The headlines that made most buzz on this page
03/01/22 13:05
11.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סופי בהחלט: מחר, ה-4 בינואר, ישותקו כל מכשירי בלקברי הישנים, שמריצים את הגירסאות השונות של מערכת ההפעלה BlackBerry. כלומר כל המכשירים שלא מריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד לא ייתמכו עוד, ולא יאפשרו שימוש בדטה, הודעות טקסט, גישה לאינטרנט ושיחות סלולריות.
מכשירי הבלקברי, שבעבר התגאו בהם מנהלים וידוענים, מסיימים את מחזור החיים שלהם. כבר בשנת 2016 הודיעה בלקברי על הפסקת פעילותה בתחום הסמארטפונים ומיקוד בתוכנות אבטחה ושירותי אבטחה לממשלות ולארגונים, אבל במשך כמה שנים עוד המשיכה לאפשר ייצור של מכשיריה ברישוי על ידי חברות אחרות, כמו TCL או OnwardMobility, שייצרו מכשירי בלקברי מבוססי אנדרואיד (שלא יושפעו מהפסקת התמיכה).
מכשירי הבלקברי הישנים עם המקלדת הפיזית נחשבו בסוף שנות ה-90' ותחילת שנות ה-2000 לסמל סטטוס בקרב מנהלים, אנשי וול סטריט וידוענים (למשל קים קרדשיאן), ואפילו הנשיא ברק אובאמה, בעיקר בגלל המקלדת הפיזית, שאפשרה להשתמש בכלי עבודה שונים גם מחוץ למשרד. הם זכו לפופולריות גם בשל המוניטין שלהם בנושא האבטחה ושירות הודעות מוצפן שהקדים את ווטסאפ ושרד עוד זמן לאחר החברה הוכנעה על ידי מכשירים מתחרים, בעיקר ה-iPhone של אפל, שהביא את בשורת מקלדת המגע. בשיאה, בשנת 2012, היו לבלקברי יותר מ-80 מיליון משתמשים פעילים בעולם.
גם לאחר שוויתרה על מערכת ההפעלה הקניינית שלה ואימצה את אנדרואיד, שעליה "הולבשה" תוכנת האבטחה שלה, מכשירי בלקברי שיוצרו ברישוי על ידי יצרניות אחרות לא זכו לתפוצה גדולה, וגם TCL הפסיקה לייצר את מותג בלקברי ב-2020, כש-OnwardMobility עדיין מודיעה באתר שלה שמכשיר הבלקברי 5G יושק ב-2021, מה שכמובן כבר לא יקרה.
03/01/22 13:07
7.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האקרים איראניים ציינו את יום השנה השני להתנקשות בגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, שחל היום (ב'), ותקפו בסייבר אמצעי תקשורת ישראליים. ההאקרים פרצו הלילה לאתר של העיתון ג'רוזלם פוסט ולחשבון הטוויטר של העיתון מעריב, ששניהם נמצאים בבעלותו של איש העסקים אלי עזור. בינתיים נפתרה הבעיה באתר של העיתון בשפה האנגלית והוא שב לאוויר כסדרו.
הפצחנים העלו לעמוד הבית של הג'רוזלם פוסט איור של סולימאני, עם קליע שיורה מתוך טבעת אייקונית שאותה הוא נהג לענוד. עוד באיור מתוארת שריפה (מדומיינת) של הכור הגרעיני בדימונה. לאיור צורף כיתוב תמונה באנגלית עילגת: We are close to you where you do not think about it (אנחנו קרובים אליכם היכן שאתם אכן חושבים על זה). ביום השנה השני לחיסולו של מפקד כוח קודס סולימאני – האתר של הג'רוזלם פוסט נפרץ@Yoav__Zehavi pic.twitter.com/PL4pSWSjjw
— כאן חדשות (@kann_news) January 3, 2022 חוקרי צ'ק פוינט ציינו כי מדובר בקמפיין שמטרתו לעורר רעש ולהסב תשומת לב, "ובעיקר לייצר תחושת נרדפות בציבור".
כאמור, גם חשבון הטוויטר של מעריב נפרץ על ידי אותם האקרים. We are aware of the apparent hacking of our website, alongside a direct threat of Israel. We are working to resolve the issue & thank readers for your patience and understanding. For now, you can continue reading us on our app: https://t.co/UrEXIpatDPhttps://t.co/veBDuWgucp
— The Jerusalem Post (@Jerusalem_Post) January 3, 2022 בג'רוזלם פוסט אישרו את דבר הפריצה וכתבו בטוויטר כי "אנחנו פועלים לפתרון הבעיה ומודים לקוראים על הסבלנות וההבנה". ממעריב נמסר כי "אתר מעריב חווה הלילה מתקפת סייבר, שפגעה גם באתר הג'רוזלם פוסט, ובמהלכה שובשה הגלישה. האתר שב הבוקר לפעילות רגילה. עם גולשינו הסליחה. אנחנו מתחייבים להמשיך להביא לכם את כל הידיעות החשובות והמעניינות של היום".
עוד דווח הבוקר כי ישראלים רבים קיבלו הודעות בווטסאפ שנשלחו, לכאורה, מגורמים באיראן. על פי חוקרי צ'ק פוינט, מדובר בקמפיין תודעה של גורמים פרו-איראנים, שיושבים בתימן. ההודעות כללו מסרים שמטרתם לעורר זעם חברתי נגד הממשלה בישראל, כגון "תושבי הארץ מחכים לירידת מחירים".
סולימאני חוסל היום לפני שנתיים – ב-3 בינואר 2020 – על ידי צבא ארצות הברית, בתקיפה אווירית על שיירת מכוניות שיצאה מנמל התעופה בבגדד. דונלד טראמפ, אז נשיא ארצות הברית, הוא שהורה על ההתנקשות, כתגובה למסע מתקפות שכוונו נגד יעדים אמריקניים בעירק.
03/01/22 16:37
7.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, צפוי השבוע לפרוש מתפקידו. למרות זאת, טרם מונה לו מחליף. בורסת השמות לתפקיד ראש מערך הסייבר החדש רוחשת, ומערכת אנשים ומחשבים מביאה לכם, הקוראים, את המועמדים החמים שמוזכרים.
אונא פורש אחרי ארבע שנים בתפקיד. מינויו אושר על ידי הממשלה בינואר 2018. הוא החליף בתפקידו שניים: את ד"ר אביתר מתניה, ששימש כראש מטה הסייבר הלאומי, ואת בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר. זאת, לאחר שכמה שבועות לפני מינוי אונא אישרה הממשלה את הצעת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לאחד את המטה ואת הרשות ליחידה אחת – מערך הסייבר הלאומי, שמאז מהווה חלק ממשרד ראש הממשלה. המערך אחראי על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי – החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי ועד להגנה מבצעית בסייבר.
לפני שמונה לראש המערך שימש אונא כראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר. בעברו הוא שירת במשך כשלושה עשורים במערכת הביטחון בתפקידי סיגינט (מודיעין גלוי) וסייבר המשלבים מודיעין, פיתוח והטמעת טכנולוגיות יחד עם מבצעים אופרטיביים, וכן בתפקידי מטה ובניין כוח. אונא שירת ביחידה 8200 ובתפקידי ניהול בכירים בשב"כ. בין השנים 2014 ל-2017 הוא עמד בראש אגף סיגינט-סייבר בשירות הביטחון הכללי, עד להצטרפותו למטה הסייבר ביוני 2017.
על תפקידו של אונא מתמודדים לא מעט אנשים, וההחלטה הסופית מי מהם יזכה במינוי מצויה בידי ראש הממשלה, נפתלי בנט. בין השמות שהוזכרו בהקשר זה: רפאל פרנקו, ששימש סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לעמידות המשק, אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ', שעמד בראש אגף התקשוב בצה"ל במשך ארבע שנים, עד מרץ 2016, ואלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר הנוכחי. בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב לפרסום.
רפאל פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור
מעט היסטוריה
במאי 2011 החליט נתניהו על הקמת מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, ומינויו של ד"ר מתניה לראשות הגוף החדש אושר על ידי מליאת הממשלה שבעה חודשים לאחר מכן. ההחלטה על הקמת המטה התקבלה בעקבות עבודת ועדה לבחינת התחום, בראשות אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. ועדה זו מנתה 100 מומחים מתחומי הביטחון והאקדמיה, שעבדו קרוב לשנה והניחו את תשתית החשיבה לתחום. אחת מהמלצותיה הייתה הקמת מטה קיברנטי לאומי.
אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ'. צילום: יח"צ
בספטמבר 2014 החליט נתניהו על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר והנחה את ד"ר מתניה להוביל את המהלך. הרשות קיבלה את האחריות ואת הסמכויות הנדרשות להגנת המרחב האזרחי מפני איומים בתחום והיוותה גוף אופרטיבי, שפועל לצד מטה הסייבר הלאומי. המטה, מצדו, המשיך "בבניין הכוח המדינתי ובחיזוקה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום".
החלטת נתניהו התקבלה בהמשך לעבודת מטה שעסקה בהסדרת ההיערכות הלאומית להגנה אופרטיבית במרחב הסייבר. מהעבודה עלה הצורך בגוף ייעודי, שיחבר בין המרחב האזרחי לעולם הביטחוני, ירכז את טובי המומחים ויוביל את כלל פעילות ההגנה בישראל "בהסתכלות ארוכת טווח על האיומים הגוברים והמתפתחים בסייבר".
אלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל
הממשלה אישרה בפברואר 2015 את החלטת נתניהו להקים את רשות הסייבר. במסגרת הרשות הוקם CERT (ר"ת Cyber Event Readiness Team – מרכז למוכנות מפני מתקפות סייבר) לאומי, נוסף על זה שכבר היה קיים.
לצד העשייה – ביקורת
פועלו של מערך הסייבר הלאומי זכה בלא מעט שבחים. לצד אלה, הוא ספג גם ביקורות: הראשונה – על שהקמת הגוף החריפה את המחסור, הקיים ממילא, במקצועני אבטחת מידע והגנת הסייבר – בסדר גודל של עשרות רבות של אנשי מקצוע. ביקורת נוספת הינה מהותית, ובמסגרתה עלו ספקות לגבי יעילותה של הגנת הסייבר הישראלית. משמע, המערך מגיע לארגונים שהותקפו בסייבר על מנת לאסוף מודיעין, אך לא מספק להם פתרונות. עוד עלו נגד אנשי המערך טענות על התנהגות כוחנית, "שמחפה על היעדר סמכויות אכיפה".
המערך פעל באירועי הסייבר האזרחיים הבולטים שהיו נגד יעדים אזרחיים ישראליים בשנים האחרונות, לסיוע לחברות שהותקפו – בין היתר, חברת הביטוח שירביט וחברת אחסון האתרים סייברסרב.
03/01/22 17:05
7.94% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לומר על משקפי המציאות הרבודה החדשים של אפסון, Moverio BT-35E, שהם גאדג'ט זה להמעיט ביכולות שלהם – גם אם מוחות יצירתיים יכולים למצוא להם שימושים שאפילו חוש חש הבלש המצויר לא היה יכול לחשוב עליהם כשהיה כוכב טלוויזיה.
למה הם הרבה יותר מגאדג'ט? ובכן, המשקפיים, שמושקים בימים אלה בישראל, מיועדים למגוון יישומים מסחריים, כגון סיוע מרחוק, הדרכה טכנית והדגמות מכירה מרחוק, אבל בעיקר למפעילי רחפנים מקצועיים ולענפי הבידור, ההנדסה ושירותי הבריאות. אפסון משתמשת בהם בטכנולוגיה קניינית בשם Si-OLED, המבוססת על שבב שפיתחה החברה בעצמה, והם יכולים לספק מבחר תכנים בהשהיה קצרה ממגוון מכשירים, באמצעות קישוריות HDMI או USB-C ותצוגת HD. בהירות גבוהה מבטיחה תמונה חדה וצבעים מלאי חיים.
מיועדים בעיקר לעולם הרחפנים. משקפי ה-Moverio BT-35E של אפסון. צילום: יח"צ
יש במשקפיים החדשים GPS מובנה, ארבעה חיישני תנועה, פנס ומצלמת 13 מגה-פיקסל עם מיקוד קבוע, והם יכולים לעבוד כארבע שעות ברציפות עד לטעינה הבאה. אפשר לשלב גם מיקרופון ואוזניות, כדי לדבר לדוגמה עם מרכז שירות מרחוק. את האחסון המובנה ניתן להרחיב עד לשני טרה-בייט, וניתן להשתמש בו גם להתקנה ולהרצה של תוכניות באופן מקומי.
משקפי ה-Moverio BT-35E זמינים גם כמוצר עצמאי, שיכול להתחבר לסמארטפון מבוסס אנדרואיד או למחשב מבוסס Windows. המחיר בארץ טרם נקבע, אבל מחירם ההתחלתי של המשקפיים בחו"ל עומד על כ-800 דולר.
03/01/22 10:39
6.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נתי נחמיאס מונה למנכ"ל XacTech מקבוצת וואן טכנולוגיות. הוא מחליף בתפקיד את שני אנקוריון, לאחר ששימש במשך חמש שנים כסמנכ"ל טכנולוגיות ומשנה למנכ"לית.
נחמיאס, בן 37, מונה גם כחבר הנהלה בקבוצה. אנקוריון עוזבת את החברה לאחר 12 שנים. נחמיאס ינהל את הפעילות העסקית והטכנולוגית בשלוש חטיבות בקבוצה, המונות יחד כ-400 עובדים: XacTech – חטיבת הסאפ (SAP), ONE Security – חטיבת אבטחת המידע והסייבר, ו-CloudBuzz – חטיבת ה-AWS.
בעבר שימש נחמיאס כמנהל קבוצת תשתיות סאפ, כמו גם ראש צוות ואיש תשתיות סאפ בקבוצה. הוא שירת בצה"ל ביחידת ממר"ם, שם למד תכנות וניהול תשתיות מחשוב, והוא בעל תואר ראשון במינהל עסקים.
"האתגרים הטכנולוגיים והמקצועיים של ארגונים כיום הולכים ומתגברים כתוצאה מהאצת המעבר לענן, הטרנספורמציה הדיגיטלית ואיומי הסייבר, שהופכים מסוכנים וחמורים מיום ליום", אמר נחמיאס, "נביא לפריצה למגזרי שוק חדשים ולהרחבת המוצרים והשירותים שאנו מציעים ללקוחות".
אנקוריון, בת 46, למדה לתואר ראשון בתעשייה וניהול ותואר שני במינהל עסקים, והיא מלווה את הלקוחות הגדולים בשוק הישראלי יותר מ־20 שנה במגוון תפקידי ניהול – תמיכת לקוחות, הקמת מערך שותפים, פיתוח עסקי וגיור ופיתוח תוכנה, בהתאמה לחוקי המדינה. ב-2016, החברה שבראשה עמדה, דיקומנו לאבס (Dicomano Labs), נמכרה ל-וואן תמורת 12 מיליון שקלים. דיקומנו לאבס עסקה בשני תחומים: פיתוח בסביבת סאפ וכן יישום ומכירה של פתרונות חברת תוכנות הענן האמריקנית סרוויסנאו. לאחר מכן אנקוריון הייתה אחראית על חטיבת אבטחת המידע והסייבר בוואן, ואף הקימה את הפעילות בעולם ה־AWS.
03/01/22 13:17
6.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מעבדת הצרכנים של אריקסון פרסמה את המהדורה ה-11 של דו"ח "10 מגמות צרכניות חמות", העוסק בהגדרת הטעמים והדעות של צרכנים שהם מאמצים מוקדמים על ציר הזמן הנמשך עד 2030, ומתמקד הפעם בחוויות הקנייה ההיברידיות בקניון הבדיוני Everyspace Plaza.
לפי רוב הצרכנים הנחשבים בעידן הנוכחי כמאמצים מוקדמים של הטכנולוגיה, תערובת היברידית של טכנולוגיה מבוססת קישוריות, המשולבת בתוך סביבות פיזיות אמיתיות בכדי לשפר את חוויות הקנייה, צפויה להיות אלמנט שכיח בחיי היום-יום ב-2030,
הצרכנים התבקשו להעריך 15 אמצעי קנייה המרחיבים את החוויה הצרכנית הפיזית על ידי שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. כמעט 4 מכל 5 נשאלים אמרו, כי הם מאמינים שכל 15 הרעיונות השונים שנבדקו יהיו זמינים בצורה כזו או אחרת עד 2030. אלו יתאפשרו באמצעות טכנולוגיות של מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR) וחומרים ניתנים לתכנות.
למשל, כמעט 8 מתוך 10 צרכנים מדמיינים אולמות אירועים שהאמנים יופיעו בהם בתלת ממד, כאילו הם שם במציאות – בעזרת אמצעים טכנולוגיים. 7 מתוך 10 צרכנים צופים אפשרות של אופנה מהירה, המותאמת אישית טכנולוגיות רק עבורם או עבור האוואטר שלהם, ומצפים כי החייט בקניון ישלב בדים שיכולים להפוך להיות עמידים למים או מספקים אוורור לפי הצורך.
ממצאים נוספים בדו"ח, המייצג את הציפיות והתחזיות של כ-57 מיליון מאמצי טכנולוגיה מוקדמים בעולם: 7 מתוך 10 צרכנים מצפים לראות בקניון מכוני יופי העושים שימוש במידול וולומטרי לשיפור מראה דיגיטלי, שני שלישים מהצרכנים מאמינים שיהיו בריכות שחייה שבהן יוכלו הלקוחות להשתמש בקסדות VR מיוחדות, הכוללות אספקת חמצן, כדי לחוות את החלל החיצון באפס כוח משיכה. 7 מתוך 10 צרכנים מצפים ממרכזי כושר לעצב את המתחם עם מאפיינים רב-חושיים, בהתאמה אישית ללקוח – למבנה האישיות שלו ולצרכים הנפשיים שלו, כדי לעזור לשפר את הבריאות הנפשית. יותר ממחצית מהצרכנים רוצים לקנות באופן בר קיימא בעסק שממחזר את המוצרים הישנים. מחצית מהצרכנים רוצים לבקר במסעדות כדי לאכול וירטואלית עם חברים במסעדות אחרות, בכל מקום בעולם. שלושה רבעים מן הצרכנים מצפים לאפשרות לנסות וירטואלית מוצרים לפני קנייה ולהמחיש כיצד נראה ביתם בתוך חנות העיצוב כאשר הם מנסים מוצרים חדשים. 77% מהצרכנים צופים שיהיו מרכזים רפואיים הממוקמים בקניון, הכוללים טכנולוגית בינה מלאכותית, שיאפשרו סריקת בריאות ומתן עדכוני מצב בריאותי באופן כמעט מיידי. 42% מהצרכנים רוצים לבקר בפארק שנמצא בקניון סגור, שבו יוכלו להרגיש קרובים יותר לטבע באמצעות חומרים דיגיטליים הניתנים לתכנות, המספקים חוויה היברידית.
ד"ר מייקל ביורן ממעבדת הצרכנים של אריקסון והכוח המניע מאחורי הדו"ח מאז פורסם לראשונה ב-2011, אומר, כי "מצד אחד אולי קשה לדמיין מספר גדול של צרכנים עם ציוד טכנולוגי יקר כמו משקפי מציאות רבודה, משקפי מציאות מדומה עמידים למים, מחשוב לביש, כפפות מישוש ועוד בקנה מידה עצום עד 2030. מצד שני, אם ניתן יהיה לחלק ציוד כזה בעלות נמוכה יותר, בהחלט ייתכן שמספר גדול של צרכנים ישתמש בו כדי לשפר את חוויות הקנייה היומיומיות בקניונים. למעשה, 35% מהצרכנים שנסקרו חושבים שהנטייה של הקניונים לכלול טכנולוגיה של הדור הבא תהיה גדולה יותר מאשר בבתים, בהשוואה ל-14% בלבד שאינם חושבים כך. קניונים הם כבר מזמן מוקדי היי-טק, כאשר רבים מהם מציעים בתי קולנוע, אולמות משחקים, אולמות קונצרטים, באולינג ועוד".
ביורן אומר שהדו"ח גם מדגיש את האמונה של הצרכנים, שקניונים תורמים באופן חיובי לחיים המקומיים. "אם כבר, העתיד עשוי להיות יותר ויותר מקומי, כאשר 32% מהנשאלים מסכימים שקניונים היי-טקיים יהפכו את המעבר לעיירות קטנות ואזורים כפריים לאפשריים ואטרקטיביים יותר – ורק 13% לא מסכימים עם זה".
לדברי מאגנוס פרודיך, מנהל המחקר של אריקסון: "האופי הציבורי למחצה בקניונים פירושו שניתן יהיה לשלוט ביתר קלות על השהייה ברשת, וכך לספק את חוויות הדור הבא בשלב מוקדם. אמצעי מציאות רבודה ומדומה יכולים להיות מסופקים בקניונים עצמם, כך שאפשר יהיה לפרוס רשתות פרטיות עם יישומים בהתאמה אישית גם עבור צרכנים".
03/01/22 15:18
6.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"צמצום הפערים בחברה הישראלית צריך להתחיל בחינוך, בעזרת האנשים והטכנולוגיות", כך אמרה רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, באירוע למגזר החינוך שערכה החברה במשרדיה בהרצליה. "המטרה של הטכנולוגיות היא בין היתר להכין את הדור הבא לשוק העבודה העתידי, ולא משנה באיזה סקטור", אמרה אטד שהבהירה: "אנו יודעים כבר היום שיש תפקידים שישתנו, הן בתעשיה והן בשירותים".
פתרונות חדשים המבוססים על סביבת הענן של מיקרוסופט
בכנס השיקה מיקרוסופט את כלי התקדמות הקריאה החדש ומבוסס ה-AI שלה – Reading Progress שמו – המסייע לתלמידים.ות בתרגול קריאה עצמאי ושיפור שטף הקריאה. הכלי מאפשר למורה לקבל תמונת מצב מיידית על התקדמות כל הכיתה, והוא משולב בכיתה הדיגיטלית במיקרוסופט Teams. הכלי להתקדמות הקריאה זמין ב-37 שפות, כולל עברית, אנגלית וערבית.
כמו כן הוצגו למורים פתרונות נוספים של מיקרוסופט בתחום החינוך, כגון גרסת החינוך לתוכנה הפופולרית מיינקראפט; מערכת ריפלקט, המספקת פתרונות למידה רגשיים (SEL – ר"ת Social Emotional Learning) ועוד.
לצד הכנס נערכה תצוגה אינטראקטיבית, שבה התנסו המורים בפתרונות החדשים, המבוססים על סביבת הענן של מיקרוסופט.
ערן גופר, מנהל מגזר חינוך במיקרוסופט. צילום: ניב קנטור
ערן גופר, מנהל מגזר חינוך במיקרוסופט, אמר בכנס, כי "סביבת הלימודים של מיקרוסופט מאפשרת את הדבר הנכון לעשות בחינוך: שילוב של הסביבה המודרנית עם הפדגוגיה, והיא מייצרת את אותה למידה משמעותית עליה מדברים כיום".
לדבריו, התפישה הזו נכונה היום יותר מתמיד, כאשר מדברים על למידה היברידית. עוד אמר גופר כי התפישה של מיקרוסופט היא שאיפה לעידוד המעורבות של המורים והתלמידים, והיא באה לידי ביטוי בפלטפורמה 365, הנגישה לכל המורים והתלמידים, דרכה ניתן לממש את תפישת הפדגוגיה המותאמת אישית, שבין היתר כוללת את הכלי לקידום כישורי הקריאה, שהוצג כאמור בכנס.
03/01/22 10:38
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נתי נחמיאס מונה למנכ"ל XacTech מקבוצת וואן טכנולוגיות. הוא מחליף בתפקיד את שני אנקוריון, לאחר ששימש במשך חמש שנים כסמנכ"ל טכנולוגיות ומשנה למנכ"לית. נחמיאס, בן 37, מונה גם כחבר הנהלה בקבוצה. אנקוריון עוזבת את החברה לאחר 12 שנים. נחמיאס ינהל את הפעילות העסקית והטכנולוגית בשלוש חטיבות בקבוצה, המונות יחד כ-400 עובדים: XacTech – חטיבת הסאפ […]