The headlines that made most buzz on this page
18/10/21 15:41
10.61% of the views
מאת אנשים ומחשבים
HopOn, שמציעה פתרונות טכנולוגיים בתחום התחבורה, ובפרט אמצעי תשלום, הודיעה על שני מינויים חדשים בצמרת החברה: אלעד רוטברג ינהל את הפעילות הישראלית והדר חורי קרייזלר תהיה סמנכ"לית השיווק שלה.
רוטברג מגיע ל-HopOn מעולמות הצבא, המשפטים והאופרציה. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים ומשפטים מאוניברסיטת רייכמן, ותואר שני במנהל עסקים בתוכנית רקנאטי מאוניברסיטת תל אביב. רוטברג שירת כקצין בחיל האוויר במשך כ-18 שנים. לאחר שחרורו מצה״ל ב-2014 הוא עבד במשך שנתיים בפירמת עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', ובהמשך עבד במשך שנה בפירמת עורכי הדין וקסלר, ברגמן ושות'. בתפקידו האחרון הוא שימש כמנהל האופרציה ב-Kubiya UX.
הדר חורי קרייזלר, סמנכ"לית השיווק של HopOn. צילום: הדר דולן
חורי קרייזלר היא בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בממשל ודיפלומטיה מאוניברסיטת רייכמן. היא מביאה עמה ניסיון בתחום השיווק, בפרט בשוק התחבורה. בארבע השנים האחרונות שימשה חורי קריילזר כסמנכ״לית השיווק של סלופארק.
HopOn הוקמה ב-2013 על ידי עופר סיני ודוד מזומן. החברה מפתחת מוצרי תשלום וניהול חשבונות תחבורה במגוון אמצעי תחבורה בארץ ובחו"ל, והייתה לחברה הראשונה בישראל שאפשרה תשלום דיגיטלי בתחבורה הציבורית על ידי סריקת ברקוד וטעינת כרטיסי רב קו, באמצעות אפליקציית רב פס שלה. כיום היא מעסיקה 70 עובדים, בניהולו של המנכ"ל, אמיר רוזנצביג. בחודשים האחרונים HopOn הודיעה על גיוס בסך 30 של מיליון שקלים בהנפקה פרטית שהובלה על ידי קבוצת הרכב UMI, ועל רכישת ECR הבריטית.
לדברי רוזנצביג, "חורי קרייזלר מביאה איתה ניסיון ארוך שנים בעולמות השיווק בתחום התחבורה, ולרוטברג ניסיון תפעולי וניהולי רב. צירופם יסייע לנו להמשיך לצמוח".
18/10/21 17:06
10.61% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יצרנית המדפסות קנון עומדת בפני תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה לבית המשפט המחוזי במחוז המזרחי של מדינת ניו-יורק. מגיש התביעה, דיוויד ליקראפט, טוען שקנון הסתירה ממנו ומאחרים את העובדה שאי אפשר לבצע סריקה באמצעות המדפסת המוכללת מסוג הזרקת דיו שרכש ממנה, מדגם PIXMA MG2522, אם אחד ממכלי הדיו שלה מתרוקן.
לטענתו, בתביעה, שהגיש בשמו ובשם כל אחד שרואה את עצמו נפגע, קנון הסתירה את הפרט הזה בעת שהתעניין ברכישת המדפסת שיכולה, מעבר להדפסה, גם לשמש כמכונת צילום וכסורק.
ליקראפט טוען שמדובר במצג שווא: "קנון לא מזהירה את הצרכנים שדיו הוא מרכיב הכרחי על מנת לסרוק או לפקסס מסמכים. קנון ידעה, או הייתה צריכה לדעת, שהייצוגים והפרסומות שלה בנוגע למדפסות ה-הכול כלול שלה היו שקריות ומטעות", צוין בכתב התביעה. הוא מאשים את החברה שהיא עושה זאת בכוונה, כדי לגרום לאנשים להוציא כסף לרכישת מכלי דיו חדשים, גם אם הם זקוקים רק לפעולת הסורק.
"אין כל סיבה או בסיס טכני לייצור מדפסות הכול כלול עם פונקציית זיהוי מפלס דיו שגורמת לסורק להפסיק לפעול כשמכלי הטונר מכילים מעט דיו או ריקים", הוא מוסיף.
קנון עדיין לא השיבה לכתב התביעה. ליקראפט משאיר לבית המשפט לקבוע את רמת הפיצויים, אם, כמובן, יזכה במשפט – ואם היא אכן תוכר כתביעה ייצוגית.
18/10/21 11:38
9.09% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לבית משפט השלום בתל אביב הוגש באחרונה כתב אישום נגד מיכאל מאירי (69) תושב אזור, ורונן איזק (56) תושב אשקלון, בגין הפצת תוכנה בלתי חוקית, המכילה מידע על כ-9.5 מיליון אזרחי המדינה.
השניים נאשמים בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, ניהול מאגר מידע אסור ושימוש בעורמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד סתיו גרוסמן, סגנית בכירה במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, "בין השנים 2008 ל-2018, מאירי ואיזק ערכו, שיווקו והפיצו את התוכנה, אשר היוותה מצבור של מאגרי מידע. התוכנה כללה כ-136 מיליון רשומות, המתייחסות לכ-9.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל, ביניהם גם אזרחים ישראליים אשר כבר נפטרו".
לפי כתב האישום, "השניים הרכיבו את בסיס הנתונים של תוכנת 'השועל' מלפחות 38 מאגרי מידע ומאגרי נתונים שונים, וביניהם מאגר המידע האישי המכונה 'אגרון', הכולל רשומות על אודות מיליוני אזרחים ישראליים ומורכב בעיקרו מבסיס הנתונים של מרשם האוכלוסין של משרד הפנים". עוד הוזן לתוכנה מאגר כלי רכב, הכולל פרטי מידע על אודות יותר משלושה מיליון כלי רכב. "הנאשמים ערכו את תוכנת 'השועל', כך שחלק מן הרשומות שבמאגר כלי הרכב קושרו באמצעות התוכנה לפרטי מידע אישי, שנאספו אל בסיס הנתונים של התוכנה – ממאגרי מידע אחרים".
ההאשמות: התוכנה שווקה ללקוחות רבים, ביניהם עורכי-דין וחוקרים פרטיים
עוד נטען כי "מאירי ואיזק שיווקו את התוכנה, שכונתה 'השועל', או '145', ללקוחות רבים, ביניהם עורכי-דין וחוקרים פרטיים, תמורת תשלום חודשי או שנתי, ואלה השתמשו בתוכנה לאיתור מידע אישי, כדי לקדם את עסקיהם". כך, נכתב, "מאירי ואיזק שיווקו את תוכנת 'השועל' למאות לקוחות שונים. הלקוחות, נטען, "השתמשו בתוכנת 'השועל' לצורך שליפת מידע אישי על אנשים, בהיקפי שימוש משתנים מלקוח ללקוח – אשר נעו בין שימוש חד פעמי לבין שימוש יומיומי, לאורך תקופה של כמה חודשים או שנים. במעשיהם הנאשמים פגעו בפרטיותם של מיליוני אזרחי מדינת ישראל, מושאי המידע, שלא כדין, בלא ידיעתם או הסכמתם, והשתמשו בידיעות על ענייניהם הפרטיים של האזרחים – שלא למטרה שלשמה נמסרו הידיעות".
על פי המתואר בכתב האישום, ממכירת גישה לתוכנה הפיק מאירי הכנסה הנאמדת בכ-2.3 מיליון שקלים, ואיזק – 1.2 מיליון. "הנאשמים פעלו באופן מודע ושיטתי על מנת לטשטש, להסתיר ולהעלים את הכנסותיהם מרשויות המס בישראל".
דליפה ישנה של מרשם האוכלוסין שעדיין יש לה השלכות כיום
ממחלקת הסייבר בפרקליטות צוין כי "כתב האישום ממחיש את הערך הכלכלי שמגולם במאגרי מידע לא חוקיים. מאגר המידע שעליו הורכבה התוכנה שמכרו הנאשמים התבסס על תוכנת האגרון, שכללה את מרשם האוכלוסין שדלף לפני יותר מעשור והופץ באינטרנט. לאחר חקירה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, נחשפו הגורמים שהוציאו את מרשם האוכלוסין והפיצו אותו באינטרנט, והפרקליטות העמידה לדין את הנאשמים. חלק מהנאשמים נידונו בזמנו לעונשי מאסר בפועל. עם זאת, השלכות הדליפה של מרשם האוכלוסין לא נבלמו, וכתב האישום הנוכחי ממחיש זאת".
מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי "הרשות ניהלה חקירה מורכבת על מנת לחשוף את הנאשמים שיצרו את התוכנה, תכנתו אותה ואף שיווקו אותה באופן בלתי חוקי במשך שנים. הרשות תמשיך לפעול להעלאת המודעות הציבורית לאיסור השימוש שלא כדין במאגרי מידע בלתי חוקיים, לרבות תכנות ושיווק של תוכנות אסורות המבוססות על מאגרים כאמור, לשם חיזוק ההגנה על פרטיות הציבור".
בבקשת חילוט שצורפה לכתב האישום, נכתב כי "אם יורשעו הנאשמים, יתבקש בית-המשפט להורות על חילוט כל חומרי המחשב, הטלפונים הסלולריים, מדיה מגנטית ועוד, אשר שימשו את הנאשמים כאמצעי לביצוע העבירות שבכתב האישום".
18/10/21 11:45
7.58% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חוקרי ESET חשפו משפחת נוזקות חדשה, בשם FontOnlake, אשר משתמשת במודולים מותאמים ומעוצבים היטב – המכוונים למערכות הפעלה מסוג לינוקס.
לדברי החוקרים, המודולים אשר משמשים את הנוזקה נמצאים תחת פיתוח מתמיד ומספקים גישה מרחוק למפעילים, שאוספים מידע ומשמשים כשרת פרוקסי.
דגימות של הנוזקה הופיעו במאגר "וירוס טוטאל" כבר במאי 2020, אך שרתי השליטה והבקרה הייחודיים המקושרים לקבצים אלו כבר אינם פעילים. החוקרים הסבירו, כי הדבר מצביע על כך שהם נוטרלו בעקבות חשיפתם בפומבי. כדי להסתיר את קיומה, הנוזקה תמיד מלווה בערכת רוטקיט. בהיבט הגיאוגרפי, מערכות לינוקס אשר מהוות מטרה למתקפה הממוקדת ממוקמים, ככל הנראה, בדרום מזרח אסיה.
החוקרים ציינו, כי "העובדה שכל הדגימות משתמשות בכתובות שרתי C&C (שליטה ובקרה) ופורטים (מבואות) ייחודיים, מצביעה על כך, שהמפעילים זהירים במיוחד ופועלים במטרה שלא להיחשף. בנוסף, המפעילים עושים שימוש בשפות התכנות ++C/C ובכמה ספריות צד שלישי, כמו Boost ו-Protobuf.
לפי ESET, "משפחת הנוזקות FontOnLake מתוחכמת ועושה שימוש בקבצים בינאריים לגיטימיים ומותאמים אישית, במטרה לטעון רכיבים נוספים של הנוזקה". החוקרים הוסיפו, כי "בין המרכיבים המוכרים של הנוזקה נמצאות אפליקציות לגיטימיות שהותאמו והפכו לסוסים טרויאניים, המשמשים לטעינת דלתות אחוריות, ערכות root ואיסוף מידע. כך, שלוש דלתות אחוריות חוברו לנוזקה, כולן כתובות בשפת ++C והן יוצרות חיבור לשרת C&C להזרמת נתונים. בנוסף, הן שולחות פקודות כל פרק זמן מסוים, במטרה לשמור על החיבור הזה פעיל".
החוקרים מציינים, כי "חברות ואנשים שרוצים להגן על תחנות הקצה או שרתי הלינוקס מפני האיום צריכים להשתמש במוצר אבטחה רב שכבתי ובגרסה עדכנית".
18/10/21 15:55
7.58% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת דיל (Deel) הישראלית מודיעה כי גייסה 425 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס רביעי D. דיל פיתחה פלטפורמה המאפשרת להעסיק עובדים שכירים ופרילאנסים ב-150 מדינות ברחבי העולם.
הגיוס מובל על ידי חברת ההשקעות Coatue שמבחינתה זוהי ההשקעה הגדולה ביותר שביצעה אי פעם בחברה פרטית. עוד לקחו חלק משקיעים קיימים וחדשים, בהם הקרנות Altimeter Capital, Andreessen Horowitz, Neo, Spark Capital, Greenbay Ventures וקרן YC Continuity. בנוסף, בסבב הנוכחי השתתפו יותר מ-40 מנכ״לים ומייסדים של חברות מובילות ברחבי העולם.
הגיוס בוצע על פי שווי חברה של 5.5 מיליארד דולר, שמחזק את מעמדה כחברה בעלת השווי הגדול בעולם בתחומי ההעסקה והתשלומים לעובדים גלובליים ועובדים מרחוק. סך גיוסי החברה עד היום עומד על יותר מ-630 מיליון דולר.
קרן Coatue הניו-יורקית מנהלת מעל 45 מיליארד דולר, ומשקיעה הן בחברות פרטיות והן בחברות ציבוריות, ושמה דגש על השקעות בחברות פינטק וחברות העוסקות בעתיד עולם העבודה. היות ותחום העבודה מרחוק צומח בשיעור יוצא דופן בשנים האחרונות, הביקוש לפתרונות המאפשרים להתגבר על אתגרי רגולציה, שכר ותשלומים, גובר בכל רחבי העולם.
הסבב הנוכחי ישמש להשקת מוצרי תשלומים בינלאומיים חדשים, אוטומציה של שכר בינלאומי על פני מספר ישויות עסקיות של הלקוחות, פיתוח ממשקי API ליצירת חוזי העסקה היישר ממערכות גיוס וניהול עובדים, וכן להמשך הצמיחה בגיוס עובדים חדשים לשורות החברה. בנוסף נמסר, כי בכוונת החברה להמשיך לנצל את כספי הגיוס לרכישות של חברות בתחום על מנת לייעל ולהרחיב את יכולות החברה, כפי שרכשה לפני מספר חודשים את הסטארט-אפ הישראלי ZeitGold.
שווי של 5.5 מיליארד דולר אחרי שנתיים בלבד
דיל הוקמה בסוף 2019 על ידי אלכס בואזיז הישראלי, המשמש כמנכ"ל, ושואו וואנג הסינית, המשמשת כסמנכ"לית ההכנסות. החברה מפשטת עבור החברות את כל תהליכי ההעסקה והניהול של עובדים ופרילאנסים ברחבי העולם. בדיל פיתחו פלטפורמת "שירות עצמי", שמטפלת בכל ההיבטים של העסקת עובדים מרחוק – החל מיצירת חוזים מותאמים, ניהול בצד ה-HR וההטבות לעובדים, יצירת תלושי שכר ואת התשלום עצמו. הפלטפורמה מתאימה את חוזי ההעסקה וחשבות השכר לרגולציה המקומית ב-150 מדינות על ידי שותפויות עם מעל 250 משרדי עו״ד ורו״ח מובילים מכל העולם. לדיל יש תשתית תשלומים עצמאית, המאפשרת מגוון אמצעי תשלום לעובדים וספקים ביותר מ-120 מטבעות, תוך התממשקות לתוכנות הפיננסיות של הלקוחות. דיל מעסיקה 400 עובדים (מתוכם כ-30 בישראל), כש-320 מהם הצטרפו רק מתחילת 2021. החברה דוגלת במודל עבודה מבוזר (fully distributed team), ולכן אין לה כלל משרדים, ועובדיה, אשר עובדים מרחוק, פרוסים על פני 47 מדינות שונות. עובדי החברה עצמם מועסקים ומקבלים משכורת על גבי הפלטפורמה של דיל.
"הדרך שבה אנשים עובדים משתנה מהיסוד, ומודלי העבודה שהיו מקובלים לפני הקורונה לא יחזרו חזרה בעתיד הנראה לעין", אמר המנכ"ל בואזיז. "הקמנו את דיל כי אנחנו מאמינים שבירוקרטיה הקשורה בשכר ותשלומים לא צריכה למנוע מעסקים לבנות צוותים בינלאומיים שחברות חייבות היום כדי להצליח. כעת, עם שווי של 5.5 מיליארד דולר, אנחנו מבססים את מעמדנו כחברה המובילה בתחום העבודה מרחוק כדי להמשיך לחדש ולשנות את הדרך שבה חברות מגייסות צוותים בינלאומיים. החזון שלנו הוא להיות הפתרון הטוב בעולם לחברות ולעובדים גלובאליים״.
״אנחנו עוקבים אחרי דיל מ-2020 והתרשמנו עמוקות מהחזון של המייסדים״, אומר ראול קישור, שותף מנהל בכיר ב-Coatue. ״ככל שלמדנו יותר על מה שדיל עושים התלהבנו יותר ויותר מקצב הצמיחה יוצא הדופן שהחברה מציגה. אני באמת מאמין שמה שאנחנו רואים זה רק את הפתיח של מיצוי מלוא היכולות של הצוות של דיל.
18/10/21 14:38
6.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפל נמצאת בשלב כמעט סופי של נטישה מוחלטת של המעבדים מתוצרת אינטל ומעבר לשימוש בלעדי במעבדים משלה. שבבי ה-Apple Silicon הפתיעו את העולם בשנה האחרונה, וממש בקרוב נראה את הגרסה השנייה שלהם מותקנת במחשבי המ-Mac הנחשבים של אפל.
מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, השתתף בראיון מיוחד לאקסיוס בסוף השבוע (ו') ובו אמר שברצונו לייצר מעבדים טובים יותר מאלו של אפל כדי להשיב את יצרנית ה-iPhone לחיק אינטל. גלסינגר הבטיח שילחם קשה בכדי "לזכות שוב בעסקים" מול הענקית מקופרטינו.
המסר המעניין של גלסינגר, מי שמכהן כמנכ"ל אינטל מתחילת השנה, בראיון היה למעשה ש-אינטל יכולה להאשים רק את עצמה בכך ש-אפל החליטה להיפטר מהמעבדים שלה.
יצוידו במעבדי אפל. מחשבי המקינטוש. צילום אילוסטרציה: BigStock
"אתם יודעים מה? הם עשו עבודה טובה מאוד"
"אפל הייתה מחויבת להכין שבבים טובים יותר ממה שיכולנו להכין בעצמנו. ואתם יודעים מה? הם עשו עבודה טובה מאוד", אמר גלסינגר, שבקרוב יחזה במחשבי מקינטוש חדשים שאינם מצוידים עוד במעבדי אינטל.
אך גלסינגר לא מתכוון לוותר על אפל ולא הסתיר את העובדה שהוא רוצה לזכות בחזרה בלקוח היוקרתי שאבד לו.
"המשימה שלי כעת היא ליצור שבב טוב יותר ממה שהם יכולים לעשות בעצמם", הבהיר. "אני מקווה להחזיר את החלק הזה של העסק שלהם, כמו גם רבים נוספים לאורך זמן", הרחיב המנכ"ל את תכניותיו לכבוש בחזרה את אפל ולגרום לה לחזור לצייד את מוצריה במעבדים שאינטל מייצרת.
"בינתיים עלי לוודא שהמוצרים שלנו טובים משלהם, שהמערכת האקולוגית שלי פתוחה ודינמית משלהם, ושאנו נותנים למפתחים ולמשתמשים יותר סיבות לבחור במוצרים מבוססי אינטל", הוסיף.
אבל, לדברי גלסינגר, אם לא יצליחו להיות המקור לשבבים עבור מחשבי ה-Mac של אפל, אינטל תוכל לפחות לייצר אותם. גלסינגר כבר נמצא במגעים מול אפל בכיוון הזה, אך בראיון הוא לא פירט לאן אלו מתקדמים, אם בכלל.
התכניות לנטישה הגדולה שהתגלו לפני כשנה
המעבד של אפל, ה-M1. צילום מסך (ארכיון): נחמה אלמוג
בנובמבר 2020, במסגרת אירוע "עוד דבר אחד" מקוון שערכה אפל מהפארק שלה בקופרטינו על שלושה מחשבי Mac חדשים התגלה כי גולת הכותרת של המוצרים היא מערכת השבבים Apple Silicone, שהיא פרי תכנונה של אפל ומבוססת על ארכיטקטורת ARM, שזכתה לשם Apple M1. בכך החלה החברה את המהלך הגדול שהכריזה עליו עוד בכנס המפתחים שלה באותה שנה – המעבר משבבי אינטל לאלו שעליהם עצמה היא חתומה. כבר אז הסתבר כי אפל מתכננת להטמיע את המעבדים הללו בכל קו מוצרי המחשבים שלה בשנים הקרובות.
מאז כאמור, אפל נטשה את השימוש במוליכים למחצה של אינטל כבר כמעט לגמרי. למעשה היא מייצרת מעבדים משלה כבר מאז 2010 ומעבר לסדרת ה-M – למשל ה-M1 או M1X – אפל שברה שיאים מדי שנה עם סדרת A שלה – כמו ה-A15 האחרונה של ה-iPhone 13 וה-iPhone 13 Pro. בעצם המעבדים של אפל הם שמפעילים את מכשירי ה-iPhone וה-iPad, וכעת גם למחשבי ה-Mac החדשים יהיו שבבים שכאלו.
משמע שבכדי שאפל תשוב אל השבבים של אינטל, המעבדים של האחרונה יהיו חייבים להיות טובים בהרבה משבבי הסיליקון של אפל. אלא שמומחים שונים טוענים כי היתרונות של הפעלת אותו מעבד בכל המכשירים הם עצומים, וככל הנראה עולים על ביצועים טובים יותר אפשריים בתחומים מסוימים.
גם בהיבטים של הגמוניה בשוק, באינטל עומדים לפני שחרורו של דור חדש של מעבדים, שעליו תחול ממש חובה להתחרות בשבבים של הענקית מקופרטינו, ולהיות טובים מהם. במקביל אינטל מקווה לשכנע את מעריצי מחשבי ה-Mac לעבור צד באמצעות קמפיין שיווקי שזכה לתיוג Go PC, המכוון ישירות אליהם.
18/10/21 17:18
6.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הגרסה הראשונית של Apex – פלטפורמת השירות של דל – מבוססת בעיקרה על פתרונות הניהול של VMware, וככזו היא לא מביאה מגוון רחב של פתרונות כפי שמציעה פלטפורמת השירות שלנו, GreenLake", כך אמר בסוף השבוע אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE.
HPE GreenLake, פלטפורמת השירות ומודל התשלום לפי צריכה של תשתיות מקומיות, הושקה באמצע 2018, ואילו Dell Apex – במאי השנה. כשנשאל מה ההבדל בין שתי הפלטפורמות ענה נרי כי "Dell Apex מתמקדת בתחום אחד בלבד. כל החוויה בגרסה הזו היא למעשה VMware – ולא דל. הם מנסים לבנות סביב מנגנון הבקרה של VMware את כל הניתוחים, כל המדידות ועוד היבטים. אלא שהם עושים דבר אחד בלבד, והם מתמקדים בדבר אחד בלבד – שהוא הפשטות. אין להם את כל התחכום של היצע רחב היקף".
"אנחנו, לעומת זאת", אמר, "בבואנו לחשוב על התפיסה 'מהקצה ועד לענן' – אנחנו מכוונים לכל מה שהלקוח הארגוני נדרש לו, בנושאים של קישוריות, ענן ונתונים – ולא רק נושא צר, אחד".
"קצב החדשנות שלנו צפוי להימשך ולהיות מואץ גם בעתיד, כי GreenLake הוא העתיד של החברה, ושל הלקוחות והשותפים שלה", ציין נרי.
דל מסרה בתגובה לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כי "אנחנו מתמקדים בלקוחות, בשותפים ובעסקים שלנו. אנחנו אוהבים את מה שיש לנו".
זינוק של 46% בהיקף הפעילות של GreenLake
שותפיה העסקיים של HPE מסרו כי הם "מקדימים את המתחרות בתחום ה-'משהו כשירות'. יחד עם יתרון ראשון במעלה, הטמון בגישה של מודל כשירות, HPE GreenLake מציע יכולות עוצמתיות, המאפשרות לשלב טכנולוגיות מובילות של צדדי ג', דוגמת נוטניקס, רובריק, קוהסיטי ו-Qumulo – ולעשות אותן חלק אינטגרלי מהפתרון". לדבריהם, "הפלטפורמה של HPE הינה מודל הצריכה המקיף ביותר הקיים כיום לתשתיות ברישוי מסורתי, און-פרמיס. ככה הלקוח הארגוני מקבל מענה לדטה סנטר שלו, למחשוב ולתחנות הקצה, לכלל פלטפורמת המחשוב, וגם למערכות האחסון והגיבוי. זה משהו שמקיף את הכול. היכולת לקבל אותם מספק אחד ולהיות מעודכן בכל הטכנולוגיות הללו היא היתרון המרכזי אל מול שאר התוכניות שקיימות בשוק".
ברבעון הכספים השלישי של HPE, שהסתיים ב-31 ביולי, דיווחה החברה על זינוק של 46% בהיקף הפעילות של GreenLake. נרי אמר שהוא מאמין שהצמיחה תימשך ואף תגדל.
18/10/21 11:12
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סקר מקיף שערכה לאחרונה האגודה לניהול מידע (AIIM) חושף כי ארגונים רבים מתקשים מאוד ביצירה, לכידה ושיתוף של מידע ארגוני כגון הודעות דוא"ל ומסמכים. משתתפי הסקר, מנהלים בכירים במגוון תפקידים, התבקשו להעריך באיזו מידה הם חשים כי האסטרטגיה של ניהול המידע בארגונם מותאמת לאסטרטגיה העסקית. הציון הממוצע שהעניקו לארגונים שלהם היה 'C-', השקול לציון 70 מתוך 100.
מאז פרוץ הקורונה, וככול שיותר אנשים עובדים מהבית, הרבה יותר מידע ארגוני מתפזר בקבצים המצורפים לדוא"ל ובמסמכים הפזורים במיקומים שונים. לא מפתיע לגלות כי רק אחד מכל שלושה ארגונים שהשתתפו בסקר, חש שהיה מוכן לעבודה מרחוק לפני שפרצה הקורונה.
ארגונים פשוט לא היו ערוכים כראוי לעבודה דיגיטלית מלאה
הסקר מחזק את ההנחה כי ארגונים פשוט לא היו ערוכים כראוי לעבודה דיגיטלית מלאה, וכמויות המידע שהלכו וגדלו מאז רק הגבירו את העומס על תשתיות המידע הקיימות שלהם. יחד עם זאת, צריך להבין כי שיטפון המידע לא צפוי להאט בזמן הקרוב. הסקר מצא כי ארגונים צופים שנפח המידע שלהם ייגדל פי 4.5 בממוצע בשנתיים הקרובות, וכי 57% מהמידע הזה יהיה בלתי-מובנה, כולל מיילים ומסמכים מסוגים שונים.
חלק מהארגונים הצליחו לבצע את ההתאמות הדרושות, אך רבים אחרים מפגרים מאחור. במאמר שפורסם ב-Harvard Business Review נטען כי פער הפריון בין "הארגונים הטובים ביותר לכל השאר" התרחב משמעותית במהלך הקורונה. הכותבים מסבירים כי "החברות הטובות ביותר – אלה שכבר לפני המגפה היו יעילות בניהול הזמן, הכישרון והאנרגיה של הצוותים שלהן – שיפרו את הפרודוקטיביות שלהן ב-5% עד 8% במהלך 12 החודשים האחרונים". נראה כי לכל השאר יש הרבה עבודה לעשות כדי להשלים את הפער, אבל מאיפה מתחילים?
לנהל את המידע והנתונים בצורה אחרת ממה שידענו. אילוסטרציה: Bigstock
על פי סקר AIIM, שני אתגרי המידע החשובים ביותר לארגונים הם "דיגיטציה, אוטומציה ואינטגרציה של תהליכים" (25% תיארו זאת כאתגר העיקרי), ומיד אחריו דורג האתגר של "ניהול המידע לאורך מחזור החיים שלו" (24%). תשובות אלה היו עקביות מאוד בקרב נשאלים מתפקידים שונים.
כדי להתמודד עם האתגרים הללו ואחרים, מחברי הדו"ח מספקים שש המלצות למנהלי מערכות מידע:
הבינו כי אנחנו בעסקי השיבושים – בגלל שהיא כרוכה בעבותות לאנשים ולדרך בה הם עובדים, טכנולוגיית ניהול מידע היא למעשה הטכנולוגיה המשבשת ביותר שאפשר ליישם בארגון.
חשבו בצורה אסטרטגית על קצב השינוי – כדאי לקחת אוויר ולעשות סקירה מעמיקה של המצב הקיים, לפני שמתחילים לנוע קדימה במלוא הקיטור.
מוטב להיכשל מהר, אבל ממש מהר – אם מנהל או אסטרטגיה או פתרון כלשהו נכשל, חשוב מאוד להודות בכך, להחליף את מי או מה שלא עובד, ולהמשיך הלאה במהירות.
הגיעו למשתמשים שלכם היכן שהם נמצאים – שאל את המשתמשים כיצד הם משתמשים במערכות המידע שלך, כיצד הם מאחסנים את הנתונים שלהם, ומה נקודות הכאב שהם חווים.
חדדו את "פיץ' המעלית" הפנים-ארגוני שלכם – התייחסו לכל הנושא של ניהול המידע כאנשי מכירות, והיו מוכנים תמיד להסביר למנכ"ל מה אתם עושים ועד כמה זה חשוב לארגון.
אל תזלזל בכוחו של מושב בשולחן ההנהלה – מנהל המידע צריך לקחת חלק בתהליך בחירת הספקים של הארגון, כדי שיוכל להעריך כל מוצר ולהבין בדיוק באיזה סוגי מידע המוצר הזה הולך לגעת, לנהל, להשתמש ולאחסן.
חדשות טובות למנמ"רים
החדשות הטובות עבור מנהלי מערכות מידע זה שיש פתרונות טכנולוגיים ומבוססי ענן, אשר ניתנים ליישום מהיר ויכולים לעזור לכל מנמ"ר להתמודד עם אתגרי ניהול המידע הקשים ביותר. בעזרתם ניתן "להגיע למשתמשים היכן שהם נמצאים", לאחד עבורם את כל היישומים החשובים (כגון דוא"ל, תיקיות קבצים, צ'אטים) לסרגל יחיד וקל לשימוש, וכן לשמור, לסווג, ולשתף פריטי מידע מכל הסוגים בלחיצת עכבר מהמסך הראשי.
מנמ"רים שישכילו לאמץ את הגישה הנכונה והכלים המתאימים, יוכלו לעבור במהירות מציון נמוך של 'C-' לרמה של 'A+' ולהציג ערך מוכח להנהלת הארגון למרות, ואולי בגלל, המעבר לעבודה מרחוק שהואץ מאז פרוץ הקורונה.
הכותב הוא מייסד-שותף וסמנכ"ל מוצרים ב-harmon.ie, חברת צמיחה ישראלית המפתחת מוצרים ושירותי תוכנה לשיפור הפרודוקטיביות הארגונית בסביבת העבודה הדיגיטלית