עדכון חדש ל-"רושעת הזיקית", Chameleon Banking Trojan, שהתגלתה בתחילת השנה, מאפשר לחסום את השימוש בטביעת אצבע לצורך אבטחת טלפונים המבוססים על אנדרואיד. החסימה הזו מכריחה שימוש ב-PIN או בסיסמה שהמשתמש מגדיר מראש, לפני הגדרת האפשרות לכניסה באמצעות טביעת אצבע, כדי לחטוף אותה. לפי החוקרים של חברת אבטחת הסייבר ThreatFabric, העדכון האחרון של "רושעת הזיקית" יכול להגיע כשהוא מצטרף כטפיל לדפדפן כרום של גוגל שמוצע בחנות חיצונית כמעודכן יותר. בעיה נוספת שקשורה ל-"זיקית" היא אזורי ההדבקה שלה. במקור היא זוהתה בעיקר באוסטרליה ובפולין, אבל באחרונה היא נמצאה בהיקפים גדולים גם בבריטניה ובאיטליה – והיא ממשיכה להתרחב. כך ה-"זיקית" פועלת כדי לגרום לאנשים לפתוח את הדרך להשתלטות על המכשיר, ה-"זיקית" הזו מנסה להפעיל את שירותי הנגישות שיש בו, וכאמור לבטל את השימוש בזיהוי ביומטרי. במכשירים עם אנדרואיד 13 ומעלה מוצגת מערכת HTML שמספקת הנחיה למשתמש כיצד לעשות זאת, עם הוראות שכוונתן להטעות את המשתמש התמים – וכשהוא נאלץ להזין את הסיסמה/PIN שלו, הרושעה מזהה אותה על ידי שימוש ב-Keylogger. לאחר שהרושעה לומדת את הסיסמה/PIN של המשתמש, היא יכולה לבצע פעולות שונות במכשיר שלו, כמו השתלטות על חשבונות ועל המכשיר באופן כללי, ובמיוחד, כפי שמעיד שמה, על שירותים בנקאיים ושירותים קריפטוגרפיים. עם זאת, רוב משתמשי מערכת ההפעלה הטלפונית של גוגל יכולים להיות רגועים – כי הם מורידים, לפי הנתונים, רק מהחנות הרשמית של גוגל. האפשרות להידבק ב-Chameleon Banking Trojan קיימת רק אם מורידים אפליקציות מחנויות צד שלישי, שאינן מאובטחות.

אפל לא יכולה למכור את דגמי השעונים Watch Series 9 ו- Watch Ultra 2 בארה"ב, לאחר שהממשל של הנשיא ג'ו ביידן סירב להטיל וטו על האיסור שהוטל עליה, שנכנס לתוקף ב-26 בדצמבר. אפל הוציאה את שני המכשירים מהאתר שלה ב-21 בדצמבר והסירה אותם גם ממדפי החנויות ב-26 בדצמבר בעקבות החלטה של ה-ITC (נציבות הסחר הבינלאומית), שאוסרת על החברה ייבוא של דגמי השעונים הללו, לאחר שמצאה, כי אפל הפרה את טכנולוגיית ריווי החמצן בדם המוגנת בפטנט של חברת הניטור הרפואי מאסימו (Masimo). היא גם הורתה לאפל להפסיק למכור מכשירים שיובאו בעבר עם הטכנולוגיה שהופרה. בעוד אפל ניסתה לחסום את ההחלטה בזמן שהמתינה לערעור, ה-ITC דחה את בקשתה של אפל, והסיכוי השני להתערבות היה וטו מצד הנשיא ג'ו ביידן, מה שלא קרה. בהצהרה שמסרה נציגת הסחר של ארה"ב, קתרין טאי, נאמר, כי הסוכנות "החליטה לא לבטל את קביעת ITC לאחר 'שיקול זהיר'". בתוך כך, פורסם ברויטרס, כי אפל ערערה אתמול (ג') על ההחלטה לאסור ייבוא של השעונים שלה. ענקית הטק גם הגישה אתמול בקשת חירום לבית המשפט הפדרלי לערעורים בארה"ב לעצור את האיסור. החברה ציינה כי היא לא משתמשת באף אחת מהטכנולוגיות של מאסימו בשעונים שלה, וטוענת כי מאסימו משתמשת בבית המשפט כדי לקדם מכירה של המוצרים שלה. בשנה שעברה אף הגישה אפל תביעה נגד מאסימו בטענה, כי זו העתיקה תכונות מהשעון שלה. יצוין, כי אפל כבר הגישה הצעה לעיצוב מחדש של דגמי השעונים, שממתינה לאישור הרגולציה בארה"ב. בבקשתה ביקשה אפל להשהות את האיסור לפחות עד שהמכס והגנת הגבולות של ארה"ב יחליטו אם גירסאות מחודשות של השעונים שלה מפרות את הפטנטים של מאסימו, ולהשהות את האיסור בזמן שבית המשפט ידון בבקשתה של אפל. משרד המכס אמור לקבל את החלטתו ב-12 בינואר, לדברי אפל. "אנחנו מאוד לא מסכימים עם החלטת נציבות הסחר וצו ההחרגה שנגזר מכך, ונוקטים את כל האמצעים כדי להחזיר את Apple Watch Series 9 ו- Apple Watch Ultra 2 ללקוחות בארה"ב בהקדם האפשרי", הצהירה אתמול אפל. מאסימו האשימה את אפל ב"חטיפה" של עובדיה, בגניבת טכנולוגיית דופק אוקסימטריה ובשילובה ב-Apple Watch. האיסור משפיע רק על חנויות אפל בארה"ב. המשמעות היא, שלקוחות עדיין יכולים לרכוש את שני הדגמים האלה מקמעונאים שיש להם עדיין מלאי של המכשירים. אפל גם תמשיך למכור את ה-Watch SE, מכיוון שהוא לא מגיע עם חיישן חמצן בדם. האיסור גם אינו משפיע על דגמים קודמים של שעוני אפל.

בפתח הסיכום הזה של 2023 בסייבר, ניתלה באילנות גבוהים: ניר צוק ולארי אליסון – שני אנשים חכמים ומוכשרים, שהיו מהראשונים לזהות את הפרדוקס החדש של עולם הסייבר. השניים, לחוד, חזו כבר לפני שנים שצוותי האבטחה בארגונים לא יוכלו להתמודד בעצמם עם הגידול בהיקף המתקפות ועם התחכום ההולך ומעמיק שלהן. צוק ואליסון צפו שהמענה למצוקת המאבטחים בני האנוש יהיה בהגנת סייבר מבוססת AI. באה 2023 והוכיחה: הם צדקו. כמה צדקו? הרבה. קריאת תחזיות הסייבר מדצמבר 2022 מעלה שה-GenAI לא הופיעה ולו ברשימה אחת, והבינה המלאכותית קיבלה מעט מאוד תשומת לב. צודק 1. ניר צוק. צילום: ניב קנטור צודק 2. לארי אליסון. צילום: יח"צ "בינה מלאכותית היא חרב פיפיות בתחום אבטחת סייבר", כתב מומחה אבטחה. "על אף שהיא יכולה לחזק את מנגנוני ההגנה, הרי שמתקפות סייבר שמועצמות ומשתפרות עם בינה מלאכותית הופכות מתוחכמות יותר, ומאפשרות לתוקפים להפוך התקפות לאוטומטיות ולהתחמק ממערכות זיהוי איומים". חוקרי גוגל ציינו כי "ההתקדמות המהירה של טכנולוגיות ה-AI תאפשר לתוקפים ליצור אודיו, וידאו ותמונות מזויפים ומשכנעים יותר. ההאקרים ינהלו קמפיינים של פישינג ודיסאינפורמציה בקנה מידה גדול. המתקפות יכללו התחזות למנהלים בתוכניות הונאה, הפצת מידע מוטעה פוליטי וזריעת מחלוקת חברתית. המגנים יצטרכו להישאר חדים – כדי לזהות תוכן שעבר מניפולציה". ציינו וצדקו. "ה-AI שאבה כל טיפת חמצן בכל חדר הנהלה" אחד מעיתונאי הטכנולוגיה בארצות הברית כתב באחרונה כי "לאורך 2023, נושא אחד שלט בכל דיוני אבטחת הסייבר ברחבי העולם – AI ו-GenAI, והוא שאב כל טיפת חמצן בכל כנס ובכל חדר ישיבות בהנהלות ארגונים. זו טכנולוגיה חסרת תקדים בהיקף השיבוש שלה – היא באה משום מקום ותשלוט בתעשייה". הם לא נראים כמתקשים לנשום, אז אולי הם לא דנים ב-AI, לפחות לא בישיבה הזאת… (לא באמת זה צילום אילוסטרציה). צילום: ShutterStock לא רק המגנים חושבים כך – גם התוקפים. חוקרי NordVPN עקבו אחרי דיונים שמתנהלים בין פושעי סייבר בפורומים בדארקנט וכתבו: "פושעי סייבר נעזרים ב-AI. רבים מהם כבר משתמשים באלגוריתמים כמו דיפ-פייקים למטרות זדוניות, או נעזרים בבינה מלאכותית על מנת לשפר את האיות והדקדוק של הודעות פישינג ולהגביר את יעילותן". "ה-AI מאפשרת לכנופיות ההאקרים לכתוב הודעות בשפות שהם לא שולטים בהן, ולעשות זאת ביותר דיוק וקלות", הסביר מומחה אבטחה נוסף. "חיבור היכולת הזו עם בינה מלאכותית בקוד פתוח ונתונים שפורסמו באינטרנט יגרום להאקרים להשיק מתקפות פישינג ממוקדות, במיוחד נגד אנשים ספציפיים – בקלות. בנוסף, הבינה המלאכותית היוצרת יכולה לכתוב קוד שישמש כבסיס לנוזקות. על אף שניתן להגביל את ה-ChatGPT ודומיו לכתוב קוד שכזה, קל 'לרמות' צ'טבוטים ולגרום להם ליצור קוד זדוני. פושעים עלולים ליצור מודלים גדולים של שפה (LLMs) משלהם, שאותם הם יאמנו על היקף עצום של נוזקות שיש ברשת האפלה. זה מדאיג ביותר וגם יקשה על ההגנה, שכן הגנה מפני משהו חדש היא תמיד מסובכת יותר מעצירת התקפה ידועה". "החימוש של הבינה המלאכותית מסייע לתוקפים" לפי חוקרי FortiGuard Labs, "החימוש של הבינה המלאכותית מסייע לתוקפים ומספק להם אמצעים פשוטים לשיפור המתקפות שלהם. פושעי סייבר משתמשים באופן גובר בבינה המלאכותית כדי לתמוך בפעילויות זדוניות בדרכים חדשות – מסיכול האיתור של מתקפות הנדסה חברתית ועד לחיקוי התנהגות אנושית". חוקרי סיילספורס ציינו כי "עידן חדש של הגנת סייבר יקום כדי להתמודד עם איומים חדשים. ככל שטכנולוגיית ה-AI מתקדמת, נמשיך לראות יותר ניסיונות המונעים על ידי בינה מלאכותית לחדור ולנצל מערכות בכל המרחב הדיגיטלי. גורמי איום משתמשים בטכנולוגיה הזו לכל דבר – החל מיצירת קוד, פיצוח סיסמאות, ניצול פגיעויות, וזיהוי תצורות שגויות, ועד להנדסה חברתית וזיופים". ויש גם צד חיובי באחת הסקירות – זו של חוקרי סופוס – צוין צד ורוד יותר של הנושא: "טכנולוגיות AI יסייעו יותר ויותר לשפר את העבודה של צוותי האבטחה", כתבו. "הבינה המלאכותית מצטיינת בטיפול בהיקפים גדולים מאוד של נתונים ושימוש בשאילתות לסיווג והבנת התוצאות. שימוש ב-AI גם יאפשר זיהוי ואיתור משופרים של חריגות במערכות נתונים גדולות, משום שהמכונה יכולה 'לראות' את כל המידע בבת אחת ולסייע בהפניית תשומת לב אנושית לדברים חריגים או שונים מהרגיל". אונדריי קובוביץ', חוקר מ-ESET, כתב כי "זיהינו שימוש בבינה מלאכותית על ידי פושעי סייבר במטרה לשפר את מסעות התקיפה שלהם, במיוחד בנוגע לתוכן המשמש כחלק מניסיונות הונאה, פישינג או שיטות אחרות להטעיית משתמשים. המגמה הזו תתפוס תאוצה: הבינה המלאכותית תהפוך לחלק מרכזי ביצירת מרכיבי ההנדסה החברתית של מתקפות כאלה. כלים מבוססי AI נותנים יתרון משמעותי להפצת מידע שגוי או כוזב ולקמפיינים של דיפ-פייק למטרות פוליטיות, אידאולוגיות או אחרות. ניתן לראות זאת בכמויות הגדולות של סרטונים מזויפים שמופצים ברשתות החברתיות בהקשר למלחמה שבין ישראל לחמאס. כמו כן, הבינה המלאכותית תנוצל כדי לכתוב סקריפטים לגניבה מקוונת של אמצעי תשלום (Web-Skimming) – מה שיוביל לגדילה בכמות של איומים כמו Magecart בעתיד הקרוב". המלחמה בעזה – מלחמת ה-AI השנייה (המלחמה באוקראינה הייתה ועודנה הראשונה). צילום: ShutterStock "לוחמה באש עם אש" לפי צ'ק פוינט, "הבינה המלאכותית ולמידת המכונה שלטו ב-2023 בשיח בתחום אבטחת הסייבר. ב-2024 נראה יותר שחקני איומים שיאמצו בינה מלאכותית כדי להאיץ ולהרחיב כל היבט בארגז הכלים שלהם. בין אם זה לפיתוח מהיר וחסכוני יותר של גרסאות חדשות לנוזקות וכופרות, או שימוש בטכנולוגיות דיפ-פייק כדי לממש מתקפות פישינג והתחזות לשלב הבא. זוהי הדוגמה הקלאסית של לוחמה באש עם אש: בדיוק כפי שראינו פושעי סייבר מנצלים את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית ולימוד המכונה, כך גם מגני הסייבר יעשו זאת. ראינו השקעה משמעותית ב-AI לאבטחת סייבר, והמגמה תימשך". "עם זאת", סיימו חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, "חשוב לציין שבינה מלאכותית לבדה לא יכולה לפתור את כל אתגרי אבטחת הסייבר". טים ליו, ראש תחום טכנולוגיה בהילסטון נטוורקס, ציין כי "הזינוק בקצב האימוץ של ה-AI ממשיך לעצב מחדש את זירת אבטחת הסייבר. התחום, המאופיין בגישת 'המערב הפרוע' וברגולציה מתפתחת, מעלה חששות בנוגע לאבטחת הנתונים". לדבריו ניתן לחבר דברים שכתבו חוקרי סייברארק. הם חזו כי "עד 2026, כמחצית מהדירקטוריונים של חברות הפורצ'ן 500 ימנו מנהל אבטחת בינה מלאכותית. הוא יהיה בעל מומחיות טכנית ורקע עסקי, ויעסוק בקידום החדשנות ב-AI, בניהול הסיכונים הנובעים מכך ובשמירה על מודלי האבטחה מבוססי הבינה המלאכותית".

אינטל החליטה להרחיב את ההשקעה שלה במפעל השבבים החדש המתוכנן בקריית גת ב-15 מיליארד דולר, ובסך הכול להשקיע בו 25 מיליארד. אין ספק שעל רקע התקופה האחרונה, יש בהחלטה הזאת אמירה חזקה ביותר לגבי חוסנו של ענף ההיי-טק בישראל, ובמיוחד של ההון האנושי שלו. לאינטל יש היסטוריה ארוכה של השקעות בישראל, שהחלה ב-1974 עם סניף מקומי קטן בחיפה, והמשיכה בהקמת המפעל הראשון שלה בארץ, בירושלים, בשנות ה-80, ובשני אלה בקריית גת – הראשון נבנה בין 1996 ל-1999 והשני נפתח ב-2006. בתווך היא הקימה כאן עוד סניפים, כולל המרכז בהר חוצבים בירושלים, שפתח את שעריו ב-1989. מספר העובדים של החברה בארץ הוא, עוד לפנח הגיוסים למפעל החדש, 12 אלף, ואינטל נחשבת למעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל. כעת, כאמור, אינטל מקימה את המפעל השלישי שלה בקריית גת. היא לא עושה זאת בחינם: החברה תקבל תמריץ מוגדל של 12.5% ותשלם מס שלא יעלה על 7% – שיעור שכאזרחים, היינו חולמים לשלם. מספיק עם הפופוליזם התמריצים לחברות היי-טק לכניסה לפעילות בישראל או להרחבת הפעילות הקיימת שלהן כאן מאז ומעולם היו עילה לדיבורים פופוליסטיים מצד נבחרי ציבור ובעלי אינטרסים, שטענו שצריך לתת את ההטבות האלה לחברות ישראליות קטנות ובינוניות, על מנת לסייע להן להוביל בעולם. שלא לדבר על הדיבורים שגורסים שצריך לתת את ההטבות האלה בכלל לסקטורים אחרים. אינטל מעסיקה בישראל אלפי עובדים, שמייצרים אקו-סיסטם רחב, שמפרנס הרבה מאוד עסקים ומשפחות – דבר שיש לו חשיבות עצומה בפרט על רקע המיקום של המפעלים המרכזיים שלה בקריית גת. חיזוק המסר: העולם מפריד בין המצב הפוליטי-מדיני להיי-טק הישראלי ההחלטה של אינטל להשקיע דווקא עכשיו כל כך הרבה כסף בישראל מחזקת את מה שידוע מזה שנים: התרומה הרבה מאוד, שלא לומר מכרעת, של ההיי-טק לתדמית של ישראל בעולם. לא ל-איך אנחנו נראים בעיני אלה שמכונים בטעות "פרוגרסיבים" או רבים מראשי האוניברסיטאות הגדולות – אלה לא יאהבו אותנו בכל מקרה, אלא בעיני המדינאים, ראשי הכלכלה וענף ההיי-טק בעולם, והאנשים הפשוטים. אנחנו צריכים יותר מפעלי ייצור טכנולוגיים, שיקטינו את התלות שלנו במרכזי מו"פ. זאת, משום שהנכס העיקרי של מרכזי המו"פ הוא כוח האדם, שבכל רגע נתון הנהלות החברות יכולות לנייד אותו לחו"ל. הסיכוי שמישהו ממקבלי ההחלטות יחשוב מחוץ לקופסה ויעשה זאת נראה קלוש, למרבה הצער המסר שנובע מההחלטה מוכיח שאינטל מפרידה בין המלחמה של ישראל והחמאס, והמצב הפוליטי-מדיני בכלל, לבין הביזנס. בין הסנטימנט האנטי ישראלי במקומות רבים בעולם לבין שורת הרווח שלה, שהיא מבינה שהפעילות בישראל תורמת לה הרבה. זה לא חדש: דעת הקהל ההיי-טקיסטית, הכלכלית ובכלל העולמית ידעה להפריד בין המצב הפוליטי-מדיני להיי-טק הישראלי גם במצבי חירום קודמים בארץ. בניגוד לתדמית השלילית של מה שאנחנו עושים בעזה, התדמית של ענף ההיי-טק המקומי היא תמיד חיובית, וישראל עדיין נחשבת לאומת הסטארט-אפ. יש לתמוה מדוע גופי ההסברה שלנו לא עושים מאמצים רבים יותר כדי לנצל את המובילות של ישראל בעולם הטכנולוגי על מנת לנסות לשפר, ולו במשהו, את מעמדנו הכללי בעולם. אז למה בכל זאת אין בישראל הרבה אינטלים? כאן נשאלת השאלה: מדוע, למעט כמה דוגמאות יוצאות דופן, חברות היי-טק ענקיות רב לאומיות לא בוחרות בשנים האחרונות להרחיב מאוד את ההשקעות שלהן בישראל, ודאי שלא כמו אינטל? מדוע הן לא מקימות פה מפעלי ייצור או הרכבה, שלהן עצמן או במיקור-חוץ? ולמה הן מעדיפות את מזרח אירופה, המזרח הרחוק ולעיתים אף מדינות אחרות באזור? ויש עוד שאלה: מדוע, בניגוד למה שנטען, אנחנו לא באמת הופכים מאומת סטארט-אפ לאומת סקייל-אפ? התשובה הזאת מושפעת מהחברות הרב לאומיות, אבל גם, במידה רבה מאוד, מאלה הישראליות. זהו צד שלילי של התיוג של ישראל כאומת סטארט-אפ, שכן היצוא של חברות ההיי-טק הגדולות מהארץ רב לאין שיעור מזה של חברות ההזנק, והוא יכול לגדול עוד יותר. הקמת קווי ייצור של חברות ישראליות ורב לאומיות כאחד בארץ יכולה להיות המנוע החזק ביותר לתרומה של ההיי-טק לשיקום הכלכלה שלנו לאחר המלחמה. היא גם תמצב אחרת את ישראל, כמדינה שאפשר לייצר בה טכנולוגיה עילית ולהרוויח מזה. הטענה שיותר זול לייצר באוקראינה או בקמבודיה אולי נכונה, אבל הטענה האחרת, שלישראל אין ערך מוסף בתחום הזה – איננה נכונה, או לפחות לא מדויקת. ההון האנושי כבר קיים, מה שדרוש הוא מדיניות לאומית מכוונת של הממשלה, שתגדיר יעדים, תכין תוכניות ותנסה לשכנע חברות להקים פה גם קווי ייצור, בין היתר על בסיס תמריצים, בדומה למה שהיא נתנה לאינטל. השילוב של ההון האנושי המעולה והיכולות הטכנולוגיות שיש כאן, שמאפשרות הקמת מפעלים, יועיל לחברות ולמדינה כאחד. אנחנו צריכים יותר מפעלי ייצור טכנולוגיים, שיקטינו את התלות שלנו במרכזי מו"פ. זאת, משום שהנכס העיקרי של מרכזי המו"פ הוא כוח האדם, שבכל רגע נתון הנהלות החברות יכולות לנייד אותו לחו"ל. הסיכוי שמישהו ממקבלי ההחלטות יחשוב מחוץ לקופסה ויעשה זאת נראה קלוש, למרבה הצער.

מיכל זיגלמן, פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות בתנאי מורכבות, מייסדת דואליטי. צילום: אפרת קופר הבינה המלאכותית (AI) המתפתחת במהירות מטאורית, מגדירה מחדש את הזירה העסקית, את צורכי הלקוחות ואופי התחרות. היא מציעה לעסקים הזדמנויות חסרות תקדים להתייעל, לחדש ולשפר את הצעות הערך שלהם. האמרה הפופולרית "AI won’t replace humans, but humans with AI will replace humans without AI" משקפת היטב את המגמה גם בארגונים. AI כבר אינה רק בבחינת שדרוג לפעילות העסק, אלא Game Changer לצמיחה ותחרותיות. המאמר בוחן אסטרטגיות מפתח לעסקים השואפים לצמוח בשוק, הנכבש במהירות על ידי AI. הוא מבוסס על תובנות מהשתתפותי בקורס Competing in the Age of AI בהובלת החוקרים קארים לאקאני ומרקו לאנסיטי מביה״ס למנהל עסקים בהרווארד. נתונים – נכס אסטרטגי: נתונים הם החמצן של מערכות בינה מלאכותית. הפעלתן מחייבת שינוי תפיסה – מראיית דאטה כתוצר לוואי של הפעילות העסקית, להכרה בדאטה כנכס מרכזי וכבסיס לקבלת החלטות אסטרטגיות. חברות מוכוונות AI נותנות עדיפות לאיסוף, ניתוח ומיצוי הדאטה ומבטיחות שהאלגוריתמים שלהן לומדים ומשתפרים ללא הרף על בסיס דאטה אמיה ועדכנית. בחברת נטפליקס למשל, 80% מהתוכן הנצפה מונע על ידי המלצות של אלגוריתמים מבוססי AI, המתאימים תדיר תוכן באופן פרסונלי על בסיס נתוני המשתמש. הדבר מגביר מעורבות הלקוחות ושימורם, אפקט שבתורו מגביר עוד יותר את זרימת הנתונים ושיפור האלגוריתמים. טרנספורמציה דיגיטלית – אסטרטגיית ליבה: טרנספורמציה דיגיטלית היא הצעד הראשון במעבר של ארגון לבינה מלאכותית, מכיוון שהיא מניחה את הבסיס הטכנולוגי והתרבותי הדרוש לשילוב יעיל של AI. אין מדובר בהטמעת טכנולוגיות אחדות בעסק, אלא במעבר מהותי של חברה ממודלים עסקיים מסורתיים לאסטרטגיה של ״דיגיטל תחילה״ (Digital First). המטרה היא לשלב טכנולוגיות דיגיטליות בכל תהליכי העסק, לטפח תשתית, תרבות והלך רוח דיגיטלי ולייצר סביבת נתונים עשירה – תנאי מוקדם שהוא חיוני לאימוץ AI. ללא שינוי יסודי זה ארגון יתקשה למצות את מלא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית ליצירת ערך עסקי וחדשנות. שימוש אסטרטגי ב-AI ליתרון תחרותי: AI מספקת בסיס להצעות ערך חדשות ולהגדרה מחדש של המודל העסקי. המפתח הוא לזהות תחומים שבהם AI יכול ליצור את ההשפעה המשמעותית ביותר עבור העסק הספציפי, בין אם בשיפור יעילות תפעולית, שיפור חוויית הלקוח או חדשנות במוצרים ושרותים. חברת סטארבאקס, למשל, פיתחה את פלטפורמת הבינה המלאכותית Deep Brew, המייצרת המלצות מותאמות אישית על בסיס נתוני הלקוחות ומייעלת ניהול מלאי ולוגיסטיקה. בכך שיפרה את מעורבות הלקוחות ואת היעילות התפעולית. AI אפשרה למעשה לחברה להפוך מספקית משקאות קפה לחברת טכנולוגיה מבוססת נתונים ולהשיג יתרון בולט בתעשייה רוויה ותחרותית כמו תעשיית המזון והמשקאות. זמישות חדשנות וארגון מחדש: ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות AI מחייבת עסקים להתעדכן תמידית, להתאים מבנים ארגוניים ואסטרטגיות ליכולות המתפתחות תדיר של AI – לטפח זמישות (זריזות וגמישות) ולחדש ללא הרף. מעבר ליישומים מחלקתיים וספציפיים, מדובר ביישור קו של כלל החברה סביב הגדרת ערך חדשה. במסגרת תהליך כזה ,חברה תקים, למשל, צוותי משימה רב תחומיים, שעובדים בשיתוף פעולה הדוק עם ההנהלה הבכירה כדי להבטיח, שיוזמות AI תואמות את היעדים האסטרטגיים של החברה ומקדמות אותם. הטרנספורמציה של מיקרוסופט בנהגתו של סאטיה נאדלה, לדוגמה, התמקדה בהפיכת החברה הוותיקה לזריזה וידידותית יותר לחדשנות, ותרמה לתפנית יוצאת דופן בשווי השוק ובהיצע המוצרים שלה לעידן ה-AI. "עסקים שיכירו ב-AI לא רק ככלי טכנולוגי לשדרוג פעילותם, אלא כמרכיב בסיסי באסטרטגיה שלהם, יוכלו למנף את מלא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית ליצירת הצעות ערך חדשניות, לפתיחת אפיקי צמיחה חדשים ולחיזוק כושרם התחרותי בעידן ה-AI" מנהיגות תומכת AI: למנהיגות יש תפקיד מרכזי בניווט הארגון בעידן הבינה המלאכותית. מהגדרת חזון מחודש כיצד הארגון מייצר ערך בעידן ה- AI ועד לניהול צוותים עם יכולות AI ולמידת מכונה, מנהיגים נדרשים להיות מונחי נתונים, פתוחים לשינויים ולניסויים מהירים, לטפח תרבות של חקר, שיפור ולמידה מתמדת. סקר של דלויט, מגלה ש- 63% מהחברות המשתמשות בבינה מלאכותית צופות שהיא תגדיל את מספר המשרות בארגון. שינוי זה מדגיש את הצורך של מנהיגים להתמקד ביוזמות אסטרטגיות ויצירתיות, ולהשאיר משימות שגרתיות ל-AI. טיפוח תרבות ידידותית ל- AI: כדי למנף את מלא הפוטנציאל של AI לטווח הארוך, ארגון נדרש לטפח תרבות המעודדת שינוי תמידי, חדשנות ולמידה מתמשכת, ממש כמו המודלים שעליהם מושתתת הבינה המלאכותית. מדובר לא רק בהשקעה בטכנולוגיות חדשות, אלא גם באנשים שישתמשו בהן. יוזמות, כמו Internal AI boot camps למשל, יכולות לסייע בשדרוג מיומנויות העובדים ולהבטיח שהם מוכנים לעידן של עבודה לצד AI. גוגל, לדוגמה, טיפחה סביבה שבה בינה מלאכותית היא חלק מכל שיחה, מה שהוביל לחידושים כמו Google Assistant ולפריצות דרך בתחום הלמידה העמוקה. שימוש אתי ומשילות AI: מדיניות של אתיקה היא חיונית ועליה להיות חלק אינטגרלי מתוכנית AI לעסק. חברות צריכות לקבוע קווים מנחים לשימוש אחראי ואתי בבינה מלאכותית, להסדיר נושאים הקשורים לפרטיות נתונים, להבטיח שקיפות והוגנות, ולוודא שמערכות ה-AI המשמשות אותן מוגנות ואינן מנציחות הטיות. אסטרטגיה זו מיוצגת היטב בעקרונות האמון והשקיפות של חברת יבמ, המעוגנים בליבת הערכים של החברה ומשקפים את מחויבותה לפיתוח ופריסה אתית של טכנולוגיות AI. סט העקרונות של יבמ משמש אמת מידה לפרקטיקות AI אחראיות בתעשייה. ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח ולעצב מחדש את הזירה העסקית ואת התעשייה, כך גם מתחזק מקומה כ-Game changer תחרותי. עסקים שיכירו ב-AI לא רק ככלי טכנולוגי לשדרוג פעילותם, אלא כמרכיב בסיסי באסטרטגיה שלהם, יוכלו למנף את מלא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית ליצירת הצעות ערך חדשניות, לפתיחת אפיקי צמיחה חדשים ולחיזוק כושרם התחרותי בעידן ה-AI.   הכותבת היא פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות בתנאי מורכבות, מייסדת דוטליטי.

חברת נמל אשדוד – הידועה כגורם המקדם חדשנות בפעילויותיה – יצאה בקול קורא לחברות סטארט-אפ להירשם לתוכנית החדשנות שלה ולקבל ליווי מקצועי וחשיפה לנמלים ברחבי העולם. התוכנית מיועדת לסטארט-אפים מכלל הסקטורים הרלוונטיים לעולם הספנות והתעבורה הימית, החל מלוגיסטיקה ושרשרת אספקה, דרך סייבר ועד איכות סביבה. ההרשמה לקול הקורא פתוחה לסטארט-אפים עד ה-15 בינואר 2024, שלאחריו ייבחרו החברות שייכנסו לתוכנית. חממת החדשנות של נמל אשדוד חממת החדשנות של נמל אשדוד המנוהלת על ידי רועי אברהמי, מציעה לסטארט-אפים ליווי צמוד של סוכני חדשנות, בעלי ניסיון רב בהטמעה של טכנולוגיות בנמל, ואפשרות ייחודית לשימוש במתקני הנמל כשדה ניסוי של הטכנולוגיה שפיתחו. מעבר לליווי העסקי והטכנולוגי, הסטארט-אפים יוכלו לבצע הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה שלהם, הן בשטחי הנמל והן בשטחי שגרירויות החדשנות של נמל אשדוד ברחבי העולם, כך שהיזמים יכולים לממש את הרעיון או השיטה ולהדגים את השימושיות של הטכנולוגיה. בין שגרירויות החדשנות של נמל אשדוד נמנים נמל ברצלונה, רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, נמל טמפה, נמל ניו אורלינס, נמל סלוניקי וחברת הספנות מארסק. בנוסף, חברת נמל אשדוד מציעה לסטארט-אפים המשתתפים בתוכנית אפשרות הצגה של הטכנולוגיה לרוכשים ומשקיעים פוטנציאליים, משגרירויות החדשנות בנמלי העולם ועד ארגונים גדולים ברחבי העולם. כמו כן, מעצם השתתפותן לתוכנית, החברות יהיו מועמדות להשקעה מטעם זרוע ההשקעות של נמל אשדוד.  לדברי יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר: "בתקופה זו, בה רואים את האקוסיסטם הישראלי נאבק, אנו בחברת נמל אשדוד מציעים ליווי ותמיכה לסטארט-אפים הישראליים. הזירה הגלובלית היא תחרותית והחממה הטכנולוגית של נמל אשדוד מאפשרת לסטארט-אפים לקבל הזדמנות גם מעבר לים, במסגרת שיתופי פעולה עסקיים עם נמלים ברחבי העולם. החדשנות והטכנולוגיה מהווים מנוע צמיחה של נמל אשדוד, אשר לו חשיבות גדולה גם עבור המשק הישראלי וגם עבור מערכת הנמלים הבינלאומית. אנו מזמינים סטארט-אפים נוספים להצטרף לאתגר שהצבנו בפנינו לקידום הטכנולוגיות בתחום הימי, בישראל ובעולם".

בבתי הספר כבר הפסידו לא מעט ימי לימודים, ורק לאחרונה חזרו לשגרת לימודים, ברובה עדיין חלקית, בעקבות המצב הביטחוני הרעוע. הנפגעים העיקריים הם התלמידים בצפון ובדרום, שממילא סובלים מאיכות הוראה נמוכה יותר וממחסור קבוע של מורים במקצועות המתמטיקה, האנגלית, ומדעי המחשב. למרות זאת, יותר מ-2,400 צעירים בדרום, בצפון ובמרכזי הפינוי באילת, בירושלים ובמקומות נוספים ל נותנים למלחמה לחבל בעתיד שלהם, והחליטו ללמוד תכנות מחוץ לשעות הלימודים הרגילות בתוכנית "ניצנים". "ניצנים" היא תכנית בחינוך הטכנולוגי הלא-פורמלי, אשר מציעה קורסי תכנות בחינם לנוער מהפריפריה בגילאי 15-18 שנים, במטרה לשלבם ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל ובסופו של דבר בהיי-טק. "ראשי ערים מהנגב מצלצלים ואומרים לנו: התלמידים לא לומדים מספיק, עתידם עלול להיפגע. אז נרתמנו וקלטנו עוד תלמידים. אנחנו רוצים כמובן לקלוט כמה שיותר, אבל זקוקים לתמיכה נוספת", מספרת קורין כהן מתוק, סא"ל במיל', שבימים אלו נמצאת בשירות מילואים בפיקוד דרום, וממשיכה במקביל לנהל את תוכנית "ניצנים". ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, מסר: "המלחמה ההרסנית הזאת גורמת לטראומה עצומה, ועקשנות הנערות והנערים להמשיך בלימודי תכנות, מיומנות שיכולה לפתוח דלתות רבות הן בשירות צבאי והן בהזדמנויות קריירה, מעוררת השראה ומפיחה בכולנו תקווה. כדי לקדם את הפיתוח והחוסן של הדרום, המחויבות העיקרית שלנו היא לחזק את ילדינו ולהגן על עתידם". לא רק ראשי הערים, גם ההורים מביעים חשש שהמלחמה תמנע מהילדים עתיד תעסוקתי. "זה לא רק שהילדים לא לומדים, הילדים בטראומה. לפני שלוש שנים הם היו בהסגר והיו בחרדה על הבריאות שלהם ושל קרובי המשפחה שלהם. היום הם גם בחרדה מהטילים, וגם מפחדים שמחבל יגיע עד לבית שלנו. היעדר המסגרות רק מעמיק את החרדה", מספרת לירז גולן, אימא של ליעד מאופקים. "כמו בקורונה, גם עכשיו הכל היה מבולבל. לא היה ברור מה יקרה עכשיו, ומה נוכל ולא נוכל לעשות. נרשמתי ל"ניצנים" כי היה חשוב לי לפתח את הדרום כלכלית וביטחונית, להביא היי-טק, תעשייה ביטחונית, לא רק להיות חלק מהעתיד – אלא חלק מעתיד טוב יותר. דווקא בזמן מלחמה אני מבינה את החשיבות של להמשיך ולהתמיד בלימודי התכנות, ואני שמחה שאני יכולה להמשיך לרדוף אחרי החלומות האלה", מספרת רעות, תלמידה בכיתה י"ב במצוקים. על אף המצב המאתגר בדרום ובעוטף, כ-100 תלמידים נוספים נקלטו בתוכנית בעקבות בקשות של ראשי ערים והורים להרחיב אותה. "להמשיך בשגרת לימודים, בעיקר לימודים טכנולוגיים גבוהים, זה צו השעה בשביל להציל את עתידם של ילדי הדרום והמפונים. המלחמה מגדילה את אי-השוויון בין הפריפריה למרכז, הגדול ממילא. גם בשגרה הסיכוי של ילד מהדרום להשתלב בהיי-טק נמוך יותר בכ-50% בהשוואה לילד מהמרכז. היום הילדים לא זוכים כמעט לשום מסגרת יציבה בגלל המלחמה, שלא לדבר על חינוך טכנולוגי", מוסיפה כהן-מתוק. "ניצנים" היא תוכנית של עמותת בנתיבי אודי, שהוקמה לזכרו של סגן אודי אלגרבלי ז"ל, קצין קשר בחטיבת הצנחנים שנפל בשנת 1994 בקרב בלבנון. התוכנית פועלת כיום בשיתוף אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אכ"א, בסמ"ח, משרד החינוך, מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה, חברת הפניקס, קרן משפחת שעשוע, הפדרציה היהודית בניו יורק, רשת אורט, רשת דרכא, וגופים פילנתרופיים נוספים, ומהווה זרוע משמעותית בחינוך הטכנולוגי הבלתי פורמלי בישראל.

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם את שמות הזוכים במכרז לפיתוח פרויקטים חדשניים בתחומי האנרגיה, המים והסביבה. המלחמה נותנת את אותותיה גם בהקשר של חלק מהפרויקטים הזוכים, שישתלבו בעתיד במאמץ ההגנתי של ישראל על חבל תקומה (לשעבר עוטף עזה) ועל משק האנרגיה הישראלי. במסגרת המכרז, בו זכו 30 פרויקטים להקמת אבות-טיפוס ומתקני הדגמה, יוענקו מענקים בשני מסלולים: מסלול הזנק לפיתוח אב-טיפוס, ומסלול חלוץ והדגמה להדגמה ראשונית של טכנולוגיה באופן מסחרי, או להדגמה ראשונה בישראל של טכנולוגיה חדשנית במשק האנרגיה והמים. במסגרת המכרז זכו 13 פרויקטים למימון פיתוח אב-טיפוס ו-17 פרויקטים למימון מתקני חלוץ. סך המענקים במכרזים אלה יעמוד על כ-23 מיליון שקל, במימון של יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות, ושותפים נוספים כדוגמת חברת החשמל ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. המיזמים הזוכים במענקים הם מתחומי החשמל, האגירה, אנרגיה מתחדשת, תחליפי דלקים לתחבורה, התייעלות באנרגיה, סביבה, מים, הגנת סייבר, השבת אנרגיה מפסולת, רעידות אדמה ועוד, כאשר התמיכה במסלול חלוץ והדגמה עומדת על שיעור של 50% מהתקציב המאושר שהציג היזם, ועד 3 מיליון שקל בתחומי תחליפי הדלקים לתחבורה והפסולת ו-1.5 מיליון ש' ליתר תחומי האנרגיה. התמיכה במסלול הזנק עומדת על שיעור של 62.5% מהתקציב המאושר שהציג היזם, ועד 750 אלף שקלים בכלל תחומי האנרגיה. מטרת המכרז היא לסייע לקידום מיזמים שונים במשק האנרגיה הישראלי, לפיתוח טכנולוגיות חדשות וקידום טכנולוגיות שהבשילו לשלב שבו נדרשת הדגמת יכולתם בתנאי המשק הישראלי. פרק הזמן להשלמת הפרויקטים עומד על כשנתיים, אם כי תיתכן הארכה של שנה נוספת. במסלול הזנק לפיתוח אב-טיפוס ניתן למצוא בין הזוכים טכנולוגיות לאגירת חשמל לטווח ארוך, חיישנים לניטור איכות מים בצנרת ללא סוללות, מערכת לחיזוי רעידות אדמה ועוד. בשנה שעברה העניק המשרד מימון ל-14 פרויקטים במסלול הנזק ול-22 פרויקטים במסלול חלוץ, בסכום של כ-40 מיליון ש'. מחייב התגייסות מיוחדת גם בישראל. משבר האקלים. צילום: אילוסטרציה. BigStock ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "ההודעה על הזוכים בקולות הקוראים באה רגע לאחר סיום ועידת האקלים בדובאי בשבוע שעבר. הוועידה המחישה שוב את הצורך בפתרונות טכנולוגיים חדשניים, כדי להתמודד עם שינוי האקלים בעולם. יחידת המדען הראשי מקדמת זה שנים הצמחה והטמעה של הטכנולוגיות החדשניות האלה בישראל. עיקר התרומה שלנו למאבק באקלים תבוא מהחדשנות הישראלית ויישומה בפתרונות לבעיות המרכזיות הכרוכות בשינוי הנדרש במשקי האנרגיה בעולם". ד"ר פרידמן הוסיף ואמר כי "השנה במיוחד, הייתה שנה קשה בתחום החדשנות באנרגיה נקיה בעולם בכלל ובישראל עוד יותר, שהועצמה עם פרוץ המלחמה. לפיכך עולה חשיבות התמיכה הממשלתית במיזמים חדשניים אלה, ועשינו כל מאמץ לאפשר לכמה שיותר פרויקטים לצאת לדרך על אף הקיצוץ המשמעותי בתקציבנו. אני מקווה שרבים מהם יצליחו ויצמחו למוצרים בשלים טכנולוגית ועסקית".