השכר הממוצע לשכיר בהיי-טק הישראלי עמד ב-2022 על 27,860 שקלים לחודש – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בעלייה של 5.4%, או 1,432 שקלים, לעומת 26,428 שקלים ב-2021. נתון נוסף מעלה כי מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק עמד אשתקד על 384,900 – עלייה של 10.1%. שכירי ההיי-טק היוו אשתקד 9.8% מכלל השכירים במשק לעומת 9.6% ב-2021. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירים כהיי-טק את מקצועות המחקר המדעי והפיתוח, התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, שירותי המידע ושירותי התקשורת, אבל גם את מקצועות ייצור כלי התחבורה וההובלה והאחרים, וייצור התרופות, כולל תרופות הומיאופתיות. המקצוע המכניס ביותר ביניהם הוא המו"פ, עם שכר ממוצע של 30,687 שקלים לחודש. לעומת זאת, זה עם מספר העובדים הרב ביותר הוא ענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עם 201 אלף עובדים, שהם 52.2% מכלל השכירים בהיי-טק. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עליית השכר בהיי-טק הייתה גדולה ביותר מפי שניים לעומת הגידול שנרשם בשכר הממוצע במשק: זה עלה אשתקד ב-2.8% ועמד על 12,120 שקלים. במקום השני ברשימת המקצועות בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר ב-2022 עמד ענף הפיננסים – שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, עם 21,456 שקלים לחודש,. במקום השלישי נמצאים אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת עם 20,016 שקלים, כשלאחר מכן ענפי התעשייה והשירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים. ענף שירותי האירוח והאוכל סוגר את הרשימה עם שכר ממוצע של 5,709 שקלים בלבד. הענף שמציע את המספר הגדול ביותר של משרות הוא החינוך ולאחר מכן שירותי הבריאות, הרווחה והסעד.

להבדיל מתערוכת CES, תערוכת המובייל השנתית בברצלונה, MWC, היא הרבה יותר רגועה מבחינת היקף הטכנולוגיות שמוצגות בה, וכתוצאה מכך היא גם פחות מקום למצוא בו גאדג'טים מטורפים. זאת, מאחר שהנושא שלה הוא, בסופו של דבר, עולם המובייל, כך שההיבט הצרכני בתערוכה האירופית מצומצם יותר מזה שב-"אחותה הגדולה" מלאס וגאס, שטכנולוגיות צרכניות הן המיקוד שלה. אבל הפעם, אחרי שהתערוכה חזרה להיות כזו שמכתתים בה רגליים באופן פיזי, הוצגו ב-MWC לא מעט טכנולוגיות וקונספטים שיכולים להשפיע על החיים הדיגיטליים שלנו כבר בקרוב. הנה כמה הכרזות והשקות מעניינות במיוחד ממנה. טאבלט תלת ממדי ובלי משקפיים נוביה, חברה בת של ZTE, הודיעה לפני MWC 2023 כי תחשוף בה את הטאבלט התלת ממדי הראשון עלי אדמות. הטאבלט הזה לא סתם מציע תלת ממדיות – זו תהיה זמינה לעיני כל צופה בלי משקפיים מיוחדות כלשהן. זה אומר שיהיה אפשר להפוך את חוויית התלת ממד למשותפת באופן פיזי, לעומת הבידוד שנכפה בדרך כלל בעת שימוש באביזרי מציאות מדומה או רבודה.  לתצוגה התלת ממדית אחראים שני היבטים: הראשון הוא שלושה פאנלים שנמצאים האחד מעל השני, כאשר העליון והתחתון הם סטנדרטיים והאמצעי עושה את העבודה בפועל. את הפאנל הזה פיתחה נוביה עם סטארט-אפ בשם ליאה, שהטכנולוגיה שהוא מציע יודעת להמיר תמונות דו-ממד לתלת-ממד. ההיבט השני הוא שתי מצלמות 8 מגה-פיקסל מקדימה, שהאלגוריתם שלהן יודע לעקוב אחר עיני המשתמש כשבוחרים לעבור למצב תלת-ממדי, וכך לדייק את התמונה המוצגת מול עיניו. המחיר של הטאבלט עדיין לא פורסם, אבל הוא יצא לשוק עוד לפני סוף החודש הנוכחי. הקרב על מהירות הטעינה זוכרים את התקופה שבה נאלצתם להשאיר את הטלפון שלכם לטעינה כל הלילה כדי שתהיה לכם סוללה שתספיק לחצי יום? בעתיד הקרוב תצטרכו לא יותר מכמה דקות כדי שזה יקרה. רילמי הכריזה בתערוכה על GT3 – הגרסה הגלובלית של Neo GT5 שהושקה באחרונה ומציעה, מעבר לתצורה לא רעה בכלל, טעינה בהספק של לא פחות מ-240 וואט. זה אומר שאת הסוללה שמגיעה במכשיר, בנפח של 4,600mAh, אפשר לטעון בתוך כתשע דקות בלבד. למחצית הדרך מגיעים כבר אחרי כארבע דקות. ה-GT3 של רילמי. צילום: יח"צ אבל התהילה קצרת ימים היא. שיאומי, שהכריזה בתערוכה על ההשקה הגלובלית של משפחת Xiaomi 13, שהמכשיר הבכיר בה מציע טעינה של 120 וואט, הציגה במקביל את הדור הבא: טעינה בהספק של 300 וואט. שיאומי ראתה את מה שיש לרילמי להציע, הסתכלה על הקפלים והעלתה ב-60. ההדגמה של הטכנולוגיה בוצעה עם גרסה של מכשיר ה-Note 12 Pro Plus של החברה הבת, רדמי. זה צויד בסוללה של 4,100mAh, שהתמלאה בתוך 4:59 דקות, מבלי להתחמם בכלל. מים בתוך הבאר רוב יצרניות הטלפונים עתירי הביצועים צריכות להתמודד עם נושא ההתחממות, וזה אומר מערכת קירור. וואן פלוס – חברת מותג של אופו, שנחשבת לאחת היצרניות החדשניות ביותר בתחום הטלפונים – הביאה לתערוכת MWC את OnePlus 11 Concept. בין הדברים שהיא הציגה בטלפון הזה – שכלל לא בטוח שיגיע לשוק, אלא נועד להציג פיתוחים שעליהם החברה עובדת – אי אפשר שלא לקלוט את הגב עם הפסים הכחולים שעוברים בו.  לא מדובר בקישוט אלא במערכת קירור קניינית, Active CryoFlux שמה, שמבוססת על נוזל קירור שעובר בגוף המכשיר לאורכו כדי להוריד את טמפרטורת השימוש באופן קבוע – מה שמשפיע באופן ישיר על צריכת הסוללה. יש משאבה קטנה בפנים, שדואגת להזרים את הנוזל מבלי להפריע לתפקוד ומבלי להוסיף כמעט למשקל, והחברה מתחייבת שהיא תוריד את החום ב-2.1 מעלות צלזיוס לפחות. בנוסף, הסוללה תהיה שקטה. הרבה יותר סוללה אפשר להתמודד עם זמן העבודה לא רק על ידי קירור, אלא גם על ידי הגדלת נפח העבודה של הסוללה. הונור הציגה את הסוללה הראשונה אי פעם שמיוצרת בטכנולוגיית סיליקון פחמני. לפי החברה, השימוש בסוללה הזו, לעומת סוללות סטנדרטיות, מבטיח תוספת נפח של 12.8% על אותו גודל פיזי. איך זה במספרים? בהדגמה, עם הטלפון החדש של החברה, Magic5 Pro, במקום סוללת ה-5,100mAh הרגילה, הסוללה של החדשה הציעה נפח עבודה של 5,450mAh. מדובר בתוספת של לא מעט זמן עבודה, שכל כך חשוב למי שלא כל כך קרוב לשקעים חשמליים במשך היום. דרך אגב, לפי דיווחים, הטכנולוגיה הזו קרובה מאוד ליציאה לשוק, כשבחנויות בסין כבר צצו אפשרויות להזמין את המכשיר בדגם שכולל את הסוללה החדשה. אין לכך אישור רשמי. למתוח את המסך השימוש במסכים נגללים/נמתחים בטלפונים הוא כבר בגדר שאלה של "מתי" ולא "אולי". לנובו הראתה ב-MWC, כקונספט, שזה יגיע גם למחשבים ניידים. החברה שהשיקה את המחשב המתקפל הראשון בעולם, ThinkPad X1 Fold, לקחה את המסך שבו היא השתמשה ושמה אותו בתוך מה שנראה במבט ראשון כמו נייד סטנדרטי עם מסך 12.7 אינץ'. לחיצה על כפתור בצד גורמת למסך לעלות ולמשוך אחריו את החלק השני, שמסתתר מתחת למקלדת. התוצאה היא מסך 15.3 אינץ' ברזולוציית 2368×2024 פיקסלים ביחס היבט של 8:9, לעומת 1604×2024 פיקסלים ויחס היבט של 4:3 במצב המקורי. תהליך הפתיחה/סגירה נמשך כ-10 שניות, ולפי העדויות הוא גם רעשני למדי, אבל ברור שיש עוד צורך בפיתוח עד למוצר הסופי. הכוונה של לנובו היא שהמחשב יוכל לתמוך בעד 30 אלף מחזורים של פתיחה/סגירה של שטח המסך הנוסף.

גם השבוע עמדו נציגים רבים של ענף ההיי-טק במרכז המחאה הציבורית נגד התוכנית המשפטית של הממשלה. ההשתתפות של אנשי ההיי-טק גררה ויכוחים בתוך הענף ובארגונים שאמורים לייצג אותו. התומכים בתוכנית טוענים שמנהלי ההיי-טק מייצרים תחזיות שחורות, וכי זו עלולה להיות נבואה שתגשים את עצמה. הם מסתמכים על נתונים שמתפרסמים מדי פעם, שמצביעים לכאורה על הענף כיציב, משגשג ורחוק מאוד מאותן אזהרות והצהרות. ההיי-טקיסטים שמפגינים, ולא רק הם, מזהירים שאסור להסתנוור מהנתונים הללו, וכבר כעת יש דאטה שמראה שהעתיד לגמרי לא ורוד. דוגמה אחת שיכולה להטעות ולהוביל לניתוח לא נכון של המציאות היא נתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם השכר הממוצע של עובדי ההיי-טק עלה בשנה שעברה ב-5.5% לעומת 2021. זאת, על אף שבעוד ש-2021 הייתה שנה טובה לענף, ברבעון הראשון של 2022 החל המשבר הכלכלי שאנחנו נמצאים בו גם כיום. נתון נוסף שעלול להטעות הוא מספר השכירים בהיי-טק, שלמרות הידיעות על גלי הפיטורים, גם הוא עלה בשנה שעברה. העלייה בשכר, בתקופה של משבר ופיטורים, נובעת מבעיה מרכזית של הענף, שנמשכת שנים: מחסור חמור בכוח אדם. פיטורים שנעשים בחברות טכנולוגיות שונות לא מורידים את מספר השכירים בהיי-טק, כי מרבית המפוטרים מוצאים מקום עבודה חלופי. אקוניס אמר שגם הוא מדבר עם אנשי היי-טק, וכל בני שיחו משוכנעים שהענף לא ייפגע מהתוכנית. חבל מאוד שהוא לא הספיק להיות בדיון בוועדת הכלכלה, אולי הוא היה ממתן את הביקורת שלו המצב הנוכחי של ענף ההיי-טק עדיין טוב יחסית, בזכות השנים הטובות שהוא ידע באחרונה. הוכחה לכך מצויה בדו"ח שהוציא השבוע האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, IATI, בשיתוף חברת הייעוץ דלויט. הדו"ח אמנם מתייחס ל-2021, אבל הוא משקף מגמות ידועות. בין היתר מצוין בו שההיי-טק תרם באותה השנה לתמ"ג בישראל כ-240 מיליארד שקלים, ותרם כ-45% מהצמיחה של התוצר בישראל ב-2017-2021. קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד, ציינה כי היקפי הפעילות הנרחבים שמשתקפים בדו"ח הם בעלי פוטנציאל להגדיל את ההשפעה של ההיי-טק על הכלכלה והחברה, לרבות בהיבטים שאינם כלכליים. מחאת ההיי-טק – גם בכנסת מנגד, קיבלנו השבוע עוד הוכחה למה שאנשי ההיי-טק שמשתתפים במחאה מנסים להסביר – שהדברים שלהם לא נכונים לעכשיו, אלא הם אזהרות לגבי מה שיקרה בעתיד הקרוב. ההוכחה הזאת התקבלה מכיוון די מפתיע – מוועדת הכלכלה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ מהקואליציה – דוד ביטן מהליכוד. הוועדה קיימה דיון שעסק בהשפעת התוכנית המשפטית של הממשלה על הכלכלה. השתתפו בו, בין היתר, כמה מנהלים בכירים בענף, שהזהירו מפני העתיד. כך, למשל, מיכל צור, נשיאת קלטורה, ציטטה סקר שלפיו מחצית מחברות ההיי-טק שוקלות להוציא מישראל את הקניין הרוחני שלהן. הסיבה היא שקניין רוחני מוגן בחוזים משפטיים מורכבים, והפרות שלו נדונות בבתי המשפט המקומיים. מערכת משפט חלשה ולא עצמאית עלולה לפגוע בקניין הרוחני, שהוא הנכס הכי יקר של כל חברת היי-טק. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן. צילום: ShutterStock היזם זוהר לבקוביץ' אמר באותו הדיון שההיי-טקיסטים יוצאים לרחובות כי הם מודאגים באמת, והם ממש לא רוצים לעזוב את ישראל. "הסכנה היא באיך שתופסים אותנו בעולם, בבריחת משקיעים – תהליך שלא ניתן יהיה לתקן במהירות", הוסיף. בסוף הישיבה ציין ח"כ ביטן שהוא בהחלט מבין את החשיבות של ההיי-טק למדינת ישראל ושהוא מתכוון לדבר בנושא עם שר המשפטים, יריב לוין. באותה השעה בדיוק, בחדר סמוך, נתן שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, את הסקירה השנתית שלו בפני חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אחרי שפירט את תוכניות העבודה של המשרד, בסוף דבריו התייחס השר אקוניס למחאה, ומתח ביקורת חריפה על אנשי ההיי-טק שמפגינים ושמאיימים להוציא כספים מהמדינה. הוא אמר שגם הוא מדבר עם אנשי היי-טק, וכל בני שיחו משוכנעים שהענף לא ייפגע מהתוכנית. חבל מאוד שאקוניס לא הספיק להיות בדיון בוועדת הכלכלה, אולי הוא היה ממתן את הביקורת שלו. שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשורה התחתונה צריך לומר שמה קובע בתחום הכלכלה, ובמיוחד בהיי-טק, הוא לא הדעות של צד זה או אחר, אלא המספרים והנתונים. אז נכון להיום, הנתונים משדרים מצב טוב, בוודאי יחסית לעולם, אבל מי שיודע לקרוא את המפה מבין שבשנה הבאה הם עלולים להיות קודרים ביותר, והעובדה שאנשי ההיי-טק יוכתרו כצודקים לא תעזור לאף אחד.

ישי חובב, בכיר בסאפ ישראל, נפטר שלשום (ג'). חובב ז"ל, בן תל עדשים, שימש כמנהל לקוחות בכיר בסאפ ישראל ב-10 השנים האחרונות. לפני כן הוא היה סמנכ"ל לקוחות SME בחברה. בעבר עבד חובב ז"ל כסמנכ"ל שיווק ומכירות וכחבר הנהלת קבוצת כלנית מבית וואן, וכמנהל מכירות בכיר למגזר הציבורי בנס. הלווייתו של חובב ז"ל נערכה אתמול בבית העלמין בתל עדשים. לבקשת המשפחה לא נישאו הספדים. סתוית נבון, מנכ"לית סאפ ישראל, אמרה כי "בצער גדול ובלב שבור אני משתפת בדבר מותו של חברנו היקר והאהוב, ישי חובב. ישי תפס מקום עצום בלבבות של כולנו, בהיותו מקצוען ואיש צוות מהמעלה הראשונה – אבל בעיקר כבן אדם ערכי, איש משפחה וחבר אמיתי". "ישי הלך מאתנו לאחר מאבק קשוח ומעורר השתאות", הוסיפה נבון. "נזכור אותו בדיוק כפי שהיה בחייו – שמח, חם, לוחם, נחוש, אוהב אדם וטבע, איש אדמה עם שורשים עמוקים, שנטועים באדמת העמק. מילים לא יכולות לתאר את שברון הלב שלנו. אנחנו מחזקים את המשפחה בשעתה הקשה". חובב היה בן 58 במותו. הוא השאיר אחריו אישה, שלי, וארבעה ילדים. השבעה מתקיימת בבית המשפחה, ברחוב הגפן 8 בתל עדשים.

הקסה (Hexa) הישראלית, אשר פיתחה פלטפורמת הדמיה וניהול נכסים בתלת-ממד, הודיעה כי סגרה סבב גיוס A בסך של 20.5 מיליון דולר מהמשקיעים point 72 ventures, Samurai Incubate, Sarona Partners, ו-HTC. הטכנולוגיה של הקסה, שעושה שימוש ב-AI, מאפשרת הפיכת תמונות דו-ממדיות לתאום דיגיטלי תלת-ממדי ואינטראקטיבי של האובייקט בתמונה, כמו רהיטים, מוצרי אלקטרוניקה, אופנה ועוד. את התאום הדיגיטלי שנוצר ניתן לשלב באתרי האינטרנט של מסחר, למשל, ברשתות חברתיות וביישומי AR. באמצעות העכבר/הסמן הצרכנים יכולים לצפות באובייקט מכל זווית. בנוסף לכך, הקסה מספקת אחסון, ניהול, הפצה וניתוח של המודלים שלקוחותיה יוצרים. הקסה מאמינה שהאינטרנט יהפוך יותר ויותר לתלת-ממדי, וחללים אלו במטאברס צריכים להיות מאוכלסים באובייקטים בעלי ממדים, כמו ריהוט, תצוגות וסחורה, ושעמודי מוצר ישתמשו יותר ויותר בייצוגים תלת-ממדים, שיחליפו תמונות דו-ממדיות ותמונות ממוזערות מסורתיות. בין עשרות החברות שמשתמשות כיום בפלטפורמת התלת-ממד של הקסה לייצור, ניהול ופריסה של נכסי תלת-הממד שלהן ניתן למצוא את מייסי'ס, לוג'יטק ואמזון. ניתן להטמיע את המודלים שנוצרו בכל דף אינטרנט, מדיה חברתית או מנוע משחקים באמצעות שורת קוד פשוטה. מודלי התלת-ממד נטענים במהירות כמו תמונות דו-ממדיות והופכים לאינטראקטיביים באופן מיידי. יחיאל אטיאס, מנכ"ל ומייסד שותף בהקסה, מציין, כי "אנחנו משוכנעים שתוכן בתלת-ממד יהיה בלב ענף הקמעונאות, בין אם מדובר בקניות אונליין או אופליין, על כן חשוב לייצר את המודלים קלים לשימוש, זולים ומהירים, כדי להחזיר את ההשקעה. שיטות ישנות ליצירת נכסים באמצעות פוטוגרמטריה או סריקות לידאר (LiDAR) הן יותר יקרות ופחות מדויקות". יהונתן קלארק, סמנכ"ל הטכנולוגיה ומייסד שותף בהקסה מוסיף, כי "לקחת ספריית מוצרים, להמיר אותה לתלת-ממד, לבדוק ולפרוס אותה זו משימה אדירה. עם זאת, טיפלנו ב"נקודות הכאב" עם פתרון מהיר, שניתן להרחבה, לבעיה מאוד ספציפית שכל מי שמוכר משהו במטאברס עומד להיתקל בה". בעבר גייסה הקסה 1.2 מיליון דולר בסבב pre-seed ו-5.5 מיליון דולר בסבב seed, מה שמביא את סך הגיוסים של החברה ל-27.2 מיליון דולר. בחברה עובדים כיום כ-100 עובדים ברחבי העולם, העוסקים בהנדסה ופיתוח עסקי. הכסף שגויס יאפשר לחברה התרחבות נוספת.

צ'קמרקס (Checkmarx) – ספקית פתרונות לאבטחת יישומים, ישראלית במקורה – הודיעה על מינויו של סאנדיפ ג'והרי כמנכ"ל החדש שלה. הוא יחליף בתפקיד את עמנואל בן זקן, מייסד משותף של החברה. ג'והרי הוא דמות ידועה בעמק הסיליקון, ושימש כמנהל, מייסד חברות, יועץ אסטרטגי ומשקיע. בתפקידו האחרון שימש מנכ"ל Tricentis, והוביל את החברה, שהייתה אז סטארט-אפ בשלביו הראשוניים, לשם בולט בשוק פתרונות התוכנה לבדיקות מתמשכות. לפני כן, ג'והרי מילא תפקידי ניהול בכירים ב-HP, שם הביא להגדלת ההכנסות של חטיבת התוכנה שלה מ-600 מיליון דולרים ל-3.5 מיליארד. ג'והרי אף ייסד כמה סטארט-אפים בעולם האבטחה: את Oblix, שנרכשה על ידי אורקל, וכן את Determina ו-Blulane, שנרכשו על ידי VMware. בן זקן יישאר בחברה כחבר הנהלה. המייסד השני של צ'קמרקס, מתי סימן, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, ייוותר בתפקידו. בן זקן שימש בעבר בתפקידי ניהול פיתוח ב-EPI, שנמכרה למנטור גרפיקס, וב-ARC סמיקונדקטור. סימן הוא יוצא יחידת סייבר צה"לית וכיהן בעברו כיועץ אבטחת מידע במשרד ראש הממשלה. מייסדי צ'קמרקס. מימין: עמנואל בן זקן, המנכ"ל לשעבר, ומתי סימן ה-CTO. צילום: לירון שמעון עברה ידיים לאורך השנים – צ'קמרקס צ'קמרקס הוקמה ב־2006 במסגרת חממת ניות, שהייתה אז בבעלות האחים עופר ואודי אנג'ל. ב-2011 מכרה קבוצת עופר את החממה לאבי גולדסובל. קבוצת עופר שימרה את אחזקותיה בצ'קמרקס באמצעות חברת XT היי-טק, לשעבר עופר הייטק, והייתה בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה. ב-2015 קרן אינסייט פרטנרס רכשה את השליטה בצ'קמרקס לפי שווי של 100 מיליון דולר. במרץ 2020 צ'קמרקס נמכרה לקרן אחרת – הלמן אנד פרידמן – לפי שווי של 1.15 מיליארד דולר. הייתה זו הרכישה בסכום הגבוה ביותר אי פעם של חברת אבטחת אפליקציות. אינסייט נותרה בעלת מניות מיעוט משמעותי בצ'קמרקס. החברה מציעה פתרון לאבטחת אפליקציות, והמטה ומרכז הפיתוח שלה נמצאים ברמת גן. היא מונה מאות עובדים ולה יותר מ-1,800 לקוחות אנטרפרייז ביותר מ-70 מדינות. על לקוחותיה נמנים חמש מ-10 חברות התוכנה הגדולות בעולם, ארבעה מהבנקים הגדולים בארצות הברית, גופים ממשלתיים ו-30 מחברות הפורצ'ן 50. בין השמות הללו ניתן למצוא את סאפ, סמסונג וסיילספורס. "החזון שלנו – תוכנה שווה אבטחה"  לעומת שחקניות רבות בשוק אבטחת האפליקציות, שמתמקדות בשלב מסוים בתהליך פיתוח התוכנה (SDLC), הפלטפורמה האוטומטית של צ'קמרקס מגלה ומתריעה על פרצות אבטחה בתוכנה לאורך כל שלבי הפיתוח – כבר מכתיבת שורות הקוד הראשונות ועד לשלב הבדיקות. דבר זה חוסך משאבי זמן וכסף רבים לארגונים. הגישה של החברה מספקת לכל מפתח את הכלים לעבוד באופן מאובטח ולתקן את הקוד מפרצות אבטחה עוד מראשית התהליך, ומאפשרת למנהלים להבין טוב יותר מה מצב האבטחה של התוכנה שבאחריותם.  בעבר אמר בן זקן כי "יותר ויותר ארגונים מנפים את פיתוח התוכנה שלהם לטובת שינוי עסקיהם. המנהלים מודעים כיום יותר מאי פעם לסיכונים המוגברים הנגרמים בשל תוכנה לא מאובטחת, שעלולה להיות חשופה ולהיפרץ. הם עושים זאת כדי להקטין את הסיכון, לקבל קוד מאובטח ולהטמיע את האבטחה בכל היבט של פיתוח התוכנה של החברות. החזון שלנו – תוכנה שווה אבטחה". סימן אמר בעבר כי "כבר כמה שנים אנחנו יודעים שעקב האכילס בעולם הפיתוח הוא פיתוח לא מאובטח. זהו גן העדן החלומי של ההאקרים. אלא שלאיום הזה נוסף פן חדש, והוא הבינה המלאכותית – זו משפרת את יכולות ההאקרים. אנחנו רוצים לעשות מהפכה בתחום אבטחת האפליקציות, בעזרת בינה מלאכותית. הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום, ההאקרים מנצלים אותה לצרכיהם – וכך גם אנחנו".

שם ותפקיד: מיכל חן, מנהלת קבוצת האופרציה של ארגון הפיתוח והמוצר בחברת סייסנס (Sisense).  ותק בתפקיד: שלושה חודשים.  השכלה ושירות צבאי: תואר שני במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במערכות מידע מאוניברסיטת ת"א. רקע צבאי – מש"קית מודיעין אוויר ביחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הרצון לשפר ולמכן תהליכים, לחסוך זמן ולהגיע לתוצאות מדויקות יותר במאמץ קצר יותר. כמו כן – השאיפה למקד אנשים בקבלת החלטות מבוססת מידע ולא על בסיס תחושות בטן. אהבתי את הקשר בין הבעיות העסקיות לבין הפתרונות הטכנולוגיים, לתרגם צרכים עסקיים לדרישות מערכת ולשפר את חיי היומיום של עובדים בתחומים שונים בעזרת טכנולוגיה. התחלתי את דרכי בתור ראש צוות בקרה בויזה כ.א.ל. באותה תקופה התחילו לבנות את "מחסן המידע" (DWH) הראשון של החברה. לאחר כמה תפקידים מובילים בארץ שכללו גם ניהול, עשינו רילוקיישן לבוסטון ושם עברתי מהצד של "הארגון" לצד של חברת הייעוץ, עדיין בתחום ה-BI. הובלתי פרויקטים גדולים בארגונים כגון Harvard, Fidelity ועוד. כשחזרנו לארץ רציתי להישאר בתחום הייעוץ ועשיתי מספר תפקידים מובילים בחברות גלובליות כגון אמדוקס ו-יבמ. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בעבר כן, ללא ספק. במיוחד בתפקידים טכנולוגיים ובשיקולי קידום. היום הרבה פחות. ועדיין – יש פחות ייצוג נשי בתפקידים טכנולוגיים מובילים (CTO, COO, CEO, CPO). גם כאן רואים ניצנים של שינוי, אבל יש ביכולת הנהלת החברות לדחוף את זה יותר – יש מספיק נשים מוכשרות בהיי-טק. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? במשך הרבה שנים הייתי האישה היחידה בחדר – בפגישות הנהלה, במצגות ללקוחות, בכנסים מקצועיים וכודומה, מה שגרם לעתים לרוב הגברי שבחדר לא לקחת אותי ברצינות. אבל בעזרת לשון חדה, תבונה ורגישות, למדתי להתנהל כך שהקול שלי ישמע והמסרים שרציתי להעביר יחלחלו ויהיה להם משקל משמעותי.

דוידי פיאמנטה מונה למנכ"ל קבוצת אייקון, שהינה, בין היתר, המפיצה של מוצרי אפל (Apple), לנובו (Lenovo) ואסוס (Asus) בישראל, והבעלים של רשת החנויות איידיגיטל (iDigital). רוני ישראלי ימשיך בתפקידו כמנכ"ל תחום פעילות ההפצה ויו"ר חברת ויז'ואל. איילת צרפתי רוזן, המכהנת כמנכ"לית תחום פעילות הקמעונאות, עתידה לסיים את תפקידה בחודש אפריל 2023. פיאמנטה מביא ניסיון ניהולי עשיר, ובשמונה השנים האחרונות שימש כמנכ"ל קבוצת הרכב הפרטי ורכבי היוקרה של קבוצת כלמוביל. לפני כן היה מנכ"ל סאני טלקום, ומנכ"ל EVAR Telit Mobile  באיטליה. קבוצת אייקון צמחה בעשור האחרון מהיקף הכנסות של כ-300 מיליון שקל בשנת 2013 לתוואי נוכחי של כ-1.5 מיליארד שקל. רשת איידיגיטל מפעילה כיום 26 סניפים, לרבות שבעה סניפים של רשת איידיגיטל-גודיז, שהוקמה בשנתיים האחרונות. עם מינויו ציין פיאמנטה, כי "אייקון גרופ הינה חברה מובילה בתחומה, ובכוונתי להצעיד אותה על-פי אסטרטגיה עסקית ברורה לפסים של צמיחה בהכנסות וברווחים, הן בפעילות ההפצה והן בפעילות הקמעונאית, כשבמקביל נפעל להרחבת סל המותגים הבינלאומיים שאנו מייצגים בשוק הישראלי". צבי יוכמן, יו"ר אייקון גרופ, מסר: "אני מברך על הצטרפותו של דוידי, שהינו מנהל ומנכ"ל מנוסה עם כעשרים שנות ניסיון קמעונאי עשיר בעולמות הסלולר והרכב, ובעל רקורד של הצלחות מוכחות ועקביות של הצמחת הפעילויות שתחת אחריותו. בטוחני כי דוידי יוביל להמשך מגמת הצמיחה של אייקון גרופ בכלל ורשת החנויות של איידיגיטל בפרט. בהזדמנות זו ברצוני להודות לאיילת צרפתי רוזן על תרומתה הרבה במהלך תשע שנות כהונתה כמנכ"לית משותפת בחברה וכמנכ"לית תחום פעילות הקמעונאות".