The headlines that made most buzz on this page
10/10/21 18:41
12.73% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המערכות החכמות כבר כאן מזה כמה שנים, ומשרתות מאות מיליוני אנשים. אבל התחום הרחב הזה ילך ויתפתח עוד בשנים הבאות, שלא לומר בעשורים הקרובים, ואלה שייהנו מפירותיו יהיו הצעירים של היום. אחד התחומים המרכזיים שהמערכות החכמות יטלו בו תפקיד הוא תחום הבריאות ועולמות נושקים. מסקרן לשמוע במה בדיוק הצעירים הישראליים רוצים שהמפתחים יתמקדו.
את השאלה הזאת שאלה יצרנית מוצרי החשמל והאלקטרוניקה אלקטרולוקס במסגרת מחקר שערכה בקרב צעירים בני 15-20 ממדינות שונות, כולל 1,000 ישראלים. על פי הנתונים, הצעירים הישראליים מעוניינים שבביתם העתידי יותקנו מערכות חכמות, שידאגו לשלומם, בעיקר ככלי לייעוצי ותמיכתי בחיי היומיום שלהם. הם רוצים מערכות חכמות שיתמכו במיקסום המערכת החיסונית שלהם (37%), שייעצו בשגרת פעילותם הגופנית (35%), שיעניקו ייעוץ תזונתי (35%), שיספקו הנחיות והמלצות לחיים ברי קיימא (34%) וכאלה שיספקו ייעוץ בריאותי (33%). בנוסף, הם מעוניינים במערכות חכמות שיספקו הגנה מפני רעלים מבחוץ (38%).
הנתונים מישראל דומים מאוד לדטה בעולם
נתוני המחקר הכללי מראים שאין הרבה שוני בהקשר זה בין הצעירים בישראל ובחו"ל: 36% מהצעירים שנסקרו במחקר העולמי מעוניינים במערכות חכמות שייתנו להם עצות בתחומים בריאותיים, 34% במערכות שיסייעו להם לשמור על הכושר הגופני, 33% בכאלה שיתנו להם עצות בענייני תזונה ו-32% שיעזרו להם בקיום חיים ברי קיימא. באשר למערכות להגנה מפני רעלים מבחוץ – כאן עמד הנתון על 35%.
המחקר נערך על ידי יונייטד מיינדס מטעם אלקטרולוקס, וכלל מחקר דיגיטלי כמותי וכן ראיונות עומק. הנחקרים ברשת הגיעו מ-13 מדינות – ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, צרפת, גרמניה, פולין, שבדיה, תאילנד, בריטניה, ארצות הברית, וייטנאם וכאמור, ישראל – וכלל בסך הכול 13,886 נסקרים. כן בוצעו 17 ראיונות עומק עם בני 15-20 מ-13 השווקים שנסקרו.
אלקטרולוקס ערכה את המחקר כחלק ממהלך שהיא מבצעת להתמקדות באכילה טובה יותר, טיפול טוב יותר בבגדים, סביבה ביתית טובה יותר וחברה טובה יותר. החוקרים התמקדו במשבר האקלים ובשמירה על איכות הסביבה, ומצאו כי הצעירים במקומות רבים בעולם, כולל בישראל, רוצים להוביל שינוי לעבר עתיד בר קיימא. 40% מהם השיבו שהם בוטחים בעצמם לביוע השינוי, 35% במשפיענים, כולל משפיעני רשת, ורק 23% – במדענים. כעת נשאלת השאלה האם הם אמנם יתנו את חלקם בביצוע השינוי.
10/10/21 14:48
9.09% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ביט הודיעה היום (א') כי היא לא תאפשר פתיחה של שני חשבונות באפליקציית התשלומים עם אותו כרטיס אשראי. זאת, בעקבות "מספר מקרים בודדים" של הונאה שקרו בביט אתמול, לטענת בנק הפועלים, שמפעיל את האפליקציה.
במהלך סוף השבוע דיווחו משתמשים על פריצות לחשבונות שלהם, שבמסגרתם נגנבו אלפי שקלים. מבצעי מקרי ההונאה השתמשו בפרצה שהייתה חשופה לכל באפליקציה: עד כה ניתן היה לפתוח עם אותו כרטיס אשראי שני חשבונות ביט. באמצעות זאת אפשר היה למשוך כספים מחשבונות הביט האמורים, כשבעל החשבון היה מקבל הודעה ותו לא. כעת החליטו באפליקציה לחסום את האפשרות הזאת, כאמור.
"אף אחד לא פרץ ואין גישה לפרטי המשתמשים"
מבנק הפועלים נמסר עם היוודע הפריצות כי "לאור מספר פניות, חשוב לנו להדגיש כי מיליוני ישראלים מעבירים כספים בבטחה ובקלות דרך אפליקציית ביט. מדובר באפליקציה שעומד מאחוריה בנק, ואף אחד לא פרץ אליה ואין גישה לפרטי המשתמשים".
"כשמזינים כרטיס אשראי באפליקציה, אנחנו בודקים התאמה בין תעודת הזהות של המשתמש לבין כרטיס האשראי ומודיעים למשתמש אם נעשה שימוש בפרטי הזיהוי שלו. כל מקרה של הונאה מטופל על ידינו לשביעות רצון הלקוחות – וכך יהיה תמיד", הוסיפו בבנק.
"בכל שאלה", צוין, "אפשר לפנות אלינו בהודעה בפרטית בעמוד הפייסבוק או במוקד טלפוני של ביט במספר 6428*".
הם הדגישו כי "כמו בכל אירוע של הונאה וגניבת פרטי כרטיס אשראי, יש לטפל בו גם מול מוקד הביטחון של חברת כרטיסי האשראי".
לסיום נכתב בהודעה כי "אנחנו שבים וממליצים שלא למסור לעולם את פרטי כרטיס האשראי לאף אחד. נדגיש שוב כי כל מקרה של הונאה יטופל על ידינו".
10/10/21 13:32
7.27% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פייסבוק שוב חוותה החשכה עולמית בסוף השבוע (ו') האחרון. אחרי התקלה הדרמטית שאירעה בשבוע שעבר – וגרמה לשירותי הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם ולשירות ההודעות המיידיות ווטסאפ (כמו גם לפלטפורמות אינטרנטיות אחרות שבבעלות הענקית ממאנלו פארק) שלא לפעול במשך יותר משש שעות, החל משעות הערב של יום ב' ועד אחרי חצות – החברה כנראה חשה צורך להתנצל בפני המשתמשים המתוסכלים ברחבי העולם.
באקורד הצורם הזה סגרה למעשה פייסבוק שבוע מאוד לא פשוט מצידה. האירועים בו, מלבד התקלות, כללו גם חושפת שחיתויות אמיצה אחת בשם פרנסיס הוגאן, שהתייצבה מול הסנאט ביום ג' האחרון, וטענה שפייסבוק פוגעת בבני נוער וקטינים לטובת רווח כספי גדול. בתגובה קראו הסנאטורים למארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק, להגיע ביוזמתו ולנדב הסברים למחוקקים אודות שלל החשיפות של הוגאן.
פרנסיס האוגן בתכנית 60 דקות. צילום מסך
תקלה "קטנה" וכנראה יזומה
כמו בפעם הקודמת, גם בתקלה הנוספת הזו, שוב נתקלו הגולשים בבעיות בגישה לשירותי פייסבוק במשך שעות. ואולם הפעם הדבר אירע עקב שיפור ושדרוג שהתבצעו במערכת שלה ולא בשל בעיות לא צפויות, כמו בעיית ה-DNS שחיבלה בתפקודה בתחילת השבוע שעבר.
פייסבוק מסרה "התנצלות כנה לכל מי שלא הצליח לגשת למוצרים שלנו בשעות האחרונות", והוסיפה: "תיקנו את הבעיה, והכל אמור לחזור לשגרה כעת".
החשכת השירותים נמשכה הפעם "רק" שעתיים, והחברה תלתה את האשם לה ב"שינוי תצורה", שהשפיע על המשתמשים ברחבי העולם. פייסבוק הוסיפה כי האירוע אינו קשור לשאירע מוקדם יותר השבוע, וגרם לשלל "מוצריה" לחדול מלפעול.
גם בהפסקת הפעילות של יום ו' מוצריה של פייסבוק, אינסטגרם, מסנג'ר ו-Workplace הושפעו. ככל הידוע, ווטסאפ הפעם המשיכה לעבוד ללא בעיות מיוחדות.
פייסבוק הוסיפה בהודעתה לתקשורת גם הבהרה: "אנו יודעים עד כמה אתם תלויים בנו כדי לתקשר זה עם זה", והמשיכה בהכרזה: "תיקנו את הבעיה – שוב תודה על הסבלנות השבוע".
מאתר ניטור האינטרנט Downdetector נמסר כי במשך פרק זמן קצר יחסית, ביום ו', הוא הוצף בהודעות ממשתמשים שדיווחו על בעיות, בעיקר באינסטגרם.
חלק מהמשתמשים, כבר למודי ניסיון, לא חשדו הפעם שמדובר בבעיה בסמארטפון או במחשב שלהם ונכנסו מייד לטוויטר ופלטפורמות מדיה חברתית אחרות כדי לברר מה אירוע, ובעיקר בכדי להתלונן על השיבוש השני בתוך שבוע באינסטגרם ולשתף ממים בנושא.
10/10/21 15:51
7.27% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דנה אלכסנדרוביץ' מונתה באחרונה למשנה למנכ"לית מיקרוסופט ישראל ולראשת חטיבת השיווק והתכנון האסטרטגי בחברה. היא תעבוד תחת המנכ"לית, רונית אטד, וכמו כל משנה למנכ"ל ייתכן שתחליף אותה בעתיד, כשתחליט לפרוש. אם זה יקרה, אלכסנדרוביץ' תהיה האישה השלישית ברציפות שמכהנת כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל – אחרי אטד ושלי לנצמן – דבר נדיר בהיי-טק הישראלי.
בתפקידה החדש כמשנה למנכ"לית, אלכסנדרוביץ' תהיה אחראית על מערך התכנון האסטרטגי והשיווק של מיקרוסופט ישראל, ותוביל תהליכי חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים במעבר לענן.
אלכסנדרוביץ', שעובדת בענקית מרדמונד מזה חמש שנים, חוזרת למיקרוסופט ישראל, לאחר שבשנתיים האחרונות היא שימשה כמנהלת תכנון עסקי ותפעול במטה האזורי של החברה העולמית למזרח התיכון ואפריקה, והייתה אחראית בתפקיד זה על 77 מדינות. קודם לכן, היא הייתה סמנכ"לית הכספים של מיקרוסופט ישראל במשך כשלוש שנים. בעברה עבדה אלכסנדרוביץ' במשך 13 שנים בפרוקטר אנד גמבל – בישראל ובמטה החברה בשווייץ, ובתפקידה האחרון שם הייתה סמנכ"לית הכספים שלה בארץ. היא בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת מהאוניברסיטה העברית.
לדברי אלכסנדרוביץ', עקב הרצון של מיקרוסופט להוביל את מהפכת הענן, החברה "משקיעה רבות בסניף המקומי. זאת, תוך אמונה במשק הישראלי ובמעבר המהיר של ארגונים לשימוש בשירותי ענן מתקדמים לטובת מימוש היעדים העסקיים שלהם".
אטד אמרה כי "המשק הישראלי מתקדם במהירות אל עבר מציאות עננית חזקה ומאובטחת, שמהווה מנועי חדשנות וצמיחה לארגונים. הגעת הדטה סנטר של הענן של מיקרוסופט העולמית לישראל תהווה מכפיל כוח לחדשנות מחשובית מאובטחת. אלכסנדרוביץ' הביאה לתפקידיה הקודמים הבנה עמוקה בהובלת תהליכים ארגוניים עמוקים ומחויבות לאתגרי החברה והמשק הישראלי".
בארבע השנים הקרובות: יותר מהכפלה של מספר העובדים
מיקרוסופט פועלת בישראל מאז 1989. ב-1991 היא הקימה בהרצליה את מרכז המחקר והפיתוח הראשון שלה מחוץ בארצות הברית, וכיום הוא מהווה אחד משלושת המרכזים האסטרטגיים של מיקרוסופט. במרכז, שעבר לפני כשנה וחצי לבניין חדש, כ-30 קבוצות מוצר שונות, שמובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של החברה העולמית. בשבוע שעבר הודיעה מיקרוסופט כי היא תפתח חמישה מרכזי פיתוח נוספים בישראל ותגייס 2,500 עובדים. כך, בתוך ארבע שנים מספר עובדי המו"פ של מיקרוסופט ישראל צפוי לגדול מכ-2,000 לכ-4,500. בשנה וחצי האחרונות גדל ב-30% מספר עובדי החברה, שפועלים כיום בהרצליה, בחיפה, בתל אביב ובנצרת.
מיקרוסופט הייתה בין המתמודדות על מכרז הענן הממשלתי נימבוס – והפסידה. במכרז הענן הממשלתי הענק זכו גוגל ו-AWS, והן גברו עליה ועל אורקל, שהתמודדו מולן. פרויקט נימבוס הוא אחד מפרויקטי המחשוב החשובים והגדולים במדינה בכלל ובממשלה בפרט בשנים האחרונות. הוא כולל את העברת כל השירותים הממשלתיים לענן, ולהשלכות שלו – הישירות והעקיפות – תהיה (וכבר מתחילה להיות) השפעה רבה על עולם ההיי-טק והחברות בענף. זאת, משום שעל רקע המכרז הודיעו החברות שהגיעו לקו הגמר על הקמת אזורי ענן ייעודיים לישראל ודטה סנטרים מקומיים – דבר שהיווה אחד מתנאי המכרז, משום שהשירותים הממשלתיים מחויבים לפעול על גבי שרתים הממוקמים בישראל. כך, החברות יוכלו להציע את השירותים שלהן לארגונים ישראליים – מכאן. מיקרוסופט הודיעה באפריל השנה על דחייה של הקמת הדטה סנטר שלה בענן המקומי מהשנה למחצית הראשונה של 2022.
10/10/21 17:13
7.27% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הרצחת וגם ירשת? מסתבר שההאקרים הרוסיים שפרצו לתוכנה של סולארווינדס החמיצו את השיעור שעסק בכללי ההתנהגות ברשת ומחוצה לה.
ההאקרים, חברי קבוצת APT29, שפרצו לתוכנת הניהול אוריון של סולארווינדס ומשם פרצו לעשרות ארגונים פדרליים בארצות הברית ולמאות ארגונים בעולם, השיגו מידע על חקירות מודיעיניות נגדיות, מדיניות בנושא אישורים לעובדים רוסיים – לזיכוי ביטחוני או לעבודה מול חברות תוכנה אמריקניות, וכן פעילויות של גופי ממשל בארצות הברית למלחמה בנגיף הקורונה.
מיקרוסופט מסרה על כך בהודעה שפרסמה בסוף השבוע, שמהווה המשך להודעה שלה מלפני כמה ימים, שלפיה ההאקרים שעומדים מאחורי קמפיין הריגול הענק בסייבר של סולארווינדס פיתחו דלת אחורית, שגונבת מידע רגיש משרתי ADFS (ר"ת Active Directory Federation Services) של החברה. הדלת האחורית הזו, שעונה לשם FoggyWeb, נמצאה באפריל השנה, ולפי מיקרוסופט היא "פסיבית וממוקדת מאוד", וגונבת מרחוק מגוון אישורי הרשאות, תצורה ומפתחות פענוח. לאחר שהותקנה, היא מאפשרת ניצול לרעה של אסימון אבטחת סימון השפה (SAML). כך, היא מצליחה לסייע להאקרים להעביר מרחוק מידע רגיש משרתי ADFS שנפגעו, על ידי בניית הגדרות שנדמות להיות לגיטימיות, ובעקבותיהן יירוט בקשות של המשתמשים ועל בסיסן – גניבת המידע הרגיש.
לפי מיקרוסופט, "FoggyWeb היא עוד נוזקה שנבנתה בהתאמה אישית, כפי שאנחנו מכירים לעתים קרובות את (כלי הפריצה של) ה-SVR, שירות הביון הזר הרוסי – בקמפיינים שלו".
בהתראת איומים שלה מסוף השבוע מסרה מיקרוסופט כי "המרגלים הרוסיים מחפשים, בסופו של דבר, נתונים ממשלתיים בנושאי סנקציות ומדיניות הקשורות לרוסיה, יחד עם שיטות אמריקניות לתפיסת האקרים רוסיים". כריסטין גודווין, מנכ"לית יחידת האבטחה הדיגיטלית של מיקרוסופט, אמרה כי "החברה הסיקה את מסקנותיה מסוגי הלקוחות והחשבונות שראתה שהם מהווים מטרות ממוקדות".
הדובי החמים – והבכלל לא נעים
ביוני האחרון פורסם כי חלק מכלי התמיכה בלקוחות של מיקרוסופט נפרצו על ידי קבוצת הפריצה נובליום, שהייתה מקושרת – בנפרד – למתקפה על סולארווינדס, שהייתה הרבה יותר מתוקשרת ממנה. המתקפה שביצעה נובליום נערכה על סוכן שירות הלקוחות של מיקרוסופט – והצליחה.
חודש קודם לכן, במאי השנה, מיקרוסופט מסרה שקבוצת ההאקרים הרוסית הפועלת בחסות הקרמלין, שהתפרסמה בביצוע מתקפת הענק שהחלה בסולארווינדס, פעלה שוב. ההאקרים הרוסיים פצחו אז בקמפיין פישינג נרחב, שמטרתו הייתה לפרוץ לכ-150 ארגונים ב-24 מדינות. ההאקרים מרוסיה התחזו ל-USAID, הסוכנות האמריקנית הממשלתית לפיתוח בינלאומי, המממנת פרויקטי סיוע ברחבי העולם. הם התמקדו בכ-3,000 חשבונות אישיים וערכו עליהם "בליץ" של מיילים. הפצחנים שלחו את המיילים דרך חשבון פרוץ שהסוכנות משתמשת בו כדי לשלוח הודעות דוא"ל שיווקיות.
הרוסים עומדים מאחוריה. מתקפת סולארווינדס. צילום אילוסטרציה: BigStock
קבוצת APT29 נתמכת על ידי ממשלת רוסיה וידועה גם בשם Cozy Bear (דובי חמים ונעים). הקבוצה מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה, ולעתים גם ל-FSB, שירות הביטחון הפדרלי, ה-"יורש" של הקג"ב. זמן מה לאחר חשיפת הפריצה לסולארווינדס קבעו גורמי ביון מערביים כי הקבוצה היא האחראית למתקפת הסייבר הענקית, אף שמוסקבה, כצפוי, הכחישה זאת כמה פעמים.
הקבוצה הייתה מעורבת גם בפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית במהלך המרוץ לנשיאות ב-2016. עוד קורבן שלה, שזהותו פורסמה בינואר השנה, היה מערכת ניהול התיקים והגשת התיקים האלקטרונית של הרשות השופטת בארצות הברית. מדובר במערכת המקבילה במהותה לנט המשפט הישראלית. המערכת סבלה מ-"פריצה לכאורה", כחלק מהפריצה שהתבססה על החדרת נוזקה לתוכנת אוריון של סולארווינדס.
קורבן נוסף של מתקפת הענק היה משרד המשפטים בוושינגטון: התוקפים הצליחו להשיג גישה לחשבונות המייל של עובדי המשרד שמשתמשים באופיס 365 של מיקרוסופט.
הקמפיין של APT29 החל באוקטובר 2019 וקיבל דחיפה משמעותית במרץ 2020. פייראיי הייתה הראשונה לחשוף את המתקפה ואת העובדה שההאקרים חדרו למערכותיה – בתחילת דצמבר האחרון. חברות נוספות שנפלו קורבן להאקרים הרוסיים היו VMware, סיסקו, אינטל, אנבידיה, בלקין, יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, דלויט וכאמור – מיקרוסופט.
רבים מגופי הממשל הפדרלי האמריקני נפגעו בקמפיין הפריצות, בהם משרד האוצר, מינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר – ה-NTIA – וסוכנויות מודיעין ומשרד האנרגיה. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, ה-NNSA, שמטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארצות הברית, היווה גם הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ.
10/10/21 13:27
5.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מערכות לניהול קשרי לקוחות – Customer Relationship Management, או בקיצור CRM – ידועות ככלי יעיל וחשוב בארגז הכלים העסקי של כל ארגון. תפקידן לנטר ולנתח את המידע המתקבל מהלקוחות, לעבד אותו ולייצר תמונת מצב עדכנית, שתסייע למחלקות השיווק והמכירות להגדיל את כמות העסקאות בארגון. אבל מה עושים עם העובדים ועם היחס שלהם למערכת החדשה, שעלול לעתים להיות לא חיובי במיוחד?
לפני שעונים על השאלה הזאת, צריך להבין עד כמה מערכות ה-CRM קריטיות לתפקוד תקין של כל מערך מכירות בכל ארגון. דרך טובה לעשות זאת היא באמצעות הסיפור הבא: לפני כמה חודשים פנה אלינו לקוח שתיאר ירידה במכירות. המוצר שלו לא השתנה והמתחרים לא ביצעו מהלכים שאיימו על נתח השוק שלו. "הבעיה היא במערכת ה-CRM", הוא קבע בנחרצות. "היא לא משרתת את הארגון. היא מורכבת מדי ומחלקות המכירות לא משתפות אתה פעולה". במצב כזה, חשוב לציין, אין תיעוד של הממשק מול הלקוחות ואין אפשרות לפקח על תהליכי המכירה. גם הדו"חות שגויים והרבה יישומים במערכת כלל לא מנוצלים.
"אז מה עושים אנשי המכירות והשירות?", שאלתי את אותו הלקוח, והוא השיב בייאוש: "משתמשים בקבצי אקסל".
המערכת, יש לומר, נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, ועלויות הפיתוח שלה היו בהתאם. הבעיה הייתה שהמערכת, טובה ככל שתהיה, לא התאימה לצרכי הארגון, אבל המנכ"ל לא ויתר ודרש מעובדיו להתיישר ולעבוד אתה, ויהא המחיר אשא יהא. "השקענו סכומים גבוהים מאוד ועברנו תקופת הטמעה ארוכה מאוד", מיהר לטעון. "מה גם שמדובר באחת המערכות הטובות שיש כיום, אז אין סיבה שלא יעבדו אתה כאן".
הפתרון שתיקן את המצב
הכי פשוט לאלץ את העובדים לקיים את רצון המנכ"ל – אבל יש דרכים נוספות. אחרי מיפוי מהיר של יישומי מערכת ה-CRM, שימוש עד אחרון אנשי המכירות ואבחון נכון של צרכי המחלקות השונות, בוצעה התאמה של מערכת בסיסית יותר בעלות נמוכה בהרבה. ההגדרות הותאמו לצרכים של אנשי המכירות, ואנשי השירות ותיאום הפגישות זכו ליישומים משלהם.
בתום שבועיים של הטמעה והדרכה, המנכ"ל יכול היה לנשום לרווחה. לרשותו עמדה מערכת חדשה, ידידותית למשתמש ופשוטה לתפעול.
המסקנה: לא חייבים לחיות עם המצב הקיים וכן, גם אם המערכת יקרה, זה לא אומר שהיא מנצחת את כל האחרות. המטרה הייתה בפרויקט זה, ויכולה להיות בכל ארגון, לחתור לפתרון אופרטיבי וחכם המתאים לצרכי הארגון בהיבטים של מכירה ושירות.
הכותבת היא מייסדת מרקטינג סולושנס, שמתמחה בשיפור ביצועיים בחברות ובארגונים.
10/10/21 14:00
5.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
העולם הטכנולוגי רץ קדימה במהירות. ארגונים וחברות מאמצים את הפתרונות הטכנולוגיים החדישים ביותר, כדי שאלה יסייעו להם בעולם עסקי תחרותי. את זה מבינים גם הגופים הגדולים, ה"דינוזאורים" המסורתיים. טכנולוגיות מתקדמות ומתודולוגיות שהיו שייכות לעולם הסטארט-אפים, נכנסות היום גם לארגונים גדולים ושמרנים – ענן, דיגיטל, ביג דטה, AI, Data Virtualization ועוד. הטכנולוגיה, כמו תמיד, היא האמצעי, והביזנס הוא המטרה. לכל הנ"ל שפע יתרונות – חיסכון בתשתיות, גמישות, סקלביליות, יכולות גבוהות להתמודדות עם טונות של מידע… אבל בכל היופי הזה יש גם לא מעט אתגרים. המרכזי שבהם הוא ההכרח לבצע אינטגרציה בין המערכות השונות. וזו הפכה לשם קוד למשהו מאיים במקרים לא מעטים. אז איך להפסיק לפחד מאינטגרציה?
מנמ"רים רבים חוששים מכניסה ל"תיבת פנדורה" אינסופית – אתה יודע איפה זה מתחיל ולא בהכרח יודע היכן זה ייגמר. בבסיס התהליך עומדת חיוניות ההבנה, כי האינטגרציה בין מערכות הליבה הקיימות לפתרונות טכנולוגיים וכלים חדשניים היא חובת המציאות. בשלב הבא, הכרחי כי מנהלי מערכות המידע יבינו, כי אין בכך איום וכי בפניהם ניצב פוטנציאל לפשטות, ולא ההיפך. עליהם להבין, כי אינטגרציה חדשנית, מקצועית ומותאמת לפי מידה היא המפתח היחידי בעולם מתחדש, וכי השד אינו נורא אם ישכילו להבין איך לגשת אליו.
החלטנו שכן – ועכשיו… איך בעצם עושים את זה? האינטגרציה המנוהלת היטב היא חיונית בהיותה המפתח לעמידה בתחרות העסקית-טכנולוגית שמציב השוק, בהיותה הדרך למעבר לפתרונות ענן או לחידוש פתרונות המגיעים לסוף חייהם ובהיותה הכלי החיוני לשילוב בין מידע קיים לחדש, בין שפות "המדברות ביניהן" ובין מערכות. ההתמודדות עם שינוי והיציאה מאזור הנוחות לעבר תובנה כזו תאפשר את למידת הדרך שבה אפשר לעשות את כל זה קל, פשוט ולא מאיים. אבל ההחלטה על כניסה לפרויקט אינטגרציה אינה מספיקה. חשוב לא להתייחס אליה כאל היבט טכני נקודתי בלבד, אלא לראות את התמונה הרחבה יותר, כדי לא לפספס את המענה שהאינטגרציה מאפשרת לכל גוף עסקי לקבל, ובסופו של דבר לחוות כישלון.
אינטגרציה חדשנית קצת כמו לבנות עיר: כשמתנהלת בניית בתים בנפרד מבניית כבישים, והתהליך לא לוקח בחשבון את החיבור ביניהם, נוצרת בעיה. כך גם האינטגרציה – היא המפתח לפתרונות שלמים ומקיפים. אינטגרטור טוב לא יפחד להכיר את המערכות שאיתן הוא מתממשק וללמוד את הישויות השונות המשתתפות בתהליך. אבל מה שנשמע טריוויאלי – לא קורה בפועל. התמונה הכללית של ראייה מרחבית עסקית-טכנולוגית והבנת הצורך של כל מערכת הכרחית לייצור הצלחה. כשכל מערכת מטופלת בנפרד, ייווצר "שיח" בין זוגות מערכות ולא בין כלל מערכות הארגון, מה שימנע פתרון שלם. דוגמה נוספת: מערכת ניהול תורים שנרכשת עבור ארגון ומאופיינת ומוטמעת בידי ספק חיצוני ולא באמצעות אינטגרטור מומחה. לאורך זמן, היכולת לספק גמישות ותוספות, שדרוגים, לוגיקה שמאחורי הקלעים – עלולה להיפגע מכיוון שכל שינוי מחייב מימוש של כל שרשרת הפיתוח מחוץ לארגון ולא בתוכו. במקרה כזה, התמיכה בתהליך אינטגרטיבי תעבוד הרבה פחות טוב, כשהפתרון הוא "מוצר" שנרכש מבחוץ ולא פתרון הוליסטי הבנוי "בבית". רק מערכת אינטגרציה ש"יושבת על הצומת", שהיא ה"מתורגמן" שבתווך, תביא את ראיית העומק הכללית ואת המענה עבורה.
האינטגרציה היא המוח שמאחורי הגוף, על כלל מערכותיו
מערכת אינטגרציה כזו מסוגלת לבצע אינספור בדיקות ותהליכים שלא היו מתאפשרים בלעדיה. אוטומציה, שיתרונה הוא היכולת לעקוב אחרי התהליך, להבין אותו לעומק, הבנת המערכות שמתחדשות באופן תדיר, יכולת גמישות, תרגום בין שפות…. כל אלה הופכים את מערכת האינטגרציה החכמה והחדשנית למערכת העצבים של הארגון, המעבירה מסרים ממקום למקום לפי לוגיקה נדרשת. לכל זה נדרשים הפנמה, הבנה ויישום הוליסטי. פרויקטי אינטגרציה רבים לא מצליחים "להתרומם", כי מי שמנהל אותם הוא צד כלשהו בין ספקי הפתרונות ולא אינטגרטור מומחה בעל הבנת עומק של כלל המערכות ושיטות העבודה ביניהן, ואת זה רצוי למנוע.
והעיקר – לא לפחד כלל הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לארגונים יכולות עסקיות שעד לא מזמן היו בגדר חלום. אבל בדרך לשם יש להבין וללמוד על מנת לא להיכשל. אם התובנה העיקרית היא, כי אין מנוס מהתחדשות, השלב הבא הוא איך לעשות את זה נכון. הפנמת החיוניות שבדבר וההבנה כי אין בו איום הן הבסיס. וזה קורה באמצעות הבנת עומק של ליבת הדברים. בשלב הבא מגיעה הבחירה – בחירת השותף הנכון לדבר. כך שיש לנשום עמוק, לחבק את השינוי (ואת הפחד ממנו), לגייס סבלנות לקראת למידת הדברים ולצעוד קדימה. רק צעדים אלה הם הדרך להימנעות מסטגנציה ומכישלון.
הכותבת היא ארכיטקטית ראשית אגף האינטגרציה בקבוצת יעל.
10/10/21 14:30
5.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דיכאון הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם מספר אחד לליקוי תפקודי ברחבי העולם, אבל דיכאון הוא רק חלק מהסיפור. יש גם חרדות, OCD, ועוד ועוד. מהספרות המקצועית עולה, כי אחד מכל ארבעה אנשים (25% מהאוכלוסייה) מתמודד במהלך חייו עם סימפטומים נפשיים המצריכים טיפול, כאשר 8% מהאוכלוסייה מתמודדים עם מוגבלות נפשית משמעותית.
היום, ה-10 באוקטובר, מציינים את יום בריאות הנפש העולמי ביותר מ-100 מדינות בעולם, ובהן ישראל. ביום הזה אני בוחרת לשתף את סיפורם של אנשים שקופים, אבל דווקא כאלה שמצליחים בתעשייה שלנו – למרות הכל.
ואולי אתם נזכרים גם בחבר הצוות המוכשר שלפעמים נעלם בלי הסבר, ההוא שפעם עבד איתנו והיו לו ימים טובים וימים פחות טובים, זה שלמד איתנו וחשדנו שהוא בדיכאון, או אלו שיש להם התנהגויות מוזרות שחוזרות על עצמן ואנחנו נוהגים לצחוק עליהן.
אהוד (שם בדוי כמובן) התקבל לאחרונה לחברה ותיקה והשתלב בהצלחה. הוא איש תוכנה ותיק, כבר עבד בכל מיני עבודות, אבל הקריירה שלו הייתה מבולבלת. הוא מתמודד עם OCD ולא הבין כמה זה מנהל אותו. בתקופה שהיה חרד, הוא לקח משרה שהייתה הרבה פחות מיכולותיו, ונתקע בה – כי העריכו אותו מאוד והוא פחד לזוז. הוא נפגע בקלות ולפעמים עוזב בגלל זה. הוא גם טוב לב באופן קיצוני ומצפה שכולם מסביב יהיו כמוהו, אבל זה לא המצב. היום, כשהמגבלה "על השולחן" והמנהל הישיר מודע לה, הוא מצליח בענק וסוף סוף תורם מניסיונו העשיר.
TechJump הוא עסק חברתי לבניית אתרים ושיווק דיגיטלי שמהווה פלטפורמה עסקית יציבה ורווחית עבור צעירים המגיעים מרקע מורכב והתמודדויות נפשיות. רשימת הלקוחות המרוצים שלהם מעידה יותר מכל שזה אפשרי.
רותם התקבלה לעבודה בתחילת הקורונה כאשת QA ותמיכת לקוחות. גם היא מתמודדת (זה המונח לאנשים עם מגבלות נפשיות). הסתבר שרצו בעיקר שתתמוך בלקוחות, וזה היה לה מאד קשה. לקוחות לא מרוצים הם אתגר ענק. היא חשבה לפרוש, לוותר, זה לא התאים. בתקופה רגועה יותר בתמיכה היא הוכיחה שהיא אשת QA מעולה, עם תפיסה ייחודית. אז הביאו מישהו אחר לתמיכה, הדס חנכה אותו במקצועיות רבה – היא מכירה את המערכות לעומק ויש לה יכולות דידקטיות גבוהות. איכות המוצרים משתפרת במהירות וגם לאיש התמיכה קל יותר.
לצערנו, למרות היקפה הרחב, זוהי מגבלה שעדיין יודעים עליה מעט, ועם הרבה מאד יחסי ציבור שליליים וסטיגמות. הבורות והפחדים מקשים מאד על מתמודדים למצות את יכולותיהם בעולם העבודה.
עצמו עיניים והיזכרו באנשים שאתם מכירים!
יש הצלחות
ההיכרות שלי עם התחום התחילה בכישלון ענק. אחד העובדים הראשונים שקלטתי בפרויקט לשילוב עובדים עם מוגבלויות היה אדם עם מגבלה נפשית משמעותית. זה היה לפני יותר מ-10 שנים והייתי מאוד נאיבית – יצאתי לדרך, לעשות, ולא שאלתי מספיק איך זה מתבטא בעבודה. לא ניכנס למונחים הרפואיים, אבל האדם התמודד עם חרדות ותפיסת מציאות מעוותת ולא יכול היה לקבל ביקורת. כל הערה מקצועית נחוותה כפגיעה וכהתעללות. הוא התפטר וגם רדף אותי אישית – מיילים רבים שהרסתי לו את החיים, איים שיפגע בי בכל מיני דרכים, השמיץ אותי בפומבי בהערת ביניים מהקהל בכנס גדול, חיכה לי בחוץ וצעק עלי, ועוד ועוד. בחרתי לא לערב משטרה, עירבתי גורמי טיפול, וזה דעך.
יכולתי להחליט שאני מפסיקה לגוון ושלא אתעסק עם מתמודדים – אנשים שמתמודדים עם מגבלות נפשיות. זה גדול עלי. בחרתי אחרת, הפכתי לאשת מקצוע הרבה יותר טובה ומאז פגשתי הרבה מאד הצלחות.
רוצים להצליח כמעסיקים של מתמודדים? הנה כמה טיפים:
* עובד עם היכולות והכישורים המתאימים שנותנים לו סיכוי אמיתי להצליח הוא עובד שמחויב יותר, ולאורך זמן. זה יכול להיות כל אחד בסביבתכם.
* יש לכם עובד שאתם מעריכים ופתאום התפקוד השתנה? בעקבות שינוי בתפקיד או בכלל? התמודדות נפשית היא כמו כל מחלה. תשתדלו להיות אמפטיים לקשיים, לסייע, וביחד תנסו להבין מה כן עובד. היעזרו בגופים מומחים, אנחנו מומחים בהיי-טק ולא במחלות.
* בתהליכי הגיוס, כשמשהו "לא מסתדר", עצרו לפני שתפסלו – המצוקה גדולה, חבל לפספס כישרונות! שווה להתמקד ביכולות. מועמדים רבים מנסים להסתיר בגלל הסטיגמות ומתקשים לספר. הרבה כישרון מתחבא מאחורי הקשיים האלה.
* מועמד או עובד נחשפו? זה דווקא מגדיל מאוד את הסיכויים שזה יצליח. כדאי להתאמץ! ההתמודדויות המוצלחות שלהם מקנות להם יתרון.
הכותבת היא היי-טקיסטית במיל', מומחית לגיוון בהיי-טק וטכנולוגיה ובעלת חברה העוסקת בייעוץ לחברות וארגונים בתחום ובליווי אנשים מוכשרים עם אתגרים, חסמים, מגבלות ומוגבלויות בהשתלבות בעבודה מקצועית בהיי-טק וטכנולוגיה.