זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
23/06/22 13:59
10.91% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ליצרנית המכוניות החשמליות האמריקנית טסלה יש צרות בצרורות. מייסד ומנכ"ל החברה, היזם הפורסם אילון מאסק, הודיע ביום ג' האחרון כי בחודשים הקרובים יקוצצו בין 3-3.5 אחוז מהמשרות בחברה, לנוכח הצפי למיתון בארה"ב בעתיד הקרוב. אבל זו כנראה לא הצרה היחידה – כפי שניתן היה ללמוד מראיון מוקלט עם מאסק, שפורסם אתמול (ד').
מאסק עדכן בראיון זה כי מפעלי טסלה החדשים שנפתחו מוקדם יותר השנה – המפעל המכונה גיגה ברלין (Giga Berlin), המוקדש לייצור אירופי של טסלות ושממוקם בגרונהייד, שליד ברלין; וגיגה טקסס (Giga Texas) ששוכן באוסטין, טקסס – מפסידים כיום מיליארדי דולרים. The Final Segment of the TOSV interview series with @elonmusk is out. This is probably the best segment with a bunch of snippets and various topics. He’s truly shaking up the world and flipping industries upside down. https://t.co/V1XfMPgVuT pic.twitter.com/FM1WRO4VC0
— Tesla Owners Silicon Valley (@teslaownersSV) June 23, 2022 "שני המפעלים – משרפות כסף ענקיות כרגע"
"שני המפעלים, בברלין ואוסטין, הם משרפות כסף ענקיות כרגע", אמר מאסק לבעלי טסלה שהם חלק ממועדון המעריצים של החברה בעמק הסיליקון (Tesla Owners Silicon Valley). "זה נשמע כמו קול של פצוח ענק, הצליל הזה של כסף בוער", המשיך והבהיר.
"באופן מוחץ, הדאגה שלנו היא איך נשמור על פעילות המפעלים כדי שנוכל לשלם לאנשים ולא לפשוט רגל?" הודה היזם יליד דרום אפריקה בראיון.
הסיבה להפסדים אלו, כך אמר מאסק, היא מחסור בסוללות ובעיות חמורות בשרשרת האספקה, בגלל המצב בנמלים הסיניים, שסגרי הקורונה במדינה יצרו בהם פקקי ענק, כך הסביר מאסק.
לפי המולטי-מיליארדר, המפעל בטקסס מושפע ככל הנראה הרבה יותר מהמפעל בברלין, וזאת משום שבו, לדברי מאסק, מיוצר כיום רק מספר קטן וזניח של מכוניות. מאסק ציין מפורשות כי המפעל הגרמני ב"מצב מעט טוב יותר", וזאת משום שבו מייצרים מכוניות עם סוללות ה-2170.
היזם הדומיננטי סיפר בראיון כי המפעל בטקסס מייצר כיום מספר "זעום" של מכוניות, עקב קשיים להגביר את הייצור של סוללות 4680 החדשות, ומפני שהכלים לייצור סוללות 2170 קונבנציונליות "תקועים בנמל בסין".
הסיבה העיקרית להפסדים: סגרי הקורונה בסין
"ההשבתות של הקורונה בסין היו מאוד מאוד קשות, בלשון המעטה", אמר מאסק בראיון, שנערך ב-31 במאי אך שהחלק שלהם שבו השמיע את ההצהרות אודות מצבי המפעלים שותף רק כעת באינטרנט.
"זה ייקח יותר מאמץ להביא את המפעל הזה לייצור בנפח גבוה ממה שנדרש כדי לבנות אותו מלכתחילה", הבהיר היזם המפורסם, אך הבטיח ש-"כל זה יתוקן ממש מהר, אך דורש תשומת לב רבה".
יצוין כי טסלה פתחה את גיגה ברלין, המפעל הגדול הראשון שלה באירופה, ב-22 במרץ, ושבועיים לאחר מכן, פתחה את גיגה טקסס. נפח הייצור בשני המפעלים עלה לאט מהצפוי, שכן הם סבלו משיבושים בשרשרת האספקה בסין כמעט מתחילת דרכם.
שני המפעלים צפויים להגביר את התפוקה השנתית של טסלה במיליון מכוניות. ג'יגה ברלין ייצר את דגם Y ואת הדגם 3, וגם ייצר תאי סוללה מסוג 4680 משלו. כיום הוא מייבא את הסוללות מסוג 2170 ממפעל טסלה בסין, גיגה שאנגחאי (Giga Shanghai). גיגה טקסס עתיד להתחיל לייצר את ה-Cybertruck וה-Semi EV של טסלה בשנה הבאה. כיום המפעל הזה מייצר, לפחות בתיאוריה, את המכוניות החשמליות מדגם 3 ומדגם Y.
אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, לצד טסלה Model S בשנת 2011. צילום: וויקיפדיה
כמה עובדי טסלה יפוטרו?
למען האמת כדאי לזכור כי גם בנוגע לקיצוצים העתידיים בטסלה קיבלו מועסקי החברה והציבור דיווח מטעה וסותר.
"טסלה תצמצם את מספר העובדים בשכר ב-10%, מכיוון שהפכנו לצוות גדול מדי בתחומים רבים. שימו לב שזה לא חל על אף אחד שבאמת בונה מכוניות, מארזי סוללות או מתקין ציוד סולארי", כך כתב מנכ"ל טסלה מאסק בתחילת החודש במייל לכל העובדים של יצרנית כלי הרכב החשמליים. הוא הצהיר גם כי "מספר העובדים לפי שעה יגדל", ומעשה בישר לעובדים כי טסלה תסתמך על יותר עובדי קבלן ופחות על צוותים קבועים.
בהמשך, עקב ביקורת עקיפה מטעמו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, וצניחה של כ-9% במחיר מניית החברה, מאסק סיפק הבהרות די דרמטיות, שהפכו את ההצהרה הקודמת שלו, או כך לפחות הוא אולי רצה שזה יראה, ועשה זאת באמצעות מענה לציוץ. כשדף שנקרא Whole Mars Catalog, העוסק בתעשיית כלי הרכב החשמליים, פרסם תחזית משלו למצב עובדי טסלה, בציוץ שקבע כי כוח האדם דווקא עתיד לצמוח ב-12 החודשים הקרובים, ענה לו מאסק: "מספר העובדים הכולל יגדל, אבל המשכורות אמורות להיות שטוחות למדי".
23/06/22 15:43
10% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אנבידיה הציגה במהלך כנס ראייה ממוחשבת וזיהוי תבניות שנערך בימים אלה בניו אורלינס כלי חדש בשם 3D MoMa, שמיועד ליוצרי תוכן שרוצים להפוך תמונות דו לתל ממדיות.
זו אמנם לא הפעם הראשונה שבה אנבידיה מציעה טכנולוגיה שיכולה ליצור סצנות תלת ממדיות מתמונות דו ממדיות, וזאת בעזרת זיהוי של שדות קרינה עצבית, אבל הכלי החדש שעליו היא הכריזה מוסיף משהו שונה: הוא יוצר מודלים שניתן מיד לייצא אותם לשימוש במנועים גרפיים. הכוונה היא, למשל, למנועי משחק, או מה שחשוב יותר מבחינתה של אנבידיה – אפשרות הייבוא המיידי לעולם הווירטואלי התלת ממדי שלה, אומניברס.
התהליך משתמש בעיבוד גרפי הפוך כדי להפוך בחזרה את התמונה הדו ממדית, שהיא בעצם ייצוג של לכידת רגע ביקום התלת ממדי של החיים.
בהדגמה שביצעה החברה במהלך הכנס, 3D MoMa השתמש בכרטיס עיבוד – של אנבידיה, כמובן, שמצויד בליבת Tensor יחידה, כדי להפוך עצם יחיד לגוף תלת ממד. התהליך נמשך כשעה. לאחר סיום ההמרה הוצג השילוב בעולם התלת ממדי של האומניברס, שהיה מיידי, עם שינוי תכונות תוך כדי תצוגה.
לפי אנבידיה, מדובר בתהליך שבסופו של דבר יחסוך זמן רב ליוצרי התוכן שירצו לשלב דברים בעולם התלת ממדי של האומניברס.
23/06/22 15:25
8.18% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת מטריקס, שמניותיה נסחרות בבורסה בת"א, הודיעה השבוע על רכישת חברת רדט (RDT) הישראלית, יבואנית ותיקה של ציוד המספק פתרונות טכנולוגיים למגזרי התעשיה, הביטחון, האנרגיה והרפואה. הרכישה כוללת גם את חברת אסיו ויז'ן, גם היא מקבוצת רדט.
מטריקס דיווחה כי מחזור המכירות של רדט היה ב-2021 מעל 100 מיליון שקלים. מטריקס לא ציינה את סכום הרכישה והודיעה, כי מדובר בעסקה לא מהותית מבחינת בעלי המניות וההשפעה על פעילות החברה בכלל.
גורמים בשוק מעריכים, כי מדובר בעסקה של כמה עשרות מיליוני שקלים. אולם החשיבות של העסקה היא בכך שהיא מחזקת את אחיזתה של מטריקס בתחומים כמו IoT, תעשייה 4.0, ציוד ובקרה למפעלי תעשייה וגם למגזרים אחרים, שרדט מספקת להם ציוד.
הכניסה של מטריקס לתחומי התעשייה 4.0 באה לידי ביטוי בפעילות אחרת של החברה. באוגוסט 2019 קיבלה מטריקס את הייצוג של חברת PTC האמריקנית, המפתחת ומייצרת פלטפורמות בתחום ה-IoT. למטריקס יש גם חברה נוספת, 2BSECURE, שבאחרונה פתחה פעילות סייבר OT. זהו חלק ממגמה בולטת בשוק ה-IT, שעד כה נמנע מלהיכנס לתחומי ה-OT, וכעת לאור דרישה שקיימת חברות אלו נכנסות לתחום. יש לציין, כי בחלק מהמפעלים, ובכלל בתעשייה, רמת הציודים היא מיושנת מאוד, ובמשך שנים מפעלים לא השקיעו בחדשנות ובציוד חדש. רדט היא ספקית דומיננטית בתחום זה, כמו בתחומים מרכזיים במגזרים שונים, והיא תאפשר למטריקס להעמיק את פעילותה בתחום.
ליאת טננהולץ, סמנכ"לית מיזוגים ורכישות במטריקס, אמרה, כי "רדט היא חברה עם מוניטין מצוינ,ים המהווה פוטנציאל להמשך התרחבות משמעותית של מטריקס.
טלי אדיר, נשיאה ויו"ר רדט, אמרה, כי "רדט היא מפעל חיים של משפחת אדיר, ואני מוסרת בגאווה את מפתחות הניהול למטריקס. "ללא הצוות הניהולי והעובדים המסורים שלנו לא הייתי יכולה להגיע לנקודה זו".
23/06/22 13:21
7.27% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"עסקי קמעונאות אונליין רבים מתבלבלים ומתנהגים כאילו הם חברות היי-טק – חברות תוכנה או סייבר. זה לא עובד ועלול לפגוע בפעילות הליבה העסקית שלהם", כך אמר צבי ביידה, מנכ"ל שופרסל אונליין.
ביידה דיבר בכנס New Retail Fest של אנשים ומחשבים, שהתקיים השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. האירוע נערך בנוכחות מומחים ואנשי מקצוע רבים מעולמות הקמעונאות והטכנולוגיה.
לדבריו, "חברות קמעונאיות הן לא חברות היי-טק ולא חברות אינטרנט, גם אם הן מוכרות אונליין. ה-DNA הוא שונה, בוודאי כשמדובר בחברות מסורתיות ו-ותיקות, שלא נולדו לדיגיטל (Digital Native)".
"כך, לדוגמה, משווים אותנו פעמים רבות לאמזון", אמר ביידה. "זאת מחמאה, כי אמזון היא החברה הכי ממוקדת לקוח בעולם, אבל שטחי להגיד שאנחנו כמותם. ה-DNA של שתי החברות שונה: אמזון היא חברה בת פחות משלושה עשורים ושופרסל היא חברה בת 64. הם נולדו לעולם האי-קומרס ואנחנו נולדנו לעולם הסופרמרקטים, והיינו צריכים להתאים את עצמנו לעולם החדש. אם כבר, השוואה מתאימה יותר היא שלנו ל-וולמארט, שהתחילה עם מרכולים וכמונו, התמודדה עם שיבוש בשוק. גם זאת השוואה שטחית, כי בניגוד אלינו, המיקוד בחנויות של וולמארט הוא לא במזון. המזון קיים, אבל הוא לא הנתח המרכזי בסופרים שלהם. זה משפיע על היכולת של החברה להיכנס לעולמות האלה באונליין. במקרה שלנו, התפיסה של הצרכן היא שאנחנו קודם כל אתר של סופרמרקט – אז למה לו לקנות אצלנו מוצרים אחרים? אנחנו צריכים לשכנע אותו לעשות את זה".
ביידה גורס שיש שוני בין חברות האי-קומרס לבין עצמן, גם כשהן מוכרות את אותו המוצר. "השוני הזה הוא מאוד גדול, אמזון ואי-ביי או עלי אקספרס הן עולמות שונים לגמרי. השאלה שיש להשיב עליה כדי לעמוד על ההבדל הזה היא האם מדובר בפלטפורמה שלוקחת פוזיציה, שהמוצר נמכר בה, או דרכה, כלומר, האם אתר האי-קומרס מפנה את הקונה לחברה שמוכרת לו. אנחנו בצד האמזוני, מוכרים בעצמנו, כי הערך המרכזי שאנחנו נותנים ללקוח הוא האמון שיש בשופרסל".
נושא נוסף שהוא התייחס אליו הוא העובדים והמיכון. "הקמנו מרכזי ליקוט והפצה של מוצרים באמצעות מכונות אוטומטיות. המרכז הראשון כבר קיים והשני, שהוא הרבה יותר גדול, יושק בסוף השנה. עם זאת, אנחנו עדיין שמים את העובדים במקום גבוה", אמר ביידה.
תמיר רוטר, סמנכ"ל לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. צילום: ניב קנטור
דובר נוסף באירוע היה תמיר רוטר, סמנכ"ל לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. הרצאתו עסקה בשאלה איך ארגונים יכולים לקבל הרבה יותר ודאות על בסיס שימוש בנתונים שמגיעים מהרשת – ווב דטה – ושהרבה יותר מההחלטות המתקבלות בו יהיו מבוססות על מידע?
בתחילה, סיפר רוטר על ברייט דטה: "אנחנו מלקטים את המידע ומאפשרים לארגון לקבל החלטות תבוניות יותר, מבוססות מידע. אנחנו עובדים עם Bright Initiative – יוזמה ששותפים בה גם האו"ם, ממשלות ואוניברסיטאות. איסוף המידע על ידינו נעשה בצורה אתית – אנחנו דואגים שלארגון יש את החיבור למידע שהוא צריך, אבל עושים את זה בצורה שלא פוגעת באף אחד ולא פוגעת בזכויות".
"כדאי לארגונים להשתמש ב-ווב דטה, כי האינטרנט הוא מאגר המידע הכי גדול בתולדות האנושות", אמר רוטר. "כמות המידע ברשת גדלה בצורה אקספוננציאלית, ועומדת כיום על 97 זטה-בייט של דטה – מספר בן 21 אפסים. בעוד שלוש שנים זה הולך להיות פי שניים. כמות המידע היא אדירה, ואפשר וצריך להסיר הרבה מהחסמים של לכרות אותו לטובת קבלת החלטות. אנחנו עושים את זה".
"יתרה מזאת", ציין, "ה-ווב דטה מביא אתו שורה של הזדמנויות: תמחור זול יותר בזמן אמת, גילוי סנטימנטים על הארגון ברשתות החברתיות, ידיעה טובה יותר כמה מוצרים יש במלאי, וזה רלוונטי מאוד לקמעונאים, הבנה מה המתחרים עושים, קריאה של מחקרי שוק, קידום אתרים, קריאת ביקורות על המוצר וניהול של שרשרת האספקה. ברייט דטה מסייעת לפתור את כל האתגרים האלה".
23/06/22 15:03
7.27% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט מבטלת בהדרגה את הגישה הציבורית לכמה כלים מבוססי בינה מלאכותית לניתוח פנים – בהם הכלי המתיימר לזהות רגשות בסרטונים ובתמונות.
כלים מעין אלה ל"זיהוי רגשות" זכו לביקורות שליליות של מומחים, שלטענתם הבעות פנים שנחשבות אוניברסליות הן שונות בקרב אוכלוסיות שונות, כמו גם שאין זה מדעי להשוות גילויים חיצוניים של רגשות עם תחושות פנימיות.
ההחלטה היא חלק משינוי גדול שמיקרוסופט מבצעת במדיניות האתיקה של הבינה המלאכותית. תקני הבינה המלאכותית המעודכנים של החברה שמים דגש על אחריות ופיקוח אנושי מוגבר על המשתמשים בשירותיה והיכן מיושמים כלים מעין אלה.
המשמעות המעשית היא שמיקרוסופט מגבילה את הגישה לחלק מהכלים של זיהוי פנים (המכונים Azure Face) וגם תסיר לחלוטין חלק מהם.
המשתמשים יצטרכו להגיש בקשה להשתמש ב-Azure Face לזיהוי פנים, למשל, ולהודיע לחברה איך והיכן בדיוק הם יפרסו את המערכות שלה. מקרי שימוש מסוימים, עם פוטנציאל פחות מזיק (כמו טשטוש אוטומטי של פנים בתמונות ובסרטונים) – יישארו פתוחים.
בנוסף להסרת הגישה הציבורית לכלי זיהוי הרגשות שלה, מיקרוסופט גם מוציאה משימוש את היכולת של Azure Face לזהות "תכונות כמו מין, גיל, חיוך, שיער פנים, שיער ואיפור".
בפוסט בבלוג של החברה, כתבה נטשה קרמפטון, מנהלת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, כי "מומחים בחברה ומחוצה לה הדגישו את היעדר הקונצנזוס המדעי הנוגע להגדרה של 'רגשות', את האתגרים בהכללת מסקנות במקרי שימוש, אזורים ודמוגרפיה, ואת חששות הפרטיות הגוברים סביב סוג זה של יכולת".
עם זאת, על אף שמיקרוסופט מפסיקה את הגישה הציבורית לתכונות הללו, היא תמשיך להשתמש בהן לפחות באחד מהמוצרים שלה: אפליקציה בשם Seeing AI, שמשתמשת בראיית מכונה כדי לתאר את העולם עבור אנשים עם לקות ראייה. בפוסט בבלוג, מנהלת קבוצת המוצר הראשית של מיקרוסופט עבור Azure AI, שרה בירד, כתבה, כי כלים כגון זיהוי רגשות "יכולים להיות בעלי ערך כאשר משתמשים בהם עבור סט של תרחישי נגישות מבוקרים". לא ברור אם הכלים האלה ישמשו במוצרים אחרים של מיקרוסופט.
עוד הודיעה החברה על הגבלות דומות לתכונת הקול העצבי המותאם שלה, המאפשרת ללקוחות ליצור קולות בינה מלאכותית המבוססים על הקלטות של אנשים אמיתיים (המכונה לפעמים זיוף שמע עמוק).לכלי "יש פוטנציאל מרגש בחינוך, נגישות ובידור", כותבת בירד, אך היא מציינת, כי "קל גם לדמיין כיצד ניתן להשתמש בו כדי להתחזות לדוברים ולהונות את המאזינים באופן בלתי הולם".
23/06/22 17:03
7.27% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הנגב והגליל עמדו השבוע במוקד הכנס השנתי לחברה ולכלכלה על שם אלי הורוביץ, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה. הפוליטיקאים שדיברו באירוע התייחסו בהרחבה לפריפריה. הם הגיעו לכנס בשיאו של המשבר הפוליטי, כמה שעות לפני שנסעו לכנסת כדי להצביע על פיזורה. גם הכנסת והממשלה הנוכחיות לא שינו בהרבה את המציאות הקיימת והעגומה של הפריפריה, לא רק בהקשר של ההיי-טק. או, אם תרצו, לא הספיקו לשנות, כי היה להן מעט מדי זמן – פחות משנה וחצי (בהנחה הריאלית שחוק פיזור הכנסת אמנם יעבור סופית בשבוע הבא).
שר הביטחון וסגן ראש הממשלה, בני גנץ, אמר באירוע שאם תימשך האדישות, ואם ההיי-טק והאקו-סיסטם שמסביבו לא יתעוררו, החזון של דוד בן גוריון שלפיו "בנגב ייבחן העם בישראל" ימות והחוסן החברתי-לאומי שלנו יתרסק. הסיבה לכך פשוטה: לא יעלה על הדעת שמרבית התושבים, הכלכלה, התעשייה, החברה, התרבות וכדומה יחיו ויתנהלו בין גדרה לחדרה, והנגב, על שטחי הענק שלו, יישאר ריק. הדבר נכון גם לגליל, אם כי הוא מאוכלס הרבה יותר מהנגב.
ההיי-טק צריך להוביל גם את פריחת הנגב והגליל
ענף ההיי-טק מכונה, ובצדק, הקטר של המשק. והקטר הוא לא רק זה שמוביל את הרכבת כולה, אלא יש לו גם אחריות להוביל אותה. ההיי-טק צריך לקחת על כתפיו גם את ההובלה של הפרחת הנגב והגליל, על ידי מעבר לשם. בין אם מדובר בביסוס פעילות של חברות שכבר נמצאות שם, כגון אינטל, בין אם על ידי מעבר של חברות חדשות ובין אם על ידי העתקה של מפעלים ומטות של חברות ממשלתיות, כגון התעשייה האווירית. בהקשר זה נכון גם המעבר של צה"ל לנגב, שנמשך כבר יותר מעשור. לדברי שר הביטחון, המעבר הזה מתקדם בקצב מהיר, והוא יביא לשם 12 אלף חיילים.
צריך לשים כאן סייג: נכון שהאחריות על הפרחת הנגב מוטלת גם על ענף ההיי-טק עצמו. אלא שבעוד שהבון טון הוא להפנות אצבע מאשימה בנושא כלפי חברות ההיי-טק ולטעון (ובצדק) שהן מעדיפות את אזורי הנוחות במרכז, מעטים מנסים להתמודד עם הסיבות לכך. נראה שבממשלה חושבים שהטבות המס שניתנות היו אמורות להמריץ את חברות ההיי-טק לעבור לפריפריה, ואולי אף מתפלאים שזה לא קורה, אבל הטבות מס זה לא מספיק – כפי שהסביר השבוע השר לפיתוח הנגב והגליל ושר החקלאות, עודד פורר, בראיון לאנשים ומחשבים. הוא אמר בצדק שאם למנכ"ל חברה אין ביטחון שתהיה תעסוקה לבני.ות הזוג של העובדים.ות שלו, שתהיה למשפחותיהם.ן מערכת חינוך לא פחות טובה מזו שיש במרכז הארץ, וששירותים בסיסיים וטובים כמו קופת חולים, מרכזי בריאות ומרכזי תרבות יחסכו מהם.ן את הנסיעה לתל אביב, לא תהיה לו כל מוטיבציה לעבור לשם.
אז נכון שגם ידן של חברות ההיי-טק במעל, אבל לפני שמפנים אליהן אצבע מאשימה, כדאי להסתכל למציאות בעיניים ולהבין מהם החסמים שמונעים מעבר מסיבי של חברות לפריפריה – או, נכון יותר, יישום פתרונות לסיבות שידועות כבר שנים
חלופה אחרת היא גיוס עובדים שגרים בפריפריה לחברות במרכז. זה קורה לא מעט, אבל מרבית האנשים היו רוצים שמקומות העבודה שלהם יהיו באזורי המגורים שלהם. הם היו מעדיפים לנסוע 10 או 20 דקות לאזור התעשייה הקרוב למקום מגוריהם במקום להתענות במשך כמה שעות בכל יום בפקקים הבלתי נסבלים.
השר לפיתוח הנגב והגליל ושר החקלאות, עודד פורר. צילום: רונן אקרמן
אלה הן תשתיות המעטפת שחסרות בפריפריה, שעליהן השר פורר דיבר בראיון. ואמנם, בזמן הקצר שהממשלה הזו עבדה הושקו כמה מיזמים בתחום, שייתכן שבעתיד יניבו יותר מקומות עבודה בתחום ההיי-טק בפריפריה. אבל זו טיפה בים. תקופה של שנה היא זמן שלא מספיק, או מספיק בקושי, לתיאום בין משרדים ממשלתיים, להשלמת מכרזים וליציאה לביצוע של פרויקטים.
השר אמר, ואין סיבה שלא להאמין לו, שעם כניסתו למשרד הנגב והגליל הוא גילה הזנחה של שנים של טיפול בנושאים שונים, וכתוצאה מכך לא קודם השיפור של התנאים הסביבתיים שיאפשר את מעבר ההיי-טק דרומה וצפונה. גם בשנה זו של ממשלת בנט, כמו ב-12 השנים שלפני כן, שבהן שלטו ממשלות נתניהו, הפריפריה לא הייתה בראש סדר העדיפויות של הפוליטיקאים. תקציב משרד הנגב והגליל בקושי נושק לחצי מיליארד שקלים, וברור שזה מעט מדי. גם אם נקבל את ההסבר שמדובר במשרד שבעצם מתכלל ומתאם עם משרדים אחרים, שהם אלה שאמורים להשקיע בנגב ובגליל, עדיין מדובר בתוצאה עגומה.
אז נכון שגם ידן של חברות ההיי-טק במעל, אבל לפני שמפנים אליהן אצבע מאשימה, כדאי להסתכל למציאות בעיניים ולהבין מהם החסמים שמונעים מעבר מסיבי של חברות לפריפריה – או, נכון יותר, יישום פתרונות לסיבות שידועות כבר שנים. הן ידועות, ובמקרים רבים גם הפתרונות ידועים. אלא שאין מי שמבצע אותם.
השורה התחתונה: הבחירות, שבאות עלינו לא לטובה בכלל, לא יקדמו את מה שלא נעשה במשך שנים למען הפריפריה. מה שכן, אנחנו צפויים לבליץ של נאומים בדבר חשיבות הפרחת הנגב והגליל. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ מיכאל ביטון, אמר באותו כנס אלי הורוביץ שהעובדה שההיי-טק לא הגיע לנגב ולגליל היא בושה למדינת ישראל. הוא צודק.
23/06/22 14:41
6.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"כאשר ארגונים מעלים עומסי עבודה לענן הציבורי, שניים מהאתגרים שמולם מתמודדים מנהלי אבטחת המידע הם חוסר נראות והעדר בקרה על המשאבים שרצים בענן. מנהלי האבטחה צריכים כלים שיסייעו להם לפוגג את הערפל שבענן", כך אמר ניר עוז, ארכיטקט פתרונות מגזר ציבורי בגוגל קלאוד ישראל.
עוז דיבר בכנס שערך הסניף הישראלי של ענקית הענן היום (ה') בביתן 10 בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות מאות מפתחים.
בדבריו הוא מנה אתגרים נוספים הניצבים בפני מנהלי האבטחה: "חוסר היכולת להבין האם כלל השירותים עברו תצורה (קונפיגורציה) באופן הנכון, ומה מהשירותים לא עבר זאת; וידוא שהשירותים שהם הולמים את שלל התקנות, החוקים והרגולציות הקשורים למגזר הפעילות של הארגון, ומהו הפער עליו נדרש לגשר; ואתגר שקשור לאיומי הסייבר, שהולכים, גדלים ומשתכללים : מנהלי האבטחה נדרשים לזהות את האיומים במהירות, כך שאלה יוצפו בפניהם בצורה קלה ונוחה".
כלים להעלאת רמת אבטחת המידע
"כלי Security Command Center", אמר עוז, "מסייע לארגונים להעלות את רמת אבטחת המידע שלהם על ידי הערכת משטח התקיפה מחד ומצב האבטחה של הנתונים, עם מיפוי הנכסים הארגוניים ויכולת לזיהוי תצורות שגויות, פגיעות ואיומים. כך, הוא עוזר ללקוח הארגוני לצמצם ולתקן סיכונים". "הכלי", הסביר, "מאפשר לראות את כל המשאבים שבענן, לשלוט עליהם, להצביע על חולשות ולענות לצורכי ההלימה לרגולציות. כך, ניתן לייצר הגנה חזקה בסייבר".
המוצר השני שאותו הציג עוז הוא כרוניקל. "מוצרי SIEM לא נועדו לפעול בענן", הסביר, "ועליהם לעמוד בעומסים רבים. כרוניקל בא לתת פתרון לאתגר זה – כי הוא נולד בענן". הוא אמר כי השימוש הראשון בכלי נעשה ב-2010, אז הוא חשף שהסינים תקפו חברות אמריקניות, בהן גוגל, במה שכונה "מבצע אורורה". "הכלי, שעד אז שימש כלי פנימי של גוגל לניטור סביבת הענן שלה, החל לשרת לקוחות חיצוניים מיד לאחר מכן. אחד היתרונות שלו הוא ביכולתו 'לטחון' פטה-בייטים רבים של נתונים בתוך שניות", ציין עוז.
כמו כן, אמר, "ניתן לאסוף באמצעותו כל סוג נתונים, לרבות כאלה שנאספים ב-וירוס טואטל, ESET, אווסט ופרופ פוינט, עם יכולות חיקור וציד איומים, ובנייה של הקשרים. כך נוצר מיזוג נתונים חכם, שמעשיר את המידע אודות האיומים ומשפר את הזיהוי שלהם".
עוז הוסיף כי "בינואר השנה גוגל רכשה את סימפליפיי הישראלית, ובעקבות הרכישה הורחבה חטיבת הסייבר בארץ. הפלטפורמה שלה, SOAR, מאפשרת לארגונים לאחד באופן אוטומטי את כלי האבטחה השונים שלהם במקום מרכזי אחד, ומייצרת נראות והקשרים. כמו כן, היא כוללת תרחישי טיפול לסוגים שונים של אירועים. כך ניתן לקצר את זמן התגובה לאירועי אבטחה משעות לדקות, ולאפשר לצוות האבטחה של הארגון להתפנות למשימות אחרות, כמו גם לקבל תובנות לגבי תהליכים שונים שמתבצעים בארגון, כולל בהיבטי הסייבר".
עוז סיכם בציינו כי "הארכיטקטורה שלנו מבוססת על מודל אבטחה של אפס אמון, כדי להגן מפני כלל האיומים עם ענן מאובטח".
23/06/22 12:13
5.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם: ליאורה גילדנבלט, אנליסטית מוצר בכירה בחברת האינשורטק למונייד.
ותק בתפקידים: ותק של שבע שנים, בשנתיים וחצי האחרונות בלמונייד.
תפקידים קודמים: הקריירה שלי בהיי-טק התחילה במשרת סטודנט באינטל, במהלך התואר הראשון, ולאחר מכן השתלבתי בחברה במשרה מלאה. אחרי שנתיים וחצי באינטל בתפקיד Financial analyst,עברתי לחברת פיוניר לתפקיד Business analyst.
השכלה ושירות צבאי: שירתי כמובילת פרויקטים ביחידה 81, היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים (סרן במילואים). אני בעלת תואר ראשון בכלכלה ופסיכולוגיה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, מאוניברסיטת בן גוריון.
איך הגעת לעולם הטכנולוגיה? קשה להצביע על רגע ספציפי שהביא אותי לעולם הזה, והתארים שלמדתי הם לא תארים קלאסיים בעולמות הטכנולוגיה, אבל הניסיון שלי עם 81 נתן לי את ההזדמנות להיחשף לעולם וללמוד להכיר אותו. נורא אהבתי את תחום, אבל פחות התחברתי לעולמות הפיתוח. במהלך התואר הראשון שלי רציתי להתנסות בפרקטיקה והתחלתי לעבוד באינטל. שם רכשתי את הבסיס המקצועי שלי, הכולל שימוש בכלים אנליטים ומתודות עבודה. העבודה באינטל גרמה לי להתאהב עוד יותר בעולמות הדטה, אבל היה לי חשוב גם להתנסות באנליזות יותר פרואקטיביות, המשפיעות על הביזנס, ולכן המשכתי כאנליסטית בחברת פיוניר. תמיד התחברתי לעולם הכלכלה ההתנהגותית ולעולם המוצר בפרט, מה שהוביל אותי לחברת למונייד. היום, במסגרת התפקיד בחברה, יש לי את היכולת לנתח התנהגות משתמשים, להבין דרך הדטה מי הפרסונות שמשתמשות במוצר, ובכך לייצר תובנות עבור מנהלי מוצר ולסייע להם לבנות את החוויה האופטימלית והטובה ביותר. השימוש העקבי בדטה מאפשר לנו לבנות היפותזות, ובעזרת כלים שונים, כמו AB testing, למדוד את ההשפעות שלנו בצורה אמפירית. למונייד היא דוגמה מעולה לחברה שהיא Data Driven. אם לא הצלחנו להשיג את מה שרצינו, חשוב לנו לדעת למה ואיך אנחנו יכולים להשתפר ואיפה אנחנו צריכים לפעול אחרת? אסטרטגיה מסוג זה מאפשרת לנו ללמוד ולצמוח בצורה מדידה, ולא על בסיס תחושת בטן.
האם את חושבת שיש אפליית נשים בתעשייה? העולם הטכנולוגי בכלל, ועולם הדטה בפרט, נחשב לעולם די גברי ואנחנו רואים את זה עוד בשלבי הלימודים האקדמיים. לפי סקר שערך מכון אהרון באוניברסיטת רייכמן, נשים היוו רק 30.7% מכלל הסטודנטים במקצועות ההיי-טק. יתרה מכך, רק 13% מהמשרתים בתפקידי סייבר בצה"ל הן נשים, מה שמשפיע באופן אוטומטי על שיעור הנשים בתעשייה. אמנם תעשיית ההיי-טק מנסה עם השנים לתקן את הפער, אבל נושא המגדר בשוק העבודה מתחיל הרבה לפני, בשלבים צעירים יותר, עם הרבה מחסומים חברתיים-סיבתיים, מה שגורם לנשים רבות להימנע מהגשמת הפוטנציאל שלהן. עם זאת, אני שמחה לראות שיש הרבה יותר מודעות לשילוב של נשים בתעשיית ההיי-טק ולראייה לכך אצלנו בלמונייד, יש מעל ל-57% נשים בחברה וכ-57% נשים בעמדות ניהוליות.
האם נתקלת אישית באפלייה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי לא יצא לי לחוות אפליה. לאורך השנים הרגשתי שאני נמדדת לפי היכולות והכישורים שלי, ללא קשר למגדר. נראה לאט לאט שהדור שלנו מצליח להשתחרר מדפוסים ישנים של הבניות חברתיות כאלה ואחרות, אבל ברור לי שיש עוד דרך ארוכה לעשות. הרבה מזה מתחיל אצלנו, הנשים. אנחנו נוטות להיות אקסטרה ביקורתיות כלפי טעויות שאנחנו עושות, ונופלות למלכודת תסמונת המתחזה ביתר קלות. חוויתי את זה בעצמי, ואני רואה את זה משתקף אצל נשים במעגלים שונים. אחד המקומות שבו זה בא לידי ביטוי בצורה מובהקת הוא בעולם הגיוסים. נשים רבות לא יגישו עצמן אם לא תאמו את כל דרישות הסף, וזה יוצר הטיה מובנית בתעשייה. אם יש מסר אחד שחשוב לי לתת לנשים שקוראות כאן הוא – תעזי לעמוד על שלך. תעזי לקחת סיכונים, תעזי לטעות! זה לגמרי חלק אינטגרלי מהדרך. כי בינינו? סביר שמגיע לך קרדיט גדול בהרבה ממה שאת מייחסת לעצמך.