The headlines that made most buzz on this page
15/02/24 11:37
9.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עכשיו זה רשמי: לאחר הדיווח שפורסם בתחילת השבוע, מודיעה חלוצת רשתות האינטרנט סיסקו סיסטמס (Cisco Systems) כי היא מפטרת יותר מ-4,000 עובדים, ובכך מצטרפת למגמה של חברות טכנולוגיה נוספות שמפטרות עובדים כדי להגביר את הרווחים ואת מחירי המניות שלהן, תוך שהיא מספקת תזכורת מפוכחת לחוסר הביטחון התעסוקתי העובר על תעשייה שמאמצת יותר ויותר טכנולוגיות בינה מלאכותית.
החברה הכריזה על תוכנית הפיטורים שלה במסגרת פרסום התוצאות הרבעוניות האחרונות שלה. הפיטורים מייצגים כ-5% מכוח העבודה העולמי של סיסקו, המונה 84,900. בפיטורים באים במסגרת רה-ארגון שהחברה עורכת בעקבות הקיצוצים שסיסקו הכריזה עליהם בסוף 2022, שכבר הובילו לפיטריהם של 5,000 עובדים ולקראת רכישת ספלאנק (Splunk) ב-28 מיליארד דולר, שההנהלה מצפה להשלים עד ה-30 באפריל.
הפיטורים בחברות הטק מתרחשים למרות שרוב החברות עדיין מציגות תוצאות נאות. סיסקו, שבסיסה בסן חוזה, קליפורניה, הרוויחה 2.6 מיליארד דולר, או 65 סנט למניה, במהלך הרבעון השני הפיסקאלי שלה המכסה את אוקטובר-דצמבר, ירידה של 5% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. ההכנסות לתקופה ירדו ב-6% לעומת השנה הקודמת ל-12.8 מיליארד דולר.
אבל סיסקו צופה ירידה בביקוש למוצריה ולשירותי התוכנה שלה במהלך שלושת עד שישה החודשים הבאים, כשמנכ"ל החברה, צ'אק רובינס, ציין במהלך שיחת אנליסטים בעקבות פרסום התוצאות, שלקוחותיה נוקטים "מידה רבה יותר של זהירות" על רקע תחזית כלכלית לא ברורה.
לאנשים ומחשבים נודע, כי היקפי הפיטורים בארץ יהיו קטנים יותר מבעולם ויעמדו על בודדים או עשרות מועטות, מיעוטם ממרכזי המו"פ ורובם מגוף המנהלה והמכירות.
15/02/24 13:22
9.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: אלואיסה כץ, יועצת אסטרטגיה עסקית ומובילת פרויקטים באקסנצ'ר.
ותק בתפקיד: בסך הכל מציינת חמש וחצי שנים בחברת אקסנצ'ר, בתפקידים שונים.
תפקידים קודמים: התחלתי את תפקידי ב-אקסנצ'ר בתור אנליסטית תחת קבוצת המיזמים ו-open innovation של החברה. לאחר מכן עברתי מסלול לקריירת הייעוץ האסטרטגי, בו עסקתי בניהול פרויקטים, ובייעוץ עסקי ואינטגרציה. לצד התפקידים העסקיים שלי, שילבתי קריירה בתור שחקנית כדורסל מקצועית (מעל 15 שנה) וכשחקנית נבחרת ישראל מעל עשור.
השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון משולב בהתמחות במדעי המוח ופסיכולוגיה (קנדה), תואר שני בביוטכנולוגיה עם תיזה מחקרית ב-Food-Tech מהאוניברסיטה העברית. בצבא שירתי כספורטאית מצטיינת-עילוי, בהיותי שחקנית כדורסל בנבחרת ישראל לאורך כל התקופה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? לאחר ארבע שנים של לימודים בחו"ל ועיסוק אינטנסיבי בספורט כספורטאית בקולג', חזרתי לישראל כדי לשחק כדורסל וליהנות מהים. הרצון שלי לשלב לימודים עם הספורט המקצועי הוביל ליצירת מסלול ייחודי, שלא היה קיים בעבר בארץ, המשלב לימודים אקדמאיים ופיתוח קריירת כדורסל מקצועית – בדומה למודלים קיימים בחו"ל. כך מצאתי את עצמי לומדת לתואר שני בביוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית, ותוך כדי משחקת כדורסל בליגת העל, בקבוצות בכירות שונות. עם סיום התואר השני רציתי הפסקה מהאקדמיה והחלטתי לנסות להיכנס לתעשייה. בזכות קורסים ביזמות ואסטרטגיה עסקית, הבנתי שאני רוצה להבין מה קורה מאחורי הקלעים של חברות גדולות, וחיפשתי חברה בינלאומית שתבין את לוח הזמנים שלי כספורטאית מקצועית. כך הגעתי ל-אקסנצ'ר – חברת הייעוץ הטכנולוגי הגדולה בעולם. תחילה עבדתי בעיקר מול סטארט-אפים, ובהמשך התמקדתי בתעשיית הפיננסים, בדגש על פרויקטים בינלאומיים, המשלבים אסטרטגיה וטכנולוגיה.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? בתור מישהי שגדלה בשתי תרבויות, גרה בשלוש מדינות שונות, באה מעולם הספורט התחרותי, ובשנים האחרונות השתפשפה בעולם העסקי – לדעתי זה לא שאלה של "חושבת". שהרי לא משנה איך נסובב את זה – בוודאות יש אפליה נגד נשים, ולא רק בתעשיית ההיי-טק.
הבעיה העיקרית, לדעתי, היא שגם כשיש אפליה ברמה מסוימת, הרבה פעמים איננו מזהים את זה כאפליה אלא מנרמלים את זה ומפחיתים את הרגישות אליה עוד בתת המודע. ראיתי זאת בפערי שכר, במיעוט נשים בתפקידים בכירים, במיעוט שידורי כדורסל נשים לעומת גברים, ובתפקידים ניהוליים. הרגשתי שכאישה אני צריכה להמעיט מהרגש שלי (בעיקר בעולם העסקי) כדי שהדבר לא יתפרש כחולשה, לדבר ולהתנהג באסרטיביות, ולהראות פאסון. מאחר שמגיל צעיר אני בונה את חיי לבד, ללא קרבת משפחה, למדתי על הדרך כמה לקחים לא פשוטים, והשכלתי לעשות בידע הזה שימוש בכל אספקט בחיי – למדתי לתקשר בכבוד, להביע דעה, לעמוד על שלי מול חציית גבולות, וגם לדעת מתי נכון לסגת ולקחת צעד אחורה. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? למרות שרוב חיי פעלתי בסביבה גברית (מאמנים ומנהלים), באופן אישי לא חוויתי אפליה. להיפך, הרגשתי תמיכה ורצון לקדם אותי בכל הזדמנות, אני מרגישה שיש לי תמיד מקום להביע את עצמי, ואף ניהלתי גברים מבוגרים ממני. למדתי לא לקחת הערות אישית ולהסתכל תמיד על האדם מולי ולא על תפקיד או מגדר. כמובן שחשוב לכבד תפקידים, אבל אף אחד לא שווה יותר מאחר.
יחד עם זאת, זה לא אומר שהכל מושלם מסביב ותמיד יש מקום לשיפור. כיום אני פעילה בקבוצת ה- Women Leadership Network של אקסנצ'ר ישראל, מתוך הרצון ללמוד מנסיונן של אחרות, כמו גם לתרום מניסיוני האישי. בנוסף אני מלווה ספורטאיות ומייעצת להן מניסיון חיי, ומנקודת המפגש של עולם הספורט והעסקים, כיצד ניתן לרתום ולשלב את כל מה שלמדנו על המגרש לטובת המסע האישי שלנו, ולהיפך.
15/02/24 14:56
9.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שרה סילברמן – סטיריקנית, קומיקאית, סופרת ושחקנית טלוויזיה אמריקנית – תבעה ביולי האחרון את החברות OpenAI ומטא בטענה להפרת זכויות יוצרים שלה. לטענת סילברמן בתביעתה, OpenAI – החברה שפיתחה את כלי ה-AI הפופולרי ChatGPT – השתמשה בספרים שלה ושל כותבים אחרים, השותפים לתביעה, באופן לא חוקי וללא רשות, כדי לאמן את ChatGPT ומודל השפה הגדול שמגבה אותו, GPT. התביעה הייתה חלוצית למדי, ולכן קיבלה מיד מהמדיה ומהציבור תשומת לב רבה, מתוך חשיבה שהיא יכולה להוות מקרה תקדימי שישנה לחלוטין את התנהלות כלל החברות המפתחות ומאמנות LLMs וכלי GenAI. התביעות הנפרדות נגד שתי ענקיות הטק הוגשו בקיץ בידי סילברמן ושני כותבים אחרים, ריצ'רד קדריי וכריסטופר גולדן, אבל אחרי אירועי המשפט האחרונים – מצב הדברים לא נראה טוב במיוחד דווקא עבורם. אם אומן שלא כחוק בתוך גניבת זכויות יוצרים? כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית ChatGPT מבית OpenAI.
הכל התחיל כי ChatGPT הודגם מסכם ספר של סילברמן
הפרשה החלה כשבתצוגות יכולות של ChatGPT הופיע ספרה של סילברמן, The Bedwetter, כספר הראשון שסיכום שלו הודגם כיכולת של הכלי החדשני. גם בספריהם של גולדן (Ararat שמו) ובספרו של קאדרי (Sandman Slim) נעשה שימוש דומה שכלל לא הוסתר. הטענה בתביעות המקוריות הייתה שהצ'טבוט מעולם לא טרח "לשחזר כל מידע מהאינפורמציה על ניהול זכויות היוצרים שהתובעים כללו ביצירות שפורסמו".
אלא ש-צו שהוצא השבוע (ב') על ידי השופטת המחוזית של ארה"ב, ארסלי מרטינז-אולגוין, דחה את טענות המחברים. השופטת מצאה כי לא חלה, כפי שטענה התביעה, הפרת זכויות יוצרים שילוחית (Vicarious copyright infringement) – שמשמעותה היא שהחברה ידעה על ההפרה, לכאורה, והרוויחה ממנה. כמו כן פסלה מרטינז-אולקוין גם את הטענות בדבר שיטות עסקיות בלתי חוקיות, אשר באו לידי ביטוי בהפרת חוק זכויות היוצרים ששמו 'חוק המילניום הדיגיטלי' (DMCA – ר"ת Digital Millennium Copyright Act), וכן טענות להתנהלות רשלנית ולהתעשרות לא הוגנת, על חשבון התובעים.
המקרה כולו נתלה בעצם בשאלה האם ChatGPT מעתיק ישירות אלמנטים המוגנים בזכויות יוצרים מיצירותיהם של המחברים – אם לאו. לפי הדיווחים, בית המשפט סבור כי טרם הוצגו ראיות משכנעות לכך. בנוסף, OpenAI מצידה טוענת שהשימוש בתכנים של הקומיקאית ויתר התובעים לשם אימון הבוט החכם שלה נופל תחת הקטגוריה "שימוש הוגן", וזאת בהתבסס על דוקטרינה משפטית המאפשרת העתקה מוגבלת למטרות טרנספורמטיביות. בנוסף, עורכי הדין של הנתבעת טוענים שיצירות המוגנות בזכויות יוצרים מהוות חלק קטן מכלל הנתונים שעליהם הוכשר מודל השפה הגדול שלה – דבר המחליש את טיעוני התביעה נגדה.
סילברמן ושותפיה העלו תחילה טענות רחבות יותר, והאשימו את OpenAI בשלל היבטי הפרה של זכויות היוצרים שלהם, לכאורה. אך בית המשפט דחה את רוב הטענות הללו בטענה שאין מספיק ראיות המגבות אותם.
האם תביעתו נגד OpenAI תזכה במענה דומה מבית המשפט? הניו יורק טיימס.
האם לקביעות תהיה השפעה תקדימית על תביעות דומות אחרות?
יצוין כי ההתפתחויות האחרונות סביב התביעה של סילברמן הגיעו חודשים לאחר שבית המפשט קיבל חלקית את טענות הנתבעת השנייה בפרשה, מטא – החברה האם של מספר רשתות חברתיות שגם היא מפתחת AI כיום. מטא ביקשה אז לדחות את התביעה שהגישו סילברמן ושותפיה בנוגע לשימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים שלה בידי כלי ה-GenAI של מטא, Llama שמו. בנובמבר 2023, מתח השופט המחוזי של ארה"ב, וינס צ'הבריה, ביקורת על אופי התביעה, אם כי איפשר לתובעים זמן לתקן את טענותיהם בה. הוא אף הצהיר כי ישוב וידחה את הטענות, אם התביעה לא תצליח להוכיח שפלט של Llama אכן דומה לתכנים שלהם.
נראה כי התקווה היחידה של התובעים כעת היא סביב טענת "חוסר ההוגנות" שנכללת בתיק, ושמתבססת על הפרשנות הרחבה של מדינת קליפורניה לחוקי תחרות בלתי הוגנים. אבל גם סוגיה זו לא תהיה פשוטה להוכחה – כדי לחזק טענה זו שלהם, לסילברמן ולכותבים האחרים ניתנה ארכה עד ה-13 במרץ לתקן את תלונתם, לספק ראיות מובהקות יותר לתלונותיהם, ובמיוחד – לנסות להוכיח העתקה ישירה שביצע ChatGPT.
נזכיר כי בשלהי 2023 ספגו OpenAI ושותפתה העסקית מיקרוסופט תביעת זכויות יוצרים דומה אבל משמעותית בהרבה מהניו יורק טיימס. גוף המדיה הענק הגיש אז תביעה נגד OpenAI והספונסרית שלה, מיקרוסופט, העוסקת בטענה להפרת זכויות יוצרים פרועה שבוצעה לשם פיתוח דגמי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית שלה החברות, כשהטיעון העיקרי של הטיימס היה שמיליוני מאמרים שלו, המוגנים בזכויות יוצרים, שימשו להכשרת מודלי הבינה המלאכותית של החברה, לכאורה ללא רשות או פיצוי.
כעת לא ברור אם התבוסה המסתמנת והולכת של סילברמן בתביעתה הדומה והמוקדמת תקרין על התביעה של הטיימס, והאם תוצאותיה יחשבו כתקדימיות בתיק זה או בתיקים נוספים ותביעות זכויות יוצרים אחרות שספגו החברות בחודשים האחרונים.
15/02/24 11:03
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, חתם אתמול (ד') על רישיון הפעלה של מוצרי חברת סטארלינק בישראל. הפעלת שירותי החברה יהיו מוגבלים בתחילה, ובהמשך צפוי שימוש נרחב יותר. לצד רישיון ההפעלה בארץ אושרה על ידי מערכת הביטחון גם הכנסת יחידה אחת כזו לבית חולים שדה של איחוד האמירויות ברפיח.
חברת סטארלינק בבעלות ובתפעול SpaceX של אילון מאסק מפעילה שירותי תקשורת, הכוללים אינטרנט פס רחב באמצעות לוויינים וללא תלות במרכזי תקשורת הנמצאים על הקרקע, גם כאשר יש תקלות תקשורת קווית וסלולרית,
כמו שקרה ב-7.10, כאשר נותקו אתרי סלולר במרחק של עד 10 ק"מ מרצועת עזה, מה שהוביל לקריסת מערכות התקשורת הסלולריות באזור.
באוקטובר האחרון הודיע מאסק כי יאפשר לארגונים הומניטריים בעזה להשתמש ברשת שלו, ובעקבות כך הודיע קרעי על ניתוק הקשר עם החברה. ואולם בחודש נובמבר הגיע מאסק לביקור בישראל וסייר יחד עם ראש הממשלה נתניהו בכפר עזה, ובעקבות הביקור הגיע להסכמות עם השר, כי הפעלת שירותי הרשת הלוויינית ברצועה תיעשה רק באישור ממשלת ישראל.
כזכור, סטארלינק העניקה יכולות תקשורת לאזרחי וחיילי צבא אוקראינה מיד לאחר מתקפת סייבר מצד רוסיה בתחילת המלחמה של השתיים.
השר קרעי ציין: "זוהי בשורה גדולה ומשמחת. אני מודה לנציגי סטארלינק על הדיון הענייני וההבנות בעניין רצועת עזה. כניסת סטארלינק לישראל תאפשר תקשורת לוויינית מתקדמת בזמני שגרה וחירום. היחידות ברצועת עזה לצורכי סיוע הומניטרי יאושרו באופן פרטני, רק לאחר שגורמי הביטחון הישראליים וידאו כי מדובר בגורם מוסמך וכי אין חשש לפגיעה בביטחון המדינה".
15/02/24 12:53
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עבור חלק מאוהדי אפל שהיו בין הראשונים לרכוש את משקפי ה-Vision Pro – ההתלהבות התחלפה באכזבה. מסתבר, לפי פרסום ב-The Verge, שניכרת עלייה של בעלי המוצר היקר שמספרים ברשתות החברתיות בימים האחרונים, כי הם מחזירים את האוזניות שלהם, במסגרת האפשרות שאפל נותנת להחזיר כל מוצר תוך 14 יום מרגע הרכישה.
נוחות היא בין הסיבות המוזכרות ביותר להחזרות. אנשים אמרו שהאוזניות גורמות להם כאבי ראש ומעוררות בחילה. משקלו של המכשיר, והעובדה שרובו מונח על החלק הקדמי של הראש היה תלונה נוספת. גם פרקר אורטולני, מנהל המוצר של The Verge, אמר שלדעתו השימוש במכשיר הוביל לשטף דם בעינו. לפחות אדם אחד נוסף ציין שהייתה לו חוויה דומה של אדמומיות בעין. "למרות שהשימוש היה קסום כפי שקיוויתי, זה פשוט היה יותר מדי לא נוח לחבוש אפילו לפרקי זמן קצרים הן בשל המשקל והן בשל עיצובי הרצועות. רציתי להשתמש בהם, אבל פחדתי", אומר אורטולני, שגם פרסם פוסט על החזרת המכשיר.
"זה פשוט יקר מדי ומסורבל אפילו לנסות להתרגל לכאבי הראש התמידיים ולעומס בעיניים שחוויתי. אני אחזור בדגם הבא".
אבל החומרה היא לא הבעיה היחידה. תלונה נפוצה נוספת היא, שה-Vision Pro לא מציעים די פרודוקטיביות ביחס למחיר. משתמש אחד ציין בת'רדס, שהצפייה במסכים גרמה לו להרגיש סחרחורת, אבל המכשיר גם לא מתאים לעבודה שלו. מהנדס אחר כתב בפלטפורמת X, כי "חוויית הקידוד לא הצליחה לשכנע [אותו]" ובעיות מיקוד גרמו לו לכאבי ראש.
"אם אני לא משתמש בזה לפרודוקטיביות, ואם אני לא אוהב אותו לבידור, ואם אין מספיק משחקים לשחק בו – אני פשוט לא יכול להצדיק את השארתו", כתב משתמש Reddit אחד.
כמובן, קשה לנבא כיצד תגובות אלה של מאמצים מוקדמים ישפיעו על ה-Vision Pro בהמשך. רבים מאלה שהודיעו כי יחזירו את המשקפיים גם אמרו שישמחו לנסות את הדור השני של Vision Pro. אחרים הדגישו, כי הטכנולוגיה היא לא הבעיה העיקרית, אלא היעדר אפליקציה מנצחת או נוחות. קשה גם להעריך עד כמה התופעה נפוצה, כי לא קיים מידע לגבי שיעור ההחזרות בפועל.
15/02/24 13:00
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"ישראל מתמודדת עם תרחיש לא צפוי: מלחמה רב-זירתית וממושכת, משק שעבר לשגרת חירום, מאות אלפי מגויסים למילואים, למעלה מ-100 אלף מפונים, חבלי ארץ שלמים שהתרוקנו מיושביהם. אחד הגורמים המאפשרים למרבית הציבור להמשיך בחייו בשגרת החירום, הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית. חלק גדול מהמשק הישראלי החל במסע לשינוי הדיגיטלי – וההשקעה האדירה שבוצעה בהעברת שירותים רבים לדיגיטל – בקורונה ובעקבותיה – מחזירה את עצמה כעת, ובענק", כך אמר ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק (Prologic).
לוי דיבר בפתחו של וובינר שערכה החברה באחרונה, בהשתתפות של כמה עשרות מנהלי תשתיות בארגונים בארץ. פרולוג'יק משווקת ומפיצה את מוצרי סולארווינדס (SolarWinds) בישראל.
לדברי לוי, "לצד היתרונות האדירים אותם הדיגיטל מעניק, נוצרה, במקביל, גם תלות גבוהה בטכנולוגיה. כך לדוגמה, שירות בנקאי בדיגיטל צריך להיות זמין מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הדבר נכון עוד יותר בתקופה זו, בה הלקוחות מצפים לזמינות מלאה ולביצועי שיא. כדי לעמוד בציפיות הללו, ארגונים חייבים להשקיע ביכולות ניטור וניהול של הנכסים הדיגיטליים ושל התשתיות הטכנולוגיות התומכות בהם. זה קריטי, זה מחויב המציאות בשגרה, ועל אחת כמה וכמה – בחירום".
"הפלטפורמה של סולארווינדס", ציין לוי, "עורכת ניהול וניטור של נכסי ה-IT הארגוניים. היא משמשת כיום יותר מ-300 אלף ארגונים, ב-190 מדינות, בהם 498 מארגוני Fortune 500. אף שהיא עשירה ביכולות, מדובר בפלטפורמה פשוטה להתקנה, הטמעה ותפעול, והיא מביאה לשמירה על מודל עלויות סביר".
"שיתוף הפעולה בין פרולוג'יק לסולארווינדס נבנה משך יותר מ-15 שנים", סיפר לוי. "במהלך שנים אלו בנינו אקו-סיסטם סביב פתרונות החברה. מאות ארגונים בחרו בפלטפורמה, ואנו עובדים לצד יותר מעשרה שותפים המטמיעים אותה בישראל. נבנתה פה קהילה של מאות מקצועני IT, המתמחה בהיצע הפתרונות של החברה. בנוסף, השקענו רבות בהקמת מרכז ידע ותמיכה ישראלי לתחום. המרכז מסייע לשותפים וללקוחות בכל התהליכים הקשורים לקדם המכירות ולאחריהן להטמעות ולתמיכה שוטפת, וכן מסייע בחיבור למשאבי ידע שיש בחברה העולמית".
לירון פרבר, מנהלת הטכנולוגיות של פרולוג'יק. צילום: ניב קנטור
נדרשת תמונת ניטור אחודה
לירון פרבר, מנהלת הטכנולוגיות הראשית בפרולוג'יק, הציגה את פלטפורמת SolarWinds Hybrid Cloud Observability.
"מדובר בפלטפורמה אחודה, המעניקה יכולות ניטור לעומק של סביבות מחשוב מבוזרות, היברידיות, ומורכבות", ציינה פרבר, שדיברה אף היא בוובינר. "היא מסוגלת להחליף עד 15 כלים שונים לניהול ולניטור IT, שנמצאים היום בשימוש בארגונים. הביזור הזה מקשה על יצירת תמונה אחודה של מצב תשתיות ה-IT בארגון, ומקשה על המנמ"ר.ית ומנהלי התשתיות שלהם.ן לנהל את פעילות המערכות בצורה מיטבית. הדבר נכון עוד יותר כאשר אנו מדברים על ארגון ישראלי שמתמודד עם אתגרי הדיגיטל וצריך להיות מסוגל לספק ביצועי שיא – בתקופה שהיא לא פשוטה".
לדברי פרבר, "הפלטפורמה כוללת לוח מחוונים (דשבורד) אחוד, המציג את תוצאות הניטור, ובנוסף כולל המלצות מבוססות בינה מלאכותית, המסייעות בניהול פרואקטיבי של כלל סביבות המחשוב".
היא הוסיפה כי "החיבור העמוק בינינו ובין סולארווינדס משרת את הלקוחות בארץ, ואת האקו-סיסטם סביב התחום והחברה. הצוותים שלנו, שבראשם אני עומדת, מביאים לשולחן ניסיון עשיר וארוך שנים עם הפלטפורמה. יש לנו היכרות עמוקה איתה ועם מקורות ידע נוספים בחברה העולמית. בישראל נוצרה זהות בין שתי החברות – החיבור ביניהן מייצר עבור הלקוחות הארגוניים ערך מוסף גבוה".
"אנו מאפשרים לארגונים לשפר באופן תמידי את ביצועי המחשוב, הזמינות של המערכות, השירותים והיישומים", סיכמה פרבר. "עם הפלטפורמה של סולארווינדס, אנו מסייעים לארגונים לשפר את החוויה הדיגיטלית שלהם, ולעשות זאת בסביבות ענן, או סביבות היברידיות מורכבות, מגוונות ומבוזרות".
15/02/24 14:03
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שווי השוק של מטבעות הביטקוין שבמחזור הגיע השבוע לטריליון דולר, לאחר שערכו של ביטקוין אחד הגיע לכ-50,948 דולר (ובינתיים כבר ירד לפחות מ-49 אלף דולר). נכון להיום יש כ-19,627,706 יחידות ביטקוין בשוק.
העלייה בביקוש למטבעות קריפטו בכלל ולביטקוין בפרט נמשכת מאז תחילת שנת 2023. הדבר נובע, בין השאר, מכך שרשות ניירות הערך של ארה"ב אישרה הנפקת קרנות ETF בביטקוין, מה שאומר שכשמשקיעים רוכשים את קרן ETF הנקובה בביטקוין הם למעשה רוכשים ביטקוין, שכן הקרן מחויבת לרכוש ביטקוין בשוק החופשי. ומאחר שהביקוש עולה – המחיר עולה בהתאם.
בנוסף, הביקוש ההשקעתי לביטקוין עולה משום שהיקף מטבעות הביטקוין אשר יגיעו לשוק במהלך חודש אפריל יקוצץ בחצי. כפי שמסביר אלעד נומברג, סמנכ"ל בפרוקסיביט (Proxibit) – בית השקעות למטבעות וירטואליים: "כשהכרייה של המטבעות מגיע ל-210 אלף בלוקים, הכורים מקביםלים מחצית מהתפוקה. משמעות הדבר היא, שכמות המטבעות שהכורים מעבירים לשוק נמוכה בחצי".
15/02/24 15:26
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"רשות מקרקעי ישראל עברה בשנים האחרונות תהליך טרנספורמציה דיגיטלית רחב היקף, עם מימוש תוכנית רמיטק. לאחר פיגור ארוך שנים, יישרנו קו עם התעשייה והממשלה ויש לנו מערכות טכנולוגיות מתקדמות, התומכות בפעילויות הארגון ומספקות לציבור שירותי דיגיטל. כהמשך לכך, עד סוף העשור נערוך פרויקטים רבים בעולמות הדטה וה-AI – ובקרקע וגם בענן", כך אמר רביד שמואלי, סמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל).
שמואלי דיבר ב-E-GOV, פורום המנמ"רים והמנמ"ריות במגזר הממשלתי-ציבורי. הפורום, מבית אנשים ומחשבים, התכנס אתמול (ד') במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. נושא המפגש היה "דטה ובינה מלאכותית יוצרת בממשלה".
לדבר שמואלי, "רמ"י היא הרשות הממשלתית המופקדת על ניהול מקרקעי הלאום – קרקעות מדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל, יותר מ-90% מהקרקע בארץ. פעילויות הרשות מבוצעות בהיקף עשרות מיליארדי שקלים בשנה".
מה הן תוכנית רמיטק ורמיטק 2030?
רשות מקרקעי ישראל
"במסגרת תוכנית רמיטק", ציין, "החלפנו את המערכות הליבה בנות ארבעה עשורים – במערכת ליבה חדשה SAP S/4 HANA. עוד שילבנו בה מערכת CRM, אתר אינטרנט משודרג ואזורים אישיים ועסקיים מאובטחים, לקבלת מידע וביצוע פעולות. גם שדרגנו מערכי נתונים, דיווח ותחקור. המערכת נפרסה במרחבי הרשות ופועלת באופן מלא בכל הארץ, והביאה לתמיכה בתהליכים וברגולציות הנדרשים בארגון, ראיית נכס וראיית לקוח 360 מעלות, ומתן שירותים דיגיטליים מתקדמים מרחוק ובאופן מאובטח".
לדבריו, "גרטנר גורסת כי כעת, לאחר שגופי הממשל השלימו את תהליכי השינוי הדיגיטלי – כי 'עידן הממשלה הדיגיטלית' תם ועכשיו על גופים אלה לממש תפישות 'עידן
שמואלי הוסיף והרחיב כי "עמודי התווך של רמיטק 2030 הם: בינה מלאכותית – מערך פרויקטים ומיזמי AI המשולבים בתהליכים העסקיים בארגון ובשירות לציבור; חדשנות ובחינת טכנולוגיות חדשות למימוש תפישות מתקדמות; טיפול בנתונים – השבחת מערכות הדיווח והבינה העסקית למערכות ניתוח מדע נתונים ובניית אגם נתונים, כולל טיפול במידע מובנה ולא מובנה, היתוך מידע פנים וחוץ ארגוני".
"שני עמודי תווך נוספים", ציין שמואלי, "הם מעבר לענן נימבוס הממשלתי והשאת ערך עסקי וציבורי מירבי; והעמקה בתחומי הדיגיטל והמובייל".
מערכות מבוססות AI לשמאות ולאיתור פלישות למקרקעין
שמואלי ציין שני פרויקטים שהושלמו. "האחד", אמר, "הוא שמאות AI. בנינו מערכת שמאות וערכי קרקע עבור החטיבה העסקית וחטיבת השירות, המבוססת מודלי AI ו-ML. היא מאפשרת ביצוע מתן מחיר לקרקע לפי מאפייניה, עסקאות מכר קודמות, נתוני הנכס, נתוני תכנון, קרבה לים, נתוני חינוך ופשיעה, קרבה לשטחים ציבוריים פתוחים ועוד מאות מדדים".
"מערכת נוספת", המשיך ואמר, "היא לאיתור פלישות למקרקעין. היא פותחה עבור חטיבת השמירה, בשיתוף רפאל ונועדה לאתר שינויים בקרקע ופלישות למקרקעין. המערכת, מבוססת AI, מנתחת מידע המתקבל מאמצעים גיאוגרפיים חזותיים, כמו תצלומי אוויר ממטוסים, לווינים ורחפנים. היא מאפשרת להפעיל את צוות הפיקוח בשטח, לתת תמונת מודיעין, להנפיק התרעות ולהגביר את ההרתעה".
"כבר כיום", אמר, "אנו בעיצומם של עשרה מיזמים שונים בעולמות השירות לציבור והניהול התפעולי בארגון, לרבות טיפול חכם בנתונים אלפאנומריים, מסמכים ומפות – תוך שימוש במודלים מבוססי מדע הנתונים, בינה מלאכותית יוצרת, מודלי שפה טבעית ועוד. בין המיזמים ניתן למנות: זיהוי אנומליות בפעילות עסקית, יצירת חוות דעת מסוגים שונים, ניתוח מסמכים, חילוץ זכויות, טקסטים ותמלולי שיחות מוקד טלפוני, ויצירת תובנות מהם וכן – הרחבת השירותים המקוונים לקהל בלא מגע יד אדם".
שמואלי סיים בחולקו תובנות מהמימוש של הפרויקטים ששילבו AI ב-רמ"י. "קיימת חשיבות גבוהה ללמידה והכרה של הנושא העסקי בו משולבת הבינה המלאכותית; יש לוודא שותפות ותמיכה של הנהלה והגורמים העסקיים; בניגוד למחשבה הרווחת, לא תמיד נדרשות כמויות גדולות של מידע, אולם יש להתמקד באיכות שלו, החשיבות טמונה בכמות המדדים; את הכנת הנתונים לקראת הפעלת האלגוריתם עדיף שיעשו אנשי הצוות הפנימי, ואת הצד האלגוריתמי החדש – אנשי החברה המתמחה; השימוש בתשתיות ענן יכול לסייע בקיצור זמן הפרויקט".