בנק ישראל מפרסם באחרונה באמצעות אתר האינטרנט שלו מגוון רחב של נתונים ומידע (בכפוף למגבלות של סודיות ואבטחת מידע), וזאת לצורך הגברת השקיפות והיעילות הכלכלית במשק, ולקידום המחקר הכלכלי עליו. מבנק ישראל נמסר כי במסגרת פעילות לצורכי הגברת השקיפות לציבור המשתמשים בנתונים כלכליים מתווסף לאתר מעתה 'דשבורד' (לוח מחוונים), ובו ריכוז אינדיקאטורים מהירים על הפעילות הכלכלית במשק (שחלקם פורסמו כבר במהלך משבר הקורונה וחלקם נוספו לדף המרכז החדש). המהלך נברא במטרה "לראות תמונה אינטגרטיבית ועדכנית של נתונים כלכליים מתחומים שונים על מסך אחד, בתצוגה מתקדמת ומודרנית". הדשבורד מציג נתונים עדכניים (יומיים וחודשיים) בשלושה תחומי פעילות כלכלית: הכלכלה הריאלית – מדדים בתחום שוק העבודה, ניידות, פעילות בכרטיסי אשראי ועוד; השווקים הפיננסים והמט"ח – מדדי מניות, מרווחי תשואות, שערי חליפין; שוק האשראי –  יתרות ביצועים וריביות של אשראי לדיור ולא לדיור, מגבלת גיוס אשראי לפי גודל עסק, ועוד. הנתונים בדשבורד יתעדכנו בהתאם לתדירות הטבעית שלהם, ויתחלפו מעת לעת באופן דינמי, בהתאם להתפתחויות הכלכליות. בנוסף הם יכיל קישורים לקבצי אקסל מפורטים יותר. תצוגת הדשבורד היא דוגמה ראשונה לאופן הוויזואלי והדינמי שבו יוצגו נתונים סטטיסטיים כלכליים באתר האינטרנט החדש של בנק ישראל, שנמצא בהקמה בימים אלו. ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת טכנולוגיות המידע בבנק ישראל. צילום: פלי הנמר ד"ר איל רוזן, מנהל חטיבת מידע וסטטיסטיקה: "במהלך משבר הקורונה בנק ישראל פעל בצורה שונה מבשגרה בכל מה שקשור לאיסוף מידע ולהנגשתו: התדירות שבה נדרש היה להציג תמונת מצב עדכנית לקובעי המדיניות הייתה גבוהה הרבה יותר מאשר התדירות השוטפת. כמו כן, נוצרה הזדמנות לייצר שיתופי פעולה לקבלת מידע רלוונטי חדש ומהיר מגופים שונים. חלק ממידע חשוב זה הוצג לציבור במהלך המשבר והיום השלמנו תהליך חשוב של הנגשתו המורחבת". ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת טכנולוגיית המידע: "המאמץ הטכנולוגי להנגשת מידע בפלטפורמות השונות נשא פרי לשמחתנו. נדרש היה לרכז על פלטפורמה אחת מידע שקשור למשבר, ולעשות אינטגרציה של הנתונים הרלוונטיים. הדשבורד שמונגש היום לציבור הוא ידידותי טכנולוגית, ומאפשר לבעלי העניין השונים לעשות בו שימוש נרחב ומושכל".

הצבת שני מסכי מחשב על שולחן העבודה, אשר מחוברים ביחד לאותו מחשב, היא לא דבר נדיר. כלל לא. אולי פעם זה היה מראה יוצא דופן, אבל פעם היה מזמן. הבעיה היחידה היא שהצבת מסך אחד לצד מסך שני דורשת די הרבה מקום על שולחן העבודה, לפעמים אפילו יותר מאשר מסך אחד ענק. אחרי שהוצג לראשונה ב-CES 2022 הודיעה LG על השקת הפתרון שהיא מציעה כדי לחסוך מקום על השולחן ובכל זאת לספק שטח של שני מסכים מבלי להידרש לשים משהו ענק על השולחן. תכירו את LG DualUp 28MQ780, מסך שבו המסך השני נמצא מעל הראשון. מדובר במסך שמציע רזולוציה של 2,560×2,880 פיקסלים, או Square Double QHD, ואם רוצים אז אפשר גם לומר שב-LG שמו מסך 2K מעל מסך ברזולוציה זהה. הפאנל של המסך הוא מסוג Nano IPS, עם תמיכה ב-HDR10 וב-98% ממרחב הצבעים DCI-P3. הבהירות היא 300 ניט, ויחס הניגודיות עומד על 1,000:1. לכל אחד מהמסכים יש כניסה משלו, וחוץ מזה, כמו בכל מסך עסקי מודרני, יש רכזת USB אם מחברים את הכבל המתאים למחשב. יש גם שני רמקולים בעוצמה של 7 וואט האחד. LG כמובן מייעדת את המסך בעיקר ליוצרי תוכן, אבל כל מי שזקוק לשני מסכים וסובל מבעיה של מקום יכול לקחת אותו בחשבון כפתרון. בארצות הברית נמכר LG DualUp 28MQ780 ב-699 דולר.

סייבריזן הודיעה על מינויה של שירלי תמרי למנהלת מערך הדליברי במרכז הפיתוח שלה. תמרי – בעלת תואר ראשון במדעי המחשב – מביאה עימה 18 שנות ניסיון טכנולוגי בעולמות הפיתוח, הדטה והתשתיות, ותוביל את תחום הדליברי, במטרה למקסם את יכולות הפרודקשיין של צוותי הפיתוח השונים, לצד ניהול תהליכים של צוותי Platform Services ומנהלי פרויקטים. בתפקידה הקודם כיהנה תמרי כ-CTO בחברת הסטארט-אפ PayKey, שם ניהלה את צוותי הפיתוח והובילה את יישום החזון הטכנולוגי של החברה. בעברה תפקידי ניהול בכירים נוספים, ביניהם VP R&D בחברת Coing.co ו-R&D Director בחברות LivePerson ואמדוקס. ליאור מוזל, Chief Engineering Officer בחברה מסר: "הצטרפותה של שירלי למרכז הפיתוח של סייבריזן תתרום לחיזוק הקשר ומיקסום ההצלחה של מחלקות הפיתוח השונות, לצד החיבור שלהן לארגון המכירות, חוויית הלקוח וללקוחות עצמם. היום, עם קצב השינויים בשוק, ישנה חשיבות עליונה לראיה מרחבית, יכולות ביצוע בקצב גבוה, סגירת מעגל מהירה מול לקוחות ורמה מקצועית בלתי מתפשרת. אני מברך על הצטרפותה של שירלי ומאחל לה הצלחה רבה בתפקידה החדש". שירלי תמרי מסרה: "אני גאה להצטרף לחברה גלובלית מובילה בתחום הסייבר ההגנתי, שנמצאת בצמיחה מתמדת. סייבריזן עושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ומורכבת מאנשים מקצועיים וייחודיים. מטרתי להוביל ולמקסם את יכולות הדילבור של החברה".

אינקרדיבילד, שמפתחת פלטפורמת פיתוח היברידית, הודיעה היום (ב') כי גייסה 35 מיליון דולר בסבב B. הגיוס הובל על ידי קרן הירו קפיטל. בחברה אומרים כי ההשקעה תסייע בהמשך הצמיחה שלה ובכניסה לשווקים חדשים, והכספים ילכו על מנת להמשיך ולבנות את המוצר שלה, שמסייע למפתחים ב-ורטיקלים שונים, דוגמת עולמות הפיננסים, הבינה המלאכותית, תעשיית המשחקים ואחת ממילות הבאזזז של התקופה האחרונה – המטאברס. באינקרדיבילד מתכוונים להשתמש בכספי הגיוס גם על מנת להאיץ את התוכניות שלה לבנות קהילת מפתחים ולהרחיב את תוכנית הענן שלה. יש לציין שאינקרדיבילד היא חברה ותיקה: היא נוסדה ב-2002 על ידי אורי משעול ואורי שחם. מנכ"לית החברה היא תמי מזאל-שחר, לשעבר נשיאת NSO. במרץ אשתקד אינקרדיבילד גייסה 140 מיליון שקלים מאחת המשקיעות הגדולות בהיי-טק הישראלי – אינסייט פרטנרס. רבע מיליון משתמשים מ-1,500 ארגונים גלובליים משתמשים במוצר שלה, כולל חברות רבות ברשימת פורצ'ן 100. מיקרוסופט ו-AWS הודיעו בשנה האחרונה כי הן מכניסות את המוצר של אינקרדיבילד לחבילות שלהן למפתחי משחקי הווידיאו. החברה הכפילה השנה את מספר העובדים בה, והיא מעסיקה מאות עובדים במשרד הראשי בתל אביב ובמשרדיה בארצות הברית, יפן, בריטניה וסין. המוצר של אינקרדיבילד תומך בצורך לשחרור מהיר יותר של גרסאות לשוק. הטכנולוגיה של החברה, כך נמסר ממנה, מאיצה את בניית הגרסאות ומזרזת את מחזורי הפיתוח והבדיקה במגוון ענפי תעשייה. ארגונים יכולים לפרוס את העיבוד המבוזר של אינקרדיבילד, במצב פעולה היברידי או בענן. זאת, לצד טכנולוגיית ההאצה שלה, שנקראת Build Cache ושמאפשרת שימוש חוזר ברכיבי תוכנה מבלי לחזור על תהליך הקומפילציה. כך, על פי החברה, חל שיפור באיכות המוצר, קיצור של הזמן מהפיתוח ועד לשיווק, והעלאה של שביעות רצון הלקוח – וכל זאת תוך הפחתה משמעותית של עלויות המחשוב והזמן המוקדש לניהול משאבים. "ארגונים נתונים בלחץ חסר תקדים לזרז את השחרור של אפליקציות איכותיות, להגיע לשוק מהר יותר ועם פחות תקורות", אמרה מזאל-שחר. "עם ההשקעה הנוכחית, הפלטפורמה שלנו תמשיך לעזור לחברות מתעשיות שונות לשפר את החזר ההשקעה. אנחנו ממשיכים לחזק את הקשר שלנו עם המפתחים וצוותי ההנהלה אצל לקוחותינו כדי לספק להם את מה שהם צריכים ולהרחיב את הפלטפורמה שלנו".

כנס Everyday AI הבינלאומי שהתקיים בלונדון אירח השבוע את אלון מי-רז, מנהל מחלקת מידע ותובנות בחטיבת הטכנולוגיה, ושלומי כהן, מנהל תחום מידע ואנליטיקה בחטיבת החדשנות והאסטרטגיה – בנק הפועלים, אשר הציגו על הבמה את הטרנספורמציה שעובר הבנק בשנתיים וחצי האחרונות בהיבטי המידע ולמידת המכונה וכיצד היא מביאה ערך עסקי רב לבנק. בכנס – המאגד מובילי דטה ובינה מלאכותית מכל העולם כדי להציג ולדון בפתרונות אנליטיים מתקדמים לבעיות בתעשיות שונות, כגון פיננסים, אנרגיה וכו' – סיפרו השניים על הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים ומודל הטמעה ייחודי שהוטמעו בשנים האחרונות כחלק מאסטרטגיית המידע של הבנק.

מצוקת כוח האדם בהיי-טק מקבלת ביטוי בולט יותר גם ביישובי הפריפריה בדרום ובצפון. מצד אחד, מספר חברות ההיי-טק שפועלות באזורים אלו קטן בהרבה מהפוטנציאל הקיים, ומצד שני, חברות שכבר פועלות באזור מתקשות לגייס עובדים. עם האתגר הזה מתמודדת חברת חברת הספורט-טק אל ספורטס (Lsports) מאשקלון, המעסיקה 125 עובדים. לחברה יש בין 20 ל-30 משרות פתוחות בכל תחומי ההיי-טק ובמשך תקופה ארוכה התקשתה לגייס עובדים. לאור המצב החליט מנכ"ל החברה, דותן לזר, לתקוף את הנושא בזווית קצת שונה ובדיעבד – מקורית ומצליחה. החברה פרסה שלטי חוצות בכל אזור הדרום, שלוו בקמפיין אגרסיבי במדיה החברתית, כאשר שהמסר המרכזי מסביר מדוע כדאי לתושבי הפריפריה להעדיף עבודה בהיי-טק ליד הבית ולא להתרוצץ למרחקים. כותרת הקמפיין "בוא להרוויח חודש מהחיים". אל ספורטס עוסקת באיסוף דטה על כל תחומי הספורט ברחבי העולם, עיבודם בצורה חכמה על בסיס אנליטיקה ולימוד, מכונה והעברתם ל-300 לקוחותיה ברחבי העולם. כמויות המידע שהחברה אוספת מרשימות ביותר – מדובר על דטה מ-150 אלף משחקים, ש-90 אלף מהם משודרים בלייב ללקוחות בלבד. בראיון לאנשים ומחשבים סיפר לזר כי הקמפיין זכה למיליון צפיות והניב למעלה מ-500 קורות חיים. בימים אלו עסוקים מאנשי החברה במיון הפניות, יצירת קשר עם המועמדים המתאימים והמשך תהליכי הגיוס הלא קצרים. "אנחנו ממוקמים באשקלון ויש לנו גם עובדים בעוטף עזה והסביבה", אמר לזר. "אני מודע לכך שאין הרבה חברות היי-טק בפריפריה, תופעה די מצערת, אבל גם לחברה כמו שלנו, שמוכנה לגייס עובדים טובים, קשה לגייס אנשים. וזאת למרות שאנחנו עכשיו בתקופה של רגיעה מסוימת בענף, חברות כבר לא מגייסות עובדים ואפילו משחררות, ועדיין היינו צריכים להשקיע בקמפיין הזה כדי לגייס את העובדים". לדבריו, החברה מעסיקה מתכנתים בעלי נסיון כלשהו. "לא אוהב את הטייטלים של התארים באוניברסיטה. אם באים אנשים עם ניסיון קודם, ולא משנה מאיפה – זה מספיק". משרדי אל ספורטס באשקלון. צילום: יח"צ אל ספורטס מגמה שהולכת ומתרחבת רוב העובדים בחברה הם מהפריפריה, אשקלון והסביבה "ויש אפילו כמה עובדים שבאים מהמרכז", הרחיב לזר. "הקמפיין שלנו הצליח, כי פתחנו לאנשים את העיניים. לא השכר הוא הדבר החשוב. הראינו להם שבמרחק קרוב יחסית לביתם, הם יכולים גם לעבוד, גם להיות יותר עם המשפחה, ללמוד ולעשות עוד הרבה דברים שלא יכולים היום לעשות. התגובות הרבות שקיבלנו רק מוכיחות שאכן התופעה קיימת", אמר. לדעתו זו מגמה שהולכת ומתרחבת. "כל עיר מקימה פארק תעשיה, באשקלון, אשדוד, יבנה, כי הם מבינים שזה מנוע לתעסוקה לעוד הרבה עסקים שמתפרנסים מחברות היי-טק, בדיוק כפי שאני עושה כאן". לזר אומר כי הוא דוגל בתפישה שצריך לעשות מאמצים בשימור עובדים, עד כמה שזה ניתן, כי הקורונה למשל הוכיחה שחברות ששחררו עובדים, מכורח נסיבות, מתקשות כיום לגייס עובדים חזרה. "הקורונה כמובן השפיעה גם עלינו ונכנסנו מתחת לרדאר, כי בתחילת הקורונה לא היו בכלל משחקים, אבל למרות זאת לא פיטרנו עובדים", סיפר לזר. "בשנה שעברה אחרי שהכל נפתח הצמיחה היתה ב-100 אחוזים", דיווח לזר. "ההשקעה בגיוס עובדים לרוב היא יקרה יותר מאשר השקעה קטנה יותר במשאבים בשיפור תנאי עבודה של העובדים. אבל בסופו של דבר היא משתלמת", הוא הוסיף. השימור אינו רק בשכר אלא גם במתן חוויות נוספות מעבר לשעות העבודה. והנה בשבוע שעבר חגגה החברה עשור להקמתה, ולרגל האירוע הטיסה 100 מעובדיה לנופש מרוכז בקפריסין. תחום הדטה בספורט הוא אחד התחומים הצומחים ביותר כיום בעולם, והחברה הישראלית מאשקלון נחשבת לאחת המובילות הגלובליות בו. "אנחנו סטארט-אפ משפחתי שלא גייס כספים מאף מקור, ואנחנו מתבססים על הכנסות מ-300 לקוחות החברה", סיפר לזר. "למידע – שאנו אוספים ואורזים אותו לאמת אחת עבור כל לקוח – יש ביקוש רב. מדובר על לקוחות שמחפשים תוכן, ואנחנו מעבדים עבורם את המידע בזמן אמת, וזה חוסך להם זמן רב ומשאבים", אמר לסיכום.

"איומי הסייבר, ובעבר אירועי אבטחת המידע, תמיד הטרידו את מנהלי ומנהלות האבטחה בארגונים. אלא שבחלוף השנים, האתגר של אותם מנהלי.ות אבטחה רק הלך והתעצם: האיומים הפכו למורכבים יותר ביכולות הנזק והחדירה, הם גדלו לא רק במורכבותם, אלא גם בהיקפם, יש איומי סייבר שמגיעים מתוקפים שלוחי מדינות ויש כאלה שנובעים ממניעים כספיים. בניגוד למסעדה, שבה הלקוח בוחר במנה אחת, בסייבר, מנהל האבטחה לא בוחר, אלא נדרש לפעול מול כלל האיומים – ובמקביל. הוא צריך לאכול את כל ה-'מנות'", כך אמרה בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים מיהוקו מאצוברה, מנהלת אסטרטגיית הגנת הסייבר בתאגיד הענק היפני NTT. הרקע המקצועי של מאצוברה איננו שגרתי, וכולל "דילוג" בין המגזרים הפרטי, האקדמי והממשלתי. היא עבדה במשרד ההגנה היפני במשך תשע שנים, בתעשייה – בתפקידי אבטחה בכירים בפאלו אלטו, באינטל ובהיטאצ'י סיסטמס, וגם באקדמיה, ב-Pacific Forum CSIS שבהוואי. מאצוברה אמרה כי "הניסיון שרכשתי אפשר לי להצטרף לוועדת אסטרטגיית אבטחת הסייבר של ממשלת יפן, כדי לייעץ לאסטרטגיה הלאומית שלה ולהתכונן לאולימפיאדת טוקיו 2020". היא זכתה בשלושה מכתבי הוקרה ו-12 אותות הוקרה ממשרד ההגנה של ארצות הברית. מאצוברה חוקרת רבות את מדיניות אבטחת הסייבר באסיה, כמו גם את שיתופי הפעולה הבינלאומיים בנושא אבטחת סייבר. לדבריה, "האיומים 'מתערבבים' להם לעתים, ומנהלי האבטחה נדרשים להיות ערוכים אל מול כולם. סביבת האיומים הפכה למורכבת יותר מאשר אי פעם. הכופרות, שהן הלהיט העכשווי של ההאקרים, לא נשלחות רק על ידי האקרים שמטרתם והמניע שלהם הם פיננסיים, אלא גם על ידי קבוצות תוקפים שפועלות בחסות מדינות. אנחנו רואים את זה במקרה של רוסיה ואוקראינה – שם, לצד המלחמה הפיזית, יש פעילות סייבר משני הצדדים". "על מנהלי האבטחה ליצור את תמונת האיומים הכוללת" מאצוברה אמרה כי "כל מנהל ומנהלת אבטחה, בכל ארגון, מכל מגזר פעילות ובכל גודל, נדרש.ת לראות את התמונה הגדולה, כי אין לו.ה את הפריבילגיה 'לבחור' את האיום. עליו.ה להכיר ולהבין את כלל הסיכונים, כדי ליצור את תמונת האיומים הכוללת. אז, ורק אז, הוא.היא צריך.כה לערוך להם תעדוף. העצה הראשונה שלי לארגונים היא: 'אל תחכה עד שנה הבאה – החל לפעול היום, עכשיו'. כאשר אני משוחחת עם מנכ"לים של ארגונים, אני תמיד אומרת להם לסרוק את עשרת הסיכונים החשובים והמאיימים ביותר, להבין אותם, למקם אותם ביחס לארגון, ועל בסיס זה לבנות את אסטרטגיית ומדיניות האבטחה. לארגון אחד חשובה הרציפות העסקית, ולאחר – ההגנה על הנתונים הרגישים שלו". "אנחנו מסייעים לארגונים לבנות את מפת האיומים שלהם, וממנה ניתן לגזור את אופן האבטחה והקצאת המשאבים כדי להתמודד בצורה המיטבית מולם", הסבירה. "כלל התהליכים הללו צריכים להיות בשיתוף הנהלת הארגון והמנכ"ל, כי איומי הסייבר הם לא הבעיה של מנהל האבטחה בלבד, והוא נדרש להחצין את האיומים ולפרש אותם למנהלים. מפה שכזו תסייע למנכ"ל להבין היכן האיומים נמצאים, מה סיכוי הפגיעה ואיפה הארגון שאותו הוא מוביל פגיע יותר". "במסגרת תפקידי הנוכחי", אמרה, "אני אחראית להסברה ציבורית לחיזוק הגנת הסייבר ולהרחבת קשרים עם מובילי סייבר גלובליים באקדמיה, בממשל ובתעשייה. זה נעשה על ידי שיתוף במאמצי אבטחת הסייבר של NTT ויפן – באמצעות פרסומים והסברה". מאצוברה הגיעה ארצה להשתתף בשלושה פאנלים בשבוע הסייבר, שנערך בהובלת המרכז למחקר סייבר בינתחומי על שם בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. "ישראל חשובה לנו", סיכמה מאצוברה, "זוהי מדינה שהיא, במובנים רבים, ערש הגנת הסייבר העולמית, והעמקת הקשרים עמה תניב תועלת לשני הצדדים".

אפל מתכננת לשחרר שלל מכשירים חדשים בין הסתיו הקרוב לתחילת 2023, על פי דיווח של מארק גורמן מבלומברג. מה שגורמן מתאר כ"מבול" של מוצרים יכלול, על פי הדיווחים, ארבעה מכשירי אייפון 14, קו של iPad'ים חדשים, שלושה שעוני אפל, כמה מחשבי מק משודרגים, דור חדש של אוזניות AirPods Pro ורמקול HomePod, ודגם חדש ומשופר של Apple TV. בהיבט המחשבים, על אף שאפל הכריזה מוקדם יותר החודש על שני מחשבי מק חדשים עם מעבד הדגל M2 שלה, גורמן צופה כי השבב החדש והווריאציות שלו ישולבו בכמה מכשירים נוספים. בנוסף, טוען גורמן גי מעבד ה-M3 כבר בתהליך עבודה, וייכלל במחשבי ה-MacBook Air בגודל 13 ו-15 אינץ' שיושקו בשנה הבאה. בהיבט מכשירי ה-iPhone, צפוי שהחברה תשיק את קו מכשירי ה-iPhone 14 בסתיו הקרוב, כאשר רק דגמי ה-Pro וה-Pro Max יזכו לשבב A16 החדש והחזק יותר, כמו גם תמיכה בתצוגה תמידית. דגמי ה-Pro אף יכללו חיישן מצלמה של 48 מגה-פיקסל, וה-Notch הוותיק יוחלף בחריץ סגלגל קטן ל-Face ID, ומצלמת סלפי בסגנון גומה בראש המסך. עוד טוען גורמן, שהדגם הסטנדרטי יכלול את שבב A15 שקיים ב-iPhone 13 עם וריאציה של 6.7 אינץ' שתחליף את דגם המיני. בגזרת ה-iPad צופה גורמן כי אפל תשיק דגמי Pro של 11 אינץ' ו-12.9 אינץ' עם מעבד M2, uבנוסף דגם גדול יותר של 14-15 אינץ' שיושק בתוך שנה או שנתיים. גורמן מחזק גם שמuעה נוספת, שלפיה אפל תשיק גירסת בסיס של iPad, שתכלול את שבב A14, תמיכה ב-5G וקישוריות USB-C. לצד כל אלה, צפויים להגיע גם שלושה דגמי שעונים: דגם Series 8 הרגיל, דגם SE חדש ודגם נוסף מועשר, שמיועד לספורטאי אקסטרים. שעון ה- Series 3 כנראה יסיים את חייו, ובמקומו יוצע ה-SE, שעשוי לכלול את מעבד S8 – שיחליף את S5 בדגם ה-SE מ-2020. על אף שאפל לא הציגה חידושים במערכת tvOS בכנס המפתחים של בתחילת החודש, גורמן צופה כי אפל תשיק בסתיו הקרוב סטרימר חדש, שיכלול את שבב A14 וזיכרון RAM מורחב, שיאפשרו לו לתמוך ביכולות נוספות. רמקול ה-HomePod המשודרג  יושק כנראה רק בשנה הבאה, לדברי גורמן, והדגם הקרוב יהיה דומה בגודל ובביצועים דומים לרמקול המקורי שהושק ב-2018, אף שיכלול את שבב S8 ותצוגה חדשה ויתמוך בתכונת Multi Touch. גם אוזניות ה-AirPods Pro אמורות לזכות לשדרוג, לדברי גורמן, עם שבב חדש וסאונד משופר, ואולי משמעות הדבר היא שהן יתמכו באודיו ללא אובדן, תכונה שגם האנליסט מינג-צ'י קאו חזה מוקדם יותר השנה. "אפל תהיה הגורם שישנה את המשחק בתעשיית המשקפיים" בתוך כך, תחזית חדשה של קאו  צופה, כי "אחד המוצרים המורכבים ביותר שאפל ייצרה אי פעם" יוצג "בסבירות גבוהה" בחודש ינואר 2023, והכוונה, כמובן, למשקפי המציאות המעורבת – אחד המוצרים המדוברים ביותר של החברה בשנים האחרונות. לדבריו, אפל תהיה הגורם "שישנה את המשחק בתעשיית המשקפיים", והשקתם תאיץ עוד יותר את הדרישה לבידור, משחקים ומולטימדיה בזכות העובדה שהם יציעו חוויה היקפית טובה של מציאות מעורבת. לדבריו, כל החברות המייצרות משקפי מולטימדיה, כמו מטא – עם משקפי Oculus, מיקרוסופט – עם ה-Valve, סוני – עם משקפי ה-PS VR לקונסולת הפלייסטיישן, והיצרניות פיקו הסינית ו-HTC הטאיוונית יתחרו בעצם בחיקוי המוצר של אפל, מה שיוביל את תעשיית של המשקפיים לשלב הבא של גידול מהיר הן עבור החברות היצרניות, הן עבור מפתחי המשחקים והתוכן והן במכירות של המוצרים האלה.