The headlines that made most buzz on this page
28/09/23 12:11
8.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת פריצה סינית, הפועלת בחסות הממשל, מתכננת לנצל פגיעויות בנתבים על מנת לפרוץ ולרגל אחרי תאגידים בארה"ב וביפן, כך התריעו במשותף אמש (ד') כמה סוכנויות אבטחה.
ההתרעה המשותפת יצאה מ-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, ה-FBI, משטרת יפן, CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, כמו גם מקבילתה היפנית, NISC (ר"ת Japan National Center of Incident Readiness and Strategy for Cybersecurity).
ההתרעה ממליצה לארגונים לבדוק את נתבי האינטרנט בחברות הבנות שלהם, על מנת למזער את הסיכון למתקפה אפשרית מצד חברי הקבוצה, בלאקטק (BlackTech) שמה.
"בלאקטק הוכיחה יכולות לשנות את קושחת הנתבים, בלא שהפעולה תזוהה, וכך לעבור ולפרוץ מחברות-בת בינלאומיות למטות שלהן ביפן ובארה"ב – שהן יעדי המתקפות העיקריים", נכתב.
לפי משטרת יפן, קבוצת ההאקרים מפעילה מתקפות סייבר על ממשלות וחברות ממגזר הטכנולוגיה בארה"ב ובמזרח אסיה – מאז 2010.
ארצות רבות "זכו" בהן. מתקפות סייבר בחסות האקרים שלוחי סין. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock
סין נגד כל השאר?
בשנת 2020, רשויות הביטחון של טאיוואן דיווחו על מתקפות סייבר כנגד כ-6,000 חשבונות אימייל של פקידי ממשל. את המתקפות ערכו שתי קבוצות פריצה סיניות – בלאקטק וקבוצת פריצה אחרת – Taidoor (משחק והלחם מהמילים 'טאיוואן' ו'דלת אחורית' – י"ה). על פי הדיווח, שתי קבוצות ההאקרים פועלות בחסות ובתמיכת המפלגה הקומוניסטית הסינית.
על רקע הגברת המתיחות בין ארה"ב לסין בשלל נושאים, ביניהם – לצד מאבק הסחר – גם הריבונות על טאיוואן, גורמי ביטחון אמריקנים החריפו את הטון באזהרותיהם מפני יכולות התקיפה בסייבר של סין. כך, כריס ריי, ראש ה-FBI, אמר מוקדם יותר החודש כי "לסין יש תוכניות פריצה (בסייבר) גדולות יותר מסך תוכניות התקיפה המצטברות של כל שאר המדינות הגדולות".
בחודש מאי השנה, רשויות אבטחת הסייבר של אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ובריטניה – יחד עם סוכנויות אמריקניות – הנפיקו התרעה חמורה מפני "שחקן איום בסייבר הפועל בחסות המדינה" וכיוונו אל סין.
בחודש שעבר דיווח הוושינגטון פוסט כי יפן, בעלת ברית מרכזית של ארה"ב במזרח אסיה, לצד קוריאה הדרומית, הותקפה על ידי האקרים מצבא סין, שהצליחו להשיג גישה לרשתות המסווגות שלה ב-2020. הפנטגון לא אישר את הדיווח, אולם מסר בתגובה כי הוא "סמוך ובטוח לגבי שיתוף הפעולה המודיעיני עם יפן – למרות הדיווח".
"תקרית קטנה עלולה להפוך למערבולת בדעת קהל"
צ'ן יקסינג, השר לביטחון לאומי של סין.
בסמיכות זמנים, שלא ממש ברור האם היא מקרית או מתואמת, צ'ן יקסינג, השר לביטחון לאומי של סין, כתב מאמר, בו דרג את הסיכונים הדיגיטליים שמדינתו מתמודדת עמם. את אירועי אבטחת הרשת הוא דרג כאיום הממשי ביותר לפגיעה ברשת האינטרנט הסינית, Chinternet – הן מבחינת היקף המתקפות והן מבחינת הפצת חדשות כזב.
המאמר הופיע ב-China Cyberspace, הביטאון הרשמי של הרגולטור הסיני לעולם הסייבר. המגזין נתפש כחשוב ומשפיע במיוחד – בשנה שעברה הוא פרסם כתבת שער, אותה כתב אילון מאסק.
המאמר החדש מהדהד את מחשבותיו של שליט סין, שי ג'ינפינג, על כוחם של הרשת והסייבר, וההכרה בתפקיד המרכזי של האינטרנט כמעט בכל ההיבטים של החיים המודרניים, כמו גם בצורך בדור הבא של הגנת סייבר וממשל אבטחה.
"האינטרנט", כתב השר צ'ן, "הפך יותר ויותר למקור, למפעיל ולמגבר של סיכונים שונים. תקרית קטנה עלולה להפוך למערבולת בדעת קהל. ישנן שמועות שעלולות להפוך בקלות מ'סערה בכוס תה' ל'טורנדו' בעולם הממשי".
הוא טען במאמר כי בסין מתמודדת מול שורה של אתגרים טכנולוגיים, כאשר יריבותיה מנסות לנגח בה באמצעות שלל מיזמים, הכוללים מילים ומונחים "מכובסים", כגון "מעגלים קטנים", "רשת נקיה" ו"ברית שבבים" – שהם בעצם מסך המסתיר את המאבק הכלכלי שהמערב מפעיל נגד סין.
28/09/23 09:25
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מחקר של אוניברסיטת סטנפורד קבע לאחרונה, כי בוגרי מינהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב הם המובילים במקום הראשון באוניברסיטאות מחוץ לארה"ב בהצמחת יוניקורנים שהוקמו על ידי יזמים בוגרי מינהל עסקים, עם 17 יוניקורנים. במקום השני – בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת INSEAD בכמה ערים בעולם עם 10 יוניקורנים, ובית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד באנגליה עם 9 יוניקורנים, במקום השלישי.
בנוסף, הדירוג הבינלאומי של Pitchbook לשנת 2023 שהתפרסם לאחרונה, ממצב את תוכנית ה-MBA – התואר השני במינהל עסקים של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, במקום ה 13 מבין תוכניות ה-MBA המובילות בעולם בהצמחת יזמים, לפי היקף ההון שהבוגרים שלהן גייסו למיזמים שלהם מקרנות הון סיכון – שעומד על 8.2 מיליארד דולר שגויסו על ידי 334 יזמים בוגרי MBA ב-316 חברות.
בראש דירוג תוכניות ה-MBA מובילות התוכניות בבתי הספר למינהל עסקים של אוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד ופנסילבניה, כאשר תכנית ה-MBA באוניברסיטת תל אביב מקדימה בדירוג בתי ספר למינהל עסקים באוניברסיטאות מובילות, כגון יל, דיוק, אוקספורד, קורנל ועוד.
לדברי פרופ' דן עמירם, דיקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב "הדירוג היוקרתי של Pitchbook, המצטרף למדד היוקרתי של סטנפורד, הם נדבכים חשובים נוספים, המלמדים על הישגים פורצי דרך של בוגרי ובוגרות מינהל עסקים ותוכנית ה-MBA שלנו, והשתלבותם בחזית ההיי-טק בישראל ובעולם. אנו בהחלט גאים על כך ועל מיקומנו בין האוניברסיטאות המובילות בעולם, ובהישגים של בוגירנו בהובלה של הקמת היוניקרונים, המצביעה על עשייה גלובלית בקנה מידה משמעותי. יש לנו הזכות לקחת חלק בתהליך הלימוד האקדמי והקניית הידע והכלים בלימודי מינהל עסקים, השמים דגש על חדשנות ויזמות ומסייעים למנהלים ליישם זאת בהשגת מטרותיהם".
דירוג מעניין נוסף של Pitchbook מתייחס למספרן של בוגרות יזמיות שגייסו למיזמים שלהן הון מקרנות הון סיכון. תוכנית ה-MBA של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום ה-14 מבין תוכניות ה-MBA המובילות בעולם בהצמחת בוגרות יזמיות, שגייסו למיזמים שלהן הון מקרנות הון סיכון, העומד על 897 מיליון דולר, שגויסו על ידי 30 יזמיות בוגרות MBA ב-30 חברות. וגם כאן התוכנית היא השלישית מבין התוכניות מחוץ לארה"ב, לאחר בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת INSEAD ולונדון ביזנס סקול.
בנוסף, הדירוג מתייחס גם לכך, שאוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום השביעי מבין האוניברסיטאות המובילות בעולם בהצמחת יזמים בוגרי תואר ראשון, על פי היקף ההון שגייסו מקרנות הון סיכון, וראשונה מחוץ לארה"ב.
28/09/23 09:54
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: לירון מימון, מובילת צוות Biz Ops באינקרדיבילד (Incredibuild).
תפקידים קודמים: את דריסת הרגל שלי בעולם ההיי-טק התחלתי כקניינית בחסרת פריסקייל סמיקונדקטורס. לאחר מכן עברתי לעסוק בניהול קבלני משנה בחברת ורינט. המשרה אפשרה לי להכיר את עולם הייצור והרכיבים וכן לנהל יצרנים בארץ ובחו"ל. בהמשך עברתי לעבוד בחברת צ'ק פוינט, שם המשכתי לעסוק בניהול קבלני משנה ופלאנינג בהיקפי ייצור גבוהים ומאתגרים יותר. לאחר מכן עבדתי בחברת סרגון בתפקיד מנהלת פרויקטים תפעוליים. בשנה וחצי האחרונות אני עובדת בחברת אינקרדיבילד שם התחלתי כמנהל Biz Ops, וכיום אני מנהלת צוות.
השכלה ושירות צבאי: שירתתי כסמלת מבצעים ביחידת תיאום ביטחוני עם הרשות הפלסטינית. יש לי תואר ראשון בבלשנות צרפתית ומזרח אסיה באוניברסיטת ת"א.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגי
את השכלתי רכשתי בעקבות התשוקה שלי לעסוק בתקשורת בין תרבותית, אך מאז ומתמיד טכנולוגיה סקרנה אותי.
המשרה הראשונה שלי בהיי-טק, נראה שבמזל, אפשרה לי לשלב את שני התחומים הללו וחשפה אותי לעולם הטכנולוגי, ומיד הבנתי שזהו מקומי.
קיבלתי הזדמנות שחשפה אותי לעולמות חדשים, והמשך הקריירה אפשר לי להיחשף גם לענף ההיי-טק על כל רבדיו: פיתוח, ייצור, תכנון, ניהול פרויקטים ועוד.
מתחילת הדרך ועד היום אני מרגישה גאווה גדולה להיות גורם משפיע בתעשייה משגשגת וחדשנית, המורכבת ממנעד רחב של אנשים מוכשרים ויצירתיים.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?
ברמה האישית אני מרגישה שהיחס שקיבלתי לאורך הקריירה היה שווה בין שווים ללא התייחסות להיותי אישה. התמודדתי בהצלחה על תפקידים מול מועמדים גברים ומעולם לא חשתי מהסביבה הגברית ניסיונות "להנמיך" אותי בשל היותי אישה. אני מייחסת זאת גם למזל שהיה לי להשתלב בחברות שאינן מתייחסות לנושא המגדרי ומתייחסות בצורה שווה לכל עובד ועובדת. במהלך הקריירה שלי אף גויסתי לתפקיד כשאני בחודש השלישי להריוני, והכל ביודעין כמובן.
כמו כן, החברה שבה אני עובדת היום מעסיקה נשים מכל המגזרים, בין היתר חרדיות, דרוזיות וערביות, ובראש החברה עומדת המנכ"לית, תמי מזאל שחר, ולצידה הנהלה שמורכבת מרוב נשי – כ-75%.
נושא קידום הנשים בחברה בא לידי ביטוי לא רק במילים וסיסמאות, אלא בעשייה אקטיבית ויזומה. אחת היוזמות המשמעותיות והמעוררות גאווה כעובדת וכאימא היא סדרת ספרי ילדים (שלושה ספרים עד כה, חינמיים להורדה) שהוציאה החברה, שכל מהותם היא לחשוף את הילדות והילדים, דור העתיד שלנו, למקצועות השונים בהיי-טק ולהזדמנויות הרבות שעומדות בפניהן. הן רק צריכות לחלום ולרצות.
כפי שציינתי, היה לי עד היום הרבה מזל כנראה. אך לצערי, כשעושים זום אאוט ומסתכלים על התעשיה מגבוה, עדיין רואים שרוב המשרות הבכירות מאוישות על ידי גברים, ומדי יום מתפרסמים לא מעט מחקרים ומדדים, המשקפים פערי שכר בין נשים לגברים, כך שהמצב במציאות רחוק עדיין מלהיות שוויוני. נעשתה כאן דרך, אבל הדרך היא עוד ארוכה ויש לאן לשאוף…
האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית על רקע היותך אישה?
לשמחתי הרבה, לא חוויתי באופן אישי אפליה, אבל כן שמעתי על סיפורים וחוויות של נשים מהתעשייה. זה דבר שקורה, וחשוב שנהיה שם האחת בשביל השנייה, לשמור, לחזק ולקדם.
28/09/23 10:19
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מוצרים מבוססי דאטה הפכו בשנים האחרונות לבעלי חשיבות גבוהה במיוחד בנוף הדיגיטלי המתפתח. הם מאפשרים לארגונים לרתום את הפוטנציאל העצום של הנתונים שלהם כדי לקבל החלטות מושכלות, לחשוף תובנות ולהניע יוזמות אסטרטגיות וחדשנות. בענף הביו-פארמה, בתהליכי פיתוח התרופות, המחקר הרפואי ושיווק התרופות, מוצרי דאטה זוכים למשנה חשיבות, מאחר שהם מאפשרים לעבד מסות גדולות של מידע רפואי באופן אתי ואנונימי ולהאיץ את הגעתם של טיפולים ותרופות לרווחת החולים.
תפקידם של מנהלי המוצר בפרויקטים לפיתוח פתרונות דאטה הוא רב-תחומי וכולל חשיבה אסטרטגית, מיומנויות תקשורת והבנה טכנית. הם אחראים לא רק על האספקטים הקלאסיים של ניהול מוצר, הכוללים ניהול הממשקים החיצוניים עם לקוחות ומשתמשי קצה וניהול מפת הדרכים, כפי שבא לידי ביטוי במרבית פרויקטי התוכנה, אלא גם על אספקטים שכוללים את ניהול הדליברי, מעקב צמוד על איכות הדאטה וקידום הדרישות האופרטיביות של המוצר.
לטובת שימת דגש על האספקטים האופרטיביים, מנהלי המוצר נדרשים להיכרות טובה עם פתרונות ענן, כלים להטמעת אוטומציה בשלבי בנייה והתקנת המוצר, כלי ניטור ביצועים וניטור עלויות. עניין זה אף דורש שילוב של צוותי האופרציה בצוות המוצר כבר בשלבים מוקדמים. זאת על מנת ששיקולים אלו יילקחו בחשבון בשלב הפיתוח ותינתן פלטפורמה לתקשורת רציפה וישירה בין מנהלי המוצר, הפיתוח והאופרציה.
בחברות גלובליות רבות, מנהלי המוצר לעיתים קרובות אינם ממוקמים במטה הפיתוח המקומי, אלא במדינה אחרת, דבר שמייצר אתגרים נוספים, כגון שפה, תרבות ואזורי זמן שונים. ראשית, הגישה ההוליסטית של ניהול מוצר דאטה דורשת קרבה הדוקה לקבוצת הפיתוח, שיתוף פעולה עם מדעני נתונים ופונקציות נוספות בארגון, וכן היכרות מעמיקה עם הפתרונות הטכנולוגיים שעליהם מבוסס המוצר. מנהלי מוצר נדרשים ליצור פלטפורמה שתאפשר תקשורת רציפה בין כולם ומתן מענה מהיר.
"מנהלי מוצר בפרויקטים לפיתוח פתרונות דאטה אחראים לא רק על האספקטים הקלאסיים של ניהול מוצר, הכוללים ניהול הממשקים החיצוניים עם לקוחות ומשתמשי קצה וניהול מפת הדרכים, כפי שבא לידי ביטוי במרבית פרויקטי התוכנה, אלא גם על אספקטים שכוללים את ניהול הדליברי, מעקב צמוד על איכות הדאטה וקידום הדרישות האופרטיביות של המוצר"
מאחר שמוצרי דאטה לרוב מושתתים על פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ומורכבים, הדבר מקשה על מנהלי המוצר להבין מרחוק התנהגויות מוצר מסוימות ומשמעויות של תוספות חדשות למוצר מבלי להכיר לעומק את הפתרונות הטכנולוגיים ויחסי התלות ביניהם. יתרה מכך, מוצרי דאטה תלויים באופן מהותי באיכות הדאטה ונכונותה. לאיכות הדאטה אספקטים רבים: דיוק, שלמות, עקביות, עדכניות. כל אלו דורשים התייחסות ברבדים שונים – אפיון המוצר, אפיון הבדיקות, ניטור הדאטה והתראות מתאימות במידת הצורך.
יתרה מכך, מנהלי המוצר נדרשים להתמודד עם אילוצים הקשורים לאבטחת המידע, שמירה על פרטיות ועמידה ברגולציות רלוונטיות. הללו מחייבים אותם לבסס שיטות עבודה הדוקות והטמעה של ניטור ובקרת איכות רציפה, שמבוססת על היכרות מעמיקה עם נקודות התורפה של המוצר.
לכך ניתן להוסיף גם את האלמנט הכלכלי. ללא מעקב צמוד, העלויות של מוצרי ביג דאטה עלולים להתנפח לממדים לא רצויים, ומהר מאוד. שליטה לקויה בעלויות עלולה להתרחש כתוצאה מדיזיין לא אופטימלי או אפילו מבדיקות שלא תוכננו בצורה נכונה ויעילה. לכן, מנהלי המוצר חייבים להכיר את כל מרכיבי העלות השונים ולקחת זאת בחשבון בכל שלב במחזור החיים של המוצר.
יתרון משמעותי למנהלי מוצר העובדים בסמיכות פיזית לקבוצות הפיתוח והאופרציה
למנהלי מוצר העובדים בסמיכות פיזית לקבוצות הפיתוח והאופרציה יש יתרון משמעותי, שכן הקרבה מאפשרת להם שיתוף פעולה צמוד, שמבטיח תאימות בין החזון של המוצר ותוכניות העבודה לבין ישימות הפתרונות וההשקעה הנדרשת. בנוסף, הדבר מצמצם את הסיכוי לאי הבנות בתהליך הפיתוח ומאפשר לבנות פתרונות בצורה נכונה מהפעם הראשונה.
מנהלי מוצר מקומיים שהם גם בעלי רקע טכנולוגי זוכים ליתרון נוסף, שכן הם יכולים למנף את הכישורים והיכולות שלהם על מנת להכיר לעומק ולתפעל בעצמם את הפתרונות המורכבים עליהם מבוססים מוצרי הדאטה. הם יכולים לפתח שפה משותפת עם קבוצת הפיתוח ויש להם בסיס טוב יותר להבנת האתגרים הטכנולוגיים והאילוצים. כתוצאה מכך הם יכולים לקחת חלק בקבלת החלטות מושכלת בבחירת הפתרונות האופטימליים.
מנהל מוצר המשלב בין רקע טכנולוגי לקרבה פיזית יכול להסיר חסמים רבים, ולא רק לעצב את החזון של המוצר, אלא להוציא אותו לפועל בצורה אופטימלית. בתפיסה זו של ניהול מוצר ב-360 מעלות, מנהלי המוצר זוכים לראייה הוליסטית על כל האספקטים השונים של המוצר, לתקשורת רציפה ושוטפת עם כל הפונקציות הרלוונטיות וליכולת ניתוח משמעויות גבוהה מאוד. כתוצאה מכך, מתאפשר ניהול פרודוקטיבי יותר, ממוקד יותר ויכולת לדלבר בצורה מהירה יותר. בהיבט זה, למנהלי מוצר ישראלים יש יתרון משמעותי, כאשר הם פועלים במטות המקומיים של חברות גלובליות.
הכותבת היא מנהלת מוצר בכירה ב-ויווה קרוסיקס (Veeva Crossix).
28/09/23 11:52
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הצוות הבינמשרדי למוגנות ילדים ברשת בהובלת משרד התקשורת פרסם היום (ה') "קול קורא" למציאת פתרונות טכנולוגיים להגנה על ילדים במכשירי הסלולר – זאת עד לא יאוחר מתאריך 19/10/23. הצוות הבינמשרדי הוקם על ידי שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, בחודש יולי האחרון, כדי לבחון פתרונות אסדרתיים וטכנולוגיים לשיפור המוגנות של ילדים ברשת בכלל, ותוך שימוש במכשירי […]
28/09/23 13:34
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מטא השיקה אמש (ד'), בכנס Connect שלה, שלל חידושים בתחומי הבינה המלאכותית, והמציאות המדומה, המעורבת והמדומה. גולת הכותרת של הכנס, שנערך בסן פרנסיסקו, הייתה קסדת המציאות המעורבת Quest 3, שלדבריה, היא הראשונה מסוגה לקהל הצרכני.
Quest 3 היא גלגול משודרג של Quest 2, ומעבירה את משפחת הקסדות האלה מהמציאות הווירטואלית אל עבר המציאות המעורבת. בקסדת Quest 3 אפשר יהיה לשחק במשחקים אימרסיביים או לשלב אלמנטים וירטואליים בסביבה הפיזית שלהם כדי לשנות אותה. כמו כן, ניתן יהיה לנגן בפסנתר וירטואלי על גבי שולחן הקפה, ולהתאמן לצד מאמן וירטואלי.
קסדת Quest 3 היא בעלת כוח עיבוד גדול יותר, רזולוציה מוגברת, אופטיקה חדשנית ומרכזי שליטה שעוצבו מחדש. היא כוללת יותר מצלמות צבעוניות ואביזרים חדשים. במטא מכנים אותה "הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של החברה עד כה".
במכשיר ספריית כותרי מציאות וירטואלית ומעורבת, עם מעל 100 יישומים חדשים שיגיעו ל-Quest 3 עד סוף השנה. יותר ממחצית מהאפליקציות הללו הן חדשות לגמרי, לצד שדרוגים ותכונות MR שיתווספו למעל 50 אפליקציות שכבר זמינות בחנות Meta Quest. כמו כן, Quest 3 תואמת לכל הספרייה של Quest 2, שכוללת יותר מ-500 משחקים ואפליקציות, לרבות צפייה בהופעות ובמשחקי ספורט, ומגוון של אימונים. בנוסף, בסוף החודש תושקד קסדת Meta Quest for Business – לשימוש לקוחות עסקיים וארגונים, שתכלול גם יכולות של ניהול משתמשים ומכשירים.
שימושים חדשים ב-AI באפליקציות של מטא
בין החידושים שמטא הציגה אמש ניתן למצוא גם מדבקות AI. הכוונה היא ליכולות בינה מלאכותית חדשות שהחברה שחררה, שיאפשרו ליצור בקלות מדבקות (סטיקרים) בהתאמה אישית. באמצעות טכנולוגיות המבוססות על Llama 2 ו-Emu – המודל של מטא ליצירת תמונות, כלי הבינה המלאכותית החדש יוכל לייצר שורה של מדבקות בתוך שניות, על בסיס פקודות טקסט שאנשים יספקו. כלי זה יושק בחודש הבא באינסטגרם, מסנג'ר, ווטסאפ ובסטוריז בפייסבוק – בתחילה בקרב משתמשים נבחרים, בשפה האנגלית.
עוד יכולת שהוצגה היא עריכה ועיצוב מחדש של תמונות בעזרת AI, כולל יצירת תמונות חדשות יחד עם חברים. זאת, באמצעות שני כלים חדשים שיגיעו בקרוב לאינסטגרם: Restyle ו-Backdrop.
ה-Restyle יאפשר לאנשים לדמיין ולעצב מחדש את התמונות שלהם באמצעות תיאור הסגנון הרצוי ויישומו על התמונה הקיימת. כך, למשל, אפשר יהיה להנחות את אינסטגרם לשנות את התמונה לסגנון של "צבעי מים", או לתת פקודה מפורטת יותר, כמו: "קולאז' ממגזינים ועיתונים, קצוות קרועים" – כדי לתאר את המראה והתחושה החדשים של התמונה.
בעזרת ה-Backdrop, אפשר יהיה לשנות את הסצנה או הרקע של התמונה, באמצעות פקודות טקסט כמו "מקם אותי מול הזוהר הצפוני" או "הקף אותי בכלכלבים".
מטא תסמן כל תמונה שנוצרה בעזרת הכלים הללו, ותציין שהיא נוצרה תוך שימוש ב-AI, במטרה להפחית את הסיכוי שאנשים יחשבו בשוגג שהתוכן נוצר בידי אדם.
מייד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הציג באירוע גם את העוזר האישי החדש, Meta AI. הוא זמין בווטסאפ, במסנג'ר, באינסטגרם, ובקרוב גם במשקפיים החכמים של ריי-באן וב-Quest 3. ניתן לדבר אתו בצ'טים מבוססי טקסט, והתוצאות שהוא יציג הן פרי שיתוף פעולה של החברה עם מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט. כך, למשל, Meta AI יוכל להציע לחברים שנמצאים בצ'ט קבוצתי מסלולי טיול רגליים שונים, כך שהם יוכלו לקבל החלטה באיזה מסלול לבחור. בנוסף, Meta AI יוכל לעזור להנציח ולזכור את האירוע לאחר מכן: ניתן להקליד "@MetaAI /imagine" ולאחר מכן פקודת טקסט, וכך ליצור תג כמזכרת, שישמש את משתתפי הצ'ט.
צ'ט ה-AI החדש של מטא. צילום: יח"צ
בנוסף, צוקרברג הציג שורה של סוכני AI שמספקים לא רק שאלות ותשובות, אלא גם דעות, הבנה מעמיקה בתחומי עניין מסוימים וחוויית התקשרות מהנה. מטא חברה לצורך כך לדמויות מובילות ולמשפיענים בולטים, על מנת שיגלמו דמויות מבוססות AI, בעלות הבנה בעולמות תוכן שונים, שניתן יהיה לנהל איתן שיחות מעמיקות יותר (בהשוואה ל-Meta AI) באינסטגרם, בווטסאפ ובמסנג'ר. בין אותן דמויות נמצאים שחקן הפוטבול טום בריידי, שחקן ה-NBA כריס פול, יוצר התוכן מיסטר ביסט, וגם פריס הילטון והראפר סנופ דוג.
גרסת הבטה של כלי זה הושקה אמש בארצות הברית. בעתיד, מטא אמורה להודיע על דמויות נוספות, בעלות תחומי עניין ועולמות תוכן נוספים.
כמו כן, החברה הודיעה על כלי בינה מלאכותית שיושקו בעתיד, בהם סטודיו AI, לטובת יצירת פלטפורמות וכלי הבינה המלאכותית של החברה; בינה מלאכותית ליוצרים ולעסקים, על מנת שיוכלו ליצור כלי AI שמשקפים את ערכי וצרכי המותג שלהם, ולשפר את חוויות השירות של לקוחותיהם; ו-"ארגז חול", שיאפשר לכל אחד להתנסות ביצירת בינה מלאכותית משלו.
הדור הבא של המשקפיים החכמים מבית ריי-באן ומטא. צילום: יח"צ
המשקפיים החכמים של ריי-באן ומטא
הכרזה נוספת של מטא מהכנס אמש היא על המשקפיים החכמים שלה ושל ריי-באן – הדור הבא של משקפי ה-Ray-Ban Stories, שהוצגו בפעם הראשונה ב-2021. מדובר בעיצוב מחודש של המשקפיים, שכולל שיפור של כל תכונות הליבה של הדור הראשון ותוספת של יכולות AI חדשות, שלדבריה טרם נראו במשקפיים חכמים. במסגרת זו, היא הציגה עוזר AI אישי ראשון למשקפיים חכמים, שיאפשר לאנשים לבקש תשובות לשאלות, לקבל הצעות תוך כדי תנועה, ולבצע פעולות באמצעות פקודות קוליות בלבד; ושיפור משמעותי של יכולות האודיו, ובכלל זה רמקולים חדשים, עוצמת קול מקסימלית גבוהה יותר ב-50% בהשוואה לדור הראשון, ואיכויות האזנה משוכללות עבור שיחות, מוזיקה ופודקאסטים – גם בסביבה רועשת. יצוין כי בנוסף לאפשרות לתעד את נקודת המבט האישית דרך המשקפיים והעלאת תמונות וסרטונים לפייסבוק ולאינסטגרם, הדור החדש יאפשר לאנשים גם להעלות שידורי לייב ישירות לשתי פלטפורמות אלה.
המשקפיים החדשים כוללים מצלמת 12 מגה פיקסל ומארז טעינה המאפשר עד שמונה הטענות של המכשיר (36 שעות שימוש).
28/09/23 13:48
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"ל ומייסד מטא, מארק צוקרברג, ואשתו פריסילה צ'אן, שואפים לתקן לטובה את העולם. בני הזוג הכריזו באחרונה כי יפעלו למען האנושות ויצאו בהבטחה מרחיקת לכת למגר את "כל המחלות" עד שנת 2100.
צוקרברג ופריסילה צ'אן, שהיא רופאת ילדים במקצועה, הכריזו, כאמור, שבכוונתם לסייע במיגור מוחלט של מחלות אנושיות בתוך 77 שנים בלבד, ולעשות זאת באמצעות הקרן שלהם, יוזמת צ'אן צוקרברג (CZI – The Chan Zuckerberg Initiative).
"אנו מאמינים שעד סוף המאה נוכל לרפא, למנוע או לנהל את כל המחלות", צוטטה צ'אן בהצהרה. "אנחנו משקיעים במדע בסיסי, בטכנולוגיות חדשות ובשותפויות כדי להאיץ את קצב ההתקדמות (של המאבק בחולי – ג"פ)", הוסיפה ואמרה.
"אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו אף אחד לא מת ממחלה הניתנת למניעה", אמר צוקרברג בנוגע ליוזמה ושאיפותיה. הוא הוסיף שבני הזוג "מאמינים שלכל אחד צריכה להיות גישה לשירותי בריאות איכותיים, ללא קשר למקום מגורים או כמה כסף יש לו".
אז איך ימגרו הצוקרברגים מחלות אנושיות בתוך 77 שנים?
CZI הוא ארגון פילנתרופי שנוסד בשנת 2015 על ידי צוקרברג וצ'אן. הארגון התחייב לתרום שלושה מיליארד דולר במשך 10 שנים כדי לתמוך במחקר מדעי ובחינוך.
אחת המטרות העיקריות של היוזמה הפילנתרופית היא לפתח טכנולוגיות חדשות, כדי לעזור למדענים להבין טוב יותר מחלות ולטפל בהן. לדוגמה, CZI מממנת פיתוח של סוג חדש של מיקרוסקופ, Super-resolution light microscopy, שיכול לצלם תאים ברזולוציה גבוהה בהרבה ממיקרוסקופים מסורתיים. המצאה זו, לפי הטענות, יכולה לאפשר למדענים לראות כיצד מחלות מתפתחות ברמה התאית ובתגובה לפתח טיפולים ממוקדים יותר נגדן.
CZI משקיעה גם במחקר מדעי בסיסי. לדוגמה, CZI מממנת מחקר על מערכת החיסון האנושית, וכיצד ניתן לרתום אותה למלחמה במחלות בכלל ובמגיפות בפרט. היוזמה מממנת גם מחקר על גנים וטכנולוגיות חדשות אחרות שיכולות לשמש לטיפול במחלות. בינה מלאכותית יוצרת בשירות היוזמה והרפואה
מוקדם יותר החודש, הוכרז כי יוזמת צ'אן צוקרברג בתחום המדע תבנה GPU Cluster – מערכת מחשוב מתקדמת המופעלת על ידי יחידות עיבוד גרפיות בכל צומת – לצורך ניצול יכולות AI. המעכת תשמש כמודל של מערכות תאים. הפיתוח החדש יהיה, לדברי היוזמה, "אחת ממערכות המחשוב בעלות הביצועים הגבוהים ביותר למחקר מדעי החיים ללא מטרות רווח בעולם".
עניין השימוש בבינה המלאכותית היוצרת הוזכר בהרחבה גם בהודעת היוזמה הנוכחית לתקשורת. על פי מה שנכתב, המטרה של CZI היא להעניק לחוקרים גישה ל-GenAI כדי לחקור תאים בריאים וחולים. שימוש במודלים חזויים של תאים אנושיים יכול לעזור למדענים להבין טוב יותר כיצד הגוף מגיב למחלות או תרופות חדשות, כך לדברי היוזמה, שהוסיפה כי הדבר דומה להפעלת "תא וירטואלי" באמצעות סימולציות שונות, כדי לראות מה יכול לקרות. "מודלים של AI יכולים לחזות כיצד תא חיסון מגיב לזיהום, מה קורה ברמה התאית כאשר ילד נולד עם מחלה נדירה, או אפילו כיצד גופו של מטופל יגיב לתרופה חדשה", הרחיבה ואמרה פריסילה צ'אן. "אנו מקווים שהמאמץ המשותף הזה יפיק תובנות חדשות לגבי המאפיינים הבסיסיים של התאים שלנו", הוסיפה.
בנוסף למימון המחקר, CZI פועלת גם להנגיש את הידע המדעי לציבור. לדוגמה, היוזמה יצרה אתר בשם Biohub, המספק למדענים גישה פתוחה לכלים ומשאבים. בנוסף, היוזמה פועלת גם לפיתוח תוכניות חינוכיות חדשות ללמד תלמידים על מדע וטכנולוגיה.
התוכניות של CZI למגר מחלות אנושיות עד שנת 2100 הן אולי שאפתניות מדי, אבל ניכר כי לארגון הפילנתרופי יש משאבים ומומחיויות לעשות הבדל, ובהחלט אפשר שבתמיכת CZI, מדענים יכולים להתקדם משמעותית במאבק שלהם במחלות כמו סרטן, אלצהיימר ומחלות לב. עם זאת לא ברור האם לזוג צוקרברג יש גם פתרונות, למשל בתחום התזונה, עבור שפע בני האדם שיחיו על פני הכדור אם אכן החולי האנושי יפסק.
מלינדה וביל גייטס כשעוד היו נשואים, ב-2009. צילום: פליקר
כך או כך, נראה שהצוקרברגים מעוניינים לרשת באופן כזה או אחר את מקומם של ביל ומלינדה גייטס, שכידוע פועלים רבות בנושא בריאות הציבור העולמית כמו גם במתן תרומות למוסדות חינוך ומחקר רפואיים, ונחשבים מגדולי הפילנתרופים בעולם. נקווה רק שהדמיון לא יוליך את מארק ופריסליה באותה דרך, שכן הזוגיות של הגייטסים עלתה על שרטון, והם התגרשו ב-2021, בתוך שפרשיות לא נעימות (למשל קשרי גייטס עם ג'פרי אפשטיין הפדופיל או עם עובדת מיקרוסופט) נחשפו והוזכרו בהקשר לשבר ביחסיהם.
נאחל לצוקרברגים יותר הצלחה בזוגיות, כמו גם במפעל החיים הנדבני.
28/09/23 15:28
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חיובית של שילוב צעירים מהחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק. למרות זאת, השיעור של הערבים בהיי-טק עדיין קטן ועומד על כ-2% בלבד. מרביתם עדיין משתלבים בתחומי הבריאות הדיגיטלית, המסחר האלקטרוני והפודטק, ואילו חברות הסייבר נותרו מועדון סגור בפניהם. הסייבר יכול להיות שובר אי-השוויון בשילוב צעירים ערבים בהיי-טק הישראלי", כך אמר עלי זינאתי, מייסד ומנכ"ל סייבר גיין סנטר (Cyber Gain Center), מרכז להכשרות וקורסים בתחום, שמתמקד בהכשרות בחברה הערבית וממוקם באבו סנאן שבגליל המערבי.
מרכז ההדרכה העביר קורס, ראשון מסוגו לדברי זינאתי, לתלמידי בתי ספר בחטיבות הביניים בחברה הערבית באזור הצפון. "הקורס פועל בשיתוף רשות החדשנות, והוא נועד לשנות את המציאות שתיארתי ולהקנות ידע והיכרות עם מקצועות הסייבר, כמו גם של אפשרויות התעסוקה הקיימות בתחום. זאת, במטרה לעודד כבר בשלב מוקדם את בני הנוער מהחברה הערבית להשתלב בהמשך בתעשיית הסייבר בישראל", אמר.
"לאור ההצלחה, אנחנו בוחנים להרחיב את התוכנית"
"לקורס שתי מטרות עיקריות: הראשונה, ההדרכות שלנו, שהותאמו במיוחד לבני הנוער, אפשרו הבנה ומודעות רבה יותר בקרב בתלמידים בנוגע לסכנות בגלישה ברשת – במיוחד לאור השעות הרבות שהם מבלים מול המחשב והסמארטפון. התלמידים הכירו מושגי יסוד באבטחת מידע, סוגי מתקפות ודרכי התגוננות, וכלים ראשונים בפיתוח קוד אבטחה. המטרה השנייה הייתה ליצור רצון ולעודד את הסקרנות בקרב התלמידים להמשיך ללימודי מדעי המחשב ולהשתלב בעתיד בתחומי הסייבר", ציין זינאתי.
בשלב הראשון, הסביר, התוכנית פעלה ב-10 בתי ספר במגזר הערבי, בין היתר בישובים מראר (או מע'אר, בכתיב התקני – י"ה), אבו סנאן, ירכא וראמה. "לאור הצלחת ההכשרה והתגובות שקיבלנו, מהתלמידים וגם מהמורים, אנחנו בוחנים כעת להמשיך את התוכנית גם בערים נוספות במגזר", הוסיף.
מהם החסמים שעומדים בפני הצעירים הערבים להשתלבות בסייבר?
החסמים של צעירים ערבים להשתלב בחברות סייבר, ציין זינאתי, הם מגוונים. "מעבר לחסמים שמקשים על השילוב של צעירים ערבים בהיי-טק, דוגמת פערי שפה ונגישות גיאוגרפית, הרי שמאפייני הסייבר מקשים עוד יותר על השילוב שלהם", אמר. "מרבית חברות הסייבר, ובמיוחד הסטארט-אפים, פועלות בשיטת 'חבר מביא חבר', שמבוססת על רשתות חברתיות מהשירות הצבאי המשותף – ורוב רובם של הערבים לא משרתים בצבא. רוב החברות שואפות לקלוט עובדים בעלי רקע של 'פס הייצור' של היחידות הטכנולוגית בצה"ל ולהעדיף אותם על פני האחרים. התמונה מעט שונה בחברות הבינלאומיות, דוגמת מיקרוסופט או גוגל. מעבר לכך, בקרב הצעירים הערבים קיימת תפיסה שהסיכוי להתקבל לחברות הסייבר הוא ממילא נמוך, ולכן הם יעדיפו מראש להימנע מכישלון. כך, רבים מהם מוותרים על הגשת מועמדות לחברות בתחום ופונים לתחומים טכנולוגיים אחרים, או למסלולי הוראה".
"ניתן לשנות מצב זה ולהביא לכך שנראה יותר צעירים מהחברה הערבית עובדים בחברות סייבר", סיכם זינאתי. "שילוב יותר צעירים מהמגזר הערבי בתעשיית הסייבר חייב להתחיל כבר בשלב מוקדם, בבית הספר. יש להעניק לצעירים הערבים את הכלים והמיומנויות בסייבר, וגם את הביטחון והתחושה שהם מסוגלים. תהליכים אלה חייבים להתקיים בשיתוף פעולה עם התעשייה. חברות הסייבר צריכות לבצע מהלכים שיאפשרו שוויון הזדמנויות גם לצעירים מהחברה הערבית. חשוב ששיתוף הפעולה יתבצע בשילוב תוכניות ממשלתיות, שיעודדו חשיבה חדשנית ויזמית שמתאימה לצרכים ולידע של החברה הערבית. אין ספק שהמגזר הערבי הוא משאב אדיר שלא מנוצל בסייבר. עשרות בוגרים שלנו כבר השתלבו בתפקידים שונים בתחום – וזה הסיפוק הגדול ביותר עבורנו".