The headlines that made most buzz on this page
13/09/22 10:49
8.82% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לפי דיווח של יוטיובר בשם MD Talk YT – דודתו איבדה את חייה לאחר שסמארטפון Redmi 6A התפוצץ על המיטה בסמוך אליה בזמן שנתה.
היוטיובר שיתף צילומי מסך של הטלפון שהתפוצץ, כמו גם של דודתו השוכבת בשלולית דם על המיטה, בטענה שפיצוץ סוללה לכאורה הרג את קרובת משפחתו שגרה באזור דלהי-NCR.
"אתמול בלילה דודתי נמצאה מתה, היא השתמשה ב-Redmi 6A, היא ישנה והיא הניחה את הטלפון ליד פניה בצד הכרית, ואחרי זמן מה הטלפון שלה התפוצץ. זה זמן רע עבורנו. זו האחריות של המותג לתמוך", צייץ MD Talk YT.
שיאומי השיבה בציוץ ואמרה, שהחברה פועלת להגיע למשפחה שנפגעה כדי לחקור את האירוע. "בשיאומי הודו, בטיחות הלקוחות היא בעלת חשיבות עליונה, ואנו מתייחסים לעניינים כאלה ברצינות רבה. הצוות שלנו מנסה ליצור קשר עם המשפחה שנפגעה ולחקור את סיבת האירוע".
עוד כתב היוטיובר: "המשפחה שלה כל כך פשוטה, הבן שלה בצבא ההודי. הם לא יודעים כל כך הרבה. היא משתמשת בטלפון שלה רק כדי להתקשר ולצפות ביו-טיוב. עכשיו, אם מותגים לא לוקחים אחריות על הטעויות שלהם, אל תיקחו על עצמכם אחריות ישירות, אם משפחה צריכה להילחם על צדק אז מה התועלת".
13/09/22 12:55
8.82% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קצת מוזר לחשוב על זה, אבל הילה מלר, מהאנשים החזקים בגלובוס בתחום לוחמת הסייבר, הגיעה לשם בטעות. מלר, ישראלית תושבת מילאנו שמובילה את מערך מכירות הסייבר בקונצרן התקשורת הבריטי הבינלאומי בריטיש טלקום סקיוריטי (BT Security), הגיעה לסייבר סקיוריטי עוד בימים שקראו לתחום אבטחת מידע – אם בכלל קראו לו.
"זה היה לפני יותר מ-25 שנה", נזכרת מלר, "הסייבר היה בחיתוליו וראיתי שמחפשים עובדים בתחום ה-Information Security. האמת שכחיילת ממר"מניקית משוחררת חיפשתי עבודה בתחום ה-Quality Assurance, על פניו זה נראה דומה, החלטתי לגשת והתקבלתי. התחלתי מלמטה ומשם התקדמתי ובניתי את מעמדי".
לא עניין מובן מאליו עבור אישה שמגיעה מישראל לעולם הסייבר. "האמת היא שיש מחסור של נשים בסייבר – יש נוכחות צנועה בעמדות מקצועיות, אבל בעיקר לא רואים נשים בדרגים ניהוליים בכירים, ובמיוחד לא כחברות דירקטוריון. ולכן, בנוסף לפעילות היומיומית שלי ב-BT, אני עוסקת לא מעט גם בתחום הזה. בשנת 2015 חברתי לקרן אלעזרי והקמנו תנועה גלובלית בשם Leading Cyber Ladies, שפעילה כיום בקנדה, אירופה, אנגליה ויפן. בישראל מובילה אותה רעות מנשה.
שמנו למולנו שתי מטרות: לייצר נטוורקינג בין נשים בתפקידים בכירים בתחום וכן לסייע לפתוח דלת לנשים בתחילת הקריירה ולאפשר להן להשתלב בתפקיד הראשון שלהן בתעשייה, בתקווה שכשיהיו נשים בתפקידים זוטרים הן יצמחו גם לעמדות המפתח".
דואגת לביטחונם של מיליארדי משתמשים מלר עצמה פילסה היטב את דרכה לעמדות מפתח בתעשייה ואחראית מתוקף תפקידה (Managing Director Global Security Sales) על אבטחת חברות ענק גלובליות עליהן נשענת הכלכלה העולמית. כך שלמעשה היא זו שניצבת בקצה הפירמידה וגורמת לכך שמיליארדי צרכנים, כמעט בכל נקודה על הגלובוס, יזכו ליהנות מתעבורת רשת נקייה ומפעילות דיגיטלית בטוחה – בין אם כלקוחות BT ובין אם באמצעות ספקיות מקומיות שעמן החברה עובדת ברחבי תבל.
"חלק מהתפקיד הוא לעבוד בקשר צמוד מול השותפות שלנו בעולם ולכן מאוד שמחתי להתארח לאחרונה במפגש מיוחד של בזק בינלאומי, שהיא אחת מהשותפות האסטרטגיות שלנו", מדגישה מלר את הקשר הישראלי שלה.
מה הכוונה בשותפות אסטרטגית? "זה אומר שלבזק בינלאומי יש גישה מלאה לכל השירותים של BT Security המתופעלים ממערך של רשת גלובלית של מרכזי תפעול סייבר (SOC – Security Operation Center) שפרוסים ברחבי הגלובוס. בהתאמה – גם יכולת לוחמת הסייבר של בזק בינלאומי עולה מדרגה בזכות הגישה לפעילות סייבר גלובלית כל כך רחבה.
בהקשר זה מוסיף עודד אלכסנדרוני, מנהל השותפים של BT בישראל: "הרחבת הפעילות עם בזק בינלאומי בתחום הסייבר סקיוריטי מהווה נדבך נוסף בפעילות ארוכת השנים בין החברות ומאפשרת לבזק בינלאומי לספק ללקוחותיה הגלובאליים את כלל סל השירותים תחת קורת גג אחת בניהול מלא של BT ביחד עם בזק בינלאומי, וזו למעשה המהות האמיתית של השותפות המוצלחת הזו: השירותים המתקדמים של BT ביחד עם יכולות האינטגרציה והניסיון של בזק בינלאומי."
מימין: קובי מזרחי – מנהל שיווק עסקי בבזק בינלאומי, דורון מידן – מנהל מחלקת דטה גלובלית בבזק בינלאומי, הילה מלר – ראש חטיבת מכירות אבטחת המידע של בריטיש טלקום, ועודד אלכסנדרוני – מנהל השותפים של בריטיש טלקום בישראל. צילום: בזק בינלאומי
כיצד מקרה בו BT זיהו אנומליה שחשפה מתקפת סייבר בבנק בסינגפור יועיל למנהל פירמה בישראל, שנהנה מהגנת רשת של בזק בינלאומי?
מלר עונה: "BT Security קיבלה החלטה אסטרטגית להשקיע ביכולות בתחום הבינה המלאכותית (AI) ואוטומציה. כחברה גלובלית, שלה גם שותפים רבים גלובליים, אנחנו נחשפים להרבה מאוד מידע על פעילות ברשת, במערכות שונות וכן מודיעין סייבר ברמות שונות. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו AI מאפשר לנו לנתח במהירות כמויות עצומות של מידע ולקבל החלטות אוטומטיות לגבי סוג הפתרון בהתאם לרמת הסיכון.
ספציפית לגבי התרחיש בשאלה – ככל הנראה בעל הפירמה לא יוכל להרשות לעצמו להשקיע בקנייה ותחזוקה של מערכות סייבר מתוחכמות, די בוודאות הוא גם יתקשה למצוא עובדים מומחים בתחום, כי יש מחסור גלובלי של מיליוני מומחים. רכישה של שירות מנוהל, כדוגמת אלה שמוצעים דרך השותפות של בזק בינלאומי וBT, תאפשר לו גישה למערכות ויכולות מתקדמות".
איפה דובי הדוברמן כשצריך אותו?
אחד האתגרים המרכזיים עמם נדרשו להתמודד חברות כמו בזק בינלאומי ו BTבשנתיים האחרונות היה השינוי העצום בדפוסי השימוש בטכנולוגיה – ובראשם המעבר הגלובלי לעבודה ממחשבים מרוחקים ממקום העבודה והזליגה הנלווית לשימוש בטכנולוגיית ענן. עבור האקרים מדובר היה בעידן מוזהב שבו מערכות רבות נתפסו לא מוכנות.
דורון מידן, מנהל מחלקת דאטה גלובלית בבזק בינלאומי, מרחיב על השותפות עם BT כמענה לאתגרים אלו: "במהלך השנתיים האחרונות חברות רבות נאלצו לחשב מסלול מחדש ולמצוא פתרון לשאלת המפתח: איך ממשיכים מפה? בתקופת הקורונה ראינו עלייה משמעותית בצריכת תשתיות אינטרנט וביקושים לפעילויות IT , ובמקביל עלייה במתקפות הסייבר בתוך ישראל ועל אירגוניים ישראלים גלובליים. לכן, הרחבנו עם השת"פ עם BT כדי לספק מענה לאיומים אלו, וכיום בריטיש טלקום היא שותפה למגוון רחב של לקוחות שלנו הפועלים ברחבי העולם ויכולים לקבל מאתנו הגנה גלובאלית בכל מקום ובכל שעה, תרתי משמע".
מלר בוחרת לסיום לשים את הזרקור על גורם קריטי נוסף במערך ההגנה הארגוני: "במהלך תקופת הקורונה ארגונים למדו להבין שמעבר לטכנולוגיה יש גם פיירוול אנושי. משתמשי הקצה יכולים להיות נקודת תורפה באבטחת המידע, אבל בעזרת הנחיה נכונה הם גם יכולים להיות המנעול על הדלת. ברגע שמספקים לעובדים ידע כיצד להתמודד עם פישינג או כל ניסיון אחר לפרוץ את מעגלי האבטחה – רמת האבטחה עולה פלאים".
בעצם, את אומרת שמהלך אבטחת מידע מרכזי הוא פשוט להכניס את כל הנושא הזה למודעות?
"בהחלט, ואני מקבילה את זה לתחום בטיחותי כמו חציית כביש. מגיל מאד צעיר מכניסים לנו לראש מודעות לסכנות בכביש, לדוגמא עם סדרות טלוויזיה כמו דובי דוברמן, ולאורך שנים זה חלחל לתודעה של כולנו. באותה מידה צריך ללמד התנהגות רשת, ההבדל המרכזי הוא שאין לנו עשרות שנים להטמיע מודעות כי הסכנה כבר בחוץ".
13/09/22 15:26
8.82% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת הסטארט-אפ איי-ג'טס (EyeJets) מפתחת משקפים חכמים שישמשו כדרך תקשורת עם העולם ויחליפו את הסמארטפון. הטכנולוגיה של החברה משלבת בין מערכת ייחודית למעקב אחר תנועות העיניים ומזעור של מערכת תצוגת רשתית וירטואלית (VRD), כך שתתאים להרכבה על משקפי ראייה רגילים. ניתן יהיה להקרין ישירות לרשתית כל תצוגה דיגיטלית, ללא כל מסך נוסף. כמו כן, המערכת כוללת שמע ומקלדת וירטואלית מיוחדת, כך שניתן יהיה להקליד באופן וירטואלי ולכתוב מיילים והודעות. מערכת הלייזר של ה-EyeVis פועלת ללא צורך במשקפיים אופטיים עקב אסטרטגיית הקרנה מתקדמת לרשתית העין.
המשקפיים של החברה ייחודיים בהקרנה שמבוצעת ישירות לרשתית העין, ללא מעבר דרך מסך כלשהו, וזאת בניגוד למשקפיים המפותחים על ידי חברות הענק המקרינות לעדשת המשקפיים. ההקרנה לרשתית יחד עם פיתוח ייחודי של מערכת עקיבה eye tracking, העוקבת אחרי תנועות העין ושומרת את התמונה במרכז הראייה גם כשהעין זזה, מאפשרת תצוגה מצוינת ומתמשכת על רשתית העין של כל מידע דיגיטלי. הפיתוח האלקטרואופטי/מכני הינו ייחודי, ומאפשר ייצור משקפיים קומפקטיים, כמעט כמו משקפיים רגילים, וזאת בניגוד למשקפיים הגדולים והמסורבלים הקיימים כיום. איי-ג'טס נמצאת במהלך של גיוס מימון המונים באמצעות פלטפורמת פיפלביז על מנת להאיץ את פיתוח המוצר ובניית מערך התקשרויות עם חברות מובילות בתחום העולמי.
החברה הוקמה על ידי אל"מ (מיל.) אדו סטרול, המשמש מנכ"ל, ד"ר יהושע גור, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברה, בשיתוף עם ד"ר יצחק ליפשיץ, מנהל רפואי ראשי. סטרול שימש בתפקידו הצבאי האחרון כראש מחלקת הנדסה ותוכניות מטוסים בחיל האויר. לאחר שחרורו כיהן בתפקידי ניהול בתעשיות הביטחוניות בישראל. ד"ר גור הוא בעל 40 שנות ניסיון בפיתוח מערכות מולטי-דיסציפלינריות בתחומי אופטיקה, מכניקה, אלקטרוניקה ותוכנה. עבד בתעשייה האווירית כמוביל בתחום האופטיקה. ד"ר ליפשיץ הוא רופא עיניים ותיק, שבמקביל לעבודתו הקלינית עוסק מזה שלושה עשורים בפיתוח אביזרים שמושתלים לתוך עיניים.
בסיס הפיתוח של החברה, ה-(EV) EyeVis, הוא טכנולוגיה הנקראת Virtual Retinal Display (VRD). זוהי טכנולוגיה ששימשה בעבר במכשירים רפואיים גדולים, כמו TSLO. הטכנולוגיה מאושרת וידועה כבטוחה ויעילה. בעת שימוש בטכנולוגיה זו, התמונה שנוצרת על ידי המחשב אינה מוצגת על שום מסך לפני הכניסה לעין, אלא מוקרנת ישירות מהמחשב אל הרשתית, כך שלמעשה "הרשתית היא המסך שלנו". זה מנוגד לדרך הרגילה שבה אנו צופים בתמונות שנוצרו על ידי מחשב על ידי הקרנתם על המסך ומשם לעין (Screen Based Display או SBD), שבה פועלים גם מסכי הטלוויזיה, מחשבים וטלפונים חכמים. הטכנולוגיה יוצרת "עולם ללא מסכים", שבו אין מסכים בכלל והרשתית משמשת כמסך לפלט של המחשב. תרומתה של איי-ג'טס לטכנולוגיה היא, בין השאר, על ידי הפיכתה לקומפקטית כך שתוכל להתאים למשקפי ראייה רגילים ובנייתה באמצעות רכיבים מכניים ואופטיים ,המורכבים במעטפת ממוזערת ומותאמים על משקפיים. בדרך זו אדם יכול לחבוש את ה-EV ולצפות בסרטים, בצג מחשב או בכל מידע דיגיטלי מבלי להסתכל על מסך כלשהו כאשר התמונה מוקרנת על הרשתית ישירות. מלבד רכיבי ה-VRD, ה-EyeVis (EV) כוללים גם צליל שמע וקול, מצלמות קדמיות, מקלדת וירטואלית, לוחות אלקטרוניים ומעבד מיקרו.
מערכת מעקב העיניים הייחודית, המוגנת בפטנט, היא מרכיב מרכזי נוסף ב-EV. בעוד שישנם עוקבי עיניים שונים המשמשים במכשירים אופטיים ועיניים אחרים, טכנולוגיית המעקב של איי-ג'טס הינה שונה והמתקדמת ביותר. המערכת עוקבת אחר תנועת הרשתית ומתקנת את כיוון ההקרנה בהתאם לתנועתה, כך שהתמונה תמיד מוקרנת למרכז הראייה.
13/09/22 11:58
7.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
זטסי (Zesty) חלוצה בפתרונות תשתית ענן דינמית, הודיעה היום על סבב גיוס של 75 מיליון דולר בסבב B בהובלת B Capital והמשקיעה מסבב הגיוס הקודם, Sapphire Ventures. המשקיעים הקודמים Next4 7 ו-S-Capital השתתפו גם הם בסבב.
זטסי הוקמה על ידי אלכסיי בייקוב, (מנהל הטכנולוגיות), ומקסים מלמדוב (מנכ"ל) – בוגרי המחזור הרביעי של אינטל איגנייט, תוכנית ההאצה לסטרטאפים של אינטל.
זטסי גייסה כ-116 מיליון דולר בסך הכל מאז הקמתה ב-2019. בסיס הלקוחות של החברה גדל ב-127% מ-2021 ל-2022 והחברה שילשה את הכנסותיה מאז סבב A בשנה שעברה. מאגר הלקוחות שלהם כולל מאות חברות בינלאומיות – כולל Heap, Gong, Armis, Monday ו-Wiz.
האופי הסטטי של תשתיות הענן כיום מכביד על אנשי DevOps עם משימת הניהול של משאבי הענן בסביבה עסקית שמשתנה ללא הרף. צוותי DevOps משקיעים שעות רבות בניסיון לבצע תחזיות והתאמות ידניות לתשתית שלהם כדי להבטיח יעילות. התקציבים מתוחים עוד יותר בהינתן שההוצאות על תשתיות ענן צפויות להגיע לסכום של 90 מיליארד דולר בשנת 2022 – 22% יותר מאשר ב-2021.
הפתרונות של זטסי מובילים את האבולוציה לתשתית ענן דינמית, על ידי התאמה אוטומטית של משאבי מחשוב ואחסון כדי לענות לצרכים העסקיים בזמן אמת. כתוצאה מכך, עסקים יכולים להשיג את הגמישות הדרושה להם כדי להגדיל או להקטין את נפח הפעילות כרצונם. זטסי מספקת קבוצה של מוצרים, שתוכננו תוך מחשבה על צוותי DevOps ומספקים את הפתרונות האוטומטיים הראשונים למשימות אופטימיזציה של משאבים, שהן באופן מסורתי ידניות ועתירות עבודה.
עובדה זו מאפשרת לצוותי DevOps להפחית משמעותית את עלויות הענן, לשמור על ביצועי אפליקציה אופטימליים ולהקל על הלחץ של ניהול תשתית הענן. הפתרונות של זטסי דורשים אפס מעורבות אנושית – כך שהמהנדסים כבר לא מבזבזים זמן בניטור, מדידה, חיזוי והתאמת הקצאות משאבים, אלא מתמקדים במקום זאת בפיתוח מוצרים ותכונות חדשות.
"הענן הפך לבסיס של פונקציות קריטיות עבור חברות רבות, אך לעתים קרובות, צוותי DevOps תקועים עם תשתית סטטית, כמו התחייבויות לתוכנית הנחות או הקצאת נפחי אחסון שמבזבזים זמן וכסף", אומר מקסים מלמדוב, מנכ"ל ומייסד שותף של זטסי. "מצב זה כבר אינו בר-קיימא בסביבה הכלכלית ההפכפכה של היום, או בכל סביבה לצורך העניין. צוותי DevOps לא צריכים לבזבז את זמנם בלהיות 'בייביסיטר' של הענן. זו הסיבה שאנו מתלהבים לעזור לחברות לחסוך משאבים משמעותיים, הן כספיים והן אנושיים. ההשקעה הזו תעזור לנו להרחיב את הצוות שלנו ולהמשיך לפתח את המוצרים שלנו כדי לענות על הביקוש המתרחב לגמישות ענן גדולה יותר".
13/09/22 14:29
7.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מחקר שביצעה דיינבוק אירופה (Dynabook Europe GmbH) בנושא "המדריך למעבר לעבודה היברידית קבועה" מעלה, כי חברות קטנות ובינוניות רבות באירופה עדיין נאבקות להתגבר על האתגרים של עבודה היברידית: שני שלישים (67%) עדיין לא ביצעו אופטימיזציה של פתרונות ה-IT שלהן באופן מלא עבור צורך זה. המחקר, שהוזמן על ידי דיינבוק בשיתוף עם Walnut Unlimited, סקר 1,202 מקבלי החלטות בתחום ה-IT בחברות קטנות ובינוניות (SMBs) ברחבי אירופה.
המחקר גם מצביע על כך שתקציבי ה-IT נמצאים בדרך כלל במגמת עלייה ברחבי האזור. נתון זה בולט במיוחד בבריטניה, שם 54% מהחברות הקטנות והבינוניות חשפו שיש להן תקציב IT גבוה יותר השנה בהשוואה לשנה שעברה. כמעט מחצית (48%) מהחברות הקטנות והבינוניות בצרפת חשפו תקציבים מוגדלים, ואחריהן 46% מהחברות בספרד. רק 22% מהמשיבים דיווחו על ירידה בתקציב ה-IT שלהם. שלושת תחומי העדיפות המובילים להשקעות IT ב-12 החודשים הבאים כוללים תשתית אבטחת סייבר (46%), פתרונות מבוססי ענן (46%) ותמיכה/סיוע IT מרחוק (44%). ציוד העובדים במכשירים ניידים חדשים, דוגמת לפטופים, הוא גם עדיפות השקעה פופולרית (40%).
"ברור מהמחקר שלנו שעסקים פועלים בסביבת IT מורכבת יותר מאי פעם. עבודה היברידית ממשיכה להציג אתגרי אבטחה, פרודוקטיביות ואמינות עבור החברות הקטנות והבינוניות אירופה", אמר דמיאן ז'אום, נשיא דיינבוק אירופה. "למרות שאין כאן גישה אחת שמתאימה לכולם, ברור שהתקציבים צריכים להתפרס קדימה בזמן שאנו מנווטים בזמנים כלכליים מאתגרים. זה חיוני שחברות קטנות ובינוניות יתעדפו השקעה ופריסת טכנולוגיות אמינות, חסכוניות ומאובטחות, שכן הן שואפות להפוך את העבודה ההיברידית לקבועה".
ביטול זמן השבתת ה-IT
עבור חברות קטנות ובינוניות, המעבר ממסגרת משרדית מסורתית למודל עבודה היברידי הציג אתגרים תפעוליים רבים, כאשר צמצום זמן ההשבתה של ה-IT התגלה כאתגר מוביל עבור קצת יותר ממחצית (51%) מהמשיבים. כמעט מחצית מהחברות הקטנות והבינוניות האירופיות מפסידות לפחות שבע שעות בחודש לעובד בגלל השבתת IT – שווה ל-12 ימים בשנה – כשרק 16% מאמינים שיש להם די משאבי IT כדי לתמוך בכוח העבודה שלהם. עבור אלה שאמרו שאין להם די משאבים, המשאב שחסר להם לרוב הוא כוח אדם – 36% ציינו שאין להם צוות אבטחת IT, בעוד 34% אמרו את אותו הדבר עבור צוותי IT רחבים יותר.
על פי הניתוח, אין זה מפתיע לראות עסקים קטנים ובינוניים הפונים לעבר פתרונות טכנולוגיים נוחים ואמינים יותר, שיכולים לפשט את ניהול ה-IT תוך שמירה על אבטחה ופריון בכל כוח העבודה. מכשירים ניידים הם לב ליבו של המהלך הזה, כאשר 64% מהחברות הקטנות והבינוניות שוקלות החלטות רכישה הכרוכות במחשבים ניידים כחשובות יותר כעת מאשר לפני הקורונה. באותה מידה, טכנולוגיות מתפתחות כמו תשתיות שולחן עבודה וירטואליות (VDIs) ופתרונות מחשוב קצה מדורגים גבוה בקטגוריה זו בהתחשב ביכולתם לספק סביבה מרוחקת מאובטחת ביותר, אך פרודוקטיבית לעובדים.
האבטחה נותרה בראש סדר העדיפויות
על פי הסקר, אבטחה נותרה בראש סדר העדיפויות של הארגונים הקטנים והבינוניים, שכן עסקים מתמודדים עם נוף איומי סייבר שמתפתח כל הזמן. המחקר מצא ש-45% מהחברות הקטנות והבינוניות ראו באבטחה את המרכיב המאתגר ביותר ב-IT לניהול במהלך הקורונה. נתון זה מתחלק בין אבטחת רשת (24%) ואבטחת מכשירים (21%), מה שמדגיש את הצורך שאבטחה תעמוד בבסיס כל מרכיב בתשתית ה-IT – מליבת הרשת ועד לחומרה שבידי העובדים.
13/09/22 16:32
7.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, יוצאים בתוכנית חדשה לקידום החדשנות בספורט. על פי ההסכם בין שני הגופים הממשלתיים, משרד התרבות והספורט יטמיע תפיסה ותהליכים של קידום חדשנות בפעילותו, באמצעות כלים ומנגנונים שקיימים במשרד המדע.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה
אחד התחומים שהתוכנית מבקשת לקדם הוא ביצוע מחקר יישומי בספורט הישגי אמצעות הטמעת בינה מלאכותית לעזרה בניהול והכוונה של מתקני ספורט, כחלק מהתוכנית הלאומית ל-AI. כמו כן, קרן המחקרים של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ומרכז הרפואה והמחקר של מכון וינגייט, יוציאו עוד השנה קול קורא משותף בהיקף של שני מיליון שקלים לסיוע במימון מחקרים שיעסקו בשיפור ביצועי ספורטאים, מניעת פציעות ושיקום ספורטאים. לצורך מחקרים אלה ייעשה שימוש במשאבים של מכון וינגייט, כולל בביג דטה של המכון.
כחלק מהתוכנית, המשרדים יפנו ליזמים וחברות טכנולוגיות בבקשה להציע פתרונות לאתגרים בספורט, כפי שיוגדרו על ידי משרד התרבות והספורט. ההצעות יועלו לפורטל חדש שהשיקה הממשלה, שמיועד ליזמים שיש להם רעיונות לחדשנות. בין היתר, בממשלה מבקשים לקבל רעיונות לפתרונות לבנייה קלה וירוקה של מתקני ספורט, כחלק מתוכנית לאומית לחדשנות בתחום האקלים. בנוסף, תיבחן אפשרות להקמת מרכז חדשנות במכון וינגייט, מתוך כוונה להקים בהמשך מרכזים כאלה במרכזי ספורט הישגי נוספים ברחבי הארץ.
"החדשנות במשרדי הממשלה לא מתקדמת בקצב מספיק"
"על אף שאנחנו אומת הסטארט-אפ, אנחנו לא מרגישים את זה מספיק ובמשרדי הממשלה השונים החדשנות לא מתקדמת בקצב מספק", אמרה השרה פרקש הכהן. "משרד התרבות והספורט הוא השני מבין המשרדים שבהם תוטמע התוכנית לעידוד החדשנות, כאשר המשרד הראשון יהיה משרד החקלאות. במסגרת שיתוף הפעולה עם משרד התרבות והספורט נתמקד במחקר יישומי בספורט הישגי, הטמעת בינה מלאכותית לעזרה בניהול מתקנים, הטמעת תהליכי חדשנות ועוד".
"השילוב בין טכנולוגיה לספורט מתעצם בשנים האחרונות בכל העולם, ומקדם את הספורט לשיאים חדשים. אני בטוח שההסכם שנחתם יוביל את הספורט הישראלי להישגים חדשים, שישפיעו על עתידו", אמר השר טרופר.
13/09/22 14:30
5.88% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אינטל ביצעה הפחתה של 40% בשווי השוק של מובילאיי, שלפיו היא מעוניינת להנפיק את החברה, והיא מעמידה אותו על 30 מיליארד דולר – כך דווח בבלומברג. זאת, לאור המשבר בכלכלה העולמית והמצב הלא ברור שהוא יצר בשווקי ההון.
ההנפקה של מובילאיי אמורה להתבצע בניו יורק, ואינטל החלה לבצע הכנות לקראתה, כשהיא מעמידה את שווי השוק של החברה הישראלית על 50 מיליארד דולר. עם זאת, גם שווי של 30 מיליארד דולר הוא הצלחה לאינטל, משום שמדובר בסכום כמעט כפול מזה שהיא רכשה את מובילאיי ב-2017 תמורתו – 15.3 מיליארד. כלומר, גם שווי שוק של 30 מיליארד דולר מותיר לאינטל רווח של כמעט 100% לעומת הסכום שהיא שילמה על החברה לפני חמש שנים.
הכסף שיתקבל מההנפקה אמור לסייע לאינטל לממן את הפעולות הדרושות לה כדי להתמודד בתחרות עם AMD על המובילות בשוק השבבים. שתי החברות נלחמות זו בזו עם כל הכלים, ועל רקע משבר עולמי שמקשה על שתיהן. כמו כן, מטרתה היא להרחיב את הפעילות של מובילאיי. החברה, שנוסדה על ידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, יושבת בירושלים ומייצרת שבבים למצלמות ולעזרי נהיגה – מה שמסייע לאינטל בעולם הרכב האוטונומי ההולך וגדל.
גורמים המעורבים בתוכניות ההנפקה צוטטו בבלומברג כמעריכים שבמידה שהמצב הלא יציב בשווקי ההון יימשך, לא מן הנמנע שההנפקה תידחה לשנה הבאה.
מובילאיי בחרה שלא להגיב לידיעה.
13/09/22 15:42
5.88% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הייצוג של נשים בעולם הטכנולוגיה הוא כל כך מזערי ומעצבן. כך, 5% ממשרות הניהול הבכירות בעולמות הטכנולוגיה מאוכלסות על ידי נשים, 78% מהסטודנטים.ות בעולם לא יודעים.ות למנות ולו אישה בכירה אחת בהיי-טק, ורק 3% מהנערות והסטודנטיות שנשאלו במה הן רוצות לעסוק ענו: בטכנולוגיה. זה מצב שלא ניתן ולא צריך להשלים אתו", כך אמרה יעל הר אבן, סמנכ"לית התפעול של אורקל ישראל.
הר אבן אמרה את הדברים במפגש של פורום הנשים בטכנולוגיה WIT מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ג') במשרדי אורקל ישראל בפתח תקווה.
אורקל היא אחת החברות יוצאות הדופן בעולם ההיי-טק, בכך שבראשה עומדת אישה: הישראלית לשעבר צפרא כץ, מנכ"לית החברה. עם זאת, מספר המועסקות בחברה, לפחות בישראל, ובפרט מספר הנשים בהנהלתה הבכירה, עדיין נמוך אל מול הגברים: 38% מהעובדים.ות ו-18% מהמנהלים.ות בה הן נשים. יצוין כי באורקל עושים פעולות שונות לשינוי המצב, ובשנה האחרונה חל זינוק של 80% במספר המנהלות בחברה. אחת מאותן פעולות היא לא לאפשר בחירת עובד.ת או מנהל.ת למשרה מסוימת אם אין ולו אישה אחת בקאדר המועמדים.
"המשימה האישית שלי והמשימה של המנהלות באורקל היא לנסות ולעודד את היצירה של הדור הבא של המנהיגות הנשית. הלוואי שזה מה שיהיה גם במקומות אחרים", אמרה הר אבן.
גילי שלזינגר, מנהלת פעילות אפליקציות עסקיות בענן באורקל ישראל. צילום: פלי הנמר
"עימות ומשבר הם מצבים שמצמיחים"
המפגש עסק בעיקרו בניהול פרויקטים להחלפת מערכות ליבה ובניהול משברים. "ניהול משברים הוא דבר קשה, שיוצר עימותים", אמרה גילי שלזינגר, מנהלת פעילות אפליקציות עסקיות בענן באורקל ישראל, שהנחתה את המפגש. "במקרים כאלה, את צריכה להגיד את מה שיש לך על הלב, ולא כל אחד, ואחת, אוהב.ת את זה".
"שנים נמנעתי מעימותים", העידה שלזינגר מורן על עצמה, "אבל למדתי שעימות ומשבר הם מצבים שמצמיחים. צריך שיהיו עימותים ומשברים וצריך לדעת איך לעשות את זה נכון". איך עושים את זה? ה-"פטנט" של שלזינגר מורן הוא "לדעת לשים קו אדום יחד עם אמפטיה לצד השני. כשזה קורה, מגיעים לשיתוף פעולה, וזה הדבר הטוב ביותר, גם אם הוא לא תמיד מצליח. צריך להראות לצד השני מדוע ואיפה הגבולות טובים לו, ומהצד השני להבין את רצונותיו וצרכיו, ולקחת אותם בחשבון".
"מנמ"רים, אל 'תתאהבו' רק בסיבה הטכנולוגית"
מאיה בכר גלעד, יועצת טכנולוגית, עסקה בהרצאתה בנושא שמעניין מנהלים.ות טכנולוגיים.ות רבים.ות בארגונים: איך מנהלים פרויקט החלפת מערכת ליבה? "מערכות הליבה הן בדרך כלל מערכות כבדות, שקיימות שנים בארגון", אמרה. "בדרך כלל מפחדים לגעת בהן ורק עושים להן שדרוגים קטנים. בארגונים גדולים יש יותר ממערכת ליבה אחת, אבל על פי רוב, המערכות האלה מתחברות למערכת מרכזית אחת. כשיוצאים לטרנספורמציה דיגיטלית, קל להתחיל בדיגיטל עצמו, כגון באתר האינטרנט של הארגון, אבל לפעמים עוצרים כשמגיעים למערכות הליבה. על ארגונים לקחת זאת בחשבון בבואם להחליט ולהתחיל בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, להחליף את מערכות הליבה ליותר חדשניות וכך להפוך את החברה לדיגיטלית מקצה לקצה".
מאיה בכר גלעד, יועצת טכנולוגית. צילום: פלי הנמר
"השלב הראשון בפרויקט החלפת מערכות ליבה הוא קבלת החלטה האם בכלל להיכנס אליו", הוסיפה בכר גלעד. "את ההחלטה הזאת יש לקבל רק אחרי הערכה, ולא מראש – כפי שקורה בלא מעט ארגונים. על הנהלת הארגון לכנס לשבת צוות מה-IT ומהביזנס, שמכיל אנשים עם זוויות שונות, ולהבין לעומק מהי הסיבה להחלפת מערכת הליבה. צריך להבין מה הבעיה לפני שמציעים מה הפתרון. זה שלב קריטי, שאסור לדלג עליו".
"בשלב השני", אמרה, "מחליטים איזו מערכת בוחרים, והשלבים השלישי והרביעי הם היישום והתמיכה ביום שאחרי סיום פרויקט ההטמעה".
באשר לסיבת ביצוע הפרויקט, בכר גלעד קראה למנמ"רים.ות "לא 'להתאהב' רק בסיבה הטכנולוגית, אלא להיות המבוגר.ת האחראי.ת, שאומר.ת איפה הבעיות והיכן הסיכונים בפרויקטים. על המנמ"ר.ית לבוא לפרויקט שכזה עם ראש פתוח ולהיכנס אליו בצורה מושכלת".
"תהליך הבחינה של המערכות המועמדות הוא קריטי, ויש חברות שהוא נמשך בהן 8-9 חודשים. הבחינה חייבת להיעשות על ידי צוות ולהיות מנוהלת על ידי בכיר בארגון", הוסיפה. עוד המלצה שלה היא: "כשמחליטים אילו פיצ'רים עסקיים להכניס למערכת כדאי לשאול מהם, איך עושים את תהליך השינוי, האם התהליך צריך להיות 'ונילי', כללי, או מותאם אישית. כמו כן, צריך להגדיר מתווה לפרויקט".
"אני לא מאמינה בפרויקטים שעולים ב-'בום'", אמרה בכר גלעד. "כשזה קורה, בדרך כלל זה לא יעיל. פרויקט שכזה צריך לעלות בשלבים, שמתוארכים, משום שכשיש תאריכים, אנשים מתכנסים לפיהם".
כדי שהפרויקט יצליח, ציינה, "צריך להחליט מה המינימום הנדרש לביצועו של כל שלב בו, להשקיע מאמץ בתהליך שנכון ב-80% מהמקרים ולא ב-100%, ולחשוב על היום שאחרי סיומו".
ככלל, הדגישה בכר גלעד, "פרויקט החלפת מערכות ליבה הוא בעיקר לא פרויקט טכנולוגי, אלא של אנשים, של הרבה אנשים שצריכים לעבוד ביחד. זה האתגר הכי גדול בפרויקט, ובסוף הוא נפתר, בדרך כלל".
לסיכום היא אמרה כי "החלפת מערכת ליבה היא ריצת מרתון. אין לשאלה כיצד לנהל את הפרויקט פתרון בית ספר, אבל תוצאה טובה טמונה בניהול טוב שלו".