מאת דורון סיון   זכיתי להתארח בפאנל במסגרת ועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים שקיימה קבוצת אנשים ומחשבים. במהלכו נשאלתי, כיצד רותמים את ההנהלה הבכירה להשקיע ולהיות מעורבת בהתמודדות מול איומי הסייבר? תשובתי הייתה, שיש להפסיק להתייחס לאיומי סייבר כאל מושג מעורפל ומפחיד, שאין דרך להתמודד עימו. במקום זאת, יש לפרק אותו תחילה לרשימת איומים קונקרטיים ובהמשך לבצע ניתוח סיכונים ספציפי, שיוביל ליצירת תוכנית עבודה. כדי לבצע זאת בצורה הטובה ביותר, חשוב לשקול את הנקודות הבאות: 1. ניהול סיכוני סייבר הוא רק אחד מתוך סיכונים רבים שההנהלה מתמודדת עימם. לפיכך יש לבחון כל איום בראייה רוחבית של הארגון ולא רק בהיבט של איום סייבר. 2. כשמתייחסים להנהלה, אין הכוונה אך ורק למנכ"ל ולסמנכ"לים, זאת מאחר שהם לא הבעלים של החברה. לחברה יש בעלים מסוגים שונים, דוגמת משקיעים פרטיים, הציבור דרך מניות של חברה ציבורית, חברה אם ועוד, והם מיוצגים באמצעות דירקטורים. לכן הכרחי להציג בישיבת דירקטוריון את ניהול הסיכונים, על מנת לרתום אותם לתהליך. 3. מומלץ לבחור חברת ייעוץ לתחום הסייבר שזהו תחום העיסוק העיקרי שלה. לא חברה שמוכרת מוצרים ופתרונות, לא חברה שעוסקת בחשבונאות או עריכת דין והנושא מהווה חלק זניח בפעילותה, לא עסק של איש יחיד ולא חברה שנפתחה לאחרונה. הפעילו שיקול דעת כמו בכל תחום בחיים, ובחרו חברה שזהו תחום מומחיותה ושהיא אובייקטיבית. 4. למרות שאוהבים לקטר על הרגולציה, הרי שבהיבטים רבים היא מהווה ברכה. היא קובעת סטנדרטים שהארגון חייב ליישם. הנחיות הרגולציה מיוצגות על ידי קבוצות של הנחיות (בקרות), ועמידה בהן מספקת רף נדרש של אבטחת מידע במגזר מסוים. לפיכך, חובה עליכם לדעת מהן הרגולציות הרלוונטיות לארגונכם ולהשתמש בהן בעת קביעת התוכנית האסטרטגית. כאשר חברי ההנהלה יבינו שהתוכנית התחשבה בסוג ואופי החברה וכן ברגולציה הנדרשת, יקל עליהם להתחבר אליה ולתמוך בה. 5. מבחינה תקציבית, בתחומי IT וסייבר קיימים במרבית הארגונים שני כללי אצבע: הראשון הוא, שתקציב ה-IT מהווה 5%-3% מהכנסות החברה. השני קובע, שמתוך תקציב זה תקציב הסייבר עומד בממוצע על 6%, והוא אף עולה בשנים האחרונות בהדרגה ל-10%. כעת תוכלו לוודא שמחלקות ה-IT והסייבר בארגונכם מקבלות תקציב הולם. אנו במדסק (Madsec) מסייעים למנמ"ר ולמנהל אבטחת המידע לרתום באופן הזה את ההנהלה להשקיע ולהיות מעורבת בהתמודדות מול איומי סייבר. על כך ישמחו להעיד לקוחותינו הרבים.   הכותב הוא מנכ"ל מדסק סקיוריטי.

נתונים שנשמרו בחברת הקבלנות הסינית שאחראית לבניית הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב הגיעו לידי האקרים פרו-פלסטינים ומוצעים למכירה – כך לפי תחקיר שפרסם אתר וואלה. על פי התחקיר, מידע דלף מתאגיד הנדסת הבניין הממשלתי של סין, China State Construction Engineering Corporation (ובקיצור CSCEC), שהוא קבלן משנה של נת"ע בפרויקט הרכבת הקלה. מקור דלף המידע לא ברור, וייתכן שהוא הגיע בשל פריצה לשרתי CSCEC. המידע עלה לפורום האקרים, והנתונים שדלפו כוללים פרטים אישיים של עובדים סינים וישראלים, מספרי טלפון, חוזי עבודה אישיים, כתובות מגורים, צילומי תעודות זהות וכן שרטוטים הנדסיים של תחנות הקו הירוק, שעליו עובדת החברה הסינית. ההאקרים מציעים את המידע המלא לכל המרבה במחיר. הדליפה לאתר CSCEC. צילום: צילום מסך "מדובר במשהו מהעבר" גורם המעורה בפרטי המקרה אמר לאנשים ומחשבים כי "קיום המסמכים אשר דלפו – ידוע. מדובר במשהו מהעבר". הוא הוסיף כי אמינות ההאקרים שהציעו את הנתונים שדלפו למכירה אינה גבוהה. ממערך הסייבר הלאומי נמסר כי "מדובר בחומרים שאין להם השלכה על הגנת הסייבר של הרכבת הקלה, וחלקם אף פורסמו באופן פומבי". בפברואר השנה, אתר רכבת ישראל הורד מהאוויר ומי שנכנס אליו מצא הודעת שגיאה. האתר חזר לפעול כמה שעות אחרי התקלה. בחודש יולי, כלי תקשורת איראניים פרסמו כי בוצעה "מתקפת סייבר" על המטרו בתל אביב. נת"ע, החברה הממשלתית שמקימה את פרויקט המטרו ואת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, מסרה אז כי האקרים לא פרצו לאתר החברה אלא הפילו לכמה דקות אתר חיצוני, שמשמש בעיקר להנגשת מידע לציבור. גם האתר של רכבת ישראל נפל באותו הבוקר לכמה דקות עקב מה שתואר כ-"תקלת שרתים". CSCEC היא חברת ביצוע ממשלתית של סין, והיא נחשבת לגדולה בעולם. בשנה שעברה נבחרה החברה לבנות מיזם מגורים בהרצליה. היה זה פרויקט המגורים הראשון שלה בישראל, לאחר שהיא בנתה יותר מ-60 מיליון דירות ברחבי סין. תאגיד הענק בונה במעל 100 מדינות ברחבי העולם, והוא השלים את בניית נמל חיפה החדש. על פי דיווחי החברה, היא אחראית על בנייתם של 90% מגורדי השחקים בסין. בנוסף, היא מעורבת בבניית נמלי תעופה, נמלים ימיים, מוזיאונים, תחנות כוח, בסיסי שיגור לוויינים, מנהרות שירות לווייניות ועוד.

הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמבוצעת בארגונים במגזרים השונים במשק, בולטת במיוחד במגזר הפיננסי. הסיבות לכך די פשוטות: מדובר במגזר מסורתי, שכבר הרבה שנים זקוק לדיגיטציה; אנחנו, הלקוחות, רוצים דיגיטציה; ובאופן כללי, מדובר באחד המגזרים החשובים ביותר במשק – זה שמנהל את הכסף שלנו. כלל ביטוח הוותיקה כבר מזמן מוכרת לא רק ביטוח, וכבר מזמן לא קרויה רק כלל ביטוח. היא הוסיפה לשמה לפני כמה שנים את המילה "פיננסים". לצד המוצר המסורתי שלה, כלל ביטוח ופיננסים מציעה קופות גמל, קרנות השתלמות, הלוואות ועוד מוצרים מהעולם הכספי. החברה ביצעה בשנים האחרונות פרויקטים שונים של טרנספורמציה דיגיטלית – חלק לא מבוטל מהם בשיתוף VMware. חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כלל ביטוח ופיננסים ומנהל הזרוע הטכנולוגית שלה, כלל IT, קיבל בשבוע שעבר בשמה פרס על שיתוף הפעולה הזה והפרויקטים שהוא הניב. הפרס ניתן לו בכנס VMExplore ש-VMware ערכה בברצלונה. קצת היסטוריה אינגר הוא מראשוני אנשי רשתות המחשוב המרכזיות בישראל, עוד מימי נובל בשנות ה-90, ומאחוריו אקזיט של הסטארט-אפ קומליין, שהיה בין מקימיו, ו-8.5 שנים כסמנכ"ל הטכנולוגיות של מלם. הוא נמצא בכלל ביטוח כבר 14.5 שנים. אינגר ציין כי "כלל IT מונה כ-550 איש. היא מספקת שירותי מחשוב מקצה לקצה לכ-4,000 עובדי החברה ולכ-11 אלף סוכני ביטוח עצמאיים – מתשתיות המחשוב ועד למערכות הליבה. יש לנו מגוון אדיר של מערכות, שמוכרות את סוגי הביטוחים, המשכנתאות, ההלוואות וההשקעות של כספי הציבור. לכן, יש לנו אחריות רבה". "VMware ואנחנו עובדים ביחד כבר 14 שנים. זה התחיל מכך שהיינו החברה הראשונה בעולם, עוד ב-2008, שהעבירה 100% ממערכות המחשוב שלה ל-וירטואליות. עשינו את זה עצמאית ואנשי VMware באו ללמוד מאתנו את התהליך, משום שאז היה מקובל לחשוב שווירטואליזציה מתאימה למקסימום 70% מהדטה סנטר. זה חסך לנו עלויות רבות של מחשוב וחומרה, ואפשר לנו גמישות גבוהה במענה לצרכים של גוף הפיתוח בתוך כלל IT", אמר אינגר. "לאורך השנים התקדמנו עם מגוון אדיר של מוצרים טכנולוגיים, ובמרכזם וירטואליזציה של תחנות עבודה (VDI)", הוסיף. "זה הביא לכך שכשהגיעה הקורונה, היינו היחידים בארץ שלא היו צריכים לעשות כלום כדי שכולם יעבדו מהבית מהיום הראשון. חצי שנה לפני הקורונה ליאת שטראוס, מנהלת המשאבים שלנו, ביקשה לעבור לעבודה היברידית – ונענינו לבקשה. קרוב ל-700 עובדים שלנו עבדו באופן היברידי עוד לפני שהמגפה פרצה לחיינו, וזה אפשר לנו להעביר את כולם לעבוד מהבית בסגר הראשון, ללא כל שינויים בתשתיות ובאפליקציות". הוא הוסיף ש-"במשך הזמן נוכחנו שהווירטואליזציה של 2008 מיושנת, שהעולם מתקדם לענן בקצב מהיר. החלטנו לעשות משהו שלא בוצע באף חברת ביטוח בישראל – לשבור את המונוליטיות של אפליקציית הליבה, שמציעה ביטוח אלמנטרי, למאות מיקרו-שירותים. זה היה מאמץ כביר, אבל כעבור כשנתיים זה עלה לייצור. בהמשך, עשינו את אותו התהליך עם אפליקציות ביטוח בריאות ועם חלקים של תחום ביטוח החיים. כיום, כל אפליקציה חדשה כבר נכתבת בתצורה הזאת. זה מאפשר למפתחים גמישות ולביזנס לקבל מוצרים ויכולות עם זמן דילוור של שבועות, לעומת חודשים בעבר". הפרויקט הגדול הזה נעשה באמצעות Tanzu של VMware, והוא זה שעומד בליבת הפרס שאינגר קיבל. מימין: ניב רז, ה-CTO של VMware ישראל; רן עטיה, מנהל מכירות Tanzu ב-VMware ישראל ופולין; גילי מנור, מנהלת מכירות למגזר הפיננסי ב-VMware ישראל; חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כלל ביטוח ופיננסים; עופר ראפ, מנהל מחלקת מערכות פתוחות בכלל ביטוח ופיננסים; שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל; ומנחה הכנס מטעם VMware העולמית. צילום: יח"צ "במקביל", ציין, "יישמנו את מערך האבטחה של VMware – התחלנו עם NSX גרסה V ושדרגנו לגרסה T. מקיר לקיר הפחידו אותנו שהשדרוג יהיה סרט אימה. יצאנו מה-'סרט' הזה ולא הבנו על מה הם מדברים. סיימנו את השדרוג בזמן שיא של שלושה חודשים, והיא שיפר מאוד את מערך האבטחה בדטה סנטרים. בימים אלה אנחנו שוקלים להעביר לשם מוצרים נוספים בעולם התקשורת, עם אבינטוורקס". מסעות לקוח ודיגיטציה מול סוכני הביטוח אינגר דיבר על פרויקט נוסף – שהפעם כלל ביטוח לא עשתה עם VMware – בעולם מסעות הלקוח. "מארגון שמבוסס על אינטואיציה של מנהלים הפכנו לארגון שמונע על ידי דטה", אמר. "בנינו תמונת לקוחות 360 מעלות, הכנסנו מערכת מבוססת בינה מלאכותית ולימוד מכונה, שמסוגלת להסתכל על הלקוח מקצה לקצה ולהציע לו את ההצעות הרלוונטיות – מלהזכיר לו לחדש את הביטוח ועד להצעות שיווקיות". "כמו כן", אמר, "אנחנו מאפשרים ללקוחות גישה לכל המידע שלהם באמצעות בוטים. קרוב ל-50% מהפעילויות שלנו שמבוססות על דטה נסגרות בצורה דיגיטלית לחלוטין, בלי מעורבות של נציג אנושי". פרויקט נוסף שכלל ביצעה הוא דיגיטציה מלאה של הפעילות שלה מול סוכני הביטוח. "אם עד לפני כמה שנים הסוכנים היו שולחים את כל הטפסים במיילים או בפקסים, כיום הרוב הגדול עושה את זה בצורה דיגיטלית. זה מאפשר לתת ללקוח שירות טוב יותר, בפרט לדור הצעיר, שלא אוהב לדבר בטאלפון ומעדיף את הווטסאפ", ציין אינגר. עד עכשיו דיברנו על יתרונות ודברים חיוביים. אבל יש גם את הצד השלילי, ובתוכו המחסור בכוח אדם טכנולוגי. האם גם אתם סובלים ממנו? "אכן. אנחנו סובלים מאותה הבעיה שכל השוק סובל ממנה: לא מגיע אלינו כוח אדם לא מגיע – לא ב-IT ולא בביזנס. יש לנו תקנים פתוחים ב-IT, שאנחנו מתקשים לאייש אותם, על אף שאנחנו משתמשים בטכנולוגיות מהקצה העליון, המתקדמות ביותר בשוק. זה התחיל אמנם להתאזן, כי סטארט-אפים כבר לא משלמים את משכורות העבר ויש פיטורים בהיי-טק, אבל זה לא הגיע לאיזון מלא או קרוב למלא". VMware מדברת לא מעט על "הכאוס בענן" ועל "הענן החכם". איפה כלל ביטוח בכל זה? "הרבה מאוד גופים הלכו לענן תחילה, ורובם נמצאים בכאוס בענן, עם בלגן ועלויות מטורפות. אנחנו נמצאים כענן חכם מהיום הראשון שלו. אנחנו לא רצים לענן, אלא בונים את התשתיות והאפליקציות כמוכנות לענן, בוחנים כל אחת מהן בהתאם להחזר ההשקעה ומחליטים אם היא תהיה בענן או אצלנו, און-פרמיס. אגב, מעל 90% מהמערכות הטכנולוגיות עדיין נמצאות אצלנו".

ג'ף בזוס, המייסד והבעלים של ענקית הקמעונאות אונליין אמזון, בחר באחרונה בזמרת הקאנטרי, האמריקנית המיתולוגית, דולי פרטון, לקבל את פרס האומץ והאזרחות שלו לשנת 2022. בזוס, יחד עם זוגתו לורן סנצ'ז, העניקו ביום ו' האחרון לאגדת המוזיקה 100 מיליון דולר, שאותם תחלק לארגוני צדקה לבחירתה. "היא נותנת מכל הלב. מה שהיא עשתה עבור ילדים, עבור אוריינות ועבור כל כך הרבה דברים אחרים הוא מדהים", אמר בזוס במועד הענקת הסכום הנכבד. We’ve just announced a new Courage and Civility award recipient — @DollyParton, who leads with her heart, and will put this $100 million award to great use helping so many people. She joins prior awardees, @VanJones68 and @Chefjoseandres. Congrats, Dolly! pic.twitter.com/dzTuoGVp3G — Jeff Bezos (@JeffBezos) November 12, 2022 בזוס העלה אתמול (א') סרטון שתיעד את המעמד לחשבונותיו ברשתות החברתיות וכתב: "זה עתה הכרזנו על זוכה חדש בפרס האומץ והאזרחות – דולי פרטון, שמובילה עם הלב שלה, ותשתמש בפרס של 100 מיליון דולר זה ביעילות רבה כדי לעזור לכל כך הרבה אנשים". הוא קינח ב-"מזל טוב, דולי!". "תמיד אמרתי שאני מנסה לשים את הכסף שלי במקום שבו הלב שלי נמצא, ואני חושבת שאתה עושה את אותו הדבר", אמרה פרטון, שעלתה לבמה, לאיל הטכנולוגיה. "אני אעשה כמיטב יכולתי לעשות דברים טובים עם הכסף הזה. תודה ג'ף", הצהירה. מה עושה פרטון כיום? פרטון, שכיום היא כבר בת 76, ניהלה קרן שחילקה ספרים לילדים ברחבי העולם. בנוסף היא הפכה להיות מזוהה בתקופת מגיפת הקורונה כתומכת חזקה בחיסונים, וספציפית בזה מתוצרת מודרנה (Moderna), אחרי שבאותם זמנים תרמה מיליון דולר למרכז הרפואי של אוניברסיטת ואנדרבילט לצורך הרחבת המחקר אודות הנגיף והחיסון הספציפי נגדו. "הרגשתי גאה מאוד שהייתי חלק מאותו הון ראשי קטן, שבתקווה יגדל למשהו גדול ויעזור לרפא את העולם הזה", אמרה פרטון לאחר שהפיתוח של החיסון מבית מודרנה הצליח. "היום אני ילדה מאוד גאה לדעת שהיה לי משהו לעשות עם משהו שעומד לעזור לנו במגיפה המטורפת הזו", אמרה אז. בין המאמצים הפילנתרופיים שלה במדינת הולדתה, טנסי, פרטון גם יצרה את 'מלגת דולי פרטון', המעניקה למקבלים 15,000 דולר ללימודים בקולג'. בשנים עברו גייסה פרטון כספים עבור מרכזים רפואיים, בית חולים ומרכזים העוסקים ספציפית במחלת הסרטן, אשר פועלים ברחבי ארה"ב. בית חולים שנפתח ב-2010 בטנסי אף קרא למחלקת בריאות האישה שלו על שמה. בת הזוג סאנצ'ז חילקה את הפרס בטבעיות לצד בזוס מגישת החדשות, סאנצ'ז – שכידוע חולקת עם יזם הטק בזוס את חייו מאז שהתגרש למענה מאשתו, מקנזי סקוט בשנת 2019, אחרי חשיפת הרומן בין השניים – השתתפה, כאמור, אף היא בטקס. סנצ'ז, שהגישה את הפרס יחד עם בזוס, שיתפה אף היא את הקליפ מהטקס ועשתה זאת בחשבון האינסטגרם שלה.   View this post on Instagram   A post shared by Lauren Sanchez (@laurenwsanchez) "ג'ף ואני גאים מאוד לשתף שיש לנו זוכה חדשה בפרס בזוס לאומץ ואזרחות: אישה שנותנת עם הלב ומנהיגה באהבה ובחמלה בכל ההיבטים של עבודתה", כתבה בפוסט. היא ציינה בנוגע למענק, "אנחנו לא יכולים לחכות לראות את כל הטוב שאת הולכת לעשות עם הפרס הזה של 100 מיליון דולר, דולי פרטון". בזוס העניק בעבר סכום זהה לשף חוסה אנדרס, שארגון World Central Kitchen שלו מאכיל אנשים באזורים מוכי אסונות ברחבי העולם. כמו כן קיבל בעבר את המענק גם וואן ג'ונס – מגיש ב-CNN, פרשן פוליטי, מפיק זוכה פרס אמי ומחבר רבי המכר של הניו יורק טיימס, שהוא גם יזם חברתי שייסד בין השאר את Dream.Org. ב-Dream.Org, לפי תיאור הארגון את עצמו, "אנו סוגרים את דלתות הכלא ופותחים דלתות של הזדמנויות. אנו מפגישים אנשים מרקעים גזעיים, חברתיים ומפלגתיים שונים כדי ליצור עתיד עם חופש, כבוד והזדמנות לכולם". בזוס הוא כיום האדם הרביעי בעושרו בעולם, עם הון של 123.9 מיליארד דולר, אבל היה אדם אמיד במיוחד כבר מזה זמן רב. עם זאת, רק בשנים האחרונות הוא הגביר את מאמציו הפילנתרופיים, בעיקר מאז שפרש מתפקיד מנכ"ל אמזון בשנה שעברה. אחרי שספג ביקורת חמורה מארגוני אקלים עולמיים ובעיקר מארגון של עובדי אמזון, כמו גם לנוכח האשמות שספגה אמזון בכך שאינה מסייעת למאבק במשבר האקלים שהיא תורמת רבות להתהוותו, החל בזוס ממקד את רוב תשומת לבו בשינויי האקלים, ואף ייסד את קרן כדור הארץ של בזוס (Bezos Earth Fund) שעורכת מאמצים בתחום, והשקיע בה מהונו הרב 10 מיליארד דולר.

המחשבים הניידים במשפחת ה-ThinkPad, הידועה היטב כמעט מאז שיצאה לאור, נחשבו תמיד ללפטופים שמיועדים לשוק העסקי. בישראל, עוד תחת הידיים של יבמ, לפני שחטיבת המחשוב האישי שלה עברה ללנובו, המנכ"ל דאז דחף את המחשבים הללו גם לשוק הצרכני. לקח לענק הכחול שנה או שנתיים להבין שזה מביא מכירות גדולות יותר, והשיטה הזו אומצה גם בחברה גופא, על אף שהיא פיתחה בעצמה מותגים צרכניים טהורים. עם הזמן פותחו כמה דגמי ThinkPad שפנו יותר אל "העם", עם תצורות קצת פחות מחמיאות, שגרמו לי לתמוה במידת מה מדוע ולמה. אבל אחרי שלנובו השיקה את משפחת ה-ThinkBook שלה, שמיועדת לשוק ה-SMB, נדמה שהיא חוזרת למצב את ה-ThinkPad סביב ייעודו המקורי – תחנות עבודה חזקות וניידים לאנשי עסקים, עם כיוונון בסדרות הגבוהות למנהלים. באחרונה היא אף השיקה משפחה חדשה, שמכונה ThinkPad Z, שהמטרה שלה היא ליצור שכבה של ניידים שהם מאוד יוקרתיים – אפילו מעל למשפחת ה-X1, שנחשבת לאחת המתקדמות והנחשקות ביותר של לנובו. יוקרתיות שאי אפשר לטעות בה קיבלתי לבדיקה את ה-ThinkPad Z13, ואי אפשר לטעות ביוקרתיות של המחשב החדש, שהוצג בתערוכת CES בתחילת השנה והושק באחרונה: מרגע ששמים עליו את העיניים, במיוחד עם הדגם שבו הגב עטוף בעור צמחוני ממוחזר – שהוא זה שהגיע לסקירה, ברור שמדובר במחשב יוקרתי. אבל זה לא רק גב העור, אלה האווירה הכללית, כמו מעטפת האלומיניום בצבע ברונזה, שמקיפה את המחשב ומעניקה לו מראה מוצק, החיבורים המינימליים, בדמות שני חיבורי USB-C, כשיש בצד ימין גם חיבור אוזניות סטנדרטי, והתושבת, כנדרש בימינו ממחשב עסקי, בוודאי כזה מתקדם, ל-SIM 5G. עוד דבר שלנובו רוצה להראות במחשב הזה הוא עד כמה היא חושבת על הסביבה, כי לכל חברה כנראה חייב להיות מוצר אחד כזה לפחות. האופציה השנייה לעור ממוחזר היא מכסה שמיוצר מאלומיניום ממוחזר. גם האריזה שבה מגיע המחשב מכילה אלמנטים ממוחזרים מבמבוק – הידית מיד בולטת בכך, וגם מקנה סוכר, כך שכשיגיע זמנו, הוא לא יזהם את הסביבה. ה-ThinkPad Z13 הוא מחשב דקיק, עם עובי של 13.99 מ"מ, אבל הוא לא המכשיר הכי קל בשכונה – משקלו עומד על 1.26 ק"ג, עבור מחשב שהמסך שלו מציע תצוגה שהאלכסון שלה הוא 13.3 אינץ'. במחשב שהגיע לבדיקה משולב מסך OLED תומך מגע ברזולוציית 2880×1800 פיקסלים, שמציע תצוגה מרהיבה לעין. המסגרת מסביב דקיקה למדי, להוציא במרכז החלק העליון שלה, באזור שבו נמצאת המצלמה. אם כבר מדברים על המצלמה, אפשר לכבות אותה בעת הצורך כדי לשמור על פרטיות, וכן להשתמש בה כדי להיכנס למחשב באמצעות Window Hello. אפשר גם להשתמש בחיישן טביעות האבצע, שממקום בחלק התחתון של המקלדת ומגיב היטב. תצורה שמתאימה לשוק המחשבים הדקיקים מה באשר לתצורה? ובכן, זו של ה-ThinkPad Z13 מתאימה לשוק המחשבים הדקיקים והקלים, ומבוססת על מעבד Ryzen 7 Pro 6860Z, שמלווה ב-32 ג'יגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5, וכונן SSD בממשק PCIe 4.0 ובנפח יפה של 1 טרה-בייט. השבב הגרפי הוא Radeon 680M, וכמו במקרים אחרים, בהשוואה למעבדי ה-Core המקבילים של אינטל עם Iris Xe, הביצועים של המעבד של AMD מעט נמוכים יותר, אבל השבב הגרפי מספק תוצאות קצת טובות יותר. סוג של תן וקח. ל-AMD יש שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, שבמסגרתו משולב במעבד שלה שבב האבטחה Pluton של הענקית מרדמונד, שמספק, לפי החברה, אבטחה מוגברת על המחשב ועל התצורה הפנימית שלו, כולל בעת חיבור לענן. ה-ThinkPad Z13 החדש של לנובו. צילום: AMD המקלדת נוחה מאוד, באופן מפתיע, במיוחד אם לוקחים בחשבון שמדובר במחשב דקיק. השקיעה ה-"מסורתית", שמרגישים בדרך כלל במרכז המחשב, כמעט שלא מורגשת ב-Z13, ובמקשים יש מספיק ירידה כדי להרגיש נוח בזמן ההקלדה. מה שכן מוצאים במרכז המכשיר – כי מסורת זו מסורת – הוא את הידית הקטנה האדומה, עבור אלה שעדיין חושבים שזה יותר נוח ממשטח שליטה רגיל. במקרה זה, המשטח הרגיל הזה מגיע עם ציפוי זכוכית נעים מאוד למגע, שגם מספק משוב הפטי. הביצועים הכלליים של ה-ThinkPad Z13 מספקים מחשב טוב מסוגו, והסוללה שלו מחזיקה בקלות יום עבודה שלם, ואפילו עוד מחצית ממנו למחרת, אם לא יותר. אז אם השילוב של מראה יוקרתי, חומרים ממוחזרים עד רמה מסוימת וגם ביצועים וזמן סוללה לא רע מושך אתכם, כל מה שאתם צריכים זה 12 אלף שקלים לתצורה שבה ה-ThinkPad Z13 הגיע אליי לבדיקה. הרי לא חשבתם שמחשב שמוגדר כיוקרתי ומיוחד יהיה זול, נכון? מה שכן, מהצד השני, אסור לשכוח שיש רק שני חיבורי USB-C, ויש רבים שזה לא יספיק להם, אבל זו כנראה נקודת החולשה המהותית היחידה של המחשב הזה. מחשב מרשים, נקודה.

מאנדיי, שידעה בשנה האחרונה צניחה בשווי השוק ובמניה שלה – מכ-380 דולר לפחות מ-100 – משנה כיוון: החברה סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם עלייה גדולה בהכנסות וצניחה בהפסד הנקי. המשקיעים לא איחרו להגיב והזניקו את שער המניה של החברה הישראלית בנסדא"ק ב-20%, לאחר פרסום הדו"חות אולם לפני פתיחת המסחר היום (ב'). אחרי פתיחתו העליות התמתנו, אם כי מניית מאנדיי עדיין צבועה בירוק. ההכנסות של החברה זינקו ברבעון ב-65% ועמדו על 136.9 מיליון דולר. לעומת זאת, ההוצאות גדלו ב-47.1% "בלבד" – ל-165.1 מיליון. כתוצאה מכך, ההפסד הנקי ירד ב-20.2% ל-23 מיליון דולר וההפסד למניה קטן ב-21.44% ל-51 סנט. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות זינקו ב-74.6% ל-17.8 מיליון דולר, הרווח הגולמי צמח ב-63.5% ל-119.1 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 86.9%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו זינוק של 64.4% ל-147.3 מיליון דולר וההפסד פחת קלות – ב-3.3% – ל-28.2 מיליון. מגמה שונה בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת הרבעון, בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ההפסדים של מאנדיי עלו: זה התפעולי זינק ב-50.1% ל-141.9 מיליון דולר וזה הנקי – ב-40% ל-135.4 מיליון. זאת, על אף שההכנסות גדלו יותר מההוצאות: עלייה של 63.4% ל-347.5 מיליון דולר אל מול גידול של 66.2% ל-511 מיליון. רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף של מאנדיי, אמר כי "החוזק של הפלטפורמה שלנו והביצוע היעיל והמקצועי של צוות החברה היו הסיבות העיקריות לגידול הדו ספרתי בהכנסות במהלך הרבעון השלישי".

התערוכה הבינ"ל הוותיקה לערים חכמות Smart City Expo 2022 תיפתח מחר (ג') במרכז הירידים FIRA בברצלונה, בהשתתפות צפויה של למעלה מ-20 אלף מבקרים מכל העולם, ביניהם 300 מישראל. השנה, לראשונה מאז הקורונה, התערוכה חוזרת לממדים שלפני הקורונה, בשני אולמות מרכזיים גדולים: פתרונות לעולם המוניציפאלי ותערוכה נפרדת לתחום המובייל. בתערוכה צפויים לקחת חלק 800 מציגים מ-500 ערים ואזורים, כולל תל אביב, שחוזרת לתערוכה אחרי שנתיים, ו-400 דוברים שישתתפו בכנס שיערך במקביל לתערוכה. המסר של התערוכה הוא לדחוף יחד את הטרנספורמציה הדיגיטלית של המטרופולין ברחבי העולם, לשתף ולחלוק ידע. השנה, לראשונה, תהיה נוכחות בולטת משולבת הן של מדיניות מחמש יבשות וגם של ערים בולטות בעולם, דבר שלא היה בשנים קודמות. "בשנה שעברה חגגת התערוכה עשור לקיומה, אבל היא היתה בממדים די קטנים, מאחר שאירופה הייתה עדיין תחת השפעת הקורונה. הנוכחות הבולטת של המציגים והמשתתפים היא כבוד עצום עבורנו, ומחזקת את תפקידנו כגורם מרכזי באג'נדה של חדשנות עירונית, שהיא מגמה שתופסת את כל העולם"' כך אמר יוגו ולנטי, מנהל התערוכה. בתערוכה משתתפות גם חברות טק בינלאומיות, שנושא הערים החכמות הוא בולט אצלן. בין החברות: אקסנצ'ר, דל, סיסקו, מיקרוסופט, דלויט ועוד. נושא הניידות יהיה אחד הבולטים בתערוכה ובכנס. בתערוכת המובייל יציגו וידברו על פתרונות לאתגר עליית מחירי האנרגיה, חישמול ומיקרו ניידים ופתרונות מקוריים לתחבורה עירונית חשמלית, ויעילה. Smart City Expo 2022 אוסף את השחקנים המרכזיים במערכת האקולוגית העירונית כדי לעצב ערים בהשראת אנשים. סרג'יו ויניצקי, הנציג בישראל של מרכז הירידים FIRA ברצלונה ותערוכת וכנס הערים החכמות בעיר. צילום: באדיבות משפחת ויניצקי הישראלים בברצלונה גם השנה תהיה בתערוכה נוכחות בולטת לישראל, עם 25 חברות ישראליות, שיציגו על פני שטח של 300 מ"ר, ו-300 מבקרים מישראל, ביניהם משלחת של 40 ראשי ערים, בראשותו של חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א, סיגל ויצמן, חברת מועצת העיר וכן משלחות של תאגידים עירונים, מקבלי החלטות ברשויות ומנמ"רים. כמו בשנים קודמות, גם השנה הביתן הגדול ביותר והבולט בכניסה לתערוכה יהיה של עיריית תל אביב, ויתפרש על פני שטח של 120 מ"ר. בביתן יתארחו גם מספר חברות סטארט-אפ וכן חברות שעובדות עם המגזר המוניציפאלי. גם השנה בחר מכון הייצוא לא להקים בתערוכה ביתן לאומי, כפי שהיה בשנים קודמות בטרם הקורונה. תל אביב תציג את תפישת הדיגיתל לעסקים, שפותחה מאז הקורונה. בין החברות הישראליות שיציגו בתערוכה: חברת גיב ב סולושנס, שתציג את הפתרון הייחודי שלה לניהול ערים חכמות, המיושם במספר של ערים בולטות בישראל ובתאגיד המים מי אביב, וגם פתרונות לניהול ארגוני, לניהול תשתיות בשילוב רחפנים. חברת סיטיזן אימפקט, תציג פלטפורמה טכנולוגית מבוססת מודל AI לאיתור משקי בית שעלולים להידרדר לעוני. חברת סיטי שוב תציג פתרונות תוכנה חדשים לשליטה ובקרה עירוניים. חברת רייזאיט תציג תפישה חדשה לשיתוף ציבור באמצעות פלטפורמה שהיא פיתחה קוגניטה תציג פלטפורמת סימולציה למערכות ADAS בטיחות לרכב, ולרכבים אוטונומיים. חברות נוספות מישראל: בלמוט, אקסלרייט, פלייקום, Thinkz, סיטי טרנספורמר, מובליאיי, אינסייט, וחברות נוספות. "הנוכחות היפה של החברות הישראליות ושל כל החברות האחרות מוכיחה כי הערים החכמות ניצחו את הקורונה ובכל העולם חוזרים לחפש פתרונות שיסייעו לניהול חיי הערים בצורה טובה ובטוחה יותר", אמר סרג'יו ויניצקי, נציג התערוכה בישראל, המלווה אותה משנת 2011.

תושבי יבשת אירופה עומדים כנראה בפני חורף קשוח במיוחד, בשל עליית מחירי האנרגיה וכשלים באספקת חשמל וגז, שהגיעו כחלק מפלישת רוסיה לאוקראינה. כדי לעזור לאנשים להישאר מעודכנים לגבי הבעיה הזו ולשמור על בטיחותם, גוגל דוחפת כעת לגולשים "מידע רלוונטי ובר מימוש, שיעזור להם לנווט את המשבר הזה ולחסוך באנרגיה", כך הודיעה הענקית האמריקנית באחרונה בפוסט שפרסמה בבלוג שלה. בהמשך מציין בריטין כי "אנו יודעים שאבטחת אנרגיה, ובמחיר סביר, נמצאת בראש מעייניהם של רבים ברחבי אירופה כרגע. אנשים פונים לגוגל כדי לשאול שאלות על חיסכון באנרגיה וניהול העלויות שלה. בבריטניה, לפני שנה רק אחד מכל עשרה חיפושים בנושא מחירי אנרגיה היה שאלה של 'למה', 'איך' או 'מתי' – עכשיו זה אחד מכל ארבעה". הוא המשיך וסיפר כי גם "בגרמניה ראינו עניין בחיפוש במגמת שאילתות כמו 'איך לחסוך בגז טבעי', 'עלות חימום' וכיצד לחסוך באנרגיה – בעוד שבבלגיה, החיפושים של 'איך לחסוך בגז' עלו ביותר מ-5,000% מאז התקופה הזו בשנה שעברה". "מידע רלוונטי ויעיל שיעזור להם לנווט במשבר הזה" גוגל הסיקה מהמגמות הללו שאנשים מחפשים דרכים חדשות להתעדכן בנוגע לצריכת האנרגיה שלהם, וכיצד לשמור על ההוצאות סביבה מנוהלות באופן נכון. החברה בישרה רשמית, "אנחנו משיקים תכונה חדשה ב-29 מדינות ו-22 שפות ברחבי אירופה, כדי לאפשר לאנשים למצוא מידע רלוונטי ויעיל שיעזור להם לנווט במשבר הזה. לשמור אנרגיה". החל מלפני מספר ימים, מה-9 בנובמבר, בעת חיפוש מידע הקשור בתחום האנרגיה באירופה, הגולשים "יראו תכונות ייעודיות עם מידע מועיל ואמין". לדוגמה, בעקבות חיפוש אחרי השאילתה 'משבר אנרגיה באירופה' ו'מחירי אנרגיה' במנוע החיפוש של הענקית ממאונטיין וויו, יוצגו מאמרי חדשות ומידע מקומי, כולל סיוע פיננסי שעשוי להיות זמין, ופעולות מומלצות מטעם סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ואלו אמורים לסייע למחפשים לחסוך באנרגיה ובהוצאות סביבה. גוגל הרחיבה כי המידע יכלול פרטים כמו "בין אם זה להנמיך את החום או להתאים את הגדרות הדוד שלכם, תוכלו לראות, במבט חטוף, מידע על חיסכון באנרגיה בביתכם". החברה הדגישה כי פריטי מידע אלו יופיעו לצד תוצאות רלוונטיות אחרות מהרשת הפתוחה. ההשקה של תכונת משבר האנרגיה היא תוספת נוספת למוצרים ולכלים שגוגל כבר השיקה באירופה, במטרה לעזור לאנושות ללמוד יותר על גישה לאנרגיה אמינה ויעילה במחיר סביר. לדוגמה, מוקדם יותר השנה החברה השיקה עדכונים לכלי הפופולרי שלה, גוגל מפות, שעוזרים למצוא מסלולים חסכוניים יותר בדלק, כדי להפחית את הפליטות והעלויות. בריטין סיכם את