"כדי לעשות הגנת סייבר דרושה קהילה. הכוונה היא לתקשורת – בין אם בין המדינה לחברות ולאזרחים, בין החברות לבין עצמן, תקשורת בתוך מגזרים וכדומה. בקהילת הסייבר, חוכמת ההמונים היא מוצר הגנה בפני עצמו", כך אמרה דפנה ינין, ראשת מחלקת ממשקים במערך הסייבר הלאומי. ינין דיברה בכנס InfoSec של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לצין ועסק בהגנת סייבר. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי ינין, "החלפת המידע מעלה את רמת ההגנה של הארגונים ואת היכולת של מערך הסייבר לתרום את חלקו. כשיש תקשורת בקהילה, כולם מרוויחים מזה: האזרחים מוגנים, החברות מוגנות והחברה הופכת להיות יצרנית". "התקשורת יכולה להתבצע בכל אמצעי שהוא, למשל קבוצות פייסבוק או קבוצות ווטסאפ", הוסיפה. "זה מייצר קהילת סייבר חזקה, שבסופו של דבר תורמת לכולם". היא סיפרה על ה-CERT הלאומי – המרכז שאליו מועברים דיווחים על אירועי סייבר. המערך מעודד את הגופים השונים לדווח לו על אירועי סייבר – ולא רק כאלה שחייבים לעשות זאת. "ל-CERT מגיעים דיווחים רבים על אירועי סייבר בדרגות שונות – מהאזרח הפרטי שאומר שפרצו לו לפייסבוק ועד לארגוני אנטרפרייז. למערך הסייבר הלאומי יש יכולת להסיק על מגמות ולבצע פעולות רחבות, שיכולות למנוע מגפת סייבר בשלבים מוקדמים. אנחנו מעלים מידע בקבוצות ווטסאפ. זו עוד דוגמה לחשיבות הקהילה – כל אחד מהחלקים הופך להיות חלק מפאזל של תמונה גדולה", ציינה ינין. לסיכום היא אמרה ש-"שיתוף הפעולה הוא דבר קריטי בהגנת סייבר. הכוח של הקהילה הוא בהיותה מתקשרת. בכלל, קהילה זה כוח. החלפת המידע בין חברי הקבוצה יכולה לגרום למצב של נתקף אחד והרבה מאוד מוגנים, אירוע סייבר אחד שמגביה את החומות בהרבה מאוד ארגונים". רם לוי, מנכ"ל קונפידס. צילום: ניב קנטור רם לוי, מנכ"ל קונפידס, התייחס להנחיות הגנת הסייבר שהרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC) מעוניינת להחיל על הארגונים שנמצאים תחת הרגולציה שלה – אודות אופן הדיווח על אירועי סייבר וההגנה מפניהם. זאת, מתוך דאגה למשקיעים, שמביעים חשש הולך וגובר ממתקפות סייבר על ארגונים שהם שוקלים להשקיע בהם את כספם. "הטענה המרכזית של ה-SEC היא שהצורה והאופן שבהם חברות מדווחות על סייבר – אירועים ומה שקשור בסוגיות ממשל תאגידי – לא רק שאינם מספקים, אלא שהם פוגעים במשקיעים, ולכן הוא רוצה לשנות. במרץ בשנה שעברה הארגון הגיש הצעת חוק בעניין", אמר לוי. המהלך רלוונטי בין היתר למעל 100 חברות ישראליות שמחויבות לדווח ל-SEC, ציין. "הטענה של הרשות היא שחובות הדיווח כיום בארצות הברית לא מוסדרות, הן רק משתמעות מחובות דיווח כלליות. לכן, יש חברות שלא מדווחות על מתקפות סייבר שהן חוות, יש כאלה שמדווחות עליהן מעט ולעתים אף באיחור, וחלק מהדיווחים על אירועים מדווחים במדיה ולא בבורסה", הוסיף. לוי הביא נתונים הנכונים ל-2021, שלפיהם ה-SEC קיבל בשנה זו 188 דיווחים על אירועי סייבר. לעומת זאת, 43% מהאירועים כלל לא דווחו לרשות. הזמן הממוצע מהמועד שבו האירוע קרה ועד שהוא דווח ל-SEC הוא כ-80 יום – כך על פי הנתונים. "לפי הרגולציה שה-SEC מקדם, ארגונים יחויבו לדווח על אירועי סייבר מהותיים בתוך ארבעה ימים מהרגע שההנהלה הבינה שהם מהותיים. ה-SEC מצפה שיהיה לארגון מנגנון לקביעת המהותיות של האירוע", אמר לוי. "כמו כן, יש בחוק דרישה מחברות לעדכן על ההתפתחות של האירועים שקרו, לאן הם הובילו. הוא אף מחייב לדווח גם במקרה שהארגון חווה כמה אירועים 'קטנים' שהצבר שלהם הפך את המצב למהותי. הרגולציה המוצעת אף מחייבת מינוי אחראי על הדיווח בארגון – לאו דווקא מומחה סייבר, אבל מישהו שיש לו מומחיות מסוימת בתחום". "ה-SEC מצפה לראות בדיווחים על אירועי סייבר מתי האירוע קרה, באיזה סוג אירוע מדובר, אילו פעולות חקירה נעשו, האם נגנב מידע, מה הנזק לארגון ומה הסטטוס של הכלת האירוע והטיפול בו", ציין לוי. "כמו כן, הארגונים יחויבו לדווח האם האקרים מעוניינים למכור את המידע והאם הם מפרסמים אותו", הוסיף. הצעת החוק החדשה, אמר, כוללת גם התייחסות למועצות המנהלים של הארגונים: "ה-SEC קוצה לדעת האם יש חברי דירקטוריון בעלי אחריות לנושא, מה המודעות של הבורד להגנת הסייבר ואיך הוא מפקח על ניהול סיכוני הסייבר בארגון".

עם יציאת הגרסה החדשה של פלטפורמת בוטיקה (Botica), עומד עולם תקשורת הלקוחות ומוקדי השירות להשתנות באופן דרסטי. הפלטפורמה פורצת הדרך הזו מבוססת בינה מלאכותית ובפועל היא מחוללת מהפכה ממשית בדרך בה משתמשים צורכים מידע על ידי מתן יכולות חיפוש, טקסט וניתוח מסמכים רב עוצמה, באמצעות עיבוד לשפה טבעית. בוטיקה משתלבת בצורה חלקה עם ערוצי טקסט וקול שונים, כולל Web, מסנג'ר, ווטסאפ וערוצי קול וטלפוניה, והייחודיות שלה טמונה ביכולתה להקל על תקשורת בשפה חופשית לחלוטין, המזכירה כלים כגון ChatGPT, אך עם היכולת לאסוף ולנתח מידע ומסמכים ממאגרים ארגוניים גדולים, ולא רק טקסט קצר. בוטיקה היא רב-תכליתית – היא מסוגלת לעבוד עם כל מאגר מסמכים או נתונים מבוססי טקסט, ולאפשר למשתמשים לשוחח עם מסד הנתונים כאילו הם מדברים עם מומחה, השולט בחומר במתכונת של דיאלוג, אשר מאפשר למשתמש להעמיק ולחדד את הידע שלו. היישומים הפוטנציאליים של בוטיקה מגוונים, וכוללים פריצות דרך ממשיות בניהול ידע (עם יכולות ניהול ידע משולבות), גישה ישירה ללקוחות הארגון למאגרי מידע (ביטול הצורך בנציג מתווך), ניתוח בזמן אמת או רטרוספקטיבי של תקשורת לקוחות (Voice Of the Customer), ויכולת אוטונומית לזהות בעיות בשירות לקוחות בזמן אמת (שיחה או צ'אט). ממשק המשתמש של בוטיקה מספק חוויה ייחודית באמצעות יצירת מענה ממוקד לשאלת המשתמש, תוך שהוא כולל הצעת מחיר והפניה למקור המידע. בוטיקה יכולה לתרגם מידע ממקורות שונים, כמו מסמכים, קבצי טקסט, קבצי PDF, מיילים ואפילו קבצים סרוקים. מיהי בוטיקה? וובטק (WebTech) – אחת החברות המובילות בישראל בהטמעת פורטלים ארגוניים – שילבה ניתוח שפה, כלי חיפוש וצ'טבוטים בשפה טבעית תחת המותג בוטיקה. שוחחנו עם גיא שקולניק, מייסד בוטיקה, וליאור אברהם, סמנכ"ל הדיגיטל והחדשנות של וובטק, כדי להכיר טוב יותר את החברה שמאחורי השירות החכם והמתקדם. מי אתם בעצם? שקולניק: "וובטק פועלת בעולמות הדיגיטל, ניהול הידע וניתוח שפה משנת 2007. הפתרונות שבנינו משרתים את הארגונים המובילים בישראל. במהלך השנים פיתחנו מתודולוגיות מצוינות בתחום ארגון וניהול המידע, החיפוש ותקשורת אדם-מכונה. בנינו מוצרי אינטרנט, מובייל וצא'טבוט, המאפשרים למשתמשים לבצע פעולות ולקבל מידע. עם זאת, הרגשנו שעדיין יש מקום לשיפור באופן שבו משתמשים מתקשרים עם מידע. לשם כך פיתחנו את בוטיקה". אז במה שונה בוטיקה מהפתרונות הקיימים בשוק? אברהם: "בוטיקה היא מהפכה אמיתית. שילבנו בה את עולם הידע וניהול המסמכים, עם תחום אחזור המידע וה-Generative AI, ויצרנו פתרון מקיף לניהול מידע וניהול דיאלוג מלא עימו. משתמשים יכולים כעת להתחבר למערכת, כאילו הם מדברים עם מומחה, והכל בשפה טבעית לחלוטין ובתוך דיוק גבוה מאוד". מה היתרונות המשמעותיים ביותר של בוטיקה עבור ארגונים? שקולניק: "בוטיקה מאפשרת לארגונים ללמוד מה הלקוחות או העובדים ביקשו לדעת, ולספק להם תשובה קצרה ומידיית. במידה שאין תשובה, המערכת מספקת כלי המתריע לארגון, כדי שידע מה התוכן החסר ויוכל להשלים אותו. בזכות בוטיקה לא יווצר מצב שהארגון מספק ללקוחות שתי תשובות שונות, או תשובות לא מדויקות, והוא ידבר מרגע ההטמעה בשפה אחידה. קיצור הזמן במתן התשובות, הזמינות הגבוהה והיכולת להרחיב את המערכת במידע, הופכים את בוטיקה לכלי ארגוני מנצח". האם המערכת תומכת בעברית? שקולניק: "בהחלט, למעשה, המערכת תומכת ב-22 שפות ויכולה לתת מענה לשפות שונות ממאגרים שונים תחת דיאלוג אחד". במה המערכת טובה יותר מכלים כמו ChatGPT, למשל? אברהם: "ChatGPT הוא כלי שמבוסס על המידע הפתוח ונגיש באינטרנט, הוא יודע להתמודד עם קטעי טקסט קטנים יחסית (בייחוד בעברית), ולכן לא נותן מענה לעבודה עם מערכות ידע ומאגרי מסמכים משמעותיים. בוטיקה למעשה מהווה ChatGPT למידע הארגוני". שקולניק: "עם זאת, אנחנו לא נעולים על מודל שפה מסויים, בפיתוח בוטיקה החלטנו לבחור את המודלים היעילים ביותר לשפה חופשית, בין אם הם מסחריים (למשל של IBM Watson), מודלים מבוססי קוד פתוח, או כאלה שפותחו על ידינו. בוטיקה היא שילוב של כל אלה. יישומי ניתוח שפה חופשית ואחזור מידע הם ממש לא רק טכנולוגיה, נדרשים ניסיון ומתודולוגיות על מנת לייצר את הפתרון הנדרש". איפה כבר מופעלת המערכת? אברהם: "בוטיקה נותנת היום מענה למאות אלפי פניות בחודש בקול ו/או בטקסט בארגונים כגון: בזק, עמידר, המכללה למנהל, מכללת סמי שמעון, מנפאואר ועוד. פונקציונליות ניתוח תקשורת לקוחות אוטונומית מיושמת כבר עבור מספר לקוחות, ומאפשרת קיצור זמן העבודה הנדרשת מהאנליסט מימים לדקות. כמו כן, בקרוב מספר ארגונים נמצאים בתהליכי יישום של יכולת ה-'דיבור עם המידע', גם עבור מסמכים סרוקים". מהם היעדים הבאים? שקולניק: "אנחנו נמצאים בתקופה מרתקת מבחינת ההתפתחויות בעולם הבינה המלאכותית, השינויים מתרחשים ממש ברמה שבועית. לא פשוט להתמודד עם גל הטכנולוגיות והמודלים המדהימים שמשוחררים על ידי ענקיות הטכנולוגיה וסטארט-אפים בתחום. אנחנו בבוטיקה עוסקים במחקר ובפיתוח, ומשלבים את הטכנולוגיות הטובות ביותר בנמצא. בשלב זה, אנחנו עובדים על בניית מודלי פרופיליזציה של הבינה המלאכותית, כזו שתאפיין את האופי, צורת השיחה, יכולותיו והרקע של נציג השירות או מומחה הידע הווירטואלי, ותאפשר למערכת להגיב בצורה יותר מודעת ומוכוונת למשתמש ובאופן המתאים לארגון, לשיטת השירות שלו ולמסריו".

זהר זיסאפל, אחד האבות המייסדים של ההיי-טק הישראלי, נפטר בסוף השבוע בגיל 74, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. יחד עם אחיו הבכור, יהודה, ייסדו השניים את קבוצת רד בינת – מהחברות הבולטות בעולמות ה-IT בפרט והטכנולוגיה בכלל. בשיאה מנתה קבוצת רד בינת 28 חברות היי-טק עצמאיות, בהן בינת תקשורת מחשבים, שהוקמה ב-1975 תחת השם ביטקום סוכנויות, רד תקשורת מחשבים, שהוקמה ב-1982, בינת סמך, רדוור וסרגון נטוורקס. בנוסף, זיסאפל היה אחד המשקיעים הבולטים בחברות סטארט-אפ והיי-טק ישראליות, ובין המקימים של חלק מהן. רבות מהן אלה חברות סייבר, דיפטק ואוטוטק. חלק מאותן חברות עשו אקזיטים, כמו אדאלום, שנמכרה למיקרוסופט ב-320 מיליון דולר, וחלק מהן הפכו לחדי קרן, למשל Wiz ואינוויז. כמו כן, השניים תרמו לעמותות שעוסקות בטכנולוגיה ובקידום ההיי-טק הישראלי, כמו גם לטכניון, שלו הם תרמו 4.5 מיליון דולר לצורך הקמת מעבדת ננו-אלקטרוניקה. האחים זיסאפל זכו בשלל פרסים ואותות הוקרה על תרומתם. כך, השניים קיבלו תארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, וזהר אף זכה ב-1977 בפרס ביטחון ישראל. זיסאפל ביקר בחודשים האחרונים את התוכנית המשפטית של הממשלה ואת הנזקים שהיא מעוללת לענף ההיי-טק. עם זאת, הוא אמר בראיון לכלכליסט כי "אפילו הממשלה הזו לא תוכל להרוג את הענף". כמו כן, הוא היה בין הקוראים להידברות בבית הנשיא, על מנת להגיע להסכמות. "אבדה גדולה למדינה ולהיי-טק הישראלי" בקבוצת רד בינת הביעו אבל על לכתו של אחד ממייסדיה. אודי קשקש, מנכ"ל ונשיא רד, אמר כי "הפרידה שלי ושל כל עובדי רד היא לא רק פרידה ממייסד החברה וממי שליווה אותה לאורך השנים. זוהי קודם כל פרידה כואבת מאדם ומיזם מיוחד במינו". "כשאני מסתכל על ההצלחה שלנו ב-40 שנות הפעילות של החברה, מעבר לחדשנות ולטכנולוגיה, הרי שהיא נובעת מהיותה של החברה משפחה אחת גדולה, שחוצה מדינות. זהר, כמו כל אחד ואחד מהעובדים ברד, היה מודע לכך שאנחנו נחשבים בתעשייה ל-׳סטארט-אפ של הסטארט-אפים׳ – תואר מחייב, שעמדנו בו שוב ושוב בכבוד. הוא היה גאה בעובדה שאת הפתרונות והטכנולוגיות שלנו ניתן למצוא כיום בכמעט כל שדה תעופה בעולם, בחברות אנרגיה, מפעילות תקשורת, צבא, ביטחון ובמגוון תשתיות קריטיות", אמר. קשקש ציין כי "זהר היה יזם סדרתי, איש חזון, שלא חשש להביע את עמדותיו, שלעתים היו לא שגרתיות. הוא אהב את ישראל והאמין במדינה ובעתידה". "לזהר היו אינספור רבדים", הוסיף. "זהר זכה בפרס ביטחון ישראל, והוא ואחיו, יהודה, הם מחלוצי תעשיית ההיי-טק הישראלית, ומהמעסיקים הגדולים במדינה. מהקבוצה יצאו מעל 200 סטארט-אפים, בהם חברות שהקימו השניים, כאלה שהוקמו על ידי יוצאי רד-בינת ולא מעט חברות שבהן זהר השקיע באופן פרטי. הוא היה מנטור ומחנך, שמעולם לא אמר 'לא' לבקשת פגישה מצד יזמים צעירים. הוא שמח לפגישות האלה, היה זמין עבור היזמים 24/7 ובעיקר האמין בהם". קשקש סיפר כי אחד הפנים של זהר זיסאפל ש-"אנשים פחות הכירו", לדבריו, היה הפעילות הפילנתרופית שלו. בין היתר, הוא תרם מאות מלגות לימודים מדי שנה לסטודנטים מהפריפריה ללא תעודת בגרות, שלומדים מקצועות מחשוב ואלקטרוניקה, או הפעילות של עמותת רד, שאימצה פנימיות וכפרי נוער בכל רחבי הארץ ובנתה בהם כ-200 חדרי מחשבים לילדים ולבני נוער. "זהר, עם החיוך הנדיב, הסנדלים המיתולוגיים, הענווה והאהבה לבני האדם – יחסר לכולנו", סיכם קשקש. "זו אבדה גדולה למדינה וללא ספק להיי-טק הישראלי". הלווייתו של זהר זיסאפל תתקיים היום (א') בשעה 15:00 בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. השבעה תתקיים בבית המנוח ברחוב פנקס 62 בתל אביב, בין השעות 10:00-14:00 ו-16:00-21:00.

פטירתו של זהר זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההיי-טק הישראלי, הביאה, מטבע הדברים, לתגובות ולהספדים מצד רבים בענף, עם פוסטים וציוצים שרבים מהם פרסמו לזכרו. לעומת זאת, נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וח"כים לא מצאו לנכון להספיד את זיסאפל, שתרם תרומה נכבדה למדינה. זיסאפל, חתן פרס ביטחון ישראל, נפטר בגיל 74 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא ואחיו, יהודה, הקימו את קבוצת רד בינת, שבשיאה מנתה 28 חברות. השניים אף תרמו תרומות רבות לעמותות ולגופי אקדמיה. כמו כן, זהר זיסאפל היה משקיע אנג'ל בחברות היי-טק רבות, שחלקן עשו אקזיטים, דוגמת אדאלום וארמיס, ואחרות הפכו לחדי קרן, בהן Wiz ואינוויז. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות ובעברו מנכ"ל ונשיא רד, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "איך תגדירו אדם שהקים סטארט-אפ(ים) כבר בתחילת שנות ה-80', לפני שלמדנו שיש מילה כזו, הצמיח חברות צמיחה וניהל חברות שלמות, גלובליות-ישראליות, לפני שהבינו שחברות כאלה יכולות להתפתח בישראל? אומר לכם איך אני מגדיר אדם כזה: זהו אדם פורץ דרך, הן בטכנולוגיה והן בחשיבה העסקית. אחד האנשים החריפים שהכרתי, וכך היה עד יומו האחרון. זכיתי לעבוד אתו וללמוד ממנו במשך שנים רבות, ואני מודה על כך. ההיי-טק הישראלי מרכין ראש. יהי זכרו ברוך". עומר כילף, ממקימי אינוויז, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "זוהר זיסאפל היה מקים משותף של אינוויז, משקיע ויו"ר החברה בימיה המוקדמים. הוא היה המנטור שלי ותרם תרומה חשובה לתעשיית ההיי-טק הישראלית. היה לו שילוב של חוכמה ואדיבות שתמיד הבטתי עליהם". רועי רזניק, ממייסדי אדאלום ו-Wiz, שזיסאפל היה בין המשקיעים בשתיהן, הספיד אותו: "קשה לתאר כמה הוא היה משמעותי עבורנו. מעבר לזה שהוא היה הראשון שהאמין בנו, תמיד הייתה לו עצה טובה. תמיד היה אפשר לספר לו הכול ולדעת שהוא יחשוב ביחד איתך על הדרך הכי טובה לפעול. כשהגיעה הצעת הרכישה (של אדאלום – י"ה) ממיקרוסופט והתחלנו לספר לו עליה, הוא קטע אותנו באמצע ושאל: אבל מה -אתם- רוצים? אעזור לכם בכל דרך שתבחרו. וזו אולי התמצית. אפשר לספר המון על כמה הוא היה חכם ומוצלח… אבל קשה לתאר את הלב הענק והרצון לעזור, תמיד ברוגע, תמיד עם חיוך ותמיד בצנעה בלתי נתפסת יחסית לכל מה שהשיג". "חלוץ שהלך לפני המחנה" יבגני דיברוב, ממייסדי ארמיס, כתב: "ניסים לא מתרחשים סתם כך. יש להם אבות ואימהות, יש חלוצים שהולכים לפני המחנה. הפלא הוא שהסטארט-אפ ניישן הישראלי אומרת היום שלום לאחד האבות המייסדים שלה". "בנימה אישית", ציין, "אנחנו אומרים היום שלום לאחד האנשים הראשונים שהאמין בנו. הראשון שהשקיע בארמיס, וכזה שתמיד הייתה לו אוזן קשבת וגם עצה טובה לתת". משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק – עמותה שפועלת לקידום ההיי-טק בחברה החרדית, ציין כי "את זהר פגשתי בראשונה רק לפני ארבע שנים, אולם מיד נוצר בינינו קשר מצוין. זהר השתתף באירועים שעשינו, ביקר במרכז הסטארט-אפים של קמא-טק בבני ברק ואף השקיע בשתי חברות של יזמים חרדים. זהר תמיד אמר לנו כמה הוא אוהב ומעריך את הפעילות של קמא-טק, ותמיד היה מסיים את השיחה ב-'איך אני יכול לעזור לכם?' היו לנו מחשבות ותוכניות לעשות עוד פעילות רבה יחד. חבל על איש מופלא ויקר כזה שהלך לעולמו". "מאבות הרתימה של טכנולוגיות על להשגת מודיעין" קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, ציינה כי האיגוד "מתאבל על לכתו של זהר זיסאפל, מחלוצי תעשיית ההיי-טק הישראלית. זיסאפל, ממקימי ענף ההיי-טק בישראל, היה מורה דרך לאלפים שהלכו בדרכו". בין המספידים של זיסאפל היה גם ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שמשקיע בחברות טכנולוגיה וסייבר, והיה בין מקימי פאראגון. ברק כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "הלך מאתנו זהר זיסאפל, מאבות הרתימה של טכנולוגיות על להשגת מודיעין ולימים ממניח היסודות לסטארט-אפ ניישן. איש מופלא, מוכשר כשד, מעמיק לחשוב ונעים הליכות. זהר תרם תרומה עצומה לביטחון המדינה ולעוצמתה הכלכלית. יהי זכרו ברוך".

היה ברור שהאמריקנים – שכ-150 מיליון מהם משתמשים באופן קבוע באפליקציית טיקטוק (TikTok) – לא יתלהבו מכך שארצם מעוניינת להוציא את הרשת החברתית המצליחה ממכשיריהם. כעת כבר נראים פירות ההתנגדות הראשונים להחרמת השירות המתכוננת בארה"ב, כשחמישה משתמשים באפליקציה, היוצרים בה תכנים בקביעות, הגישו באחרונה תביעה לבית המשפט המחוזי של מדינת מונטנה שבארה"ב. התביעה מציגה למדינה דרישה לחסום חוק מקומי שעתיד להטיל חרם מלא על הפלטפורמה, אשר נמצאת בבעלות חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית, מתחילת השנה הבאה. החרם מגיע לנוכח חששות מסכנות לביטחון המולדת והמשתמשים האמריקנים. התביעה הנוכחית היא למעשה תגובה מהירה לכך שהחוק הפך לרשמי בשבוע שעבר במדינת מונטנה, במה שגם הפך אותה למדינה האמריקנית הראשונה שממאנת להמשיך לאפשר שימוש ב-טיקטוק בגבולותיה. מושל מונטנה, גרג ג'יאנפורטה, חתם ביום ד' האחרון על החוק המחרים את טיקטוק במדינה החל מה-1 בינואר 2024. על אף שעדיין לא ידוע איך בדיוק יאכף חוק זה, כבר ברור שלכשיכנס לתוקף – הוא ימנע מחנויות האפליקציות של גוגל ואפל להציע את היישום במדינה. המושל חתם והחוק להחרמת טיקטוק במדינה – עבר. מונטנה. צילום: עיבוד ממוחשב כאילורציה. מקור: ShutterStock דאגה מריגול סיני בארה"ב דרך הפלטפורמה בתביעתם – הפונה אל התובע הכללי של מונטנה, אוסטין קנודסן – מבקשים המשתמשים לעצור את יישום החוק וטוענים שהמדינה מתכננת "להפעיל סמכות על הביטחון הלאומי שאין למונטנה ולאסור את חופש הביטוי". בלשון התביעה צוין כי היוצרים סבורים שהחוק פוגע בזכויותיהם החוקתיות. כזכור, ממשל ביידן כבר אסר מוקדם יותר שימוש בטיקטוק במכשירי עובדיו, והצהיר שגם הטלת חרם על השירות בכלל המדינות על הכוונת. כפי שדיווחנו באמצע מרץ, הבית הלבן הציב אז אולטימטום שקבע כי אם טיקטוק תישאר תחת בעלות סינית – היא לא תוכל להמשיך לפעול בארה"ב. בדיווחים הודגש כי ממשלת ארה"ב הנוכחית, הדמוקרטית, ביקשה באחרונה מחברת בייטדאנס הסינית למכור את האפליקציה המגה-מצליחה שלה, כדי להימנע מחרם ארצי עליה. בקשת הבית הלבן מקורה בוועדה להשקעות זרות בארה"ב, ה-CFIUS (ר"ת Committee on Foreign Investment in the United States), סוכנות ממשלתית האחראית להערכת הסיכונים לביטחון הלאומי של ארה"ב בכל הכרוך בהשקעה זרה. המושל ג'יאנפורטה, המונע לדבריו מדאגות ביטחוניות אלו, הגיב ואמר שהחוק במדינה יקדם את "העדיפות המשותפת שלנו להגן על המונטנאים מפני מעקב של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ה-CPC". טיקטוק – שהכחישה שוב ושוב את שיתוף הנתונים שהיא אוספת עם הממשל בסין – הגיבה ואמרה כי החרם שאמור להיות מוטל עליה במונטנה "פוגע בזכויות התיקון הראשון (בחוקה – ג"פ) של תושבי מונטנה". גם האיגוד האמריקני לחירויות האזרח, ה-ACLU (ר"ת The American Civil Liberties Union) מתח ביקורת על החוק, וכינה אותו "בלתי חוקתי". התובע הכללי קנודסן לא הגיב בינתיים למצב החדש.

OpenAI השיקה לאחרונה את כלי ה-AI המתוחכם והחכם שלה, ChatGPT, במתכונת של אפליקציית ל-iOS. היישום החינמי – המוצע ראשית בחנות האפליקציות של אפל, ה-App Store בארה"ב – יחל את דרכו כאפליקציית iOS, אך לפי החברה, בקרוב תגיע גם גרסת אנדרואיד של הצ'אטבוט ותוצע דרך חנותה של גוגל. כידוע, ChatGPT הוא כלי רב עוצמה, מבוסס בינה מלאכותית, שמתאים למינוף תוצאות במגוון משימות – כתיבה יוצרת, ניסוח מיילים, סלוגנים, פוסטים או מאמרים בהתאם להנחיות המשתמש ולפי בחירותיו הסגנוניות, או אפילו לכתיבת קוד. הוא כבר הפך למשאב רב ערך עבור סטודנטים, חוקרים, מומחי סייבר וכן – גם האקרים. הכלי כבר פועל בווב מזה מספר חודשים, אך כעת החברה העומדת מאחוריו – OpenAI, שהתחילה את דרכה כחברת מחקר ללא מטרות רווח המתמקדת בבינה מלאכותית חזקה (AGI) אך שמאז הפכה בהחלט לחברה תחרותית מן המניין – פרסמה אותו כאפליקציה חדשה העונה לאותו שם, ChatGPT, מה שאומר שמעכשיו יהיה למשתמשים אפילו יותר נוח וזמין לעשות בכלי שימוש תדיר. הדור הבא שלו כבר בפיתוח מתקדם. GPT-4.5. צילום: ShutterStock OpenAI כבר בהריון מתקדם עם מודל השפה הבא, GPT-4.5 אמר שלא יפתח את המודל לעת עתה. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: פליקר ChatGPT בנוי על מודלי השפה הגדולים GPT-3.5 ו-GPT-4 של OpenAI, שהם ממודלי השפה המתקדמים בעולם. מודלים אלו הוכשרו על מערך נתונים עצום של טקסט וקוד, והכשרה זו מאפשרת להם, במרבית המקרים אך יש יוצאי דופן, ליצור טקסט מדויק ויצירתי כאחד. כאשר GPT-4 שוחרר במרץ 2023, הצפי היה ש-OpenAI תשחרר את דגם הדור הבא של המודל שלה עד סוף 2023. עם זאת, בדברים שנשא באירוע של MIT באפריל, כשנשאל האם OpenAI מאמנת את GPT-5, ענה מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, "אנחנו לא, ולא נעשה זאת במשך זמן מה". לפיכך העריכו רבים כי אכן השקת GPT-5 עד סוף השנה הנוכחית אינה על הפרק בעבור החברה. עם זאת, מומחים סבורים כעת כי מעבדת ה-AI עשויה לצאת עם GPT-4.5 – סוג של מהדורת ביניים בין GPT-4 ל-GPT-5 – כבר עד אוקטובר 2023, שזה אומר שנה בדיוק אחרי שחרור GPT-3.5. נזכיר כי מודלי השפה המאוד מתוחכמים שהחברה השיקה עד כה, ושמהווים את בסיס הפעולה של הצ'אטבוט המצליח שלה, נחשבים גם כאיום על תחומים שונים. הסיבה לכך היא שהם עשוים או עלולים, תלוי את מי שואלים, לשבש תחומים קיימים (למשל אם תלמידים וסטודנטים יעברו לכותב באמצעותם את כל עבודותיהם) וכן להפיץ ולהעמיק מידע שגוי, תפישות עולם סטריאוטיפיות ומכללות, לגרום למקצועות מוכרים להיעלם, משום שהצ'אטבוט פשוט ידע לאייש אותם בהצלחה; ועוד. יש אפילו הסבורים כי הבינה המלאכותית בגרסתה המתקדמת תהווה בעתיד הלא רחוק כלי שיאיים על האנושות עצמה. לפני מספר חודשים חתמו קברניטי טק, בהובלת אילון מאסק ומומחים רבים, גם לנושאים תרבותיים ואתיים, כמו למשל פרופ' יובל נח הררי, על מכתב פתוח שקרא ל-OpenAI לעצור את פיתוח הדור הבא של מודל השפה, כדי לבחון אותו לעומק ובאחריות מלאה. אולם לפי הבשורות כעת, זה לא מה שאלטמן והחברה בהובלתו עשו ועושים.   אז מה עתיד להשתנות? על פי הדיווחים החדשים, המודל הקרוב, GPT-4.5 שכנראה יגיע אלינו בסתיו, יביא איתו את היכולת המולטי-מודאלית, הלא היא היכולת לנתח הן תמונות והן טקסטים. OpenAI כבר הכריזה והדגימה את היכולות הרב-מודאליות של GPT-4 במהלך אירוע שערכה למפתחי GPT-4 במרץ 2023. מלבד זאת, החברה תדרש לשדרוג ותליקונים רבים ב-GPT-4 שלה, לפני ההתקדמות ל-GPT-5, כך שמודל הביניים יכלול גם כמה וכמה תכונות משופרות למודל הקודם, כנראה. למשל, נכון לעכשיו, זמן הסקת המסקנות והמענה של GPT-4 ארוך מאוד, באופן יחסי; בנוסף, עדיין קשה להסתדר עם גישה ל-GPT-4 API. יתרה מכך, OpenAI פתחה לאחרונה גישה לתוספי ChatGPT וליכולת גלישה באינטרנט, שעדיין נמצאים בבטא. ואם לספק עוד יכולת שתזדקק לשדרוג הרי שהמודל בינתיים לא מספק תרגומי קוד לכל השפות של המשתמשים המשלמים עבורו. על פי אנליסטים, GPT-5 צפוי להיות משוחרר בשנת 2024, בדיוק סביב שחרורו של פרויקט מאגי של גוגל, וזאת בהנחה שרגולציה על התחום מטעם מדינות, כפי שהיא נדונה כבר בממשלות שונות, לא תצא עש אז לפועל ותעצור את החדשנות הלא מעט מאיימת הזו. מעניין לציין כי אלטמן עצמו דווקא נשמע משווע לרגולציה על התחום. הוא התייצב בשבוע שעבר (ג') בסנאט האמריקני ולקח חלק בפאנל מיוחד של וועדת הסנאט, ובו אמר כי אסדרת תחום הבינה המלאכותית היא עשייה נכונה ותהיה קריטית למען הגבלת הסיכונים בשימוש בטכנולוגיה זו. אלטמן הודה בפני הוועדה כי "OpenAI הוקמה על בסיס האמונה של-בינה מלאכותית יש פוטנציאל לשפר כמעט כל היבט בחיינו, אבל היא גם יוצרת סיכונים רציניים. אחד הפחדים הגדולים שלי הוא שאנחנו, התעשייה הזו, הטכנולוגיה הזו, נגרום נזק משמעותי לחברה", אמר. "אם הטכנולוגיה הזו הולכת בדרך הלא נכונה, היא יכולה להגיע רחוק למדי", הבהיר וציין כי "אנחנו רוצים לעבוד עם הממשלה כדי למנוע את זה".

"הראש בעננים – הממשלה בנימבוס. מכרז ענן המחשוב הממשלתי הוא לא פרויקט, כי אם תוכנית ארוכת טווח. בסופו של יום, נימבוס הוא זרז לשינויים של תהליכי עומק במחשוב של כלל המגזר הממשלתי", כך אמר יוגב שמני, מנהל חטיבת דיגיטל, טכנולוגיות וענן במערך הדיגיטל הלאומי. שמני דיבר בפתח מפגש של פורום eGOV – פורום המנמ"רים של משרדי הממשלה, מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (א') במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות יותר מ-100 אנשי מחשוב ממשלתי. את המפגש, שנושאו היה "בינה מלאכותית ונתונים במגזר הממשלה", פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי שמני, "אנחנו עובדים על נימבוס בשלושה צירי פעולה: התוויית מדיניות אסטרטגית ובניית מרכז מצויינות לענן, CCOE; המהלך הנובע מהאסטרטגיה של המשך התפתחות אזורי הנחיתה בענני גוגל ו-AWS; ולא פחות חשוב – העברת מערכות הדיגיטל לקלאוד". "בעת בניית אסטרטגיית המחשוב הממשלתית בענן", אמר, "נקבעו יעדים למימוש, שיניבו ערכים: אנחנו רוצים להביא לממשלה תפוקות, יכולות רכש בכלל הרבדים, מימוש כלכלת הענן, תשומות, תקצוב, תמרוץ תקציבי, הגנת סייבר, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, טיפול בממד ההון האנושי, ניהול השינויים – לרבות אלה של רכש, חשבונאות ו-FinOps, ועוד. אנחנו רוצים להרחיב את מעגלי ההשפעה, כך שנימבוס ייטיב לא רק עם האזרח.ית, אלא גם ישיא ערך ברמת המדינה. לצד הגדלת מערך השירותים הדיגיטליים לאזרחים, אנחנו רוצים ליהנות מיתרונות הענן, כלומר – לקבל גמישות במענה לצרכים עסקיים, לשפר את שירותי הדיגיטל ולהביא להתייעלות כלכלית". "המעבר לענן הוא נקודת פיתול עבור הנהלות משרדי הממשלה" שמני ציין כי "האירוע, שאנחנו נמצאים בעיצומו, הוא לא רק טכנולוגי. הוא מורכב. המעבר לענן הוא נקודת פיתול, לא רק עבורנו אלא גם עבור הנהלות משרדי הממשלה. מי שלא יחשב את המסלול באופן הנכון, יטעה בדרך וייוותר מאחור. יש מוצרי IT רבים שלא תומכים או שלא יתמכו בתצורת און-פרם, ויש לדעת כיצד להתאים את המעבר לענן בכל הקשור אליהם. מעבר זה הוא לא רק 'גיהוץ' של כרטיס האשראי, אלא דורש שינוי תרבותי במשרד הממשלתי, לרבות באגף הטכנולוגי שלו. יש לבחון מה נכון ויעיל להעלות לענן". הוא דיבר גם על אזור הנחיתה הממשלתי ואמר כי הוא "קיים ופעיל בשני העננים הציבוריים – גוגל קלאוד ו-AWS. הם עובדים תחת קרונות הפעלה: אפקטיביות ממשלתית לצד עצמאות משרדית וסינרגיה בין שתי אלה. יש לתת לכל משרד ולכל גוף ממשל לצרוך את השירותים מהענן, ולתת לו עצמאות". שמני צין כי "אזורי הנחיתה הם תחום מתפתח, כל הזמן, זהו תהליך אג'ילי. יש כבר 25 משרדי וגופי ממשלה שנמצאים שם. אנחנו ממשיכים להטמיע שירותים רוחביים משותפים לכלל המשרדים, לצד בנייה של מעטפת אבטחת מידע והגנת סייבר. זאת, בשל חיבור המערכות אל ה-SoC הממשלתי". "הקמנו צוות בשם דיגיטל קלאוד", הוסיף שמני. "אנחנו מבינים שיש פה הזדמנות לשינוי אמיתי – איך בונים נכון את המערכת של מערך הדיגיטל הלאומי בענן. הקמנו צוות CCOE משרדי לטובת ניהול התשתית, וכן הקמנו צוותי DevSecOps". הוא המשיך בהמלצה למנמ"רים: "אל תבנו את הענן שלכם כאילו הוא היה עוד דאטה סנטר. אל תעלו את הדאטה סנטר כמות שהוא לענן. אין לעלות לענן רק כדי להיפטר מחוות שרתים – לא זו המטרה". לסיכום אמר שמני כי "אנחנו חווים באחרונה גידול משמעותי בהיקף מתקפות הסייבר, מתמודדים עם המתקפות בצורה טובה והענן מספק לנו יותר יכולות הגנה. נמשיך להכשיר את ההון האנושי ונדאג לשמר אותו".

אנה טרבונקו, בת 27, תושבת אריאל, בוגרת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת אריאל. היא התחילה את דרכה המקצועית בתור מהנדסת פרויקטים בחברה לייעוץ לוגיסטי, ומהר מאוד הבינה שזה לא התחום שהיא אוהבת. לחברת קליק ישראל (Qlik Israel) – המספקת שירותי BI על פלטפורמת Qlik ומוצרים נלווים – היא הגיעה לאחר שחיפשה הכשרה בתחום ה-BI והתקבלה ל-Bootcamp של החברה. אחרי שהצטיינה בקורס, היא התקבלה לעבודה כמפתחת ומטמיעת פרויקטים במחלקת Professional Services של החברה. "זו בהחלט הייתה ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי", סיפרה טרבונקו. "אני מאוד אוהבת את תחום ה-BI , אליו נחשפתי לראשונה כחלק מהתואר, והתחברתי אליו מאוד. אני נהנית לכתוב קוד, ואוהבת את עיצוב ממשק המשתמש (UI), אני אוהבת להיות זו שעוזרת לעסק לראות מה עומד מולו בצורה הטובה ביותר, לקדם אותו ולסייע לו לקבל החלטות עסקיות נכונות בזמן אמת". היא המשיכה וסיפרה: "במסגרת תפקידי אני מפתחת מודלים לניתוח נתונים אצל הלקוחות, בהתאם לצרכים שלהם ועל בסיס אפיון של כל עולמות התוכן הרלוונטיים להם. כך אני מאפשרת להם לקבל החלטות עסקיות מבוססות דאטה". לדבריה, "העבודה בחברת קליק, המובילה את שוק ה-BI והאנליטיקה בישראל, היא דינמית ומשתנה בין לקוח ללקוח. לדוגמה, סופר פארם ויוחננוף הם לקוחות שאני עובדת אצלם על בסיס קבוע, ואני יכולה לומר שאני לומדת ומתפתחת בעבודה מולם כל הזמן. מדובר בעבודה עצמאית שמצריכה שליטה מקצועית ולא פחות חשוב מזה, גם הבנה עסקית, ואני מרגישה אחריות רבה בכך שאני מנהלת את הפרויקטים לבד ומציעה להם פתרונות שמקנים להם יתרונות עסקיים רבים. עובדה זו יכולה לקדם אותי מקצועית גם בעתיד, וזה אחד הדברים שאני שואפת אליהם – להמשיך ולהתפתח בעבודה". בזמנה הפנוי, אנה משחקת כדורעף חופים דרך מועדון כדורעף בתל אביב. אנה טרבונקו, מנהלת פרויקטים ומפתחת BI בקליק ישראל, בפגישת אפיון אצל הלקוח. צילום: יח"צ כך נראה יום טיפוסי בחייה 6:30 – משתדלת לקום מוקדם יותר, אבל לפעמים מתקשה. אני מתעוררת ומתארגנת לעבודה בזריזות, כדי להגיע לאחד הלקוחות שלי. בימים שאני נוסעת ל-יוחננוף, יש לי נסיעה די ארוכה לרחובות, לכן אני מתארגנת על ירקות לנשנוש וכוס טרמית גדולה ושותה את הקפה בדרך, כשהתחנה 99FM ברדיו מלווה אותי ברקע. 8:30 – אני מגיעה למשרד של הלקוח, מברכת את הנמצאים ב'בוקר טוב' (חשוב ????) ובמידה שאין לי פגישות על הבוקר, אני יושבת עם עובדים אחרים בחברה. אנחנו מכינים ארוחת בוקר קלילה עם קפה נוסף במרפסת, מול נוף מהמם, וקצת משתפים על החיים עצמם. גם כשאני אצל לקוחות, למרות שאני לא עובדת שלהם, אני עדיין מרגישה אווירה של משפחה. אצל הלקוח, בהפסקת קפה עם נוף. אנה טרבונקו, מנהלת פרויקטים ומפתחת BI בקליק ישראל. צילום: יח"צ 9:00 – עוברת על המשימות, עונה למיילים ומתחילה את היום בפגישת סטטוס עם מוטי – מנהל הסחר מולו אני עובדת בפרויקט. ביחד אנחנו מתעדפים את המשימות הנדרשות להיום, למשל: אפיון דשבורד הנהלה למנהלי הסחר, אפיון צרכים לאפליקציית מובייל, QA למודל שכר לפני עלייה לאוויר ועוד. 10:30 – ממשיכה לפגישת אפיון עם מחלקת HR של יוחננוף, אשר עושה שימוש במערכת של קליק, בנוסף למחלקת הסחר של החברה. 11:00 – אני מפעילה מוזיקה שמכניסה אותי ל-mood של עבודה ומתחילה לעבוד ולפתח לפי הבקשות. 12:30 – יוצאת לאכול. כשאני עובדת אצל הלקוח, אנחנו אוכלים יחד במטבח, שם יש לי מקום קבוע. במהלך הזמן נוצרו לי שם חברויות ואנחנו נהנים ביחד ובאווירה נעימה מארוחה מגוונת שמוגשת על ידי קייטרינג המשתנה כל פעם.    13:30 – יושבת עם מחלקת ה-IT של הלקוח, להשוות נתונים ולהבין אם יש פערים. 16:00 – כמי שהגיעה מה-Bootcamp של קליק ונעזרה בחונכת אשר סייעה לי וענתה על שאלותיי, הרגשתי צורך להיות גם חונכת כזו, ולכן פעמיים בשבוע אני מעבירה שעה של חונכות לטובת עזרה ומענה על שאלות למשתתפי ה-Bootcamp המתקיים עתה. 17:00 – יוצאת לדרך למכללת נאיה, לקורס פייתון במסגרת העבודה. כיף גדול שמקום העבודה מאפשר קורסי העשרה. זה מאוד מעודד ומדרבן ללמוד ולהתקדם, וכמובן שבהמשך ניתן להשתמש במה שלמדנו כחלק מפיתוח מודלים אצל לקוחות. בימים שאין לי קורס, אני הולכת בדרך כלל אחרי העבודה לאימונים פונקציונליים או למשחק כדורעף חופים בחוף תל אביב (תלוי בעונה). אני מאוד אוהבת ספורט ומאז הצבא אני משתדלת לשמור על אורך חיים ספורטיבי, גם אם השבוע מאוד עמוס.    22:00 –  מסיימת את היום עם בן זוגי או עם חברה, לקשקש קצת, לאכול ארוחת ערב, לספר על היום שעברנו, לצפות במשהו נחמד בטלוויזיה וללכת לישון לקראת יום חדש.