ענקית הטלקום השוודית אריקסון הודתה באשמת שוחד בינלאומי ותשלם קנס של 206 מיליון דולר, לאחר שהפרה הסכם תביעה מותנה (שבמסגרתו התובע מסכים למתן חנינה בתמורה לכך שהנאשם יסכים למלא דרישות מסוימות) משנת 2019 עם משרד המשפטים האמריקני (DoJ). נמצא כי החברה הסתירה ראיות הקשורות להתנהלות בלתי הולמת בכמה מדינות זרות, ולא סיפקה מידע מיידי לגבי התנהלות בלתי הולמת בעיראק, שעלולה הייתה להפר את חוק השחיתות האמריקני (Foreign Corrupt Practices Act  – FCPA). בשנת 2019 הגיעה אריקסון להסכם עם משרד המשפטים לאחר שהודתה כי שיחדה פקידים בסין, בג'יבוטי, באינדונזיה, בכווית ובווייטנאם בשנים 2000-2016, תוך הפרה של חוק ה-FCPA. במסגרת ההסכם שילמה החברה קנס של 520 מיליון דולר למשרד המשפטים האמריקני והוחל עליה ההסכם המותנה. החברה שילמה לפקידי ממשל עשרות מיליוני דולרים באמצעות חברות ייעוץ וסוכני צד שלישי על מנת לזכות בחוזים משתלמים, וביקשה להסתיר אותם על ידי זיוף רישומים ותיעוד חסר של פעולות בינלאומיות מסוימות, ואף העבירה לקרנות קש כספים שהוצאו על נסיעות יקרות עבור פקידים. בעקבות ההודאה ותשלום הקנס תוסר זכותה של אריקסון לשיתוף פעולה עם משרד המשפטים, וכעת ניתן להעמיד אותה לדין, והחברה תצטרך לרצות תקופת מבחן עד יוני 2024. אריקסון הסכימה לאפשר לפקח לבדוק את פעילותה במשך שלוש שנים ב-2019, ותקופה זו תוארך כעת בשנה. "אריקסון עסקה בהפרות משמעותיות של חוק השחיתות וחתמה על הסכם עם משרד המשפטים שלפיו תוכל לקבל חנינה על פעולותיה", אמר התובע האמריקאי דמיאן וויליאמס, "הפרת התחייבויותיה של החברה במסגרת ההסכם הנדחה מצביעה על כך שאריקסון לא למדה את הלקח שלה, והיא עומדת כעת בפני מחיר גבוה על התנהלותה השגויה המתמשכת"."נקיטת הצעד הזה היום פירושה שעניין ההפרות נפתר כעת", אמר בוריה אקהולם, מנכ"ל אריקסון, בהצהרה. "זה מאפשר לנו להתמקד בביצוע האסטרטגיה שלנו תוך הנעה מתמשכת של שינוי תרבותי ברחבי החברה, עם יושרה במרכז כל מה שאנחנו עושים. החלטה זו היא תזכורת מוחלטת להתנהלות הפסולה ההיסטורית שהובילה להסכם הנדחה. למדנו מזה ואנחנו במסע חשוב לשינוי התרבות שלנו. כדי להיות מובילי תעשייה אמיתיים, עלינו להיות מובילי שוק וטכנולוגיה תוך כדי ניהול העסק שלנו. צוות ההנהלה של אריקסון ואני נשארים מחויבים לשינוי הזה, ואנחנו ממשיכים ליישם בקרות מחמירות ושיפור הממשל, האתיקה והציות בחברה שלנו, עם שיפורים תואמים לגישת ניהול הסיכונים שלנו. השינוי נמשך, ואנחנו חברה שונה מאוד היום ועשינו שינויים חשובים מאז 2017 ועד 2022".

ההנהלה ובעלי המניות של ברודקום יכולים לסמן "וי" על תוצאות הרבעון הראשון של השנה הכספית של החברה, שהיה מוצלח במיוחד: הדו"חות, שפורסמו בסוף השבוע, מראים על עליות בהכנסות וברווח הנקי למניה, שעקפו את התחזיות של האנליסטים. החברה נמצאת באחרונה בכותרות על רקע עסקת הענק שהיא ביצעה עם VMware לרכישתה של האחרונה בסך של 61 מיליארד דולר. העסקה נתקלת בקשיים ובחקירות רגולטוריות – הרגולטורים בארצות הברית, באירופה ובבריטניה חוקרים את העסקה, מחשש שהיא תפגע בתחרות בשוק. נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית (ה-FTC) אף פתחה ביולי האחרון בחקירת "בקשה שנייה" מחמירה של העסקה. החקירות הביאו את שתי החברות לדחות את התאריך שבו כל אחת מהן יכולה לצאת מההסכם ל-26 במאי הקרוב, כשנה לאחר ההכרזה על הרכישה. העיכובים הרגולטוריים לא פגעו בתוצאות של ברודקום, שכאמור היו טובות במיוחד: בעוד שההוצאות שלה גדלו ברבעון המדווח ב-4.6% בלבד ל-4.8 מיליארד דולר, הכנסותיה רשמו עלייה של 15.7% ל-8.9 מיליארד – ב-0.3% יותר מאשר תחזיות האנליסטים. היא עקפה את התחזיות גם ברווח הנקי למניה על פי חישוב Non-GAAP, שהגיע ל-10.33 דולר לעומת צפי ל-10.16 דולר. לפני שנה עמד הנתון על כמעט שני דולר פחות – 8.39 דולר. הרווח למניה של ברודקום לפי חישוב GAAP עמד ברבעון על 8.8 דולר – זינוק של 57.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הכללי צמח ב-52.7% ל-3.77 מיליארד דולר והרווח המיוחס לבעלי המניות עמד גם הוא על 3.77 מיליארד דולר, אך הוא זינק ב-58%. נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות עלו בכ-10% ל-2.9 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-18% לשישה מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 67.35%. בסעיפי התפעול, ההוצאות קטנו ב-2.1% למעט פחות משני מיליארד דולר והרווח צמח ב-32% ל-4.1 מיליארד. המנכ"ל: "אני בטוח שהרגולטורים יאשרו את העסקה" הוק טאן, נשיא ומנכ"ל ברודקום, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הביצועים שלנו ברבעון הראשון של שנתנו הכספית 2023 משקפים את הגידול בביקוש למוצרי התשתית בכל השווקים שלנו. אנחנו בטוחים שהמשך הצמיחה של חברתנו יתבסס על הבולטות של החברה בפיתוח טכנולוגיות בכל שטחי הפעילות שלה". טאן הביע ביטחון שהרגולטורים שנותרו יאשרו את העסקה למכירת VMware לידיה. זאת, לאחר שהרשויות בקנדה, ברזיל ודרום אפריקה כבר אישרו אותה. הוא אמר כי "השילוב שלנו ושל VMware יאפשר לארגונים להעצים את החדשנות בהם ויגביר עבורם את אפשרות הבחירה, מאחר שהוא ייתן מענה לאתגרים הטכנולוגיים המורכבים ביותר בעידן המולטי קלאוד. אנחנו בטוחים שהרגולטורים יראו את זה בהחלטתם".

"ישראל היא אומת סייבר מובילה בעולם בהיבטי פיתוח וייצוא המוצרים, אבל בכל מה שקשור להטמעת פתרונות להגנה במקרים של תקיפת כופר או אסון אחר, הארגונים בארץ לא ערוכים מספיק", כך אמר אלי מטרה, מנהל העסקים הראשי של MedOne, אחת מחברות הדאטה סנטרים הגדולות והוותיקות בישראל. ל-MedOne יש כמה מתקנים ברחבי הארץ, והיא מציעה שירותי אירוח למגזרים קריטיים במשק. באחרונה ערכה החברה כמה תרגולים להתאוששות מאסון עבור לקוחותיה. בראיון לאנשים ומחשבים שיתף מטרה תובנות מדאיגות ומפתיעות על חוסר המודעות המלאה בשוק הארגוני בכל מה שקשור ליכולת להתאושש מתקיפות סייבר, ובמיוחד מתקיפות כופרה. לדבריו, הנהלות ארגונים לא מבדילות בין השקעה במערכות DR, שהן מערכות גיבוי ואחסון, להשקעה במערכות שיודעות לתת את האפשרות לשחזר במהירות את המידע שנתפס על ידי הכופרים או שובש בכל דרך אחרת. להערכתו, ארגונים מסוימים שבויים בקונפסט של התמקדות בהשקעה במערכות הגנה על המעטפת של הארגון. "זה רכיב חשוב אבל לא מספיק", אמר מטרה. "אתה יכול להטמיע הרבה מאוד מוצרים מעולים של חברות סייבר שונות, ישראליות ולא ישראליות, שמעבים את ההגנה על המידע שלך, אבל אם אין לך יכולת לשחזר אחורה עד לרגע לפני שהתוקפים השתלטו על המידע, אתה בבעיה רצינית". "הנהלות רבות עדיין חושבות ש-'לי זה לא יקרה'" "אנחנו חיים בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים, שמשנים את כל המודלים הקשורים בהגנה על המידע, ולמרבה הצער, אנחנו נתקלים בעבודה שלנו בארגונים שעדיין לא רואים את התמונה הכללית ואת האיומים", ציין מטרה. "עדיין יש לא מעט הנהלות שחיות תחת הקונספציה של 'לי זה לא יקרה', וזו טעות חמורה". "רק בשנה שעברה היינו עדים לכמה מתקפות כופרה מתוקשרות, ויש תחושה שעדיין לא הופקו הלקחים", אמר. הוא מתכוון בעיקר למתקפות על בית החולים הלל יפה ועל חברת הביטוח שירביט. "כשאתה שומע על הסיבות שהביאו לאירועים בארגונים שחוו מתקפות כופר, אתה שואל את עצמך כיצד לא נדלקה אצלם נורה אדומה", הוסיף. "יש ארגון קריטי שלא מוכן להתאוששות מאסון" מטרה נגע בראיון בנקודה נוספת שמשפיעה על חוסר המודעות של ארגונים לחשיבות בהיערכות לשחזור מידע בזמן אמת: המעבר שלהם לענן. "יש הרבה מאוד סיבות לעבור לענן, וזו כבר לא שאלה של 'האם', אלא של 'מתי'. אולם, ארגונים לא מבינים שגם כשהם נמצאים בענן הם צריכים להשקיע בתהליכים של חזרה והתאוששות ברמה הכי גבוהה. גם ההנחה הרווחת שהתשתיות של יצרניות הענן הגדולות לא ייפרצו כבר לא מוחלטת. אנחנו חיים בעידן הדיגיטל, האינטרנט והבינה המלאכותית. כך, למשל, ב-ChatGPT, כל אחד יכול להקיש שאילתה ולקבל רשימה של כלי תקיפה והסברים כיצד לתקוף, ברמה שכל ילד בן 12 יכול לעשות. אי לכל אלה, רמת המודעות להגנה צריכה להיות הרבה יותר גבוהה", ציין. "בכל פעם אנחנו מופתעים", אמר מטרה והמשיך: "רק באחרונה פגשנו ארגון גדול מאוד, שמהווה תשתית קריטית ביותר למדינת ישראל, ונדהמנו לראות עד כמה רמת ה-DR שם לא נותנת מענה להתאוששות מהתקיפה ושחזור הנתונים. ישבנו מול המנכ"ל ולא הצלחנו להבין מה עובר לו בראש, איך הוא לא מבין שהארגון שלו לא מוכן מספיק למקרה של אסון". MedOne מייצגת ומטמיעה בין היתר את הפתרונות של זרטו הישראלית, שמהווה חלק מ-HPE. מטרה אמר ש-"בעזרת הפתרון של זרטו הצלחנו לא מכבר להציל ארגון גדול, גם הוא קריטי למשק. אם חלילה לא היינו מצליחים להחזיר את המידע שלו, הסיפור היה פותח את מהדורות החדשות". מטרה ציין שאסור לזלזל בהאקרים התוקפים, כי "גם להם יש כלים מתוחכמים, וברגע שהם מצליחים לחדור לארגון, והם לא נחשפים, הם יכולים ללמוד את דפוסי הפעולה שלו, כמו איך המנכ"ל מנסח את המיילים שהוא שולח, ואז לשלוח מיילים תחת שמו". כאן התייחס מטרה לתחום אחר, ולא פחות חשוב, בהיערכות לסייבר: התרגול, ההסברה והגברת המודעות. "כמי שמשרתים מאות לקוחות, אנחנו מתרגלים את ההגנה כמה פעמים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב של תקיפה, חלילה, כי במקרה שכזה, בן רגע המוניטין שלנו, שנצבר במשך שנים, ירד לטמיון. גם ארגונים אחרים צריכים להתנהג כך ולצערי, חלק מהם לא עושים זאת", אמר.

שם ותפקיד: הילה קרבצוב, אלגוריתמאית PHY באוטוטוקס (Autotalks), המתמחה בפתרונות לתקשורת V2X (Vehicle to Everything) ותק בתפקיד: חצי שנה תפקידים קודמים: תשע שנים בתעשייה ביטחונית. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון. התנדבתי שנתיים בשירות לאומי בבתי ספר תיכון בפריפריה, שם לקחתי חלק בסיוע הן בפן הלימודי והן בפן האישי והחברתי. משפחה: נשואה 13 שנים לעמית, ואם לארבעה מתוקים: אביב בן 10, שחר בן 8, שקד בת 4 ועומר בן שנה ו-8 חודשים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מגיל צעיר, מאז בית ספר יסודי האהבה הגדולה שלי הייתה מתמטיקה. תמיד אהבתי לאתגר את עצמי מחשבתית. בבית ספר תיכון, אולפנית קריית שמונה, זכיתי ללמוד עם מורה לפיזיקה שהיה מעין מנטור עבורי, ובזכותו נחשפתי לתחום ההנדסה. כבר אז היה ברור לי שבזה אעסוק בעתיד. למרות שגדלתי בסביבה דתית, שבה פחות מקובל שנשים עוסקות בתחומי הנדסה והיי-טק, בחרתי ללמוד ולעסוק בתחום שמסקרן ומאתגר אותי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שנשים בתעשייה פחות מעריכות את עצמן ופחות דורשות לעומת גברים. מזה נגזר שנשים פחות מקודמות בתפקידים ואף משתכרות בשכר נמוך יותר. אנחנו כנשים צריכות לדעת לעמוד על שלנו, ולא להרגיש שיש תפקידים שהם "גדולים" עלינו או שהם מתאימים רק לגברים. השילוב של אימהות וקריירה לעיתים גם מונע מנשים להתקדם. בעיניי, לאימהות יש יתרונות גדולים, יש להן יכולות למקבל ולייעל את הזמן שלהן גם אם הוא מוגבל יותר. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה כן, במקום העבודה הקודם שלי הרגשתי יחס מקטין לעיתים מאנשים בתפקידים בכירים, יחס שניתן לי בבירור בגלל היותי אישה. בנוסף, גם השכר לא תאם את התפקיד שלי בהשוואה לעמיתים גברים שעבדו איתי. כשבחרתי לעזוב ולהצטרף לאוטוטוקס, אחד הדברים המרכזיים שהיו חשובים לי זה חברה שיש בה תחושת שוויון ואווירה נעימה ומכילה. באוטוטוקס מצאתי את אשר חיפשתי, חברה שיש בה תחושה משפחתית. הייתי רוצה להאמין שעם הזמן, בכל המקומות בתעשייה תהיה שוויוניות מלאה בין נשים וגברים, וכשהבת שלי תגדל היא תגדל לעולם שבו כל האפשרויות פתוחות בפניה.

זום (Zoom) פיטרה במפתיע את נשיאה, גרג טומב בסוף השבוע החולף, מבלי לספק הסבר למהלך. טומב, מי שהיה בכיר בגוגל בעבר, מונה לנשיא זום ביוני 2022 וכיהן בתפקידו בסך הכל 10 חודשים. דובר זום חשף שהחברה אינה מחפשת מחליף ל-טומב, על אף שהחוזה שלו הופסק לפתע ו"ללא סיבה". הנשיא טומב נהג לדיווח ישירות למנכ"ל זום, אריק יואן, מי שגם שהקים את זום ב-2011. פוטר. נשיא זום, גרג טומב.כידוע, אפליקציית שיחות הווידיאו שגשגה ב-2020 במהלך מגיפת הקורונה, ושמה אף הפך לשם נרדף למפגש מצולם בכלל הפלטפורמות המתחרות. נכון לאפריל 2020 מניין המשתמשים היומיים של זום עמד על 300 מיליון, משום שבתקופת הבידודים והריחוק החברתי רבים עברו לעבוד או ללמוד מהבית, וכן התרחקו פיזית מקרוביהם, והדבר גרם להתקשוריות אנושיות רבות לעבור ולהתבצע אונליין. החברה שסובלת מפוסט קורונה אבל כרגע, עם תום המגיפה, זום כבר לא כל כך מלבלבת. משום שאנשים חזרו לעבוד, לפחות חלקית, במשרדים, ללמוד במוסדות החינוכיים עצמם, וכן לנהל קשרים פיזיים עם קרוביהם, רבים כבר אינם משתמשים באפליקציה בהיקפים כבעבר. במהלך המגיפה, החברה שחוותה ואף צפתה צמיחה מתמשכת הכפילה את מספר העובדים שלה בתוך שנתיים. עם זאת, בפברואר האחרון, כפי שקרה בחברות טק רבות, גם בזום קוצצו כ-15% משרות, בהמלך שהתבטא בכך שכ-1,300 עובדי החברה פוטרו. במקביל, בכירי זום ספגו קיצוצים בשכרם כדי לסייע בהפחתת ההוצאות של החברה. על פי הדיווחים ייתכן שהסיבה שטומב פוטר במפתיע היא הביצועים הגרועים שלו, בכל הנוגע במינוף החברה שוב. טומב, כנשיא זום, היה אמון על תחום המכירות של זום. שווי זום לאורך השנים האחרונות. צילום: לכידת מסך של נתוני נאסד"ק שוויה של זום, שעמד באוקטובר 2020 על 559 מיליארד דולר, הוא כעת 70.81 מיליארד ד' בלבד. לפי התקשורת העולמית, כשטומב מונה לתפקידו אמר יואן: "גרג הוא מוביל תעשיית טכנולוגיה מכובד מאוד ויש לו ניסיון רב בסיוע להרחיב חברות בצמתים קריטיים". טומב היה אף הוא נרגש להצטרף לחברה, ואמר שבא כדי לעזור "להניע צמיחה".

בעקבות תשובות שגויות ומוזרות שסיפק הצ'אט החכם של Bing AI בימיו הראשונים, הבטיחה מיקרוסופט לשפר את השליטה שיש למשתמשים על הצ'אט, וכעת היא מציגה מענה לכך בדמות האפשרות לבחור את "אופיו" של הצ'אט: יצירתי, מדויק או מאוזן. בציוץ בטוויטר, חשף ראש שירותי האינטרנט במיקרוסופט, מיכאיל פאראקין, כי 90% מבוחני הגירסה המוקדמת של Bing AI כבר יכולים לראות כפתור שמאפשר לברור את אופי התשובות שהצ'אטבוט נותן, ו-10% הנותרים מן הבודקים יראו את האפשרות היום. בחירה באפשרות של "יצירתי" תספק תשובות "מקוריות ודמיוניות" (משעשעות), בעוד שבחירה באפשרות "מדויק" תספק תשובות קצרות יותר ונקודתיות. בחירה במאוזן תספק תשובות אמצע שבין השתיים האחרות. במקביל, מיקרוסופט גם מסירה חלק מן המגבלות שהוסיפה לצ'אט בעקבות חוסר הדיוקים ומרחיבה את הגישה ל-Bing AI גם לשורת המשימות של Windows 11, לאחר שכבר נוספה לאפליקציות הסלולריות ולסקייפ בסוף פברואר.

כתב: הילל יוסף. "תחום הבדיקות הוא מורכב מעיקרו, והמורכבות הולכת ועולה באופן אקספוננציאלי על פני הזמן. ככל שה-IT בארגונים מטפל ביותר אפליקציות שמתבססות על תהליכים מורכבים, היכולת לבצע בדיקות שיקיפו את מרחב התוצאות האפשריות הולכת ויורדת. אתגר נוסף נובע מכך שאין בנמצא מתודולוגיה ברורה שניתן להסתמך עליה בעת ביצוע הבדיקות עבור מודלים מבוססי AI. נדרשים כלים מתוחכמים לביצוע הבדיקות, שיקפיצו את התחום לדור הבא", אמר רון ריטר, סגן נשיא בכיר לתחום בינה מלאכותית בקבוצת קווליטסט (Qualitest). קווליטסט מתכננת, מפתחת ומיישמת פתרונות מותאמים למגוון תחומים בתעשייה, עם ניסיון רב בתהליכים ומתודולוגיות לבדיקת תוכנה מתקדמת. החברה מציעה מגוון רחב של בדיקות ומערכות אבטחת איכות מותאמות, ברמת מומחיות גבוהה, לחברות בכלל מגזרי המשק. עובדי קווליטסט אחראים באופן מלא על בדיקות מוצרים טכנולוגיים ומוודאים שהם ראויים, בטוחים לשימוש, יעילים ופועלים ללא תקלות. בנוסף, החברה מתמחה בניהול מערכי הנדסת איכות, שכוללים גם תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ופיתוח בהתאם לצרכי הלקוחות. קווליטסט, הישראלית במקורה, נרכשה פעמיים על ידי קרנות השקעות, אך שמרה על DNA ישראלי: שדרת הניהול שלה כוללת ישראלים רבים, והמקור של חלק מהחדשנות של החברה הוא בארץ. "כשבודקים מערכות מבוססות AI יש להפעיל מערך שפועל באופן שונה" ריטר הסביר ש-"כדי להביא לייעול משמעותי בעולם הבדיקות יש ליישם את יכולות הניתוח של הבינה המלאכותית על מערך הבדיקות הקיים ולהריץ אלגוריתמים ייעודיים, שיכולים לתת ציון שמבטא את הסיכון העתידי שנגזר מכל בדיקה מבוצעת. היכולת לשקלל בראייה עתידית את סיכויי ההצלחה של כל אחת מההרצות מביא להתמקדות בבדיקות שנמצאות בסיכון, להפחתה של הרצת בדיקות בעלות סיכון נמוך ולהבנת מכלול התנאים שהביאו לרמת סיכון מוגברת לבדיקות מסוימות. כשבודקים מערכות מבוססות מודלי AI יש להפעיל מערך בדיקות שפועל באופן שונה. מערך הבדיקות שלנו עבור מערכות אלה מבוסס אף הוא על מודלי חיזוי ו-AI, שמאשררים את יכולות החיזוי של המערכות". הוא הוסיף כי "אנחנו משתמשים במנוע מבוסס בינה מלאכותית שכתבנו בעצמנו, פרי מחקרים שערכנו והניסיון המצטבר שלנו בתחום. הבינה המלאכותית מסייעת לנו להעניק לבודקים ערכים מוספים, של חיזוי. בעזרת הכלים שלנו, הלקוחות, וביניהם מדעני נתונים שמתמחים בבדיקות מערכות, מקבלים יכולת להעריך הסתברויות ולהחליט האם התוצאה שהתקבלה היא שהייתה אמורה להתקבל. עם הכלים שפיתחנו לא בודקים את שורות הקוד הרבות, אלא את התוצאה שהתקבלה בעקבות הרצת שורת הקוד". "עשינו זאת כבר אצל ארגונים לא מעטים, בהם מוסדות פיננסים וחברות היי-טק", ציין ריטר, "ואנחנו מביאים לתהליכי הבדיקה שני מכפילי כוח: מנוע AI ייעודי וצוות מדעני נתונים שפועל לפי מתודולוגיה סדורה ומוכחת לבדיקות שכאלה. צוות מדעני הנתונים, שהחברים בו מוכשרים לבצע בדיקות מעמיקות של מודלים לחיזוי מבוססי AI, בשילוב כלי הפיתוח שלנו, מהווים פלטפורמת הבדיקות החכמות. כך ניתן לצמצם את היקף הבדיקות ולאתר בדיקות חופפות. בנוסף, אנחנו מייעלים את בדיקות המערכות, שהופכות למתוחכמות ומורכבות יותר. הייעול מתקבל בשני היבטים: צמצום כמות הבדיקות על ידי חיזוי של הבדיקות האמורות להיכשל וחשיפת בדיקות חוזרות באמצעות מנוע NLP (עיבוד שפה טבעית), שמהווה חלק אינטגרלי ממערכת ה-AI שפיתחנו. אנחנו מסייעים לבודקים לסדר את הבדיקות לפי מידת הסיכון שלהן, ולהתמקד בבדיקות החשובות". "אנחנו מצמצמים משמעותית את היקף הבדיקות, תוך שמירה על אותה רמת כיסוי", אמר. "כמו כן, אנחנו יכולים לוודא שעבודת המודל אכן נעשית בצורה הנכונה ומוכנה לפעילות בסביבת הייצור, תוך שימת לב לעמידותו בערכים חריגים ובשינויים שנעשים בדאטה לאורך זמן. קווליטסט מסייעת ללקוחות לעמוד בתקנות הגנת הפרטיות, תוך שימוש במנוע עיבוד השפה הטבעי שלה". לסיכום ציין ריטר כי "אנחנו צופים גידול בפעילות שלנו בתחום השנה, משני טעמים: העובדה שמודלים רבים יותר לחיזוי ו-AI נכנסים לסביבות הייצור, ויש צורך לוודא שהם נכונים ויציבים; והמערכות הופכות למורכבות יותר, כאשר יכולות ה-AI מקטינות משמעותית את כמות הבדיקות הנדרשת".

חברת תנובה בישרה בשבוע שעבר כי היא תהיה יצרנית וספקית המזון הראשונה שתפתח מפעל לייצור בשר מתורבת בישראל, והודיעה שתעשה זאת בשיתוף עם חברת הביוטק פלוריסטם (Pluristem). תנובה היא נכון להיום חברת המזון הגדולה בישראל שנכנסה לשוק הבשר המתורבת עם סטארט-אפ משלה בתחום.  המפעל שתנובה תקים ישתמש בטכנולוגיית 3D לייצר בשר מתאים של שריר ושומן, כמו גם חלבונים. לפי החברה, המתקן החדש יאפשר להגדיל את יכולות הייצור הקיית כיום ב-700%. לדברי החברה, כבר השנה אנו צפויים לראות מוצר גולמי ראשון של בשר מתורבת מתוצרתה. כרוך בנזקי סביבתי חמור. גידול בשר לצריכת האנושות. צילום: Shutterstock מה זה בשר מתורבת ולמה צריך כזה? בשר מתורבת הוא בשר המיוצר מתאים של בעלי חיים, שנלקחים מהם באופן שאינו מצריך הרג או פגיעה. התאים מגודלים במעבדה, בתוך הפעלת הליך טכנולוגי מתקדם, ומספקים לצרכן את אותו בשר מוכר, רק באופן הומאני וכן בתוך רווח של יתרונות סביבתיים ובריאותיים הכרוכים באכילת בשר מתורבת ולא צריכת בשר של חיה מתה.  בשר מתורבת נחשב כחלבון חלופי, ואל גידולו מתאי בעלי חיים בסביבה מבוקרת, מתייחסים כיום כאל אפשרות בת קיימא, אתית ובריאה יותר לצריכת בשר. מלבד הפן המוסרי המאוד בעייתי שלה, צריכת בשר פוגעת בסביבה במספר דרכים, ביניהן: צריכת הבשר מובילה לשימושים נרחבים בקרקע לצורך גידול בעלי החיים במכלאות ענק, וגם כדי לגדל יבול שמיועד להאכלתם. השימוש הזה בקרקעות לצורך "הכנת" הבשר גורע מהשטחים החקלאיים שנועדו לשם גידולים חקלאיים פשוטים (כדוגמת קטניות וחיטה) שיאפשרו ביטחון תזונתי של כלל האנושות. נכון להיום המין האנושי צורך בעלי חיים ותוצרתם בהיקפים לא נתפשים. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, ה-FAO, בשנת 2019 נשחטו ברחבי העולם 324.5 מיליון בני ובנות בקר. המספר הזה, אגב, קשה לאיתור ודיוק, ויש הגורסים שמדי שנה נטבחים על פני כדור הארץ במסגרת התעשיות מהחי כ-100 מיליארד בעלי חיים בסך הכל. בשל הצורך בשטחים לשם גידול הבקר הזה, נאלצים החקלאים גם לבירוא יערות – כריתת עצים או שריפתם כדי שניתן יהיה להפוך את היערות למכלאות או לגדל על שטחם סויה ותירס למען האבסת חיות המשק. הריאות הירוקות של כדור הארץ הולכות ומצטמצמות בדיוק בשל כך. בנוסף, בגלל צריכת בשר מתרבים גזי החממה הפוגעים בשכבת האוזון המגנה על כדור הארץ. הדבר נובע בעיקר מגז המתאן שעדרי הבקר משחררים לאוויר. חוקרים מצאו כי גזי החממה מחממים את האוויר ומחמירים את משבר האקלים העולמי.  ולבסוף: צריכת בשר מדלדלת את משאבי המים, שגם כך מוגבלים בעולם. לשם ייצור קילוגרם בשר נדרשים 15,000 ליטרים של מים, לעומת 2,000 ליטרים של מים לצורך גידול קילו קטניות. בחברות מבינים שהעולם ישתנה. תנובה ופלוריסטם. צילום: עיבוד ממוחשב בתנובה ובפלוריסטם מבינים שהעולם חייב למצוא פתרון בר קיימא לשם הזנת תושביו הרבים, גאים במיזם המשותף שלהם לייצור בשר מתורבת ותולים בו תקוות גדולות. יקי ינאי, מנכ"ל פלוריסטם – הנסחרת בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב – אמר כי "הידע וההבנה המשמעותיים שלנו בהרחבת תאים בצורה מאוחדת ובקנה מידה המוני הוא נכס שתעשיות רבות דורשות' על מנת לגדל ולפתח מוצרים מבוססי תאים". "בחרנו לשתף פעולה עם פלוריסטם כי אנחנו מאמינים שהיא מחזיקה באחת מטכנולוגיות ייצור התאים המתקדמות בעולם", הבהיר חיים גבריאלי, יו"ר קבוצת תנובה. "אנו מצפים משיתוף הפעולה בין החברות לחולל מהפכה בתעשיית המזון המתורבת ולפתח את הדור הבא של חלבונים אלטרנטיביים". ואם תהיתם, עקב הכותרת, האם תנובה באמת פונה יותר ויותר לכיוונים של מזון טבעוני, ללא שימוש בבעלי חיים, הרי שכדאי לדעת שהחברה לא מתכוננת לייצר רק בשר מתורבת אלא שהיא גם השקיעה ברימילק, סטארט-אפ ישראלי נוסף המייצר חלב ומוצרי חלב ללא שימוש בעלי חיים. במקרה של רימילק, החברה עוסקת בייצור חלבוני חלב הזהים לחלבוני חלב מן החי, באמצעות טכנולוגיית תסיסה מיקרוביאלית.