אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון העולמית, איים באחרונה על עובדיו שאם לא יחזרו למשרדים – יפוטרו. לפי דיווח של הביזנס אינסיידר, ג'סי אמר לעובדים במהלך פגישה בתחילת החודש כי "עבר הזמן להתנגדות" וכי "צריך להתחייב" לחזרה למשרד. "אם אתם לא מסוגלים, אני גם מבין את זה, אבל זה כנראה לא יסתדר לכם באמזון, כי אנחנו חוזרים למשרד לשלושה ימים בשבוע לפחות", אמר, "וזה לא בסדר שכל חברי הצוות שלנו יהיו שלושה ימים בשבוע וחלק מהאנשים יסרבו לעשות זאת". ג'סי  הרחיב באוזני עובדיו וסיפר שדיבר עם עשרות מנכ"לים אחרים וש"כמעט כולם" מעדיפים שעובדיהם יחזרו לעבודה ממטות החברות ויחדלו מעבודה מרחוק ומהבית, שאליה הורגלו במהלך מגיפת הקורונה ואחריה. CNN ציטטה את ג'סי, שאמר במהלך האירוע החודש כי בעוד שהעובדים זכאים לא להסכים עם החלטת החברה להחזיר עובדים למשרד ולבקר אותה, הם אינם רשאים להתעלם מהמדיניות. אמזון אישרה ל-CNN את הנוהל שהציד המנכ"ל, והוסיפה שג'סי הבהיר כי מדיניות החזרה למשרד היא תוצאה של החלטות המבוססות על הערכה של גורמים שונים, כולל תוצאות עסקיות. ג'סי הוסיף וציין כי לאמזון יש מעט נתונים שתומכיפ בהמשך במדיניות של עבודה מרחוק לתקופה בלתי מוגבלת. החברה אמרה ל-CNN שהיא הדגישה לאורך כל הדרך כי גישתה לעבודה מרחוק תתפתח יחד עם מצב המגיפה והתנאים שיתקיימו סביבו. הפכו לנורמלי החדש מאז הקורונה. עבודה מרחוק או עבודה היברידית. אילוסטרציה. צילום: BigStock עבודה מרחוק ועבודה מהמשרדים ומה שביניהן עבודה מרחוק מתבצעת מחוץ למשרד, לרוב מבית העובד, ומתאפשרת הודות לטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות. על פי מחקר של חברת Globalization Partners, בשנת 2023 כ-36% מהעובדים בעולם פועלים מרחוק לפחות בחלק מהזמן, ומאידך כ-22% מהעובדים עובדים מרחוק באופן מלא, כלומר – לא מגיעים למשרדים כלל. בתווך ישנה שיטת עבודה היברידית, המהווה שילוב של עבודה מהבית ועבודה מהמשרד, לפי חלוקה שנקבעת על ידי ההנהלה הספציפית של כל ארגון וארגון. במסגרת שיטת זו, מועסקי החברות לרוב עובדים מהבית מספר ימים בשבוע ומהמשרד – בימים שנותרו. על אף שג'סי ואמזון, כמו גם חברות אחרות, ניסו לגרום לעובדיהם לשוב למשרדים – גם אם הדבר מצריך רילוקיישן מצידם, כפי שאמרה הענקית מסיאטל לעובדיה ביולי – מחקר של גרטנר (Gartner) מצא כי בשנת 2023 כ-70% מהעובדים בעולם עובדים ויעבדו בשיטת עבודה היברידית, ולא יחזרו לעבודה מלאה במשרדים. ולמעשה כיום אין בין חברות הטק הגדולות חברה שחייבה את העובדים לשוב באופן מלא למשרד, והמצב לא שב להיות כשהיה לפני הקורונה. גם בהודעתו האחרונה של ג'סי ובאיומיו – אין הכוונה לאלץ את המועסקים לשוב למשרד באופן מלא, אלא רק חלקית.   לעבודה מרחוק ישנם יתרונות רבים, ביניהם זוהו על ידי מחקרים למשל: שביעות רצון גבוהה יותר של עובדים, עלייה בתפוקה, חסכון בעלויות וגמישות רבה יותר עבור המועסקים. עם זאת, ישנם גם כמה חסרונות לעבודה שלא מהמשרד ובפעילות יחד עם אנשי הצוותים, ובין אלו זוהו: תחושת בדידות, קושי בהפרדה בין החיים האישיים לעבודה ולצרכיה, ובעיקר – קשיים בתקשורת בין עובדים והיעדר דינמיקה של צוות, שככל הנראה ממלאת עובדים בהשראה וממריצה אותם לפעולה. Amazon CEO Andy Jassy: “Return to office with this simple plan: buy a $7 million townhouse downtown. Crime is easily avoided by a good chauffeur. Your private chef packs you a lunch, and it’s easy to put in a hard 45 minutes at your desk before you leave to golf” pic.twitter.com/UiMnnbh2ur — Pine Baron (@SpiritofPines) August 29, 2023 גם הפעם עובדי אמזון כנראה יאבקו האיומים של מנכ"ל אמזון זכו לביקורת מצד עובדים וארגוני עובדים. "זה לא בסדר שאנדי ג'סי מאיים על עובדים שרוצים לעבוד מהבית", אמרה ג'וליה ווד, מנהלת ב-CWA (ר"ת The Communications Workers of America), ארגון עובדים גדול המאגד את עובדי תחום התקשורת בארה"ב. לדבריה, "המועסקים צריכים להיות מסוגלים לבחור היכן הם עובדים, והם לא צריכים להיות מאוימים בנידון". אמזון היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. היא מעסיקה יותר מ-1.5 מיליון עובדים ברחבי העולם. החברה הודיעה כבר בחודש מאי כי היא מחזירה את העובדים שלה למשרד, אך נתנה להם גמישות מסוימת לגבי מספר הימים שבהם הם ימשיכו לעבוד מהבית. האיומים של ג'סי מעידים על כך שאמזון אינה מתכוונת לוותר על מדיניות החזרה למשרד שלה. עם זאת, סביר להניח שהחברה תמשיך להתמודד עם התנגדות לכך מצד העובדים. התנגדות עובדים שכזו היא עניין שהקמעונאית האלקטרונית העוצמתית מורגלת אליו, בהיותה אחת החברות הגדולות שחוותה שלל מאבקי עובדים נגדה ונגד הנהלים שלה. בחלק מהמקרים אמזון כופפה את המוחים, אך היא גם נוצחה באחדים מהם. נזכיר לדוגמה את מאבק העובדים בנשאי משבר האקלים, שהופנה ישירות להנהלה ולבוס הגדול, המייסד והיו"ר, ג'ף בזוס. בזוס לבסוף, אחרי שנראה ערל לב למצב ולמעורבות החברה שלו במשבר, נכנע והקדיש כספים גדולים ואף השיק יוזמה בדיוק לנושא שממנו התחמק שנים.

ממשלתו של נרנדרה מודי בהודו מרגלת אחרי אזרחיה על ידי רכישת כלי מעקב רבי עוצמה מחברות טכנולוגיה ישראליות, כך על פי דיווח חדש שפרסם באחרונה הפייננשל טיימס. הדיווח של העיתון, ששוחח עם ארבעה אנשים שעבדו על פרויקטים של כבלים תת-ימיים במדינות בכל רחבי העולם, כולל ציטוט של הדוברים האנונימיים שאמרו: "הודו היא יוצאת דופן בכך שהיא דורשת בגלוי מחברות טלקום להתקין ציוד מעקב בתחנות נחיתה של כבלים תת-ימיים, ובדאטה סנטרים המאושרים על ידי הממשלה, כתנאי לפעולתם". בדיווח שפורסם אתמול (ג') נטען גם כי ממשלת הודו השתמשה בכלים אלה כדי לאסוף נתונים על התנועות והפעילויות של אזרחים ואף צוין כי גם אנשי הפייננשל טיימס ראו מסמכים שהעידו שממשלת הודו אכן רכשה כלי מעקב מחברות ישראליות, שאחת מהן חדשה בתחום – ספטיר (האחרת היא קוגנייט). מיהי ספטיר ומה היא עושה? לפי הדיווח, ספטיר הישראלית מכרה את טכנולוגיית היירוט החוקית שלה לקבוצות טלקום הודיות, ביניהן ריליינס ג'יו של מוקאש אמבני ו-וודאפון, וכן לסינגטל מסינגפור. ספטיר, לפי סרטון התדמית שלה, מספקת טכנולוגיה המחלצת "שירותי קול, הודעות, גלישה באינטרנט ותכתובת דוא"ל" של יעדים. החברה ידועה כמתמחה בעולם מערכות האבטחה הסלולריות הטקטיות והאסטרטגיות, ומציעה גם פתרונות בתחום אבטחת הסייבר. אלא שכעת טוען הטיימס כי ממשלת הודו השתמשה בכלים אלה כדי לעקוב אחר התקשורת של עיתונאים, פעילים ומתנגדי ממשל פוליטיים. ספטיר מסרה בתגובה לפייננשל טיימס כי היא מבצעת את המכירות לישויות זרות "על פי הרגולציה בישראל והחוקים באותן מדינות", וכי היא שומרת על חיסיון הלקוחות שלה וכן על סוגי המוצרים שהיא מוכרת. דיווח דומה בראשית אפריל כבר בראשית אפריל האחרון פרסם הפייננשל טיימס כתבה שטענה כי "סוכנות ההגנה ההודית רכשה ציוד מחברת תוכנות ריגול ישראלית". כמה וכמה חברות ישראליות פועלות בתחום הזו, כאשר אחת מהן היא קוגנייט, שהתפצלה מ-ורינט מערכות ב-2021 ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. שמה נקשר בעבר בפרשה מטרידה, כשמטא (פייסבוק) חסמה בשלהי 2021 ארבע חברות ישראליות שמוצריהן עקבו אחרי אלפי אנשים לטענתה. הנחסמות האחרות אז היו הישראליות קובוובס טכנולוגיות, בלאק קיוב ו-Bluehawk CI. קוגנייט עלתה שוב לכותרות בתחילת 2023, כשנודע שהיא סיפקה תוכנת ריגול למיאנמר לפני ההפיכה שהתרחשה בה. החברה לא מסרה תגובה לדיווח של רויטרס בנושא. ממשלת הודו: "שקר חסר בסיס" ממשלת הודו הכחישה את ההאשמות, לרבות בדיווח הנוכחי, וכינתה אותן "שקר חסר בסיס", וכן הצהירה כי היא מחויבת להגן על פרטיות אזרחיה. העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח ב-2018. צילום: BigStock אלא שלהודו, כפי שציין הטיימס, כבר יש היסטוריה בנושא ריגול אחרי אזרחים, שהיא ביצעה בעבר, לכאורה, באמצעות הרוגלה פגסוס של NSO. בשנים 2019 ו-2021 מנהיגי מפלגת האופוזיציה בהודו, כמו גם עיתונאים ופעילים, תקפו את ממשלת מודי בגין שימוש בתוכנת הריגול פגסוס כדי לפקח עליהם. הוושינגטון פוסט דיווח אז על הרוגלה שפרצה לטלפונים ניידים באמצעות קישור והקליטה בסתר מיילים, שיחות והודעות טקסט של המשתמשים. כזכור, פגסוס של NSO הישראלית הייתה גם, לפי דיווחים, האמצעי שסייע להתנקשות במתנגד הממשל הסעודי, העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. יצוין כי NSO הכחישה מעורבות כלשהי שלה ברצח שלו. הכתבה של הפייננשל טיימס הציפה חששות לגבי שחיקת הפרטיות וחירויות האזרח בהודו, ובמקביל – העלתה שוב לסדר היום את מעורבותן של חברות ישראליות בריגול בסייבר, המופעל נגד אזרחים בידי ממשלות במשטרים "בעייתיים" בלשון המעטה. ארגוני זכויות אדם גינו את הריגול מטעם הודו, שמתקיים לכאורה, ואמרו כי מדובר בהפרה של הזכות לפרטיות. גם עיתונאים מרחבי העולם הביעו דאגה, ואמרו שלריגול, לכאורה, עלולה להיות השפעה חמורה ומסוכנת על חופש הביטוי.

אומרים שלשמור על מקום בצמרת קשה יותר מאשר להגיע לצמרת, ואת זאת בדיוק מצליח לעשות ה-iPhone של אפל, שחמישה דגמים שלו תופסים חמישה מקומות בעשרת הסמארטפונים המובילים בעולם, כשארבעה מהם תופסים את ארבעת המקומות הראשונים ברשימה. חמשת הסמארטפונים האחרים הם מכשירי Galaxy של סמסונג – רובם דגמים זולים. בתקופה המקבילה בשנה שעברה, סמסונג ושיאומי היוו שישה מ-10 הדגמים המובילים, עם שני מכשירי Redmi בנוסף למכשירים זולים של סמסונג ולדגם הפרימיום Galaxy S22 Ultra. לפי חברת המחקרים אומדיה (Omdia), שפרסמה השבוע דו"ח על עשרת הסמארטפונים המובילים במחצית הראשונה של 2023, ה-iPhone 14 Pro Max תופס את המקום הראשון, עם 26.5 מיליון יחידות, ואחריו ה-iPhone 14 Pro עם 21 מיליון, ו-iPhone 14 ו-iPhone 13 במקום השלישי והרביעי, עם 16.5 ו-15.5 מיליון יחידות, בהתאמה. רק במקום החמישי נכנס לרשימה מכשיר אנדרואיד, ולא מכשיר פרימיום דווקא, אלא ה- Galaxy A14 של סמסונג, עם 12.4 מיליון יחידות, ואחריו מכשיר הפרימיום Galaxy S23 Ultra של סמסונג, עם 9.6 מיליון יחידות. במקומות 7-9 גם כן מכשירי סמסונג: ה- Galaxy A14 5G עם 9 מיליון יחידות, ה-Galaxy A54 5G עם 8.8 מיליון יחידות וה- Galaxy A34 5G עם 7.1 מיליון יחידות. את הרשימה סוגר שוב iPhone, דגם ה-11, עם 6.9 יחידות. מהרשימה שלעיל בולט דפוס ברור: הטלפונים הפופולריים ביותר של אנדרואיד הם דגמים זולים יותר ולא מכשירי פרימיום. בעוד אפל מובילה עם מכשירי פרימיום, אנדרואיד ניצבת ברשימה עם מכשיר פרימיום יחיד מתוך העשרה המובילים, וגם זאת. תוך שהיא מציגה, לפי חברת המחקרים, אפילו ירידה ב-Galaxy S23 Ultra של 200,000 יחידות בהשוואה ל-S22 Ultra בתקופה המקבילה אשתקד, ול-Galaxy A14 חסרים כמעט חצי מיליון לעומת ה-Galaxy A13.

מעין ברויטמן, בודק תוכנה בארטליסט. צילום: יח"צ מעין ברויטמן, בודק תוכנה בארטליסט "לפני כשנה וחצי החלטתי שאני רוצה להצטרף לעולם ההיי-טק ולהתמקצע בטכנולוגיה, בפרט בתחום בדיקות התוכנה. חזרתי מטיול גדול בחו"ל והשתתפתי במשך חצי שנה בבוטקאמפ של חיילים משוחררים, שם קיבלתי ידע וכלים ראשוניים בתחומים טכנולוגיים שונים. עם סיום הקורס חיפשתי עבודה, ושמחתי מאוד על ההזדמנות להצטרף לארטליסט, שעוסקת בטכנולוגיה לתחום המוזיקה. כמוזיקאי בשעות הפנאי, התחברתי אליה גם באופן אישי. לאחר תהליך הצטרפות שכלל היכרות מעמיקה עם החברה והמוצרים שלה, התחלתי להשתלב בפעילות השוטפת בהדרגה, וקיבלתי משימות שונות. בנוסף, ציוותו אליי את מוביל ה-QA בחברה, כך שקיבלתי – ואני עדיין מקבל – מנטורינג מקצועי, הדרכה והכוונה, לצד מרחב למידה, התפתחות וחברות מכל חברי הצוות. במסגרת התפקיד שלי בארטליסט כבודק תוכנה, אני אחראי לוודא שאיכות וחוויית המשתמש של הלקוחות שלנו תהיה הכי טובה שאפשר. כלומר, שהחוויה שלו תאפשר לו להשתמש בכל היכולות שאנחנו מציעים ללא חסמים, ובאופן שיעניק לו מקסימום ערך. בנוסף, אני אחראי על איכות הפיצ'רים החדשים שמוטמעים במוצרים שלנו. יחד עם צוות הפיתוח, אני מבצע את תהליך בניית הפיצ'ר, ובעצם 'מייצג' בו את המשתמש. אני מבצע תכנון מקדים לבניית הפיצ'ר, מתכנן ומוציא לפועל בדיקות לפני הטמעתו, ומנסה למזער מוקדם ככל הניתן תקלות אפשריות, כדי לייעל את זמן ועלויות הפיתוח. אין ספק שמדובר בתפקיד מרתק בחברה מאוד מעניינת, ואני נהנה בכל יום ללמוד דברים חדשים ולהתקדם". שקד יחיאל, מנהלת קהילה ב-Amiti Ventures. צילום: אסף ברנר שקד יחיאל, מנהלת קהילה ב-Amiti Ventures "השנה האחרונה היא ללא ספק מהמשמעותיות בחיי. אני כל הזמן לומדת ומתפתחת. כל יום הוא הרפתקה. מה שמעניין בתפקיד מהסוג שלי הוא שהוא מגדיר אותי – ואני אותו. מנהלת קהילה זה טייטל שהולך איתי גם אחרי שעות העבודה. כשאנשים מהתעשייה רואים אותי, הם רואים את Amiti Ventures. מעצם היותי אני מייצגת גם את עצמי וגם את התפקיד והקרן, ואני מוצאת בזה הרבה יופי. זכיתי להצטרף לקרן Amiti, שפועלת ועושה המון בתחום הקהילות והשותפויות, ומאפשרת לי לזרוח ולהגשים את עצמי. אחת החוויות היותר משמעותיות בתפקיד שלי הייתה ללוות את Nurture – קהילת היזמות של Amiti. היא מאפשרת לי לראות את חברי הקהילה מתפתחים ממפגש למפגש, את הסקרנות בעיניים שלהם ואת הקשרים המתהווים ביניהם, להפוך לאוזן קשבת, ולהבין כמה אימפקט ותרומה יש לנו על דור העתיד של היזמים בארץ. זו דוגמה טובה לכוחה של קהילה, ואיך קהילה טובה רק ממשיכה להתהוות ולהתחזק. אלמוג, מובילת הצוות שלי, שבנתה את התחום הזה בקרן שלנו ב-10 אצבעות, הולכת איתי יד ביד, מהרגע הראשון ועד היום, בסבלנות ובנועם, מלמדת אותי, מתווה לי את הדרך ונותנת לי דרור לבוא לידי ביטוי. מעבר לזה, כל אחת ואחד מהצוות, שיש בו רוב נשי מובהק, נמצא.ת כאן בשבילי. כולם.ן חינכו אותי ולימדו אותי על התעשייה, ועל הפונקציות והתפקידים שלהם.ן. אנחנו צוות מגובש, והתפקידים שלנו שזורים זה בזה. כולנו אצבעות של יד אחת, שפועלת בסינרגיה. הסביבה שלי והצוות הם מרכיב עיקרי בתחושת הסיפוק וההנאה שלי מהתפקיד". יונתן מירפלד, מפתח Full Stack בפרופדו. צילום: עצמי יונתן מירפלד, מפתח Full Stack בפרופדו "במהלך שנה זו, השנה הראשונה שלי בפרופדו, שיפרתי את כישוריי והרחבתי את בסיס הידע שלי במהירות ובצורה משמעותית ביותר. זה התאפשר לי הודות לצוות שאני עובד איתו, שעזר לי לצמוח ונתן לי את האפשרות לצבור ניסיון וידע במהירות ותוך כדי הכוונה. חברי הצוות לימדו אותי כלים וטכנולוגיות חדשים, שלא היה לי ניסיון קודם איתם. הדבר אפשר לי להשתלב במשימות הפיתוח במהירות – מה שתרם לשיפור גם ביכולת שלי לכתוב קוד יעיל ונקי. זה הגביר את הביטחון שלי ואת הרצון להשתפר במהירות, ותרם לתחושת השייכות שלי לחברה, כמו גם לתחושת האחריות האישית שלי על מוצריה. במסגרת תפקידי אני בונה, מתחזק ומשפר כמה פרויקטים – אתרים – במקביל, ויוצר חוויית משתמש נעימה ואינטואיטיבית, תוך שמירה על נראות מודרנית ונעימה לעין. בצד של יצירת השרת, אני בונה את הלוגיקה הנדרשת כדי לתת לכל פרויקט את הפונקציונליות הרצויה עבורו, תוך אופטימיזציה של הקוד, כדי לאפשר את הביצועים הטובים ביותר. המעטפת ועובדי החברה אפשרו לי להתפתח ונתנו לי את כל התנאים הנכונים לצמוח". נעה אילן, מעצבת מוצר ב-Cnvrg.io. צילום: פרטי נעה אילן, מעצבת מוצר ב-Cnvrg.io "החודשים הראשונים שלי בחברה היו חוויה מרתקת ומעוררת השראה. הצטרפתי לשתי מעצבות מוכשרות, ונוצרה לה שלישייה שמרגישה כמו בית. בבית הזה אני לומדת משהו חדש בכל יום, בעולמות שלא היו מוכרים לי קודם. זה התחיל בלמידה על המוצר עצמו, על מהן בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ואיך כל הדבר הזה עובד, והמשיך בהכרה הדרגתית כיצד דברים נעשים בחברת מוצר כמו cnvrg.io. אני מרגישה שהעשייה הזאת מפתחת אותי כמעצבת ומחדדת את דרך החשיבה שלי למצוא פתרונות לבעיות חדשות שעולות. כמעצבת מוצר, התפקיד שלי הוא ליצור ממשק שיהיה אינטואיטיבי ונוח עבור המשתמשים, כדי שיוכלו לנצל את האפשרויות הגלומות בפלטפורמה בצורה הטובה ביותר. בעבר עבדתי במשך כמה שנים כמעצבת פנים, של עסקים מסחריים וגם קצת של בתים פרטיים. כמו בעבודה כמעצבת פנים, גם כמעצבת מוצר אני מתמקדת ביצירת פתרונות שמשתמשים במרחב ובעיצוב כדי לשפר את חוויית המשתמש, ולהפוך אותה לנוחה ומהנה. המעבר הזה, בין עיצוב חללים שנוח להתנהל בהם לעיצוב 'חללים' וירטואליים של ממשק דיגיטלי, הוא מאוד אינטואיטיבי. הופתעתי עד כמה העבודות האלה דומות מבחינת צורת המחשבה שנדרשה ונדרשת ממני כמעצבת כדי לפתור בעיה. אבל בינינו, הרבה יותר מעניין לעצב פלטפורמת AI מאשר מסעדה כזאת או אחרת".

בסלברייט יודעים לחגוג, והוכיחו את זה גם באחרונה, עם חגיגת סוף החופש הגדול, במסגרת אירוע המשפחות השנתי של החברה. באירוע, שהתקיים בפארק המים שונית, השתתפו מאות עובדי ומנהלי החברה בארץ, עם בני ובנות זוגם.ן והילדים. החגיגה השנתית, שבה צוינה גם התקופה הטובה שעוברת על סלברייט, עם ביצועים מצוינים ועוקפי תחזיות ברבעון השני, כללה פעילויות לכל המשפחה, הפתעות ופינוקים, ובשיא האירוע – הופעה של הזמר אליעד נחום. העובדים והמנהלים יצאו מהאירוע עייפים, או לא, אבל מה שבטוח – מרוצים.

כמה שבועות בלבד לפני השקת ה-Pixel 8 מבית גוגל, הפסיקה ענקית הטק את שירות ה-Pixel Pass, וסגרה אותו למנויים חדשים. Pixel Pass היה שירות של "הכל באחד", שגוגל החלה להציע במקביל להשקת סידרת ה-Pixel 6, וכלל עסקת חבילה של מכשיר Pixel לפי בחירה, ביטוח למכשיר, שירות Google One לאחסון בענן, מנוי יו-טיוב פרימיום, מנוי ל-Google Play ואפשרות לשירותי Wi-Fi. התוכניות של Pixel Pass, במחיר שהחל ב-45 דולר, גילמו הנחה יחסית צנועה על חבילת השירותים, והיו זמינות בארצות הברית בלבד. עם זאת, נראה שהתוכנית לא המריאה, ובדף תמיכה ייעודי שפרסמה, מאשרת גוגל שהמינוי ל-Pixel Pass הופסק החל מה-29 באוגוסט 2023, ומציינת כי הסיבה היא, ש"אנו מתמקדים בהצעת התמורה הטובה ביותר של מוצרי החומרה שלנו, תוך מתן גמישות למשתמשים לרכוש את השירותים המועדפים עליהם. מעתה והלאה, נמשיך להעריך הצעות על סמך משוב לקוחות תוך מתן דרכים שונות עבורם לגשת למיטב של גוגל". המשמעות היא שלא ניתן עוד לרכוש טלפון חדש באמצעות חבילת Pixel Pass, אבל המנויים הפעילים יימשכו לקבל את השירותים כרגיל עד תום המנוי שלהם. עוד דווח, כי גוגל מציעה זיכוי של 100 דולר ב-Google Store ללקוחות Pixel Pass פעילים: "כאות תודה על שהיית מנוי, אנו מוסיפים זיכוי של 100 דולר לחשבונך ב-Google Store. זה טוב לשנתיים וניתן להשתמש בו בכל רכישה ב-Google Store…"

הנה חלפה לה עוד "שנת אפל", וב-12 בספטמבר תציג ענקית התפוח את סדרת iPhone 15 החדשה שלה, לצד סידרת ה-Apple Watch החדשה. לפי ההזמנה, האירוע יתקיים, כרגיל, בתיאטרון סטיב ג'ובס במטה החברה בקופרטינו וישודר בזמן אמת באתר החברה לכל מי שירצו לצפות בו. בהתבסס על התזמונים של החברה לאורך השנים, ה-iPhone מגיע למדפי החנויות ביום שישי בשבוע שלאחר אירוע ההכרזה, כך שדי בטוח לשער שהוא יוצע להזמנה מוקדמת ביום שישי ה-15 בספטמבר, ושבוע לאחר מכן, ב-22 בספטמבר, הוא יגיע לחנויות. אז זהו. הספירה לאחור החלה, ובעוד כשבועיים נוכל לראות מה מכל השמועות מתאמת.

לפני שנים בודדות עוררו פיטוריה של ד"ר טימניט גברו, חוקרת בינה מלאכותית מגוגל, סערה בעולם הטכנולוגיה. מחקרה של ד"ר גברו ומספר עמיתיה נחסם לפרסום על ידי החברה. המחקר הביא ביקורת על אחד המודלים של בינה מלאכותי, בו נעשה שימוש במנועי תרגום אוטומטי, תמלול אוטומטי ועוד. כותבי המאמר העלו מספר נקודות בהן: הטיות בנתונים על בסיסם נבנה המודל, שעלולות להביא לאפליה או פגיעה באוכלוסייה מסוימת; פגיעה אפשרית באיכות הסביבה, כתוצאה מצורך מוגבר בחשמל להרצת המודל ועיבוד נתוני עתק; אפשרות ליצור על בסיס המודל טקסטים בצורה מלאכותית למניפולציות בדעת ציבור, דרך תקשורת ורשתות חברתיות. מקרה זה יצר הד תקשורתי והציף שאלות נוספות שקשורות לאתיקה של בינה מלאכותית. מערכות בינה מלאכותית עשויות להקצין פערים בחברה. כיוון שמערכות תבוניות תלויות במידה רבה במידע שמוזן להן, המערכות עלולות ללמוד את פערי השוויון שקיימים בחברה וזה יבוא לידי ביטוי בתפקוד המערכות. יתרה מכך, מקרה זה המחיש כיצד השאלות האתיות של השימוש של בינה מלאכותית הפכו להיות מנושא שמעסיק את המהנדסים לנושא שנמצא בליבו של הדיון הציבורי. נדרש קוד אתי – לצד הקוד הקלאסי להפעלת המערכות אם עד כה החלטות הנוגעות לאתיקה של בינה מלאכותית התקבלו על ידי אנשים או גופים בהתאם להשקפת עולמם, הרי שכעת ברור מאליו שנדרשת התייחסות חברתית מקיפה הרבה יותר בדמותן של הנחיות או רגולציה. המקרה הקלאסי של רכב אוטונומי שנקלע לסיטואציה אשר בה עליו להחליט האם לפגוע בילד או במבוגר כבר לא יכול להישאר בהתאם לשיקול מוסרי פרסונלי כזה או אחר. מפתחי ה-AI נדרשים להתייחס גם לסוגיות שכאלו, תוך הפעלת שיקולים חברתיים, ולגבש קוד אתי, לצד הקוד הקלאסי להפעלת המערכות. כפי שנוכחנו לראות, מערכות בינה מלאכותית יכולות להקצין פערים בחברה. כיוון שמערכות תבוניות תלויות במידה רבה במידע שמוזן להן, המערכות עלולות ללמוד את פערי השוויון שקיימים בחברה וזה יבוא לידי ביטוי בתפקוד המערכות. אם לדוגמה מנתונים סטטיסטיים עולה שבעלי שיער ג'ינג'י הם טבחים טובים מכל שאר, מערכת תבונית תלמד לזהות את המאפיין ותעשה סינון ראשוני של מועמדים לטבחות. או למשל, אם עד כה אנשים גבוהים היו לקוחות בטוחים יותר בבנק ועמדו בתשלומי הלוואות ללא פיגורים בניגוד לשאר האוכלוסייה, מערכת לדירוג אשראי תלמד זאת ותציע להם הלוואות בתנאים מיטביים. אלא שכאן נשאלת שאלה אתית לא פשוטה: האם על המסעדה והבנק מוטל לפעול בהתאם למקסום רווחיהם או לתת הזדמנות שווה לכולם. לדעתי, אם אנחנו כחברה דואגים לשוויון, עלינו להיות מודעים לעלויות הכרוכות בכך, להסכים להן ולנסח רגולציות בעניין. חייבים קוד אתי לשימוש בה. בינה מלאכותית. צילום: BigStock הצהרת מונטריאול והצעות ה-ACM וה-RSS קיימות יוזמות בעולם לניסוח עקרונות של מערכות תבוניות. הצהרת מונטריאול (2017-18) נבנתה בהנחה שמאחר שבינה מלאכותית תשפיע בסופו של דבר על כל מגזרי החברה, היא דורשת עקרונות שינחו את התפתחותה, כדי להבטיח את עמידתה בערכים אנושיים ובהתקדמות חברתית. ההצהרה כוללת 10 עקרונות, החל מהגנה על פרטיות ועד לייצוג שווה, כאשר כמה עקרונות נוגעים ישירות באחריות ובאתיקה; למשל, עקרון הזהירות קובע כי "כל אדם המעורב בפיתוח AI חייב לנקוט צעדי זהירות על ידי צפייה, ככל האפשר, בתוצאות השליליות של השימוש במערכות תבוניות ובנקיטת הצעדים המתאימים כדי להימנע מהן". ההצהרה מרחיקה לכת מעקרונות אתיים תיאורטיים ומציעה המלצות לביצוע מעבר דיגיטלי אתי, הכולל את כל הרמות השונות של החברה. ב-2018 בארצות הברית, ACM (ר"ת Association for Computing Machinery) הציעה קוד אתי והנחיות לשימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית. יוזמה דומה נערכה על ידי RSS (ר"ת Royal Statistical Society) בבריטניה בשנת 2019, שייצרה מדריך מעשי לשימוש אתי במערכות AI. אין מחלוקת כי בינה מלאכותית עשויה לשפר מאוד את איכות חיינו ולהוביל לשינויים והתפתחויות חסרי תקדים, אלא שאנחנו כחברה אחראים לניסוח עקרונות אתיים שיאפשרו בניית מערכות תבוניות עם "ערכים", ולכן, לצד התפתחות האדירה שלה, יש ליזום כתיבה של קוד אתי שתבטיח כי היא לא תהיה כחרב פיפיות. דווקא עכשיו יש לנו כאנושות הזדמנות לעשות תיקון ולצמצם פערים חברתיים והטיות מלאכותיות ולהוקיע סטיגמות, אפליות ופגיעה ארוכת שנים שכבר אין לה מקום בחיינו. הכותבת היא ראש התוכנית לתואר שני במערכות תבוניות באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב