זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
18/05/23 18:10
8.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"ל מלם שכר, אילן טוקר, וסמנכ"ל הכספים של החברה, רפי הכהן, לקחו חלק בתערוכה של ADP, שנערכה באחרונה באורלנדו, פלורידה.
ADP הינה חברת שכר מהבולטות בעולם, ובמסגרת שיתוף הפעולה המתמשך שלה עם מלם שכר, הוקם בתערוכה ביתן של החברה הבת סינריון. טוקר והכהן, יחד עם מנכ"ל סינריון בצפון אמריקה, פאלו גילפיאן, הציגו בביתן את פתרונות נוכחות העובדים של החברה הבת.
18/05/23 11:04
6.98% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המרכז הרפואי שערי צדק הטמיע את מטאליק (Metallic) – גיבוי כשירות של קומוולט (Commvault) כפתרון גיבוי בענן ל-Office 365. המרכז הרפואי שבירושלים סיים את הפרויקט להטמעת פתרון מטאליק, אותו שיווקה ויישמה DnA IT.
מיזם מטאליק של קומוולט
הפתרון יגבה את כל מרכיבי 365: SharePoint, Teams, OneDrive ותיבות דואר אלקטרוני. הפתרון מתומחר כמנוי, ועלותו מוערכת בשוק במאות אלפי שקלים לתקופה של שלוש שנים.
המרכז הרפואי שערי צדק הוא אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, עם 1,000 מיטות אשפוז ו-5,500 עובדים. בשטח המרכז הרפואי פועלים שני דאטה סנטרים, המרוחקים אחד מהשני ואשר עובדים בשיטה של אקטיב אקטיב מלא ומגובים מזה ספר שנים עם טכנולוגיות הגיבוי של קומוולט.
לאחר שחבילת ה-אופיס (Office) של מיקרוסופט פעלה במרכז הרפואי במודל און פרמיס, החל צוות ה-IT של בית החולים להעביר את המשתמשים לעבודה עם Office 365 בענן.
כאשר חיפש פתרון הגנת נתונים וגיבוי למערכות ה-Office 365, הגיע צוות המרכז הרפואי לקומוולט, בשל ההיכרות המוקדמת. עד כה גובו 1,500 חשבונות Office 365 עם מטאליק ובחודשים הקרובים יגובו 1,500 חשבונות נוספים, בד בבד עם העברת המשתמשים של המרכז הרפואי ל-Office 365 בענן.
"היכולת לשחזור היא מאוד מהירה ופשוטה"
"צוות התשתיות של בית החולים, המונה כ-35 עובדים, החל לבחון מספר אופציות לפתרונות גיבוי, מטאליק נבחרה לאחר שהוכיחה יתרונות מול המתחרים בנושאים כמו קלות יישום ושימוש, גיבויים ושחזורים מהירים, מגוון מערכות SaaS שניתן לגבות, אמינות ומודל תמחיר אטרקטיבי וגמיש ללא חיוב על העלאת קבצים או הורדת קבצים מן הענן", כך לדברי ארז שושני, מנהל תשתיות בשערי צדק.
לפי שושני, אצל המתחרים, מעבר בין פתרונות ענן מצריך קושי של הורדת הרבה מאוד מידע מהענן, מהלך שיכול להיות מאוד יקר, אבל אינו קיים במטאליק.
שושני אומר כי בעזרת מטאליק, הוא יכול לתת מענה לתקלות או לטעויות אנוש שעובדים עושים בתיבות המייל שלהם, "כאשר היכולת לשחזור היא מאוד מהירה ופשוטה. חוויית השירות של עובדי המרכז הרפואי מאוד גבוהה. אפילו העובדים הופתעו מהמהירות שבה שיחזרנו להם מידע", הוסיף שושני.
פתרון מטאליק – פועל גם מול מתקפות כופר
פתרון מטאליק פועל גם למול מתקפות כופר. כאשר החשש של ארגונים הוא שיקרה משהו לתיבה זו או אחרת, או שמישהו יבצע פעולה בתיבה במתקפת סייבר, פתרון מטאליק נותן מענה בגיבוי יומי וניתן לשחזר מידע מה-365, שיושב על Azure.
"הגיבוי והשחזור של תיבות שמותקפות הוא מאוד מהיר ופשוט, ולכך מתווספים עותקים מוגנים ברמה יומית של כל משתמש", ציין שושני והוסיף כי בענף הבריאות קיימת מודעות גבוהה מאוד לנושא מתקפות הכופר והגיבויים מאז מקרה הלל יפה, ולכן נושאי גיבוי והגנה מפני מתקפות כופר נמצא בעדיפות עליונה בשנה האחרונה".
אושרי שרון, מנכ"ל ,DnA IT אמר כי "המערכת שהוטמעה נותנת לבית החולים את הפתרון המושלם שמתאים ביותר לצרכיו ולצרכי כל ארגון המכיר בערך של הדאטה שיושב אצלו ובחשיבותו לצמיחה ולהצלחת הארגון, ובמקרה של בית החולים, לשירות שהוא נותן למטופלים ולעובדים".
לדברי איציק סקוברניק, מהנדס מכירות בקומוולט ישראל, "מטאליק של קומוולט נותן מענה לכל אספקט של גיבוי וניהול נתונים בענן עבור כל ארגון, מהקטן ועד לגדולים ביותר, המכילים נפח עצום של מידע. בית החולים שערי צדק לקח ברצינות את איומי הסייבר ואיומים נוספים שהוכחו כאמיתיים ורלוונטיים בשנים האחרונות, ועם פתרון מטאליק הוא הקנה לעצמו את ההגנה הטובה ביותר למול האיומים הללו עבור כל הנתונים הנשמרים בענן. אנחנו מודים לבית החולים שערי צדק על העבודה המשותפת ול-DnA IT על שיתוף הפעולה הפורה".
18/05/23 15:06
6.98% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בתום שלב הגמר של טורניר "טק גמביט", שכלל חמישה סיבובים, הוכתרה חברת אקמאי לאלופת השחמט של תעשיית ההיי-טק הישראלית לשנת 2023.
הטורניר יצא לדרך בהשתתפות 40 חברות ו-150 שחקנים, ואחרי שני חצאי גמר סוערים עלו לגמר 10 חברות: אופטיבוס, אמדוקס, אקמאי, אקסוניוס, גוגל, סנטינל וואן, פייפאל, פיירבלוקס, פלייטיקה ושבא. במקום השני זכתה מארחת הטורניר, פלייטיקה, ואת תמונת הפודיום השלימה אמדוקס במקום השלישי. חברי הקבוצה הזוכה של אקמאי הם: אייל גור, גבריאל קלברזה ולאון בריק.
במהלך הטורניר במשרדי פלייטיקה. צילום: דוד סקורי
טורניר "טק גמביט" התקיים זו השנה השנייה ברציפות, והשנה בחסות חברת הגיימינג פלייטיקה (Playtika), ובמשרדי החברה, ביוזמתו של אלון מינדלין (26), אמן בינלאומי בשחמט ואלוף ישראל לנוער בעבר. במסגרת פעילותו שם מינדלין דגש על הגדלת הפופולריות של השחמט בקרב העולם הארגוני בישראל, וכיום הוא מרצה ובונה קהילות שחמט בארגונים המובילים במשק.
בחודש יוני הקרוב תיערך אליפות בקרב עשרות חברות פינטק, כאשר מתוכננים עוד אירועים במהלך השנה כשעוד ועוד חברות מקימות קבוצות ומבקשות להתחרות.
18/05/23 17:34
6.98% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מאז פברואר אשתקד, עת פלשה רוסיה לאוקראינה, פורסמו עוד ועוד דיווחים שלפיהם הממשל האמריקני וענקיות הטק סייעו לאוקראינים בממד הסייבר, לפני ולאחר הפלישה הרוסית. כעת הסיוע הזה הופך לרשמי וממוסד: אוקראינה הצטרפה השבוע למרכז הסייבר של נאט"ו, CCDCOE (ר"ת Cooperative Cyber Defense Center of Excellence), וכך גם אירלנד, איסלנד ויפן.
ה-CCDCOE נוסד ב-2008, שנים ספורות לאחר הצטרפותה של אסטוניה לנאט"ו. זאת, ברקע גל מתקפות סייבר שהיא חוותה מצדה של רוסיה, לאחר שאנדרטת מלחמה סובייטית שעמדה במרכז הבירה, טאלין, הועברה לבית קברות צבאי בעיר, במרחק של כמה קילומטרים.
המתקפה הרוסית גרמה לשיתוק במדינה הבלטית, שהייתה מהמתקדמות במדינות העולם בהיבט הדיגיטל. הייתה זו בין העדויות הראשונות להרס ולשיבוש שמתקפות סייבר עלולות להסב למותקפות. המתקפות על אסטוניה עוררו מאמץ מחקרי גדול בנושא לוחמת סייבר בנאט"ו. הן הביאו לשתי תוצאות: בניית מרכז המצוינות ופרסום מדריך עבור האסטונים, שבחן כיצד החוק הבינלאומי חל על סכסוך סייבר.
מימין: דגלי אוקראינה, נאט"ו ו-CCDCOE. צילום: CCDCOE
"הזדמנות לתרום להגנת אוקראינה וללמוד ממלחמת הסייבר"
ההצטרפות של אוקראינה ושלוש המדינות הנוספות תוזמנה לתאריך במלאות 15 שנים להקמת המרכז הצבאי הבינלאומי, שכולל מדינות שחברות נאט"ו, כמו גם מדינות נוספות, דוגמת אוסטרליה, דרום קוריאה ושווייץ. איסלנד היא חברת נאט"ו, ואילו אירלנד, יפן ואוקראינה לא מהוות חלק מהברית הצבאית.
אוקראינה קיבלה קבלת פנים מיוחדת מהאנו פבקור, שר ההגנה של אסטוניה, שאמר כי "החברות במרכז הגנת הסייבר המשותף הוא הזדמנות ייחודית לתרום, בו זמנית, להגנתה של אוקראינה למול המלחמה האכזרית שרוסיה מנהלת נגדה וללמוד ממלחמת הסייבר (שמתנהלת ביניהן במקביל למלחמה הפיזית – י"ה), על מנת לשפר את אבטחת הסייבר של כל המדינות החברות במרכז".
פעילות הסייבר של רוסיה נגד אוקראינה ברבעון הראשון
באחרונה פרסמו חוקרי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל (TAG) דו"ח המפרט את פועלה של רוסיה בסייבר נגד אוקראינה ברבעון הראשון של השנה. "רוסיה ממשיכה להשיק מסעות מתקפה משבשים", נכתב בדו"ח. "הפעולות מבוצעות על ידי כמה קבוצות של תוקפים, שנתמכים על ידי הממשלה הרוסית".
החוקרים ציינו כי "ברבעון הראשון של 2023, קמפיינים של פישינג, שנערכו על ידי האקרים הפועלים בחסות הממשל הרוסי, כוונו הכי הרבה נגד משתמשים באוקראינה. כך, קבוצת ההאקרים Frozenbarents, שידועה גם בכינוי תולעי חול, זוהתה כיחידה 74455 של GRU (שירות המודיעין הראשי של צבא רוסיה, שהוא סוכנות הביון הגדולה ביותר במזרח אירופה – י"ה). זו ממשיכה להתמקד מאוד במלחמה באוקראינה, ועורכת בסייבר קמפיינים של איסוף מודיעין, השפעת תודעה ברשת והדלפת נתונים שנפרצו ונגנבו – לטלגרם".
"Frozenbarents הוא שחקן האיום בסייבר ה-ורסטילי ביותר של GRU, והוא בעל יכולות התקפיות רבות. אנשיו מכוונים את המתקפות שלהם לארגונים ממגזרים שמעניינים את המודיעין הרוסי – ממשלה, ביטחון, אנרגיה, תחבורה, לוגיסטיקה, חינוך וארגונים הומניטריים", ציינו מחברי הדו"ח.
18/05/23 14:36
5.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מג'יק פתחה את השנה עם תוצאות טובות: מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ה') עולה כי הן ההכנסות והן הרווח הנקי שלה גדלו ברבעון הראשון של 2023.
החברה הציגה ברבעון גידול של 3.7% בהוצאות ל-127.1 מיליון דולר ועלייה קטנה יותר בהכנסות – של 2.7% ל-142.4 מיליון. עם זאת, בנטרול השפעת הפרשי שער מטבע, ההכנסות הרבעוניות של מג'יק היו גדלות ב-8% לשיא של 149.8 מיליון דולר, המשקפים צמיחה אורגנית של 50.3%.
הרווח הנקי רשם עלייה של 5.1% ל-11.8 מיליון דולר, הרווח המיוחס לבעלי המניות עלה ב-4.1% ל-10.1 מיליון והרווח הנקי למניה נותר ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל אשתקד – 20 סנט.
נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות גדלו ב-2.4% ל-103.6 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה ב-3.5% ל-38.9 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 27.3%. בסעיפי התפעול, ההוצאות רשמו עלייה של 9.7% ל-23.5 מיליון דולר ואילו הרווח ירד ב-4.8% ל-15.3 מיליון. בנטרול השפעת הפרשי שער מטבע, הוא היה עולה ב-2.5% לשיא רבעון ראשון של 16.5 מיליון.
מג'יק מותירה על כנה את תחזית ההכנסות שלה ל-2023 – בטווח שבין 585 ל-593 מיליון דולר, מה שמשקף שיעור צמיחה שנתי של בין 3.2% ל-4.6%.
גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק, אמר לאחר פרסום התוצאות כי הביצועים שמג'יק הפגינה במהלך הרבעון הראשון מעידים יותר מכל על הבסיס החזק של פעילותנו ועל האיתנות הפיננסית של החברה. אנחנו ממשיכים להוביל פרויקטים מורכבים, אסטרטגיים ובליבת העסקים של לקוחותינו במגוון מגזרים גם במהלך תקופות מאתגרות בשוק בישראל ובחו"ל. אנחנו ממשיכים להיות מחויבים להמשך יישום האסטרטגיה העסקית של החברה".
18/05/23 15:31
5.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מרוץ ה-AI לא עוצר לרגע: מיקרוסופט השיקה שורה של עדכונים חדשים, במטרה לאפשר שימוש ב-Bing AI במכשירים נוספים, ומוסיפה כעת ווידג'טים שניתן להוסיף למסך הבית באנדרואיד וב-iOS. בפוסט בבלוג הודיעה החברה, כי הווידג'ט החדש יאפשר למשתמשים להפעיל את Bing עצמו או להשתמש בחוויית הצ'אט של AI באמצעות מקלדת או קול ישירות ממסך הבית.
אפליקציית Bing בנייד מוסיפה גם את היכולת להמשיך את השיחה עם צ'אטבוט ה-AI במעברים בין המחשב לסלולר ולהיפך. עם זאת, תכונה זו לא תהיה אוטומטית לחלוטין – המשתמשים יצטרכו להשתמש בקוד QR כדי להעביר את השיחה.
מיקרוסופט מוסיפה גם תמיכה באפליקציית המקלדת SwiftKey, שתאפשר כעת ניסוח טקטסים שלמים, כמו אי-מיילים, וגם תרגום מיידי בין שפות שונות, בהן עברית, בעזרת התרגום האוטומטי של Bing.
עוד נוספה יכולת חדשה של Bing AI להשתמש במידע הקשרי מדפי אינטרנט שבהם המשתמש גולש באפליקציית דפדפן Edge ב-iOS ובאנדרואיד. זה מאפשר ל-Bing לראות את העמוד הפתוח בדפדפן ולהשיב על שאלות הקשורות אליו, לספק תקציר שלו או מידע על חלקים מסומנים של הטקסט.
לפי החברה, התכונות החדשות והעדכונים יהיו זמינים לכל המשתמשים "במהלך השבוע הקרוב".
18/05/23 15:41
5.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מדינת מונטנה שבארצות הברית הופכת השבוע רשמית למדינה האמריקנית הראשונה שאוסרת על השימוש ב-טיקטוק (TikTok) בגבולותיה. במונטנה עבר חוק שאוסר על אפליקציית שיתוף הווידיאו הפופולרית, שנמצאת בבעלות סינית, לפעול במדינה.
טיקטוק – הרשת החברתית שמעסיקה בעיקר קהל צעיר ומבוססת על שיתופי סרטונים קצרצרים – נמצאת על כוונת הממשל האמריקני כבר זמן רב. למעשה, החשדות נגדה ונגד החברה שעומדת מאחוריה, בייטדאנס (ByteDance), כי הן אחראיות לריגול דרך האפליקציה לטובת סין נשמעים כבר מאז עידן הנשיא דונלד טראמפ וחזרו להיות מושמעים באחרונה בידי בכירי הממשל של ג'ו ביידן.
כזכור, ממשל ביידן כבר אסר מוקדם יותר שימוש בטיקטוק במכשירי עובדיו, והצהיר שגם הטלת חרם על השירות בכלל המדינות על הכוונת. כפי שדיווחנו באמצע מרץ, הבית הלבן הציב אז אולטימטום שקבע כי אם טיקטוק תישאר תחת בעלות סינית – היא לא תוכל להמשיך לפעול בארה"ב. בדיווחים הודגש כי ממשלת ארה"ב הנוכחית, הדמוקרטית, ביקשה באחרונה מחברת בייטדאנס הסינית למכור את האפליקציה המגה-מצליחה שלה, כדי להימנע מחרם ארצי עליה. בקשת הבית הלבן מקורה בוועדה להשקעות זרות בארה"ב, ה-CFIUS (ר"ת Committee on Foreign Investment in the United States), סוכנות ממשלתית האחראית להערכת הסיכונים לביטחון הלאומי של ארה"ב בכל הכרוך בהשקעה זרה.
השבוע נודע כי בכיר לשעבר ב-בייטדאנס, יינאטו (רוגר) יו, הגיש תביעה נגד מעסיקתו ובה סיפק טיעונים המחזקים את הטרדות אשר מופגנות בארה"ב שוב ושוב בגין השימוש בטיקטוק במדינה. במסגרת התביעה נחשף כי בייטדאנס, בראשית דרכה, לקחה תוכן מיריבותיה – בעיקר מאינסטגרם וסנאפצ'ט – על מנת לחזק את נוכחותה בסצינת המדיה החברתית ולהצליח בה יותר. יו גם הניח בתביעתו כי בייטדאנס יצרה משתמשים מפוברקים, כדי להגדיל באופן לא חוקי את המדדים שלה. אך אולי מטריד מכך, לדברי יו, כחלק מהמהלכים הללו ביידטאנס סיפקה "גישה עליונה" למפלגה הקומוניסטית הסינית, ה-CCP, המושלת בסין, לנתונים שצברה.
מונטנה – הזדרזה לפעול
המחוקקים במדינת מונטנה שבארה"ב לא המתינו לפקיעת האולטימטום של ממשל ביידן, והעבירו כבר באפריל האחרון הצעת חוק ראשונה בארה"ב, שאסרה על שימוש בטיקטוק ברחביה. הצעת החוק של ממונטנה, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, אוסרת על השימוש באפליקציה בכל המכשירים האישיים ומונעת מחנויות אפליקציות להציע את טיקטוק להורדה.
בנוסף, החוק קובע כי המדינה תקנוס כל ישות שתפר את ההוראה ב-10,000 דולר פר-הפרה. חברי הפרלמנט במונטנה הצביעו ברוב של 54-43 ובחרו לאשר סופית את החוק, המכונה SB419 והחקיקה המסקרנת קיבלה כעת את חתימתו של המושל הרפובליקני, ג'אנפורטה, שאישרה אותה והוציאה אותה אל הפועל.
החרם צפוי לעמוד בפני אתגרים משפטיים, ולא ברור כיצד הוא בכלל ייאכף על התושבים המקומיים, שייתכן שפשוט יוכלו לעקוף את האיסור באמצעות רשת פרטית וירטואלית (VPN). אבל המהלך בכל זאת מהווה סימן לחששות הולכים וגוברים לגבי טיקטוק בארה"ב, וצפוי ליצור תקדים למדינות אחרות.
18/05/23 16:17
5.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"מה זה תעשייה חכמה והיכן אנחנו עומדים בעולם הזה? איך מודדים את זה? איך אני יודע שהמפעל בשל להיכנס לזה והיכן אני נמצא במרחב הזה? היכן באה בדיוק לידי ביטוי תעשייה 4.0, במקביל לאבולוציה שמתרחשת כתהליכים סדורים בעולם שלנו? אני בטוח שאם הייתי עושה משאל הייתי מקבל לפחות פי שתיים דעות מכמות האנשים שהגיעו לכנס, ולא בכדי. זהו תחום ענק שש בו הרבה מאוד נושאים, ואף אחד לא יותר חשוב מאחרים, וזה גם מה שגורם לכל התחום להיות מעניין", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועד התכנים של כנס "Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023" בפתח דבריו בכנס שהפיקה אנשים ומחשבים השבוע, והוא היה זה שהנחה אותו לכל אורכו.
"האם תעשייה 4.0 זה להכניס רובוטים? זה משהו מיושן למעשה, ואנו חיים בעולם הזה כבר למעלה מ-30 שנה, אם לא יותר. בשנים האחרונות התחלנו לדבר גם על קובוטים, שהם שילוב של אנשים לצד רובוטי ייצור, כולל רובוטים מתנייעים, אבל גם זה לא הופך את העולם לחדשני יותר. וגם מחסנים חכמים היא טכנולוגיה שקיימת שנים על גבי שנים. אז אולי פסי ייצור חכמים הם הפתרון לתעשייה 4.0? גם זה לא, כי פורד בנה פסי ייצור כאלה כבר ב-1913".
"אם זה לא זה ולא זה ולא זה אז מה כן? התשובה היא גם וגם וגם וגם, וכשלוקחים את הכל ביחד ומאחדים – מקבלים מפעל חכם, ואז מבינים שבעצם המפתח לכל דבר הוא לחשוב מחוץ לקופסה. לומר עד היום עשינו אבג, ועכשיו צריכים לעשות דברים אחרים".
לדעתו, המפעלים בישראל חייבים להפוך לחכמים ולא בגלל שיש להם יותר מדי ברירה. "בישראל למפעלים יש שתי ברירות: להיות חכם או להיות סגור, וזה אומר להתאים אותם לעולם החדש או לוותר על הקיום. וזהו מסע אינסופי שלא ייגמר לעולם, ותעשייה חכמה היא גם חדשנות מוצרים", הוא סיכם.
קובוטים ברפאל
דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל, סיפר כיצד החברה שילבה קובוטים בקווי הייצור החכמים שלה, מקצה לקצה. "באיזשהו שלב שאלנו את עצמנו מה נוכל לקבל ברפאל מתעשייה 4.0. זה נראה יותר כמו למפעלים עם קווי ייצור, משהו כמו חברה לייצור משקאות או מכוניות. דיברנו על זה למעשה שנים רבות, ואחת הבעיות הגדולות הייתה שהבנו שקצת קשה לעצור הכל בתחום הרובוטיקה ולהתמודד, מבחינתנו שלנו עם הרבה מאוד חוקים ודיסציפלינות. הבנו שזה לא פחות מאירוע גדול, מהפכה, אבל מצד שני הבנו שאנחנו צריכים להתקדם ולעשות את הצעד הזה לקראת העתיד", הוא אמר.
דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל. צילום: עמית אלפונטה
גודמן סיפר, כי בדיקות היסוד של החברה בחנו היטב את היבט היעילות והאיכות. "היעדים הוגדרו במדויק, וראינו כי המדדים יעלו וגם המשתנים המסוימים ישתפרו. בהיבט של הגורם האנושי עירבנו מההתחלה את אנשי קו הייצור בכל תהליך המחשבה שלנו, ועשינו זאת גם כי הבנו, שחשוב יהיה ללמוד היטב את התגובות שלהם. המטרה הייתה, והושגה, לבנות קובוט שאדם ורובוט יעבדו יחדיו בסביבה היברידית, ואת זה עשינו גם בזכות כך שהכנסנו לתמונה חברה מאוד מנוסה, אינטגרטורים מובילים", ציין גודמן.
מתחילים לדבר על תעשייה 5.0
רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות, סיפרה כיצד הרשות רואה את החדשנות והמעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה המקומית. "אנחנו כבר מתחילים לדבר כיום על תעשייה 5.0, שזה הוספה של נושא הקיימות, ואנחנו זקוקים לכך, כי הנושא משתלב בחזון שלנו להגיע למעמד שבו התעשייה הישראלית היא תחרותית ברמה הגלובלית ומציעה קיימות ובידול באמצעות חדשנות טכנולוגית. התעשייה הישראלית לא יכולה להתחרות בייצור ההמוני שמציעים בסין. היא תדע להתקיים בזכות כך שהיא תציע חוכמה של מוצרים ויכולת למכור אותם גם מול התחרות בעולם", אמרה.
רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות. צילום: עמית אלפונטה
אגף הייצור המתקדם שבראשו היא עומדת מיועד למפעלים בתעשייה היצרנית בישראל, שרוצים לקדם ייצור ופיתוח. "המשימה נעה על שלושה צירים: ממכינה למחקר ופיתוח עבור חברות שאינן מנוסות בתהליכים, דרך מענקי תמיכה לתהליכי מחקר ופיתוח ועד תמיכה בתהליכי הייצור עצמם במטרה לצלוח את המעבר מהפיתוח לייצור בפועל. בנוסף, אנחנו מלמדים ועוזרים לנהל משאבים. ניהול משאבים חכם שווה למפעל חכם, שווה עלייה בפריון, חיסכון בעלויות ושיפורים בעוד הרבה מאוד מספרים מהותיים", היא ציינה.
צבי קצבורג