מכתב פתוח שהחל להיות מופץ היום (ד') צפוי להסעיר את עולם הטק. תחת הכותרת: "השהו את ניסויי הענק בתחום ה-AI" משמיעים יוזמי הפנייה, בכללם עסקן הטק המפורסם אילון מאסק, קריאה ציבורית ובה פנייה לכל מעבדות הבינה המלאכותית להשהות מיידית ולמשך 6 חודשים לפחות את האימון של מערכות בינה מלאכותיות חזקות יותר מ-GPT-4. לדברי יוזמי העצומה, "מערכות בינה מלאכותית עם אינטליגנציה אנושית-תחרותית יכולות להוות סיכונים עמוקים לחברה ולאנושות, כפי שהוכח על ידי מחקרים מקיפים, וכפי שמעבדות בינה מלאכותית מובילות הודו". עוד לדבריהם, "כפי שנאמר בעקרונות ה-AI של Asilomar, בינה מלאכותית מתקדמת יכולה לייצג שינוי עמוק בהיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ, ויש לתכנן ולנהל אותה תוך טיפול ומשאבים מתאימים". הכותבים מתריעים כי "לרוע המזל, רמה זו של תכנון וניהול לא מתרחשת, למרות שבחודשים האחרונים נראו מעבדות בינה מלאכותית שנלכדו במרוץ-שיצא-מכלל-שליטה לפיתוח ולפריסת מוחות דיגיטליים חזקים יותר, שאף אחד – אפילו לא היוצרים שלהם – יכול להבין, לחזות, או לשלוט בהם באופן אמין". האם החליט סופית להתנגד ל-AI ג'נרטיבית או שהוא חושש מתחרות? אילון מאסק, מנכ"ל יוטיוב, טסלה ו-SpaceX. צילום: מתוך ויקיפדיה בין השותפים החתומים שניסחו את הפנייה נכללים הפרופסורים הבכירים לתחום הבינה המלאכותית סטיוארט ראסל ויושע בנג'יו, המייסד השותף של אפל, סטיב ווזניאק, יחד עם מייסדי פינטרסט וסקייפ, כמו גם פרופ' יובל נח הררי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן שותפים לפנייה מייסדי הסטארט-אפים בתחום הבינה מלאכותית, Stability AI ו-Character.ai. מאסק הוא אחד התומכים הגדולים של מפרסם המכתב, מכון Future of Life, והוא מובל על ידי מקס טגמרק, פרופסור ב-MIT וחוקר בינה מלאכותית מוביל. השיבוש מטעם ChatGPT – מסוכן או פשוט איום תחרותי?  כידוע, בחודשים האחרונים כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיביים (Generative Artificial Intelligence) כובשים כל פיסת טק קטנה כגדולה באופן אוניברסלי כמעט חסר תקדים. למעשה השיבוש החל בסך הכל לפני מספר חודשים, בנובמבר 2022. באותה תקופה השיקה חברת המחקר OpenAI – שמאסק היה בין מייסדיה ומשקיעיה הראשונים בשנת 2018, בצוותא עם סם אלטמן, שנשאר בחברה כמנכ"לה גם לאחר שהיזם הדרום אפריקני פרש מהיוזמה – מערכות AI חדשניות וחכמות במיוחד, שיודעות לייצר תוכן, ויז'ואל ו-וידיאו, לבצע חיפושים חכמים במיוחד באינטרנט ועוד שלל משימות, וכל זאת בדרכים חדשניות המתבססות על סקירת תועפות דאטה ויכולת ללמוד מהללו כמעט הכל. כלי הבינה המלאכותית היוצרת המצליח ביותר. ChatGPT. צילום: BigStock מאז המצב החדש מלהיב רבים מהגולשים ה"פשוטים", שמאות מיליונים מהם כבר הכניסו לחייהם ולשגרת יומם את השימוש בכלים מבוססי GPT של OpenAI, וכן סוחף חברות טכנולוגיות רבות לרתימת היכולות הללו לשם מינוף שירותיהן. ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט וגוגל מתחרות ביניהן על השאלה מי תצליח לספק לציבור כלי AI יותר חכמים, יעילים ומפתים, ונדמה בינתיים כי מיקרוסופט היא מובילת המירוץ, כנראה בזכות השקעתה המוקדמת ב-OpenAI, שאותה עיבתה בהשקעה נוספת המוערכת בכ-10 מיליארד דולר, אשר ביצעה אחרי שהיכולות המרשימות של ChatGPT נחשפו לציבור. אנקדוטה מעניינת היא שבדיוק לפני חודש, בשלהיי פברואר, דווח בתקשורת העולמית כי מאסק מגייס מומחים כדי להתחרות ב-ChatGPT ו-OpenAI. כפי שגם אנחנו דיווחנו אז, היזם המולטי-מיליארדר פנה באותם ימים למומחי AI בניסיון לגייסם למעבדת מחקר חדשה שתפתח אלטרנטיבה לצ'אטבוט המצליח, וזאת על פי דיווח של המגזין The Information, שהתבסס על עדויות של אנשים בעלי ידע ישיר על היוזמה. ממה מודאגים הפונים? אלא שכעת, במכתב הפתוח, עולה ביקורת על הטכנולוגיה המשבשת, ביקורת שלא ממש בלטה בחודשים האחרונים ומוכרת יותר דווקא מן העבר – זו המביעה חששות מהתפתחות-יתר של יכולות ה-AI שתעלה לבני האנוש ביוקר. במכתב הפתוח מצוין כי "מערכות עכשוויות הופכות כעת לתחרותיות במשימות כלליות, ועלינו לשאול את עצמנו: האם לתת למכונות להציף את ערוצי המידע שלנו בתעמולה ואי-אמת? האם עלינו להפוך את כל העבודות לאוטומטיות, כולל המספקות שבהן? האם עלינו לפתח מוחות לא אנושיים שעלולים בסופו של דבר לעלות עלינו במספרם ובחוכמתם ולהחליף אותנו?" הכותבים ממשיכים ושואלים באופן דרמטי ואף מטריד: "האם עלינו להסתכן באובדן שליטה על הציוויליזציה שלנו?" וממשיכים: "אסור להאציל החלטות כאלה על מנהיגי טכנולוגיה שלא נבחרו. יש לפתח מערכות בינה מלאכותית עוצמתיות רק לאחר שאנו בטוחים שההשפעות שלהן יהיו חיוביות והסיכונים שבהן יהיו ניתנים לניהול". בהתייחסות ישירה למובילת מהפכת ה-AI, מציינים הכותבים כי "ההצהרה האחרונה של OpenAI בנוגע לבינה כללית מלאכותית, קובעת כי 'בשלב מסוים, ייתכן שיהיה חשוב לקבל בדיקה עצמאית לפני שמתחילים להכשיר מערכות עתידיות, ולבצע מאמצים מתקדמים יותר להסכים לכל הפחות להגביל את קצב הצמיחה של המחשוב המשמש ליצירת דגמים חדשים למערכות'". הכותבים פסקו כי "אנחנו מסכימים. הנקודה הזו היא עכשיו". בסיכום מכתבם מצויינים הפונים כי "האנושות יכולה ליהנות מעתיד פורח עם AI. לאחר שהצלחנו ליצור מערכות בינה מלאכותיות חזקות, אנו יכולים כעת ליהנות מ'קיץ AI' שבו אנו קוטפים את הפירות, מהנדסים את המערכות הללו לטובת כולם, ונותנים לחברה הזדמנות להסתגל. החברה עצרה טכנולוגיות אחרות שהיו להן השפעות קטסטרופליות עליה (הדוגמאות שסיפקו כוללות את השיבוט האנושי למשל – ג"פ). אנחנו יכולים לעשות זאת כאן. בואו נהנה מקיץ ארוך של AI, ולא נמהר לא מוכנים לסתיו". יצוין כי במקביל ליוזמה זו, האיחוד האירופי שוקד בזמנים אלו על חוק משלו, שיסדיר את אופן השימוש בבינה מלאכותית באירופה, עם קנסות צפויים לחברות המפרות את חוקיו. גם ממשלות ברחבי העולם נמצאות כעת במאמץ לגבש תגובה ומדיניות לתחום המתפתח במהירות. לפי הפייננשל טיימס, בריטניה עתידה לפרסם בשבוע הבא נייר לבן שיבקש מהרגולטורים לפתח גישה עקבית לשימוש ב-AI בתעשיות, שתכלול הקפדה על מערכות AI הוגנות ושקופות. עם זאת, לפי הדיווח, הממשלה לא תספק סמכויות חדשות או מימון חדש לרגולטורים לשם חיזוק פעולתם בשלב זה.

"ארגונים מעולם הבריאות חוו האצה משמעותית בשל מגפת הקורונה. זו מהפיכה שאנחנו מצויים רק בתחילתה, וזהו אחד התחומים המתפתחים ביותר. יש כאן שינוי טקטוני של אופן קבלת שירותי הרפואה, שניתן לקבל חלק מהם מרחוק, מהבית; הכנסת טכנולוגיות חדשות של לימוד מכונה ובינה מלאכותית, לטובת חיזוי ואבחון של בעיות רפואיות ומחלות, כאשר תחום הדימות מוביל בכך; ומעבר למתן שירות רפואי אישי ופרו-אקטיבי. טכנולוגיות הרפואה מרחוק והדיגיטל יוצרות מערכת יחסים חדשה אל מול המטופלים", כך אמר ליאור וולף, ראש אגף רפואה מקוונת בשירותי בריאות כללית. וולף דיבר בפתח כנס Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. הוא ציין את המכשיר טאיטו, ש-"באמצעותו אנחנו מספקים שירותי רפואה מקוונים כבר כמה שנים. זהו מכשיר קטן, שמאפשר לצוות הרפואי לשלוח 'יד ארוכה' למטופל ולהתקרב לבעיותיו הרפואיות, להביט בגרונו, לבדוק את אפו, למדוד חום ולהקשיב לפעימות לבו. לפני כעשור זה היה סטארט-אפ, וכיום זוהי חברה מצליחה".  צילום ועריכת וידיאו: דותן גור לדברי וולף, "כמעט 60 אלף משפחות משתמשות בטאיטו. מדובר ב-180 אלף מטופלים. זה מכשיר משפחתי. היקף השימוש בטאיטו עלול להיחשב לא גדול, אולם יש לזכור שמדובר בסדר גודל של עיר בינונית בישראל". "טאיטו חוסך לכללית 16 מיליון שקלים בשנה" "לעתים", ציין וולף, "החדירה של טכנולוגיות מתקדמות בעולם הרפואה נתפסת על ידי חלק מהמנהלים כמאכזבת, אבל הצלחנו עם פרויקט הולך וצומח זה, בשל הערכים המוספים שהוא מעניק. כך, רמת שביעות הרצון של משתמשי טאיטו מקבלת באופן עקבי מזה שלוש שנים ציון גבוה מ-9. כמו כן, ערכנו בין 2019 ל-2021 מחקר בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד ופרינסטון, ובו נבחנו 80 אלף ביקורי טאיטו בקרב 28 אלף מטופלים. השימוש בטאיטו הניב חיסכון של יותר מ-10% בעלות הטיפול הכוללת, ובקרב מטופלים מבוגרים – חיסכון על 21.4%. השימוש בטאיטו חוסך לשירותי בריאות כללית 16 מיליון שקלים בשנה, והנתון הזה יגדל". שירות דיגיטלי נוסף שהדובר התעכב עליו הוא רופא אונליין. "השירות פועל מזה עשור והוא היה חלוץ במהפכת הטלה רפואה בישראל. במסגרתו נערכים מפגשים רפואיים בווידיאו, אך לרוב בטלפון. הוא כבר כולל שירותים של רופאי משפחה, ילדים ועור, ובקרוב נרחיב את היצע שירותי הרפואה שהוא מספק", אמר וולף. הוא ציין שב-2022 נערכו 1.8 מיליון פגישות בין רופאי ומטופלי הכללית באמצעות שירות זה. "זו המרפאה הכי גדולה בכללית, והיא מונה 275 רופאים", אמר. לדבריו, "70% מהמקרים נסגרו בשיחה שבין הרופא והמטפל, ולא היה המשך טיפול. כך אנחנו חוסכים ביקורים פרונטליים במרפאות, ב-מר"מים ובחדרי המיון – מהלך שמניב חיסכון שנתי בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. מי שכן מגיעים פיזית הם המטופלים המבוגרים, או היותר חולים". "השירות הדיגיטלי השלישי הוא בדיקות הריון, עריכת אולטרסאונד בבית, בדיקות דופק ותנועות עובר, וכן מצב מי השפיר", הוסיף וולף. "בזכות שירות זה הצלחנו להציל את החיים של ארבע עובריות שנמצאו בסכנה". לסיכום הוא הבטיח כי "נגדיל את היצע השירותים המתקדמים שלנו, לטובת שיפור חוויית המטופלים, ייעול התהליכים והשאת חיסכון כספי. נמשיך להתקדם בדיגיטל בשנה הקרובה".

"לפני שהם מקבלים קבלת טיפול רפואי, המטופלים והמטופלות חווים שני רגשות: חרדה והמתנה ארוכה. הם נדרשים לכלי שירכז עבורם, באופן אחוד ופשוט, את המידע הרפואי הספציפי. המטופלים רוצים לקבל את המידע כשהוא מלווה מצד המטפלים בתחושת ביטחון, סמכותיות, ניסיון ומקצועיות. נחוץ כלי שיספק מידע נגיש, ידידותי ואמין למטופל ולמשפחתו – כשהם מגיעים למרכז הרפואי", כך אמרה ד"ר עינב יפת, מנהלת היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי צפון על שם פדה (פוריה). ד"ר יפת דיברה בכנס Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. היא הציגה בדבריה את אפליקציית אפולו, שמשמשת כעוזרת רפואית למטופלים. ד"ר יפת סיפרה כי "ערכנו מחקר בקרב משתמשים בשני בתי חולים בצפון הארץ. על בסיס הממצאים, בנינו מודל של תובנות לגבי הצרכים שהאפליקציה תתן להם מענה". "הפלטפורמה מעניקה יכולת לראות את כלל המידע הרפואי בזמן אמת, למשל תוצאות של בדיקות – מיד כאשר הן מגיעות", הסבירה. "ניתן לערוך לאפליקציה התאמה, כך שכל מחלקה במרכז הרפואי תחליט אילו שירותים יופעלו במסגרתה". היא הוסיפה כי "במקביל, ניתן להשהות הזרקה של חלק מהנתונים, אם רוצים שהמטפל יידע אותם לפני שהמטופל יקבל אותם". אפליקציה שמפיגה חששות ומונעת חרדות מיותרות "בשל השימוש של אלפי המטופלים שהורידו את האפליקציה, הצלחנו לחסוך לחולים שעות רבות של המתנה למכתבי השחרור שלהם ולקצר את משך האשפוז שלהם", ציינה ד"ר יפת. עוד היא אמרה כי "האפליקציה מאפשרת לכל מטופל ומטופלת, ולסובבים אותם, לקבל באמצעות הנייד האישי שלהם תמונת מצב עדכנית ומדויקת בנוגע למחלה שלהם, ובדרך זו להפיג חששות ולמנוע חרדות מיותרות לגבי המשך הטיפול. האפליקציה מנגישה את המידע באופן ברור, חזותי וקליט, בעברית ובערבית, ומרכזת עבור המטופלים והסובבים אותם את המידע השימושי בצורה נוחה. כך ניתן להמחיש למטופלים את הליווי שהם מקבלים מהצוות הרפואי לאורך כל התהליך. נמשיך להטמיע את אפולו באופן מדורג בכל מחלקות המרכז הרפואי צפון. האפליקציה כבר נמצאת בשימוש בבתי החולים שמיר (אסף הרופא – י"ה) בצריפין, וולפסון בחולון ואיכילוב בתל אביב, ובקרוב היא תעלה לאוויר גם בבית החולים זיו בצפת. נהפוך את האפליקציה לכלי זמין, נוח ושימושי למטופלים ולבני משפחותיהם, וכך המטופלים יחושו שהם 'עטופים' בה. נתאים עוד יותר את האפליקציה לכל מטופל ומטופלת באופן אישי".

מיקרוסופט, לאחר שהכריזה לאחרונה על Copilot – בינה מלאכותית יוצרת תוכן, המבוססת על GPT-4 של OpenAI – אשר שולב במוצרי הפרודוקטיביות המשרדית שלה, כעת מכריזה מיקרוסופט על מה שהיא מגדירה כסוג של מהפכה: שילוב יכולות ה-AI גם באבטחה, עם כלי חדש שהיא מכנה Security Copilot. לפי ואסו יאקל, סגנית נשיא תאגידית לענייני אבטחה, תאימות זיהוי וניהול במיקרוסופט, שהציגה את Security Copilot, המטרה העיקרית שעמדה מאחורי הפיתוח היא להטות את האיזון חזרה לידי המגנים. לטענתה, מגיפת הקורונה שינתה את האיזון בדרכים רבות לטובת התוקפים, עם עלייה משמעותית מאוד בקצב ההתקפות ובתחכום שלהן, גם בגלל המעורבות ההולכת וגוברת של קבוצות האקרים שפועלות עבור מדינות. מומחים ישאלו וישתפו את הצ'אטבוט בנוגע לאיומים "כיום הסיכויים הם עדיין נגד מקצועני אבטחת סייבר. לעתים קרובות מדי, הם נלחמים בקרב אסימטרי נגד תוקפים פוריים ברעיונות בלתי פוסקים ומתוחכמים. כדי להגן על הארגונים שלהם, המגינים חייבים להגיב לאיומים, המוסתרים לרוב מאחורי הרבה רעש. עוד מרכיב באתגר הזה הוא מחסור גלובלי באנשי מקצוע מיומנים באבטחה, עם הערכה לחוסר של כ-3.4 מיליון עמדות בתחום, והם צריכים להתמודד בכל יום עם יותר מ-65 טריליון אותות איומים", היא אמרה. כמו כלי הבינה המלאכותית האחרים המבוססים על יצירת תוכן, גם במקרה של Security Copilot הכלי מבוסס על שאילתות שרוצים לשאול את המנוע לגבי עניינים שקשורים לאבטחה, ולפי מיקרוסופט אלו אמורות להיות שאילתות שמבוצעות באופן יחסית פשוט. "אפשר למשל לשאול מה קורה עם האיומים האחרונים, או שאפשר לשאול אותו על פגיעות מסוימת, ואפילו להקליד חלק מהקוד ולחקור אותו ולבדוק אותו כדי לגלות אם יש פגיעות. זה כולל כמובן גם ניתוחים. הוא גם יוכל לספר למשתמש כיצד נראית ההתקפה, איזה מסלול היא עשתה, מה הפגיעות שהיא ניצלה וכדומה. אפשר יהיה גם להשתמש ביכולות כמו הנדסה לאחור כדי ללמוד איך ניתן להתמודד עם ההתקפה ומה לתקן", סיפקה יאקל כמה דוגמאות. כלי של מיקרוסופט המשלב יכולות AI באבטחה. Security Copilot. צילום: מיקרוסופט ילמד ממומחי האבטחה וישתף מידע בזריזות באקוסיסטם מיקרוסופט השתמשה כאמור ב-GPT-4, אבל בנתה עליו מודל ייעודי לשימושי אבטחה, עם אימון באמצעות חומרים מוגדרים לתחום. הממשק שתציע החברה בסופו של דבר באופן גלובלי, אם כי עוד לא ברור מתי בדיוק, יאפשר לכל מי שירצה להתחבר עם נתונים משלו, במטרה להאיץ את התגובה לאירועי סייבר, וגם עם אפשרות שיתוף פעולה מהיר ביותר באקו-סיסטם, כדי להבטיח איתור ותגובה להתקפות סייבר במהירות רבה מאוד, תוך דקות ובמקרים מסוימים אף תוך שניות. אחד האלמנטים הנלווים שמצפה מיקרוסופט להפיק מהכלי החדש שהיא חשפה הוא הגדלת מרחב האנשים שיכולים לספק עזרה באבטחת סייבר. "זה אמור לשבור את מחסום הכניסה לתחום אבטחת הסייבר, כי הוא יכול לעזור לאמן אנשים ביכולות חדשות מהר מאוד, ובאופן הרבה יותר פשוט. זו הפעם הראשונה מאז שאני נמצאת בתחום שיש כלי שיכול לשבור את החומה המתישה הזו שגורמת לרבים לוותר על ההצטרפות, ומוסיפה למחסור הגדול באנשי סייבר", אמרה יאקל, שהסבירה כי היכולת של צוות אבטחה תמיד תהיה מוגבלת על ידי גודל הצוות, באופן טבעי, וכי Security Copilot עוזר להתגבר על חלק מהמגבלה הזו, וגם עוזר למצות את הפוטנציאל של האנשים הפעילים בתחום באופן אישי. יאקל סיפקה דגשים לשני היבטים חשובים נוספים. ראשית, הכלי לא תמיד מבין הכל נכון. כמו כל תוכן אחר שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, הוא יציג תוכן שייתכן שיכיל טעויות – וזה כבר מוכר היטב לכל מי שכבר הספיק לשחק קצת בפתרונות ה-GPT למיניהם. Security Copilot מציע עם זאת מערכת למידה בלולאה סגורה, והוא אמור ללמוד מהמשתמשים כל הזמן, עם יכולת להציע משוב מתוך הכלי ישירות. ההיבט השני הוא פרטיות. "הלמידה אמנם מתבצעת כל הזמן, אבל חשוב מאוד לומר שהכלי בנוי עם פרטיות בליבתו: המידע של הלקוח הוא המידע של הלקוח, והלקוח יכול בכל נקודת זמן נתונה לשלוט במידע שלו", היא סיכמה.

משרד התקשורת הודיע אתמול (ג') על הקמת צוות בין-משרדי בראשות מנכ״ל משרד התקשורת, שיבחן את דרכי הפעולה לקידום פריסת תשתיות דור 5 ואילך לכלל הציבור בישראל, בעקבות החלטת ממשלה. הצוות מורכב מנציגי משרד התקשורת, משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, נציג הממונה על התחרות, נציג בנק ישראל ונציג רשות החדשנות. הצוות יגיש את המלצותיו לתוכנית האצת תשתיות התקשורת בכל הארץ בתוך שישה חודשים. מהמשרד נמסר, כי "איכות הרשתות הסלולריות הציבוריות בישראל כפי שמשתקפת במדדי השוואה בינלאומיים ירודה. היקף ההשקעות הפרטיות בשוק הסלולר בישראל אינו מספק בראי הביקוש החזוי ונוכח הדרישה להקמת אתרי סלולר בצפיפות רבה בטכנולוגיית הדור החמישי. לצורך עמידה בביקושים הגוברים לשימוש נרחב בתשתיות סלולריות מתקדמות, לצד שמירה על היותה של ישראל מובילה בהפעלת יישומים מתקדמים, יש צורך בשדרוגים משמעותיים לתשתיות חיוניות אלו לטובת שמירה על איכות החיים של אזרחי ישראל, הפריון והתפתחות הכלכלה והתעשייה הישראלית". במקביל, במסגרת החלטת הממשלה הוקצו 50 מלש"ח עבור תוכנית להאצת הטמעה של יישומים טכנולוגיים חדשים על גבי רשתות סלולריות מתקדמות במגזרי המשק השונים. התוכנית תעודד גופים אשר מספקים שירותים לציבור לפתח מיזמים מבוססי טכנולוגיות דור 5, שיובילו לפיתוח החדשנות, הכלכלה והתחרות הטכנולוגית בישראל ויתמרצו את חברות הסלולר להאיץ את פריסת תשתית הדור החמישי. שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, ציין, כי "לראשונה אני מקים צוות בין-משרדי לקידום פריסת תשתיות דור 5 בכל הארץ. הצוות הוא חלק ממספר מהלכים שהמשרד בראשותי מקדם להאצת והטמעת הדור החמישי. מהפכת הדור החמישי היא בשורה גדולה לכלכלה הישראלית, לתעשייה הישראלית ולציבור הישראלי, ותאפשר פריצת דרך ופיתוח יישומים חדשניים במגוון תחומים. פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות תוביל לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, תבטיח שישראל תמשיך להיות שחקנית מובילה בתחום ההייטק העולמי ותצעיד את המדינה לקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית".

רן שליט מונה למנהל אזורי בישראל בחברת הדאטה קלאוד סנופלייק (Snowflake). במסגרת תפקידו יהיה אחראי על ניהול וגיוס מנהלי מכירות, פיתוח עסקי ועזרה לחברות בישראל למקסם את הערך מהדטה שלהן, זאת תוך מינוף צמיחתה של החברה בשוק הישראלי, לצד ירון בן שלוש, מנהל הפעילות בישראל. שליט הוא בעל ניסיון עשיר במגוון תפקידים מעשיים וניהוליים, בהם כמנהל מכירות ותיקי לקוחות בחברת Pipl, ניהול מערך המכירות בפלטפורמת הווידיאו Hola Spark, וכמנהל מכירות ופיתוח עסקי בחברת Maskyoo. שליט הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה ותואר שני במינהל עסקים מהמכללה האקדמית ת"א-יפו.

דיסני מתכוננת לפטר בקרוב כ-7,000 עובדים, כמהלך לקיצוץ ההוצאות שלה. כעת מסתבר כי כחלק מהסבב, ענקית המדיה והבידור מתכננת גם לסגור יחידה יחסית קטנה שלה, שתפקידה להשתמש ב-מטאברס (Metaverse) ובספרייה העצומה של הקניין הרוחני של החברה, כדי למצוא דרכים חדשות לספר סיפורים אינטראקטיביים, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל אתמול, בתוך ציטוט דברי אנשים שמכירים את העניין. במחלקת המטאברס של דיסני מועסקים בסך הכל כ-50 עובדים וכולם יפוטרו, כך אמרו המקורות לג'ורנל. מנהל היחידה, מייק ווייט, יישאר בחברה, אך תפקידו העתידי עדיין אינו ברור. לפי הדיווח, מנכ"ל דיסני לשעבר, בוב צ'אפק, שכר את ווייט בפברואר 2022 כדי ליצור "פרדיגמה חדשה" למעורבות הקהל בתוכן החברה. המטאברס – אותו עולם דיגיטלי-וירטואלי שהמפתחת הראשית שלו היא חברת מטא, ושעתיד היה להעביר את לכולנו לחיים בסוג של שירות סושיאל חדשני, מדומיין ורב נפלאות – תואר והודגש במיוחד על ידי צ'אפק, שהוחלף על ידי רוברט איגר בנובמבר. לדבריו אז, הפיתוח הזה יספק "גבולות" חדשים לדרך שבה אנשים צורכים או משתפים "סיפור" וכמובן גם – לחוויות צרכניות. מה קורה למטאברס? נזכיר כי מוקדם יותר החודש מטא הוציאה לפועל סבב פיטורים נוסף, ובו נכללו 10,000 עובדים. גם אצל חלוצת המטאברס, בין המשרות שיקוצצו נכללו אנשי צוותים השוקדים על פרויקט הדגל של המנכ"ל ומייסד החברה, מארק צוקרברג – המטאברס. לפני קצת יותר משנה סומן התחום כדבר הבא בעולם הטכנולוגי-אינטרנטי, ועל פי הדיונים אודותיו עתיד היה לכלול פיתוחי מציאות מדומה וטכנולוגיות מציאות רבודה, אך בעצם להיות זמין עבור משתמשים מכל פלטפורמה שהיא. חברות אחרות מלבד מטא, ביניהן, כאמור, דיסני וגם אנבידיה, מיקרוסופט, טנסנט, אפיק גיימס, סנאפ ואחרות החלו אף הן לפתח יקומי מטאברס אלטרנטיביים או כלים לשימוש במטאברס, ובכל זאת העיסוק והבאזזז סביב התחום פחתו משמעותית באחרונה, בעיקר מאז כניסת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית – בעיקר ChatGPT המהולל – לחיינו, והאיתותים שלה שהיא-היא הדבר הבא בתעשיית הטק. כחלק מסבב הקיצוצים נחתכו גם חלק מעובדי התחום בשורות חלוצות התחום, מטא. המטאברס. צילום: ShutterStock למטא – שהיא כידוע החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, אוקולוס ועוד חברות בת – היו, ואולי עדיין ישנן, שאיפות ענק לגבי המטאברס ותפקידו העתידי. על פי דיווח של Screenrant החברה בחרה להעסיק 10,000 עובדים סביב פרויקט המטאברס שלה, כדי לבנות אותו, בתוך השקעה ראשונית של 50 מיליון דולר. ככלל, החברה הוציאה 36 מיליארד דולר על חטיבת Reality Labs שלה מאז 2019. חטיבת Reality Labs, המופקדת על בניית טכנולוגיות המציאות המדומה והמציאות הרבודה הדרושות ל-מטאברס, הכניסה 727 מיליון דולר במהלך הרבעון הרביעי, אך גם רשמה הפסד תפעולי של 4.28 מיליארד דולר. דיסני מצטרפת כעת אל מיקרוסופט, סנאפ וחברות אחרות, אפילו ל-מטא במובנים מסוימים, והיא החברה הדומיננטית האחרונה שמתרחקת מהשאיפות שלה לכבוש את תחום המטאברס בתקופה זו. פיטורים בלחץ המשקיעים הקיצוצים בדיסני, כמו בכל רחבי העולם, מגיעים מתוך שאיפה לרה-ארגון נרחב במהלך החודשיים הקרובים. מאחורי סבבי הפיטורים בחברות ענק בתחום הטק, כמו גם בגופים צנועים יותר בו, עומד הטיעון כי בשל המיתון העולמי שלאחר הקורונה נוצר בקרב הארגונים הצורך לצמצם בהוצאותיהם, וזאת אחרי גיוסים נרחבים שחלו במהלך המגיפה. תוכנית הארגון מחדש של דיסני, שעתידה לחתוך הוצאות בשווי המוערך בכ-5.5 מיליארד דולר, נחשפה לראשונה בפברואר. המהלך מגיע, כפי שקורה בחברות אחרות שפיטרו אלפי עובדים, אחרי לחץ מתגבר מצד משקיעים לצמצם בעלויות, וממשקיעי דיסני ספציפית – על רקע חששות נוספים מפני התחרות המשמעותית שהחברה מתמודדת איתה בתחום הסטרימינג. כשהכריז לראשונה על הפיטורים בפברואר, המנכ"ל איגר ואמר שדיסני תעבור "מהפך משמעותי" על ידי ההוצאה לפועל של הפיטורים, שיקצצו כ-3% מכוח העבודה העולמי שלה. עוד אמר אז שהוא מאמין שהשינוי יגדיל את הרווחיות של דיסני. בהודעה אחרונה לעובדי דיסני, שהגיעה לידי אתרי החדשות, כתב המנכ"ל כי החברה תתחיל להודיע עוד השבוע למפוטרים על גורלם. איגר ציין כי בארבעת הימים הקרובים "מנהיגים" בדיסני ישתפו בחדשות את קבוצת העובדים הראשונה שתפוטר, בעוד שסבב שני וגדול יותר – יתרחש בחודש הבא ויכלול "כמה אלפי" מפוטרים נוספים.

זורו, חברת סטארט-אפ חלוצה בתחום האופטימיזציה של הטבות בריאות לעובדים, מעסיקים וסוכנים, נחשפה והודיעה על סבב גיוס של 11.5 מיליון דולר בהובלה משותפת של פיטנגו ו-10D. הכספים ישמשו להאצת מאמצי המחקר והפיתוח של החברה ולהרחבת מעגל הלקוחות. החברה ממקדת את השיווק לשוק האמריקני, שבו נושא ההטבות וביטוחי הבריאות לעובדים הוא מורכב, עמום ומכביד. עבור המעסיקים והסוכנים, תהליך הצעת ההטבות מביא לעיתים קרובות לחריגות תקציב בלתי צפויות, התעסקות אינסופית והסחת דעת של המעסיק. עבור העובדים, רוב הטבות הבריאות המוצעות הן כלליות וגנריות, ולרוב לגמרי מחוץ לשליטתם. הפלטפורמה של זורו מנסה לשנות ולפשט את התהליך על ידי ניתוח יעדי ההטבות של המעסיקים ויוצרת תקציב מקיף וקצבה לכל עובד או קבוצת עובדים. הפלטפורמה מספקת פתרון לניהול ביטוחים מקצה לקצה על פני ממשק אחד, שמנהל את ההטבות בצורה אפקטיבית. בנוסף, הפלטפורמה פועלת כמלווה פיננסית, המנתחת את צורכי הבריאות של העובדים, המצב המשפחתי, סיכויי סיכונים ומאפיינים אישיים אחרים, ומייצרת חבילת הטבות מומלצת, המורכבת מביטוח בריאות, כיסויים משלימים, פתרונות בריאות דיגיטליים ייחודיים ושירותים אחרים בעלי ערך כלכלי. גיא איזיקיאל, מנכ״ל ומייסד שותף בזורו: "זורו נמצאת בצומת החשוב בין מגזרי הבריאות והפיננסים. אנו גאים שפיתחנו טכנולוגיה שהופכת את הצעת תוכניות ביטוח הבריאות לעובדים לשקופות יותר, חסכוניות יותר ומותאמות אישית. הפתרון שלנו משדרג את המודלים המיושנים של הטבות בריאות לעובדים ומעניק למעסיקים יכולות לחיזוי עלויות מראש, תוך שהוא מספק לעובדים את הכיסוי המתאים ביותר לצורכיהם. צוות זורו מורכב ממומחים בתחומי הבריאות, האינשורטק, התוכנה והביג דטה, המהווים נכס ייחודי, שמאפשר לנו להגשים את המשימה החשובה של הנגשת שירותי בריאות איכותיים במחירים נגישים".