הדור ה- 5 בתחום הסלולר מדשדש, לא רק בישראל אלא בכל העולם. איך ולמה זה קרה לנו ומתי נראה את הפריצה הגדולה? לפני שנצלול לכל המושגים המפוצצים, חשוב שנזכור: It's all about the money. הניתוח שלי את הדברים מתחיל דווקא במושג המפתח NSA (Non-Standalone Architecture), או בעברית "אינה עומדת בפני עצמה", מונח שאומר הכל. זוהי ארכיטקטורת רשת שבעצם הגדרתה צועקת "דור 5 בכאילו". מדובר על אנטנת דור 5 שמחוברת לליבה (מוח) של דור 4. בפועל רשתות דור 4 הקיימות כיום בישראל הן הרבה יותר חזקות מיצור הכלאיים של "דור 5 בכאילו" מכיוון שהן אינן מאפשרות יכולות דור 5, אלא רק הגדלה של הקיבולת, וזו ניתנת להשגה גם באמצעות רשתות דור 4. סביר להניח כי היצרנים הם הראשונים לקצור את הפירות מהשקת טכנולוגיה חדשה. היצרנים, המעורבים עמוקות בארגוני התקינה, דוחפים לסיום כתיבת התקנים ופותחים את הדרך להשקעות עצומות של המפעילות הסלולריות בעולם, שבדרך כלל מתגלגלות עד לכיסו של הצרכן הסופי. אחרי שאלה סיימו לכסות את כדור הארץ ברשתות ומכשירי דור 4 הן היו חייבות לייצר המשכיות ולהביא את הדבר הבא, וכשהדבר הבא מאחר להגיע, אז מכניסים משהו באמצע (עד שיבוא הדבר הבא). וזה בדיוק מה שקרה במקרה זה. הדור ה-5 לא היה בשלב של בשלות מלאה (לא התשתית ולא האפליקציות), מה שהעלה את החשש שייווצר פער גדול מדי של שנים, שבהן היצרניות יירדו בהכנסות ממכירת ציוד ותוכנה. כדי לשמר את המנגנונים האדירים מבחינה עסקית מצאנו את עצמנו בפני ארכיטקטורת ביניים (עד שיהיה דור 5). הבעיה היא שאף אחד לא באמת היה צריך את ארכיטקטורת הביניים הזאת. היא לא באמת נתנה ערך מוסף מלבד להכניס את המפעילות להשקעות מיותרות, ואלה לא מצאו (ובצדק) את הלקוח בקצה שיסכים לשלם עבור משהו שהוא לא מקבל, והנה לכם הכישלון התודעתי הראשון, וכגודל הציפיות, כך גם גודל האכזבות. הדברים בלטו מאוד בתערוכת הסלולר השנתית שמתקיימת בכל שנה בברצלונה, וכך גם השנה, שהתאפיינה בעשרות אלפי אנשים שמחפשים את הדבר הבא, זה שמכרו לו בתערוכה הקודמת באופטימיות אינסופית שלוותה בחדוות היציאה מהמגיפה, וכעת הסתכלו זה על זה ושאלו מה קורה פה? איפה טעינו, ומה עושים הלאה על מנת להוציא את העגלה מהבוץ? איפה החזר ההשקעה? את הכישלון השני אנו מוצאים באותם מקרים ( Use cases, אפליקציות) שאמורים היו להחזיר את ההשקעה של המפעילים. רשתות פרטיות, חיתוך רשת, השהיה נמוכה, ריבוי סנסורים במרחב (רכיבי IoT), דיוק מיקום ולקינוח גם קיבולת רשת. להזכירכם, אנחנו נמצאים בשלב הביניים בזמן שאנחנו משווקים את השלב הסופי. כל הטוב הזה יקרה, אבל לא עכשיו, אלא רק כשנגיע לדור 5 אמיתי (SA-5G). גם אז התשובה לשאלות שנשאלות עדיין אינה חד משמעית. מי צריך את זה? איך מוכרים את זה? ומהם היישומים שיגיעו ויחייבו את זה? היישום המרכזי שעליו דובר היה AR (מציאות רבודה) או Mixed Reality (מצואות מעורבת), שאותו היה אמור לדחוף המטאברס, וכשזה התעכב לבוא מצאנו את עצמנו בפני שוקת שבורה. כעת, כשאפל משיקה את משקפי המציאות המעורבת שלה, עם מאות אפליקציות שאמורות לפעול עליהם באופן אוטומטי, סביר להניח כי השוק צפוי להתעורר מתרדמתו. בואו לשמוע יותר בכנס IT for IDF של אנשים ומחשבים שייערך ביום ד', ה-28 ביוני, במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון.   הכותב הוא מומחה בשוק הטלקום הישראלי ומייסד קבוצת JointNess, העוסקת ביזמות וקידום פתרונות טלקומוניקציה וטכנולוגיות חדשניות.

האם פעם משהו העריך את השיגעון שלכם? אומרים לכם שאתם "לא נורמלים" ושאתם לא תצליחו? קרן ההשקעות GROVE בראשותו של היזם הסדרתי, דב מורן, מקיימת מחר (ו') אירוע יוצא דופן שנושא את השם MAD IN ISRAEL. האירוע נערך במקום לא שגרתי בעליל למפגשי היי-טק, באחד המתקנים של חברה בעיר בית שמש. האירוע יכלול תצוגות של פתרונות של מייקרים "משוגעים לדבר" שאף אחד לא האמין שיש להם סיכוי, הרצאות במתכונת של "אי כנס", כלומר המשתתפים עצמם יוכלו להציג את הרעיונות שלהם במתחמים מיוחדים, אחרים יוכלו לשחק במשחקים אינטראקטיביים, שפותחו בין היתר על ידי החברה המארחת, וכולם ביחד יעשו נטוורקינג מיוחד, שבו הם יפגשו "משוגעים" כמוהם "כקרן הון סיכון, אנחנו מאוד אוהבים להשקיע ולקדם נושאים שהם מחוץ למיינסטרים של ההשקעות שאנו מכירים, כגון פינטק, סייבר וכדומה", אומר מורן, יוזם האירוע. "אנחנו מאוד מאמינים ברעיונות ופתרונות של חומרה. במסגרת זו אנו נפגשים עם יזמים מאוד מיוחדים, כאלו שרץ להם רעיון בראש, אבל אף אחד לא רצה לשמוע עליו או שהם עצמם משוכנעים שזה דבר "משוגע" אומר מורן. לאירוע מחר צפויים להגיע כמה מאות "משוגעים" שכבר נרשמו ועוד כמה מאות שיהיה צורך להתאמץ למצוא להם מקום. לרעיון לאירוע הגיע מורן בדרך מקרה: "לפני כשנה השקעתי בחברת צעצועים ממוחשבים, שבין היתר מאפשרת לשחק באמצעות שחמט פיזי בצורה מקוונת אינטראקטיבית, עם שחקן מרחוק", מספר מורן. " זה דבר מאוד מורכב, שמשלב חומרה, תכנות, שליטה מרחוק ותקשורת. הם התקשו לגייס כסף, כי משקיעים אוהבים לשייך כל רעיון למשהו שהם מכירים, וזה משהו ששייך להרבה דברים אחרים", אומר מורן. הרעיון הזה הביא את מורן לחשוב שבוודאי יש עוד הרבה חברות כאלו, אנשים עם רעיונות, ואז הוחלט לערוך את הכנס המיוחד מחר בקונספט שהוא הפוך מכל כנס שאנו רגילים להיות בו. "אני מקווה שהאירוע ייהפך למסורת, כדי לקדם ולאפשר לכמה שיותר אנשים להעלות רעיונות משוגעים ולנסות לממש את זה", אומר מורן. למה בית שמש? "אם כבר משוגעים, אז עד הסוף", אומר מורן בחיוך, וברצינות הוא אומר, "זו חברה שיש בה חדרים רבים, שבאחדים מהם אפשר לשחק כדורסל אינטראקטיבי, או משחקי ספורט אחרים, שלא חשבנו עליהם". בקול קורא שהופץ לקראת הכנס מצוין, כי המוזמנים יוכלו להשתתף בסוג מיוחד של קריוקי, להשתתף באחד ממשחקי "הכפר" או להצטרף ללהקה, שכל אחד ממשתתפיה יביא כלי מוזיקלי משלו. באולם אחד יפגשו 25 חברות הזנק, שמציגות את הפרויקטים המיוחדים שהן בחרו להציג באותו אירוע. בין היתר, תוכלו לפגוש שם חברה שאנשיה הם בוגרי הטכניון, והם פיתחו שיטה לייצור עדשות בגודל של שלושה מטרים בחלל. יהיו גם יזמים ומנהלי קרנות, שאולי יידבקו ב"שיגעון" של המשתתפים וישקיעו בהם. "העולם של היום מצטייר רק כעולם של תוכנה, וזה לא נכון כי על כל תוכנה יש מרכיב של חומרה. לדוגמה, יישומי ענן, או יישומי AI לא רק ברמה האפליקטיבית". מורן מתייחס למהפכה הגנרית של ה-AI בשיא הרצינות: "זוהי מהפכה מטורפת, שדומה בעוצמתה למהפכת הסלולר או האינטרנט, ויש לה פוטנציאל להרבה מאוד יישומים", אומר מורן. ואם עדיין לא נרשמתם נסו את מזלכם כאן.

למרות עדכון ותיקון האבטחה האחרון שהנפיקה פורטינט (Fortinet), הרי שפיירוולים רבים מתוצרתה, של FortiGate – המספר נאמד ביותר מ-336,000 – נמצאים בסיכון עקב ליקוי אבטחה קריטי שנחשף. הפגיעות שנמצאה ב-FortiOS, מערכת ההפעלה של מארג האבטחה של פורטינט זכתה לשם CVE-2023-27997, והיא המייצרת יכולת השתלטות מרחוק על מחשב הקורבן, RCE (ר"ת Remote Code Execution). היא דורגה בציון 9.8 ברמת החומרה שלה. הפגיעות מאפשרת לתוקפים הפוטנציאליים יכולת להשתלטות מרחוק בעזרה נוזקה, על חלק מהמכשירים. פורטינט הזהירה על הניצול האפשרי לפני כחודש. בטרם ההודעה הפומבית, פורטינט הוציאה לשוק כמה גרסאות עדכוני אבטחה ל-FortiOS. כ-70% ממשקי ה-SSL VPN הוזנחו לפי מומחי אבטחה, מתוך כ-490,000 ממשקי SSL VPN, כמעט 69% מהם לא הוטלאו ותוקנו, אף שהעדכון נמצא בשוק זה זמן. המומחים ציינו כי הניצול מבוצע בתוך שנייה אחת בלבד. מנוע החיפוש Shodan סייע לחוקרים באיתור מכשירים בעלי ממשקי SSL VPN חשופים. "רכיבי אבטחה כגון חומת אש הם גרועים בערך ככל שהם יכולים להיות", אמר אנדרו בארט, סגן נשיא חברת שירותי אבטחת הסייבר Coalfire, "כאשר פגיעות במכשיר הופכת אותו גם לנקודת הכניסה של תוקף, בדרך כלל היא תשמש נתיב חדירה להרבה יותר מערכות ונתונים אחרים. תהיה להם גישה רחבה מאוד ומרחיקת לכת למקטעי רשת אחרים, או – לכל סביבת ה-IT". בארט העריך כי "המספר המשמעותי של חומות אש לא מתוקנות, הוא ככל הנראה תוצאה של חוסר היכולת של עסקים להעביר את המכשירים למצב לא מקוון – לצורך הטמעת הטלאים והעדכונים". מעבר להודעות על הימצאות הפגיעות ועל הנפקת טלאי העדכון, פורטינט לא הגיבה לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב בנושא.

במשך השנים הרבות שבהן אני סוקר מחשבים ניידים, עוד מהתקופה שבה המחשבים מהשורה של המסכים הגדולים שקלו כמה קילוגרמים, למדתי שתמיד יש אפשרות שיגיע מחשב שיצליח להפתיע אותי. כמו שאומרים בהרבה תחומים בעולם הטכנולוגיה (למשל ענן ומתקפות סייבר), זאת לא שאלה של האם זה יקרה, אלא רק של מתי. לא תמיד הפתעה היא לטובה, אבל בהיבט אחד משמעותי, ה-Swift Edge 16 החדש של אייסר הוא מחשב שבהחלט מביא שני דברים מאוד נחמדים אל השולחן (או הברכיים), שניתן לראות כבר בהיכרות הראשונה אתו. על אף שמדובר במחשב שמתהדר במסך 16 אינץ' עם פאנל OLED שמציע רזולוציה יפה מאוד של 3.2K, משקלו עומד על 1.23 ק"ג בלבד ועוביו – על 12.95 מ"מ בלבד. כן, כתבתי פעמיים בלבד, ולחיוב, כבר בפסקה השנייה של הסקירה. זה הרבה יותר מרשים כשמרגישים את הדבר באופן פיזי, כשמרימים את המחשב מהשולחן (ושוב, או מהברכיים) ומבינים שהוא שוקל כמו מחשב עם מסך 13.3 אינץ' ממוצע. בהחלט מרשים. המבנה של ה-Swift Edge 16 שונה במקצת מהמקובל. הוא ישר ומאוזן כמעט לכל אורכו, ממש עד לקצה הקדמי – אז יש מקדימה שיפול קל, אלכסוני, וכמו כנראה בכל מחשב עם גודל המסך הזה (לפחות בשוק ה-Windows), הוא מגיע עם מספיק יציאות כדי לעמוד ברוב הצרכים של רוב המשתמשים. מעבר לשתי יציאות USB-C, שקצת חבל ששתיהן נמצאות בצד השמאלי של המחשב ולא אחת בכל צד, הוא כולל חיבור HDMI 2.1 בגודל מלא, שמתאים לחיבור למסך חיצוני מודרני, וכן שני חיבורי USB-A – והפעם אחד בכל צד. זה מחשב מהסוג שמציע הרבה תכונות שמתאימות לעולם העסקי, ובזכות משקלו הנמוך, הוא יכול להיות מאוד רלוונטי למי שרוצה להתנייד עם מסך קצת יותר גדול מהמקובל. בנוסף, הוא מגיע עם חיישן טביעות אצבע בכפתור ההפעלה/כיבוי, תמיכה בתקן האלחוטי החדש Wi-Fi 7, שעדיין לא ממש ישים, מצלמה באבחנה גבוהה (HD) של 1440p, הגנה נוספת בדמות מעבד ה-Pluton של מיקרוסופט, ותכונות שמאפשרות למשתמש להישמע נקי ומדויק בעת שהוא מבצע שיחות, כולל דיכוי של רעשי רקע כדי שלא יפריעו לשיחה. מה שאין בו, וזה בהחלט חסר, הוא אפשרות להסתיר את המצלמה כשהיא לא בשימוש – לא באופן פיזי ולא באופן מכני. האפשרות הזו אמורה הייתה כבר מזמן להיות תקן במחשבים שמבקשים ללכת לכיוון העסקי. מקלדת נומרית מלאה ומסך נהדר עוד יתרון לגודל הוא שאייסר הצליחה "לדחוף" לצד המקלדת הרגילה של המחשב החדש מקלדת נומרית מלאה, שמקשיה קצת קטנים לעומת אלה שיש במקלדת הרגילה, אבל הם שמישים מאוד – אם רוצים להשתמש בהם, כמובן. יש ב-Swift Edge 16 גם משטח שליטה ענקי מקדימה, והוא חלק מאוד, מגיב היטב ומאפשר בקלות להגיע מקצה אלכסוני אחד של המסך לקצהו האלכסוני השני בלי להרים בכלל את האצבע. זה מכפר במקצת על כך שהמסך לא תומך במגע. עם זאת, עבור מי שלא עובר אליו ממחשב נייד עם מסך מגע, כנראה שזה לא מינוס בכלל. ה-Swift Edge 16 החדש של אייסר. צילום: יח"צ המסך נהדר. לצד הגודל והרזולוציה משביעי הרצון, הוא תומך בקצב ריענון של 120 הרץ ומציע תמונה מלבבת, שנעזרת בתכונות כמו בהירות שיא של 500 ניט, תמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3 וניגודיות גבוהה של 1,000,000:1, בזכות תמיכה ב-Display HDR True Black 500. המשתמש יכול להרגיש בזה היטב בזכות המסגרת הדקיקה מסביב, שאומרת שיחס המסך לגוף עומד על קצת יותר מ-90% – וזה מרשים למדי למחשב נייד. לא תמיד הפתעה היא לטובה, אבל בהיבט אחד משמעותי, ה-Swift Edge 16 החדש של אייסר הוא מחשב שבהחלט מביא שני דברים מאוד נחמדים אל השולחן: הוא קל ודק המעבד הוא Ryzen 7 7840U המעודכן של AMD, שהוא מעבד שמונה ליבות שתומך בעבודה בריבוי נימים, והוא מגיע עם TDP שנע בין 15 ל-30 וואט בלבד, ומציע ביצועים נאים מאוד, שמתחרים היטב עם כל מעבד אחר מסוגו. זה בא לידי ביטוי במבחני ה-Geekbench 6 שלו, עם תוצאה של 2,588 נקודות במבחן הליבה היחידה ו-11,283 נקודות במבחן ריבוי הליבות. היתרון הגדול שלו, עבור מי שלא רוצה מחשב נייד עם כרטיס מסך חיצוני, הוא השבב הגרפי המשולב Radeon 780M, שמציע 12 ליבות גרפיות בתדר של 2,700 מגה-הרץ. יש, כמתבקש, גם מנוע בינה מלאכותית, שלפי AMD מסוגל לביצועים של 10 TOPS לכל היותר. סוללה קצת מאכזבת קצת התאכזבתי מהסוללה, שמציעה נפח עבודה של 54 וואט לשעה. בבדיקות שלי היא סיימה את המבחן בארבע שעות וכמה דקות בודדות, וציפיתי לקצת יותר, אף על פי שהמבחן כן אומר שאפשר לסיים עבודה של שמונה שעות, כפי שהחברה טוענת. ניידים חדשים מציעים כיום הרבה יותר מזה. עוד שתי נקודות שקשורות לסוללה, ובכלל למחשב: אחת מהן היא מערכת הקירור החדשה, שמורכבת משני מאווררים וכמה כניסות אוויר. היא רעשנית מאוד בעומסים חזקים, וזה קצת מפריע. כמו כן, הטעינה של הסוללה היא באמצעות מטען 65 וואט. משום מה, המחשב דרש ממני להשתמש במטען חזק יותר כדי להטעין מהר יותר. עם כל המינוסים, שהם די קטנים, במחיר של 5,999 שקלים, עם 32 גיגה-בייט זיכרון RAM ואחסון SSDD שמורכב משני כונני 1 טרה-בייט, מדובר במחשב שבהחלט כדאי לכם לקחת בחשבון ברכישה הבאה שלכם.

רועי זהר, סמנכ"ל חטיבת מערכות המידע של פרטנר, ביקש לפרוש מתפקידו ולצאת לדרך חדשה – כך נמסר מהחברה היום (ה'). הודעת החברה קצרה למדי, ולא צוינו בה הסיבה לפרישה, מי יחליף אותו בתפקיד ולאן פניו מועדות. מה שכן, נכתב בה כי זהר יישאר בתפקידו עד למציאת מחליף. זהר הגיע לפרטנר בינואר אשתקד, באחת התקופות המאתגרות של החברה, שבה הוחלט על הפרדת חטיבת מערכות המידע מחטיבת ההנדסה. במקביל למינויו, יגאל גלעדי מונה אז לסמנכ"ל חטיבת ההנדסה של פרטנר. השניים החליפו את ירון אייזנשטיין, שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיות והאחראי על מערכות המידע בחברת התקשורת עד לפרישתו כמה חודשים לפני ההחלטה על הפיצול. בחברה נימקו אז את ההחלטה על הפיצול באתגרים בשני תחומי הפעילות. לזהר ניסיון נרחב בעולמות ה-IT, בחברות תקשורת וטכנולוגיה מובילות. לפני שהגיע לפרטנר הוא שימש כמנמ"ר קבוצת האחזקות גלובל אינווסט, ולפני כן בתפקיד המנמ"ר בחברה המתחרה, סלקום, ובנס טכנולוגיות. בפרטנר אומרים כי יש לזהר "חלק משמעותי בקידומה הטכנולוגי של החברה בשנה וחצי האחרונות". מהחברה נמסר כי הוא "הוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בפרטנר, לרבות הטמעת מודלי AI מתקדמים בתהליכי המכר, פיתוח מערכת CRM שהביאה לשיפור ביצועים משמעותי, שדרוג והחלפת תשתיות המחשוב סיטריקס, VMware, אחסון וטלפוניה, וסגירת מערכות ישנות, דוגמת Ventive".  

השבוע התפרסמו כמה נתונים על מצב הענף, על רקע השפעות התוכנית המשפטית של הממשלה והמשבר הכלכלי העולמי. המסמך המדובר ביותר היה הדו"ח החודשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השכר הממוצע במשק, שכולל גם נתונים אודות השכר הממוצע בהיי-טק. הנתון שלפיו ההיי-טקיסטים השכירים הרוויחו בחודש אפריל (הדו"חות האלה תמיד סוקרים שלושה חודשים אחורה) יצר כותרות בענף ובתקשורת. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בהיי-טק עמד בחודש אפריל על כ-29,100 שקלים, לעומת כ-31,700 אלף בחודש מרץ. עוד הצביע הדו"ח על ירידה של 2,300 משרות בהיי-טק בחודש אחד בלבד. לעומת זאת, דו"ח של מכון SNPI, שפורסם באחרונה, הראה שהירידה בהשקעות בהיי-טק הביאה לקיפאון בשכר – ולא לירידה בו. זה די מתבקש לאור אותה ירידה בהשקעות והפיטורים בענף. דו"ח אחר שפורסם לא מכבר, של רשות החדשנות, ציין שעל אף הירידה בהשקעות ולמרות צמצום המשרות, השכר בהיי-טק עדיין גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. הסיבות לכך הן שכל הפרמטרים מראים שהיציבות והשגשוג של 10 השנים האחרונות הביאו לכך שההיי-טק הישראלי נכנס למשבר במצב טוב יחסית. אבל זה לא מנבא מה יקרה בעתיד. הנתונים השונים אודות השכר הממוצע נובעים מהעובדה שהגופים השונים מגדירים באופן שונה אילו מקצועות נכללים בענף ההיי-טק. ירידה שהיא סוג של תיקון לא ירידת השכר היא מה שצריך להדאיג את ראשי הענף והמדינה, ואת כל מי שחפץ ביקרו של ההיי-טק הישראלי. הקיפאון או הירידה – תלוי את מי שואלים – הוא, או היא, סוג של תיקון. לפני המשבר היו עלויות השכר בהיי-טק גבוהות מאוד, הרבה מעבר לכל פרופורציה. זה נבע ממחסור בטאלנטים. הירידה בהיקף ההשקעות הביאה לצמצום ממשי במספר המשרות בענף – וזו הנקודה שצריכה להדאיג את הקטרים של הקטר של המשק יותר מכל. הירידה בשכר היא גם תוצאה של אווירה. עובדים מודעים בתקופה האחרונה משמעותית יותר מבעבר לכך שהם עלולים לאבד את מקום העבודה שלהם, ולכן הם ממתנים את דרישות השכר. בהעדר גיוסים חדשים, יש להם פחות מקורות להשוואה ומקומות עבודה לעבור אליהם, ומכאן גם פחות יכולת מיקוח. מנכ"לים בהיי-טק אומרים שהירידה בשכר עובדיהם היא החלק הטוב של המשבר, משום שהיא הביאה ליותר שפיות בתחרות על ההון האנושי. הנתונים של הדו"חות השונים התמקדו בכמה חודשים אחורה. כעת ממתינים לנתונים של החודשים הבאים, שייתנו אינדיקציה האם הירידה בשכר, ויותר מזה הירידה בהשקעות וצמצום המשרות, הם זמניים ורואים את תחילת ההתאוששות, או שהמשבר מחריף. לאור האירועים שקרו השבוע – המשך החקיקה, המהלכים השנויים במחלוקת של הממשלה והמחאות שהם מגבירים אותן – לא נראה שתהיה רגיעה בסערה הציבורית, מה שירחיק עוד יותר משקיעים והשקעות מההיי-טק הישראלי ויוסיף לאתגר שאיתו מתמודדות כיום חברות היי-טק רבות – להחזיק מעמד. סכנה לטווח הארוך – ולגיוון ולהכללה הצמצום במשרות משפיע גם על בוגרי מסלולי הלימוד האקדמיים בתחומי המדעים והטכנולוגיה, שרוצים להיכנס להיי-טק. אם עד המשבר הענף התקשה או היה פחות מעוניין לקלוט ג'וניורים, הרי שעתה הסיכויים שלהם להיקלט בו הרבה יותר קלושים. הסכנה בכך היא לטווח הארוך: העדר עתודה מקצועית ומדעית לענף, ואפקט שעלול לבוא לידי ביטוי בשנים הבאות בירידה במספר הפונים ללימודי מדעים וטכנולוגיה באקדמיה. נכון לעכשיו, יש גידול בכל הפקולטות הרלוונטיות בכל המוסדות האקדמיים, אבל השאלה היא האם הסגל במוסדות אלה באמת ובתמים מאמין במה שהוא מבטיח לסטודנטים – להשתלב בהיי-טק אחרי הלימודים, או לפחות לקבל סיכוי טוב יותר לכך. את השלכות המשבר הנוכחי בהיי-טק נרגיש היטב גם בעוד שנתיים או שלוש, אחרי שככל הנראה, העולם יתאושש מהמשבר הכלכלי וחוסר הוודאות הפוליטית-משפטית-חברתית בישראל תתפוגג, או לפחות תצטמצם פגיעה באלה שממילא נפגעים הערה חשובה נוספת שיש להעיר כאן היא שהצמצום בענף ההיי-טק פוגע קודם כל באלה שממילא הייצוג שלהם בו לוקה בחסר, ובעיקר חרדים, נשים וערבים. הנתונים מראים על סטגנציה בשילוב שלהם בענפי היי-טק. התוצאה היא פגיעה קשה בגיוון ובהכללה, שחברות רבות בענף כה מתהדרות בהם. לפני המשבר התנהל שיח עירני בנושא ואף נרשמו שיפורים בהיקף הגיוסים מאוכלוסיות אלה, אבל עכשיו, הסיכויים של בני ובנות האוכלוסיות התת מיוצגות להתקבל לעבודה בו קלושים עוד יותר. לקראת סיום, חשוב לעמוד בקצרה על ההשפעה של המשבר על הלקוחות של חברות ההיי-טק, שהתלות שלהם בטכנולוגיה, בדיגיטל ובאוטומציה הולכת וגוברת, ואתה גם הדרישה לפתרונות שמאפשרים טרנספורמציה דיגיטלית. התמשכות הירידה בהשקעות וצמצום כוח האדם בענף תביא לכך שאנחנו עלולים להגיע לשלב שבו ספקיות הפתרונות האלה לא יוכלו לעמוד בביקושים – דבר שעלולה להיות לו השפעה קריטית על המשך תפקודם של הארגונים שקונים אותם מהן. השורה התחתונה מהדו"חות היא שענף ההיי-טק עדיין נהנה מפירות היציבות שאפיינו אותו ערב המשבר, אבל את הלשכות העדר מקורות ההשקעה, העדר פתיחת חברות חדשות והמשך הפיטורים שיש כיום נרגיש היטב גם בעוד שנתיים או שלוש, אחרי שככל הנראה, העולם יתאושש מהמשבר הכלכלי וחוסר הוודאות הפוליטית-משפטית-חברתית בישראל תתפוגג, או לפחות תצטמצם.

טוויטר הסירה בשקט את דרישתה לכניסה (Login) לרשת החברתית לשם צפייה בציוצים, וזאת ימים ספורים בלבד לאחר הבשורה על המדיניות החדשה שתוכננה. השינוי הובחן לראשונה על ידי TechCrunch, שדיווח כי תצוגות מקדימות של ציוץ מתפרסמות כעת בסלאק (Slack) ובווטסאפ (WhatsApp) גם למי שאינו בתוך חשבון הטוויטר שלו. במקביל, Engadget ציין כי קיימים דיווחים על כך שתצוגות מקדימות של טוויטר היו גלויות גם ב-iMessage. הדרישה לכניסה למערכת כדי לחזות בציוצים ובתכנים הוצגה לראשונה בסוף השבוע (ש') האחרון, על ידי הבעלים החדש-יחסית של טוויטר, אילון מאסק. מאסק אמר כי הוא נוקט באמצעי זה כדי למנוע גירוד נתונים, שהוא נוהג לאיסוף ואחסון אוטומטי של נתונים מאתרים. הוא אמר שבטוויטר הפכה שיטת גירוד הדאטה ל"בזיזה" של ממש, וציין שהתופעה הורסת את חווית השירות למשתמשי הפלטפורמה. לדבריו, עת השיק את האקט, מדובר בפעולה זמנית בלבד. Temporary emergency measure. We were getting data pillaged so much that it was degrading service for normal users! — Elon Musk (@elonmusk) June 30, 2023 בנוסף לדרישה להיות מחוברים למערכת על מנת לראות ציוצים, מאסק גם הודיע על מגבלת חשיפה לציוצים, במכסה קבועה שאחרי התמקחות מסוימת עם משתמשים זועמים נקבעה כך: חשבונות מאומתים (משמע מי שרכשו חבילת מנוי וזכו בסימן ה-וי הכחול הנחשק) – יוכלו לקרוא עשרת אלפים ציוצים בכל יום; חשבונות לא מאומתים יוכלו לקרוא רק אלף פוסטים ביום; וחשבונות לא מאומתים חדשים יוגבלו עוד יותר ויוכלו להתענג רק על 500 ציוצים יומיים. לא ברור בדיוק מה באמת עומד מאחורי מגבלת הצפייה בציוצים, אך הטענה שנשמעה נגד החברה היא שכוונתה במהלך היא לייצר יותר מעורבות (Engagement) של משתמשים בפלטפורמה וחשוב מכך –  לעודד רבים יותר להירשם לשירות ולרכוש את ה-Twitter Blue – מנוי שעלותו נעה בין 8 ל-15 דולר בחודש (תלוי באיזו מערכת הפעלה ומדינה מדובר), ושמקנה למשתמשים הטבות שונות, שהמובילה בהן היא אימות החשבון וזהות בעליו. לביקורת של מי הוא הקשיב? אילון מאסק, הבעלים של טוויטר. צילום: ויקימדיה ו-BigStock (בהתאמה) הדרישה בוטלה מהר – מדוע? כאמור, דרישת הכניסה למערכת כדי לצפות בציוצים זכתה לביקורת נרחבת מהצייצנים, שאמרו כי היא מקשה על שיתוף תכניהם עם אחרים. חלק מהמשתמשים אמרו גם שהדרישה מהווה פגיעה בפרטיותם. עקב כך, בפוסט שהעלתה לבלוג שלה, טוויטר חזרה בה והודיעה כי הסירה את דרישת הכניסה, מכיוון שהיא "לא השיגה את המטרה המיועדת של הפחתת ספאם ושימוש לרעה". מהחברה נמסר כי היא תמשיך לעבוד על דרכים אחרות למניעת גירוד נתונים. הסרת דרישת ההתחברות, כמו גם העלאת מניין הציוצים שניתנים לצפייה מדי יום, הן לכאורה ניצחון עבור משתמשים שביקרו את הצעד. זה גם סימן, שוב לכאורה, שמאסק מוכן להקשיב למשוב מהצייצנים. אולם מאידך, ייתכן שדווקא מי שביקר את נושא חיוב הכניסה לטוויטר לשם צפייה בפרסומים בה היו בכלל עסקים ומפרסמים, המשתמשים בפלטפורמה המצייצת לצורך שיווק ושירות לקוחות. יתכן שמאסק והחברה שלו קיבלו מעסקים שכאלו מסר מתחת לפני השטח שהמהלך פוגע באפקטיביות של מסעות הפרסום שלהם בשירות, ולכן – דרשו לסגת ממנו, ונענו בחיוב מהיר.

עולם מוקדי השירות וה-Call Centers עבר מהפכה של ממש בשנים האחרונות, כשערוצי הדיגיטל והדרישה של צרכנים ולקוחות לזמינות מרבית ולשירות אישי ומיידי מצריכים ארגונים לאמץ וליישם פתרונות דיגיטליים מתקדמים כדי לספק שירות אישי, מהיר ומדויק לכל לקוח, בכל אינטראקציה. כדי לקבל תמונה מקיפה של עולם מוקדי השירות והאתגרים והיעדים שבהם נדרשים ארגונים לעמוד בהיבט של שירות לקוחות, תמיכה ומכירות, ביקשנו ממוטי אסף, מנהל חטיבת ה- Call Center וטכנולוגיה בחברת כלנית, לספק לנו סקירה ממצה של כל החידושים והפתרונות בעולמות אלו. תוכל לספר לנו למה ואיך הפכתם את מערכי השירות של החברה לדיגיטליים? "חברת כלנית מתמחה במתן ייעוץ בעולמות המחשוב והטכנולוגיה ומובילה במתן פתרונות ושירותים מקצועיים למרכזי תמיכה פנים וחוץ ארגוניים – במתן שירותים מנוהלים ומפוקחים בתחום של Call Centers, מוקדי תמיכה טכנית, Help Desk, מוקדי שירות ומכירה ושירותי תוכנה ואינטגרציה למגוון רחב של ארגונים. "במטרה למקסם את איכות השירות שאנחנו מעניקים ללקוחות שלנו – כולל ארגונים המפעילים מוקדי שירות, מכירות ותמיכה וללקוחות הקצה של ארגונים אלו, הצבנו לנו למטרה למקסם את חוויית הלקוח באמצעות כך שנהיה מסוגלים לפגוש את כל סוגי הלקוחות – בכל מקום שבו הם נמצאים. היום זה אומר להיות נוכחים בכל ערוצי הדיגיטל – וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, מיילים, וכל ערוץ אחר". תוכל להרחיב קצת על תפיסת ה-Omnichannel שיישמתם? "המטרה שלנו היא תמיד לספק שירות לקוחות ברמה הגבוהה ביותר, ללא פשרות, וזה אומר להיות זמינים עבור הלקוחות באופן הכי מיידי, הכי אישי והכי מהיר שרק אפשר, ובכל ערוץ שמועדף עליהם. "כפי שכולנו יודעים, התקשורת בין אנשים היום מתבצעת יותר ויותר בערוצי הדיגיטל, עם דגש על וואטסאפ, וזה נכון גם בהיבט של תקשורת עסקית בין לקוחות לארגונים ועסקים. המילה OMNI פירושה למעשה 'כל' – ובשבילנו בכלנית 'כל-ערוציות' זה להיות שם עבור הלקוחות של הארגונים שלהם אנו מעניקים שירותי מוקד, בכל מקום, בכל ערוץ ובכל פלטפורמה המועדפת עליהם. תפיסת הכל-ערוציות שלנו גורסת, שחיוני להפוך את יצירת הקשר והאינטראקציה בין הלקוח לארגון ובית העסק להכי קלה, הכי מיידית והכי נוחה עבור כל לקוח ולקוח". אז הלכה למעשה, את תפיסת ה-Omnichannel בשירות הלקוחות יישמתם באמצעות גלאסיקס (Glassix) ובוט ה-AI החכם של המערכת? "נכון. ראשית, חשוב להדגיש שלא מדובר רק בשירות לקוחות, אלא גם בתהליכי מכירות ותמיכה טכנית, מוקדי Help Desk שמספקים שירות למשתמשים פנים-ארגוניים של הלקוחות שלנו ועוד. "המטרה שהצבנו לעצמנו בכלנית הייתה, אם כן, למקסם את חוויית השירות, והאסטרטגיה שגיבשנו כדי להגשים מטרה זו כללה שני מרכיבים מרכזיים: מערכת תקשורת הפועלת סביב הקונספט של 'מרכזיית Omnichannel' – שזו גלאסיקס, וההיבט השני הוא השימוש בבוטים AI חכמים כדי לאפשר לנו לספק ללקוחות הקצה מידע, מגוון גדול של שירותים וגם תמיכה, מסביב לשעון – דבר שגם מאפשר להפחית משמעותית את העומס המוטל על נציגי השירות במוקדים השונים שלנו וגם משפר עוד יותר את השירות ללקוחות. "בוטים ה-AI החכמים שאנו יוצרים באמצעות גלאסיקס מספקים מענה אוטומטי 24/7 לשאלות נפוצות, ומאפשרים ללקוחות לבצע פעולות ולברר מידע על שירותים, מוצרים ומגוון מאוד רחב של נושאים אחרים – כל זאת במקרים רבים מבלי להזדקק לנציג אנושי. ברור שהיכולות האלו משפרות דרמטית את התפעול, את התפוקה של המוקדים בפרט ושל הארגון בכלל, מקצרות את זמני ההמתנה לנציגים, חוסכות משאבים ותורמות באופן ניכר לחוויית השירות. בסופו של דבר, כל זה מתרגם ליכולת שלנו לשפר את שימור הלקוחות ואת הגדלת מעגל הלקוחות עבור הארגונים שאנו מספקים להם שירותי מוקד". תוכל לתת לנו דוגמה לסוגי הפניות שהבוט מסוגל לענות עליהן מבלי לערב נציג? "יש אינספור דוגמאות, אבל על קצה המזלג, אנחנו מדברים על שאלות בנוגע לכתובות ושעות פעילות של מרכזי שירות ומכירות, תפעול של מכשירים, שאלות נפוצות על בעיות ותקלות, תיאום מועד הגעת טכנאים ושליחים, בירור על מוצרים וסטטוס הזמנות –  You name it. מדובר בכמות אדירה של פניות, שבעבר יצרו עומס אדיר על מערכי השירות האנושי, והיום, באמצעות גלאסיקס והבוט – אנחנו מסוגלים לטפל באותה כמות עצומה של פניות – באופן אוטומטי, מסביב לשעון". תוכל לספק לנו קצת על הדרך שבה אתם משלבים תקשורת Omnichannel עם ניהול קריאות ו-ITSM? "אנחנו משתמשים במערכת ניהול השירות והקריאות SysAid  (המיושמת אף היא על ידי קונסיסט), המאפשרת למשתמשים בארגונים לפתוח קריאות שירות על תקלות ובקשות לא רק באמצעות הטלפון ושליחת הודעות דוא"ל, אלא גם באמצעות פורטל שירות מרכזי, שדרכו ניתן לפתוח קריאות מאוד ביעילות. התוספת של תקשורת Omnichannel ומערכת גלאסיקס מאפשרת למשתמשים לפתוח קריאות שירות גם באמצעות הודעות וואטסאפ רגילות ובערוצי תקשורת דיגיטלית נוספים, לפי הדרישה. המשתמש נכנס לערוץ שמתאים לו, מקיש את הבקשה שלו או מדווח על התקלה, וגלאסיקס פותחת קריאת שירות בתוך SysAid. זה הופך את כל החוויה של המשתמשים לקלה ומיידית, והתועלת מבחינת שיפור התפעול של תהליכים עסקיים היא עצומה". כמה מלים על העבודה עם קונסיסט? "כלנית עובדת עם קונסיסט וגלאסיקס באופן מאוד צמוד, ואפשר לומר שבהיבט של הטכנולוגיה, היתרון המרכזי של גלאסיקס, לצד הטכנולוגיה, זה הפשטות והקלות של המערכת – הכל מאוד אינטואיטיבי, וכאשר, למשל, רוצים ליישם משהו חדש בבוט, אין צורך בפיתוח, ואפשר בקלות לבצע שינויים ולהתאים את הבוט לצרכים עסקיים, שיווקיים וארגוניים רבים. ממשק יצירת הבוט מאוד ידידותי, ופשוט כיף ליצור בוטים לכל סוג של תהליך. לצד הטכנולוגיה, חברי הצוות של המערכת בקונסיסט ממש מדהימים – תמיד זמינים, תמיד מקצוענים ותמיד חושבים מחוץ לקופסה. השירות מאוד מהיר ואישי והם מסייעים לנו רבות בהכשרה של אנשים אצלנו שעובדים על המערכת.   משה אטיה, סמנכ"ל חטיבת המוצרים והדיגיטל מסר, כי "אנו עובדים בשותפות עם כלנית כבר שנים רבות בעולמות השירות אצל לקוחות מגוונים ותמיד בהצלחה רבה. הסוד הוא חיבור בין אנשים שחולקים ערכים משותפים של מקצועיות, הוגנות וחשיבה על הלקוח". לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע KMDM לחצו כאן.