בבוקר הארור של ה-7 באוקטובר, לצד הפלישה הקרקעית של מחבלי החמאס, נערכה מתקפת סייבר גדולה נגד גופים בישראל – כך לפי קלאודפלייר. חברת האבטחה, שפועלת להגנה מפני מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), פרסמה כי בבוקר שבו פלשו מחבלי החמאס לשטחי ישראל נערכו מתקפות מניעת שירות מרובות נגד אתרים כחול לבן – של כלי תקשורת ומדיה, חברות תוכנה ואפליקציות לשעת חירום. 12 דקות לאחר שהחלה המתקפה הקרקעית של ארגון הטרור, מערכות קלאודפלייר זיהו וצמצמו את היקף מתקפות ה-DDoS, שכוונו נגד אתרים שמספקים מידע קריטי והתראות לאזרחים על התקפות טילים. המתקפה הראשונית, ציינו חוקרי החברה, הגיעה לשיא של 100 אלף בקשות חיבור (לרשת ארגונית, אתר או אפליקציה) לשנייה (RPS), והיא נמשכה כ-10 דקות. 45 דקות לאחר מכן, התקפה שנייה, גדולה בהרבה, התחוללה, ובשיאה היא הגיעה למיליון בקשות חיבור לשנייה. זו ארכה כשש דקות. התקפות DDoS קטנות נוספות המשיכו לפגוע באתרי אינטרנט בשעות שלאחר מכן. לצד התקפות ה-DDoS, אתרים ואפליקציות סלולר רבים מישראל הפכו למטרות של קבוצות האקטיביסטיות פרו-פלסטיניות שונות. לפי אתר סייבר ניוז, אחת מאותן קבוצות, AnonGhost, ניצלה פגיעות באפליקציית צבע אדום. הניצול אפשר לחבריה ליירט בקשות, לחשוף שרתים וממשקי API, ולשלוח התראות מזויפות לחלק ממשתמשי האפליקציה, כולל הודעה שקרית שלפיה "פצצה גרעינית מגיעה". רוב מתקפות ה-DDoS מפתיחת המלחמה – נגד אתרי עיתונות ומדיה חוקרי קלאודפלייר ציינו שמאז תחילת הלחימה, אתרי עיתונות ומדיה היו היעד העיקרי של מתקפות ה-DDoS האנטי ישראליות, והיוו 56% מכלל המתקפות נגד אתרים מהארץ. החוקרים ציינו כי המהלך דומה לזה שנעשה במלחמת רוסיה-אוקראינה, כאשר אתרי התקשורת באוקראינה עמדו בלב מתקפות הסייבר הרוסיות, כי אלה סיפקו מידע חיוני לאזרחים. עוד ציינו החוקרים כי הענף השני שבו התמקדו ההאקרים נגד ישראל היה תעשיית התוכנה: כמעט 34% מכל מתקפות ה-DDoS כוונו לחברות שכאלה. המגזר השלישי שהותקף באופן מסיבי היה זה הבנקאי, כולל חברות שירותים פיננסיים וביטוח (BFSI). אתרי הממשלה הישראליים הגיעו למקום הרביעי בדירוג.

"הריגול הסיני בסייבר הגיע לממדים שלא ייאמנו, בקנה מידה אפי. יותר מ-20,000 אזרחי בריטניה היוו מטרה למתקפות מסין בסייבר", כך אמר קן מק'קלום, ראש ה-MI5, שירות הביון הבריטי. מק'קלום, העומד בראש הארגון הבריטי המקביל ל-FBI ולשב"כ, אמר את הדברים השבוע במהלך פגישה של ראשי ארגוני הביטחון של ברית "חמש העיניים" (Five Eyes, ר"ת – FVEY) שהתקיימה בקליפורניה. חמש העיניים היא ברית לשיתוף פעולה מודיעיני בין ניו זילנד, ארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה וקנדה. הריגול הסיני בסייבר, הסביר מק'קלום, "נועד להשיג סודות מסחריים וקניין רוחני לטובת ממשלת בייג'ינג. ראינו ואנו רואים קמפיין סייבר מתמשך בקנה מידה אפי למדי. אם אתה עובד היום בחוד החנית של הטכנולוגיה, אז היריבים הגיאו-פוליטיים (של מדינת הלאום שלך, י.ה.) מעוניינים בך – גם אם אתה לא מתעניין בגיאו-פוליטיקה. עסקים במגזר הטכנולוגי בכל סדר גודל, במיוחד חברות קטנות, סטארט-אפים וחוקרים – חשופים יותר מכולם לריגול הסיני בסייבר. עשרות אלפי חברות בבריטניה עלולות להיות חשופות למתקפות סייבר". "הטכנולוגיות המתפתחות, בראשן AI, נמצאות ברגע היסטורי, שבו הן מתחילות לשנות את עולמנו בכמה דרכים די בסיסיות", אמר מק'קלום, "ואנחנו יודעים שמדינות סמכותניות, לא דמוקרטיות, מתמקדות כמו קרן לייזר בהזדמנויות שהטכנולוגיות הללו עשויות להציג עבורן". לפי ראש ה-MI5, "בשנה האחרונה, חשף המודיעין הבריטי יותר מ-20 מקרים שבהם חברות סיניות ניסו להשיג טכנולוגיה רגישה שפותחה בבריטניה. פעילות הריגול השתמשה באמצעים שונים כדי להסתיר את מעורבותה של ממשלת סין, לרבות השקעות פיננסיות". דברי מק'קלום מהדהדים עם דבריו של קווין מנדיה, מנכ"ל מנדיאנט מבית גוגל. מנדיה אמר בסוף השבוע, כי "סין הדיחה את רוסיה והיא כיום האיום החמור ביותר במרחב הקיברנטי. זאת, לאחר ששיפרה את מידת התחכום והגבירה את רמת האגרסיביות של פעולות הסייבר שלה". לדברי מנדיה, "ההאקרים של בייג'ינג החליפו את אלה של מוסקבה ושל ה-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה. סין היא ה-'כלב' המוביל בעולם הסייבר ההתקפי. היא מחדשת יותר מכל מדינה אחרת בתחום… שחקני האיום הסינים עשו כמה פעולות: הם שיפרו את האבטחה התפעולית, שדרגו את ערכות הפריצה ושיפרו את ההכשרה להאקרים שלהם… למען האמת, הסינים הם התוקף היחיד במרחב הווירטואלי". אנליסטים ציינו, כי שירותי הביון של ארצות הברית מזהירים יותר ויותר מפני האיום הנשקף מצידם של ההאקרים הסינים. הערכת האיום המשותפת לקהילת המודיעין האמריקנית ולמשרד לביטחון המולדת הצביעה על סין כעל האיום המוביל במרחב הווירטואלי. בחודש שעבר, אלחנדרו מאיורקס, השר האמריקני לביטחון המולדת, התריע בפני מנהיגי מדינות אמריקה הלטינית שהשקעות בטכנולוגיות חדשות שמגיעות מסין, דוגמת ציוד תקשורת דור 5, עלולות להיות מנוצלות על ידי האקרים סינים לביצוע פעולות ריגול, מודיעין ומתקפה.

החברה שייסד אילון מאסק בשנת 2016, ושנקראת בשם היצירתי The Boring Company, או בקיצור פשוט בורינג, הגיעה לשווי שוק מוערך של שבעה מיליארד דולר, כך על פי דיווח חדש שפורסם לאחרונה על ידי The Information. בורינג, העוסקת בעיקר במנהור שמיועד לתחבורה חכמה ועוקפת עומסי תנועה, השיגה הערכה זו לאחר מכירה אחרונה של מניות שלה שהחזיקו עובדים ומשקיעים, שנמכרו כעת במחיר הגבוה ב-22% מהסכום שלפיו נערך סבב גיוס של החברה רק בשנה שעברה. בורינג הוקמה בידי מאסק – שהוא אולי דמות שנויה במחלוקת אבל שאיש לא חולק על חדשנותו הרבה – כדי לפתח טכנולוגיות חדישות שיסייעו לאנושות להתמודד עם בעיות ועומסי תנועה בעיקר בערים הצפופות. החברה השלימה עד כה שלושה פרויקטים, ביניהם: מנהרה לולאתית שפועלת מתחת למרכז הכנסים של לאס וגאס, המשמשת כלי רכב חשמליים שמסיעים אנשים ברחבי השטח העצום של המרכז. מנהרה זו נפתחה ופועלת כבר משנת 2021 ושימשה עד כה לשינוע נוח במיוחד של יותר ממיליון נוסעים. מערכת התחבורה התת-קרקעית הזו נמתחת לאורך כ-2.7 קילומטרים. Great question! https://t.co/C37JE3yw4o — The Boring Company (@boringcompany) August 23, 2023 בנוסף החברה השלימה גם מסלול מבחן למה שהיא מכונה Hyperloop – מסלול הפיילוט הזה, שאורכו כ-1.3 קילומטרים, ממוקם בהות'ורן, קליפורניה, והוא שימש לבדיקת טכנולוגיות Hyperloop, שעתידות להיפרס מתחת לערים, לאפשר למכוניות חשמליות פרטיות לרדת אליהן במעין מעלית ולצאת מהן בתחנות קבועות, אחרי שינועו בתוכן ללא הפרעה או עומסי תנועה במהירויות גבוהות מאוד. כמו כן יש לחברה של מאסק מנהרת מו"פ: מנהרה באורך 1.8 ק"מ, הממוקמת גם היא בהות'ורן, ומשמשת לפיתוח ובדיקת טכנולוגיות מנהור חדשות. האם רוב התחבורה העירונית בדרך אל מתחת לאדמה? החברה הממש לא משעממת של מאסק עובדת כעת על מספר פרויקטים נוספים, כולל Vegas Loop, מערכת תחבורה תת קרקעית באורך כ-110 ק"מ, שתחבר את לאס וגאס והאזורים הסובבים אותה. בניית והשמשת מנהרה זו צפויות להסתיים בשנה הבאה. החברה מפתחת גם מכונת מנהור חדשה בשם Prufrock, שתוכננה להיות הרבה יותר מהירה וזולה לתפעול ממכונות מנהור מסורתיות. כבר לפני זמן רב אמר מאסק כי הוא מאמין ש-בורינג שייסד עשויה להיות שווה טריליון דולר עד 2030. הוא גם אמר שלאמונתו החברה יכולה למלא תפקיד מרכזי בפתרון עומסי תנועה בערים גדולות ברחבי העולם כולו. המשימה של בורינג היא לחולל מהפכה בתחבורה, על ידי הפיכת חפירת והתקנת מנהרות למשתלמת ויעילה בהרבה. החברה מאמינה כי ניתן להשתמש בטכנולוגיות שלה לבניית תשתית תחבורה חדשה, כמו כבישים מהירים תת-קרקעיים ו"היפר-לולאתיים", שיכולו לסייע בהפחתת עומסי התנועה ולשיפור הניידות האנושית. מאסק ידוע כאדם ששאיפותיו הטכנולוגיות כמעט אינסופיות, כשבראשן נמצא יישוב מאדים כאלטרנטיבה לבני האדם, אם או כאשר כדור הארץ לא יתאים עוד למגורים עליו. בדיוק כמו תסריט זה, גם מעבר של כלל התחבורה כמעט אל מתחת לאדמה בערים קיימות ועמוסות נראה לא הגיוני – בטח עבור מי שחווה את הקמת תוואי הרכבת הקלה על צבעיה השונים בגוש דן – אבל מאסק הוא אדם נחוש והשווי הנוכחי והנוסק של החברה ה"זניחה" ביותר שלו מעיד בעיקר על כך שיש עדיין מי שמאמינים בו ובחזון (או בחזיונות) שלו.

לצד המלחמה הפיזית ברצועת עזה, מתקפות הסייבר נמשכות "כרגיל": קבוצת הריגול האיראנית קרמבוס (Crambus) – הידועה גם בכינויים OilRig, MuddyWater, או APT34 – ביצעה חדירה בסייבר במשך שמונה חודשים למערך מחשוב של ממשלה במזרח התיכון. כך לפי חוקרי סימנטק, שלא ציינו את זהות המדינה שהותקפה. צוות צייד האיומים של סימנטק כתב בדו"ח שהוציא בסוף השבוע כי לקרמבוס יש היסטוריה עשירה וארוכת טווח של פעולות התקפיות בסייבר נגד מדינות רבות במזרח התיכון, ביניהן ערב הסעודית, ישראל, איחוד האמירויות הערביות, עיראק, ירדן, לבנון, כווית, קטאר וטורקיה. עוד תקפו האיראנים גם את אלבניה וארצות הברית. חוקרי סימנטק אמרו כי קרמבוס ערכה חדירות ארוכות למטרות איסוף מודיעין וריגול. לדבריהם, רכיב ההנדסה החברתית היה גורם מפתח בשלבים הראשונים של ההתקפות. "במהלך השנים האחרונות איראן מיקדה את מתקפות הפריצה שלה בסייבר במדינות אותן היא תופשת כמתחרות לה באזור", נכתב, "לרבות ממשלות רבות במזרח התיכון. אנו מאמינים שקבוצות איראניות, כולל APT34, כוונו את המתקפות שלהן כנגד ממשלות אלו, כדי לקבל תובנות לגבי קבלת החלטות רגישות במדיניות חוץ". "במתקפה האחרונה", ציינו חוקרי סימנטק, "חברי קבוצת קרמבוס גנבו קבצים וסיסמאות, ובמקרה אחד התקינו 'דלת אחורית', כדי לנטר הודעות דוא"ל נכנסות שנשלחות משרת Exchange. לאחר מכן, התוקפים קצרו מיילים אלה והעבירו את התוצאות בחזרה לקבוצת האיומים (משמע, לשולחיהם באיראן – י"ה). פעילות זדונית זו התרחשה לפחות כנגד תריסר מחשבים ויש לנו ראיות לכך שהתוקפים פרסו דלתות אחוריות וכלי ריגול שונים, ביניהם keyloggers – על עשרות קורבנות נוספים". איראן – פועלת גם נגד מדינות שתומכות בישראל קלי גינטר, מנהלת בכירה למחקר איומי סייבר ב-Critical Start, הסבירה כי "תמיכתה של איראן בחמאס ובקבוצות אחרות העוינות את ישראל מעידה על אסטרטגיית השפעה רב-כיוונית, לרבות פעולות סייבר שונות". לדבריה, "בהינתן המצב המסועף והמורכב גיאו-פוליטית, קבוצות כמו קרמבוס מקבלות שלל משימות: לערוך פעולות נגד תשתיות ישראליות, לאסוף מודיעין על אסטרטגיות צבאיות ישראליות, או לשבש מערכות כדי להשפיע על שדה הקרב הפיזי. הם יכולים גם לעסוק בפעולות נגד מדינות שתומכות בישראל. איראן הייתה מעורבת בעבר במתקפות סייבר נגד ישראל. ב-2020, סדרת אירועי סייבר, כולל ניסיון איראני לפגוע בתשתית המים הישראלית, הדגישה את האופי המתפתח של הסכסוך בתחום הסייבר". בשנה שעברה ארה"ב הטילה עיצומים על משרד המודיעין והביטחון של איראן ועל איסמעיל חטיב, השר הממונה – כתגובה למתקפת סייבר רחבת היקף של איראן את מערכות ממשל זמין של אלבניה. לפי מיקרוסופט, למתקפה האיראנית בסייבר על אלבניה יש קשר למתקפות שלה נגד ישראל. הקבוצה שלקחה אחריות על המתקפה היא Justice Homeland, שנחשפה בראשונה בתקיפה זו. מי מהחוקרים העריך כי קבוצה זו היא למעשה קרמבוס, וזהו עוד שם שלה. המתקפה נערכה ברקע כינוס של קבוצות אופוזיציה איראניות, שהיה אמור להיערך באלבניה, אותו קיים ארגון האופוזיציה האיראני מוג'הידין חא'לק, הפועל נגד השלטונות באיראן.

חודש לאחר שהציגה את קו מכשירי ה-iPhone 15 החדשים ואת קו ה-Apple Watch Series 9, מפתיעה אפל עם אירוע השקה נוסף, שבו היא צפויה כנראה להציג מחשבי iMac ו-MacBook Pro חדשים. החברה שלחה הזמנות לאנשי התקשורת לאירוע מרכזי, שמתוכנן ל-30 באוקטובר בשעה 17:00 שעון קופרטינו (כלומר 31 באוקטובר, 02:00 בלילה שעון ישראל). בניגוד למרבית אירועי השקות של מוצרים המתקיימים הן באופן פיזי במטה החברה והן באופן מקוון, האירוע הזה יתקיים רק בשידור חי מקוון. כותרת האירוע – "מהיר מפחיד" – רומזת כנראה לחשיפת דור חדש של שבב הסיליקון של החברה, M3, עם "קריצה" לחג ליל כל הקדושים (ב-31 באוקטובר). ההזמנה שמוצגת באתר החברה מציגה אנימציה של לוגו התפוח שמתחלף ללוגו של ה-Finder של ה-Mac, מה שמאשש את ההשערה שהחברה תציג מחשבי iMac חדשים, הנושאים את ערכת השבבים החזקה החדשה, בניסיון להגביר גם את מכירות ה-Mac, שחוו ירידה השנה, ומשום מה לא זכו לשדרוגים בשנתיים האחרונות. אנימציית ההזמנה של אפל. צילום: אפל לפי מארק גורמן מבלומברג, מלאי מחשבי ה-MacBook Pro מתחיל להתרוקן בחנויות של אפל, מה שמעיד על כך שהם יזכו לשדרוג – הן בגירסת ה-13 אינץ' וה-14 איץ' והן בדגמי ה-16 אינץ'. עוד טוען גורמן, כי ייתכן שהחברה תציג את כל קו ה-M3, כלומר גם האת ה-M3 Pro וה-M3 Max, שלדבריו כבר מצויים בייצור המוני. בנוסף, גורמן מעריך כי העדכונים של מכשירי ה-iPad יגיעו רק בשנה הבאה.

עובדת של וויקס הישראלית, במשרד של החברה באירלנד, פוטרה שלשום (ב') לאחר שפרסמה פוסטים ותגובות בלינקדאין, שבהם היא כינתה את ישראל "מדינת טרור" וכתבה דברים חריפים נגד הפעילות של צה"ל ברצועת עזה. הפיטורים גרמו לסערה באירלנד, ולגינוי מצד ראש הממשלה של המדינה. העובדת, קורטני קארי בת ה-26, הועסקה בסניף של וויקס בדבלין ב-4.5 השנים האחרונות. היא כתבה ברשת החברתית כי ישראל מבצעת "הפצצות חסרות אבחנה" ברצועת עזה, "ניתקה את אספקת המזון, המים והחשמל לרצועה" והרסה תשתיות כגון בתי חולים. היא הוסיפה כי "הסיבה המרכזית להתקפה הזאת היא אידיאולוגיה ציונית, ששוללת את הזהות הפלסטינית". כמה שעות לאחר מכן היא פרסמה פוסט שבו גינתה את הטבח שביצע החמאס בדרום וכתבה כי היא מגנה "את כל סוגי הטרור". דבריה עוררו כעס רב בקרב קולגות שלה ולקוחות של וויקס. הנהלת החברה לא נשארה אדישה לכך ופרסמה הודעה שלפיה היא החליטה "להיפרד" מקארי. נשיא וויקס, ניר זוהר, כתב בהודעה כי "חברי הצוות שלנו בישראל עוברים הרבה מאוד מאז המתקפה הנוראית של החמאס ב-7 באוקטובר. הם באבל, כמה מהם איבדו את בתיהם, אחרים איבדו חברים ובני משפחה, ורבים הלכו להלוויות רבות בשבועיים האחרונים, לפעמים יותר מהלוויה אחת ביום. אחרים ננעלו בבתיהם במשך שעות כשהם שומעים יריות מבחוץ ואת חבריהם נרצחים. יש כל כך הרבה כאב וטראומות. באמצע כל זה, לקרוא לכל הישראלים טרוריסטים על ידי מישהי שהם מחשיבים כחברת צוות – זה בלתי נתפס, לא מוסבר ולא מקובל". הוא ציין כי לאחר שפרסמה את "וויקס היא חברה גלובלית, פתוחה וליברלית", ציין זוהר. "לעולם לא ננסה להגביל את הדעות הפוליטיות של אדם, אולם אנחנו גם מחזיקים בסט פנימי של ערכים שקשורים לרוח, לשותפות ולחברות בצוותים שלנו. האשמות כאלה, בזמנים נוראיים כאלה, לא רק פוגעות ברוח של הצוות שלנו בישראל, אלא גם מאיימות על הקשר שיש בין המשרד שלנו בדבלין, עם 500 המועסקים בו, והקולגות הישראליים שלהם. לכן, החלטנו להיפרד מהעובדת". ראש ממשלת אירלנד: "לא בסדר לפטר אדם בגלל דעות פוליטיות" המקרה עורר סערה באירלנד והגיע אתמול לדיון בבית התחתון של הפרלמנט. ראש ממשלת אירלנד, לאו ורדקר, גינה בדיון את פיטוריה של העובדת ועודד אותה לקבל ייעוץ משפטי האם היא יכולה לתבוע את החברה, בטענה שהיא פוטרה עקב דעותיה הפוליטיות. ורדקר אמר שהוא לא מודע לפרטים המלאים של המקרה, אולם ציין כי "תחת חוק התעסוקה האירי, זה לא בסדר לפטר מישהו בגלל דעותיו הפוליטיות". לדבריו, "אני מאמין שזה (הפיטורים – י"ה) רע וממליץ לעובדת המפוטרת לקבל עצה – בין אם מהוועדה ליחסי עבודה באירלנד, מאיגוד מקצועי או מעורך דין, כי ייתכן בהחלט שאלה פיטורים לא מוצדקים, שהיא יכולה לקבל סעד בגינם". אתמול פרסם האייריש טיימס כי וויקס פתחה מיד לאחר הטבח שביצע החמאס קבוצת צ'ט פנימית בסלאק שבה היא מעודדת את עובדיה לתמוך בישראל ברשתות החברתיות.  

"יכולות הרפואה מרחוק שהטמענו בתחילת מגפת הקורונה שירתו אותנו במלחמה הנוכחית. בשל המגפה, נבנו תשתיות מחשוב שאפשרו פריסה מהירה של מערכות IT למצב החירום, עם ציוד ורצף טיפולי מהיר. מעבר להלם הראשוני ולהפתעה מגודל האירוע – הן תפקדו יפה", כך אמר ניר גרווה, מנמ"ר בית החולים ברזילי באשקלון. גרווה דיבר במסגרת וובינר בנושא "רפואה בעת מלחמה", שאותו קיימה מערכת אנשים ומחשבים היום (ד'). את הוובינר הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי גרווה, "כשהבנו בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר שזה לא עוד 'יום קרב' שמתרחש בכל כמה חודשים, נכנסתי למכונית. תוך כדי הנסיעה היו נפילות טילים, אחד מהם נפל 50 מטר ממני. צוות המחשוב של בית החולים, שמונה עשרות עובדים, התגייס כולו למשימה. נחלקנו לפי משימות וכולם תפקדו יחד, להעברת חלקים נרחבים ממערך המחשוב למרחב המוגן של בית החולים, שנמצא מתחת לאדמה. הקמנו את חמ"ל בית החולים, שבו מתכנסת ההנהלה לקבלת תמונת מצב עדכנית של כל היחידות. ה-IT סייע לניהול המושכל של האירוע, כדי שכולם ידעו מה המצב בכל פרק זמן נתון". "אחד האתגרים שאנחנו מתמודדים אתו הוא הצורך לערוך דיגיטציה לרישומים הידניים ולהעביר אותם למערכות הנתונים. לשם כך נעזרנו במשרד הבריאות", ציין. "מערכות המידע והדיגיטל הם חלק מהטיפול הרפואי של כל ארגון בריאות – וגם שלנו, בשגרה כבתקופות חירום כמו זאת", אמר גרווה. "יש עשרות מערכות שפועלות במקביל, ובעת חירום צריך לעשות להן התאמות – ואמנם עשינו אותן. תוך כדי לחימה העלינו את המערכות. גופים רבים סייעו ותמכו בנו: עובדי קופות החולים, אנשי משרד הבריאות, עובדים מבתי חולים אחרים, מגן דוד אדום, ספקים, עמיתים וחברות פרטיות – כולם התגייסו בלב שלם. אפילו הגיעו אלינו רופאים מחו"ל לסייע". אתגרים נוספים גרווה הוסיף כי "לצד האתגרים הטכנולוגיים, בית החולים ברזילי ניצב למול שורת אתגרים נוספים: אומדן נזקים, קבלה מסיבית של פצועים, חלקם לא מזוהים, קבלה וטיפול בגופות מרובות בזמן אפס, והתמודדות אל מול בני משפחה של נעדרים, חטופים, הרוגים ופצועים". "אנחנו נמצאים בקשרי עבודה רציפים מול כלל גורמי החירום, הממשל, הבריאות והתקשוב הממשלתי", סיכם. "זו עבודה מאומצת של כלל העובדים, שאף דורשת סנכרון של כל הגורמים – לטובת בנייה של תמונת מצב כוללת ויחידה, ליצירת רצף טיפולי ולהפיכת המידע הידני לדיגיטלי. יש עבודה משותפת, בממשלה ומחוצה לה, להשגת היעד של מתן שירות רפואי מוכלל ומקצה לקצה".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', החליט אמש (ג') להעלות פי ארבעה את תקציב הערוץ המהיר של רשות החדשנות לסיוע לסטארט-אפים שנתקלים בקשיי מימון בתקופת המלחמה – מ-100 מיליון ל-400 מיליון שקלים. לדבריו, ההחלטה תיתן "מענה מהיר ומיידי" לצרכים של החברות הללו. ההחלטה התקבלה לאחר פגישה שערכו אמש השר סמוטריץ' ובכירי משרד האוצר ורשות החדשנות עם גורמים מובילים בתעשיית ההיי-טק, לדיון על השפעות המלחמה על הענף ועל הצעדים שנדרשים כדי לטפל במצב ההיי-טק הישראלי בעת המשבר הנוכחי וביום שאחרי המלחמה. באוצר אומרים כי בישיבה השתתפו נציגי קרנות הון-סיכון ישראליות וזרות, משקיעים מוסדיים, נציגי חברות ושחקנים מרכזיים באקו-סיסטם, אם כי לא נמסרו שמותיהם. על פי הודעת המשרד, המשתתפים הציגו בפני סמוטריץ' ובכירי האוצר מידע עדכני ונתונים על מצב החברות והתעשייה, ואודות הביקוש הקיים למענה מהיר. זאת, לאחר שבימים האחרונים הוצג בפניו מידע נוסף בנושא, לרבות תוצאות סקר שעליו השיבו מאות חברות, ובו הן פירטו את האתגרים הניצבים בפניהן בימים אלה, ובכלל זה אופק שרידות החברות (Runway). בעקבות המידע, הניתוחים הכלכליים וההמלצות המקצועיות שהוצגו בפני סמוטריץ' וצמרת האוצר, הוא קיבל את המלצת הגורמים המקצועיים להגדלת המענה המיידי למקורות מימון לתעשיית ההייטק. כאמור, שר האוצר הורה להגדיל את תקצוב הערוץ המהיר לסטארט-אפים בעלי Runway קצר, שהושק השבוע על ידי רשות החדשנות, ולהעמיד אותו על 400 מיליון שקלים. "בכך", אומרים במשרד, "נוכל לתת מענה מהיר ומיידי לסטארט-אפים ישראליים שמתמודדים עם קושי בגיוס סבב הון לגישור ממשקיעיהם הקיימים בעת הלחימה". באוצר אומרים כי מדובר ב-"צעד ראשון בסדרת צעדים קצרי וארוכי טווח שהדרגים המקצועיים במשרד מגבשים יחד עם רשות החדשנות, ותוך התייעצות רציפה ותיאום עם תעשיית ההיי-טק".