The headlines that made most buzz on this page
28/12/22 18:17
11.24% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אתמול (ד') פרסמנו כאן, באנשים ומחשבים, דבר חריג במונחים תקשורתיים: קריאה לממשלה ולכנסת לא להכניס לספר החוקים של מדינת ישראל חקיקה שמאפשרת לבעל עסק לא לתת שירות לאדם אחר בגלל אמונתו הדתית – שזה שם קוד לאפליית להט"בים, נשים, ערבים וציבורים נוספים בחברה. מדובר בקריאה חריגה, מאחר שאמצעי תקשורת לא נוטים בדרך כלל להביע עמדה מערכתית בנושאים שעל סדר היום, ומאמרי המערכת של העיתונים כמעט שלא קיימים – להוציא הארץ, שעוד שומר על הגחלת.
הפרסום הביא לתגובות שונות – חלקן חיוביות ואחרות שליליות, בטענה שאין זה מתפקידנו, כאמצעי תקשורת בכלל ומקצועי בפרט, להביע עמדה בנושא. זה המקום להסביר: הקריאה הזאת, בנוסחים כאלה ואחרים, משותפת לחברות רבות בענף, שהוציאו הודעות בסגנון זה – וניתן לראות זאת כאן וכאן. אנחנו, כמדיה מקצועית-טכנולוגית, משקפים את מה שקורה בעולמות ההיי-טק וה-IT – בין אם מדובר בטכנולוגיה או במה שקורה בקהילת ההיי-טק. וכשחברות רבות הוציאו הודעות תמיכה בגיוון והתנגדות למהלכים הממשלתיים המסתמנים, חשנו צורך גם אנחנו להביע את עמדתנו. אלא שיש עוד היבט: הגיוון וההכללה שיש בתעשיית ההיי-טק הישראלית הם בין החוזקות הבולטות שלה, שמביאות את המדינה להיות אומת סטארט-אפ. העובדה שמועסקים בהיי-טק הישראלי עובדים ועובדות מציבורים שונים רק מחזקת אותו, ואפליה והדרה שלהם.ן עלולה להחלישו.
החלטנו להירתם למאבק בגזענות ובאפליה ולפרסם את הקריאה לא בלי התלבטות, ומתוך הבנה שהצעת החוק המדוברת נוגעת לרבים מהקוראים שלנו, ושרבים מהם יושפעו ממנה, באם היא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל
אחד העקרונות החשובים של האתיקה העיתונאית, גם אם הוא לא כל כך מקוים בימינו, הוא ההפרדה בין ידיעות לדעות. זה הקו שאנחנו נוקטים בו בדרך כלל, גם בשל העובדה שחדשנות, היי-טק וטכנולוגיה הם נושאים שכל הקשת הפוליטית מסכימה על נחיצותם לכלכלה ובכלל, לחיים שלנו. זה לא נושא לניגוח בין ימין ושמאל. לראייה, ברוב הדיונים שמתקיימים בכנסת בנושאים אלה, ההחלטות מתקבלות תוך שיתוף פעולה של ח"כים משני צדי המתרס הפוליטי.
ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו. צילום: BigStock
בנימין נתניהו הוא אחד מראשי הממשלה שתרמו הכי הרבה להיי-טק הישראלי, אם לא המרכזי שבהם. נתניהו מבין את החשיבות של הענף לכלכלה הישראלית ומדבר בשבחו לא מעט – בארץ ובחו"ל. לאורך השנים, לצד הבעת ביקורת כשהיה צורך בכך, פרסמנו גם דברים בשבחו. אנחנו מקווים שהוא ימשיך בכך גם לאחר שיושבע מחר שוב לראשות הממשלה.
ככלל, הקריאה שפרסמנו אתמול היא לא נגדו ולא נגד ממשלתו החדשה – היא בעד: בעד אי אפליה, בעד שוויון, בעד גיוון, בעד הכללה ובעד ענף ההיי-טק.
ענף ההיי-טק, כפי שכבר צוין כאן, מאופיין בכך שמועסקים בו נציגים מכל המגזרים בחברה הישראלית. זה עדיין רחוק מלהיות שוויוני, אבל אין לאף חברה מדיניות מוצהרת שפוסלת העסקת להט"בים, נשים, חרדים או ערבים. להפך. העדר השוויון המלא בהיי-טק הוא הסיבה לכך שבין התגובות שקיבלנו על הקריאה היו כאלה שטענו שהיא, כמו גם הקריאות של חברות ההיי-טק בהקשר זה, צביעות, מאחר שאין בענף מספיק העסקה של תתי אוכלוסיות שונות.
התשובה לטענה זו היא שאין בחברות ההיי-טק מאגרי מידע שמתייגים את העובדים לפי מגזר: האם הוא או היא דתי, ערבייה, להט"ב, אישה או כל תיוג אחר. מה גם שחברות היי-טק רבות עושות צעדים לא מעטים לטובת יותר גיוון והכללה בתוכן.
כ-150 אירועים בשנה – שפתוחים לקהלים רלוונטיים מכל הקבוצות בחברה
החלטנו להירתם למאבק בגזענות ובאפליה ולפרסם אתמול את הקריאה לא בלי התלבטות, ומתוך הבנה שהצעת החוק המדוברת נוגעת לרבים מהקוראים שלנו, ושרבים מהם יושפעו ממנה, באם היא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
בנוסף, יש לציין שלצד היותה גוף התקשורת המוביל של עולם ההיי-טק, אנשים ומחשבים היא חברת ההפקות והכנסים המובילה שלו. אנחנו מקיימים כ-150 אירועים בשנה. האירועים האלה פתוחים לכל סוגי הקהלים, הרלוונטיים כמובן, ולעולם לא נכניס, לגבי השתתפות בכנס זה או אחר, שיקולים של הדת, המין, הנטייה המינית או זהות המגדר של המשתתף.פת, או כל שיקול אחר מסוג זה. מה שכן, נמשיך לעודד ולהקפיד שכל השותפים שלנו יוודאו שאין אפליה כלשהי בחברות שלהם, מתוך הבנה שהשוויון הוא חלק מאבני היסוד של פעילותן.
בשורה התחתונה, אנחנו מקווים שהמחאה הלגיטימית הזאת תגרום לממשלה הנכנסת לא לקיים את מה שכתוב בהסכמים הקואליציוניים ולא להכניס את התיקון המפלה לספר החוקים של המדינה. אנחנו, באנשים ומחשבים, נמשיך לשאת את הדגל הזה, וללוות את הנעשה בענף ההיי-טק, על כל היבטיו, רבדיו והציבורים שמרכיבים אותו. וכשהממשלה החדשה תעשה פעולות למען ההיי-טק – נבליט זאת, כפי שעשינו עד היום.
28/12/22 12:54
10.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בקשה לתביעה ייצוגית נגד אפל הוגשה לפני כמה ימים על ידי אדם מניו יורק, בטענה שהשעון החכם שלה מפלה אנשים בעלי גוון עור כהה, זאת באמצעות מד החמצן (אוקסימטר) בדם המוטמע בו, ש"אינו מדויק באופן משמעותי במדידת רמות החמצן בדם על סמך צבע העור".
אפליקציית חמצן בדם זמינה ב-Apple Watch Series 6 ואילך ויכולה "למדוד את רמת החמצן בדם שלך לפי דרישה ישירות מפרק כף היד שלך, ולספק לך תובנות לגבי הבריאות הכללית שלך", מסבירה אפל.
תושב ניו יורק, אלכס מוראלס, טוען כי רכש שעון אפל בין השנים 2020 ל-2021, בידיעה שהשעון "מתיימר למדוד את רמות החמצן בדם, והוא האמין שהוא עושה זאת ללא קשר לגוון העור", לפי התביעה, אשר הוגשה במחוז הדרומי של ניו יורק.
התביעה טוענת גם, כי במהלך מגיפת הקורונה, חוקרים "אישרו את המשמעות הקלינית של הטיה גזעית של מדידת חמצן", בהסתמך על מסמכים של מטופלים, כלומר שבקרב אנשים בעלי עור כהה, המדדים היו לא מדויקים.
"במשך עשרות שנים פורסמו דיווחים שמכשירים מעין אלה היו היו פחות מדויקים באופן ניכר במדידת רמות החמצן בדם על סמך צבע העור", נכתב בתביעה.
אפל לא הגיבה לידיעה, אבל מציינת באתר שלה שאפליקציית החמצן בדם "נועדה רק למטרות כושר ובריאות כלליות", וש"מדידות אפליקציית חמצן בדם אינן מיועדות לשימוש רפואי, כולל אבחון עצמי או התייעצות עם רופא".
28/12/22 10:48
8.99% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בשנה האחרונה הודיעה ווטסאפ כמה פעמים על הפסקת התמיכה באפליקציה בסמארטפוני אנדרואיד ו-iOS ישנים.
הפעם האחרונה אירעה באוקטובר, כשוואטסאפ חשפה שלא תתמוך עוד בדגמי iPhone SE, 6S, ו-6S פלוס של אפל, כמו גם בלא פחות מ-40 מכשירי אנדרואיד של סמסונג, וואווי, LG, סוני, HTC, ZTE, לנובו ואלקטל.
כעת אישרה ווטסאפ כי החל מ-1 בינואר הקרוב לא תתמוך עוד בכמעט 50 מכשירים, כולל ה-iPhone 5 ו-5c. שאר הטלפונים ברשימה הם של סמסונג, לנובו, סוני, LG, וואווי, ZTE' ארקוס ו-וויקו.
מדובר בעיקר במכשירים מדגמים ישנים, שלא עודכנו זמן רב ושאינם מריצים לפחות את גרסת מערכות ההפעלה אנדרואיד 5.0 או iOS 12.
נכון לעכשיו, בעמודי השאלות הנפוצות של ווטסאפ מצוין שהיא תומכת בטלפוני אנדרואיד עם מערכת הפעלה 4.1 ואילך. עם זאת, רבים (אם לא כולם) מהטלפונים שיאבדו את תמיכת האפליקציה בסוף השנה מריצים גירסה זו, כך שיש איזו אי בהירות.
הרשימה של המכשירים שתיפסק בהם התמיכה, שדווחה לראשונה ב-GizChina, כוללת בעיקר סמארטפונים ברמת הכניסה והביניים.
להלן הרשימה:
אפל: iPhone 5 ו-5c.
ארקוס: 53 Platinum.
ZTE: Grand S Flex, Grand X Quad V987, Memo V956.
HTC: Desire 500.
וואווי: Ascend D, Ascend D1, Ascend D2, Ascend G740, Ascend Mate, Ascend P1, Ascend D quad XL.
לנובו: A820.
LG: Enact, Lucid 2, Optimus 4X HD, Optimus F3, Optimus F3Q, Optimus F5, Optimus F6, Optimus F7, Optimus L2 II, Optimus L3 II, Optimus L3 II Dual, Optimus L4 II, Optimus L4 II Dual, Optimus L5, Optimus L5 Dual, Optimus L5 II, Optimus L7, Optimus L7 II, Optimus L7 II Dual, Optimus Nitro HD.
סמסונג: Galaxy Ace 2, Galaxy Core, Galaxy S2, Galaxy S3 mini, Galaxy Trend II, Galaxy Trend Lite, Galaxy Xcover 2.
סוני: Xperia Arc S, Xperia miro, Xperia Neo L.
וויקו: Cink Five, Darknight ZT.
לפי ווטסאפ, ההחלטה באילו מכשירים להפסיק לתמוך מבוססת על בחינת המכשירים והתוכנות הישנים ביותר ושיש להם הכי פחות משתמשים פעילים. זה אומר, שייתכן שיש מכשירים עם גרסת אנדרואיד ישנה אף יותר שווטסאפ תיתמך בהם אם החברה מצאה שיש עדיין אנשים רבים שמשתמשים בהם.
28/12/22 12:32
7.87% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עוד ועוד חברות ובכירי היי-טק מצטרפים למגנים את הכוונה של הממשלה החדשה, שכלולה בהסכמים הקואליציוניים, להתיר לבעלי עסקים שלא לתת שירות לאנשים אחרים כשהדבר מנוגד לאמונה הדתית שלהם.
שורה של בכירים בהיי-טק שלחו הבוקר מכתב לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, שבו הם קוראים לו שלא להעלות את הצעת החוק ולא לפעול להתרת אפליה. "אנחנו, בכירים ובכירות במשק הישראלי, לא יכולים להמשיך ולעמוד מנגד לחדשות בימים האחרונים על הכוונה להתיר לבעלי עסקים ולגופים לבצע אפליה בין לקוחותיהם", ציינו. "אנחנו מדברים בשמם של עשרות אלפי עובדים ועובדות, אזרחים ואזרחיות ישראלים מודאגים, השותפים לתחושה שאנחנו נמצאים פסע מנקודת האל חזור".
על המכתב חתומים בכירים בשלל חברות היי-טק, בהן חברות בולטות כגון סימילארווב, טראקס, ווקמי, Logz.io, ברייט דטה, סילבר פורט, אימפרבה ואטרה. חברות נוספות שכלולות ברשימה הן מורנינג מבית חשבונית ירוקה, קרן אמיתי ונצ'רס, LSports, אקססי-בי, קיסתרה, MyGenes, וולטה סולאר, סימפלי גוד, אוקורה, Road2 וסרוולו. הבכירים כתבו לנתניהו כי "אנחנו רואים בדאגה את הפרסומים אודות פגיעה באוכלוסיות בחברה הישראלית, ומודיעים שנמשיך לפעול למען שוויון, סובלנות וביטחון לכל אחד ואחת. אנחנו תומכים בזכותם של עובדינו, חברי וחברות הקהילה הגאה וכל אדם אחר, לשוויון זכויות מלא ולחיים ללא אפליה או שנאה על רקע מין, מוצא או נטייה מינית".
"לשיח המעודד אפליה, גזענות או להט"בפוביה אין מקום בקרבנו", ציינו הבכירים. "אל לנו לשבת בצד ולתת לשיח קיצוני לפגוע במה שבנינו כאן, במרקם הייחוד והמגוון שנוצר בחברה הישראלית. הרוחות הנושבות בימים אלה עלולות להחזיר אותנו שנות אור אחורה, ואת ישראל יש להצעיד קדימה".
האם הוא יישמע לקריאה? ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו. צילום: BigStock
החתומים על המכתב מזהירים מ-"יותר ויותר קריאות לעזוב את המדינה ולצאת לרילוקיישן", אולם מציינים כי "אנחנו רואים את עתידנו, עתיד החברות שלנו ועתיד ילדינו – כאן". לדבריהם, "התיקון לחוק איסור האפליה ומה שהוא מסמל הם מהלך שמעבר לפגיעה אישית, עלול לפגוע בהתקדמות שלנו כחברה וכמדינה, להחזיר אותנו להסדרים מיושנים וארכאיים שאין להם מקום במדינה דמוקרטית כשלנו".
"זו מחויבותנו ואחריותנו כגופים עסקיים משמעותיים במשק הישראלי לצאת בקריאה חד משמעית: אין מקום לאפליה על רקע דת, גזע, מין או נטייה מינית. אנחנו קוראים לכל בעל ובעלת עסק להצטרף לקריאה ולא לאפשר את הפגיעה הזו. כולנו ערבים זה לזו וחיים פה ביחד – כבני אדם, כישראלים וכחברים האחד לשנייה", סיכמו.
נייס: "לא נעשה עסקים, לא נשרת ולא נעסיק תומכים באפליה"
האגודה למען הלהט"ב פרסמה ביממה האחרונה רשימה של חברות במשק שהצטרפו לקריאה נגד אפליה ונגד הצעת החוק. בין חברות ההיי-טק, ה-ICT וההון-סיכון שנמצאות ברשימה ניתן למנות את מיקרוסופט, וויז, אנבידיה, קרן פיטנגו, סיילספורס, טופ גרופ, בזק, אינטל, סאפ, קרן סייבר סטארטס ונטורל אינטליג'נס.
שתי חברות נוספות פרסמו הודעות בהתאם, שהגיעו לשולחן המערכת: נס טכנולוגיות ונייס.
בהודעה של נס, שפורסמה תחת הכותרת "כולנו רקמה אנושית אחת שלמה", נכתב כי "בכל יום, ובמיוחד בימים אלה, שבהם מתגבר שיח מפלה ומסית, אנחנו גאים להיות חברה המאגדת בתוכה פסיפס אנושי מגוון ופלורליסטי, חברה שמשקפת את החברה הישראלית על כל גווניה ומאפשרת כבוד הדדי, חיבור ושיתוף פעולה ללא הבדלי גזע, מגדר, גיל, תרבות, נטייה מינית, זהות מגדר או השקפת עולם. רק ביחד אנחנו יוצרים את השלם".
"אנחנו מאמינים, וגם עושים הלכה למעשה ביומיום שלנו כבר מעל 22 שנים, שחברה מגוונת, שבה עובדים ועובדות זה לצד זה א.נשים מקשת נרחבת של אוכלוסיות למען מטרות משותפות, היא מהות ההצלחה שלנו, ומוקיעים כל שיח או מעשה חשוך ומדיר", צוין.
בנס קראו הן לנבחרי הציבור והן לציבור באופן כללי "לזנוח את השיח המפלה".
בנייס ציינו כי "אנחנו מרגישים מבוכה ובושה גדולה מתוכניותיה של ממשלת ישראל החדשה, שמאלצות אותנו להגיד את המובן מאליו: נייס לא תעשה עסקים, לא תשרת ולא תעסיק כל גורם שתומך בכל אופן של גזענות, אפליה והדרה".
28/12/22 14:16
7.87% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פשעי שנאה – כולל התבטאויות גזעניות והומופוביות – מתבצעים ברשתות החברתיות תדיר, כך יודעים כל משתמשי טיקטוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, ודומותיהן. עם זאת, נדיר לשמוע על מעצרי משטרה המתבצעים בעקבותיהם. המקרה הבא מעניין במיוחד, משום שעקב תיעוד של פשע שנאה שכזה, בפוסט טיקטוק שהפך לוויראלי – המשטרה עצרה את העבריין.
הכל התחיל כששני סטודנטים ממוצא קוריאני הלומדים ב-UCLA, ארין קים ואליוט הא שמם, צילמו ביקורת אוכל במסעדת ההמבורגרים In-N-Out, בעיר סן רמון שבקליפורניה. הם הכינו את הסרטון כדי להעלות אותו לטיקטוק כשגבר זר החל להטריד אותם באופן גזעני ואף הומופובי.
"אתם מצלמים את עצמכם אוכלים? אתם הומוסקסואלים מוזרים", נשמע האיש, שנשאר מחוץ למצלמה, אומר בסרטון שצולם בזמן שהשניים אוכלים את שהזמינו. @arinekim My friend and i were filming his reaction to my in-n-out order when this happened… #arinekim ♬ original sound – arine kim סרטון הטיקטוק הפך לוויראלי והמשטרה נכנסה לתמונה
בתיעוד – שעלה בערב חג המולד (ש') לטיקטוק – נראים קים והא מתחילים לצחוק עקב ההערה המוזרה. "אני מרגיש שזאת הזייה בגלל חום גבוה", נשמע הא אומר. הא המשיך והתבדח שמגיע לו "להיות קורבן של פשע שנאה" משום שאכל ב-In-N-Out. אבל אז הזר חזר ובדיחות הדעת של המתעדים הפכה לפחד.
בסרטון ניתן להתרשם כי הגבר הטריד את קים והא, העיר להם הערות לגבי המיניות שלהם ושאל אותם שאלות אודות זהותם הגזעית והאתנית.
"אתם יפנים או קוריאנים?" חקר הזר את השניים. כש-הא ענה כי הוא קוריאני, האיש שאל האם הא הוא "החבר של קים ג'ונג און". הא המשיך לנסות להתבדח עם הזר, אבל זה הלך והפך לזועם יותר ויותר, עד שיצא מהמקום בעודו מאיים לירוק בפניהם ומקנח במה שנתפש כאיום: "נתראה בחוץ".
"אליוט ואני רעדנו וגמגמנו לקראת הסוף", סיפרה קים ל-CBS Bay Area, והמשיכה ואמרה כי לאחר שהזר עזב את המקום הוא המשיך לבהות בהם דרך חלון המסעדה במשך "עשר עד חמש עשרה דקות".
"הקפדנו לבקש מהעובדים ללוות אותנו למכוניות שלנו, כי רצינו לוודא שהוא לא נמצא עדיין בסביבה. והעובדים פשוט היו מאוד מועילים", תיאר הא את המשך ההתרחשויות.
אלא שהגבר לא ידע כי קים היא משפענית טיקטוק, אשר לה מאות אלפי עוקבים. כשהתיעוד המאוד מטריד עלה לחשבונה שבפלטפורמה הוא הפך לוויראלי די במהירות, ונצפה על ידי מיליונים – עד מועד פרסום הכתבה הזו כבר נצברו לו 15.3 מיליון צפיות ו-10.5 לייקים – כך שהחשיפה המסיבית עוררה את תשומת הלב של המשטרה המקומית, אשר החליטה לחקור את המקרה.
בעקבות החקירה, המטריד, שזוהה על ידי משטרת סן רמון כג'ורדן דאגלס קראה (40), נעצר באשמת ביצוע פשעי שנאה, לפי חוק פשעי השנאה של קליפורניה, ושוחרר בערבות אתמול (ג'), כך עדכנו רשויות אכיפת החוק בסן רמון. על פי התקשורת המקומית, החוקרים ייפגשו עם משרד התובע המחוזי של מחוז קונטרה קוסטה בהמשך השבוע, כדי לבקש להגיש נגדו כתב אישום.
28/12/22 17:07
7.87% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת המחקר והייעוץ גרטנר פרסמה לפני כחודשיים הכרזה שלפיה עד 2025 צפויים כ-70% מהיישומים הדיגיטליים לעבור לפעילות המבוססת על טכנולוגיות Low Code או No Code.
"ב-2020 דובר על שנת שיא למפתחים, שנחשבו לליבת העשייה הארגונית", אמר עידו רון, שותף ומוביל תחום הדיגיטל והבינה מלאכותית ב-KPMG Edge, הזרוע הטכנולוגית של KPMG. "אלא שמאז המגמה השתנתה וכיום, מי שתופסים את עמדת המפתח הם אנשים מהתחום העסקי, מיישמים, שפועלים לקידום החזון העסקי בארגון שלהם".
המגמה הזו נובעת משינוי בסיסי באופי השימוש ביישומים דיגיטליים: "כל העולם עובר לשימוש ב- Low Code – טכנולוגיה שמאפשרת גם לאנשים שלא מגיעים מתחום התכנות לבצע פעילויות מורכבות. זה נובע משתי סיבות המשולבות זו בזו: מהצד האחד יש את צרכי השוק – הרצון לעבור לשימוש במוצר יעיל, בעל זמן פיתוח מהיר יחסית, שמקצר את זמן ההגעה לשוק וחוסך עלויות משמעותיות של מפתחים, ומהצד השני נמצאת ההתקדמות הטכנולוגית. ברגע שענקית תוכנה כמו מיקרוסופט מייצרת כלים עבור מפתחי Low Code, כל העולם הדיגיטלי מיישר קו לפי זה".
ארגז הכלים המיקרוסופטי מלא ביישומי Low Code
ואמנם, ארגז הכלים המיקרוסופטי עבר בשנים האחרונות התאמה מיוחדת כדי לאפשר מעבר לשימוש בפלטפורמות Low Code.
"מיקרוסופט מציעה את Power Platform, שהיא סוויטה של פתרונות שונים המבוססים על טכנולוגיות Low Code", הסביר אבי יושעי, סמנכ"ל הטכנולוגיות במיקרוסופט ישראל. "בתוך הסוויטה הזו יש כמה רכיבים מרכזיים. הראשון הוא Power Apps, שזה רכיב שמאפשר לפתח יישומי Low Code בלי לדעת שפת פיתוח, ולמעשה מאפשר פיתוח אפליקציות ללא מפתחים".
לצד הרכיב הפופולרי הזה, הוסיף יושעי, יש שורה של דברים נוספים שזוכים למענה בסוויטת ה-Power Platform: "רכיב בולט הוא ה-Power Automate, שנותן מענה לנושא האוטומציה בארגון וממזער את התלות בפעולות ידניות שדורשות כוח אדם וזמן; רובריקה נוספת היא ה-Power Virtual Agents, שהוא מערך שמאפשר ללמד בוטים ולהכניס בהם בינה מלאכותית מבלי להזדקק לשפת קוד; ויש גם את Power Pages – רכיב שמאפשר בניית אתרים בפורמט Low Code ויישום שחוצה את האפליקציה לטובת הלקוחות".
אנשי החזון תופסים פיקוד
כל הכלים הללו, שפותחו על ידי מיקרוסופט, מבוססים על עבודת בסיס של מתכנתים שמנגישים את המוצרים לקהל שלא מתמחה בתחום, ולמעשה מייתרים בלא מעט תחומים את הצורך בשימוש במפתחים בשלב העבודה היומיומית.
רון, שמתמחה בעולמות הבינה המלאכותית, תיאר איך נראה השינוי מגובה הדסקטופ: "אנחנו עוסקים במוצר שהוא בעצם חתיכות קוד שנארזו באופן שניתן להשמיש אותו לטיפולם של אנשים שלפי הפורמט הישן, לא נכנסים תחת ההגדרה של 'אנשי מחשבים'. הם לא צריכים לשלוט בעולם הדיגיטלי ברמה של לדעת לכתוב קוד, כך שהם יכולים לקחת את החזון העסקי שלהם וליישם אותו באופן כמעט מיידי, מבלי להמתין לשרשרת העבודה שכרוכה בהפעלת מתכנתים".
אם כך, זה מעביר את כובד המשקל הארגוני מאנשי הטכנולוגיה לאנשי הכספים.
רון: "עד לא מזמן דיברנו על כך שארגון בריא הוא כזה שיודע לפתור את הדיסוננס בין האנשים שמדברים טכנולוגיה, המפתחים, לבין האנשים שמבינים את העסק. עד כה זה היה מופרד. הפלטפורמות הללו נותנות גם לאנשים מהתחום העסקי אפשרויות לפתח יישומים ולהגדיר לעצמם את הדרך הטכנולוגית שלהם".
"ברגע שארגון מבין עד כמה השימוש ב- Low Codeמפשט תהליכי עבודה, זה כמו אש בשדה קוצים. כל פעילות שניתן להעביר לפורמט כזה תעבור לשימוש בטכנולוגיה הזו", הוסיף. "ברגע שבארגון רואים איך זמני התכנות, שבעבר לקחו שבועות ארוכים ופגעו בזרימה של העבודה, מתקצרים לימים בודדים ומפשטים את כל התהליך, ברור שהם יעדיפו להתקדם לעולמות ה-Power Platform".
יושעי ציין כי "ארגונים מאמצים את פלטפורמות ה-Low Code מאחר שזה מאפשר להם גמישות בעבודה, מייעל תהליכים ומספק ROI מאוד חזק. אנחנו מדברים על נתונים שמראים צמצום עלויות של עד כ-45% – וזה לא בגלל ויתור על מפתחים, אלא הודות להאצת פיתוח".
גלי גליק, מנהלת שותפים גלובליים ב-KPMG. צילום: פרטי
מחזקים את השותפות בין KPMG למיקרוסופט
גלי גליק, מנהלת שותפים גלובליים ב-KPMG, אמרה כי "אנחנו בין השותפים המובילים והאסטרטגיים של מיקרוסופט בישראל, עם צוות טכנולוגי של מעל 250 איש, שכולל אנשי ענן, דיגיטל, בינה מלאכותית, דטה, מוצר ואבטחת סייבר, וכן מרכז מו"פ ייעודי".
יושעי הוסיף כי "המציאות מתכתבת עם המוטו של מיקרוסופט -Do more with less , עשה יותר בפחות. בזכות הפלטפורמות שפיתחנו ובזכות שותף אסטרטגי כמו KPGM Edge, שמביא ללקוחות ניסיון והבנה עמוקה של הצרכים שלהם, נוכל להתקדם למציאות שבה נצטרך להשקיע פחות אבל נצליח לעשות הרבה יותר".
28/12/22 14:00
6.74% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הליך הבחירות לוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2022, הסתיים בבחירתן של שתי חברות לוועד מנהל: ד"ר האמה אבו-קשק ועו"ד קרן אלבורג-רימון, שנבחרה מחדש לכהונה נוספת. שתי חברות הוועד החדשות מביאות ידע וניסיון מקצועי רחבים בתחומי התמחות רלוונטיים ומשמעותיים מאד לאיגוד בהיבטי טכנולוגיה, משפט, חברה ומחקר, וייקחו חלק פעיל בקידום אסטרטגיית ומטרות האיגוד.
הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי אמון על התוויית המדיניות והאסטרטגיה של האיגוד ומונה שבעה חברים. תקופת הכהונה של כל חבר ועד הינה שלוש שנים, כאשר כל חברי הוועד המנהל מכהנים בתפקידם בהתנדבות.
אבו-קשק, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. היא מתמחה בממשק שבין משפט וטכנולוגיה, ועוסקת במחקר והוראה בתחום דיני המידע, דיני קניין רוחני, חדשנות ויזמות.
אלבורג-רימון, בעלת 31 שנות ניסיון בעריכת דין, שותפה וראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד הרצוג, פוקס, נאמן. אלבורג-רימון מייעצת לקשת נרחבת של לקוחות ישראליים ובינלאומיים, החל מחברות סטארט-אפ בראשית דרכן, דרך בתי חולים ומוסדות כספיים וכלה בחברות ענק רב-לאומיות, בכל תחומי הקניין הרוחני. היא מעורבת בניסוח חוזים וניהול משא ומתן מסחרי, בדגש על תחומי פיתוח ומסחור הטכנולוגיה, ואף מתמחה בניהול תיקי סימני מסחר בארץ ובעולם ובטיפול בממשק שבין סימני מסחר לשמות מתחם.
28/12/22 15:31
5.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חולשות אבטחה המשיכו להוות השנה כר פורה למתקפות על שרשראות האספקה, כך קבעו ב-Vedere Labs, חטיבת המחקר של פורסקאוט.
לדברי החוקרים, "השנה נחשפו עוד ועוד חולשות אבטחה. פרסמנו השנה את Access:7, קבוצת חולשות אבטחה המשפיעות על פלטפורמות IoT לניהול גישה מרחוק, הנפוצות במכשור רפואי. בסוף 2021, נחשפה חולשת האבטחה Log4shell בספריית הלוגים הפופולרית Log4j, שבה משתמשים אלפי יצרנים, וכצפוי היא הפכה לאחת החולשות העיקריות שנוצלו השנה. ועדת הביקורת לאבטחת סייבר ב-CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, הגדירה אותה 'חולשת אבטחה תחומה', משמע שהיא תמשיך ללוות את צוותי אבטחת הסייבר גם בעתיד".
לדברי רני אסנת, סמנכ"ל אסטרטגיה בכיר באקווה סקיוריטי הישראלית, "אבטחת שרשרת האספקה של התוכנה זכתה לתעדוף השנה, בייחוד לאחר גילוי החולשה ב-log4j – שהכניסה ארגונים רבים לסחרור במאמצים למצוא כיצד הם מושפעים מכך. גם הממשל הפדרלי בארה"ב הגדיר את הצעדים שעל סוכנויות פדרליות לנקוט בהם על מנת להפחית את רמת הסיכון בתחום אבטחת שרשרת האספקה של התוכנה. ה-OMB, המשרד לניהול ותקצוב בבית הלבן, פרסם תזכיר מחייב שמפרט את הדרישות לתחום. לצעדים אלה תהיינה השלכות מרחיקות לכת, לא רק על ספקי התוכנה הישירים לממשל, אלא על הספקים שלהם, והספקים של ספקי-המשנה, וכן הלאה".
חולשת האבטחה Log4shell שנחשפה בסוף 2021 בספריית הלוגים הפופולרית Log4j. אילוסטרציה. צילום: BigStock
אסנת ציין מגמה אחרת השנה: "המעבר לענן ממשיך לתפוס תאוצה, ועימו גדלה ועולה רמת התחכום של התקפות המתמקדות בתשתיות ענן וביישומים הרצים בענן. המעבר לשירותי הענן מבוססי קונטיינרים מצריך שינוי בפתרונות ושיטות האבטחה, ולכן קטגוריית ה-CNAPP (ר"ת Cloud Native Application Protection Platforms) צברה תאוצה אף היא. עדיין מדובר בתחום מתפתח, ההייפ סביבו הגיע לשיא עם הכרזות רבות על מוצרים, והוא הפך ממונח די עלום למונח שגור בעולמות אבטחת המידע".
עוד ציינו בפורסקאוט כי "התוקפים שבו לתקוף השנה מכשירים מחוברים והתקני IoT. השנה נצפו מתקפות מתוחכמות, יותר מאי פעם, על התקני IoT למטרות ריגול, שיבוש פעילות או רווח כספי. המתקפות מדגימות את העניין הרב שיש לתוקפים בהתקני IoT, כשמטרת התוקפים היא השגת גישה מהתקנים אלה אל הרשת ומערכות המידע (IT) בארגונים".
לדברי החוקרים, "מאפיין נוסף השנה היה תקיפות של מערכות בקרה תעשייתיות, המחוברות באופן קבוע לרשת. בחלק מהמתקפות הצליחו התוקפים להשתלט על מערכות בקרה תעשייתיות חשופות באמצעות מתקפה ישירה, או לאחר שהשיגו גישה ראשונית לרשת הארגון וממנה עברו אל מערכת הבקרה התעשייתית והשתלטו עליה. זאת ועוד, בראשונה זיהינו שתי נוזקות מתוחכמות, חדשות וייעודיות, לתקיפת מערכות בקרה תעשייתיות: Industroyer2 ו-INCONTROLLER. אלו ניצלו חולשות אבטחה בשל תכנון לקוי (Insecure by design) המאפיינות מערכות בקרה תעשייתיות".
יותר תקיפות עליהם השנה. התקני IoT. צילום: BigStock
בעיית ההורים: החיים הסודיים של הילדים ברשת
ולסיום, היבט אבטחה שלמרות שאינו ארגוני הוא נוגע לרבים מאיתנו, כהורים. מחקר של מק'אפי (McAfee), שנערך באחרונה, העלה שכמעט כל ההורים ברחבי העולם מכירים בתפקידם כ-מגן המקוון של ילדיהם – אך חשף פער בין הכוונה למאמץ.
לפי המחקר, "הורים נוקטים באמצעי זהירות נוספים, כגון התקנת תוכנת אנטי-וירוס, שימוש בהגנה באמצעות סיסמה, או רכישות אונליין רק בחנויות מקוונות מכובדות – במכשירים שלהם יותר מאשר במכשירים של ילדיהם. לדוגמה, בעוד ש-56% מההורים אמרו שהם מגינים על הטלפון החכם שלהם באמצעות סיסמה או קוד גישה, רק 42% אמרו שהם עושים את אותו הדבר עבור הסמארטפון של ילדיהם".
"השימוש באינטרנט למבוגרים מתחיל מוקדם, וכך גם הסיכונים שניתן לעקוב אחריהם", ציינו החוקרים. לדבריהם, "בגילאי 15-16, השימוש של בני נוער במובייל קפץ משמעותית והתקרב לרמות של המבוגרים. ילדים רוצים להרגיש בטוחים באינטרנט, ו-73% מהם פונים להורים לעזרה באבטחה מקוונת. בגיל 17-18, הדיווחים על בריונות ברשת עלו ל-18%, ניסיונות גניבה של חשבון מקוון עמדו על 16% ושימוש לא מורשה בנתונים אישיים הגיע ל-14%".
הילדים סופגים מהן יותר ויותר. סכנות ברשת. איור. צילום: BigStock
"ילדים ובני נוער רוצים פרטיות והגנה בזמן שהם בונים את חייהם המחוברים", ציינו החוקרים. "מניקוי היסטוריית הדפדפן ועד השמטת פרטים על מה שהם עושים באינטרנט, יותר ממחצית מהילדים (59%) פועלים כדי להסתיר את הפעילות המקוונת שלהם".
תת-תחום נוסף בנושא ההגנה על בני הדור הצעיר הוא ההטיה המגדרית: הורים רואים בנים ובנות בצורה שונה בכל הנוגע להגנה עליהם באינטרנט. "ההטיה המגדרית היא נתון הנראה לעין, וממנה עולה שבנות מוגנות יותר מבנים, ובכל זאת – הבנים הם שנתקלים ביותר בעיות באינטרנט".
לחלקו הראשון של סיכום השנה בסייבר – לחצו כאן.
לחלקו השני של הסיכום – לחצו כאן.
לחלקו השלישי של הסיכום – לחצו כאן.