התשפ"ב, הבה נקנח את הטור בנימה אופטימית. למרות הכישלון המפואר, הרי הבריחה של זכריה וחבורתו עשויה להיות גם נקודת מפנה. אתמול (ש') צוינו מלאת שני עשורים לאסון התאומים. האירוע העלה על נס את פועלם של כבאי העיר ניו-יורק, ש-343 מהם נהרגו בפיגוע הטרור. המוטו של המחלקה, New York's Bravest – הפך את הכבאים לגיבורים החדשים. משבר הקורונה הפך כל אחד ואחת מאיתנו לבעלי תואר דוקטור, עם התמחות באפידמיולוגיה. בתוך המציאות המאתגרת הזאת, נגיף הקורונה הפך את צוותי הרפואה, הנמצאים בחזית המאבק בו – לגיבורים אף הם. אף שאין ספק כי הבריחה מכלא גבעון היא כישלון מפואר, הרי שטמונה בו גם הזדמנות פז: לשפר את תנאי האסירים, לטייב את כוח האדם בשירות, למלא תקנים חסרים, וכן – גם לערוך פרויקטים טכנולוגיים, שיביאו את שב"ס למקום טוב יותר תפעולית. באפריל השנה מונה יקי זנו, ששימש סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק דיסקונט, לתפקיד ראש חטיבת הטכנולוגיות בשב"ס. הוא כיהן בעבר כמנמ"ר שירות בתי הסוהר במשך כחצי שנה, כשהיה בין תפקידים בבזק, שבה הוא בילה את מרבית הקריירה שלו. זנו אחראי על כ-200 עובדי החטיבה, שחלקם עובדי השירות וחלקם עובדי מיקור-חוץ. החטיבה נושאת באחריות מקצועית על קציני הטכנולוגיה, הפרוסים ב-36 בתי הסוהר במדינה ומשרתת את 15 אלף עובדי שירות בתי הסוהר. עם לא מעט תקציבים, יש לזנו סיכוי לקדם את החטיבה בראשותו לעבר המקבילות שלה בצה"ל, בשב"כ ובמד"א. לתשומת לב הקורא ע. בר-לב.

בשבוע שעבר התקיים במכללה האקדמית ת"א-יפו כנס בן יומיים בשם Core C++ 2021. אירוע כזה מעלה מספר שאלות: איך מנהלים כנס תחת מגבלות קורונה? עדיין מפתחים ב-++C? ומה יש עוד לחדש בתחום? השאלה הראשונה היא די פשוטה: הכנס התקיים תחת מגבלות התו הירוק ובנוסף נערכו בדיקות קורונה מהירות לכל באי הכנס. כולם יצאו שליליים. ממשאל חלקי נראה שכל המשתתפים, כ-230 במספר, היו מחוסנים ב-2 או 3 מנות חיסון. כנראה שמי שמאמין ב-++C מאמין גם בחיסונים. עדיין מפתחים ב-++C? מסתבר שכן. ++C היא אמנם שפה עם ותק של כ-35 שנים בתעשייה, אבל עדיין חיה ובועטת. לפני כ-15-20 שנה כבר התחילו להספיד את השפה, כאשר שפות כמו Java ו-#C תפסו את מקומן בשוק. אבל המקום של ++C לא נעלם, ותקנים חדשים של השפה לצד הבנה שהיתרונות שהשפה מציעה נשארו חשובים – משאירים את השפה פופולרית ובשימוש נרחב. פרויקטים חדשים במגוון רחב של תעשיות ותחומים נכתבים ב-C++: מתעשיית הרכב ועד לפינטק, מכשור רפואי, משחקים ומנועי אנימציה, תקשורת, מודלים של למידה עמוקה, תשתית לשפות פיתוח עיליות ועוד. הסיבות העיקריות לשימוש ב-++C הן הצורך בביצועים מהירים, ניצול יעיל של משאבי מכונה וגישה ישירה לחומרה. התקנים החדשים של השפה (התקן האחרון, ++C20, יצא כפי שאולי ניתן לנחש ב-2020) מכניסים לשפה מאפיינים חדשים, שגורמים לקוד חדש שנכתב ב-++C להיראות מודרני יותר, קל יותר לתחזוקה, יעיל יותר ופחות מועד לבאגים. יש כאלו שרואים לעיתים בקוד מודרני ב-++C וריאנט כלשהו של פייתון. אז מה יש עוד לחדש בתחום? לשאלה הזאת ענה, בין השאר, מייסד השפה ביארנה סטרוסטרפ, שנתן הרצאה מקוונת ביום הראשון של הכנס והציג את ההתפתחות של השפה ב-15 השנים האחרונות ואת הצפי להמשך ההתפתחות של השפה. תהליכי ההתפתחות של שפות הינם נושא מעניין למעקב ומחקר. התפתחות איטית מדי יכולה לגרום לשפה לשקוע ולאבד את מקומה – כמעט מה שקרה ל-++C לפני שיצא לאוויר העולם התקן של ++C11 בשנת 2011. מנגד, התפתחות מהירה מדי עלולה להכניס חוסר תאימות לאחור, לשבור APIs או להציע מאפיינים שבדיעבד עלולים להסתבר כמיותרים או מזיקים. ההתפתחות של ++C במהלך השנים, באמצעות ועדת התקינה של השפה – ה–ISO C++ Committee, נעשית בזהירות רבה, כאשר ההצדקה לכל תכונה חדשה שמוצעת לשפה נבדקת בקפידה. עם זאת, השפה מתפתחת עם תכונות חדשות ומשמעותיות – לתקן ++ C20, למשל, נכנסו ה-"Big Four": Modules – שיטה חדשה לניהול יחידות קומפילציה שונות, שבאה להחליף את השיטה הישנה של קובצי header ושימוש ב-include# – באופן שיפשט ניהול פרוייקט ++C ויקצר זמני קומפילציה. Range – תחליף מסוים לשימוש באיטורטורים שמאפשר כתיבת קוד פשוט יותר, לצד יכולות חזקות של שרשור פעולות על מבני נתונים ועל views. Concepts – המלך החדש של Duck Typing ב-++C – הגדרת interfaces סטטיים על פי הדרישות שהטיפוס נדרש לקיים, תחליף ראוי למנגנון ה-SFINAE האהוב ושנוא בו-זמנית על רבים. Coroutines – המנגנון שקיים מזה זמן בשפות אחרות, ומאפשר כתיבת קוד יעיל יותר ותמיכה טבעית בקוד אסינכרוני – הגיע גם ל-++C. אז לאן ממשיכים מכאן? השאלה לגבי עתיד שפות הפיתוח היא שאלה פתוחה תמיד. ישנן תחזיות שבקרוב יגיעו שפות שיאפשרו לנו לכתוב קוד שיכתוב תוכניות מחשב. רועי שילקרוט כתב על כך בפורבס ישראל. אבל העתיד הזה הוא בינתיים תיאורטי. המציאות בינתיים מובילה להתפתחות עקבית של כל שפות הפיתוח, לא רק ++C, באופן שמצד אחד נותן לכל שפה כלים נוספים חדשים, אך במקביל הופך את האתגר בשליטה בשפה לקשה יותר. במקביל, שפות חדשות – עם מודלים מהודקים יותר, או שונים מהקיימים – תופסות את מקומן. התחרות בין שפות פיתוח היא בריאה ומייצרת תנועה מתמדת של שוק התוכנה אל שפות שמציעות מודל טוב יותר לצד תוצאות טובות – בזמני ריצה, דינמיות של ההרצה, footprint כולל ועוד. לצד הצמיחה המהירה של שפות פיתוח ששמות דגש על מהירות וקלות הפיתוח, כגון פייתון – C++ ממשיכה לשמור על מקומה בשוק כשפה משמעותית בתעשיות שבהן נדרשת גישה ישירה לחומרה, ביצועים מהירים או ניצול מקסימלי של משאבי המערכת.   הכותב הוא מבית הספר למדעי המחשב, האקדמית תל אביב-יפו, ממארגני כנס ++Core C.

יודע כל האקר טירון שאין תקופה טובה יותר לנסות לרמות אותנו מאשר בחגים. חוקרי חברת אבטחת המידע ESET מזהים החל מאתמול (ש') גל הודעות זדוני בווטסאפ, ש-"מבטיח" לחלק פרסים לרגל אירועים שונים, כמו חגיגות ה-50 לרמי לוי, חגיגות ה-60 לשופרסל וחגיגות ה-100 לטויוטה. לאחר שהקורבן מקליק על הקישור שהתקבל באפליקציית המסרים המיידיים, הוא מגיע לדף שמברך אותו על האפשרות שלו לזכות בגיפט קארד בסך 2,000 שקלים. כל מה שצריך לעשות הוא לענות על ארבע שאלות פשוטות, כמו "האם אתה מכיר את הרשת?" או "האם את קונה ברשת?". לא מתנה ולא שופרסל. מקור: ESET אחרי מענה על השאלות מגיע שלב בחירת המתנה, והגולש מתבקש לבחור בין 12 קופסאות מתנה. לאחר שהמשתתף בחר בקופסה ה-"נכונה" – כולן נכונות – הוא זוכה בפרס. כדי לקבל את הפרס, מתבקש המשתתף שזכה לשתף את הפעילות עם חמש קבוצות או 20 חברים בוואטספ. למעשה, מדובר בהפצת ההונאה בוואטספ למשתמשים רבים נוספים, שישמשו בקרוב כקורבנות פוטנציאליים. לאחר השיתוף עם החברים, מתבקש הקורבן להשלים את ההרשמה בתוך 30 שניות בלבד והפרטים "נשלחים לבדיקה". לאחר השלמת רישום כל הפרטים, הקורבן מתבקש להוריד את האפליקציה Light cleaner- כדי לזכות בפרס. אחרי שהוריד והפעיל את האפליקציה, ניתן לראות בתמונה הבאה שמתבצע "איסוף מידע על הטלפון". לא מתנה ולא רמי לוי. מקור: ESET כאשר האפליקציה עובדת, נראה שהיא אוספת מידע שקשור לזיכרון המכשיר ולשימוש בסוללה ובזיכרון המטמון. לדברי עידן אברמוב ממחלקת השירות והתמיכה ב-ESET ישראל, "אנחנו כבר יודעים שאין מתנות חינם. כלל אצבע בכל הקשור לפעילויות ברשת הוא להבין שהחברות לא ימהרו לתת לנו מתנות בשווי אלפי שקלים, ובטח שלא כל כך בקלות. שיתוף פעולה עם הונאות מהסוג הזה עלול להביא לנזקים שונים, בהם הקפצת פרסומות טורדניות שמשרתות את התוקפים לרווח כספי, הורדת אפליקציות זוללות סוללה והרשאת גישה לאחסון במכשיר, שמאפשר גם גישה לנתונים אישיים כמו תמונות וקבצים". "ההמלצה שלנו בכל הקשור לפעילויות הכרוכות במתנות חינם היא קודם כל להיות ספקניים, לא להוריד יישומים למכשירים וכמובן לא לתת פרטי אשראי ותשלומים", ציין. "ואם כבר הורדתם את האפליקציה, חשוב שתמחקו אותה. האפליקציה משמשת כאמצעי הקשר של התוקף עם המכשיר שלכם. על ידי מחיקתה, אתם תנתקו את הקשר שלו עם המכשיר". אגב, במקרה של שופרסל, ההאקרים לא היו רחוקים: הסניף הראשון של רשת המרכולים נפתח ב-1958 ברחוב בן יהודה בתל אביב, כלומר – היא בת 63. אלא שבמקרה של רמי לוי הם היו רחוקים מאוד, משום שאיש העסקים יהיה בסוף השנה בן 66.

בערב ראש השנה חגגה עמותת בוגרי ממר"ם את הפרק ה-60 והחגיגי של MamraMic – הפודקסט הרשמי של בוגרי ממר״ם, ביחד עם פלי הנמר, בוגר ממר"ם ומנהיג של קבוצת אנשים ומחשבים. מפעילי הפודקאסט הם יוסי מלמד ורועי אייזנמן, בוגרי ממר"ם. מלמד הוא מנכ״ל Fast Lane ישראל, חברת הדרכות טכנולוגיות בינלאומית שהחלה את פעילותה בישראל השנה, והוא משמש כיו"ר העמותה בעשור האחרון. אייזנמן הוא יו״ר ובעלים של RE חיתום, חברה להנפקות וגיוסי כספים. מימין: יוסי מלמד, פלי הנמר ורועי אייזנמן. צילום עצמי ״את הפודקסט הקמנו לפני שנתיים כדי לספר את הסיפור של הממר"מניקים. יש כל כך הרבה ממר"מניקים שמשפיעים על תעשיית ההיי-טק, היזמות והסטארט-אפים עם סיפורים מרתקים, וחשוב לנו להביא את הסיפורים האלה לקדמת הבמה", אומר מלמד. "אני חושב שהדבר שעולה באופן מדהים מתוך 60 הפרקים", הוא מוסיף, "זה איכות האנשים שלנו, ה-DNA הכל כך ייחודי שיש לבוגרי ממר"ם, שהם אנשי טכנולוגיה איכותיים, אנשים ערכיים מאוד, מאמינים בעבודה מעמיקה ורצינית וזה לא משנה באיזה שנה הם התגייסו – בין אם זה פרופ׳ אסא כשר, בוגר קורס תכנות ב׳, ועד לקצינים שמשרתים היום ביחידות ממר"ם וברחבי היחידות הטכנולוגיות בצה״ל". ב-60 הפרקים הראשונים הספיקו מנחי הפודקסט מלמד ואייזנמן לארח את מפקד יחידת לוטם, עומר דגן, מפקדות ממר"ם, יחידת שחר ובסמ״ח ואת ותיקי היחידה, ובם אבנר זיו, עופר לוינגר ולא מעט ממובילי המיזמים וחדי הקרן החמים בישראל היום, כמו דרור שמעוני, מנהל הטכנולוגיות של האניבוק, טל חלוזין, מנהל הטכנולוגיות של אינוביד, אמיר ג׳רבי, מנהל הטכנולוגיות של אקווסקיוריטי, מתי סימן, מנהל הטכנולוגיות של צ׳קמרקס, וכמובן אלון כהן, המייסד של סייברארק. אתם כמובן מוזמנים להאזין באפליקציות הפודקאסטים: באפל, בספוטיפיי, וגם בסביבת הווב.

רוקט צ'אט (Rocket.chat) הכריזה היום (א') על מינויה של לינווייט (Linnovate) לנציגתה בישראל. רוקט צ'אט מפתחת צ'אט ארגוני עצמאי מהפופולריים בעולם. "חברות ביטחוניות לא יכולות לעשות שימוש בכלים כמו Slack, ולפעמים אפילו על Teams, וכלים ארגוניים משמעותיים אחרים, כי חלות מגבלות", הסביר אלרואי מרום, מנכ"ל לינווייט, "לכן, הם זקוקים לפלטפורמה עצמאית, שבה המידע מאוחסן כולו בתוך הארגון – כאשר רוקט צ'אט מספקת רק את כלי הצ'אט עצמו, מבלי להיחשף לתוכן השיחות". רוקט צ'אט נוסדה ב-2015 ככלי קוד פתוח לצ'אט ארגוני. כיום היא משרתת למעלה מ-12 מיליון משתמשים מידי יום, בלמעלה מ-150 מדינות. בין הארגונים העושים שימוש ברוקט צ'אט ניתן למצוא את Deutsche Bahn – רשות הרכבות הגרמנית; הצי האמריקני; ובנק קרדיט סוויס. אל הלקוחות הללו מצטרפים לקוחות מהמגזר הביטחוני בישראל, אשר עושים שימוש ביכולות הצ'אט המתקדמות של החברה, מבלי לחשוף את השיחות עצמן המתנהלות בצ'אט. כעת תעמוד לרשות הלקוחות הישראלים נציגות ישראלית של החברה, אשר תאפשר תמיכה והטמעה של המערכות השונות אותה היא מספקת. "פלטפורמת הקוד הפתוח שלנו צומחת במהירות, והופכת להיות הפתרון הטוב ביותר עבור ארגונים הרוצים להבטיח את הסטנדרט המרבי לפרטיות הנתונים ואבטחת השיחות הפנימיות והחיצוניות שלהם", הסביר חוליו אזזיני, מנהל השותפויות ב-רוקט צ'אט. "רמת הבשלות הטכנולוגית בישראל גבוה מאוד, ולכן הקשר עם שחקנים מקומיים משמעותי במיוחד, על מנת שנוכל לפתור יחד את האתגרים העסקיים העומדים בפניהם, כדי לאפשר ללקוחותינו לנהל את השיחות הפנימיות והחיצוניות שלהם בצורה שהם צריכים, עם פרטיות מלאה, אבטחה וריבונות על הנתונים שלהם". "הרבה חברות חוששות מדליפת מידע החוצה, ומשתמשות בכלים ישנים. מעכשיו, לאותן חברות יתאפשר המוצר האיכותי ביותר עם נציגות ישראלית. חלק מההתמקצעות שהשוק בישראל עובר, כולל גם מעבר מפלטפורמות צרכניות שנועדו לתקשורת פרטית לכאלו שמיועדות לתפעול יומיומי של רשתות וחברות סגורות", סיכם ואמר מרום. לינווייט היא חברת הטכנולוגיה ישראלית המתמחה בהעברת ארגונים לענן, על בסיס טכנולוגיות קוד פתוח. החברה מפתחת ומטמיעה מערכות קוד פתוח, המאפשרות איסוף והנגשה של מידע ארגוני, תוך שמירה על פרסונליזציה ומידור. החברה מפעילה את K8Support, שירות הקמה, תמיכה ותחזוקה לקוברנטיס ארגוני.

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים: במסגרת מעקב עולמי שחוקרי צ'ק פוינט מבצעים, עוד מנובמבר אשתקד, אחרי קבוצות שעוסקות במסחר לא חוקי בבדיקות קורונה ובתעודות מתחסן , הם גילו קבוצה ישראלית בטלגרם שעושה בדיוק את זה. הקבוצה עונה לשם תעודות קורונה מתחסן/בדיקות קורונה. החוקרים ציינו שהקבוצה פעילה מאז יוני – כחודשיים לפני שהתחילו הנסיעות לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה. "אולם", הם מסרו, "בשבועות האחרונים היא החלה להציע בדיקות קורונה שליליות מזויפות עבור החוזרים לישראל מאוקראינה. בדיקה שכזו ניתנת לרכישה עבור 100 שקלים ובתמורה מתקבלת בדיקה עם שם המזמין". יש לציין שמאז שהחלה החזרה מאומן לאחר ראש השנה גילה משרד הבריאות מאות בדיקות מזויפות שכאלה. אלא שמנהלי הקבוצה לא מסתפקים בחוזרים מאומן: ביום ו' האחרון הקבוצה התחילה להציע בדיקות קורונה שליליות לחיילים, שמחקות טפסים לכאורה של חיל הרפואה – גם הן במחיר של 100 שקלים. לדברי עודד ואנונו, ראש מחלקת חולשות מוצרים בצ'ק פוינט, "אנחנו עוקבים אחרי זיופים של בדיקות קורונה וחיסוני קורונה מנובמבר 2020 ורואים כיצד התחום הזה מתפתח. מה שהתחיל כקבוצות של האקרים בדארקנט עבר למסחר חופשי באפליקציות מסרים דוגמת טלגרם. מדובר בקבוצות שמכילות לעתים מאות אלפי בני אדם. בימים האחרונים גילינו את המכירות באוקראינה, אגב ראש השנה באומן. כך, ניתן לראות כמה קל לזייף בדיקת קורונה ולהיכנס לישראל כאשר אתה נושא בגופך את הנגיף, או שאתה חולה". חוקרי צ'ק פוינט העבירו את הממצאים שלהם ליחידת להב 433 של המשטרה, לטובת המשך הבדיקה.

בסוף השבוע ניתן פסק דין במשפט המסוקר של אפיק גיימז נגד אפל, שענקית התפוח בוודאי לא "מאושרת" ממנו: היא תיאלץ להתיר למפתחים לגבות תשלומים על רכישות בתוך אפליקציות שלא באמצעות מערכת התשלומים שלה, ובכך היא תפסיד את עמלת ה-30% שהיא גובה על הרכישות האלה. פסק הדין של השופטת המחוזית איבון גונזאלס מבית המשפט המחוזי כולל צו מניעה מיידי וקבוע, שמורה לאפל לפתוח אפשרויות תשלום עבור מפתחי האפליקציות ב-App Store. ובמילים אחרות: המאבק של אפיק להוסיף קישורים לתשלום בתוך משחק פורטנייט הפופולרי שלה, ובכך להימנע מתשלום עמלה של 30% לאפל על הרכישות בתוך המשחק – הצליח לה. צו המניעה מורה לאפל שלא למנוע עוד ממפתחים הכללה של קישורים ישירים שלהם בתוך האפליקציות, אם לתשלומים ואם לצורכי קשר עם המשתמשים. החל מיום ו' האחרון, לאפל יש 90 יום לקיים את הצו. מנגד, אפל זכתה גם לנחמה קטנה בפסק הדין, כשהשופטת פסקה, כי היא לא הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים. אפל התייחסה לנקודה הזאת בתגובתה וציינה, כי "היום אישר בית המשפט מה שאנו יודעים מזמן: ה-App Store לא מצויה בהפרה של שום חוק הגבלים. כפי שבית המשפט הכיר, 'אפל מתמודדת מול תחרות קשה בכל פלח של עסקיה, ואנו מאמינים שהלקוחות והמפתחים בוחרים בנו מפני שהמוצרים והשירותים שלנו הם הטובים ביותר בעולם. אנו נשארים מחויבים להבטיח שה-App Store היא חנות בטוחה ואמינה, שתומכת בקהילת מפתחים משגשגת וביותר מ-2.1 מיליון משרות בארה"ב, ובמקום שהחוקים ישימים בצורה שווה על כולם". עם זאת, בעוד אפיק הצליחה בטיעון שלה בנוגע לאפשרויות התשלומים ב-App Store, היא גם מתמודדת כעת עם כך שבית המשפט מצא כי אפל לא הפרה את החוזה עימה, וכעת יהיה עליה לפצות את אפל על כך שהפסיקה לשלם לה את עמלת ה-30% על רכישות בתוך פורטנייט, ולשלם לה את הסכומים שהייתה אמורה לשלם מלכתחילה אילו לא הייתה מעבירה את ערוץ התשלום למערכת התשלומים שלה בשנת 2020. הסכום הזה לבדו עומד על כ-3.65 מיליון דולר, ובפסק הדין מוזכרים נזקים נוספים שיהיה עליה לשלם לאפל. בנוסף, מאחר שפסק הדין קובע כי ההחלטה של אפל לסגור את חשבון המפתחים של אפל הייתה "בת תוקף, חוקית ובת אכיפה", אפל יכולה להמשיך לא להתיר לאפיק גיימז לחזוק לחנות כמפתחת מורשית ובעלת רישיון.