כתב: הילל יוסף. הרוב המכריע של מנכ"לי הארגונים רואים בכופרות איום קריטי לעסקיהם. הם יודעים על מה הם מדברים, כי יותר משלושה רבעים מהארגונים בעולם חוו השבתה בלתי מתוכננת במהלך 2022. טעות נוספת שאותה עושים ארגונים שחוו מתקפות כופרה היא לשלם את דמי הכופר שההאקרים דרשו. על אף שכשליש מהם שגו ועשו זאת, הם איבדו מחצית מהנתונים שלהם. הנה, כופרות הן תחום פעילות יקר ומשבש, שמהווה האיום הגדול ביותר בתחום אבטחת המידע, כי הוא בעל פוטנציאל ההרס הגבוה ביותר. יש כמה אתגרים בולטים שעומדים בפני ארגונים בתחום הסייבר: איומי הסייבר הולכים וגדלים בהיקפם, ומשתפרים ברמת המורכבות שלהם; המעבר של ארגונים לענן, כחלק מהמסע הדיגיטלי, משנה ומגדיל את משטח התקיפה; מערכי ה-IT נדרשים לצמצם את העלויות ומנגד – לשפר ולייעל את התפעול; וארגונים נדרשים לעמוד ולהלום לרגולציות רבות. אתגר נוסף הוא הגורם האנושי, שבזדון או בשוגג מוחק או משחית מידע. כך, מחקר שאותו ערכה וריטאס בשנה שעברה בקרב אלפי אנשי IT בארגונים העלה שיותר ממחצית מהעובדים הודו שהם מחקו בטעות קבצים שנמצאים בענן, וחלקם עשה זאת יותר מפעם אחת. הקשבה ללקוחות – והרחבת היצע הפתרונות וריטאס קשובה לקולות לקוחותיה הארגוניים, ועל מנת לתת מענה הולם למגמת הגידול באיומים, ומבין האיומים – הכופרות, היא ממשיכה להרחיב את היצע השירותים והפתרונות שלה. כך, לפני כשנה וריטאס הכריזה על מיצוב מחודש: היא שינתה את אופן היצע השירותים והפתרונות שלה, והפכה להיות ספקית שירותים בענן. זאת, כדי לסייע ללקוחות לאמץ כמה שיותר תשתיות ענן ציבורי. לכן היא שינתה את האופן שבו היא פועלת, ולצד המכירה של מוצרי תוכנה וחומרה, היא מנגישה את ההיצע שלה במודל SaaS, שירותים מנוהלים בענן. לצד המיקוד בלקוחות העוברים לענן, וריטאס לא זונחת את הלקוחות שלא עושים זאת, כגון ארגונים ממגזרי הביטחון, הפיננסי והציבורי-ממשלתי. בכל אחת משתי הדרכים, וריטאס נאמנה ל-DNA שלה: גיבוי והגנה על הנתונים והמידע הארגוני, וניהול שלהם. החברה פועלת ונותנת מענה לשני סוגי לקוחות בארגון: מנהלי אבטחת המידע וצוותי התשתיות. האתגר המשמעותי של ה-CISO בעת המעבר לענן הוא שבשל מודל "האחריות המשותפת", הוא לא מקבל, בהכרח, אבטחת מידע כשירות, והוא זה שנדרש לאבטח ולהגן על הדאטה. בנוסף, אם מנהל האבטחה יבחר לצרוך פתרונות הגנה של ספקיות הענן, הוא רק יביא להגדלת המורכבות של מערך ה-IT שלו, כי הארגון פועל בסביבה מרובת עננים (מולטי קלאוד). וריטאס מספקת לו פלטפורמת גיבוי והגנה שנולדה בענן ויודעת לפעול בסביבה מרובת עננים. על מנהלי התשתיות מופעלים לחצים לאמץ את הענן, כדי להיות אג'יליים ולספק למשתמשים הנגשה לשירותים מתקדמים. עם המעבר לענן, צוותי התשתיות מאבדים חלק מהיכולות שלהם בתחומי הגיבוי, הניהול, הניטור והשליטה במידע. בנוסף, יש לעמוד בשורת רגולציות מגזריות. פה וריטאס נכנסת לתמונה, ומסייעת לארגונים להעביר שירותים ונתונים לענן – ואז לגבות אותם. כך, וריטאס מגנה עליהם מפני מתקפות סייבר ומונעת טעויות אנוש. לסיכום: וריטאס מספקת יכולת גיבוי והגנה היפר-אוטומטיים על נתונים במערכי IT של ארגונים שנמצאים בסביבות מרובות עננים. היא עושה זאת תוך טיפול בנתונים הנמצאים בקוברנטיס ובקונטיינרים, בכלי תוכנה כשירות (SaaS), וזאת עם יכולת לעדכון תכוף ועם יכולת לעבוד מול נתונים שנמצאים בעננים הציבוריים המובילים. רוצים לדעת עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

השיא של השבוע הטכנולוגי הנוכחי היה אתמול (ד') במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, שם קיימה קבוצת אנשים ומחשבים לא פחות משלושה כנסים טכנולוגיים בבת אחת. באולם המרכזי נערך כנס התקשוב הצבאי IT for IDF, שעמד בסימן הקמת 20 שנים לאגף התקשוב של צה"ל (כיום אגף התקשוב וההגנה בסייבר), ושהנואם המרכזי בו היה הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ. באולם ליד נערך כנס דאטה סנטרים ובאולם נוסף – כנס שעסק בשלושה מהתחומים המרכזיים כיום בעולם המחשוב: AI, BI וביג דאטה. אגף התקשוב עבר ב-20 שנותיו גלגולים שונים, וגם הקמתו (תהליך שעליו סיפר גנץ, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על כך) לא הייתה טבעית לצה"ל של אותם הימים. אז, מערכות המחשוב, התוכנות והיישומים נתפסו כמערכות תומכות בלבד, נחלתן של יחידות ספציפיות ופחות של הצבא בכללותו. הקצונה הבכירה והדרג המבצעי של אותם הימים עדיין לא ראו בטכנולוגיה כלי מרכזי, חלק מזירת הקרב, כזה שאף מפקד לא זז בלעדיו – כמו שקורה כיום. חלפו לא מעט שנים עד שהתפיסה הצה"לית סביב הטכנולוגיה השתנתה. רא"ל (מיל') בני גנץ בכנס אתמול (ד'). צילום: ניב קנטור השינוי הזה נולד מצורך, או, נכון יותר, מלקחים מאירועים ופעילויות מבצעיות שערך הצבא במהלך השנים. האתגר המרכזי היה ועודנו התיאום והקישוריות בין הזרועות המרכזיות והיחידות השונות של צה"ל. התקשוב הסתמן ככלי המרכזי שיכול לסייע בהגברת הקישוריות בין זרועות הים, היבשה והאוויר, שלא לדבר על הזרוע החדשה – הסייבר, ובמקביל בין האגפים השונים בתוך הזרועות. לא במקרה גנץ ציין בדבריו את החשיבות של הקישוריות במערכת הצבאית ואמר: "אי אפשר שכל זרוע תפעל בפני עצמה". כתוצאה מתפקידיו השונים בצה"ל, באותה ועדה שבראשה עמד והלאה, עד לרמטכ"לות, גנץ יודע היטב כמה אתגרים, מהמורות ו-ויכוחים היו בצמרת הצבא לגבי חשיבות הקישוריות הזו. גם הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל הרצי הלוי, ציין בהזדמנויות שונות, כולל אחרי המבצע האחרון בעזה, את החשיבות שבתיאומים בין הזרועות הצה"ליות, שמתאפשרים באמצעות הטכנולוגיה. שינוי התפיסה בצה"ל הביא לכך שאגף התקשוב הוא אחד הגופים החשובים ביותר בצבא, והוא נוגע כמעט בכל תחום בפעילות של צבאנו וכוחותינו. הדאטה סנטרים עלו במעלה בניין ההנהלה הכנס השני שקבוצת אנשים ומחשבים קיימה אתמול בלאגו עסק, כאמור, בעולמות הדאטה סנטרים והתשתיות. העובדה שעברה כחוט השני בין הדוברים בכנס היא שהתשתיות הן אחד התחומים המרכזיים בתפקוד של כל ארגון. כמויות המידע הבלתי סופיות שאנחנו מזינים צריכות מקום לאחסון, לשמירה ולגיבוי. זה נכון כמעט לכל תחום ולכל מגזר – הביטחוני, האזרחי, הממשלתי-ציבורי ועוד. תחום התשתיות הוא עוד תחום טכנולוגי שבמשך השנים שויך אך ורק למנהלי ואנשי המחשוב בארגונים. לכן הוא גם ישב למטה בבניין ובהיררכיה של ההנהלות של הארגונים. אלא שבמשך השנים, ההנהלות הבינו יותר ויותר את חשיבותו, והעלו אותו בקומה, או דרגה, אחת – ואף יותר. תחום זה הפך להיות בין האתגרים הבולטים של ההנהלות, ודאי בארגונים הגדולים ו-ודאי לא רק של המנמ"רים. לצד ההנהלות עצמן, גורם בולט שהביא לכך הוא הממשלה – לא מתוך מדיניות כלל משקית או תוכנית סדורה, אלא בגלל מכרז נימבוס, שעורר את שוק הדאטה סנטרים בישראל, בעקבות כניסת ענקיות הענן למדינה. אלה מקימות פה אזורי ענן ודאטה סנטרים לרוב, ועל הדרך גם מסייעות לענף הנדל"ן. אבל בכנס, הדוברים הדגישו שהדבר החשוב בעולמות הדאטה סנטרים, ובכלל, הוא לא הנדל"ן, אלא הנתונים עצמם, שהם הדבר שצריך להימצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של כל ארגון, ולהיות כאב הראש המרכזי של כל מנמ"ר. בהרבה מאוד מקרים זהו אמנם המצב. שוק הדאטה סנטרים בישראל עובר טלטלה, שסופה עדיין לא נראה באופק, וזה משליך על כלל מגזרי המשק. המומחים הוותיקים, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים של הדאטה, הבינה המלאכותית והתקשוב הצבאי תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים אחת ההשלכות הבולטות של זה נראות במגזר הביטחוני: כמה ממתקני הדאטה סנטר המרכזיים בישראל מאחסנים את הנתונים הרגישים של צה"ל וגופים נוספים. התפתחות וריבוי מרכזי הנתונים מתקשרים ישירות עם אחד האתגרים הבולטים של השנים האחרונות – הקיימות. חוות השרתים הן צרכניות כבודות ביותר של אנרגיה ובין המזהמות הגדולות ביותר. לכן מדברים כיום יותר ויותר על דאטה סנטרים ירוקים. בכנס הוצגו לא מעט תוכניות כיצד לענות על האתגר הזה, והמבחן יהיה בשנים הבאות. ה-AI כבר כאן, אבל מוצה רק קצה הפוטנציאל שלו האירוע השלישי עסק, כאמור, ב-AI, BI וביג דאטה. הפעם עמד במרכזו תחום הבינה המלאכותית, שטרף את הקלפים בכל הזירות והמגזרים, ושהשפעתו הולכת וגדלה. משתתפי הכנס יכולים היו להבין מדברי הדוברים שההשפעה הזאת עוד תלך ותגדל, שאנחנו בקושי ממצים את קצה קצהו של הפוטנציאל של התחום. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בכנס אתמול (ד'). צילום: עמית אלפונטה אחד הנושאים שנידונו בכנס הוא ההתאמה של גופים מסורתיים לבינה המלאכותית, ל-ChatGPT ולשאר מילות הבאזזז בתחום, שהן לא רק מילות באזזז. הגוף שהוא אולי הכי בולט בכך הוא הממשלה, והשירות שהיא נותנת לאזרחים. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, הרחיבה על כך באירוע, עם דברים שצריכים לעניין את כל מי שמקבל או אמור לקבל שירות זה או אחר מהממשלה – כלומר, כל אחד ואחת מאתנו. כך התקבצו להם, ליום אחד ובמקום אחד, מומחי דאטה, דאטה סנטרים, תשתיות, בינה מלאכותית ואנשי מערכת הביטחון, שמתמודדים עם אתגרי ה-IT. הוותיקים שבהם, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים האלה תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים.

תוצאות מחקר חדש שפורסמו באחרונה העלו סברה כי אפשר שגוגל הטעתה מפרסמים רבים במשך שנים בנוגע למודעות שהיא מקדמת בסרטוני וידיאו, וחייבה את המפרסמים כאילו הן נצפו בהתאם להבטחותיה וכלליה. עורכי המחקר – גוף בשם Adalytics, המסייע למותגים וסוכנויות לבצע ניתוח אשר מודד קניות למוצרים שהתפרסמו במודעות שלהם, כדי לשפר את אופן הפרסום באינטרנט – טוענים כי "דו"ח זה מגלה שמפרסמים, כולל מותגי Fortune 500, ייתכן שהממשל הפדרלי של ארה"ב ועסקים קטנים רבים, הוטעו במשך שנים בנוגע למודעות הווידיאו ב-TrueView הקנייני בסטרימינג של גוגל, אשר ניתן לדלג עליהן". עוד נכתב בסיכום המחקר כי "ייתכן שחוסר התיאום הזה עלה לרוכשי המדיה מיליארדי דולרים במודעות דיגיטליות, שבסופו של דבר הוצאו על יחידות מודעות וידיאו קטנות, מושתקות, מחוץ לסטרימינג, בהפעלה אוטומטית או ביחידות ביניים של מודעות וידיאו, שפועלות באתרים עצמאיים ובאפליקציות מובייל". כיצד שילמו המפרסמים על מודעה פר-צפייה? ה-TrueView של גוגל מציע פורמט מודעה מבוסס עלות פר-צפייה. הפורמט המוכר לכל הזה, של פרסום בווידיאו דרך גוגל, מוצג ביוטיוב (YouTube) כמו גם באינספור אפליקציות וברחבי האינטרנט. המפרסמים נדרשים לשלם עבור מספר הצפיות בפועל ולא פר-הופעה של מודעה, כשלמשתמשים מוצעת האפשרות לדלג על מודעת הווידיאו לאחר חמש שניות. המדיניות של הענקית ממאונטיין וויו מחייבת שמודעות TrueView יהיו ניתנות לדילוג, בעלות סאונד שמע וכאלו שלא צריכות להתחיל לפעול אוטומטית על סמך גלילה פסיבית של משתמשים. עם זאת, המחקר טוען שמספר רב של מודעות In-stream, שניתן לדלג עליהן ושהן חלק מ-TrueView, לא עמדו בסטנדרטים הללו במשך שנים. הדו"ח הדגיש גם מקרים שבהם מודעות TrueView מרובות הופעלו בו-זמנית, או שהוצגו כמודעות זו על גבי זו. במקרים מסוימים, כך נטען בדו"ח, כפתור ה"דלג" הוסתר או הוצב מחוץ לתצוגה של המשתמש, מה שאילץ אותו לצפות במודעה, דבר הנוגד את הכללים שגוגל עצמה התוותה למודעות TrueView. גם נוהג זה הוביל, לכאורה, לעלייה מלאכותית בשיעורי הצפייה בסרטוני פרסומות מלאים, וכתוצאה מכך – לעלויות גבוהות יותר למפרסמים. דו"חות מיקום מודעות TrueView ב-In-stream ממותגים ומפרסמים – כולל חברות Fortune 500 – הראו שבקמפיינים מסוימים 75%-42% מההוצאות על מודעות TrueView In-stream הוקצו לאתרי GVP ואפליקציות שכלל לא עמדו בסטנדרטים של גוגל' בעוד ש-80% מהתשלום שמפרסמים העבירו לחברה, שולמו בכלל על פרסום סרטונים באפליקציות ובאתרי צד שלישי כמו investing.com, fandomwire.com, או למשל במשחק קנדי קראש מבית Saga באנדרואיד. צילום מסך של מודעת TrueView ביוטיוב לאמריקן אקספרס, המוצגת בנגן וידאו מושתק, במצב Out-stream, שמתנגן אוטומטית באתר אינטרנט של צד שלישי. צילום: Adalytics תגובת גוגל: המחקר מעלה "טענות לא מדויקות ביותר" רוכשי מדיה רבים הופתעו לגלות שרוב תקציבי המודעות שלהם למה שמכונה "גן מוקף חומה" (walled garden) הוצאו על מודעות וידיאו מושתקות, המופעלות אוטומטית באתרי צד שלישי. Adalytics שיתפה דוגמאות של המקרים הללו עם מפרסמים, ומשווקים רבים הצהירו שאם היו מודעים לאי ההתאמות הללו מראש, הם לא היו בוחרים ב-TrueView לצורך השיווק של מוצריהם. כמה מהם, לטענת  Adalytics, נדהמו לגלות שרוב התקציב שלהם הלך בפועל על פרסום וידיאו לא אפקטיבי. מפרסם אחד אמר ל-Adalytics כי זו "שיטה עבור יוטיוב וגוגל לחלץ יותר תקציב ולייצר נפח-מדומה, בצורה שתהיה 'טעימה' למפרסמים, כי הם לא מבינים את זה לגמרי". מנהל פתרונות הווידיאו הגלובליים של גוגל, מרווין רנו, דחה את ממצאי הדו"ח בפוסט שעלה לבלוג החברה השבוע (ג') ואמר שהמחקר מעלה "טענות לא מדויקות ביותר", וקבע שמפרסמים משלמים על מודעות רק כשהן נצפות. "אנו משתמשים באותות של איכות מודעה בזמן אמת, כדי לקבוע אם אנשים נוכחים ושמים לב, מה שעוזר לנו להחליט אם להציג מודעת וידיאו באתר או באפליקציה של Google Video Partner", כתב רנו. לדבריו, גוגל עוקבת אחר הציות למדיניות שלה, ובשנה שעברה הפסיקה להציג מודעות בלמעלה מ-143,000 אתרים שנמצאו ככאלו שהפרו את כלליה. רנו גם ציין שהדו"ח טוען בצורה לא מדויקת  כי רוב המודעות של קמפיין הפרסום מוצגות באתרי צד שלישי ולא ביוטיוב, ואמר שההפך הוא הנכון. עם זאת, מאחר שבין המפרסמים שאפשר שהוטעו נכללים ממשלת ארה"ב, הפרלמנט של האיחוד האירופי, משטרת ניו יורק ומשטרת דלאוור, ולצידם עסקי-ענק המשתמשים ב-TrueView, כמו ארנסט אנד יאנג (Ernst & Young), אמריקן אקספרס (American Express), דיסני פלוס (+Disney), ויבמ (IBM) בין השאר,  ניתן להניח כי גרסתה של גוגל לא תתקבל ללא חקירה מעמיקה של מה שבאמת אירע – או לא – במודעות TrueView שלה.

AI – את צירוף האותיות הזה, או את הפירוש העברי – בינה מלאכותית, רואים כיום כמעט איפה שלא תרצו. אותו ואת ה-Generative AI – הבינה המלאכותית היוצרת. ממהדורות החדשות ועד לתקשורת המקצועית, כמו כאן, באנשים ומחשבים, מעולמות הרפואה ועד לתחום הפיננסי, מדיבייטים בין מחשב לבן אדם ועד לשיר שמחייה אומן או אומני עבר. הבינה המלאכותית כאן, והיא הולכת וגדלה בקצב מהיר יותר משאנחנו יכולים לחשוב. מי היה מאמין פעם שנוכל לבקש מצ'טבוט כגון ChatGPT לכתוב לנו מאמר – והוא יעשה זאת בכמה שניות וכמעט בלי שגיאות? שנשמע זמרים אהובים עלינו, שמתו מזמן, "קמים לתחייה" באמצעות הטכנולוגיה? שהמחשב ינצח את אלופי השחמט, הטריוויה ועוד…? מי היה מאמין שנראה שלל יישומים ופיתוחים של הבינה המלאכותית בבית החולים? בצבא? במשרד? במפעל? והנה, אנחנו רואים. טכנולוגיית ה-AI נמצאת כאן – ובגדול, ועושה רושם שאנחנו רק מגרדים את קצה קצהו של הפוטנציאל שלה. אנחנו רק מתחילים להבין את הסכנות שבה, כמו גם את ההזדמנויות שהיא מביאה איתה. כנס Future of AI (צילום ארכיון). צילום: תומר פולטין הבינה המלאכותית, ובעיקר זו היוצרת, תעמוד במרכז הכנס השנתי Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' הקרוב, ה-5 ביולי, בביתן 10 באקספו תל אביב (גני התערוכה). אותה בינה מלאכותית יוצרת שמבצעת מהפכות בתעשיות שלמות ומביאה אותנו להיות יותר יצירתיים. לצד זה, יידונו בו נושאים חדשניים לא פחות, כגון מחשוב, דאטה אנליטיקס, תשתיות IT, אקו-סיסטם הסטארט-אפים התוסס של ישראל ועולם ההון-סיכון. הכנס יכלול הרצאות של מיטב המומחים בתחום, מידע על הטכנולוגיות פורצות הדרך וכמובן, נטוורקינג. ישתתפו בו מנהלים בכירים, מומחים ויזמים, מהמובילים בתחום. נותנות חסות הפלטינום לאירוע הן יבמ (IBM) ונביוס (Nebius) ישראל, ונותנות חסות הזהב – דנודו (Denodo), צאג אליטה (Tzag Elita), איסטרוניקס (Eastronics), דלויט (Deloitte) וסלע (Sela). "שנת 2023 – נקודת המפנה בתחום הבינה המלאכותית" בן פלד, היוזם והמנכ"ל של כנס Future of AI, אמר כי "כבר ברור לכולם ששנת 2023 היא נקודת המפנה בתחום הבינה המלאכותית, עם הפריצה הגדולה של ה-ChatGPT ושל תחום ה-Generative AI. אין ספק שהמציאות משתנה לנגד עינינו, ומי שלא יאמץ את הכלים והטכנולוגיות החדשות – יישאר מאחור. ישנו פחד שה-AI יחליף אותנו, האנשים. אני מאמין שמי שיתאים את עצמו למציאות החדשה לא יוחלף על ידי הבינה המלאכותית, אלא ייהנה מהיכולות שלה. כמו שצ'ארלס דרווין אמר: לא החזק ביותר או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה שמגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי". בן פלד, היוזם והמנכ"ל של כנס Future of AI. צילום: תומר פולטין "כנס Future of AI לא עוסק רק בהצגת הטכנולוגיה, אלא גם ביכולתנו לחזות ולעצב את העתיד שלנו. ביחד, נבחן את גבולות ה-AI ונפתח דרך לעידן חדש של מכונות חכמות שיכולות ליצור, ללמוד, לעזור ולהעניק ערך וביטחון לכולנו. אני שמח לראות את קהילת Future of AI שהקמתי ב-2018 גדלה ואת ההתלהבות סביב הכנס השנתי שארגנו ל-2023, ואני מצפה לפגוש את כולם באירוע", הוסיף פלד. אז, אם אתם מומחים בעולמות הבינה המלאכותית, וה-Generative AI בפרט, אם אתם עוסקים בכך במסגרת העבודה, וגם אם הנושא הזה "רק" מעניין אתכם ומצית את הדמיון שלכם – אתם מוזמנים להגיע לכנס וללמוד על כל ההתפתחויות החדשות באחד העולמות המרתקים, שמעצבים את ההווה, ויותר מזה את העתיד, של כולנו. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

בעידן המודרני, כנראה שאם שואלים מישהו מה שלום שואב האבק שלך, ההתייחסות מאחורי המילים הללו היא לשואב אבק רצפתי, קרי רובוטי, שבדגמים המודרניים גם רבים מהם יודעים לשטוף את הרצפה; או לשואב אלחוטי, שמחזיקים ביד ועושים איתו כל מיני דברים – שקשורים לניקיון כמובן. ה-APV-80 של אפקס הוא לא זה ולא זה, אלא משהו כזה באמצע. הוא אמנם שואב אבק אלחוטי, אבל אותו לא סוחבים ביד, אלא מזיזים ממקום למקום על גלגלים, או כפי שהחברה מספרת, מדובר בשואב אבק בתצורת 'חבית', וכן הוא כמובן לא מיועד רק לשימוש ביתי, אלא גם, אם לא בעיקר, למשרדים ואפילו למכוניות. הספק השאיבה שלו, על פי היבואנית ברימאג, עומד על 16KAP והוא מצויד בסוללת 18 וולט, שלפי החברה מספיקה ל-40 דקות של שאיבה עם מיכל ה-20 ליטר שלו. השואב החדש, כחלק מהחבילה, מצויד בצינור גמיש באורך מטר וחצי, במברשות למגוון משטחים ושאיבת נוזלים, שאיבת שטיחים ועוד. המחיר עומד על 699 שקל.

"לכאורה, אנחנו מצויים בשיאה של מהפכת הדיגיטל. האפשרויות שאנחנו מקבלים כיום מהטכנולוגיה מעניקות לנו עושר חווייתי עצום, יותר מאשר בכל נקודה אחרת בעבר. זה נכון בהיבט האפליקטיבי הארגוני, ועל אחת כמה וכמה נכון למשתמשים בעולם הצרכני. אבל זה נכון בעיקר כאשר אנחנו משווים את עצמנו לעבר. את העתיד נוכל רק לדמיין, כי בעתיד יהיו אינסוף […]

החל מטלפונים ושעונים חכמים ועד למכוניות יוקרתיות – שיגעון ה-ChatGPT מגיע כעת גם לאופניים חשמליים. חברה אמריקנית בשם אורטופיה (Urtopia) השיקה בכנס EuroBike 2023 את האופניים החשמליים האלקטרוניים הראשונים בעולם, הכוללים ממשק קולי דיגיטלי, המעמיד את ChatGPT לרשות הרוכב. החברה שילבה את צ'אטבוט ה-AI עם מערכת זיהוי קולי משלה, המאפשרת למשתמשים לשאול בקול את השאלות שלהם ולקבל את התשובות. תחת הכינוי "האופניים עם השכל", האופניים כוללים גם תכונות חכמות נוספות של אופניים חשמליים, כמו GPS מובנה, מערכת נעילה נגד גניבות ובטיחות נסיעה מובנית. בנוסף, כוללים האופניים אינטגרציה עמוקה עם אקו-סיסטם הכושר של אפל ותמיכה בשירות הכושר Strava. לדוגמה, האופניים יכולים לקבל נתוני דופק מ-Apple Watch ובהתאם לכך להתאים את פיצוי הכוח לפי העדפות של המשתמש. החברה לא פירטה מה יהיה מחירם של האופניים החכמים ומתי יגיעו לשוק, אבל פרסמה סרטון קצר ביו-טיוב, שבו ניתן לשמוע אדם ששואל בקול כמה שאלות ומקבל תשובות בקול רובוטי מתכתי.

חברות טכנולוגיה רבות בתעשיות המכשור הרפואי והסייבר, או חברות המייצרות מכונות תעשייתיות גדולות לשוק המוליכים למחצה, ושלהן פתרון מחשוב פיזי, קרי חומרה, ניצבות לא אחת מול דילמות בתהליך הפיתוח למוצר הסופי: כאן בדיוק נכנסות לתמונה חברות המתמחות בפתרונות מחשוב, שמאפשרות להן להפוך את הרעיון שלהן למוצר. כדי להבין יותר לעומק את הבעיה, ערכנו שיחה עם סער בליץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הייפר גלובל (Hiper Global), חברה שמציעה פתרונות מחשוב לחברות המפתחות מוצרי תוכנה מבוססי מיחשוב בארץ ובעולם, שהיא בעלת מרכזי פיתוח וייצור באירופה ובארה"ב. "מעט מאוד חברות קיימות היום בשוק הישראלי, שיכולות ללוות בהצלחה את תהליכי הפיתוח מרובי האתגרים, ומאפשרות לחברת הטכנולוגיה להגיע משלב הרעיון, דרך בחירת ארכיטקטורת המחשוב ועד ההפיכה למוצר יציב שמסופק בעולם באותו אופן, תצורה ולאורך זמן. לכן, יש חשיבות רבה לכך שלשותף יהיו שותפויות אסטרטגיות עם יצרני הטכנולוגיה הבינלאומיים", אמר בליץ. לדבריו, "בתקופה האחרונה אנו עדים לשינויים רבים בקרב יצרניות המעבדים הגדולים בעולם, מה שגורם להתגברות הקרב בין אינטל למתחרותיה על שוק שבבי המחשב בשרתים, אשר נמשך מזה זמן רב ושידע כבר אין ספור עליות ומורדות. התחרות משפיעה על שוק ההיי-טק וחברות המפתחות מוצרים מבוססי מחשוב, ומצריכה היערכות גם מצד החברות המספקות פתרונות מחשוב למוצריהן". מה מהות עבודתן של חברות טכנולוגיה המספקות פתרונות מחשוב ומה תפקידן של יצרניות המעבדים כאן? "חברות טכנולוגיה המספקות פתרונות מחשוב, הן חברות שעובדות בשיתוף עם יצרניות המעבדים על מנת לספק פתרונות לחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרים מבוססי מיחשוב. עולם המחשוב מקיף תחומים רבים כדוגמת אחסון, תקשורת, אבטחת מידע, וירטואליזציה, AI ועוד. היכולת להתמודד עם שלל אתגרים, מקבלת חיזוק משמעותי באמצעות שיתוף פעולה מוצלח של הייפר גלובל עם יצרניות המעבדים הגדולות בעולם, המאפשר להעניק לחברות טכנולוגיה, המפתחות מוצרים מבוססי מחשוב, ערך רב. ל-הייפר שיתופי פעולה עם יצרניות המעבדים אינטל, AMD ואנבידיה והיא מחזיקה בתארי שותפות בדרגות הגבוהות ביותר, המעניקים לחברה מידע על התפתחויות בעולם המחשוב, וקדימות בגישה לטכנולוגיות עתידיות של חברות המעבדים, לפני כלל השוק. גישה זו מייצרת ערך רב ללקוחות ומעניקה להם בסיס לתמיכה ארוכת טווח בתהליך הפיתוח והתכנון העתידי של מפת הדרכים שלהן". האם שליטתה בשוק הקיים תיחלש? אינטל. צילום: ShutterStock אילו שינויים חלים היום ביצרניות חברות המעבדים הגדולות, אינטל, AMD ואנבידיה ביחסן אחת לשנייה בתחום השרתים? "באופן כללי המוצרים והטכנולוגיות החדישות של המעבדים של אינטל, AMD ואנבידיה נמצאים בהליך רציף של חדירה לשוק. בתקופה האחרונה אנו עדים לכך שחברת אינטל מתמודדת מול מספר אתגרים, המשפיעים על היכולת שלה להתקדם במהירות ולהתמודד עם התחרות בתחום המעבדים. בשנת 2020 אינטל החזיקה בנתח שוק גורף של 98% בתחום מעבדי השרתים בעולם, והצפי הוא שהיא תרד השנה ל-70% נתח שוק". כיצד אתה ממליץ לחברות טכנולוגיה המספקות פתרונות מחשוב להתמודד עם השינויים? "שינויים בתחום המעבדים עשויים לפתוח הזדמנויות חדשות לחברות הטכנולוגיה ולסייע להן לחדור לשווקים חדשים ובייחוד לחדור לשוק המחשוב המובנה (Embedded Computing), המתייחס לשימוש במעבדים ובמכשור מובנה כמו מערכות בקרה, רכבים, מכונות תעשייתיות, מכוניות חכמות ועוד. המעבדים המתקדמים יכולים לספק את הביצועים הנדרשים למערכות מובנות מתקדמות ולספק תמיכה ביישומי בינה מלאכותית תובעניים מאוד ובלמידה העמוקה (Deep Learning)". מה צפוי לקרות בתחום מעבדי השרתים וחברות הטכנולוגיה המספקות פתרונות מחשוב בשנה הקרובה? בחמש השנים הקרובות? "יצרניות המעבדים כמו אינטל ו-AMD ימשיכו לפתח מעבדים חדשים ומתקדמים בטכנולוגיה ובביצועים. ניתן לצפות להכרזות על מעבדים בטכנולוגיות ייצור גבוהות, כמו 5 ננומטר ו-3 ננומטר, שיספקו ביצועים משופרים ויעילות גבוהה יותר. יש לזכור שעם ההתפתחות המואצת של תחום הלמידה העמוקה והבינה המלאכותית, יגבר הצורך במעבדים מתקדמים שיכולים לספק ביצועים משופרים. אנבידיה כבר הודיעה שברבעון הראשון של שנה הבאה היא צפויה להכריז על מעבדים כלליים (CPU) בעולם השרתים. בנוסף, כבר נפוצו שמועות, לפיהן בכוונתה לפתח מעבדים עצמאיים שמסתמכים על טכנולוגיית AI עם ארכיטקטורה ייחודית. מדובר בשינוי גדול מצידה, שעשוי ליצור תחרות נוספת ולהביא לחדירה חזקה יותר של אנבידיה לתחום המעבדים. בטווח של חמש השנים הקרובות, נצפה בצמיחת מעבדים מתקדמים מבוססי ARM בתחום השרתים והמובייל, שימשיכו לחזק את נוכחותם בתחום ולהפחית את השליטה של אינטל בשוק המעבדים. אין ספק שהתחרות הגוברת בין AMD לאינטל, פותחת בפני הלקוחות מרחב שלם של אפשרויות נוספות ואטרקטיביות יותר".