זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
28/02/23 18:15
13.04% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יצרנית המעבדים והשבבים מדיה-טק הציגה לקראת תערוכת הסלולר העולמית MWC, שמתקיימת השבוע בברצלונה, את מה שיכול להוביל למהפכה בשימוש בסמארטפונים: תקשורת לוויינית לכולם, ובעצם לא רק לטלפונים.
למרות הפריסה הרחבה של רשתות תקשורת סלולרית ברחבי העולם, עדיין יש הרבה מאוד מקומות שבהם אין נגישות לתקשורת כזו, כך שיש צורך בטלפונים לווייניים יקרים כדי לשמור על קשר. אפל אמנם שילבה שבב לווייני בחלק ממכשירי ה-iPhone 14 שלה, אך במקרה הזה ניתן לשלוח רק הודעות מוגדרות מראש בשעת חירום, כשהתקשורת היא חד כיוונית.
הפתרון שמציעה מדיה-טק מתאים לשילוב בכל טלפון, ללא קשר לזהות של יצרנית המעבד הראשי, והוא יאפשר תקשורת דו כיוונית.
השבבים שהוצגו והתקנים שהם מבוססים עליהם
השבב הראשון שהציגה החברה, MT6825, אמור להגיע לשוק כבר בקרוב, והוא מבוסס על תקן lot-NTN, שנחשב לאיטי ומיועד לשליחת הודעות טקסט, אולם מאפשר חיבור כמעט מכל נקודה על פני האדמה. הוא מאפשר לשלוח את הודעות הטקסט בשני הכיוונים, בלי צורך בריענון ידני כדי לראות אם יש הודעה חדשה.
שני טלפונים שבהם הרכיב הלווייני הזה כבר משולב, ואמורים להגיע בקרוב לשוק, הם Defy-2 של מוטורולה ו-S75 של CAT, שהם טלפונים מוקשחים שמיועדים לתפעול בתנאי שטח קשים.
במקביל מפתחת מדיה-טק רכיב לווייני נוסף, הפעם בתקן NR-NTN, שמאפשר לבצע שיחות טלפון ו-וידיאו, ולשלוח תמונות. אולם, החברה תשיק את הרכיב רק לאחר שתהיה פריסה מספקת של לוויינים שתומכים בתקן זה.
"תקשורת לוויינית דו כיוונית בטלפונים ובמכשירים אחרים תוביל אותנו לעידן חדש של קישוריות ותפתח בפנינו אפשרויות חדשות בתחומים רבים ושונים", אמר ג'יי סי הסו, סגן נשיא ומנכ"ל היחידה העסקית לתקשורת אלחוטית של מדיה-טק. "השבבים שלנו מבוססים על תקן 3GPP NTN הפתוח, והם יכולים להשתלב בכל טלפון דגל, כדי לספק חוויית קישוריות לוויינית חלקה".
28/02/23 13:08
8.7% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"מחשוב הענן הפך להכרח. אולם, המעבר לענן כרוך בעלויות מורכבות, ולארגונים רבים יש תשתיות מונוליטיות שלא בנויות אליו או אפליקציות מסורתיות שדורשות התאמה במעבר. הענן דופק בדלת של כל מנמ"ר ומנמ"רית, וכולם נדרשים 'לתת את הנתח' שלהם לקלאוד – מי ברצון ומי בשל דרישת הנהלה", כך אמר משה שובה, סמנכ"ל הטכנולוגיות של דל ישראל.
שובה ציטט מחקר של דלויט שלפיו כ-85% מהארגונים עברו לעבוד בתצורת מחשוב ענן, עם עבודה מול לפחות שני עננים ציבוריים. נתון נוסף מראה שכחמישית מהארגונים נמצאים בחמישה עננים שונים. "מצב זה, שבו חלק מתשתיות הפיתוח נמצאות בענן של אמזון והאחרות בזה של מיקרוסופט, למשל, יוצר אתגרים של מורכבות וניהול", אמר. "התהליכים הם מונוליטיים ואינם אוטומטיים, והאתגר הוא לעשות אותם כאלה. אתגר נוסף מגיע מהבחירות של המנמ"ר: אין יצרן אחד שיש לו את 'הטוב מכל העולמות' (בסט אוף בריד), ולכן עליו לפעול בכמה עננים", אמר שובה. "אתגר נוסף", ציין, "נובע מהעובדה שארגונים רבים החלו במימוש אסטרטגיה של ענן תחילה, כי הוא מביא לצמצום עלויות התפעול ומאפשר לארגונים להתקדם ולפעול מהר. אלא שבפועל הסתבר שהמעבר כרוך בעלויות שמכבידות על הארגון, וכדי לענות על הצורך לפעול בסביבת העבודה ההיברידית נדרש מודל IT היברידי".
לדברי שובה, "ארגונים שכבר עשו הגירה שכזו והחלו לפעול בגישה היברידית דיווחו על חיסכון משמעותי בעלויות. על אף שלענן הציבורי יש יתרונות רבים, מנמ"רים רבים מבינים שהוא לא בהכרח הפתרון הרצוי לכל מצב. החלק הארי של הארגונים מחפשים פתרון שישלב בין זריזות הענן הציבורי והגמישות לבחור את הענן המתאים, פרטי או ציבורי, עבור כל עומס עבודה. זאת, תוך מיטוב העלויות ותכנות מדויק של ההוצאות".
תשתית APEX
"המענה לרוב האתגרים הללו הוא תשתית APEX – שירות וטכנולוגיה משולבים", אמר שובה. "השירות הוא צריכה ב-'סגנון' של ענן, משמע – תשלום מבוסס צריכה בפועל, עבור כלל סוגי העבודה: און-פרם, אירוח והעננים לסוגיהם. אנחנו מציעים לארגונים פלטפורמה שמשלבת את פישוט הפעילות עם גמישות ויכולת בקרה אמיתית. כך ניתן לנהל סביבה מרובת עננים באופן אחוד ומרכזי".
הוא הסביר ש-"המודל מציע פתרונות מנוהלים, מבוססי ענן ומותאמים אישית. תשתית APEX נפרסת בחצר הלקוח ויש אפשרות של יצירת סביבה שמופעלת על ידינו. בדרך זו, המנמ"ר.ית מנהל את המשאבים באמצעות פורטל ניהול והלקוחות משלמים רק על מה שהם צורכים. כך, ארגונים מקבלים ערך משמעותי – בשל הפעלת ארכיטקטורה מקומית, במודל תשלום גמיש, עם יכולת לבנות סביבות בעלות פונקציונליות חזקה, לצד שירותים מנוהלים של טכנולוגיות".
"השירות שאנחנו מציעים מתבסס על קטלוג שמאפשר בקרה, פשטות ואג'יליות, לצד שליטה בתפעול ובהוצאות, תוך ניהול מבוסס הקצאת משאבי IT חכמה, עם מעקב אחרי הצריכה בפועל. אנחנו משיגים זאת תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עם אינטל – לאספקת פתרונות אג'יליים לארגונים שמקדימים לאמץ טכנולוגיות חדשות. כך ניתן להציג הרבה יותר טכנולוגיות חדשניות, ובתוך זמן קצר, להרחיב את קיבולת ה-IT במהירות ולספק משאבים בהתאם לדרישות העסקיות והפיתוחיות, שמשתנות ללא הרף. אחד היתרונות הגדולים שאנחנו מציעים הוא במענה מבוסס חיזוי, שצופה את ההוצאות מראש", ציין שובה.
"השירות יופעל בישראל בשבועות הקרובים, עם כמה אפשרויות להפעלת המודל, כשאחת מהן היא הפקדת הניהול ברשותנו, בעוד המנמ"ר מתפעל את הסביבה ומכניס עוד שירותים לפי צורכי הארגון. עבודה במודל זה מפשטת את העיסוק בתשתיות ומשחררת אנשים לעסוק בליבה העסקית של הארגון. אנחנו מציעים שני יתרונות מרכזיים: הטמעה פשוטה יותר בהשוואה למעבר לענן עצמו וצמצום ההוצאות התפעוליות. עד סוף 2023 כבר יהיה לנו מגוון לקוחות בישראל שיעבדו במודל זה – מהם ארגונים גדולים ומוכרים", אמר.
28/02/23 15:59
7.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק, יזם הטכנולוגיה המפורסם ביותר בעולם כיום, כנראה רוצה להקים מעבדת מחקר לבינה מלאכותית משלו, שמטרתה העיקרית – בניית כלי שיתחרה בצ'אטבוט המצליח ChatGPT מבית OpenAI.
המגזין The Information שוחח באחרונה עם אנשים בעלי ידע ישיר על היוזמה, שסיפרו כי מאסק כבר גייס ליוזמה את חוקר הבינה המלאכותית ועובד DeepMind עד לא מזמן, איגור בבושקין. כזכור, עבודה כחוקר ב-DeepMind היא סעיף נכבד ברזומה. חברת המחקר בתחום ה-AI, שנוסדה בשנת 2010 בבריטניה, הפכה לחלק מאלפבית, החברה האם של גוגל. DeepMind מעורבת במגוון פרויקטים שמשתמשים בטכנולוגיות AI לפתרון בעיות עולמיות, ויש לה מרכזי מחקר בלונדון, קנדה, צרפת וארה"ב.
לדברי יודעי הדבר, מאסק פנה לחוקרים שונים בתחום הבינה המלאכותית בשבועות האחרונים, על מנת להקים מעבדת מחקר חדשה שתפתח אלטרנטיבה ל-ChatGPT של OpenAI. הכלי ChatGPT הוא בוט שיחה מבוסס AI, שמייצר תשובות אנושיות המבוססות על מידע שהוא מוצא אונליין ומספק מענה מושכל לשאלות של משתמשים. הוא גם נחשב ככלי מתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (Generative AI), שמסוגל על סמך תיאור פשוט לייצר תוכן מותאם לצרכי המשתמש, למשל הוא יודע לכתוב סיפורים, שירים, פוסטים ואפילו קודים. ChatGPT is scary good. We are not far from dangerously strong AI.
— Elon Musk (@elonmusk) December 3, 2022 מה חושב מאסק על AI?
מאסק היה אחד המייסדים של OpenAI בשנת 2015. כבר אז, מאסק והבוס הנוכחי של OpenAI, סם אלטמן, איחדו כוחות בכוונה לבצע מחקר עומק בתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, ב-2018, מאסק עזב את דירקטוריון החברה לאחר ארגון מחדש, ולפי הדיווחים כדי למנוע כל קונפליקט עתידי, משום ש-טסלה שהיה מנכ"לה, התרחבה לתחום הבינה המלאכותית, בניסיון לבנות כלי רכב אוטונומיים.
אפשר שכעת – לנוכח הצלחת הכלי החדשני של OpenAI – שכבר זכה לתמיכה בהיקף של כ-10 מיליארד דולר ממיקרוסופט ושולב במנוע החיפוש שלה, בינג, כמו גם בשירותה ענן של Azure – מאסק מתחרט ומנסה לשוב ובגדול לזירת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. בכל אופן, על פי הדיווחים, הפרויקט הזה עדיין בחיתוליו ולכן אין עדיין יכולות לספר על תוכניות קונקרטיות הכרוכות בו. עם זאת, לפי The Information, בבושקין אמר שהוא כבר שוחח עם מאסק על הקמת צוות.
מאז ש-ChatGPT הגיח לעולם והושק באופן ראשוני ב-30 בנובמבר 2022, מנכ"ל טוויטר, טסלה, SpaceX וחברות רבות אחרות, דיבר באופן קבוע על נושא הבינה המלאכותית ואף שיבח את הכלי החדש. מאידך מאסק גם נהג בעבר להשמיע דברים בגנות הבינה המלאכותית, וטען שהיא גם עלולה להוות "סיכון גדול יותר לחברה מאשר מכוניות, מטוסים או תרופות".
גם כיום מאסק לא נשמע יותר מדי עקבי בנוגע לתחום. בדצמבר, בתגובה לציוץ של אלטמן, כתב מאסק: "ChatGPT טוב להחריד. אנחנו לא רחוקים מ-AI חזקה בצורה מסוכנת".
בינואר הגיב מאסק לציוץ שבישר כי "ChatGPT של OpenAI עבר את בחינת הרישוי הרפואי של ארצות הברית" והשיב לציוץ במילים: "אני בטוח שהכל יהיה בסדר".
השבוע הגיב מאסק, הבעלים והמנכ"ל של טוויטר, לציוץ שבישר כי "ChatGPT של OpenAI עבר את בחינת הרישוי הרפואי של ארצות הברית". מאסק השייב לציוץ במילים: "אני בטוח שהכל יהיה בסדר". I’m sure everything will be fine
— Elon Musk (@elonmusk) January 29, 2023 בזמן האחרון הוא הצהיר מאידך כי "AI הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על עתיד הציוויליזציה". בפסגת הממשל העולמי בדובאי, שבה השתתף, אמר מאסק שהבינה המלאכותית היא עניין חיובי ושלילי גם יחד. לדבריו, מדובר בהבטחה ויכולת גדולות, אבל "עם זה מגיעה סכנה גדולה", כך דיווח הניו יורק פוסט.
28/02/23 16:14
7.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ד"ר דורית דור, שב-27 השנים האחרונות ניהלה את ארגון המוצרים והמו"פ של צ'ק פוינט, עברה תפקיד בחברה ומונתה לסמנכ"לית הטכנולוגיות – כך הודיעה ענקית האבטחה והסייבר הישראלית היום (ג'). בנוסף, היא תהיה יו"רית Check Point Rockets – היחידות של החברה שעוסקות בתחומים בעלי צמיחה מואצת.
נטלי קרמר, סמנכ"לית המוצרים והמו"פ של צ'ק פוינט. צילום: יח"צ
מחליפתה של ד"ר דור בתפקיד היא נטלי קרמר, שבשנים האחרונות ניהלה את מרכז המו"פ של AT&T בישראל והייתה סגנית נשיא לשירותי דליוורי של תוכנה בענקית הטלקום. היא תשמש בצ'ק פוינט כסמנכ"לית המוצרים והמו"פ.
מינוי נוסף הוא של רופאל הולנבק, שבשנה האחרונה משמשת כסמנכ"לית המכירות והשיווק של צ'ק פוינט, לנשיאת החברה.
ד"ר דור היא מוותיקות צ'ק פוינט: החברה נוסדה ב-1993 והיא הצטרפה אליה שנתיים לאחר מכן. ב-1996 היא החלה לנהל את ארגון המוצרים שלה. בהודעת החברה נמסר כי "ד"ר דור היא אחת מהבכירות בתעשיית אבטחת הסייבר. היא הייתה מבעלי ובעלות התרומה הרבה ביותר לבניית צ'ק פוינט כשחקנית מובילה מזה מעל 27 שנים".
לדור יש דוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב וב-1993 היא זכתה בפרס ביטחון ישראל. כמו כן, היא פעילה לקידום נשים בהיי-טק, בין היתר במסגרת ארגון She Codes.
רופאל הולנבק, נשיאת צ'ק פוינט. צילום: יח"צ
"ניסיון שאין שני לו"
גיל שוויד, מנכ"ל וממייסדי צ'ק פוינט, אמר כי "אנחנו נרגשים לצרף אלינו את נטלי, ובטוחים שיכולותיה ומומחיותה הם בעלי ערך עצום לארגון המוצרים שלנו. אנחנו גאים בדורית ובטוחים בהצלחתה בתפקיד החדש, וכן מברכים את רופאל על הקידום הראוי".
"השילוב של חיזוק המנהיגות שלנו עם אנשים מאוד מנוסים, הניסיון המצטבר שאין שני לו כמו זה של דורית והשינויים הארגוניים שאנחנו מבצעים ישדרגו את היכולות שלנו בפן הטכנולוגי ובפן העסקי. ביחד, נמשיך לייצר את מוצרי ההגנה הטובים ביותר ונפעל להפוך את העולם לבטוח יותר", הוסיף.
28/02/23 17:40
7.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל הציגה ב-MWC – תערוכת הסלולר העולמית, שמתקיימת השבוע בברצלונה – שורה של חידושים ועדכונים שהיא תשלב בקרוב במערכות ההפעלה השונות שלה. טלפונים המבוססים על אנדרואיד, שעונים עם Wear OS וגם מחשבים מבוססי Chrome OS נמצאים כולם ברשימת העדכונים, שאמורים לספק חוויית משתמש משופרת, לפי החברה.
כך, לדוגמה, יוכלו המשתמשים להגדיל את הגופנים בדפדפן הכרום באנדרואיד עד ל-300% ובכל זאת לשמור על העיצוב המקורי של העמוד שבו הם גולשים. יותר מכך, הם יוכלו לקבוע שהגודל שהם בוחרים יהיה גודל ברירת המחדל ולא יתאפס ל-100% בכל פעם שיוצאים מהדפדפן.
תכונה אחרת היא אפשרות להשתמש בתוכנת ה-Keep לשמירת הערות באופן ישיר על מסך הטלפון, בדמות יישומון בגודל של תא יחיד. יתרה מזאת, לאחר שהתכונה הזו תגיע לגרסה היציבה, היא תוכל להיות מסונכרנת באופן ישיר לאפליקציה המקבילה בשעונים מבוססי ה-Wear OS. בנוסף, יקבלו השעונים עדכון שיאפשר להם, בלחיצה קלה, ליצור פתקים ורשימות של דברים שצריך לעשות, וכאמור לסנכרן אותם לטלפון.
עוד תכונות
תכונת החיבור המהיר Fast Pair של התקני בלוטות' מגיעה גם ל-Chrome OS. מספיק יהיה לפתוח את מארז הטעינה של אוזניות תומכות כדי לצמד אותן למחשב. אוזניות שכבר הותקנו לשימוש בטלפון יחוברו אוטומטית גם למחשב ה-Chrome OS של המשתמש.
תכונה אחרת שתגיע לסמארטפוני האנדרואיד שייכת לאפליקציית שיחות הוועידה Meet. לפי גוגל, התכונה, שכבר נבדקת בגרסת הבטא של מערכת ההפעלה, תספק בעת השימוש באפליקציה סינון רעשים סביבתיים.
כאמור, מדובר בהכרזות על תכונות חדשות, כשעדיין לא ברור מתי הן ישולבו בגרסאות יציבות של המערכות השונות.
28/02/23 09:46
5.8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדש
28/02/23 11:10
4.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
החודש קיימו טכום ופנופטו את הכנס הראשון שנערך בארץ בנושא PANOPTO וטכנולוגיות בקידום ההוראה באוניברסיטה העברית בירושלים. לכבוד הכנס הגיעו ארצה דניס סטסקוויץ', מנהל מכירות EMEA של חברת פנופטו, ונציגים נוספים מחברות שותפות מחו"ל, על מנת להרצות על החידושים בלמידה אונליין לצוותים מהמרכז לקידום ההוראה ולמנהלי מערכות מידע באוניברסיטאות ובמכללות בארץ. בעקבות הצלחת הכנס והביקוש הרב, מתוכננים כנסים נוספים בעתיד הקרוב.
כנס פנופטו וטכנולוגיות לקידום ההוראה באוניברסיטה העברית. צילום: יח"צ
לשמחתי, סטסקוויץ', כמו גם אפרת אליצור, מנהלת שיווק, ואלכס ריבל, מנהל מכירות, שניהם מטכום אלקטרוניקה, הגיעו לבקר אותי במאורת הנמר. במהלך ביקורם סיפרו לי אורחיי על פנופטו, שהיא פלטפורמת וידיאו ידידותית וקלה ביותר לשימוש, המסייעת בניהול כל קבצי הווידיאו המוקלטים ומועלים למודול מוסד הלימודים.
למדתי כי תוכנת פנופטו מאפשרת הקלטת הרצאות, עריכת תכני וידיאו המאפשרים למידה מרחוק, וזאת לטובת המשתמשים במוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות חינוך ועוד. בנוסף, פנופטו משמשת פתרון מושלם עבור חברות היי-טק, בנקים, תאגידים ועוד.
האוניברסיטאות והמכללות המתקדמות והנחשבות בעולם כבר משתמשות לשביעות רצונן בתוכנת פנופטו, כולל האוניברסיטאות והמכללות המובילות בישראל.
אנשי טכום ופנופטו על רקע מגדל דוד וחומות העיר העתיקה בירושלים. מימין לשמאל: דניס סטסקוויץ', מנהל מכירות, פנופטו; אלכס ריבל, מנהל מכירות, טכום; אביב ברוסילובסקי, מנכ"ל טכום; מיירה דה האן, מנהלת שותפויות ב-HIHAHO; ואפרת אליצור, מנהלת שיווק, טכום. צילום: פרטי
לדברי סטסקוויץ', יתרונות תוכנת פנופטו ללמידה: שילוב וידיאו ב-LMS, הקלטת הרצאות ושיעורים, העלאת תכני וידיאו לצורך שימוש חוזר, כולל מנוע חיפוש מתקדם, שידור חי של המצגות בלחיצת כפתור, חיפוש קל ויעיל בספריית הווידיאו, תוכנה אינטראקטיבית המייצרת מעורבות ולמידה מתקדמת, שירות ותמיכה, ניתוח נתונים ודאטה המסייעים לשיפור הלמידה.
אנשי טכום אלקטרוניקה, הנציגה הרשמית של תוכנת פנופטו בישראל, סיפרו בפגישתנו כי טכום מובילה את תחום האודיו-וידיאו והטכנולוגיה בחינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה כבר למעלה מ-25 שנים, כאשר השירות הוא נר לרגליה.
בשנים האחרונות, כך סיפרו אליצור וריבל, טכום נכנסה גם לתחום הקלטה ושידור הרצאות וישיבות בחדרים חכמים ובכיתות היברידיות והכפילה את מחזור מכירותיה. השניים הרחיבו ואמרו כי טכום מייצרת ומתקינה מערכות וידיאו קונפרנס, ציוד חומרה ופתרונות תוכנה, עמדות מרצה חכמות טקפודיום ועוד.
לדבריהם, טכום מספקת ומתקינה את כל ציוד החומרה הדרוש למוסד הלימודים לצורך הקלטת שיעורים, הרצאות ולמידה היברידית ובשילוב עם תוכנת פנופטו – ניתן ללמוד בקלות וביעילות עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר.
ציוד האודיו-וידיאו שטכום מתקינה מאפשר לימודים ב"כיתה היברידית" – המשלב לימודים בכיתה ולמידה מהבית. כל זאת בפשטות ובנוחות, עם ציוד טכנולוגי איכותי.
עוד הבנתי כי טכום מספקת ומתקינה ציוד אודיו-וידיאו לגופים הגדולים והמובילים בישראל כגון: בנקים, חברות, אוניברסיטאות ומכללות, רשויות מוניציפאליות, מרכזים רפואיים, מרכזי הדרכה של הממשלה, צבא ועוד.
28/02/23 11:46
4.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"לוקח 20 שנה לבנות מוניטין ו-5 דקות להרוס אותו", וורן באפט.
הציטוט המפורסם של באפט נכון היום, יותר מתמיד, בעידן הדיגיטלי. אם בעבר הייתה לרובנו הפריבילגיה להיות אנונימיים, כיום אנחנו, המעשים שלנו והחיים שלנו מתועדים ללא הרף באופן דיגיטלי על ידי אינספור אפליקציות. הפרסונה הדיגיטלית שלנו גלויה, מעוצבת עם הרבה מחשבה ומנוהלת באופן הדוק. לכן, כאשר התקפות דוגמת credential stuffing מאפשרות לפושעי סייבר להשתלט על חשבונות, התוצאות יכולות להיות הרסניות ברמה האישית.
על פי מחקר הונאות הזהות לשנת 2021 של Javelin Strategy and Research, הונאות של השתלטות על חשבונות (ATO – ר"ת Account Takeover) הביאו להפסדים של יותר מ-6 מיליארד דולר בשנת 2020. ארגונים אמנם מיישמים אמצעי הגנה חדשים, אך האקרים מפתחים כלים לעקוף אותם והגלגל ממשיך להסתובב
פאניקה ומבוכה הם רגשות אמיתיים הנובעים מאירועים המתרחשים במרחב הדיגיטלי. ארגון ה-ITRC, המתמקד בצמצום סיכונים הנובעים מגניבת זהויות, מתייחס לתופעת ההשתלטות על חשבונות כ"מגיפה". על פי נתוני הארגון, בשנת 2021 פנו כ-15,000 נפגעי פשעי זהות לקבלת שירותי תמיכה. הארגון מדווח כי חלה עלייה של 1,044% בהשתלטות על חשבונות במדיה החברתית משנת 2020 עד 2021.
על פי סקר שערך ה-ITRC, כ-66% מקורבנות ההשתלטות על חשבונות במדיה החברתית דיווחו כי חוו תגובות רגשיות חזקות בשל אובדן השליטה בחשבון המדיה החברתית: 92% הרגישו מחוללים, 83% מודאגים וחרדים, 78% הרגישו כעס, 77% הרגישו פגיעים, ו-7% חשו אובדניים.
חלקנו עשויים לראות את גניבת הזהות במדיה החברתית כאי נוחות גרידא, אולם הנתונים הללו ממחישים עד כמה המוניטין המקוון של האדם משפיע על רווחתו הרגשית, ולכן יש לקחת זאת בחשבון בזירת אבטחת המידע.
במקרה שנחשפתי אליו לאחרונה, טרבור וסטייסי, זוג ממוצע לחלוטין, נפל קורבן לפריצה לחשבונות האינסטגרם שלהם, ככל הנראה על ידי מתקפת credential stuffing. אף אחד מהם לא הגדיר אימות רב-שלבי (MFA) כדי להתחבר לחשבון. שני בני הזוג הם אנשי מקצוע מצליחים, פעילים במדיה החברתית, ואחד מהם במקרה היה חובב קריפטו. פושעי הסייבר פרסמו באינסטגרם שלהם הודעה לא מעודנת על הסתבכות בתרמית כריית ביטקוין. מדובר היה בצילום מסך של iPhone, שכלל תמונה מהפרופיל שלהם והציג הודעת טקסט מזויפת מבנק אוף אמריקה (BOFA), עם צילום מסך של חשבון הבנק לכאורה של אחד מבני הזוג.
עלולה לפגוע במשתמשים, גם בהיבט הרגשי. חטיפת חשבון מדיה חברתית. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock
הצרכנים ינטשו את האתר או האפליקציה אם חשבונם ייפרץ
לא צריך מומחה לאבטחת מידע כדי לזהות שמדובר בהונאה. עבור שני בני הזוג זו הייתה מסכת ייסורים. טרבור הסתייע באמצעי זיהוי הפנים של אינסטגרם, הסורק את הפנים ומשווה זאת מול הספרייה האינסופית של הרשת החברתית לתמונות מתויגות. הוא הצליח להחזיר לעצמו את הגישה תוך 27 שעות ולהגדיר אימות דו-גורמי לגישה לחשבון. סטייסי, לעומת זאת, עזבה את המדיה החברתית לחלוטין.
פאניקה ומבוכה הן לא סוג הרגשות שאנחנו מאחלים ללקוחות שלנו כאשר הם משתמשים בשירותים הדיגיטליים שלנו. למרות שדוגמה זו ספציפית למדיה החברתית, הרגש הוא משהו שכולנו יכולים להיות שותפים לו והוא לא יוצא דופן כשמדובר בפריצה לשירותים דיגיטליים אחרים. צרכנים יפסיקו להשתמש באתר או באפליקציה שלכם אם חשבונם ייפרץ.
בין אם מדובר במדיה חברתית, פינטק, מסחר אלקטרוני או כל ארגון אחר עם בסיס משתמשים שניתן לנצל, התקפת credential stuffing היא משחק של חתול ועכבר, שנמצא כאן כדי להישאר, עם השפעה ניכרת.
על פי מחקר הונאות הזהות לשנת 2021 של Javelin Strategy and Research, הונאות של השתלטות על חשבונות הביאו להפסדים של יותר מ-6 מיליארד דולר בשנת 2020. ארגונים אמנם מיישמים אמצעי הגנה חדשים, אך האקרים מפתחים כלים לעקוף אותם והגלגל ממשיך להסתובב.
אז איך עסקים יכולים להילחם בחזרה?
בדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי קבוצת Aite Group, התראיינו מנהלי סיכונים של מוסדות פיננסיים, חברות פינטק וחברות מסחר אלקטרוני, כדי ללמוד כיצד הם מגינים על עצמם מפני המספר ההולך וגדל של התקפות ATO. אלו התובנות העיקריות שעלו מהדו"ח: מרבית הצרכנים משתמשים באותו קומץ של שמות משתמש וסיסמאות, ויוצרים חולשת אבטחה המנוצלת על ידי קבוצות פשע מאורגנות.
משטח ההתקפה הזמין ממשיך להתרחב, דבר שהופך את הזיהוי וההתמודדות למורכבים יותר.
ארגונים זקוקים לפתרון שממנף ניתוח נתונים בזמן אמת, המשלב Machine Learning (למידת מכונה), כדי לעמוד בנפח הנתונים ובקצב ההתקפות אוטומטיות ולחסום פעילות זדונית לפני שהיא משפיעה על העסק.
חברות עם הגנות חזקות יראו ירידה בהיקף ההתקפות ככל שעבריינים ממקדים את ההתקפות שלהם ביעדים קלים יותר. כשמסתכלים על ההשפעות הכלכליות של התקפות ה-ATO, חשוב לזכור כי לפשעים אלה יש גם זווית אנושית והשפעה נפשית. מניעת הונאה לא רק נוגעת לחיסכון בכסף. לא פחות חשוב למנוע טראומה, שיכולה לשבש את בסיס האמון בעתיד דיגיטלי אידיאלי יותר. בזירה הדיגיטלית, כמו בעולם הפיזי, אנחנו רוצים בטיחות, ביטחון ואמון.
הכותב הוא מנהל פעילות ממשלה, צבא וביטחון ב-F5