כשפט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, נכנס לתפקידו לפני כשנה, אחד הדברים הראשונים שהוא עשה היה להציג את האסטרטגיה החדשה שהוא פיתח עבור החברה, שזכתה לכינוי IDM 2.0. גלסינגר וחבריו להנהלת אינטל התוו בתוכנית החדשה, שנקראה "ייצור התקנים משותפים 2.0", את הכיוון שאליו הם מתכוונים לקחת את יצרנית הענק – כיוון שבו היא פותחת שערי מפעלי היציקה שלה גם לייצור חיצוני. כלומר, אינטל לא תייצר עוד מעבדים של אינטל בלבד, אלא של כל חברה שצריכה לייצר מעבדים ואין לה מפעל משלה – בין אם מדובר בארכיטקטורה שמבוססת על x86, על ARM ואפילו על RISC-V. אין ספק שגלסינגר ראה מול העיניים כי TSMC וטוב לה, וידע שגם סמסונג מתכוונת ללכת לכיוון הזה. הוא גם ידע שאילולא מגפת הקורונה, שהקפיצה מעלה את הדרישה למחשוב אישי, כמות המעבדים שהיו צריכים ממקום העבודה החדש שלו הייתה נמוכה הרבה יותר ממה שהיא כעת – ולמעשה ההפך. בעיות שרשרת הייצור הידועות גרמו לכך שהיא לא מצליחה לגמרי לעמוד בביקוש הקיים. עוד דבר שגלסינגר ראה הוא שלמרות זאת, הדרישה לשבבים הולכת וגדלה בהתמדה – גם אם מוציאים את המגפה מהתמונה. יש דרישה לעוד ועוד מכשירי קצה חכמים, מעבדי בינה מלאכותית ייעודיים, מעבדים לרכבים אוטונומיים, מעבדים לשוק הווירטואלי, והוא ראה איך יותר ויותר חברות עומדות בתור אצל TSMC ומבקשות לייצר מעבדים – ולא משנה אם הם בליתוגרפיה של 4, 5 או 12 ויותר ננו-מטר. TSMC רק הולכת ומתרחבת, ובודקת איפה לפתוח עוד מפעלי ייצור – והפוטנציאל ענק. בהתאם לכך, ובהתאם לחזון שלו להוביל את אינטל שוב למקום הראשון בין יצרניות השבבים/מעבדים, החברה תשקיע בשנים הקרובות עשרות מיליארדי דולרים בבנייה, הרחבה ושיפור של מפעלים קיימים. עיקר ההשקעה תהיה בארצות הברית, עם מפעלים באריזונה ובאוהיו – בעיקר בגלל שרשרת הייצור. אלא שבביקור שלו בארץ בחודש מאי גלסינגר הבטיח להשקיע 10 מיליארד דולר במפעל הייצור בקריית גת. בכל מקרה, אינטל רוצה שתהיה לה את היכולת להציע כמה שיותר קיבולת וכמה שיותר גמישות עבור כל חברה שתרצה לייצר מעבדים. הרכישה הזו, של חברה בעלת שם והצלחה בתחום של יציקת שבבים לפי דרישה, היא בדיוק מה שאינטל הייתה צריכה כדי לצאת מהר, באופן יחסי, לדרך עוד לפני זה, כדי לקצר דרכים, אינטל חשבה להשקיע סכום עתק של 30 מיליארד דולר ברכישת גלובל פאונדריז – חברת הייצור שהתפצלה לפני שנים די רבות מ-AMD, אך השיחות לא התקדמו לשום מקום והאחרונה כבר הנפיקה את עצמה. במצב זה, החזון של אינטל וגלסינגר הגיע בעצם למצב המתנה מסוים, לפחות עד שקיבולת הייצור אכן תוגדל באופן משמעותי עם המפעלים החדשים. אבל לך תדע מה יוליד יום. אף אחד לא יודע מה יהיה מצב השוק בעוד שנתיים ושלוש, אם לא קצת יותר, שיעברו עד שהמפעלים החדשים יתחילו להוציא מקרביהם שבבים חדשים. אינטל צריכה פתרונות מעשיים קצת יותר מהר – היא צריכה להראות כבר עכשיו שהיא שחקנית משמעותית בתחום ייצור השבבים לפי דרישה. פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון הרכישה – כדי ליצוק תוכן לחטיבת שירותי היציקה אינטל צריכה הייתה ליצוק תוכן ל-IFS (ר"ת Intel Foundry Services) – השם שנתנה החברה לחטיבת שירותי היציקה שלה. במקרים כאלה, לעתים קרובות, ואינטל לא יוצאת דופן, רוכשים חברה – וכאן, החברה הזו היא טאואר סמיקונדקטור. הסכום שבו אינטל רכשה אותה, 5.4 מיליארד דולר, הוא לכל הדעות קטן יחסית לסכום שעולה לבנות מפעל חדש. הרכישה הזו, של חברה בעלת שם והצלחה בתחום של יציקת שבבים לפי דרישה, היא בדיוק מה שאינטל הייתה צריכה כדי לצאת מהר, באופן יחסי, לדרך. טאואר, שתשתלב לתוך IFS, ולא תישאר חברה עצמאית, תהווה בסיס לכך. היא מייצרת שבבים עבור שוק המובייל, שוק הרכב וכמעט כל שוק מודרני אחר בדור הנוכחי – בדיוק התחומים שלהם רוצה אינטל להציע את שירותי היציקה שלה. או, כפי שגלסינגר תמצת בהודעה לעיתונות: "זה יסייע להרחיב את שירותי היציקה של אינטל ולקדם את המטרה שלנו להפוך לספקית מרכזית של ייצור שבבים ברחבי העולם".

"ישראל חשופה להיקף משמעותי של מתקפות כופרה. היקף מתקפות הכופרה על גורמים ישראלים גדל בשיעור חד בשנה האחרונה – עד פי שבעה – ונאמד ב-1-5 מיליון תקיפות בשנה. קרוב למחצית מהעסקים הגדולים בישראל חוו מתקפת סייבר, לרבות מתקפות כופרה. ניתוח הנתונים מעלה שרבים ממשלמי דמי הכופר עושים זאת במטבעות קריפטו. התוקפים, מצדם, מרבים להשתמש באמצעים לטשטוש יעד הכספים כגון, מיקסרים וארנקים חד-פעמיים", כך עולה מנייר עמדה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.  במסמך ששמו 'ניצול של המערכת הפיננסית לטובת העברת תשלומים בגין מתקפות כופרה', קובעים המחברים כי "המעבר הגובר לשימוש באמצעים דיגיטליים ובתווך המקוון, שהתעצם ביתר שאת בתקופת הקורונה, הביא לגידול חד, של בין 100-300%, בהיקף מתקפות הסייבר – והכופרה בפרט". "להערכתנו", נכתב, "חלק ניכר מכלל התשלומים מבוצע באמצעות נותני שירותים זרים, שאינם מדווחים לרשות – אלו מבוצעים לעיתים על ידי חברות לניהול משברי סייבר". מחברי המסמך מצטטים את מערך הסייבר הלאומי, לפיו, "גם משך הזמן שנדרש לשם ביצוע מתקפה התקצר משמעותית – ממספר ימים לשעות בודדות, וניתן אף לרכוש בדארקנט ערכות תקיפה מוכנות, מהמדף, או לשכור כופרה כשירות, RaaS". כמחצית מהחברות בישראל חוו מתקפות כופרה  המסמך מצטט סקרים של חברות אבטחה, לפיהם "כמחצית מהחברות בישראל חוו מתקפות כופרה וכמעט מחצית מאלו שלא חוו – יותקפו השנה. יש קושי להעריך את היקפה האמיתי של התופעה, בשל תת-דיווח: לפי הלמ"ס, 91% מנפגעי עבירות מקוונות אינם מדווחים עליהן לרשויות". עלות תיקון ממוצעת בישראל, נכתב במסמך, נאמדת בכחצי מיליון דולר למתקפה, ונחשבת לנמוכה יחסית בהשוואה לעולם. מהנתונים שבידי הרשות עולה כי סכום הכופר אותו דורשים התוקפים מקורבן פרטי נמוך משמעותית מהסכומים שדורשים התוקפים מחברות וגופים ממשלתיים. "להערכתנו, בדומה לעולם, חלק ניכר מהתשלומים של קורבנות ישראליים מועברים באמצעות גופים פיננסים מחוץ למערכת הפיננסית הישראלית – פלטפורמות מסחר בינלאומיות מקוונות. במקרים רבים הפלטפורמה הזרה אינה מפוקחת, ולכן אינה מדווחת לרשות לאיסור הלבנת הון". "בד בבד", נכתב, "אנו מבחינים בניצנים ראשונים בעולם בהאקרים העושים שימוש ב-NFT כאמצעי נוסף להלבנת כספים שמקורם במתקפות כופרה". משמש לתשלום הכופר. קריפטו. צילום: BigStock איראן בשטח  במסגרת פירוט מקרים שבהם הרשות טיפלה, מציין המסמך מקרה אשר בו התקבל דיווח, "בלתי רגיל", אודות חברה ישראלית שפנתה לצד שלישי, במטרה שזה יסייע לה להיחלץ מאירוע כופרה אליו נקלעה. הצד השלישי רכש שלוש יחידות ביטקוין, בשווי עשרות אלפי דולרים, אותם העביר לארנק הדיגיטלי של התוקף – באמצעות נותן שירותים פיננסים ישראלי. בדיקה שבוצעה ברשות העלתה שהארנק אליו הועברו הכספים קשור לאירועי כופרה. לאחר מכן הועברו הכספים לארנק "צינור", שמשמש לקבלת כספים והעברתם לארנק אחר – ממנו הועברו הכספים לארנק שבבעלות גורם איראני. פרטי האירוע דווחו לגופי הביטחון בישראל. דרכי הפעילות המרכזיות להעברת כספי הכופר הרשות זיהתה כמה דפוסי פעולה מרכזיים: שימוש של אזרחים זרים בנותני שירותים פיננסים (ציינג'ים) שאינם במדינת הקורבן, לרבות ביצוע תשלומי כופר בישראל על ידי זרים; שימוש בפלטפורמות בינלאומיות למסחר בקריפטו; שימוש בבלדרי כספים, פעמים רבות על ידי גורמים "משוטים", שאינם יודעים מקור ומטרת ההעברות; תשלום באמצעות חברות לניהול משברים, חברות ביטוח או עו"ד; המרת כספים למטבע פיאט בבורסה לא מפוקחת; העברה לארנקים "חד-פעמיים";  שימוש בבורסות מבוזרות (DeFi); וכן שימוש בכרטיסי מתנה והמרת הכספים לרכישת מוצרים בני קיימא. לפי המסמך, עיקר השימוש מבוצע בנכסים וירטואלים, אשר קל להמירם, דוגמת ביטקוין, לצד שימוש במטבעות בעלי רמת אנונימיות גבוהה יותר, וכן ניצנים לשימוש ב-NFT, לצד שימוש גובר ב"מיקסרים", העברות מרובות ו-"Chain Hopping", על מנת לטשטש את נתיב העברת הכספים ו"הרחקתו" מאירוע הכופר, למשל על ידי ביצוע העברות בין מספר רב של ארנקים באותו מטבע; העברת תשלום הכופר בין מספר מטבעות וירטואליים (Chain Hopping) עד לנקודת היציאה; העברת התשלום שהתקבל במטבע וירטואלי ב"מיקסר", במטרה לטשטש את מסלולו וייעודו.  ד"ר שלומית ווגמן, ראשת הרשות להגנה על הפרטיות. צילום: יניב הלפרין הסקירה מסתיימת בפירוט של "דגלים אדומים" – לטובת השימוש של גופים מהמגזר הפיננסי. ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מסרה כי "היקף מתקפות הכופרה גדל באופן מהיר מאוד. מדובר בתופעה בה עבירת המקור (סחיטת כופר) והלבנת ההון שנסחט – חופפות ומתלכדות כמעט לגמרי. התחקות אחר דמי הכופר יכולה לאפשר הגעה לעבריינים ולעיתים אף תפיסת כספי הכופר לפני מימושו. צוות הרשות נמצא בחזית העשייה העולמית לביצוע חקירות כלכליות בתחומי פשיעה צומחים וחדשניים, לרבות התמודדות עם תופעות פשיעה מקוונת, נכסים וירטואליים ותשלומי כופרה… בעזרת הדגלים האדומים שאנו מפרסמים, אנו מצפים לקבל מודיעין מדויק ואיכותי יותר, שיסייע לנו בפיצוח פרשיות נוספות בתחום זה".

"אנו מגיעים לנקודה בזמן בה פלישה של רוסיה נדמית כבלתי נמנעת. עד כה, המאבק במרחב הסייבר 'כיכב'. כעת הוא ייקח צעד לאחור אל מול המהלכים הצבאיים הפיזיים, וישמש יותר ככוח עזר, כמנגנון תומך לחימה", כך אמר חואן אנדרס גררו-סאדה, חוקר האיומים הראשי ב-SentinelLABS, מעבדות מחקר האיומים של סנטינל וואן הישראלית. גררו-סאדה מכנה עצמו "חוקר מאובנים" בסייבר, משמע מתחקה אחר ההיסטוריה והמקור של התחום. הוא אף מרצה בבית הספר למחקרים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. לפני תפקידו הנוכחי הוא היה חוקר איומים בגוגל ובקספרסקי. לדבריו, "מתקפות סייבר לא פועלות בחלל ריק. הן פועלות במקום, או לצד, מתקפות קינטיות. היכולת הזו של שילוב אמצעי סייבר בשדה הקרב, באה לידי ביטוי ונבחנה במשך שנים בעימות הצבאי ארוך הטווח המתחולל במזרח אוקראינה מאז 2014. עימות זה חשף תכונות אופי רבות שיכולות להפוך למאפיינים מהותיים של לוחמה של המאה ה-21: מתקפות סייבר מסיביות על תשתית פיזית, לצד ריגול סייבר ומתקפות שמטרתן שינוי תודעה. סייבר הוא עוד מרחב לחימה, המאפשר לפעול במסגרת מאבק טריטוריאלי, כלכלי, או דיפלומטי – בין ישויות או מדינות". לדבריו, "אני רוצה להציע חלוקה שונה לגבי האיומים הגדולים בסייבר. נקודת המבט המערבית גורסת שהמדינות ה'רעות' בתחום הן סין, צפון קוריאה ורוסיה. זה נכון, אולם לא רק. במידה מסוימת החלוקה הזו מגוחכת, כי ישנן מדינות בעלות עוצמה בסייבר, שאינך יודע עליהן. כך, ארה"ב למשל, בעלת יכולות רבות, שלא תיאמנה בתחום, אבל היא פועלת באופן אחראי, מידתי ויחסי, ולא מפגינה את מלוא היכולות שלה בסייבר. יש מדינות שאינך חושב עליהן כעל מעצמות סייבר, כמו וייטנאם, שהאקרים שם פועלים רבות, ובאופן כוחני – לגניבת קניין רוחני ברשת". לפי גררו-סאדה, "לרוסיה יש יכולות רבות בסייבר, כבר שנים. אנחנו מכירים יכולות אלו כבר משנות ה-90', אז, באחד ממסעות הריגול בסייבר הראשונים בהיסטוריה, Moonlight Maze, במשך שנתיים רוסיה גנבה מידע מסווג – רבבות קבצים – ממחשבי הפנטגון, נאס"א ומשרד האנרגיה האמריקני". גלש לתחום הסייבר. הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. "כל קבוצת האקרים פועלת באופן שונה" "יש קבוצות האקרים רבות הקשורות לרוסיה", הסביר, "וכל אחת מהן פועלת בסייבר באופן שונה, ממתקפות קטנות, 'פרובינציאליות' ועד למתקפות השפעה שמשנות תודעה, אותן מפיק המודיעין הצבאי הרוסי, ה-GRU. המתקפה הרוסית על אוקראינה ב-2017 עם הנוזקה NotPetya הייתה מתקפת ההאקרים הידועה הגדולה ביותר והמחישה את יכולתה ועוצמתה של רוסיה בתחום. הקבוצה תקפה בכל העולם, ובפרט באוקראינה – והסבה נזקים של כ-10 מיליארד דולר. הרעיון שכופרה עלולה לנעול מדינה שלמה לא היה בגדר מחשבה מציאותית, אבל, ההאקרים הרוסים פקחו את עינינו…". "ככלל, ניתן לחלק את הפעילות הרוסית בסייבר לשתיים: הראשונה – האקרים שהמניע שלהם הוא כספי, ורבים מהם קשורים לממשל, ש'מתמחים' במשלוח כופרות – ראינו בשנה החולפת גידול של מערכי כופרה, רובם מרוסיה ומזרח אירופה, שפועלים בנוחות תחת חסותה של רוסיה: היא רואה בפעילות הזו גורם נוסף שמערער דמוקרטיות מערביות. השנייה – פעילות סייבר ממניע כספי, יש את הפעילות של GRU ו-אפ-סה-בה, שירות הביטחון הפדרלי הרוסי. זו מתמקדת בריגול בסייבר, ובמתקפות שמשרתות את האינטרסים הרוסים". הפרטיזנים של בלרוס "לפני ימים אחדים", אמר, "קבוצת האקרים מבלרוס הצפינה את השרתים, בסיסי הנתונים ותחנות העבודה של הרכבות במדינתם, במטרה להאט את תנועות החיילים הרוסים, שנמצאים בגבולה של בלרוס עם אוקראינה. הפרטיזנים של בלרוס (The Belarus Cyber Partisans) הם קבוצה של האקטיביסטים (הלחם המילים 'האקרים' ו'פעילים חברתיים'), פרו-דמוקרטיים, שנמלטו ממדינתם. בעוד שנכון להטיל ספק בטענות רבות של האקטיביסטים, שהם מנוצלים לעתים קרובות כחזית למבצעי סייבר בחסות מדינה או קמפיינים של פייק ניוז, הרי שההאקרים הללו הפגינו עד כה אקטיביזם אותנטי, ועשו זאת באופן עקבי ומתמשך. מרתק לראות כופרות מסייעות ל-'אנדרדוג' בלכאורה מאבק מהפכני. אנחנו עוסקים בניואנס שכזה רק לעתים רחוקות: אנחנו חושבים על כופרות בהקשר עסקי-פיננסי". "כדי להשיג נגישות לגופים רבים, הרוסים פועלים באופן מסיבי בסייבר", סיכם. "בחודשים האחרונים נצפתה פעילות סייבר מוגברת של רוסיה כלפי אוקראינה. יש להניח שנראה עוד פעילויות בתחום, כמו מתקפת הסייבר שאוקראינה חוותה בחגי דצמבר 2016, שגרמה למאות אלפים לחגוג את החגים בלא חשמל, או הורדת אתרים, או פעילות בסייבר לאיתור כוחות אויב, או מתקפות שמטרתן שינוי תודעה".

שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, הודיע אמש (ב') על החלטתו להתפטר מתפקידו ולעזוב את שירות המדינה. ההודעה התקבלה בהפתעה בממשלה בכלל ובקרב גורמים בתקשוב הממשלתי בפרט. ברכה ימשיך בתפקידו עד לחודש מאי, בתקווה שעד אז יימצא לו מחליף. לדבריו, אין לו כרגע תוכניות קונקרטיות להמשך, אולם הוא מתכוון לעבור לשוק הפרטי. הסיבה הישירה להחלטתו של ברכה, שלטענתו הבשילה במשך כמה חודשים, היא הבנתו שהוא לא ימונה לראש מערך הדיגיטל הממשלתי, ושהוא בכלל לא נמצא בין המועמדים הסופיים לתפקיד, שבו הוא רצה. על הקמת מערך הדיגיטל הוחלט עם הקמת הממשלה הנוכחית, בעקבות סגירת משרד הדיגיטל הלאומי, שנוסד לאחר הקמת ממשלת נתניהו האחרונה ובראשו עמד דוד אמסלם. על פי התוכנית, המערך ימזג לתוכו את הפעילות של רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית. כלומר, מי שימונה כראש המערך יהיה בעצם הבוס של ראש רשות התקשוב. הממשלה מחפשת כבר זמן רב מועמד לתפקיד. ועדת האיתור שהקימה שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, עדיין לא סיימה את עבודתה, והיא בוחנת כעת את המועמדים הסופיים, ששמותיהם לא פורסמו. "הייתה לי הזכות להוביל פעילות טכנולוגית פורצת דרך" בפוסט שפרסם אמש ברכה ברשתות החברתיות הוא כתב כי "אני בוחר להודיע על עזיבתי עוד בטרם הודעה סופית על זהות ראש מערך הדיגיטל, כדי שעזיבתי לא תדבק בעצם בחירתו. יש לי אמון מלא שוועדת האיתור והשרה יבחרו את המעומד הראוי ביותר לתפקיד החשוב הזה". בראיון לאנשים ומחשבים לאחר הודעת הפרישה הוא אמר כי "אחרי 12 שנים בשירות המדינה, בעשייה מרתקת, חדשנית ומשמעותית, בשלל תפקידים, בחרתי לסיים את תפקידי כראש רשות התקשוב הממשלתי ולפרוש משירות המדינה. אני מסיים את התפקיד בתחושת סיפוק גדולה, רווי בהצלחות גדולות וקטנות ומלא בגאווה גדולה שהייתה לי הזכות להוביל פעילות פורצת דרך בנושאי טכנולוגיה, טרנספורמציה וחדשנות, למען המשך שגשוגה של המדינה הנהדרת שלנו". ברכה החל את דרכו בשירות המדינה במשרד המשפטים, שם הוא הקים את חטיבת הפתרונות, ואחר כך ניהל את מערכי הפיתוח וה-IT במשרד. לפני חמש שנים הוא הצטרף לרשות התקשוב הממשלתי כסמנכ"ל תכנון, וכאשר ראש הרשות, יאיר פראנק, פרש לפני קרוב לשלוש שנים, הוא מונה כמחליפו. פרויקט נימבוס שני הפרויקטים המרכזיים שבהם עסק ברכה בתפקידו הם הבטחת והובלת התפקוד של המחשוב במשרדי הממשלה ומתן השירות לאזרח אונליין בתקופת הקורונה, ופרויקט הענן הממשלתי הענק נימבוס, שבו זכו AWS וגוגל. כל ארבע החברות שהגיעו לשלב הגמר (השתיים האחרות הן מיקרוסופט ואורקל) הודיעו בעקבותיו על הקמת אזורי ענן ודטה סנטרים מקומיים, ואורקל אף חנכה אחד כזה בירושלים והודיע על הקמת מרכז נתונים שני בישראל לענן. זו האחרונה אף הגישה עתירה לבית המשפט נגד תוצאות המכרז – והפסידה. ברכה ציין שהוא שלם עם תוצאות המכרז ולא התרגש מהמאבק המשפטי. "המלחמה של אורקל בתוצאות המכרז מגוחכת, וגם השופט אמר להם באחד הדיונים: טלו קורה מבין עיניכם", הוסיף. את פרויקט נימבוס מוביל מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר, ורשות התקשוב שותפה לו. לדברי ברכה, "אף גוף אחר לא היה מסוגל להרים את זה. יש לי הערכה רבה לאנשי המינהל, והעבודה על המכרז הוכיחה כיצד שיתוף פעולה בין ארגונים יכול להביא ערך גבוה ממשי". הוא ציין כי בחודשים הקרובים, עוד לפני פרישתו, עתידה לעלות לאוויר מערכת מבוססת תוכנה בשם למיגנזון, שפותחה ברשות, והיא תהיה נקודת הממשק שתאפשר לכל מנמ"ר במשרדי הממשלה להתחבר לענן, כשיחליט, בצורה אוטומטית. כפי שפורסם באנשים ומחשבים, משרד הבינוי והשיכון יהיה המשרד הראשון שיעלה במסגרת נימבוס יישומים לענן הציבורי של שתי הזוכות, AWS וגוגל, כחלק מפיילוט – עד שהן תסיימנה את בניית הדטה סנטרים המקומיים שלהן. ממשרד הכלכלה נמסר כי "אנחנו מודים לברכה על תרומתו המשמעותית ומאחלים לו הצלחה בהמשך דרכו".

מטא (Meta Platforms) -החברה האם של פייסבוק – סופגת תביעת פרטיות משמעותית בטקסס, ארה"ב. קן פקסטון, התובע הכללי של המדינה, הגיש אתמול (ב') תביעה נגד ענקית המדיה החברתית בטענה שהשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים על הפלטפורמה של פייסבוק הפר את כללי הגנת הפרטיות של טקסס, הכרוכים בנתונים ביומטריים אישיים. מדובר על חקיקה כינויה הוא CUBI (ר"ת Texas Capture or Use of Biometric Identifier), שחלה במדינה כבר משנת 2009. זיהוי הפנים בידי מטא – כנראה כבר נחלת ההיסטוריה השימוש הזה בזיהוי הפנים, אגב, הופסק בנובמבר אשתקד, אז הודיעה פייסבוק כי תחדל להשתמש בטכנולוגיה בתמונות ובסרטונים. היא עשתה זאת אחרי שזכתה למטחי ביקורת בנוגע להשפעתה על משתמשי הרשת החברתית, עקב חשיפותיה של פרנסיס האוגן, עובדת שלה לשעבר. בנוסף, החברה בישרה כי תמחק יותר ממיליארד תמונות פנים שנסרקו על ידיה. עד שבוטלה, הטכנולוגיה שפייסבוק השתמשה בה ידעה לסרוק את פניהם של המשתמשים מתמונות וסרטונים שהם פרסמו בה, וכך אלו יכלו לבחור לקבל התרעה אם משתמש אחר פרסם תמונה שלהם. אלא שהטכנולוגיה עוררה באופן כללי שאלות אתיות הנוגעות לפרטיות, להטיה גזעית ולדיוק, וכן, לדברי פייסבוק, הרגולטורים עדיין לא סיפקו מערכת של כללים ברורים לשימוש בה. "על רקע אי הוודאות הנמשכת, אנו מאמינים שהגבלת השימוש בזיהוי פנים רק לטווח צר של מקרים תהיה המהלך ההולם", כתב בבלוג של החברה ז'רום פזנטי, סגן נשיא לבינה מלאכותית בחברה. מנגנון שהפר את חוקי הפרטיות. זיהוי פנים. אילוסטרציה. צילום: BugStock קנסות עתק בדרך? בהצהרה מטעמו ציין פקסטון כי לכידת גיאומטריית הפנים של החברה בתצלומים שמשתמשים העלו אליה מ-2010 ועד סוף השנה שעברה, הובילה ל"עשרות מיליוני הפרות" של החוק בטקסס. התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי במדינת מרשל על ידי פקסטון, דורשת עונשים אזרחיים של 25,000 דולר עבור כל הפרה של ה-CUBI, ו-10,000 דולר נוספים לכל הפרה של חוק טקסני נוסף המכונה DTPA (ר"ת Deceptive Trade Practices Act) – שנועד כדי להגן על צרכנים מפני הבטחות שווא של עסקים המציעים סחורות או שירותים. הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי באופן תיאורטי, אם התביעה תתקבל, הענישה תסתכם במאות מיליארדי דולרים. בגלל אותו נוהל: כבר שילמה מיליונים כפשרה באילינוי יצוין כי מטא כבר שילמה בשנה שעברה 650 מיליון דולר בהסדר בעניין זה בדיוק במדינת אילינוי. תביעה ייצוגית זו, שהוגשה נגד פייסבוק בשנת 2015, הייתה כפופה לחוק הפרטיות הביומטרי של אילינוי, הדומה במובנים מסוימים לחוק הטקסני, ושעיקרו היא דרישה להסכמת האנשים לפני שניתן יהיה ללכוד את המזהים הביומטריים שלהם. "פייסבוק אספה בסתר את המידע האישי ביותר של טקסנים – תמונות וסרטונים – למען הרווח הארגוני שלה", אמר פקסטון. "חוק טקסס אוסר קציר כזה ללא הסכמה מדעת כבר למעלה מ-20 שנה. בעוד שטקסנים רגילים משתמשים בפייסבוק כדי לשתף בתמימות תמונות של יקיריהם עם חברים ובני משפחה, אנו יודעים כעת שפייסבוק התעלמה בבוטות מחוקי טקסס בעשור האחרון". בהצהרה ששלחה הדוברת דינה אל-קסבי ל-The Verge, הגיבה מטא ואמרה כי "הטענות הללו אינן מוצדקות ואנו נגן על עצמנו במרץ".

שם ותפקיד: נועה זהבי רז, מנהלת תחום נתונים B2B במרכז החדשנות של Just Eat Takeaway בתל אביב. ותק בתפקיד: שנה וחצי. השכלה: לימודי בלשנות באוניברסיטת תל אביב ותלמוד באוניברסיטת בר אילן. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "אהבה גדולה מאוד לפתרון בעיות, ולסיפור סיפורים שמבוססים לא רק על תחושות אלא על נתונים ממשיים. טכנולוגיה משנה את העולם, אם נרצה בכך או לא, ואני מאושרת מכך שאני נמצאת בצד שמשתמש בטכנולוגיה כדי לשנות את העולם לטובה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "המקום שבו אני נמצאת כעת נותן יחס שווה לכל אדם באשר הוא אדם, בלי כל קשר למגדר, דת, לאום, נטייה מינית ועוד. זה אחד מהיתרונות הגדולים שבעבודה בתאגיד בינלאומי. התפקיד שלי כולל ניהול צוות של אנליסטיות, מהנדסות נתונים ומדעניות נתונים – כולן נשים, שחולשות על הדטה של שניים ממוצרי הדגל של מרכז הפיתוח שלנו: POS – קופה חכמה למסעדות, ו-JET Pay, שהוא כמו כרטיס תן ביס, רק עם הרבה יותר יכולות. בקרוב נפתח עוד תקנים, ואני לא פוסלת גם מועמדים גברים. אבל ככלל – כן, יש אפליה. תקרת הזכוכית עדיין קיימת, כפי שמראה כל סקר שכר מהשנים האחרונות. יש מגמת שיפור, ואנחנו רואות שינוי ניכר יותר בהתייחסות לאנשי משפחה ככלל ולנשים בפרט, אבל הדרך לשוויון מלא עודנה רחוקה". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לא באופן מופגן ונקודתי".

קבוצת ארליך, משרד פטנטים המוביל, הפועל בישראל, הודיע על מינויה של רות גרנות לסמנכ"לית טכנולוגיות לצד מינויה של סיגל קליין לסמנכ"לית לקוחות. מדובר באסטרטגיה של קבוצת ארליך להרחבת שדרת הסמנכ"לים ומתן שירות טוב יותר ללקוחות. גרנות החלה את הקריירה שלה בחברת פרוקטר & גמבל הבינלאומית, כנציגה מדעית ותמיכה רגולטורית, האחראית על קשרי חוץ ורגולציה של החברה ומוצריה בישראל, מול גופים כגון משרד הבריאות ומכון התקנים וכן לקוחות החברה בישראל. בהמשך, היא שימשה במשך שני עשורים כסמנכ"לית, וניהלה את הקניין הרוחני של ידע חברה למחקר ופיתוח, חברת המסחור של מכון ויצמן למדע ברחובות. במסגרת תפקידה, גרנות ניתחה, הגנה וניהלה, בעזרת צוות אדמיניסטרטיבי, פורטפוליו של מאות משפחות פטנטים, ונתנה את התמיכה והליווי לפעולות המסחור, מתן הרשיונות, בדיקות נאותות ופעולות שונות בקניין הרוחני האמור, כמו גם פיקחה על נותני השירות, ובכללם משרדים של עורכי פטנטים, עימם עבדה חברת ידע. במהלך שנים אלו עסקה קינן בין השאר בטיוב מערכות הטכנלוגיה המשמשות את ידע. מינוי נוסף הוא של קליין, אשר בארבע שנים האחרונות הייתה מנהלת המכירות והפיננסים של סוכנות ניהול ההסדר תמורה. בתפקידיה הקודמים שימשה כמנהלת פיתוח עסקי, מנהלת יחידת קשרי לקוחות ומנהלת מרכז שירות הלקוחות ושמשה בתפקידי ניהול בכירים נוספים מעל 11 שנה ובסך הכל היא בעלת ותק מעל 18 שנים בתחום שוק הביטוח וההון.  לדברי ד"ר גל ארליך, מייסד קבוצת ארליך, "רות וסיגל מביאות איתן הבנה מעמיקה של תהליכי עבודה, ניסיון עשיר בתחומן וגם מתן פרספקטיבה של הלקוח, שתבטיח יתרונות עבורו, בפיתוחים והשיפורים הרבים שאנו עובדים עליהם ללא הרף בימים אלו". עוד הוסיף ארליך, "אנחנו נמצאים בתקופה של צמיחה וחדשנות, על כן בחרנו להרחיב גם את שדרת הניהול בקבוצה, אשר בצורה הזאת תוכל לספק שירותים מקיפים וטובים יותר ללקוחות שלנו".

טריפלדוט (Tripeldot Studios), אחת מחברות משחקי המובייל הצומחות ביותר בעולם – המוכרת בזכות פורטפוליו משחקי הקז'ואל, בהם וודוקו ו-סוליטייר – גייסה 116 מיליון דולר בסיבוב B. הסבב הנוכחי, שמתקיים עשרה חודשים בלבד לאחר שסיימה סבב A, מביא את החברה לשווי של 1.4 מיליארד דולר. סבב הגיוס הובל בידי קרן VC20, שהוקמה בידי הפודקאסטר הצעיר והיזם הארי סטבינגס, ובהשתתפות המשקיעים הקיימים של החברה – Access Industries וכללטק (זרוע ההשקעות בטכנולוגיה של לן בלווטניק), Lightspeed Venture Partners ו-Eldridge. טריפלדוט נוסדה בלונדון ב-2017 על ידי ותיקי תעשיית הגיימינג הישראלים ליאור שיף ואייל חמיידס, יחד עם היזם המנוסה מעולם הגיימינג – אקין בבייגית (Akin Babayigit). לאחר ששילשה את הכנסותיה בשנה שעברה, תמשיך החברה להאיץ את צמיחת פורטפוליו המשחקים שלה ולהשקיע במיזוגים ורכישות. "היעד הוא לבנות חברה של פעם בדור" "אנו מתרחבים בקצב מואץ", ציין שיף, מנכ"ל טריפלדוט ואחד משלושת מייסדי החברה. "בשנת 2021 גיוונו את פורטפוליו המשחקים והמשכנו להצמיח את המשחקים הפופולריים שלנו. הוספנו למשוך את השחקנים הנכונים ולשמר אותם פעילים מאוד במשחקים שלנו. ההישגים הללו הם הודות לצוות המוכשר שלנו ולתרבות הארגונית של החברה, ואני גאה בהם מאוד". "היעד הוא לבנות חברה של פעם בדור", הוסיף בבייגית, סמנכ"ל התפעול (COO) ושותף מייסד בחברה. "יש לנו משחקים חזקים מאוד בתהליך פיתוח; השקנו ארבעה משחקים בשנה הזו בלבד, ועוד רבים בדרך. אנו מתכננים גם להיות פעילים בחזית המיזוגים והרכישות. המומחיות שצברנו ברכישת משתמשים, מונטיזציה ובניית מוצרים מבוססי דטה מאפשרת לנו למנף את המשחקים שלנו במהירות וברווחיות גבוהה. אנו מצפים להביא את היכולות הללו לרכישות עתידיות". חמיידס, שותף מייסד וה-CPO של טריפלדוט, ציין: "אנו שמחים מאוד לזכות בתמיכה של הארי ושל 20VC. הארי עצמו הוא יזם ומשקיע, ואנו נרגשים לצאת למסע הזה איתו. אנו אסירי תודה על הבעת האמון של צוות המשקיעים שלנו – אנחנו מצפים ומתרגשים לקחת את טריפלדוט לשלב הבא". בתוך שנה: צמחה ושילשה את הכנסותיה טריפלדוט צמחה במהירות שיא ושילשה את הכנסותיה תוך שנה. החברה מעסיקה היום 200 אנשים בפריסה גלובלית ומגיעה ללמעלה מ-30 מיליון איש מדי שנה. יצרנית משחקי המובייל זכתה במהירות להכרה  כמומחית המובילה ביצירת משחקי קז'ואל פופולאריים, אשר משמרים שחקנים לאורך זמן. לאחרונה דורגה על ידי PWC כחברת הטק הצומחת ביותר בבריטניה – וזו הפעם הראשונה שבה מוענק הפרס לחברת גיימינג. "קצב הצמיחה והיעילות של טריפלדוט בבניית משחקים מוצלחים שנשארים רלוונטיים לאורך שנים הם ייחודיים וחסרי תחרות", אמר סטבינגס, שותף מנהל בקרן 20VC. "צוות ההנהלה של טריפלדוט הוא יוצא דופן; הם בנו אופרציה שגדלה במהירות, תוך שמירה על מחויבות לאיכות ותרבות ארגונית נהדרת, שיודעת כיצד למשוך ולשמר את הכישרונות הטובים ביותר בגיימינג. אנחנו מצפים להיות חלק מהמסע של טריפלדוט".