10:35:31 | ◀︎ | האם רכישת נוטניקס על ידי HPE חזרה לשולחן המו"מ? | |
11:41:03 | ◀︎ | איך מנהלים שירות לקוחות, תמיכה, משאבי מחשוב וגביה בצורה יעילה? | |
12:20:40 | ◀︎ | ChatGPT – הצ'אטבוט החדש של OpenAI – הדור הבא של המפתחים ויוצרי התוכן | |
13:40:39 | ◀︎ | מייסד בורסת FTX, סם בנקמן-פריד, כפר בהאשמות בהונאת קריפטו | |
13:53:33 | ◀︎ | השפעת המשבר: ירידה של יותר מ-4% בשכר הממוצע בהיי-טק | |
14:29:46 | ◀︎ | ארה"ב: מיקרוסופט הכירה באיגוד עובדי זנימקס | |
14:34:28 | ◀︎ | איירבוס ות'אלס נאבקות על הסייבר של אטוס | |
14:49:53 | ◀︎ | CES 2023: אנבידיה השיקה מוצר שמאפשר לשחק באוטו | |
15:11:57 | ◀︎ | שווי השוק של אפל צנח בכטריליון דולר ב-2022 | |
15:33:58 | ◀︎ | סיילפורס מפטרת 10% מהעובדים וסוגרת משרדים | |
16:16:50 | ◀︎ | בכיר באינטל: "התחרות החדשה בשוק המעבדים – לא קושי, אלא אתגר" | |
16:38:42 | ◀︎ | 2023 – שנת ההגנה על התשתיות הקריטיות | |
16:50:24 | ◀︎ | מלם תים העלתה לאוויר באגד מערכת ERP חדשה – SAP S/4 HANA | |
17:02:03 | ◀︎ | סוף לכרטיס המגנטי במכבי: המבוטחים יוכלו להזדהות בסמארטפון בלבד | |
17:41:38 | ◀︎ | כך העבודה מהבית מסייעת לשילוב נשים חרדיות בהיי-טק |
The headlines that made most buzz on this page
04/01/23 13:53
13.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המשבר ממשיך להשפיע על השכר בהיי-טק: נתונים שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים על ירידה של 4.2% בסכום שהשכיר הממוצע בענף רואה בתלוש שלו. הנתון נכון לחודש אוקטובר האחרון, והוא עמד בו על 26,521 שקלים ברוטו. לעומת זאת, בספטמבר הוא הגיע ל-27,669 שקלים. כלומר, מדובר בירידה של יותר מ-1,000 שקלים בחודש אחד בלבד.
נתון זה הוא חלק מירידה שנרשמה בחודש המדווח בשכר של מחזיקי משרות השכירים במשק, אם כי הקיטון הכללי היה נמוך יותר מספרית – של כ-400 שקלים, מ-11,873 שקלים ל-11,443 שקלים. השכר הממוצע של עובד ישראלי עמד באוקטובר על 11,809 שקלים לעומת 12,241 שקלים בספטמבר. יש לציין כי בין אוגוסט לספטמבר כמעט שלא נרשם שינוי בשכר הממוצע במשק, וייתכן בהחלט שהעובדה שרוב תקופת החגים חלה בחודש זה תרמה לירידה.
במקום השני ברשימת מקבלי השכר נמצאו, גם באוקטובר, עובדי החשמל והמים, שירותי הביוב, והטיהור והטיפול בפסולת – שהלשכה מאגדת את כולם תחת קטגוריה אחת. אלה הרוויחו בחודש המדובר 19,434 שקלים בממוצע. אחריהם נמצאים מספקי השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח, עם שכר ממוצע של 18,572 שקלים.
המשבר בא לידי ביטוי בענפים רבים במשק, ובפרט בהיי-טק, לא רק בירידה בשכר, כי אם גם בגל פיטורים: מוקדם יותר השבוע פורסם כי אמדוקס תפטר 2.5% מכוח האדם שלה – 700 עובדים, מהם 100 בישראל. בחודש שעבר דיווחה ענקית הגיימינג פלייטיקה על פיטורים של 600 מעובדיה, מהם 180 בארץ. בין החברות הנוספות מהענף שפיטרו בחודש דצמבר ניתן למצוא את אוטונומו, שמקצצת 50% ממכסת כוח האדם שלה, ארמיס, דטה ריילס, אקווה סקיוריטי, קוגנייט וביזאבו. בנובמבר האחרון דווח כי גם ראפיד, החברה הפרטית הגדולה בארץ, נערכת לפיטורים. בעולם, רק בחודש האחרון הודיעו סיסקו ו-HP על פיטורים נרחבים.
04/01/23 17:02
13.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מכבי שירותי בריאות החלה בימים האחרונים בפיילוט לפרויקט טכנולוגי חדשני, שבמסגרתו בקרוב מבוטחי הקופה יוכלו להזדהות ולבצע שורה של פעולות מול הרופאים והסניפים רק באמצעות הטלפון הסלולרי או השעונים החכמים שלהם. כרטיסי החבר של המבוטחים הרבים של הקופה, שהיא השנייה בגודלה במדינה, יתחברו לארנקים הדיגיטליים של גוגל ואפל. הפרויקט מבוצע בשיתוף פעולה אתן ועל פי הידוע, ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שמאפשרת שימוש בכרטיס מגנטי רפואי באמצעים הדיגיטליים הללו.
הפרויקט כבר פועל כפיילוט במרכזים הרפואיים של מכבי בקריית אונו, גני תקווה וגבעת שמואל, וכן בסניף השלום שלה בתל אביב. בהמשך הוא יורחב לכלל 2.7 מיליון מבוטחי הקופה. יצוין כי החזון של זיהוי המבוטחים אך ורק באמצעות הסמארטפון והשעון החכם בלבד הוא עתידי, ובינתיים, בתקופת ביניים, הם יוכלו להמשיך להשתמש בכרטיס המגנטי שלהם.
היקף ההשקעה: מאות אלפי שקלים
את הפרויקט הוביל אגף מערכות המידע במכבי, בראשותה של ליאורה בן אפרים, יחד עם מערך החדשנות של הקופה וכאמור, בשיתוף צוותים של גוגל ואפל, שמספקות לה את הרכיבים הייעודיים שמאפשרים את תהליך ההזדהות. על פי ההערכות, היקף ההשקעה בפרויקט הוא מאות אלפי שקלים.
לדברי בן אפרים, בארנקים הדיגיטליים של אפל וגוגל יהיו מחיצות מיוחדות, שהמבוטח יתחבר אליהן לאחר תהליך הזדהות מוקפד, שיכלול זיהוי פנים. או אז, הוא יצמיד את הטלפון לרכיב הייעודי שיותקן במרכזי הקופה, ובכך יסיים את תהליך הזיהוי.
"מדובר בפרויקט חדשני וייחודי, שמתכתב עם המגמה של מעבר לביצוע פעולות ותשלומים באמצעות רכיבים ניידים, ומייתר את הכרטיס המגנטי", ציינה בן אפרים. היא אמרה כי באמצעות ההזדהות דרך הארנק הדיגיטלי המבוטח יוכל גם לשלם עבור תרופות, באמצעות הוראת הקבע שלו. לדבריה, הקופה מנטרת את הפעולות שכלולות בתהליך החדש, כדי לוודא שמירה על הפרטיות ואת החיסיון הרפואי הנדרש.
"השירות החדש הוא לא פחות מפורץ דרך, משנה מציאות, והוא יקל על חברי מכבי – במיוחד על משפחות צעירות. הטלפון הנייד מחליף את הכרטיס המסורתי והמיושן – דבר שיתאים את תהליך ההזדהות לעידן החדש. נמשיך לפתח מוצרים חדשים וחדשניים לטובת חברות וחברי מכבי", אמרה מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון-לוי.
04/01/23 12:20
10% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מאת: עידו ופנר
הוא אחד הטרנדים החמים ביותר בחודש האחרון ואנשים פשוט נדהמים מהיכולות שלו. הוא שבר שיא בכניסות תוך מספר ימים, ונרשמו מעל למיליון אנשים לנסות את ChatGPT, המבוסס בינה מלאכותית. מדובר במודל הטקסט המוביל בעולם, שתוכלו להשתמש בו ליצירת תוכן כמו כתיבת מאמרים, לפתח אפליקציות, לאתר סיכונים ובעיות בקוד, לענות על שאלות במגוון נושאים וכל זה רק קצה הקרחון. יוצרים מכל העולם משתמשים בו לכתוב מאמרים, לנבח פוסטים לרשתות חברתיות ואף לכתוב שירים בכל נושא שאתם יכולים לעלות על הדעת.
ChatGPT הוא גרסה של מודל השפה GPT (ר"ת Generative Pre-trained Transformer), שפותח על ידי OpenAI – ארגון מחקר המתמקד בפיתוח וקידום יכולות וטכנולוגיות מסוג בינה מלאכותית שתהיה ידידותית למשתמש ולמיטב הערכתי, הדור הבא של המפתחים ויוצרי התוכן.
כמובן שגם הצ'אטבוט המדהים הזה יכול לטעות, והוא יודע גם להתנצל אם צריך, אך הוא מהיר יותר מצוות שלם של יוצרי תוכן או ראש צוות פיתוח שמחפש בעיה בקוד של הצוות שלו.
בשבועות האחרונים מיליוני אנשים ניסו להשתמש בו לביצוע תחזיות, לכתיבת מודלים ואף להשקעות במניות.
לפניכם מספר דוגמאות שניתן לבצע עם ChatGPT:
ביקשתי ממנו לכתוב פונקציה בסיסית בשפת Python, ושיציג Hello World על המסך: לא רק שהוא כתב את הפונקציה הוא גם הסביר אותה. ניסיתי לכתוב מספר שגיאות בכוונה בקטע קוד שכתבתי ב-C#, כדי לבחון האם הוא ידע לזהות היכן השגיאות בקוד. לא רק שהוא ידע בדיוק כיצד לתקן אותן, אלא גם סיפק הסבר מפורט: ואף נתן לי את הקוד באופן מלא לאחר תיקון: מי שיוצר תוכן יכול להשתמש בו לכתוב פוסטים בנושאים מגוונים. באמת שניסיתי כמעט את כל האופציות, מכתיבת שירים על החברה שאני עובד בה לכתיבת מאמר בתחום הבינה המלאכותית.
בדוגמה הבאה ביקשתי ממנו לכתוב פוסט ל-לינקדאין (LinkedIn) בתחום הסייבר ואבטחת המידע.
להלן
צוותי ה-DevOps והסייבר התחילו להשתמש בו ולהריץ בדיקות ואף לכתוב אוטומציות. אין לי ספק שגם המפתחים יהיו הבאים בתור.
הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות וארכיטקט ראשי בקינדריל
04/01/23 15:33
10% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ענקית טק עולמית נוספת עומדת בפני גל פיטורים: הפעם זו סיילספורס, שתיפרד מ-10% מהעובדים שלה ותסגור משרדים. החברה הודיעה על המהלך היום (ד') וטענה כי גייסה "יותר מדי עובדים" לאחר העלייה של תקופת הקורונה. כמו בחברות אחרות, סיילפורס מבצעת את המהלך על רקע המצב הכלכלי העולמי. בשלב זה לא ידוע האם הפיטורים יבוצעו גם בישראל.
מדובר בפיטורים בקנה מידה גדול ובמהלך ארוך טווח: החברה מעסיקה 80 אלף עובדים, מה שאומר ש-8,000 עובדים ייפרדו ממשרותיהם. במסמך שהגישה לרגולטור בארצות הברית ציינה סיילספורס כי המהלך יסתיים עד לתום שנתה הכספית 2024, וכי סגירת המשרדים שיוחלט כי ייסגרו תבוצע עד לשנתה הכספית 2026. סיילספורס מעריכה כי המהלך יחסוך לה בין 1.4 מיליארד ל-2.1 מיליארד דולר.
הפיטורים וסגירת המשרדים מגיעים על רקע דרישה של בעלי מניות בסיילספורס להגדיל את הרווח השולי שלה. לצד זאת, במייל שכתב לעובדים ציין מנכ"ל החברה, מארק בניוף, כי "הסביבה נותרה מאתגרת והלקוחות נוקטים גישה שמרנית יותר בהחלטות הרכישה שלהם. ההכנסות שלנו עלו במהלך הקורונה וגייסנו יותר מדי אנשים, כאשר אנחנו עומדים בפני שפל כלכלי. אני לוקח על זה אחריות". באוגוסט האחרון החברה דיווחה כי מספר העובדים שלה זינק בשנה שלפני כן ב-36%. בחמש השנים האחרונות היא כמעט שילשה את כוח האדם שלה.
ענקית ה-CRM והענן מחזיקה בישראל שלושה מרכזי פיתוח – בתל אביב, בנצרת ובפתח תקווה. הם מתבססים על רכישת שש חברות שסיילספורס ביצעה בארץ. בין היתר, היא קנתה ב-2018 את דטורמה באקזיט ענק של כשלושה מיליארד שקלים.
קצב גידול איטי בהכנסות ועזיבות בכירים
המצב הכלכלי של סיילספורס מאתגר: החברה רשמה ברבעון השלישי האטה בקצב הגידול בהכנסות, שעמד על 14% לעומת 22% ברבעון השני. כמו כן, המנייה שלה צללה בשנה האחרונה ב-47%. כמו כן, כמה בכירים עזבו את החברה באחרונה, בהם המנכ"ל המשותף, ברט טיילור, ומנכ"ל סלאק, סטיוארט באטרפילד.
במכתב של בניוף צוין כי העובדים יקבלו פרטים נוספים על מהלך הפיטורים עוד היום, וכי המפוטרים יקבלו שכר בחמשת החודשים הקרובים, בממוצע, כמו גם הטבות נוספות, ובהן ביטוח בריאות ואפשרויות למציאת עבודה חדשה. עוד ציין המנכ"ל במכתב כי העובדים שיפוטרו מחוץ לארצות הברית יקבלו הטבות דומות, בהתאם לחוקים המקומיים.
יצוין שמדובר בהודעה שנייה של סיילספורס בחודשיים על פיטורים, אם כי בפעם הקודמת הנתון היה יותר קטן: החברה ציינה כי היא פיטרה אז פחות מ-1,000 מעובדיה.
04/01/23 14:49
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אנבידיה הכריזה לקראת תערוכת CES 2023, שתיפתח רשמית מחר (ה'), על מוצר שמהווה חיבור בין עולם הגיימינג ליקום של הרכבים החכמים. מדובר בשירות המשחקים שלה, GeForce Now, שיושק בקרוב ברכבים של שלוש חברות: יונדאי, היצרנית הסינית BYD והחברה השבדית פולסטאר. מדובר בחברות שלפי אנבידיה משתמשות במערכות ה-DRIVE שלה כבסיס למחשוב ולמערכות הבידורפורמציה (הלחם של המילים בידור ואינפורמציה) ברכבים שלהן.
המוצר המדובר יאפשר להזרים משחקים בזמן אמת, כדי לספק חוויית משחק מלאה במסכים השונים שמשולבים ברכב, כשהכוונה היא בעיקר לזמן ויכולות משחק לילדים. באנבידיה טוענים שהמערכת תוכל לספק היצע של יותר מ-1,000 כותרים מחנויות המשחקים המקוונות המובילות בשוק – כולל משחקים של סטים ושל אפיק גיימס.
החברה גם חתמה על הסכם עם פוקסקון, יצרנית הציוד המוכרת היטב, בעיקר של אפל. החברה תפתח עבורה פלטפורמות רכב אוטומטיות ואוטונומיות המבוססות על יחידות הבקרה DRIVE Orin, וכן מערכות לרכבים חשמליים, שיהיו מבוססות על פלטפורמת DRIVE Hyperion של החברה.
"שיתוף הפעולה שלנו עם פוקסקון יציע לחברות OEM אפשרות לפתח מערכות נהיגה חכמות, והיא תשמש כספקית ברמה עולמית, שיכולה לייצר בקנה מידה גדול את פלטפורמת DRIVE Orin", אמר רישי דהל, סגן נשיא לפיתוח עסקי בתחום הרכב של אנבידיה. "ההחלטה של פוקסקון להשתמש במערך החיישנים של DRIVE Hyperion עבור הרכבים החשמליים שתייצר תסייע להאיץ את דרכם של הרכבים לייצור מבלי לפגוע בבטיחות, באמינות ובאיכות".
04/01/23 16:38
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מתקפות הסייבר גברו בשנים האחרונות, וארגונים ממגזרי הבריאות והתשתיות הקריטיות חוו יותר ויותר מהן, בין השאר בשל הגידול במתקפות הכופרה והרוגלה. גם למגפת הקורונה היה חלק בכך: היא הגבירה את המוטיבציה של ההאקרים לתקוף, בפרט בתי חולים וארגוני בריאות נוספים.
בשנה החולפת, פקידים ומחוקקים במדינות שונות התמקדו יותר מבעבר בעולם הגנת הסייבר, וביקשו לאבטח את המגזרים הקריטיים, איש איש במדינתו, מפני האיומים הגוברים. הנושא צפוי להמשיך לתפוס את מרכז הבמה השנה, כיוון שרבים מאותם איומים נמצאים במגמת הסלמה, בעוד שתחום הגנת הסייבר מתמודד עם מחסור כרוני, מתמשך וגדל בכוח אדם מקצועי בהגנה.
המתקפות העיקריות שכוונו בשנים האחרונות כלפי ארגוני בריאות היו כופרות, כשההאקרים טרגטו אותם במטרה לקבל גישה למידע רגיש, כמו נתוני מטופלים ומחקר וטכנולוגיה רפואיים. האיומים הפעילו פעמוני אזעקה בוושינגטון: בסתיו האחרון, מארק וורנר, יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, הזהיר כי "מתקפות סייבר עלולות להוביל לעיכובים בטיפול ואף למוות של חולים". עוד באותו החודש אמרה אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן לתחומי סייבר וטכנולוגיות מתפתחות, כי "ממשל ביידן מתמקד באופן בלתי פוסק באבטחת המגזרים הללו – במיוחד אלה שבהם שיבושים עלולים להוביל לסכנות, כמו בבתי חולים, תעשיית הנפט, הגז והכימיקלים. הדאגות שלנו התפתחו למקום שבו אנחנו הכי מודאגים מהידרדרות או שיבוש של שירותים קריטיים".
"לחשוב ברצינות על הצפנה"
לדברי שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל, "ארגונים יצטרכו לחשוב בעתיד הקרוב יותר מאי פעם על הצפנת נתונים. שחקנים זדוניים יהפכו למתוחכמים יותר ויותר, וארגונים יצטרכו להיות מתוחכמים בכל הנוגע לפתרונות האבטחה שלהם".
שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור
הוא הוסיף כי "אם נרצה לתכנן מטוס צבאי, מה שיכול לקחת יותר מעשור, המטוס ייכנס לשירות ויפעל במשך 20 שנה, וכל הנתונים הקשורים אליו ולמשימות שלו יישארו מסווגים למשך 20 השנים שאחרי שהוא ידומם את המנועים. המשמעות היא שמדובר בנתונים שיצטרכו להישמר במשך 50 שנה לפחות. תקופה זו היא ארוכה מאוד ומאפשרת הרבה הזדמנויות לחדירות של גורמים זדוניים לנתוני אותו מטוס. לכן, עלינו לחשוב, כבר כיום ובמשנה זהירות, כיצד נגן על הנתונים כדי למנוע גניבות מידע. זה מצריך טכניקות של קידוד מורכב יותר".
פרייס ציין ש-"המשמעות של האתגרים העכשוויים המוצפים לפתחם של הארגונים היא שעמידות מפני תקיפות סייבר חשובה הרבה יותר מאשר בעבר. לכן, ארגונים יידרשו להגנה מסביב לשעון ולהתאוששות מהירה של המידע שלהם. השאלה אינה עוד 'האם' הם יותקפו, אלא 'מתי' ובאיזו תכיפות. בעבר, אסטרטגיית אבטחת הסייבר התמקדה בלצפות את ההתקפה, אך היום ומחר אנחנו שמים ונשים יותר דגש על תגובה ועל התאוששות לאחר ההתקפה. גילוי, הגנה וריפוי תהיינה מילות המפתח בהקשר זה בשנת 2023".
גיוס של ה-האקטיביסטים
מתקפות הסייבר על כלל מגזרי התעשייה גדלו ב-28% ברבעון השלישי של 2022 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2021, וחוקרי צ'ק פוינט צופים המשך ועלייה חדה של כל סוגי המתקפות ברחבי העולם השנה. הם הסבירו כי "הגידול נובע מהעלייה בניצול כופרות, לצד גיוס של ה-האקטיביסטים (הלחם של המילים האקרים ואקטיביסטים – י"ה) על ידי מדינות, כחלק מסכסוכים בינלאומיים".
לפי חוקרי ענקית הגנת הסייבר ואבטחת המידע הישראלית, "בשנה האחרונה ה-האקטיביזם שינה את פניו: מקבוצות פעילים בעלי אג'נדות חברתיות, הן הפכו לקבוצות תקיפה מגובות על ידי מדינה. ככאלה, הן הפכו למאורגנות ומתוחכמות יותר. קבוצות שכאלה תקפו באחרונה מטרות בארצות הברית, גרמניה, איטליה, נורבגיה, פינלנד, פולין ויפן. המתקפות האידיאולוגיות הללו ימשיכו לגדול ב-2023".
עוד העריכו בצ'ק פוינט כי "מצוקת כוח האדם בקרב מגני סייבר בעולם גדלה ב-2022 ביותר מ-25%. צוותי האבטחה של הארגונים יתמודדו עם לחץ הולך וגובר בעבודתם, ככל שהמחסור בכוח העבודה של מגני הסייבר בעולם, שעומד כיום על 3.4 מיליון איש, יגדל עוד יותר".
"הקונסולידציה חשובה", ציינו החוקרים. "נדרש צמצום של המורכבות כדי להפחית סיכונים: לארגונים יש רשתות ופריסות ענן מורכבות ומפוזרות יותר מאי פעם, בין השאר בשל מגפת הקורונה. צוותי האבטחה צריכים לאחד את תשתיות ה-IT והאבטחה שלהם, כדי לשפר את ההגנות שלהם ולהפחית את עומס העבודה המוטל עליהם, על מנת להיערך מפני האיומים. יותר משני שלישים ממנהלי אבטחת המידע בארגונים אומרים שעבודה עם פתרונות הגנה של פחות ספקים תגביר את רמת האבטחה של החברה שלהם".
לחלק הראשון לחצו כאן, ולזה השני – כאן.
04/01/23 16:16
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אינטל הגיעה לתערוכת CES 2023, שתיפתח מחר (ה') רשמית, עם אקדחים שלופים, כשהיא מכריזה על עשרות מעבדים חדשים לשוק המחשבים. זו הייתה ההכרזה המשמעותית ביותר של אינטל בדור הנוכחי, ה-13, של מעבדי ה-Core, שמכסה את כל מרחב המחשוב האישי. במורד הדרך, בהמשך השנה, מחכה, כמו בכל דור, סבב ריענון, ובהמשך היא צפויה להכריז על הדור ה-14 של המעבדים. בקיצור, מדובר בפרויקט מתמשך.
כמו בכל חברה, כשיש פרויקט – מישהו צריך לעמוד בראשו. במקרה הזה מדובר בעמית נאור, שזו לו הפעם הראשונה שבה הוא מנהל פרויקט שמוביל מעבד חדש של אינטל אל השוק העולמי. "כבר ניהלתי פרויקטים שונים באינטל אבל בתחום הזה אכן, זו פעם ראשונה. זה מעניין מאוד, יש הרבה מאוד אתגרים, ומתנהלים מול קבוצה לא קטנה של אנשים – אבל אני אוהב לעבוד עם אנשים, כי אחרת לא הייתי מנהל פרויקט ולא מנהל בכלל", הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים.
פיתוח בתקופה הקשה ביותר של הקורונה
אחד ההיבטים המעניינים בפיתוח של הדור ה-13, שנקרא Raptor Lake, היה העובדה שרובו התרחש לאורך התקופה הקשה ביותר של מגפת הקורונה. זה היה מאתגר במיוחד בין היתר לאור העובדה שחלק מקבוצת הפיתוח שאליה שייך נאור נמצאת בכלל בבנגלור שבהודו.
"אנחנו יודעים לעבוד, אבל אנחנו גם נוהגים להיפגש הרבה ונוסעים הלוך וחזור כדי לבצע סקירות מצב. כל זה לא קרה בזמן הפיתוח של Raptor Lake, כי אף אחד לא נסע לשום מקום. הסיליקון הראשון הגיע עדיין בתקופת הקורונה הקשה, וההדלקה הראשונה שלו בוצעה בסוג של עבודה מרחוק. בדרך כלל, כשמגיע סיליקון חדש, כל האנשים הרלבנטיים אצלנו מתקבצים במעבדה אחת להפעלה. הפעם ההפעלה בוצעה מכמה מקומות בעולם בבת אחת בעולם – וזה הצליח", הוא נזכר.
שלומית וייס, סגנית נשיא ומנהלת כללית לתחום ה-Design Engineering באינטל, בחשיפה העולמית של הדור ה-13 בישראל. צילום: פלי הנמר
המצב הנוכחי בשוק שונה מאוד ממה שהכרתם ויש לכם תחרות עיקשת מול המעבדים מבית AMD ואפל. מה זה עושה, גם ברמה האישית?
"אכן, היינו רגילים למצב שבו עולם השבבים והמעבדים הוא למעשה אינטל, את מה שעשינו עשינו טוב ולא הייתה ממש תחרות. עם הזמן נכנסה תחרות, וזה לא סוד שלאינטל היו קשיים ואתגרים בשנים האחרונות, בעיקר בכל מה שקשור לתהליך הייצור. זה אפשר למתחרים לקחת חלק מהנתח שוק שלנו. יש אנשים שמתקשים עם התחרות ורואים אותה כקושי, אבל אני רואה בזה אתגר – וזה מה שאני מנסה להעביר לאנשים שעובדים אתי. זו פחות חוכמה להיות מלך הגבעה כשאין אף אחד באזור, ויותר מעניין כשבאמת יש לך תחרות, ואתה צריך להילחם קשה כדי להיות מלך ההר ולהבין שאתה באמת ובתמים צריך להפיק מעצמך את הטוב ביותר ולצאת מגדך כדי להביא למעבדים חדשנות ולנצח בתחרות".
האם אתה בטוח שאתם מספקים את זה?
"הדור 13 הוא לא מהפכה, כי הוא מבוסס במידה רבה על הארכיטקטורה ההיברידית המוצלחת של הדור ה-12 – מעבדי ה-Alder Lake, אבל מה שניסינו לעשות זה לתת משמעותית יותר תחת אותה מעטפת הספק, ואני חושב שמאוד הצלחנו בזה והבאנו את השיפורים שצריך. ההישג הוא שהצלחנו בעבודה בריבוי נימים לתת הרבה יותר ביצועים, באזור ה-40%, ועדיין תחת אותה מעטפת הספק – וזה הישג גדול. יש עוד מדד חשוב, שבו אנחנו ממשיכים להוביל: הביצועים של ליבה יחידה, מהם הביצועים שיכול המעבד לספק כשהוא רץ במהירות מרבית עם נים יחיד של עבודה. כך שניתן לומר שבהחלט הצלחנו".
האם העבודה על מעבדי הדורות ה-12 וה-13 חיזקה עוד יותר את המעמד של אינטל ישראל בתוך אינטל העולמית?
"אני בטוח בזה, כי הדור ה-12 היה ממש מהפכה והדור ה-13 מאפשר לראות איך ניתן להביא, שנה אחרי שנה, מוצר באיכות גבוהה ביותר. זה מאוד חשוב ומוערך בהנהלה של התאגיד, וזה מאוד חשוב לישראל".
אתה לא מרגיש לפעמים שזמן המחזור של הדורות השנים קצר מדי? אין לך הרגשה שזה קצת מוגזם?
"זאת שאלה טובה, והיא עולה לפעמים אצלנו במסדרונות. המציאות והתחרות מביאות אותנו למצב הזה. אני לא יודע אם יש דרישה מצד הלקוחות למעבד חדש בכל שנה או שאנחנו מפתחים את המעבד בכל שנה ומשכנעים את האנשים שהם צריכים את זה, אבל זו שאלה שהיא יותר פילוסופית מטכנולוגית, אני חושב. והיא עולה לא רק אצלנו, והתחרות היא הוכחה לכך. החברות השונות מוציאות מעבדים חדשים בקצב הזה ועדיין, אנשים קונים".
04/01/23 17:41
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שילוב נשים חרדיות בהיי-טק, ולא רק, כרוך בלא מעט אתגרים שצריך להתגבר עליהם – מעבר לכישורים המקצועיים שלהן. עד לקורונה, כשהענף עבד כמעט רק במרחב הפיזי והעבודה מהבית או ההיברידית הייתה נחלתם של יחסית מעטים (באחוזים, לאו דווקא במספרים), האתגר היה מורכב, משום שהוא חייב את המעסיקים להתאים את תנאי העבודה לצרכים המיוחדים של הנשים החרדיות. זה חסם בפניהן לא מעט מקומות עבודה, ובמידה לא מעטה מנע את ההתקדמות שלהן במקומות העבודה הקיימים. הקורונה לימדה את העולם, ובכלל זה את המגזר החרדי, שאפשר לעבוד בחברות הכי מתקדמות ובעבודות הכי מורכבות מבלי הצורך להיות פיזית במשרד.
על הגל הזה רוכבות כיום כמה חברות IT ישראליות, שמסייעות לנשים חרדיות להשתלב בעבודה בענף, להיות חלק מצוותי פיתוח מתקדמים, ואף לעלות בסולם התפקידים ולהגיע לדרגי ניהול.
אחת הנשים שעוסקות בזה בשנה האחרונה היא מיה קוגלר, מנכ"לית 3Base מקבוצת וואן. החברה מעסיקה נשים חרדיות שמוצבות מטעמה בחברות היי-טק, כאשר רובן עובדות מרחוק, וחלק מהן מגיעות פיזית למשרדים – לעיתים רחוקות.
מהתיאטרון להיי-טק
קוגלר נולדה למשפחה ציונית דתית מראשון לציון, למדה באולפנה, שירתה בצה"ל ולאחר מכן עשתה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בר אילן. כסטודנטית היא עבדה במחלקת שירות הלקוחות של תיאטרון הבימה, ושם היא הכירה את המנכ"ל דאז, יעקב אגמון ז"ל, והפכה לעוזרת שלו. לאחר מכן היא החלה לעבוד כרכזת גיוס בחברת ייעוץ ארגוני, ומשם התקדמה לתפקידים ניהוליים מגוונים בחברות טכנולוגיה. בין היתר, קוגלר שימשה כמנהלת מגזר ממשלה בקבוצת אמן וכמנהלת תחום השירותים המנוהלים בדלויט – התפקיד שבו היא עבדה לפני מינויה למנכ"לית 3Base.
בתפקידה הנוכחי רואה קוגלר מעין סגירת מעגל ושליחות, בהכירה את המורכבות הרבה שקיימת סביב הסוגייה של שילוב נשים חרדיות בהיי-טק. "הדגש הוא לתת לאותן נשים את המעטפת השלמה כדי שהן תוכלנה להשתלב בעבודה, בתנאים שהן צריכות", היא ציינה.
3Base מעסיקה 60 נשים חרדיות שמוצבות לעבודה אצל לקוחות, והן מהוות חלק מצוותי פיתוח ברמות הכי גבוהות. חלק מהן אף מכהנות בתפקידי ניהול של צוותי פיתוח ותוכנה. אותן נשים מוצבות בארגוני היי-טק בעולמות שונים, בהם פינטק, גיימינג, סטארט-אפים וגם במחלקות בשוק הארגוני.
"הקורונה הפכה את תפיסת העולם של החרדים לגבי תעסוקת נשים"
קוגלר סבורה ש-"הקורונה הביאה למהפך בתפיסת העולם של החרדים לגבי תעסוקת נשים. היא עברה בעקבות הקורונה מהפך שלם, יחד עם התפיסה של הקהילה החרדית לעבודה באופן כללי ולחשיפה לאינטרנט. עד למגפה, הנשים היו הולכות למקום עבודה מסוים, עובדות שם וחוזרות הביתה. מחשב ואינטרנט לא היו בבתים. המגפה יצרה גם אצל החרדים את התובנה שאפשר לעבוד במקומות עבודה אבל לא חייבים להיות שם פיזית, ושינתה לגמרי את הגישה של הרבנים והסביבה החרדית להכנסת מחשב הביתה ולגלישה באינטרנט".
לדבריה, "השינוי התפיסתי קרה וקורה גם אצל הלקוחות. כיום, בניגוד לעבר, הם מוכנים לקבל את העובדה שהם יכולים להעסיק עובדים מרחוק, בין היתר נשים מהמגזר החרדי, שנחשבות לעובדות בעלות רמה גבוהה".
הנשים החרדיות שהחברה מציבה אצל הלקוחות שלה נשלחות אליהם לאחר תהליך של מיון וליווי מקצועי פנים ארגוני, על ידי עובדות מנוסות ו-ותיקות יותר. "אנחנו מקבלים נשים שסיימו תואר הנדסאי או תואר ראשון במדעי המחשב, כולל מסלול ייעודי שקיים באוניברסיטה הפתוחה", אמרה קוגלר. "לאחר שהן מתקבלות הן מלוות על ידי מנהלות ואנשי טכנולוגיה, כך שהשילוב שלהן בצוותי הפיתוח קל יותר". היא הדגישה כי בניגוד למה שייתכן שיהיו כאלה שיחשבו, אותן נשים הן לא ג'וניוריות (השוק לא דורש כעת עובדים.ות ג'וניורים.ות), אלא הן "יחסית בשלות להתחיל לעבוד, ומבחינת המעסיקים זה יתרון גדול".
"בניגוד למה שחושבים, הנשים החרדיות יודעות לדרוש"
ההאטה הכלכלית בעולם, שהביאה לפיטורים גם בחברות היי-טק ישראליות, מיטיבה עם חברות IT כמו זו שקוגלר מנהלת. "אנחנו בהחלט מרגישים את ההשפעה של המצב", היא אמרה. "חברות הפסיקו לגייס בעצמן, אבל הן מוציאות החוצה פרויקטים ומגייסות עובדות חרדיות באמצעות חברות כמונו, שחלקן עובדות על בסיס פרויקטלי – מה שמקל על אותן חברות מבחינת הוצאות שכר וכוח אדם. הנשים הן עובדות שלנו לכל דבר, וכשהן מסיימות במקום עבודה אחד, אנחנו מניידים אותן למקום אחר".
קוגלר מבקשת לנפץ את הסטיגמה שלפיה מעסיקים מסכימים להעסיק נשים חרדיות בגלל השכר הנמוך שהן מקבלות. "זה כבר לא קיים", לדבריה. "כחלק מהשינוי התפיסתי והתרבותי בעקבות הקורונה, הן משתכרות את השכר שמקובל באותו התחום – הרבה יותר גבוה ממה שהן היו רגילות לפני המגפה. ועוד משהו: הן יודעות לדרוש".
3Base היא לא החברה היחידה שמסייעת לנשים חרדיות להשתלב בשוק. מה מבדל אותה מהחברות האחרות?
"ה-DNA של החברה, שמסתכל קודם כל על העובדת, מבין את הצרכים שלה וסביב זה תופר לה את הפתרון. בידול נוסף שלנו הוא שאנחנו מציבים את הנשים במקומות עסודה שהם רק ההתחלה של הקריירה שלהן ולא כג'וניוריות, שאחר כך אין לזה המשך. יש נשים שמועסקות דרכנו שמגיעות לתפקידי ניהול צוותים".
קוגלר שואפת להגדיל את מספר הנשים החרדיות ש-3Base מעסיקה, "אבל לא רק עבור החברה. אני רואה בזה משימה לאומית חשובה ביותר, שתורמת לכלל החברה הישראלית".