10:42:07 | ◀︎ | "מצב הקהילה הגאה בהיי-טק השתפר – אבל הדרך עוד ארוכה" | |
11:12:15 | ◀︎ | יניב כהן מונה למנהל פעילות טוויליו בארץ | |
12:21:38 | ◀︎ | מיקרוסופט ויבמ מחסלות עסקים ברוסיה ומפטרות מאות מעובדיהן | |
12:26:18 | ◀︎ | סוף סוף: האיחוד האירופי עובר ל- USC-C – וגם אפל | |
12:52:19 | ◀︎ | לא רק שירות רפואי: השירותים המשלימים וההדרכות ש-שחל מציעה | |
13:27:34 | ◀︎ | היי-טק, גאווה ובריטניה – באירוע אחד | |
13:40:15 | ◀︎ | Web 3.0 – האם כבר שמעתם עליו? | |
13:59:59 | ◀︎ | בכיר ב-NSA: "כמות עצומה של פריצות סייבר במלחמת אוקראינה" | |
14:52:43 | ◀︎ | נשים ומחשבים: נגה לייטר, שאטרפליי | |
15:03:05 | ◀︎ | הלהיט החדש בסייבר: שילוב כופרות עם האינטרנט של הדברים | |
15:20:25 | ◀︎ | גאדג'Time: המון אינצ'ים של מסך – "88 LG OLED Z2 | |
15:27:02 | ◀︎ | מצעד הגאווה של ההיי-טק | |
16:20:14 | ◀︎ | פודקאסט: איך מגשימים חלומות לדור הבא של היזמים הצעירים? | |
17:05:23 | ◀︎ | הקטר שמוביל את מאבק ההכלה ללהט"בים | |
17:25:21 | ◀︎ | "חסרה נראות להט"בית בהיי-טק" |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
09/06/22 13:40
11.63% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חלק א'*
סדרת המאמרים הבאה תעסוק בסקירת ה-Web לדורותיו, עד ימינו – תחילתו של עידן Web 3.0. נסקור את האיומים וההזדמנויות של הארגונים ונציג מספר נקודות מפתח לחשיבה אסטרטגית למקבלי ההחלטות בארגון.
ניתן לומר בהסתכלות רחבה ושטחית, שהאינטרנט בגרסתו הראשונה היה צבר של מידע שהוצג למשתמש. האינטרנט יצר שיבוש משמעותי דאז, ונוכחות אינטרנטית הייתה נדרשת. אך חשוב לציין כי לא היו טכנולוגיות מורכבות שתמכו בווב 1.0
החלק הראשון שלפניכם יעסוק בסקירת Web 1.0 ו-Web 2.0, כאשר בחלק השני נתעמק ונסביר את מאפייני ה-Web 3.0, שיכללו דוגמאות והסבר אודות המטאברס. בחלק השלישי נציג ונאפיין את המטאברס והשימושים בו, הלכה למעשה.
נכון להיום (יוני 2022), טרם קיימת הגדרה חד משמעית ומוסכמת אודות ה-Web 3.0. בתעשייה קיים ויכוח ויש אי הסכמות בנוגע לשאלה מה נכלל תחת המונח המשבש החדש הזה. ארגונים תוהים כיצד עליהם להתכונן ליום שבו ה-Web 3.0 יהפוך לסטנדרט כפי שקרה עם Web 2.0, החל משנת 2004 לערך ועד היום.
על מנת לענות על שאלה זו ולנסות לחזות את האתגרים שיהיה על הארגונים להתמודד, נחזור בקצרה להיסטוריה של האינטרנט, החל מ-Web 1.0, ונציג את השינויים בתפישה ובטכנולוגיות התומכות.
במאמר נציג את דעתנו והגדרה סובייקטיבית על מעמד המשתמש בדורות השונים, בכדי להעביר את מסר השינוי והתגובות האפשריות לשיבוש מצד המשתמשים, האיומים וההזדמנויות בארגונים.
האם אנחנו עוברים כעת מ-Web 2.0 ל-Web 3.0? צילום: אילוסטרציה BigStock
Web 1.0
החל משנת 1991, בתחילת דרכו של האינטרנט, דפי הווב והאתרים השונים כללו מידע נטו "לקריאה בלבד". לא היו מערכות לזיהוי כניסת משתמשים או אפשרויות ליצירת תוכן על ידם, כמו בלוגים או טוקבקים, וגם לא איסוף דטה (במשמעות המוכרת כיום). האינטרנט עדיין לא היה מונע מרווחי פרסומות. ניתן לומר בהסתכלות רחבה ושטחית, שהאינטרנט בגרסתו הראשונה היה צבר של מידע שהוצג למשתמש. האינטרנט יצר שיבוש משמעותי דאז, ונוכחות אינטרנטית הייתה נדרשת. אך חשוב לציין כי לא היו טכנולוגיות מורכבות שתמכו בווב 1.0. המצב הסטטי של הדפים יצר ייצוג דמוי אנציקלופדיה, שאפשר לדפדף בה עד אינסוף ולצפות באותם דפים עם אותו התוכן. המשתמש היה נטול השפעה. בזמן ששני משתמשים צפו באותו קישור, הם ראו בדיוק אותו דבר. על כן נוכל לכנות את המשתמשים כ"צרכנים". תפקידו של המשתמש היה לצרוך את התוכן ותו לא. במהלך השנים התפתחו כלים לווב, כמו Java ו-Flash שאפשרו יצירה של שינויים מהותיים בדפים ובאופן צריכתם.
נציין שלא ניתן להצביע על מועד מדויק בו קרה השינוי, אלא ניתן להצביע על רצף שינויים שאפשרו למאמצים המוקדמים (Early Adopters) להטמיע את השינוים, עד לכניסתם למיינסטרים. הדבר קשור גם לקצב ההופעה והשימוש בציודי קצה, כמו מחשבים, סמארטפונים וטאבלטים, נושא שנשאיר למאמר אחר.
Web 2.0
בסביבות שנת 2004 חל שינוי מהותי בתפקיד הצרכן. אם עד כה המידע נע חד-כיוונית, מהאתר אל המשתמש, כעת תנועת המידע הפכה לדו-כיוונית. ארגונים החלו לאסוף נתונים על הצרכן. המעבר לקשר דו-כיווני חולל מהפכה, שבשלב ראשון לא נראתה משבשת. הראשונים לקרוא את המפה, צעדו קדימה ותאגידי ענק משמעותיים נולדו במהפכה זו במגוון תחומים, ביניהם: רשתות חברתיות, חברות תיירות, מנועי חיפוש, מערכות דירוג, קניונים וירטואלים, פרסום ושיווק, ובעצם בכל תחומי החיים.
השיטה של החברות דאז הייתה איסוף דטה על המשתמשים והצגת תוכן מותאם אישית (פרסונליזציה) במאמץ להשאת רווחים. יתרה מכך, שלב משמעותי באיסוף הדטה הביא ליצירת שוק משני (רווחי לא פחות) של סחר במידע על הלקוחות, לטובת פרסום ממוקד. מהלך זה הפך את הצרכן להיות ה-מוצר. מה שגם גרם לשיבוש משמעותי למשתמשי הקצה, שנאלצו לוותר (באישור או לאו) על פרטיותם, שהרי מידע שנאסף עליהם לא רק מוחזק בידי הארגון שאוסף אותו, אלא שהוא ממשיך הלאה ונסחר, וכבר לא ניתן לעצור את הגלגל. כל צרכן ידוע ומוכר למערכות איסוף המידע, עד לרמה הכי פרטנית – אם יש לו משפחה, באיזה רכב הוא נוסע – ועד יכולת חיזוי נושאים שהצרכן לא ידע על עצמו. כך לדוגמה, זוג נשוי שגר באותו משק בית (אותו IP לצורך העניין, או אותן קואורדינטות GPS) עם זוג ילדים. נניח שהבעל מבקש להפתיע את אשתו וילדיו ולאמץ כלב. בחיפוש ברשת האב מבצע חיפושים על סוגי כלבים, מקומות אימוץ, שיטות טיפול וגידול, מזון מועדף ואפילו טיפים לאילוף ומשחקים עם ילדים. באותו רגע שהמחולל מבצע את איסוף הנתונים, לאישה קופצות פרסומות ומודעות שונות לרכישת אביזרים נלווים לכלבים, כמו קערות מעוצבות לפי טעמה ורצועות "שבמקרה" מוצעות בשלושת הצבעים האהובים עליה.
הצרכן הוא זה שוויתר על הפרטיות עבור התאמת התוכן, דבר שעם הזמן הפך לסטנדרט בתעשייה, שכן לא הייתה לצרכן ברירה אלא לשתף את המידע עליו, אם הוא מבקש להמשיך ולהשתמש בשירותי האינטרנט. משמעות מודל המידע הדו-כיווני היא שאותו קישור לאתר מסוים היה מעובד לגרסאות שונות בהתאם לצופה, כך שלא נצטרך לעבור את אותה החוויה כישות אנונימית. כך הפיד של כל אחד מאיתנו בפייסבוק נראה שונה וכך גם מחירי הטיסות באתרי סחר, שונים מאדם לאדם.
*חלקי ההמשך בסדרה יפורסמו בשבוע הבא, בימים א' ו-ב'
הכותבים הם: צבי טובול-לביא – חוקר Web 3.0 ומטאברסים, Inverse.city, דוקטורנט ב-EIASM; ורז הייפרמן – יועץ לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO
09/06/22 15:20
9.3% of the views
מאת אנשים ומחשבים
טלוויזיות ענק הן כבר ממש לא עניין כזה ייחודי. נכון שלעיתים קרובות הטלוויזיות הגדולות באמת של החברות השונות, LG לצורך העניין הנוכחי, הן לעיתים רק כדי להוכיח יכולת, אבל עם הזמן הגודל של המכשירים שמציעים למכירה היישר מהמחסנים רק הולך וגדל.
אחת הגדולות הללו שייכת לסדרת ה-Z2 של החברה, אחת הסדרות שעליהן הכריזה החברה בישראל ממש בימים האחרונים, והיא מציעה מסך OLED בגודל 88 אינץ', לא פחות, עם מסגרת ממש מינימלית, והיא דקיקה מאוד כי לכל פיקסל יש תאורה עצמאית, כך שאין צורך במקרן אחורי.
הרזולוציה שמציע מסך ה-88 אינץ' הזה עומדת על 8K, והיא מציעה תמיכה בתקן Dolby Vision IQ, תמיכה בקול היקפי עם תקן Dolby Atmos, ורמקולים בתצורה של 4.2 ועוצמה גבוהה של 80 ואט. מעבד α9 מדור 5 מאפשר צבע שחור מוחלט מצד אחד, וגם התאמת תכנים בעלי רזולוציה נמוכה לרמה של 4K, עם תמיכה ב-HDR. לפי LG, המעבד גם יודע לזהות את הז'אנר של המדיה המוצגת ולהציע התאמות.
מערכת ההפעלה של "LG OLED Z2 88 מבוססת על webOS 22, והיא מאפשרת הרצת אפליקציות כמו בכל טלוויזיה חכמה מודרנית וכן שיתוף תכנים מטלפונים, כולל בתקנים של אפל.
עם הנטייה של גיימרים כיום להפוך גם טלוויזיות ענק למסכי משחק, הטלוויזיה החדשה מציעה מצב משחקים עם זמן תגובה של אלפית השנייה, תמיכה ב-VRR, וגם בתקני סנכרון התצוגה של אנבידיה ו-AMD.
המחיר, כפי שצפוי במסכי ענק, עומד על 119,990 שקלים, וזה כולל שלוש שנות אחריות ועוד שנתיים אחריות על הפאנל.
09/06/22 12:26
8.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לאחר עשור של דיונים, החליט האיחוד האירופי כי עד סתיו 2024 יהפוך USC-C לשקע הטעינה החוקי היחיד במכשירי האלקטרוניקה הקטנים שנמכרים ב-27 מדינות האיחוד, כולל, כמובן, מכשירי אפל בעלי שקע ה-Lightning הייחודי שלה – כמובן אם תרצה להמשיך למכור אותם במדינות האיחוד.
החוק החדש נועד להפוך מוצרים ליותר בני קיימא, להפחית פסולת אלקטרונית ולהקל על חיי הצרכנים, שלא יזדקקו עוד למטען וכבל שונים בכל פעם שהם רוכשים מכשיר חדש, ויוכלו להשתמש במטען וכבל יחיד עבור מכשירי האלקטרוניקה הקטנים והבינוניים שלהם – טלפונים ניידים, טאבלטים, קוראים אלקטרוניים, אוזניות, מצלמות דיגיטליות, קונסולות כף יד למשחקי וידיאו ורמקולים ניידים הניתנים לטעינה באמצעות כבל קווי יצטרכו להיות מצוידים ביציאת USB Type-C, ללא קשר ליצרן שלהם. כמו כן, גם מחשבים ניידים יותאמו לדרישות החל מעד 40 חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף.
מבחינה טכנית, הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית עדיין צריכים להצביע על השינוי ולחוקק את החוק, אך שלבים אלו צפויים להיות פורמליים.
בתוך כך, לפי דיווח ב-BBC, ממשלת בריטניה לא "שוקלת כרגע" את נושא כבל הטעינה האחיד בעקבות דרישת האיחוד האירופי, ורבים בממלכה מאמינים שאמנם תהיה בה תועלת לצרכנים, אך היא תפגע בחדשנות. ה-BBC מציין גם, כי על פי הסדרי
מה עם אפל?
לאחר עשור של שימוש בשקע ה-Lihgtning, ולאחר שהעבירה את מחשבי Mac ו-iPad ל-USB-C – הדיווחים האחרונים מצביעים על כך שהחברה מתכננת לבצע את השינוי במכשיריה אף לפני תום המועד. האנליסט מינג-צ'י קואו דיווח בטוויטר, כי יש ראיות בשרשרת האספקה של אפל למעבר מ-Lightning ל-USB-C בשנה הבאה, מה שאומר שה-iPhone הראשון עם השקע החדש יהיה ה-iPhone 15. לדבריו, "הסקר האחרון שלי מצביע על כך, שה-iPhone החדש בשנת 2023 ינטוש את יציאת ה-Lightning ויעבור ליציאת USB-C. USB-C יכול לשפר את מהירות ההעברה והטעינה של ה-iPhone בתצורות שונות של חומרה, אך פרטי המפרט הסופיים עדיין תלויים בתמיכה ב-iOS".
09/06/22 17:05
8.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סיון קניאל, מנכ"לית GBTech, ארגון חברתי המקדם גיוון ושילוב להט"בים בזירת התעסוקה בישראל, סיפרה בראיון שהתפרסם היום (ה') במהדורה זו לרגל חודש הגאווה, כי חל שיפור במצבם של חברי הקהילה במקומות עבודה בהיי-טק, אבל הדרך עדיין ארוכה.
ההיי-טק יכול וצריך להיות חלוץ בהובלת השינוי התודעתי והחברתי כלפי חברי הקהילה
קניאל מצביעה על כך שגם בתוך מסגרת ההכלה, שקיימת בחברות הטק ובכלל החברת במשק, עדיין ישנה אפליה עמוקה על רקע דתי, דעות קדומת ועוד, בין מי שיצא מהארון בתל אביב, למשל, לבין מקביל שלו בכפר ערבי בדרום הארץ או בצפונה.
אין ספק שנושא ההכלה של הלהט"בים עבר שינוי תודעתי עצום בשנים האחרונות. זה נבע, ראשית, מהתבגרות של החברה הישראלית ומהיכולת של צעירים וצעירות לצאת מהארון ולהילחם על כך שזכותם לחיות את חייהם בצורה שהם בוחרים בה. גם הרשתות החברתיות והתפתחויות טכנולוגיות שונות האיצו את ההתייחסות לחברי הקהילה על גוניה השונים בצורה גלויה יותר וחופשית.
סיון קניאל, מנכ"לית LGBTech. עיבוד ממוחשב. צילום: יח"צ
זוג גייז בטלוויזיה – מסימני רוח התקופה
בסדרת הריאליטי "חתונה ממבט ראשון" שולבו הפעם לראשונה בני זוג גברים, כאשר המטרה הייתה לחבר אותם ולמסד אותם במסגרת נישואים בדיוק כמו יתר האוכלוסייה (אחד מבני הזוג הוא אפילו איש היי-טק העובד בחברת NSO). אין ספק שיש בכך אמירה מאוד חזקה לגבי נכונותה של החברה לקבל את מה שנראה במשך שנים לרבים כשונה, ולהתייחס אל בני ובנות קהילת הלהט"ב כמו אל כל אדם אחר.
בענף ההיי-טק יש ליחס כלפי הקהילה משמעות הרבה יותר רחבה. כמובן שבכל מקום עבודה חלה חובה לעמוד על הזכויות של העובדים שמשתייכים לקהילה ולגלות אפס סובלנות כלפי כל ניסיון אפליה על רקע מגדרי בכל דרך שהיא. הדבר נעשה גם באמצעות אכיפה וחקיקה, שעדיין אין בהן די, אבל בעיקר על ידי הסברה ושכנוע. ואולם בכל הנוגע בתעשיית הטק – חברות ההיי-טק הגלובליות שפועלות בישראל מטמיעות פה את התרבות וההכלה שהן חלק ממדיניות החברות האלו בכל העולם. היישום שלהן בישראל, שבא לידי ביטוי באמצעות העובדים באותן חברות, צריך להוות את הסמן הימני של ההיי-טק, שאותו צריכות לחקות כל החברות במשק.
ובל נשכח, ההיי-טק מעסיק לא רק מהנדסים ומפתחים, אלא גם שורה ארוכה של בעלי תפקידים שנכנסים תחת הגדרה של מקצועות המעטפת. גם בעלי מקצועות אלו שנמנים עם חברי הקהילה צריכים להיות מוגנים על ידי ארגונים שונים, שיעמדו על זכויותיהם.
אבל אל מול השינוי התודעתי המצב בשטח עדיין לא טוב, ואסור שהוא יימשך. במיוחד קשה מצבם של חברי הקהילה בעת שהם מחפשים עבודה. זוהי נקודה רגישה ביותר, שכן מעסיק יכול להחליט שהוא אינו רוצה לקלוט עובד על רקע זהות מגדרית, אבל הוא יכול לעטוף את זה בסיבות רבות אחרות, ויהיה קשה להוכיח שלא כך הדבר. ואכן, מהסקר שמתפרסם בראיון עם קניאל עולה, כי עדיין 18% מהמשיבים חשו אפליה על רקע מגדר, ואחרים אף דיווחו על התנכלות.
כמו בתופעות חברתיות אחרות, הנפגעים הם האוכלוסיות החלשות, שאינן יכולות להתמודד ולהיאבק, ולא תמיד יש מי שיסייע להן.
אז מה יש וחשוב לעשות?
השינוי ביחס לבני הקהילה צריך לבוא משלושה מקורות שונים: אכיפה ואפס סובלנות כלפי כל התנכלות או אפליה על רקע מגדרי; רתימת מובילי דעת קהל ואמצעי תקשורת כדי לסייע בהסברה והדגשת ההכלה; ובעיקר מניעת הסתה ושנאה במדיות החברתיות, ובפן הנוסף של ממשלה, כנסת וחקיקה.
באשר לכנסת, גם שם חלה התקדמות מסוימת. יש דיונים שונים בוועדות שעוסקות בזכויות עובדים להט"בים – מה שלא היה מקובל קודם – אבל למרבה הצער השיח הפוליטי-ציבורי עדיין רווי בביטויי שנאה, הסתה ואפליה כלפי הלהט"בים. זה בא לידי ביטוי מצד נבחרי ציבור חשוכים, שמונעים הן מדעות קדומות והן על רקע דתי, בכל הדתות.
באווירה הפוליטית של היום, גם נושא הלהט"בים יכול להיות סלע מחלוקת בין מרכיבי הקואליציה וסיבה להפלת הממשלה. לאווירה הזו יש השפעה גם בשטח, ודי להזכיר את מבצע האבטחה חסר התקדים שהמשטרה עשתה בשבוע שעבר במצעד הגאווה בירושלים, ואת סידורי האבטחה לא פחות רחבים במצעד הגאווה שייערך מחר (ו') בתל אביב.
שורה תחתונה: מדברים על ענף ההיי-טק וההשפעה הישירה שלו על פעילות כל המשק. לכן, מה שמתרחש בחברות היי-טק בכל מה שקשור לנושא הלהט"בים הוא בעל חשיבות והשפעה על יתר המשק. גם כאן ההיי-טק יכול וצריך להיות חלוץ בהובלת השינוי התודעתי והחברתי כלפי חברי הקהילה. החזון שהענף צריך להוביל הוא, שבעוד כמה שנים לא יהיה צורך בהבלטת יום זה ולא יהיה צורך להוכיח שמכילים את חברי הקהילה, מאחר שהם יהיו חלק בלתי נפרד מהמארג המגוון של החברה המודרנית בארץ ובחו"ל.
09/06/22 11:12
6.98% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת אמן – הנציגה של טוויליו (Twilio) בישראל – הודיעה אתמול (ד') על מינויו של יניב כהן למנהל הפעילות העסקית של טוויליו בארץ. במסגרת תפקידו יהיה אמון כהן על עסקי טוויליו, המציעה שירותים בעולם ה-Customer Service. טוויליו היא פלטפורמה אחודה שמספקת כלים מתקדמים לטובת יצירת מסע לקוח חדשני – בכל ערוץ. הפלטפורמה נבנתה בצורה מודולרית, גמישה וניתנת לתכנות באופן מלא ועצמאי – כל נתוני הלקוח במקום אחד, טיוב נתונים, connectors ועוד, בכך היא מעניקה לארגונים יתרון תחרותי עצום עם יכולת לדייק את המענה ללקוחותיהם. לכהן תואר ראשון במנהל עסקים והוא דירקטור מוסמך מטעם אוניברסיטת תל אביב, עם 20 שנות ניסיון והיכרות מעמיקה של שוק ה-Contact Center בארץ ובעולם, הן בצד העסקי, התהליכי והטכנולוגי, והן בעל היכרות עם יצרנים ומנהלים בכירים בתעשייה בארץ ובחו"ל. כהן היה שותף לבניית תהליכים אסטרטגיים בהקמת חברות ובניית מערכים עסקיים בשווקים שונים בעולם: ארה"ב, אירופה, דרום אמריקה ואוסטרליה. החל משנת 2016, במשך 3.5 שנים שימש כמנכ"ל של חברת Twenty7 הישראלית ובשנת 2020 היה לשותף ומשקיע בהקמה של מספר חברות סטארט-אפ. "בשנים האחרונות ישנה סטגנציה בתשתית הטכנולוגית המוצעת כיום בעולם ה-Customer Service. בעקבות השינוי של המעבר לענן, תוך שימוש בטכנולוגיה עילית כמו זו של טוויליו, אני מאמין שבתוך שנתיים, השוק הישראלי יחווה מהפיכה שכבר קורית בימים אלה בעולמות הפיננסיים. מגמה זו תלך ותגבר ולשוק יש בהחלט למה לצפות, עם בשורה חדשה שטרם נראתה כמותה", אמר כהן.
09/06/22 12:52
6.98% of the views
מאת אנשים ומחשבים
השירות הרפואי שחברת הטלרפואה שחל מעניקה לחברות הוא גולת הכותרת ואולי הכלי השכיח ביותר בשימוש בקרב העובדים. כתבנו עליו כאן. אלא שהוא לא הכלי היחיד בפורטפוליו של החברה. כך, למשל, אנשי שחל עסקים מעניקים גם הדרכות עזרה ראשונה לעובדים, כדי לסייע להם לטפל במקרי חירום בעבודה ולתת את המענה הראשוני, טרם הגעת צוותי הרפואה.
"מינוי שחל עסקים מציע שירותים משלימים שלטעמי הם רלוונטיים מאוד לחברות היי-טק", מפרט יוסי רון, מנהל המגזר העסקי ב-שחל. "כך, למשל, שירות הדפיברילטור – מכשיר ההחייאה, שאנחנו מספקים למנויים במחיר אטרקטיבי. ברגע שיש דפיברילטור במקום העבודה, המוקד הרפואי שלנו יודע היכן הוא מוצב, וכך, כאשר אדם מתקשר במקרה חירום, המוקדנים יידעו לכוון אותו למקום הזה ולהנחות אותו כיצד להשתמש בו. כל זאת תוך שהם מלווים את האירוע מתחילתו ועד סופו. בימי שגרה אנחנו גם מעניקים שירותי תחזוקה למכשיר, מחליפים חלקים מתכלים במועדים קבועים ובתיאום עם אנשי החברה, ועוד".
"אנחנו מעבירים גם הדרכות עזרה ראשונה לעובדים מפי פרמדיק בכיר ומנוסה – עבור כלל העובדים ועבור מגישי עזרה ראשונה בחברה", הוא מוסיף. "זה שירות משלים נוסף שלנו, וכך, ככל שהחברה תבצע יותר הדרכות, נוכל לסייע לאנשיה לפתח מיומנויות חשובות מאוד למענה רפואי ראשוני ברגעי האמת".
מה קורה במצב חירום?
עד כאן אלה פעולות שבשגרה. אבל מה קורה כאשר, חלילה, נדרש מענה דחוף במקרה חירום? גם כאן השירות של שחל עסקים מציע מענה כולל: "במקרה חירום, אנשי המוקד שלנו יודעים להנחות את העובדים במקום ולהזעיק ניידת טיפול נמרץ במידת הצורך", אומר רון. "מאחר שמדובר במנוי שלנו, הפנייה למוקד לא אנונימית: ברגע שמתקבלת שיחה, מופיע אצלנו על המסך כל פרט חשוב – שם החברה, כתובת, אנשי קשר נוספים לשעת חירום ועוד. באזורים רחבים בארץ יש לנו ניידות טיפול נמרץ שלנו, שמאוישות על ידי רופא ופרמדיק ובטכנולוגיה הכי מתקדמת".
"כשהחברה מקבלת את השירות הכולל, היא זוכה למעטפת שלמה: גם הכשרה, גם מענה וייעוץ, וגם תמיכה וסיוע אונליין. במקרה חירום או במצב רפואי שחשוד כמסכן חיים – זה ביטחון אדיר", מסכם רון. "זהו שירות שנותן שקט נפשי לעובדים, וגם למקבלי ההחלטות בחברה, ולמען האמת – מדובר ביחסי ציבור מצוינים לחברה, בדגש על חברות היי-טק שמעוניינות לשמר את העובדים ולספק להם את התנאים הטובים ביותר. יש כאן אמירה מצד החברה: היא דואגת לעובדים, החיים והבריאות שלהם חשובים לה, ולא רק כסיסמה".
לסיכום, אין ספק שמדובר בסטנדרט רפואי גבוה בעבודה, שכדאי שיהיה בכל חברת היי-טק.
לפרטים נוספים על שחל עסקים לחצו כאן.
09/06/22 15:03
6.98% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אם לא די לנו בכופרות, הרי שאלו חוברות לעולם האינטרנט של הדברים (IoT) והנה לפנינו מגמה חדשה בעולם האיומים: מתקפת סייבר הממנפת את התקני ה-IoT של הארגון – כגון מצלמות וידיאו – לביצוע מתקפות כופרה, כך חשפו חוקרי Vedere Labs, האחראית על פעילות המחקר של פורסקאוט.
חוקרי פורסקאוט, הישראלית במקורה, כינו את המגמה החדשה R4IoT (קיצור של Ransomware for IoT), ומצביעים כיצד כופרות מהדור הבא עלולות לנצל מכשירי IoT לצורך גישה ראשונית לנכסי IT ו-OT בארגונים, על מנת לגרום הפרעה לפעילות העסקית, עד כדי שיתוק כמעט מוחלט של הקורבן.
שילוב כופרות עם האינטרנט של הדברים. R4IoT. צילום: פורסקאוט
2022: משפחות כופרה חדשות ומתוחכמות מאוד הופיעו
בשנים האחרונות, מתקפות הכופרה מתפתחות, על רקע שתי מגמות: התמורה הדיגיטלית מובילה לצמיחה מהירה במספר התקני האינטרנט של הדברים ברשתות הארגוניות, וההתכנסות של רשתות מחשוב (IT) ותפעול (OT) לרשת אחת.
שחקני הכופרה התפתחו במהירות. הם עברו מהצפנת נתונים גרידא, ששימשה אותם עד 2019, דרך גניבת נתונים מתוך הרשת בטרם ההצפנה, ב-2020, ועד לקמפיינים גדולים של סחיטה, הבנויים מכמה שלבים, ב-2021. מגמה זו נמשכה בתחילת 2022, עם הופעת משפחות כופרה חדשות ומתוחכמות מאוד כגון ALPHV ומתקפות נוספות של קבוצות כופרה כשירות (ransomware-as-a-service), כגון קבוצת Conti.
הכופרה ששימשה את החוקרים כהוכחת היתכנות, R4IoT, מנצלת את המגמה הראשונה, על ידי שימוש במכשירים חשופים ופגיעים, כגון מצלמות וידיאו המשדרות דרך האינטרנט, או התקן אחסון רשתי (NAS), המשמש כנקודת גישה ראשונית לרשת – ואת המגמה השנייה, כדי לחטוף מכשירי OT וכך להוסיף שכבת סחיטה למתקפה.
החוקרים ציינו כי, בין השאר, הצליחו להראות פריסה של תוכנת כריית מטבעות קריפטוגרפיים וגניבת נתונים מתוך הרשת החוצה. לדבריהם, "ההשפעה על רשת ה-OT אינה מוגבלת למערכות הפעלה רגילות, כגון לינוקס, או לסוגי התקנים, כגון בקרים חכמים בבניינים – הכופרה אינה דורשת כתיבה קבועה, או שינויי קושחה בהתקנים המותקפים, ופועלת בהיקף גדול במגוון רחב של התקנים המושפעים מנקודות תורפה של שכבת ה-TCP/IP".
איך מומלץ לפעול נגד R4IoT?
לדברי החוקרים, "ישנן דרכים לצמצם את ההסתברות של התרחשות מתקפות מסוג זה, כמו גם את השפעתן, ובכך להקטין את הסיכון הכולל הניצב בפני ארגונים. הכרה והגנה מתאפשרות, כיוון שמאות התקפות דומות מתרחשות בו-זמנית. לדוגמה, ב-2021 ביצעה קבוצת Conti יותר מ-400 התקפות מוצלחות על ארגונים אמריקניים ובינלאומיים. המשמעות היא שניתן לזהות ניצול פעיל של התקנים ונקודות תורפה בזמן אמת, ובכך לתעדף את הגנתם".
החוקרים הוסיפו כי "זיהוי מתאפשר מכיוון שרוב הכלים והטכניקות המשמשים שחקני איום אלה ידועים. בנוסף, תגובה ושחזור מתאפשרים כיוון שההתקפות אינן מיידיות ואוטומטיות לחלוטין. זמן השהייה הממוצע של תוקפי כופרה עמד ב-2021 על 5 ימים".
"יישום אמצעי הגנה אלה", סיכמו החוקרים, "דורש נראות נרחבת, אוטומציה ושליטה משופרת בכל הנכסים ברשת".
09/06/22 17:25
6.98% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"העובדה שלא הייתה- וגם כיום אין – מספיק נראות להט"בית בענף ההיי-טק, מהווה גורם היוצר חששות ותחושת אי-ביטחון בקרב חברי הקהילה הלהט"בית", כך אמרה הילה תבור, סגנית נשיא לפיתוח עסקי בחברת מובילאיי.
בראיון לאנשים ומחשבים לרגל חודש הגאווה 2022, סיפרה תבור, בת 48, את סיפורה הלא שגרתי: "הייתי נשואה, דתיה, בזוגיות עם גבר, ונולדו לנו שני ילדים. השינוי החל בגיל 28, אז עשיתי את מה שמכונה בדמקה, 'מהלך משולש': התחלתי בתהליכי חילון, יצאתי מהארון והקמתי זוגיות ומשפחה עם אישה". תבור נשואה לזוגתה, נוגה, העובדת בפייסבוק, זה שני עשורים. לבנות הזוג תבור נולדו שני ילדים.
תבור למדה מדעי המחשב ומתמטיקה ועבדה בתחום הפיתוח. היא החלה את הקריירה שלה כמפתחת, ולאחר מכן הייתה למנהלת פיתוח. היא עבדה בכמה חברות הזנק וכן בטלרד וב-NDS, ובתריסר השנים האחרונות היא עובדת במובילאיי.
"פה עשיתי שינוי, עוד שינוי…", אמרה. "עברתי מתחום הפיתוח לאזור של ניהול פרויקטים. צמחתי בתוך החברה, שבעצמה צמחה, וכעת אני מובילה את הפיתוח העסקי בה. תחתיי יש כמה קבוצות של מנהלי פרויקטים, וכחלק מתפקידי אני אחראית על כל היחסים עם יצרניות כלי הרכב, הן בממד האחריות הטכנית והן לטובת מתן מענה ברמה המסחרית", סיפרה תבור.
נדרשת יותר ממנה. נראות ללהט"ב בהיי-טק. אילוסטרציה. צילום: BigStock
"רבים אינם מספקים את האווירה המכילה והמקבלת לאחר, לשונה"
"הנראות ותחושת הביטחון לחברי הקהילה הלהט"בית הם גורמים בעלי ערך", הסבירה. "ישנם מקומות עבודה רבים שאינם מספקים את האווירה המכילה והמקבלת לאחר, לשונה. זה נעשה גם ברמה הפורמלית וגם הבלתי פורמלית, ובכל מקרה, אם אין את זה, אז אין את אותה תחושת השייכות, אשר נדרשת לכל עובד ועובדת".
לדבריה, "ישנם פערים בין חברה גלובלית שהמשרדים שלה בתל אביב, לבין חברה ישראלית, מקומית שמשרדיה בפריפריה, נהריה, או באר שבע".
"מקום העבודה שלי הוא בירושלים וזה הופך את המצב לעוד יותר נדיר", הבהירה תבור.
"עם זאת", ציינה, "למרות שאינני עובדת בתל אביב, לא חוויתי קשיים סביב יציאתי מהארון וההתנהלות שלי בענף ההיי-טק כלהט"בית. בתי נולדה חודשיים אחרי שהגעתי לירושלים, עשיתי הרמת כוסית, כולם ידעו, לא ניסיתי להסתיר ולא נתקלתי בבעיות".
"דברים מתחילים להשתנות, אולם לא מספיק ולא מספיק מהר", סיכמה תבור. "יש לראות איך משפיעים ומשפיעות על יותר ויותר חברות היי-טק, כדי שהן יקבלו יותר, יגוונו יותר, ישדרו אווירה של הכלה והכללה. אווירה כזו דרושה, כדי שהיא תזלוג מהחברות הגדולות, הגלובליות, אל עבר החברות הקטנות, המקומיות. ארגונים חייבים ליצור סביבה מעודדת ומקבלת".