The headlines that made most buzz on this page
31/01/22 11:34
8.89% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אם עקבתם אחרי אירועי האקזיט וההנפקות האחרונים, כנראה ששמתם לב שהפעולות האלו נעשות בשלב מאוחר יותר בחיי החברה ממה שהיה נהוג בעבר. הסיבה היא שחברות רבות מעדיפות להגיע ליום המיוחל כשהן בוגרות יותר, בשלות וערך השוק שלהן גדול ומבוסס יותר. כך, גדלה הפופולריות של עסקאות משניות הנוגעות למניות החברה, או כפי שמכונות בתעשייה 'עסקאות סקנדרי'.
עסקאות הסקנדרי הפכו לפופולריות בשנים האחרונות בעיקר בגלל הביקוש הרב, ובמיוחד בחברות 'חדי קרן' בתהליך הצמיחה שלהן. העסקה בעצם מאפשרת לבעל המניות לעשות מיני אקזיט אישי שלו ולהרוויח ממכירת מניות החברה על אף שהיא פרטית
כאשר מניה של חברה פרטית נמכרת למשקיע אחר (קיים או חדש), מדובר בעסקת 'סקנדרי'. המוכר יכול להיות יזם, מייסד, משקיע קודם בחברה, ובמקרים מסוימים גם עובד (כמו לדוגמה כזה שמימש אופציות בשלות ורכש מניות של החברה) או נותן שירותים.
אחת מעסקאות הסקנדרי הפופולאריות היא של עובדי מפתח בחברה שנמצאים בה מתחילת דרכה, ומעוניינים 'להנזיל' חלק מהמניות שבבעלותם. באופן הגיוני הם מחפשים 'להיפגש עם הכסף', מבלי שיתבצע בהכרח אקזיט.
הענקת אופציות לעובדים היא כלי תמריצי מצוין, אך עבור עובדים רבים נושא האופציות יכול להיות מאוד מתסכל. למשל, כשהעובד עוזב וחייב לממש את האופציות בתוך 90 יום, אחרת יבוטלו. מחיר המימוש עלול להיות גבוה, ולעובד לא תהיה היכולת הכלכלית לרכוש את המניה בפועל. בנוסף, קיימים סיכון ואי וודאות מרגע מימוש האופציות: הדאגה לשווי המניות במועד המכירה עלולה להכביד על אנשים רבים שצריכים לשלם 'כאן ועכשיו' ולהסתכן בהפסד עתידי. עסקאות הסקנדרי נותנות פתרון אלגנטי לכל הבעיות הללו, ולכן חברות רבות מאפשרות אותן. הדבר מסייע גם לחברה בכך שהוא מונע פיזור של המניות אל מול ביקוש מצד משקיעים.
האתגרים
לעתים תלויה המכירה במעורבות גבוהה של החברה באופן פעיל, לדוגמה במקרים כמו: הגבלות הקיימות במסמכי ההתאגדות של החברה, בתקנון, הפעלת זכויות נגזרות (כמו זכות סירוב ראשונה והצטרפות למכירה), או דרישה ספציפית של הרוכש שלמוכר אין זכות לאשר אותה. כך, במקרה של עזיבת עובד כמו שהוזכר קודם, כשמשך הזמן למימוש האופציות בדרך כלל עומד על 90 יום, יכול להיות שהתגבשות והוצאה לפועל של עסקה כזו לא יהיו פרקטיים.
ובשורה התחתונה: עסקאות הסקנדרי הפכו לפופולריות בשנים האחרונות בעיקר בגלל הביקוש הרב, ובמיוחד בחברות 'חדי קרן' בתהליך הצמיחה שלהן. העסקה בעצם מאפשרת לבעל המניות לעשות מיני אקזיט אישי שלו ולהרוויח ממכירת מניות החברה על אף שהיא פרטית.
הבעייתיות עולה בעיקר כאשר חברות מאפשרות עסקאות סקנדרי ולא לחלוטין מבינות אילו גורמים משפיעים על התהליך, ומצד העובד – כשהוא מנסה לבצע מכירה בתנאים שאינם בקו גנרי מוכר, אלא עם פקטורים שונים.
מומלץ לחברה המקנה אופציות, ומעוניינת להישאר אטרקטיבית לעובדים ולשמור על קו אחד עם השוק, לאפשר עסקאות סקנדרי. בנוסף, כדי להימנע מסיבוכים, מומלץ להיעזר בחברה מקצועית לליווי בתהליך.
כותבת המאמר היא לי-יה ברק אבדי, סמנכ"לית עניינים מקצועיים באלטשייר (Altshare) – חברה המתמחה במתן מגוון שירותי ניהול ונאמנות לתעשיית ההיי-טק, ביניהם נאמנות וניהול תוכניות תגמול הוניות, שירותי נאמן משלם ונאמן אסקרו, הערכות שווי ועוד
31/01/22 16:39
8.89% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"בצדק מהללים את הפומביות כמרפא למחלות חברתיות ותעשייתיות. אומרים שאור השמש הוא המחטא המשובח ביותר, ואור החשמל – השוטר היעיל ביותר". את הציטוט הזה אמר – או יותר נכון כתב – אחד האורקלים של המשפט האמריקני, שופט העליון לואיס ברנדייס. והוא צודק: משטר דמוקרטי לא יכול להתקיים באמת בלי שהציבור ידע, או לפחות יוכל לדעת, ובלי שכמה שיותר מידע – כל מה שניתן – יהיה חשוף לאור השמש ומופץ באמצעי התקשורת.
עם הציטוט הזה בראש, מערכת אנשים ומחשבים פנתה היום (ב') למשרד הביטחון על מנת לשאול כמה שאלות על יצוא הסייבר הישראלי לחו"ל, בדגש על החברה השנויה במחלוקת NSO והתוכנה שלה, פגסוס. הפנייה נשלחה בעקבות דו"ח שבו פרסם אפ"י, אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון, את סיכום הפעילות שלו ב-2021, או מה מאותה פעילות שהוא רצה לפרסם. יש שם נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו בשנה החולפת לשיווק של מוצרים ביטחוניים – שם כולל לאמצעי לחימה, כלי סייבר ועוד – במדינות העולם, כמה מהן הותלו או בוטלו וכמה בקשות (לא רק מ-2021) אושרו במהלכה. שאר ההודעה הייתה שבח על פעילות הפיקוח של הארגון והבטחה להבטיח את השמירה על זכויות אדם – גם בפיקוח על יצוא מוצרי סייבר מישראל. נניח.
בפנייה שאלתי כמה שאלות: כמה מתוך הבקשות שהוגשו, וכמה מאלה שבוטלו והותלו, הן למוצרי סייבר? כמה למוצרים טכנולוגיים בכלל? כמה בקשות הגישה NSO, כמה מהן אושרו וכמה הותלו או בוטלו, אם בכלל? וגם: איך תהדקו את הפיקוח על יצוא מוצרי סייבר? וכיצד אתם פועלים? התשובה שקיבלתי הייתה כללית: "אין באפשרותנו להוסיף מעבר למה שפורסם בהודעה".
במשרד הביטחון מסרבים למסור את הנתונים על פגסוס של NSO. צילום: BigStock
האם פגסוס משמשת למעשים שלא ייעשו? המדינה לא רוצה שנדע
NSO והרוגלה שלה עלו השנה לכותרות כמה וכמה פעמים, ובעיקר פעמיים: האחת היא תחקיר שפורסם לא מכבר בכלכליסט, שבו נחשף שהמשטרה משתמשת בתוכנה של החברה על מנת לעקוב אחרי אזרחים מסוימים, בהם ראשי ערים, ראשי מחאת בלפור ופעיל חברתי. במקרה האחרון, נכתב, השוטרים גילו במהלך המעקב אחריו שבעודו נשוי לאישה, הוא מחפש היכרויות עם גברים באמצעות אפליקציית גריינדר. אלא שהתחקיר הזה פחות רלוונטי כאן, כי כאמור, עסקינן בייצוא.
מה שמאוד רלוונטי הוא תחקיר ענק שערכו עשרות גופי תקשורת מרחבי העולם, ושפורסם לפני כחצי שנה. אותה עבודת נמלים עיתונאית העלתה ש-NSO מייצאת את התוכנה שלה, בין היתר, למדינות שמפרות בשיטתיות זכויות אדם. על פי הנטען, פגסוס שימשה משטרים אפלים כדי לעקוב אחרי מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם ועיתונאים. בעבר גם נטען שהסעודים עקבו באמצעות התוכנה אחרי העיתונאי מתנגד המשטר בממלכה ג'מאל חשוקג'י, שידלו אותו להגיע לקונסוליה שלהם באיסטנבול ושם רצחו אותו. התחקיר הבינלאומי היה בין הסיבות שהובילו את משרד המסחר האמריקני להכריז על NSO כעל חברה שפוגעת באינטרס הלאומי של ארצות הברית.
האם, אם נדע ש-NSO ביקשה וקיבלה (או לא) אישור לייצא את פגסוס למדינה דיקטטורית זו או אחרת באמת תהיה פגיעה בביטחון המדינה? באמת ייפגעו יחסי החוץ של ישראל? ואם כן, האם הפגיעה הזאת עולה על הזכות הדמוקרטית הבסיסית של הציבור לדעת?
ראוי לציין ש-NSO טוענת כחוט השני בתגובות שלה שפגסוס נועדה על מנת להילחם בטרור ובפשיעה, ובעצם להציל חיי אדם. אני לא מזלזל בטענה הזאת, ייתכן שהיא נכונה. אתם יודעים מה? אני מניח שבמקרים מסוימים היא אכן נכונה. אלא, בהנחה שהתחקירים נכונים, הרוגלה שימשה למעשים שלא ייעשו ושמדינה דמוקרטית לא צריכה לעזור להם לקרות, גם אם הם קורים במדינות אחרות: רדיפת האופוזיציה, רדיפת וצנזור תקשורת ואף מעבר לכך. הכול, כאמור, לכאורה בלבד.
האם זה נכון? מי שמאמין לכלי התקשורת ובעבודה העיתונאית יאמר שכן, ומי שסקפטי ומעבר לכך – ייתכן שיטען שלא. אם משרד הביטחון היה משחרר את הנתונים ולא שומר אותם במסתור, ניתן היה להתקדם עוד צעד לעבר קבלת תשובה על השאלה הזאת. אלא שבמשרד הביטחון, כמו במערכות ביטחוניות אחרות, מעדיפים את החושך ולא את האור. תרתי משמע.
"שמירה על ביטחון המדינה?" גם דמוקרטיה זה ביטחון המדינה
אם במשרד הביטחון בכלל נתלים בנימוקים – הם לא פירטו בתשובתם אף נימוק שכזה – ייתכן שהם לא רוצים לתת את הנתונים בטענה ל-"פגיעה בביטחון המדינה" וב-"יחסים הבינלאומיים של ישראל", וברצון לשמור על הסודיות המסחרית והפעילות העסקית של החברה. על הנימוק הראשון אפשר וכדאי להתווכח: האם, אם נדע ש-NSO ביקשה וקיבלה (או לא) אישור לייצא את פגסוס למדינה דיקטטורית זו או אחרת, באמת תהיה פגיעה בביטחון המדינה? באמת ייפגעו יחסי החוץ של ישראל? ואם כן, האם הפגיעה הזאת עולה על הזכות הדמוקרטית הבסיסית של הציבור לדעת? הרי הנחה סבירה היא שהנטייה של מערכות ביטחוניות היא שכמה שיותר מידע יישמר אצלן ולא ייחשף.
באשר לנימוק השני – נכון שחברות ביטחוניות, כולל חברות סייבר התקפי כמו NSO, מסייעות לייצוא הישראלי ולשם של ישראל בקהילת הסייבר העולמית. נכון גם שחלק גדול מאנשי אותן חברות (וכאן הטענה היא לאו דווקא נגד NSO) הם יוצאי המערכת הביטחונית, ולא רק 8200. אלא שמשרד הביטחון לא צריך להתעסק ולא צריך להביא כשיקול את הרווחיות של חברות עסקיות כאלה ואחרות. תפקידו הוא לדאוג לאינטרסים של המדינה ושל הציבור, כולל לזכותו לדעת – כל עוד זה באמת לא פוגע בביטחון המדינה.
ציניקנים ומקטרגים יכולים להגיד שהמטרה שלנו, כולל של המאמר, היא לספק סקרנות של חלק מהציבור, לדעת את מה שלא צריך. אין שום רע בסיפוק סקרנות, אבל לא זה העניין: העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, ודמוקרטיה היא זכות הציבור לדעת. ואני מקווה מאוד שרוב הציבור רוצה לדעת אילו כלים מיוצאים מהמדינה שלו לחו"ל, בפרט אם הם חודרניים כמו כלי סייבר, ובפרט כשמדובר בחברה כל כך מדוברת. הפנייה הזאת היא, במלוא הצניעות, ביצוע של תפקידנו. הגם שביקשנו נתונים כלליים יחסית, ולא לרדת לפירוט לאילו מדינות אושר ל-NSO ולחברות סייבר אחרות לייצא. תפקידו של משרד הביטחון במדינה דמוקרטית הוא לשמור עלינו, ולשמור עלינו זה לא רק על החיים, אלא גם על הדמוקרטיה שלנו. במקרה הזה, הוא חטא לתפקידו. לתשומת לב הקורא בני גנץ.
31/01/22 13:51
7.78% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כתב: הילל יוסף.
"דל מציעה לארגוני צבא וביטחון מוצר מותאם עבורם, כגון מערכת דטה סנטר ניידת ומוקשחת, מבוססת VxRail – משפחת מכשירים היפר אחודים, שכוללים רכיבי בסיס מוגדרי תוכנה עם אפשרות הרחבה ומותאמים באופן אופטימלי לסביבות VMware, לטובת ניהול ומיכון, עם פישוט תהליכי הטמעה ותחזוקה של המערכת. בנוסף, ליחידות ביטחוניות שלא זקוקות לדטה סנטר מלא בשטח, כי אם ליכולת קטנה ועוצמתית, יש לנו שרתי XR11 ו-XR12, בעלי יכולת חישוב משמונה ועד 36 ליבות. הם מתאימים לפעולות בתנאי סביבה מוקשחים, בים, באוויר וביבשה, קטנים במידות – רק 40 ס"מ עומק. כמו כן, ניתן לקבל אותם 'הפוך' – כלומר, עם חיבורים קדימה, וכך לחסוך מקום פיזי ונוחות בתחזוקה", כך אמר עופר וקנין, מנהל תחום תעשיות ביטחוניות ב-Dell Technologies OEM.
וקנין הציג בכנס ITforIDF – טכנולוגיה בשלישי. הכנס התקיים לפני ימים אחדים, בשיתוף אנשים ומחשבים, ודן בעולמות המחשוב המוקשח. מנחה האירוע היה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב.
לדברי וקנין, "אנחנו מציעים סל פתרונות רחב שמותאם למגזר הביטחוני – מטאבלט מוקשח ועד לדטה סנטר נייד מוקשח. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה ניכרת בצורך בפתרונות OEM מוקשחים למגזר הדפנס, ואנחנו עונים לאתגר עם פתרונות קצה ייעודיים ועמידים, לצד מגוון של פתרונות לתפעול, ניטור ובקרה, אבטחה וניהול".
"קבוצת ה-OEM (זיכיון שיווק לייצור מקומי תחת תנאי היצרן המקורי – י"ה) בחברה היא ייחודית", אמר וקנין, "ובין שאר הפעילויות שלה, היא מספקת מענה נרחב עבור ארגוני תעשיות ביטחוניות והעולם הצבאי. זאת עם פתרונות מהמדף, לצד פתרונות מותאמים אישית. העיצוב של הפתרונות המוקשחים הוא בהתאם לצרכי הלקוח, עם דגש על הארכת חיי המוצר, קופסאות קטנות וחזקות יותר, וקיצור ופישוט של תהליכי העיצוב והפיתוח. המענה הוא בכלל הרמות – ממחשב קטן ועד מערכות אחסון, עם הקפדה ברמת התקנים הבינלאומיים בתחום".
"אנחנו לא מציעים מענה רק בצד החומרה, כי אם עליו אנחנו מוסיפים נדבך ניהול אחד עבור כל המערכות. לצד אלה, יש לנו שכבת פתרונות אבטחה, החל מהגנת תחנות ועמדות הקצה ועד למתן חוסן מלא לנתונים. על אלה אנחנו מציעים את הרובד האפליקטיבי של דל, כמו גם מוצרים נוספים. פה מגיע יתרון נוסף שלנו, בדמות שרשרת אספקה לוגיסטית גלובלית, שכוללת טכנאים שמגיעים עד אתר הלקוח ביום העסקים הבא, לצד יכולת לספק חלפים בכל רחבי העולם. כך, אנחנו חוסכים ללקוח עלויות וזמני פיתוח ארוכים ויקרים, ונותנים לו את היתרונות של מוצר מדף עכשיו ומיד, עם מגוון ציוד היקפי להתאמות אישיות", ציין.
"מפקדים וחיילים בשטח נדרשים לחומרה מוקשת עם מעטפת אבטחה"
לדברי וקנין, "מפקדים וחיילים הנמצאים בשטח נדרשים למחשבים בעלי עמידות גבוהה מפני פגעי הטבע והתנאים בשדה הקרב: אבק, מים, לחות, עמידות לתנאים של חום וקור קיצוניים. על המחשבים הללו להיות מוקשחים בהיבט החומרה, עם תוכנות ניהול ושליטה ובקרה, ומעטפת אבטחה".
עוד הוא אמר כי "פתרונות החברה מאפשרים לממש טרנספורמציה דיגיטלית גם בסביבות מחשוב לארגוני צבא וביטחון. ספקיות IT אחרות הפועלות במגזר זה נותנות מענה נישתי. דל היא ספקית ה-IT היחידה ברמת Tier 1 עם סדרת מוצרי מחשוב וציוד היקפי מוקשח, הטאבלט והניידים ממשפחת ה-Latitude, שמעניקה למשתמשים את כלל היכולות שמקבלים הלקוחות בבית ובמשרד. אנחנו מעניקים לחיילים בשטח מענה רוחבי של ציוד מוקשח, כי אנחנו מביטים על המגזר כמכלול. המענה כולל גם את דרג המפקדות ברמות השיתופיות, התקשורת, והשליטה והבקרה על כלל תהליכיהם".
"בשנה הקרובה נצא לשוק עם הכרזות נוספות של מוצרי דל למגזר הביטחוני", סיכם וקנין. "ערכנו כמה וכמה פרויקטים למגזר הביטחוני עם המחשבים המוקשחים שלנו. זאת, לצד פרויקטים בגופים אזרחיים. להערכתי, המגמה הזו תימשך בשנים הקרובות, בשל הצורך בציוד חזק ועמיד שיוכל לעמוד באתגרים ובסביבות מורכבות. אנחנו מעניקים היצע של מוצרים מוקשחים מקצה לקצה, על מנת לעמוד בתנאים הקשוחים ביותר ולספק כלים ופתרונות אמינים ומאובטחים".
31/01/22 17:22
7.78% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לכבוד: רא"ל אביב כוכבי, ראש המטה הכללי.
ב-1980 הגעתי לממר"ם כי נקבע לי פרופיל לא קרבי. כמי שסיים שנה לפני כן בגרות במחשבים באחד מארבעת בתי הספר היחידים בארץ שניתן היה להיבחן בהם בבחינה זו, שמחתי מאוד שאוכל לתרום לצה"ל ולמדינת ישראל באופן משמעותי, לאחר שנגזר עליי שלא לשרת ביחידה קרבית (דבר שייחלתי לו בכל מאודי).
כמי ששירת ביחידות בסביבת ממר"ם במשך שנים רבות, נחשפתי לחיילים מצטיינים בעלי פרופיל נמוך – והם-הם שבנו את עולם הטכנולוגיה הישראלי בשנות ה-80' ועד שנת 2000. אני בטוח שכך היה גם אחרי שהשתחררתי, ושכך קורה עד היום. כך או כך, בודדים התקבלו לממר"ם עם פרופיל קרבי – אלה שהצטיינו במיוחד בבית הספר ונבחרו בקפידה להגעה למערך המחשוב הצה"לי.
רונן זרצקי. צילום: ניב קנטור
כמפקד יחידת ממכ"א היו אליי פניות לא מעטות מאנשי היי-טק מהשכבות המתאימות לסייע לגייס את ילדיהם ליחידות המחשב. היו כאלה שביקשו ממני לעשות זאת והיו כאלה ש-"רק" ביקשו עצות איך הם יוכלו לבצע את הפנייה בעצמם. לא שיתפתי פעולה עם הבקשות האלה.
למרות ואולי בגלל היותם של מרבית חיילי ממר"ם והיחידות הסמוכות לה בעלי פרופיל נמוך, אבל עם מוטיבציה גבוהה לתרום לצבא, הבאנו תוצאות מדהימות. רבים מהם הפכו לאחר מכן לבכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלי, ולא אציין את שמותיהם. למעשה, רוב הבכירים במערך הטכנולוגיה "באזרחות" הם בעלי פרופיל נמוך – מה שלא פוגע ברמתם השכלית והטכנולוגית.
שינוי לרעה
בשנים האחרונות – אני לא יודע מתי בדיוק – נראה שחל שינוי, וביחידת 8200 ובגופים דומים בצה"ל התחילו לקלוט ללא הכרה חיילים בעלי פרופיל קרבי. אדוני הרמטכ"ל, האם קיימת דיון בנושא, כדי להבין את המשמעות של זה? למעשה, יש כאן העדפה של חיל המודיעין על פני היחידות הקרביות. שהרי במקום ללכת ל-8200, אותם חיילים היו יכולים להצטרף לצנחנים, גבעתי או סיירת מטכ"ל, ולהגן עלינו בגבולות, ואף מעבר לקווי האויב. הנימוק, כך ניתן להניח, הוא לתת לעולם המודיעין את מיטב המוחות של חיילינו הצעירים, אבל מעולם לא הוכח שאם היו ממשיכים במתכונת ההיא, של קבלה ממש במשורה של מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) בעלי פרופיל קרבי למערך המחשוב הצה"לי, היינו מקבלים 8200 פחות טובה.
רא"ל כוכבי, אני מבין את הכאב שלך ואת החשיבות שאתה רואה בערך של שירות ביחידות קרביות. אלא שפקודה אחת שלך יכולה להביא את השינוי
מה שכן קיבלנו הוא יחידה אליטיסטית, שמרבית החיילים בה הגיעו מאזור המרכז ומשכבות סוציו-אקונומיות גבוהות. ידיעות אחרונות פרסם לפני כשנה נתונים שמראים שהערים זוכות לייצוג יתר ב-8200 – כלומר, יותר מהשיעור של מספר התושבים שלהן בכלל אוכלוסיית מדינת ישראל – הן, בין היתר, רמת השרון, רעננה והוד השרון, ושמספרית, שתי הערים שהאחוז של המשרתים ביחידה המגיע מהן הוא הגבוה ביותר הן תל אביב וראשון לציון. לעומת זאת, עם ייצוג מאוד חסר נמצאות נתיבות, אילת, רמלה ועוד ערים שניחשתם נכון – כולן מהפריפריה.
מעבר לעובדה שזה פוגע בערך הקרבי ומציב מולו ערך טכנולוגי שיוצר תחרות לא הגונה, זה מרחיב את הפער הגדול ממילא בין אוכלוסיות הצעירים בישראל. גם במערכת החינוך ובמישור האזרחי, תושבי הפריפריה לא זוכים לשוויון הזדמנויות בכלל ובעולם הטכנולוגי בפרט. מסתבר שגם בצה"ל. אם באמת אנחנו רוצים לאפשר לחיילים קרביים לשרת ב-8200, בואו נתחיל עם חיילים קרביים מהפריפריה, בעלי יכולות ופוטנציאל טכנולוגיים. כך גם נעזור להקטנת הפער החברתי, גם נגרום לשוויון הזדמנויות וגם נייצר מוטיבציות לאוכלוסיות באזורי הפריפריה להגיע להישגיות טכנולוגית.
רא"ל כוכבי, אני מבין את הכאב שלך ואת החשיבות שאתה רואה בערך של שירות ביחידות קרביות. אלא שפקודה אחת שלך יכולה להביא את השינוי. לא רק בדיבורים, אלא במעשים. פקודה אחת, שגם תחזיר את הכבוד האבוד של היחידות הקרביות וגם תעשה סדר בנושא קליטת חיילים ליחידת 8200 .
הכותב הוא אל"מ במילואים במערך התקשוב, לשעבר מפקד ממכ"א וסמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, וכיום בעל חברה לייעוץ טכנולוגי-עסקי.
31/01/22 12:39
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עדכון התוכנה העתידי של אפל, iOS 15.4, יכניס 37 אימוג'י חדשים לחייהם של בעלי מכשירי ה-iPhone – חלקם כבר מעוררים סקרנות בקרב המשתמשים.
האימוג'ים המסקרנים במיוחד בחבילה החדשה הזו הם שניים – גבר בהריון וגם דמות נטולת מגדר ברור בהריון. האיורים המסוימים הללו שאפל מכניסה למכשיריה מעלים תהיה האם החברה מנסה להגמיש את נושא המגדר, ואולי גם את תודעת ההמונים הקשורה בתפישתו.
מילון האימוג'י אימוג'יפדיה (Emojipedia) – ששיתף עם הגולשים את האימג'ים הכלולים בחבילה – טוען כי לא בזה העניין, אלא בסך הכל באיור המסמל מצב שבו אדם אכל יותר מדי והבטן שלו התנפחה. זה הכל. למרות זאת, האיורים הללו מעוררים עיסוק ער ברשתות החברתיות. New emojis in iOS 15.4 beta https://t.co/BANvmer69K pic.twitter.com/uEDMEpnQWK
— Emojipedia (@Emojipedia) January 27, 2022 20 minutes after Taco Bell. #pregnantman pic.twitter.com/sF87N66AqJ
— Sam Culper (@woodhull_abe) January 29, 2022 This is now the theatre of the absurd if true … That iPhone is coming with pregnant man icons ????
Is this true @Apple #PregnantMan who'd have thunk pic.twitter.com/I4BRx9plrQ
— SR (@SR_Wherever) January 30, 2022 People in ancient times didn’t have pregnant men symbols because they had common sense #WokeHorseShit #emojis #pregnantman pic.twitter.com/wnClxh3Hra
— Terry McNeely Comedian ???? (@Mac72Terry) January 29, 2022 כאמור, מלבד הגבר ה"הריוני" למראה יש בחבילה החדשה, שכבר נמצאת אצל בוחני הבטא, עוד אימוג'ים מעניינים ביניהם: חצי סמיילי מצדיע, נשיכת שפתיים, ידיים המייצרות צורת לב, טרול, ויד מושטת ל'כיף', פרצוף נמס וסמיילי העשוי מקווים מקווקוים. בנוסף, יש סמל שכנראה יהפוך לשמיש במיוחד, לפחות בישראל, של יד שבה האצבע המורה מצביעה קדימה כמו אומרת – 'את.ה'.
חידוש נוסף הוא לחיצות ידיים של אנשים בעלי צבעי עור שונים, וכאן אין ספק שאפל העבירה מסר ברור של במאבק בגזענות. עם זאת נזכיר כי העיצובים נבחרו במקור בספטמבר 2021 על ידי קונסורציום Unicode, ארגון ללא מטרות רווח המפקח על תקני אימוג'י בין מכשירים.
בנוסף בין 37 האימוג'ים נכללים גם כאלו שאינם זקוקים לפרשנות או מייצרים תהיות – למשל שושנת מים, אלמוג, קן ציפורים עם שלוש ביצים כחולות, כוס נשפכת, בטריה מתרוקנת וכדומה – כולם ממשיכים ומשלימים את רפרטואר הסמלים הצבעוניים שעומד לרשות משתמשי ה-iPhone.
31/01/22 15:01
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
וריאנט האומיקרון שפרץ לחיינו גרם למחסור בערכות בדיקה ביתיות ולייקורן, לצד תורים ארוכים בנקודות הבדיקה' ובעקבות כך רבים מוותרים על הבדיקות – ולא רק בישראל. על רקע זה חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה פיתחו מערכת לבדיקות קורונה בעזרת סמארטפון, בעלות זולה ועם תוצאות מיידיות.
לדברי החוקרים, תוצאות מוקדמות הראו כי המערכת שלהם מדויקת כמעט כמו בדיקות PCR, בניגוד לבדיקות האנטיגן הביתיות שהולכות ומתבררות כלא מדויקות במקרים רבים.
השימוש במערכת מצריך הורדה של אפליקציה ייעודית לסמארטפון בשם Bactiocount, משטח חם וקופסת קרטון עם תאורת LED, יחד עם תמיסה מיוחדת שמקילה על מצלמת הסמארטפון האחורית לזהות RNA ויראלי בדגימה – ערכה שעלותה היא כשבעה דולרים. התמיסה נצבעת באדום בוהק כשנוצר קשר כימי בינה ובן חומר ויראלי בדגימת הרוק. לאחר מכן, האפליציה מנתחת בזמן אמת כמה מהר התמיסה הופכת לאדומה ולפי זה קובעת את תוצאות הבדיקה.
תיאור ערכת הבדיקה. צילום: אוניברסיטת קליפורניה
עד כמה שזה יכול לשמח, הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה. המחקר הראשוני מבוסס על 50 פרטים עם סימפטומים וללא סימפטומים של המחלה, והאפליקציה מתאימה כעת רק למכשיר Gakaxy S9, אבל היא נראית מבטיחה.
הערכה פותחה כדי לענות על צורך בבדיקות באזורים שאין בהם גישה נוחה למשאבים רפואיים, אבל מוביל המחקר, ד"ר מייקל מאן, סיפר, שניתן יהיה לאמץ אותה לשימוש ביתי. בנוסף, הוא ציין כי ניתן יהיה להתאים אותה לאבחון של וריאנטים נוספים של נגיף קורונה, או גורמי מחלה אחרים, כמו נגיפי שפעת.
31/01/22 11:00
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יוביקו (Yubico), ספקית מובילה של מפתחות לאימות זהות בחומרה, הכריזה על תחילת השיווק של סידרת Yubikey Bio – סידרת מפתחות האימות הראשונה התומכת בזיהוי מבוסס טביעת אצבע לגישה ללא סיסמה, או לצורך אימות דו שלבי. סידרת המפתחות, שנוצרה לאימות זהות במחשבים אישייים, תומכת בפרוטוקולים מודרניים של FIDO2/WebAuthn ו-U2F, עבור ממשקי USB-A ו-USB-C.
מפתחות YubiKey Bio החדשים זמינים לרכישה באתר המפיץ הרשמי בישראל.
כחלק מהחדשנות המתמשכת ותפיסת העיצוב של יוביקו, סדרת Yubikey Bio אינה דורשת סוללות, התקנים או תוכנה נוספת. סדרת המפתחות החדשה נבנתה כדי להשתלב בצורה חלקה בפלטפורמות ובמערכות ההפעלה הנפוצות בשוק. ברגע שההגדרה של ה-Yubikey Bio מסתיימת, משתמשים ייהנו מגישה ללא סיסמה או מאימות דו שלבי בעת כניסה לשירותים ואפליקציות במחשב האישי התומכים ב-FIDO.
ארכיטקטורת שלושת השבבים של מפתח האימות מאפשרת לאחסן את נתוני טביעת האצבע ברכיב מאובטח נפרד, המייצר שכבת הגנה נוספת מפני התקפות פיזיות. ה-Yubikey Bio פועל על בסיס ליבה מבוססת חומרה, המספקת אמינות חזקה ומאפשרת למשתמשים לבצע אימות בעזרת אותו מפתח בכמה מכשירים, מערכות הפעלה ואפליקציות שונות.
"עם השקת Yubikey Bio, אנו גאים להעלות את הרף בתעשייה למפתחות אימות ביומטריים, ולאפשר אימות ללא סיסמאות עבור לקוחות ארגוניים ופרטיים", אמר סטינה אהרנסבאד, מנכ"ל ומייסדת שותפה של יוביקו.
Yubikey Bio מאפשר גישה ביומטרית ממחשבים אישיים לכל האפליקציות והשירותים אשר תומכים בפרוטוקול FIDO. המפתח עובד ישר מהקופסה עם Citrix Workspace, Duo, Github, IBM Security Verify, Microsoft Azure Active Directory, Microsoft 365, Okta ו-Ping Identity ועשרות שירותים נוספים.
"הביקוש למפתחות אימות שבר שיאים בחודשים האחרונים, לאור התגברות האיומים המתקדמים. מפתחות האימות הם דרך קלה ומהירה להבטיח שמי שניגש למידע רגיש הוא באמת האדם הנכון. עם מחיר נמוך יחסית לכל פתרון אבטחת מידע אחר, Yubikey מזניק את האבטחה של כל ארגון בכמה רמות קדימה, ומונע חטיפה של חשבונות וסיסמאות", אמר ריקרדו רסניק, מנכ"ל קבוצת מולטיפוינט, המפיצה הרשמית. "תרמו לביקוש גם הדרישה מצד בנק אוף אמריקה ובנקים אחרים לאימות דו שלבי וההמלצה על מפתח אימות. ובנוסף, ישנם בעלי ארנקי ביטקוין רבים, שלפתע מחזיקים מאות אלפי ומיליוני דולרים בחשבונות שלהם ללא אפשרות לגיבוי. המפתח של Yubikey הוא הדרך הכמעט בלעדית שלהם להבטיח הגנה ללא פשרות".
31/01/22 13:12
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רק לפני שלוש שנים הייתה היצרנית הסינית וואווי כמעט בפסגת העולם בתחום הסמארטפונים, עם מכירות של 240 מיליון מכשירים ב-2019 ובמקום השני – אחרי סמסונג ולפני אפל. אבל אז התחילה המלחמה של הממשל האמריקני, שצירף ב-2019 את החברה, מסיבות ביטחוניות, לרשימת חברות "מוחרמות", שמנועה מלרכוש טכנולוגיות אמריקניות ללא היתר מיוחד ממשרד המסחר, מה שכמובן מנע את גישתה לשרשרת האספקה האמריקנית שלה ואת יכולה לרכוש – מלבד רכיבים – גם את הטכנולוגיות של גוגל – בהן מערכת ההפעלה אנדרואיד וכל השירותים, כמו מפות, חיפוש, חנות Play ועוד. בעקבות זאת, מכירותיה העולמיות של החברה החלו לצנוח, אבל דווקא בסין היא נהנתה מנאמנות, כנראה משום שבסין השירותים של גוגל ממילא חסומים, כך שהיעדרם מהמכשירים פחות הפריע למשתמשים הסינים.
שנה לאחר צירופה לרשימת החברות המוחרמות, שינתה ארה"ב את חוקי הייצוא שלה, ואסרה גם על חברות גלובליות המייצרות שבבים תוך שימוש בטכנולוגיה אמריקנית למכור את מוצריהן לוואווי – מה שמנע מוואווי אפילו את השימוש במעבד Kirin שהיא עצמה פיתחה ואילץ אותה להשתמש במעבדים של קוואלקום ללא תמיכה בדור 5 במכשירי הדגל שלה.
עוד אירוע חשוב שהייתה לו השפעה על מכירות וואווי היה מכירת המותג המוזל שלה הונור, מתוך כוונה להוציאו מההגבלות שהתמודדה עימן. היא מכרה אותו תמורת 15 מיליארד דולר ובכך אפשרה למותג להמשיך להתפתח, אבל למרות זאת הוא לא הצליח לטפס למקום גבוה.
כל האירועים האלה הובילו, לפי הדו"ח האחרון של חברת המחקרים אומדיה (Omdia), לצניחה של 81% במשלוחי המכשירים של וואווי בשנת 2021, שהסתכמו ב-35 מיליון מכשירים בלבד, מה שהצניח גם את נתח השוק שלה ל-3% – לעומת 15% ב-2020. גם הונור, כחברה נפרדת, מכרה רק 39.4 מיליון מכשירים, עם נתח שוק של 3%.
וואוי מצידה מנסה להילחם בחרמות ובהגבלות, וכדי לשרוד בשוק פיתחה מערכת הפעלה משלה – הרמוני, ואף פתחה ביוזמה לפיתוח אפליקציות, אבל לפי המצב כרגע, נראה שתהילת העולם שלה תיכנס לדפי ההיסטוריה.
מי תפס את החלל שפינתה וואווי?
בתוך כך, לפי הנתונים הנוספים המוצגים בדו"ח לשנת 2021, סמסונג ניצבת במקום הראשון, עם עלייה של 5.9% במשלוחי המכשירים ונתח שוק של 20%. אפל, במקום השני, השיגה נתח השוק של 18% – לעומת 16% בשנה קודמת ועלייה של 15.6% במשלוחי המכשירים. שיאומי הסינית ניצבת במקום השלישי, עם נתח שוק של 14%, שעלה מ-11% בשנה קודמת, ועם קפיצה של 28.2% במשלוחי המכשירים. אחרי שיאומי ניצבות ויבו, אופו, ריאלמי, מוטורולה, הונור, וואווי וטנקו – כולן סיניות, וכולן חוו גידול במספר משלוחי המכשירים, כשריאלמי ומוטורולה הציגו קפיצה ממש גדולה במספר המשלוחים, של 48.6% ו-44.2%, בהתאמה, ונראה שהן תפסו חלק גדול מהחלל ש"פינתה" וואווי.
בסך הכל, בשנת 2021 נמכרו 1.34 מיליארד מכשירים, לעומת 1.29 מיליארד ב-2020, כלומר גידול צנוע של 3.4%.