זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
01/08/23 16:39
10.81% of the views
מאת אנשים ומחשבים
השימוש ב-AI אינו חדש בצה"ל. אלא שה-Generative AI – הבינה המלאכותית היוצרת – הוא תחום חדש, ועם הופעתו, בצבא מתכוונים למנף את היכולות הטמונות וה לטובת הרכשה של עוד יכולות עבורו – בראשן מבצעיות, אבל גם מנהלתיות.
באגף התקשוב מטפלים בתחום ה-ICT בשלושה ממדים: דיגיטל, סייבר וספקטרום. אלה הם מרחבים, תחומים וממדים שנוספו למרחבי היבשה, הים, האוויר והחלל. על הספקטרום הזה נמצא כל מה ששייך למושג "תקשורת" ולגלים האלקטרומגנטיים – מה שבעבר כונה (בחלקו) ל"א. זהו ממד פיזיקלי לכל דבר, אף שהוא לא נראה, ובלעדיו לא ניתן להילחם.
בצה"ל אומרים שהדיגיטל חולל מהפכה בכל ממדי הלחימה ומהווה משענת לכל עשייה, מבצעית או מנהלתית. כך, למשל, אחד הדברים שהשתנו בצבא בהשוואה למלחמת לבנון השנייה הוא האפקטיביות המבצעית. זו צמחה ולא רק בשל סדרי הגודל, אלא בעיקר עקב היכולת של צה"ל לעשות יותר בפחות, ויותר מהר – למשל, להטיל פצצות מדויקות יותר, או לקבוע שהאויב אכן נמצא במקום מסוים ולהפציץ אותו מהר יותר.
תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה כנקודת ציון
בצבא רואים את תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר אשתקד כנקודת ציון. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה מדינה השביתה תשתיות רשת לאויבת שלה, אבל בפעם הראשונה, המותקפת, אוקראינה, הסתייעה במערכות לוויין אזרחיות – סטארלינק מבית SpaceX של אילון מאסק. כך נוצר מצב שבו צבא אוקראינה הוא הצבא היחיד בעולם שמשתמש בתקשורת מהדור החמישי. השבוע פורסם שייתכן שהפנטגון יספק לאוקראינה לווייני סטארלינק שירכוש מ-SpaceX, כדי לא לאפשר למאסק לנתק לה את השירות, אם הוא יחפוץ בכך.
צה"ל נערך לכמה תוכניות אב לתחומי התקשוב, ובהן עבודה בסביבה מרובת עננים; בניית מערכות תקשורת נייחות – "אבנט רב זרועי", עם רוחב פס גדול בהרבה מזה הקיים כיום – לטובת העברת קיבולות תעבורה גדולות יותר, לרבות נתוני מודיעין ו-וידיאו; בניית מרחב דיגיטלי משותף מבצעי, שיסיר את הקירות בין "עמודי" המידע הנבדלים, ויביא לשיתוף רחב היקף של נתונים. מרחב דיגיטלי זה יהיה בעל שלושה מאפיינים: עשיר, חסין ומוגן; והעמקת שיתופי הפעולה עם גופים נוספים של המדינה בעולם הגנת הסייבר. כך, בצבא מעריכים כי המערכות שלו לא נפרצו בסייבר, ובמקביל בונים מערך הגנה כאילו ישראל היא מעצמה גלובלית, וכך גם אלה שעלולים לתקוף אותה.
בינה מלאכותית יוצרת לצרכי הצבא
בצה"ל מבינים את המהפכה המתחוללת בעולם האזרחי בתחום ה-AI, וכעת מנצלים אותו לצרכיו: בעוד שבעבר, הבינה המלאכותית נועדה לטובת טיפול בביג דאטה, הרי שהמערכות החדשות המפותחות על בסיס הבינה המלאכותית היוצרת הן בבחינת בנייה של קומה נוספת – לא רק לטיפול בדאטה, אלא גם לבניית מודלים חדשים, מה שמכונה בשפת המחקר הצבאי Generative Knowledge Warfare, משמע – בניית בסיס נתונים וידע צבאי-מלחמתי, מבוסס בינה מלאכותית, כך שה-AI יסייע ללחימה עצמה. זה יקרה תוך טיפול יעיל וזריז יותר בדאטה, שיחד עם קפיצת המדרגה בעולם האלגוריתמיקה יניב לצה"ל יכולות חדשות ויעצים יכולות קיימות.
המוטו של לוטם, בית התוכנה של אגף התקשוב, הוא לחבר את צה"ל לעתיד דיגיטלי מבוסס ידע. הבינה המלאכותית היא אחד משלושת שדות הפעולה המרכזיים בבית התוכנה, לצד פעילות בחלל ובניית יכולות ניידות. כך, ה-AI מסייע כבר כיום ללוטם לייצר ידע מבצעי. עם הטמעת עוד יכולות מבוססות Generative AI, המערכות תוכלנה ליצור התאמה אישית, על בסיס לימוד מאפייני המשתמשים, מה הם רוצים ומה ההקשר – כדי להתאים להם תוכן נדרש או מוצע. כמו כן, היא תסייע לשאול לא מה היה, אלא מה יהיה או מה יקרה.
"מפעל המידע" של צה"ל
לפני יותר משנה הוקמה באגף התקשוב וההגנה בסייבר מחלקת מידע ובינה מלאכותית. זאת, על מנת לטפל באופן עמוק ורחב יותר במאגרי הנתונים הנצברים בצבא, לשפר את כושר מיצוי הפוטנציאל שטמון בניתוח המידע ולהגדיל את האפקטיביות המבצעית שלו. בין שאר המהלכים שצה"ל עשה בתחום, הוא החליט לפרסם את אסטרטגיית המידע וה-AI שלו, כדי לכונן ולהרחיב את שיתופי הפעולה שלו בתחום. כך, מאמינים בצבא, בניית מערכי שיתוף הפעולה הללו תביא להקניית יותר יכולות וביתר אפקטיביות – בכמה זירות, בכמה ממדים, במהירות וביעילות.
כחלק מזה, צה"ל בנה "מפעל מידע". זהו מושג שמתאר את איסוף המידע ממגוון מקורות, עיבודו, היתוך הנתונים לטובת קבלת תובנות, ולבסוף המלצות או פעולה. בתוך "מפעל המידע" יש את "מפעל האש". הוא מטפל בתקיפות, ובמסגרתו מבצעים פעולות AI – על BI. כך ניתן להגיב לשאלות כגון: ביצעתי יירוט. האם הצלחתי?
לצד כל הכתוב כאן, האתגר הגדול מכל המצוי בפני אנשי התקשוב, שמבינים שה-AI עשוי לסייע להם מאוד, הוא מה שמכונה "נטרול הזיות", משמע – ברירת הנתונים האמיתיים מבין כלל הנתונים, המזוהמים בחלקם, שנמצאים ברשת.
01/08/23 16:03
9.46% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הסייעת האישית של גוגל, Google Assistant, היא כבר שנים ארוכות כלי חכם שמציעה החברה למשתמשים בפלטפורמות השונות שלה כדי לסייע בפעילויות די מוגדרות. כעת החברה מתכוונת להתחיל לשלב בה בינה מלאכותית יוצרת, כדי להפוך אותה לכלי מודרני הרבה יותר.
לפי דיווחים, החברה שלחה מייל לכלל עובדיה שבו היא מדווחת על כך שהיא עומדת לשלב בכלי, לפחות לצורך בדיקה, את העוצמה של מודל שפה גדול.
"אנחנו רואים שיש הזדמנות ענקית לחקור כיצד Google Assistant מועצמת תתפקד בעת שימוש בטכנולוגיה המעודכנת ביותר של מודל שפה גדול", נכתב בהודעה שנשלחה.
לפי ההערכות, גוגל תנסה לשלב את העדכון ל-Assistant מהר ככל האפשר, כדי לשמור על המעמד של הסייעת האישית שלה בתחרות מול ChatGPT וכלים דומים אחרים, וגם מול סייעות אחרות, כולל אלקסה של אמזון וכמובן סירי של אפל.
01/08/23 13:09
6.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ווטסאפ השיקה תכונה חדשה של הודעות וידיאו מיידיות כמו בטלגרם, המאפשרת להקליט ולשתף סרטונים אישיים באורך של עד דקה ישירות בצ'אט.
לחיצה ארוכה על כפתור מפעילה את הצילום, והחלקה למעלה מאפשרת להמשיך את ההקלטה תוך כדי ניתוק ידיים. הסרטונים יופעלו אוטומטית במצב השתקה, והקשה על הסרטון תפעיל את הקול. כמו כל התכנים המועברים ב-ווטסאפ, גם הודעות הווידיאו המיידיות מוצפנות מקצה לקצה. לדברי החברה, התכונה אמורה להיות זמינה לכל המשתמשים ב"שבועות הקרובים".
כאפליקציה דומיננטית בתחום ההודעות המיידיות, מי שעושים שימוש בתכונה הזאת באפליקציות אחרות בוודאי ישמחו כעת להשתמש בה בווטסאפ, שכן היא מייתרת את הצורך לעבור לאפליקציה אחרת למי שרוצים לשלוח הודעות וידיאו.
לווטסאפ אמנם יש יותר משני מיליארד משתמשים פעילים נכון לסוף שנת 2022, אבל אפליקציות אחרות "נושפות בעורפה", כמו טלגרם, שמתרחבת במהירות עם כ-700 מיליון משתמשים פעילים בכל חודש, סנאפצ'ט, שממשיכה עדיין לצמוח, ומערכת ההפעלה iOS 17 של אפל, תשאפשר דואר קולי בווידיאו ב-FaceTime למשתמשי iPhone. אמנם, ייתכן שהודעות וידיאו מיידיות לא ישכנעו משתמשים להירשם לווטסאפ, אבל זה עשוי למנוע ממשתמשי האפליקציה לגלוש לכיוון המתחרות.
01/08/23 13:45
6.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חלק ב'*
זהו חלקו השני של המאמר שחלקו הראשון פורסם אתמול (ב'). בחלק זה נציג 10 נקודות שחשוב שמנהלים יכירו טרם ההחלטה על יישום טכנולוגיית GenAI בארגון. נקודות אלה מופיעות במאמר שפורסם ביולי 2023 ונכתב ע"י פרופ' מיכאל ד. ווטקינס מביה"ס למנהל עסקים IMD וראלף וויסבק, לשעבר CIO בקבוצת ADDECO, וכותרתו: The executive’s guide to generative AI: 10 essential truths, 5 unresolved uncertainties and one overarching imperative.
טכנולוגיית ה-GenAI רק בתחילת הדרך. צפויים שיפורים והתקדמות רבה בהמשך. על הארגון להתעדכן כל העת, כדי להבטיח שהוא עושה שימוש ביכולות ובשיפורים החדשים. גישה זו תבטיח שהארגון יוכל למנף את עוצמת הטכנולוגיה לשיפור היתרון התחרותי שלו, ובמקביל להתמודד עם סיכוני השיבוש מצד אלה שמאמצים אותה ראשונים.
עשר נקודות שכל מנכ"ל חייב להכיר
טכנולוגיה שמייצרת תכנים חדשים – ה-GenAI מייצרת תכנים חדשים מתוך ים המידע הקיים. הדבר יביא להגדרה מחודשת של חלוקת התפקידים בין בני אדם ומכונות כמו גם לטרנספורמציה בתהליכי וצורות עבודה, ויחייב את כל הארגונים לחשיבה מחודשת, כאשר ה-GenAI מייתרת חלק מהתפקידים הרוטיניים ומפנה זמן ליצירתיות האנושית וליכולות השיפוט של בני האדם. מנהלים חייבים להבין ולהכין את ארגונם ואת העובדים לשינויים אלה, ולהבטיח שהם חלק מהותי במסע חדש זה.
טכנולוגיה גמישה לעומת סוגי האוטומציה המוכרים – ל-GenAI פוטנציאל להשתלב במגוון עצום של נושאים וביניהם שירות לקוחות, פיתוח מוצרים חדשים, ייצור תכנים רלוונטיים חדשים ועוד. על המנהל לבחור בין הפוטנציאל העצום ולנתב את השימוש בטכנולוגיה למקומות החשובים באמת שמשרתים את המטרות והאסטרטגיה הארגונית.
טכנולוגיה מקדמת ותומכת בפרסונליזציה – הפרסונליזציה מהווה תשתית משמעותית בשיפור חוויית הלקוח ויצירת יתרון תחרותי לארגון. על המנהל להבין פוטנציאל זה, לקדם תרבות ארגונית ולתעדף את השימוש בטכנולוגיה להגברת הפרסונליזציה: בנקודות המגע עם הלקוחות, בשירות הלקוחות, בתהליכי השיווק, במנועי המלצות ועוד.
GenAI, כפי שצוירה על ידי בינה יוצרת. צילום: ShutterStock
טכנולוגיה שתביא לאוטומציה במשימות עובדי ידע – הטכנולוגיה יכולה לשחרר את עובדי הידע ממשימות רוטיניות ויהיה צורך בבניית כישורים והגדרת תפקידים מחודשת של העובדים. המנהל חייב להוביל תהליך שינוי זה ולקדם הדרכות, הכשרות חדשנות (Reskilling), תמיכה בהטמעה ובניית תרבות שמעודדת קבלה והסתגלות לסביבה חדשה זו.
תלות באיכות הנתונים – קיימת תלות גדולה של GenAI באיכות וגיוון הנתונים המשמשים בתהליכי האימון של המודלים. על המנהל להבטיח שהארגון מקדם את איכות ואמינות הנתונים. משילות הנתונים הופכת לרכיב קריטי בהצלחת יישום GenAI: נהלים ברורים, עמידה ברגולציה, הנגשת נתונים, שמירה על איכות הנתונים, אבטחת מידע והקפדה על פרטיות, ועוד.
הנעת שינויים בתהליכי קבלת החלטות – בעקבות יכולות חיזוי מדויקות יותר, צפויים שינויים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות. הטכנולוגיה יכולה לסייע בחיזוי מגמות שוק, התנהגויות הלקוחות, מהלכים תחרותיים וכדומה. מנהלים חייבים לקדם, לעודד ולשמש דוגמה בשימוש והטמעת יכולות חדשות אלה בתהליכי קבלת החלטות. נדרש להבטיח איזון נכון בין היכולות החדשות לבין השיפוט האנושי.
קידום החדשנות – לטכנולוגיה זו פוטנציאל גדול בקידום החדשנות בארגון, נושא בעל חשיבות אסטרטגית. שני מאמרי הקודמים האירו את היכולות החדשות בפיתוח רעיונות עסקיים חדשניים, אבל זו רק ההתחלה והאפשרויות הנוספות עצומות. על המנהל לעודד שימוש בטכנולוגיה כדי לחולל רעיונות עסקיים ובחינתם על ידי צוותי העובדים העוסקים בכך.
נדרשת השקעה משמעותית באינטגרציה בארגון – טכנולוגיית GenAI איננה בעלת אופי Plug & Play. נדרש מאמץ בהטמעה ובאינטגרציה שלה בתהליכי העבודה, בהכשרת כוח האדם לשימוש חכם, בפיתוח תרבות של למידה מתמדת ופיתוח אוריינות AI, פיתוח אקוסיסטם ושילוב שותפים וטאלנטים חיצוניים בנוסף לטאלנטים הפנימיים.
איומים וסיכונים – הטכנולוגיה החדשה מביאה עימה איומי סייבר חדשים כגון פישינג, שתילת עובדות לא נכונות וסיכונים נוספים כמו פגיעה בסודיות ובפרטיות, רמת דיוק תשובות שעדיין לא ברורה, אי בהירות לגבי עמידה בכללי ציות שונים, פגיעה פוטנציאלית בזכויות יוצרים, פגיעה בכללי האתיקה ועוד. זו אחריותו של המנהל להבין את האיומים החדשים ולהשקיע את המשאבים הנדרשים למניעתם. לא מדובר על השקעה חד פעמית, אלא בהשקעה מתמדת ולאורך זמן.
אנחנו רק בהתחלה – טכנולוגיית ה-GenAI רק בתחילת הדרך. צפויים שיפורים והתקדמות רבה בהמשך. על הארגון להתעדכן כל העת, כדי להבטיח שהוא עושה שימוש ביכולות ובשיפורים החדשים. גישה זו תבטיח שהארגון יוכל למנף את עוצמת הטכנולוגיה לשיפור היתרון התחרותי שלו, ובמקביל להתמודד עם סיכוני השיבוש מצד אלה שמאמצים אותה ראשונים.
לסיכום – בחלק זה של המאמר הצגתי את 10 הנקודות שכדאי שהנהלה של ארגון תכיר ותפנים, טרם ההחלטה על יישום טכנולוגיית ה-GenAI בארגון. בחלק הבא, חלק ג' ואחרון בסדרה, נציג חמש נקודות של אי-ודאות שעדיין קיימות כיום ויש לקחתן בחשבון, ואת סיכומה של סדרת המאמרים.
כותב המאמר הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital
*מחר יפורסם חלקו האחרון של המאמר
לחלק א'
01/08/23 15:48
6.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט בודקת בימים אלה תכונה חדשה שתאפשר למערכת ההפעלה הנוכחית שלה, Windows 11, לעבוד טוב יותר מול המסכים המודרניים. נכון להיום, המסכים החדשים תומכים בקצבי ריענון מתקדמים, הרבה מעבר לתקן הבסיסי של 60 הרץ, שהיה כמעט היחיד בשוק עד ממש לאחרונה, והיכולת להציע קצב ריענון מותאם עוזרת לא רק להצגת תוכן חלקה יותר, אלא גם מסייעת לצפייה ממושכת יותר, וכן עוזרת לחסוך אנרגיה.
בפוסט שפורסם בבלוג בוחני הבטא של Windows 11 הסבירה מיקרוסופט שלא מדובר במערך שמכיל מסך אחד בלבד, אלא שהיכולת החדשה יכולה לעבוד גם במקרה שהמחשב מחובר לשני מסכים ואף יותר. התכונה החדשה תשנה את קצב הריענון באופן דינמי, בתלות ביכולת של כל מסך ומסך, וכן בתלות בתוכן המוצג עליו – אין צורך, לדוגמה, בקצב ריענון מעבר למינימלי ברגע שקוראים מסמך שמכיל טקסט בלבד.
היבט נוסף הוא מנהלי ההתקנים של כרטיסי המסך המודרניים, שתומכים ברובם בסנכרון של התצוגה לקצב הפריימים לשנייה של הכרטיס בכל רגע נתון. הורדת קצב הריענון של התמונה בעת שאין צורך בקצב גבוה תועיל גם לצריכת הכוח של הכרטיסים הללו, מכיוון שהם יתאמצו הרבה פחות.
גרסאות הבטא המוקדמות של Windows 11 כבר תומכות בקצב ריענון דינמי במחשבים ניידים. במקרה שכזה, אם המשתמש בוחר בתצורה שמטרתה לחסוך בחיי סוללה, קצב הריענון יהיה נמוך כל עוד המצב פעיל.
01/08/23 16:49
6.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
AWS השיקה היום (ג') את אזור הענן (Region) החדש שלה בישראל. זאת, לאחר שהחברה זכתה במכרז הענן הממשלתי נימבוס, והקמת אזור ענן מקומי הייתה אחד התנאים המרכזיים בו. בכך AWS מצטרפת לזוכה השנייה במכרז, גוגל קלאוד, שהשיקה את אזור הענן המקומי שלה באוקטובר האחרון. גם המפסידות במרכז נימבוס יקימו (במקרה של מיקרוסופט) או הקימו (במקרה של אורקל) אזורי ענן בישראל.
אזור הענן המקומי (Region AWS Tel Aviv), נמסר, "מאפשר ללקוחות להריץ יישומים ולשמור את המידע שלהם בצורה מאובטחת בישראל, ולשרת את משתמשי הקצה בזמני שיהוי קצרים אף יותר".
AWS תשקיע בישראל 7.2 מיליארד דולר עד 2037
ב-AWS ערכו מחקר שממנו עולה כי ההשקעות המתוכננות שלה בישראל, שהקמת הענן המקומי היא מהמרכזיות שבהן, יעמדו על כ-7.2 מיליארד דולר (כ-26.6 מיליארד שקלים) עד 2037. על הלקוחות של ענקית הענן בארץ נמנים בנק הפועלים, בנק לאומי, אמדוקס, הרשות להגנת הצרכן, מגדל, הראל ביטוח, הפניקס, פז, כי"ל, נטפים, תנובה, וויז (Wiz), משרדי ממשלה וסטארט-אפים.
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, אמר כי "הקמת אזור הענן המקומי משקפת את המחויבות ארוכת הטווח של AWS לישראל ולהמשך השקעותיה הגדולות בשוק המקומי. הקמת האזור תאפשר לנו להעביר עומסי עבודה ממשלתיים משמעותיים לענן. אנחנו בטוחים שזה יעזור לנו להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי, למנף טכנולוגיה להנעת חדשנות בממשלה, לשפר את חוויית הלקוח – האזרח – ולקדם את האקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל".
"ההשקה של הענן המקומי בישראל מספקת ללקוחות את היכולת לבנות את היישומים מבוססי טכנולוגיית ענן המתקדמים ביותר ולהשיג את הרמות הגבוהות ביותר של אבטחה, זמינות ועמידות", אמר פרסאד קליאנארמן, סגן נשיא לשירותי תשתיות ב-AWS. "טכנולוגיות הענן הן לב ליבה של כל תוכנית טרנספורמציה דיגיטלית. נתמוך במאמצי ישראל לשפר את השירותים לאזרחים לשנים רבות קדימה".
עם השקת אזור הענן המקומי בארץ, ל-AWS יש 102 אזורי זמינות (Availability Zones) ב-32 אזורים גיאוגרפיים. בכוונת ענקית הענן להשיק 12 אזורי זמינות נוספים, ועוד ארבעה אזורי ענן מקומיים בקנדה, מלזיה, ניו זילנד ותאילנד. אזורי הזמינות ממקמים תשתיות במיקומים גיאוגרפיים נפרדים. לאזור הענן בישראל יש שלושה אזורי זמינות נפרדים גיאוגרפית, לטובת היכולת לספק המשכיות העסקית, לצד זמני תגובה נמוכים ליישומים בעלי זמינות גבוהה. כל אזור זמינות מוזן ממקור חשמל עצמאי, ובעל מערכות קירור ומערכות אבטחה פיזית עצמאיות. הוא מחובר באמצעות רשתות יתירות בעלות זמני שיהוי נמוכים במיוחד.
01/08/23 11:13
5.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בשנה החולפת העולם חווה את ההתפתחות המשמעותית ביותר בעשור האחרון בבינה המלאכותית. הממשק החדשני שהציגה חברת OpenAI נתן לכולנו טעימה קטנה מכלי עבודה שעד כה היה פנטזיית מדע בדיוני, והפך אותו לנגיש בערך כמו הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש.
נכון להיום, בשנת 2023, אנחנו עדים לצמיחה מתגברת של כלי AI במגוון תחומים. ההערכות מנבאות כי שווי שוק ה-AI העולמי יגיע ל-טריליון ו-811.25 מיליארד ד' עד לשנת 2030. העלייה בשימוש בבינה מלאכותית נראית בתחומים שונים, כמו בתחום התוכן, שבו כלים מייצרים תמונות וטקסטים מפרומפטים באופן יומיומי, ובניהול עסקים, שבו האוטומציה תופסת מקום הולך וגדל בהתנהלות השוטפת. כל הראיות מצביעות על כך שהבינה המלאכותית תתפוס מקום משמעותי בחיינו.
דרך חדשה לעבוד
על פי סקר שפורסם ב-Forbes Advisor באפריל 2023, 56% מהעסקים המשתתפים דיווחו על שימוש בבינה מלאכותית לצורך שירות לקוחות, בעוד 51% דיווחו על אימוץ כלים אלו בתחום אבטחת המידע ומניעת הונאות.
מבחינת חווית הלקוח והעובד (CX/EX), ה-AI מביאה יתרונות בולטים. היא מאפשרת זמן תגובה מהיר יותר לפניות, פתרון בעיות באופן כמעט מיידי ומענה פרסונלי, שמתאים לצרכים הייחודיים של הלקוח בהתאם לטיב הפנייה. יחד עם היתרונות עולה חשש לגיטימי. האם ניתן לסמוך על הטכנולוגיה הזאת כאשר מדובר במה שבאמת משנה? בפרטים האישיים שלנו ושל הלקוחות, באיכות השירות? וכמובן, החשש שעלה אצל רבים – איך זה משפיע על חוויית העבודה והאם זה הולך להחליף אותנו?
שילוב ה-AI במוצרי זוהו
כאשר זיהינו בזוהו (Zoho) את המגמה, היה ברור לנו שהיישום שלה במוצרים שלנו חייב להיעשות באופן אחראי. יישום אחראי של בינה מלאכותית נמדד על פי שישה עקרונות: הוגנות, מהימנות ובטיחות, פרטיות ואבטחה, כוללניות, שקיפות ואחריות. עקרונות שעולים בקנה אחד עם ערכיה של זוהו – לשמור בקפדנות על פרטיות המידע ולבנות כלים שמכבדים את הלקוחות והעובדים.
השילוב של AI במוצרים של זוהו משקף את העקרונות האלו, בנוסף לערכים שאנו שואפים לקדם עם מוצרינו – יעילות ופרודוקטיביות, מבלי להתפשר על הגורם האנושי. אחד הצעדים המשמעותיים שעשינו בתחום היה פיתוח Zia – בוט AI אשר נועד לשפר את חוויית המשתמש והלקוח – והטמעתו במוצרינו. דוגמה מצוינת לכך ניתן למצוא ב-Zoho Desk, פלטפורמת שירות ותמיכת לקוחות שהפכה לכלי מועדף אצל מיליוני בתי עסק. פניות שמגיעות אל מחלקת שירות המשתמשת ב-Zoho Desk נסרקות ועוברות מיון על ידי Zia, ובסוף התהליך המנהלים מקבלים הצעות לדרכי פעולה והודעות על דברים שדורשים תשומת לב (לדוגמה מי מהצוות מתאים לטפל בבעיה מסוימת והאם הבעיה חוזרת על עצמה). בסופו של דבר הבוט משפר את איכות השירות ומקל מאוד על העובדים. צעד מעניין נוסף הוא חיבור ישיר למערכת ChatGPT, אשר זמין כבר בחלק ממוצרי זוהו.
לסיכום, הבינה המלאכותית שינתה ותמשיך לעצב בעתיד הקרוב את הדרך שבה עסקים מתמודדים עם שירות ותמיכת לקוחות. תוך כדי שנלמד להשתמש בטכנולוגיה הזו, עלינו לזכור ולהמשיך לפעול באופן אחראי. משום שהבינה המלאכותית יכולה להחליף משימות רבות בתהליכים אוטומטיים, עובדים עשויים לדאוג לגבי ביטחונם התעסוקתי ועתידם של תפקידים מסוימים. העסקים צריכים להתמקד בשדרוג והכשרת כוח העבודה שלהם, על מנת לאפשר לעובדים להתאים את כישוריהם למציאות הטכנולוגית המשתנה. בינה מלאכותית לעולם לא תחליף את המגע והקשר האנושי – שני מרכיבים בלתי נפרדים משירות לקוחות. הגישה הזו והקריטריונים האחרים לשימוש ופיתוח אחראי בבינה מלאכותית הם קו מנחה בגישת העבודה ובתרבות הארגונית שלנו – מה שיוצר סביבת עבודה שבה הבינה המלאכותית נתפשת ככלי המעצים את הכישורים האנושיים ולא כתחליף. זה מגיע לידי ביטוי בכל חלקי האקוסיסטם של זוהו, ששמה דגש על פיתוח ושימוש אחראיים בבינה מלאכותית, בהתאם לעקרונות השקיפות, ההוגנות והאחריות.
למידע נוסף, אנא בקרו באתר שלנו – לחצו על הקישור הזה
01/08/23 11:51
5.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ראפיד הישראלית, שכבר הודיעה על כוונתה להיכנס לתחום התשלומים בארץ, נכנסת אליו במדינות מתפתחות: החברה מסרה היום (ב') כי רכשה את PayU GPO מידי חברת ההשקעות ההולנדית פרוסוס תמורת 610 מיליון דולר, שהם יותר משני מיליארד שקלים.
PayU GPO מציעה פתרונות תשלומים לארגונים ולעסקים קטנים ובינוניים בשווקים מתפתחים. היא פועלת מזה יותר משני עשורים ופרוסה במעל 30 מדינות, שהרכישה לא כוללת את כולן, אלא את הפעילות שלה באירופה, המזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית. היא לא כוללת את הפעילות של הנרכשת בהודו, טורקיה ודרום מזרח אסיה. הפתרון של PayU GPO משרת מיליוני צרכנים, שמבצעים מעל 10 מיליון תשלומים מדי יום. בנוסף, PayU GPO היא משקיעה גדולה בעולם בתחום הפינטק, עם השקעות בסך של מעל מיליארד דולר עד כה בחברות בתחום.
בראפיד אומרים כי "שילובה של PayU GPO בפלטפורמת הפינטק של החברה מבססת את מעמדה בתחום זה ומקדמת אותה צעד נוסף לקראת הנפקה".
עם השלמת הרכישה, מציינים בראפיד, היא תהיה בעלת יכולת ביצוע עסקאות במעל 100 מדינות, באמצעות יותר מ-1,200 שיטות תשלום, ובעלת היתר לפעילות פיננסית ב-41 מדינות, עם מגוון רחב של שותפים. הרכישה תגדיל את צוות העובדים של ראפיד ל-1,700 עובדים, ב-22 משרדים ברחבי העולם. על רשימת הלקוחות שלה נמנים ארגוני אנטרפרייז בולטים דוגמת אדידס, גוגל, מטא, איקאה, נטפליקס ואובר.
עוד טוענים בחברה כי "רכישת PayU GPO מרחיבה את יכולות הפעילות הגלובליות של ראפיד ומעצימה את הפעילות שלה במגוון שווקים, כולל אי-קומרס, לוגיסטיקה ותחבורה. בנוסף, בעזרת טכנולוגיה חדשנית לתשלומים בין לאומיים ולמסחר הזמינים לעסקים ברחבי העולם, היא מפחיתה את המורכבות של בניית והשקת יישומים חדשים וחדשניים".
שורה של הכרזות מראפיד
המהלך מגיע בהמשך להכרזות האחרונות של ראפיד, שכללו, בין היתר, מינוי בכירים – לרבות זה של ד״ר שלומית ווגמן-רטנר, היו"רית היוצאת של הרשות לאיסור הלבנת הון ולשעבר מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות, הרחבת מצבת הלקוחות של החברה, הסכמי שותפות חדשים, חידושים במוצר והכרזה על כוונה להיכנס לפעילות בתחום התשלומים בישראל.
אריק שטילמן, מנכ"ל ומייסד שותף של ראפיד, אמר כי "ההתרחבות הגלובלית שלנו נמשכת ללא הפסקה, עם קצב צמיחה של כמעט 100% ב-2023. האסטרטגיה שלנו מתמקדת הן בצמיחה אורגנית והן ברכישות. הסינרגיה עם PayU מאפשרת לנו לפעול באמצעות טכנולוגיה חדשנית יותר, להרחיב את מעגל הרישיונות העולמי שלנו ולהגדיל את מספר השווקים שבהם אנחנו פועלים".
לורן לה מואל, מנכ"ל PayU GPO, ציין כי "פעילות התשלומים שלנו היוותה חלק בלתי נפרד מהצלחתה של החברה. ראפיד יכולה להרחיב באופן ניכר את הפתרונות שלנו ולעמוד באתגרי תעשיית הפינטק ברחבי העולם".
ראפיד יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין שלמה לנדרס ודן פישר ממשרד גורניצקי GNY והשלמתה מותנית בקבלת אישורים רגולטוריים במדינות השונות.