אברא סיימה את הרבעון האחרון של 2023 עם עלייה תלולה ברווח הנקי, שזינק ב-162%. לעומת זאת, ההכנסות שלה ירדו במהלכו ב-7%. בשנה כולה רשמה החברה עלייה בהכנסות וקפיצה ברווחיות. הדברים עולים מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ב'). תוצאות הרבעון ההוצאות של אברא קטנו ברבעון הרביעי ב-3.66% ל-92.4 מיליון שקלים וההכנסות שלה פחתו ב-7% ל-97.8 מיליון. באברא תולים את הירידה בהכנסות ביציאה של הרבה עובדים למילואים, בעקבות המלחמה. הרווח הנקי זינק ב-162% ל-8.1 מיליון שקלים. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות רשמו עלייה של 5.6% ל-72.8 מיליון שקלים, הרווח הגולמי פחת ב-10% ל-25 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 26%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-4.2% ל-19.6 מיליון שקלים והרווח צנח ב-40% ל-5.44 מיליון. תוצאות השנה כולה ההוצאות השנתיות של אברא רשמו עלייה של 9.67% ל-384.6 מיליון שקלים ואילו ההכנסות שלה גדלו ב-10% ל-36.2 מיליון. הרווח התפעולי הציג עלייה של 11% ל-23.44 מיליון שקלים, ה-EBIDTA הגיע לשיא של 45.6 מיליון, לאחר שעלה ב-13%, והרווח הנקי זינק ב-221% ל-14.9 מיליון. הגידול ברווח הנקי בשתי התקופות נבע מהשיפור בתוצאות ובעיקר ממיזוג שלוש חברות בנות לתוך החברה האם – מה שהביא לקיטון משמעותי בהוצאות המס. תזרים המזומנים של אברא מפעילות שוטפת זינק ב-2023 ב-84% ל-34.5 מיליון שקלים. יתרת המזומנים של החברה הסתכמה בסוף השנה ב-94.4 מיליון שקלים לעומת 80.6 מיליון בסוף דצמבר 2022. ההון של החברה רשם עלייה שנתית של 50 מיליון שקלים ל-299 מיליון. אברא מסרה כי לאחר תאריך המאזן היא השלימה גיוס של 40 מיליון שקלים מקרן ההשקעות הפרטית VBF. זאת, בהמשך לגיוס של כ-35 מיליון שקלים בהנפקת זכויות בדצמבר 2023. מיהם בעלי השכר הגבוה ביותר באברא? בסיכום השנה, עלות שכרם של חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר באברא גדלה ב-4.2% ל-10.3 מיליון שקלים. מתוך סכום כללי זה, עלות שכרו של שי אוזון, מנכ"ל החברה והמשתכר הגבוה ביותר בה, הסתכמה ב-5.1 מיליון שקלים, לאחר ירידה של 3.1% לעומת 2022. עלות שכרו של נעם זיו, סמנכ"ל הכספים, קטנה ב-15.3% ל-2.2 מיליון שקלים. בהמשך הרשימה נמצאים יניב נבטי, מנהל תחום הפיתוח, עם זינוק של כ-40% ל-1.3 מיליון שקלים; המשנה למנכ"ל, נורית שקד, שלא נכללה בין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר באברא ב-2022, עם עלות שכר של 937 אלף שקלים ב-2023; והיועצת המשפטית, עו"ד ציפי קאופמן הלוי, עם ירידה של 7.2% ל-778 אלף שקלים. אוזון אמר כי "אנחנו מסכמים את 2023 עם צמיחה של כ-10% בהכנסות החברה, זינוק ברווח הנקי ועלייה של כ-13% ב-EBITDA". לדבריו, "הצמיחה האורגנית של אברא פיצתה על השפעות המלחמה ושיעור המגויסים הגבוה מקרב עובדי החברה במהלך הרבעון הרביעי – כ-10% מהעובדים. בפברואר 2024 אנחנו רואים כי שיעור המגויסים ירד ל-4%. בשנה האחרונה בנינו את החברה מבחינה תפעולית, גייסנו מזומנים בסך של כ-75 מיליון שקלים ואנחנו ערוכים לשלב הבא. תוצאות הרכישות הבאות יתורגמו ישירות לשורות הרווחים והתזרים שלנו". .

קומדע הקימה תשתית חתימה אלקטרונית והזדהות חזקה פרי פיתוחה ב-יס (yes). הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה בין אנשי ה-IT של יס לאנשי סקיורנט מקבוצת אמן, שמשווקת את מוצרי קומדע. הפרויקט ארך כחצי שנה והסתיים באחרונה. היקפו הכספי לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו במאות אלפי שקלים. במסגרת הפרויקט הוקמה תשתית חתימה מרכזית מבוססת מערכת Signer1 וחתימה אלקטרונית מאושרת – של קומסיין. תשתית זו מאפשרת ל-יס לשלוח ללקוחותיה חשבוניות כשהן מאושרות, חתומות ומאובטחות. בנוסף, תשתית זו מסייעת גם ברמת הפנימית של הארגון. כך, למשל, כל הנפקת תעודה שיוצאת מהחברה למטרות שונות – היא מאובטחת ומנוהלת. בנוסף, המערכת יודעת לסייע בניהול תהליכים בחברה שדורשים סבבי חתימות בין כמה אנשים, ועושה זאת באופן מאובטח. לקומדע יש יותר מ-500 לקוחות ארגוניים שמשתמשים במערכות החתימה ותשתיות ה-PKI שלה בישראל – באתרי הלקוח או על תשתית ענן ציבורי. "השנה קומדע תרחיב את פעילותה בחו"ל" לדברי זאב שטח, המייסד, הבעלים והמנכ"ל של קומדע, "אנחנו מוכרים כחברה בעלת מעמד אמינות בינלאומי (Internationally Trusted) על ידי ממשלות וגופי מחשוב מובילים בעולם. החברה והמוצרים שלה עברו הסמכה של תקן Eidas2 והיא עומדת גם בתקנים אירופיים מחמירים. יש לנו סניפים לצרכי הנפקת חתימות מאושרות באסטוניה, קפריסין ולונדון, ואנחנו עומדים בקשרי עבודה רציפים עם הרגולטורים בכלל המדינות הללו. השנה קומדע תרחיב את פעילותה בחו"ל". עידו לכשקוב, סמנכ"ל מכירות בסקיורנט מקבוצת אמן. צילום: ניב קנטור עידו לכשקוב, סמנכ"ל מכירות בסקיורנט מקבוצת אמן, ציין כי "פצחנו באחרונה בשיתוף פעולה עם קבוצת קומדע בתחומי ה-PKI והחתימה אלקטרונית. מדובר בתחומים שהם קריטיים בכל ארגון כיום".

"הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) היא דבר שהוא לא פחות ממשנה תפיסה – בכל מיני תחומים. ה-GenAI מהווה פריצת דרך משמעותית, גם בתחום הבריאות, אבל לצד זה, יש בה לא מעט סיכונים. כך או כך, היא תשנה את התפקיד של הרופא, ובכלל של הצוותים הרפואיים", כך אמרה ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית. לדברי שכטר, "הבינה המלאכותית, ובתוכה זו היוצרת, היא טכנולוגיה תומכת החלטה בעולם הבריאות. היא ממקדת את הרופא, עוזרת לו בתעדוף המטופלים, מסייעת בזיהוי הבעיות, ממליצה על הטיפול ומסבירה למה היא נתנה את ההמלצה הספציפית". שכטר הנחתה פאנל שעסק באתגרי ה-AI במערכת הבריאות, ושנערך כחלק מוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים. המפגש הווירטואלי התקיים אתמול (א'), בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה הבכירה בכללית ציינה את הפעילות של ארגון הבריאות הגדול במדינה בעולם ה-AI: "המסע של הכללית עם הטכנולוגיה הזאת התחיל כבר לפני עשור, בעולמות הדימות (רנטגן). עם תחילת המלחמה, הטמענו את פתרון הדימות בכל הכללית, כדי לנסות לאתר אצל המטופל כמה שיותר בעיות ותחלואים, ובפרט שבץ מוחי ותסחיף ריאתי". שכטר ציינה את פלטפורמת C-Pi, שבאמצעות AI וביג דאטה מאפשרת לרופאי המשפחה בכללית להציע טיפולים לסוגי מחלות שונים. "במערכת מוטמעים מודלים שמאפשרים לזהות את המחלות, לתת לרופא המלצות על איזה טיפול להחליט, לאור הנתונים הקליניים של המטופל, ולחזות את מצבו הרפואי העתידי. הפלטפורמה כבר הוטמעה אצל 1,800 רופאים, ומשתמשות בה גם אחיות בקהילה, שמבצעות מעקב אחרי מטופלים כרוניים", אמרה. הכללית, הוסיפה שכטר, זכתה בהאקתון של מיקרוסופט, עם פתרון מבוסס GenAI שמאפשר לחפש מלל באופן חופשי בספר השירות של הקופה. עוד היא ציינה כי "אנחנו מקימים פלטפורמת דאטה בענן שלנו, שתשרת את כל הקופה ותהיה מנותקת מענן Azure, שבו אנחנו משתמשים. אנחנו כבר מאמנים לטובת הפלטפורמה הזאת מודלים בעולמות השירות והטיפול". קטי בר שלום, מנהלת חדשנות ומנמ"רית קופת חולים מאוחדת. צילום: יח"צ קטי בר שלום, מנהלת חדשנות ומנמ"רית קופת חולים מאוחדת, ציינה כי "אנחנו מבססים AI במערכות הטיפוליות שלנו ובמערכות לניהול תורים". "הכניסה לעולמות ה-AI והפעילות בהם ובעולמות הדאטה הם אתגר לארגוני הבריאות. אפשר ליצור מערכות דוגמת Copilot של מיקרוסופט שישמשו צוותים רפואיים. זה יאפשר לרופאים לשאוב את המידע הרלוונטי שהוא צריך כדי לקבל החלטה כזו או אחרת, להציע טיפול, במילי-שניות", אמרה בר שלום. "בעוד חמש שנים לא יהיה ארגון בריאות שלא ישתמש בטכנולוגיות האלה, שיאפשרו עבודה ממוקדת יותר". עוד היא ציינה ש-"אנשי הטכנולוגיה בארגוני הבריאות צריכים לפשט את הגולם שנקרא AI – הן עבור המטופל והן עבור המטפל, ולהסביר למטופל מה הביא לקבלת ההחלטה בעניינו ומהו המידע שעליו היא התבססה". טל גרינוולד, מנהל חטיבת דיגיטל ודאטה במערך החדשנות של מכבי שירותי בריאות. צילום: פרטי טל גרינוולד, מנהל חטיבת דיגיטל ודאטה במערך החדשנות של מכבי שירותי בריאות, ציין ש-"הבינה המלאכותית נמצאת גם במכבי, בכל העולמות שהקופה עוסקת בהם – קליניים-טיפוליים ושירותיים". "אחת הבעיות שצוותים רפואיים עומדים בפניהן היא חיזוי של מצבים רפואיים ומניעתם. פיתחנו מודלים לחיזוי ולמתן טיפול למצבים קליניים שונים, בהם חיזוי התקף לב ראשון וכריתת גפיים לסוכרתיים. הבינה המלאכותית מאפשרת לתת שירות טוב יותר למטופלים, אבל היא לא מחליפה את המטפלים, וזה גם לא יקרה בזמן הקרוב", אמר. יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, סיפר כי אחד השימושים של ה-AI בקופה הוא לזיהוי צהבת, ולזיהוי האם המחלה רדומה אצל המטופל או פעילה. "הצלחנו לאתר מטופלים שיש להם חצבת פעילה ברמת ודאות מאוד גבוהה", הוסיף. לאופר ציין כי "אי אפשר להתעלם מה-GenAI, שיש בה יכולות מדהימות, אבל גם לא לסמוך עליה בעיניים עצומות". ניר מקובר, אחראי מערך הדאטה של חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. צילום: יח"צ דובר נוסף בפאנל היה ניר מקובר, אחראי מערך הדאטה של חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות. הוא סיפר שבמשרד הוקם צוות לבחינת פתרונות GenAI והטמעתם האפשרית במערכת הבריאות. "יש פתרונות שמתהווים ויש כאלה שכבר עובדים", אמר, אך לא פירט. "בנוסף", ציין, "הצוות מזהה צרכים שאנחנו יכולים לענות עליהם עם פתרונות 'מתוך הבית'. בהקשר זה, מדובר בעיקר בפתרונות בתחום התפעולי, מתוך מטרה לייעל את השירות". גם מקובר הצביע על ההזדמנויות שיש בבינה המלאכותית היוצרת אל מול הסכנות שבאות איתה, ואמר כי "הקמנו סביבת 'משחקים', שבה אנחנו מתאמנים במודלים פרטיים ומבצעים בדיקות היתכנות למודלים ציבוריים, משווים בין המודלים הקיימים ובוחנים חדשים, ומחליטים מה נכון לנו ומה לא". הוא ציין כי "יש לנו חזון – לייסד יועצים וירטואליים לרופאים, על פי מודלי השפה. זה חזון שמתחיל להתממש, אבל בשלב ראשוני מאוד. אנחנו עובדים בצורה ידנית עם המודלים האלה, ללא מידע מזהה ובלי לחשוף את המטופלים, מקבלים תשובות ובודקים עם המטפלים האם הן תשובות נכונות". לסיכום אמר מקובר ש-"ה-AI בכלל, וה-GenAI בפרט, מייצרות עתיד ורוד לעולם הרפואה".

שמועות רבות פורסמו על מוצרי החומרה של אפל הצפויים בשנים הקרובות, וכעת, מפת דרכים של החברה שדלפה לרשת מבהירה חלק מן הנעלמים. המסמך, ככל הנראה מחברת הפיננסים Samsung Securities, הודלף על ידי הטיפסטר הידוע Tech_Reve@ ומציע סקירה כללית של כל מה שנמצא בצנרת של אפל לשנים הקרובות, עד 2027. בשנת 2027 כנראה נקבל את משקפי המציאות הרבודה. אמנם, בחודשים האחרונים משכו את תשומת הלב העיקרית משקפי ה-Vision Pro, אבל נראה שאפל מתכננת גם גירסה זולה יותר של משקפיים חכמים מתישהו בשנת 2027. iPad מתקפל בגודל 20 אינץ' אמור להגיע בשנת 2027, כאשר ה-iPhone המתקפל בגודל 8 אינץ' יגיע שנה לפני כן. אמנם, השמועות האחרונות טוענות שה-iPad המתקפל יופיע ראשון – אבל בהתחשב בכך ש-iPhone מתקפל יהיה בערך בגודל של iPad מיני בכל מקרה, ייתכן שיש בלבול לגבי איזה מוצר יהיה הראשון. יש גם אזכור של ה-OLED MacBook שמתוכנן ל-2026, ושנה לפניו צפוי ה-iPhone SE 4, מה שתואם שמועה מהחודש שעבר, שהצביעה על השקה מוקדמת ב-2025 עבור מכשיר הביניים – עם מעבר לעיצוב מודרני יותר ושמועות על תצוגת OLED. לגבי המשך השנה הנוכחית, נראה שאפל תשיק iPad Pro עם מסך 11 אינץ' וגם אחד עם 12.9 אינץ' שמרבית הטיפסטרים צופים, והם עשויים להגיע בכל יום. כמו בכל השמועות הקשורות לאפל, גם כאן ראוי לציין "הערת אזהרה":  ייתכן שהתאריכים האלה לא יהיו מדויקים לחלוטין, וגם אם כן, התוכניות של אפל תמיד יכולות להשתנות. עם זאת, מפת הדרכים הזו אכן תואמת היטב פיסות מידע אחרות שדלפו. אם אפל אכן תשיק מכשירי iPad חדשים בעתיד הקרוב, ההכרזות הגדולות הבאות שצפויות יהיו לגבי iOS 18, בינה מלאכותית ותוכנות אחרות של אפל, שצפויות בכנס המפתחים העולמי של החברה, שיתרחש מתישהו ביוני. Apple's next product roadmap Source: Samsung securities pic.twitter.com/n3TT7W9vqE — Revegnus (@Tech_Reve) March 16, 2024

כ-100 שותפים עסקיים התארחו במשרדי סאפ ברעננה לאירוע השותפים השנתי של החברה לסיכום שנת 2023 והצגת יעדי החברה לשנת 2024. קהילת השותפים של סאפ כוללת יותר מ-21 אלף שותפים בכל רחבי העולם ו-50 שותפים בישראל. במהלך האירוע הכריזה שרון בן ארי, מנהלת השותפים העסקיים של סאפ ישראל, על תשעה השותפים המצטיינים לשנת 2023 במגוון תחומי הפעילות של החברה והעניקה להם מגיני הוקרה על פועלם במהלך השנה החולפת. השותפים הזוכים הם: AKT, דלויט, Be2See, איי פרוסיס, מלם תים, מנהל4יו, נס, וואן ורפיד וואן. לדברי רמי מנחם, סמנכ"ל התפעול הראשי של סאפ ישראל, "החברה סיימה את שנת 2023 עם גידול של 116% בפעילות הענן משנה לשנה וגידול של 218% בפעילות השותפים ממכירת פתרונות הענן של SAP בישראל, כאשר רווחיות זו מאפשרת לבצע השקעות גדולות יותר". עופר מילבסקי, מנכ"ל סאפ ישראל, הציג את תוכנית העבודה והיעדים של החברה ל-2024 וציין כי "יש אפשרות לבצע טרנספורמציה אדירה בשוק הענן בישראל. סאפ תמשיך במגמת הצמיחה. אנחנו רואים הזדמנות משמעותית בשוק עבור השותפים העסקיים ונמשיך לפעול כדי להעצים אותם, לתמוך בהם ולספק עבורם מגוון כלים שיסייעו להם להביא ערך מוגבר ללקוחותינו המשותפים". באירוע השותפים השנתי של סאפ ישראל. צילום: מתן תמרקין

נפתח בגילוי נאות: יש לי OCD, הלוא היא הפרעה טורדנית כפייתית (ולפני כחודש השתתפתי בתוכנית של סליחה על השאלה, שעסקה ב-OCD). עיקר הטיפול בהפרעה הזאת, כמו בכל ההפרעות הפסיכיאטריות ובנפש בכלל, הוא לא בפן הטכנולוגי, אלא בשיטות שונות, שהמשותף למרביתן הוא שיחות – מטפל מול מטופל. כך גם אצלי. אלא שכמו בתחומים רבים, גם כאן הטכנולוגיה באה לעזר – ממערכות לסיוע למטפלים ועד לדברים שאני משתמש בהם, כמו מדיטציות לא.נשים עם OCD ביוטיוב (ומדיטציות בכלל. זה תמיד טוב). בטיפול שלי לא נזקקתי עד כה לטכנולוגיה, אבל פאנל מיוחד שנערך כחלק מוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') ושעסק בממשק שבין בריאות הנפש לטכנולוגיה, גרם לי להרהר שאולי שווה לשלב אותה בו. את הפאנל הנחתה ענבל ירקוני, מנהלת מערך הסיעוד והאחראית על המרכזים לבריאות הנפש במשרד הבריאות, והשתתפו בו כמה מהמומחים הישראליים לתחום בריאות הנפש: מנהלי מרכזים רפואיים לבריאות הנפש – ד"ר שמואל הירשמן מלב השרון; פרופ' חיליק לבקוביץ' ממרחבים; פרופ' איל פרוכטר ממעלה כרמל; פרופ' דורון תודר מהמרכז בבאר שבע; ופרופ' שלמה מנדלוביץ' משלוותה. את הצד של חברות הטכנולוגיה ייצגה ד"ר רוית ויסמן, מנכ"לית סנסאיי (Sensei), שמפתחת טכנולוגיה לתחום, שאגיע אליה בהמשך. ד"ר שמואל הירשמן, מנהל המרכז הרפואי לב השרון. צילום: יח"צ לדברי ד"ר הירשמן, האתגר הטכנולוגי בעולם בריאות הנפש לא נמצא בטכנולוגיה, אלא בשילוב בין המיומנויות הפסיכיאטריות השונות, שהרי אין דין טיפול ב-OCD כטיפול בסכיזופרניה או בהפרעת אישיות גבולית, למשל, ואין דין פסיכיאטר כפסיכולוג. מה גם שחלקם מטפלים בהתמודדויות נפשיות באופן כללי וחלקם מתמקדים בהפרעה ספציפית. "הטכנולוגיה לא יכולה להחליף את הפסיכיאטר, משום שאיכות הטיפול הפסיכיאטרי תלויה בקשר בין המטטפל למטופל, ולא ברור איך הטכנולוגיה תתמודד עם זה. נכון שיש אלגוריתמים שיכולים להמליץ על טיפולים, אבל זה יותר מורכב, וכולל משתנים כמו: איך מתכללים את הטיפול בהפרעה, האופי של המטופל, באיזו תדירות הוא צריך לקבל את התרופות וכדומה. יכול להיות שלבעלי הפרעות כמו OCD יותר קל לקבל טיפול באמצעות המחשב, אבל במרבית ההפרעות זה קשה", אמר ד"ר הירשמן. הוא התייחס גם למקומה של הטלה רפואה, שפרחה בקורונה, אבל ירדה לאחר מכן, וכנראה שתפסה את המקום והמידה הראויים לה בחברה הישראלית. זה נכון גם לתחום בריאות הנפש. "בישראל, אנשים מעדיפים טיפולים פנים מול פנים", אמר. הוא סיכם בציינו ש-"בעתיד נראה חדירה רבה יותר של טכנולוגיות בתחום בריאות הנפש למטפלים ומטופלים צעירים". פרופ' איל פרוכטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל. צילום: יח"צ פרופ' פרוכטר בחר "לשים את הדגש הטכנולוגי על שלושה דברים בבריאות הנפש: ניהול של אנשים – מי צריך את הטיפול, כיצד לקבל אותו וממי; כלי עזר ממוחשבים לטיפול, לטובת חשיפה והתערבויות, טכניקות הרפיה וכדומה; וכלים טכנולוגיים חליפי טיפול, שיוכלו לחסוך במקצת בכוח אדם. כשזה מגיע למוסדות לבריאות הנפש, בשלושה אזורים אלה, צריך למצוא טכנולוגיות קרובות לבשלות ולהלביש אותן על התקציבים שמגיעים לטובת הפיתוחים האלה". פרופ' דורון תודר, מנהל המרכז לבריאות הנפש באר שבע. צילום: יח"צ פרופ' תודר הדגיש ש-"חלק מהטכנולוגיה בתחום בריאות הנפש כבר בשלות, ויש מאות מאמרים מדעיים שמוכיחים את יעילותן. יש כמה סיבות למה השימוש בהן לא נפוץ: האחת היא שלא לומדים את הטכנולוגיות האלה בבתי הספר לרפואה, הסיבה השנייה היא מחסור במימון והשלישית היא שחלק ניכר מהן אלה טכנולוגיות שאין מאחוריהן פטנט, ולכן אין אינטרס לשווק אותן". פרופ' חיליק לבקוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש מרחבים. צילום: יח"צ סיבה נוספת הובעה על ידי פרופ' לבקוביץ': "לא נראה את הטכנולוגיות מוטמעות במגזר בריאות הנפש בישראל כפי שאנחנו רואים בעולם וכפי שאנחנו רואים בשאר תחומי הרפואה בארץ, במידה רבה מאחר שלרופאים בכלל ולפסיכיאטרים בפרט לוקח המון זמן להטמיע טכנולוגיות. קשה לפסיכיאטרים להטמיע טכנולוגיות חדשות, הם שמרנים. בניגוד לשאר מקצועות הרפואה, הם לא למדו את בסיסי המחקר ולא עוסקים בנושא המצוינות, והטמעת טכנולוגיות דורשת בסיס מחקרי והבנת התעשייה. אם לא נשקיע בזה – הטכנולוגיות לתחום בריאות הנפש לא יוטמעו". פרופ' שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה. צילום: יח"צ פרופ' מנדלוביץ' דיבר על הבינה המלאכותית והשפעתה על התחום. "ה-AI יכולה להביא לשיפור השירות בפסיכיאטריה. הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי עזר למטופל – בניהול יומנים, ניהול תרגולים, אימון לנפגעי פוסט טראומה ועוד. כמו כן, היא יכולה לסייע לדיוק הטיפול, על ידי הפקת תשובות ותובנות, למשל בשיפור הטיפול השיחתי. בעוד חמש שנים נראה את הבינה המלאכותית בקדמת הטיפול בבריאות הנפש", ציין. ד"ר רוית ויסמן, מנכ"לית סנסאיי. צילום: יח"צ לדברי ד"ר ויסמן, "גם לנו, בתור חברה שמפתחת טכנולוגיות לעולם בריאות הנפש, ברור שאי אפשר להחליף את המטפלים ושהטכנולוגיה בתחום זה היא מעטפת למטפל. תחום הטכנולוגיות לעולם בריאות הנפש נמצא בתחילת הדרך, לאחר שהעולם הזה הוזנח במשך שנים. אירועים חיצוניים כמו מגפות ואסונות מאיצים את ההבנה של החשיבות בהטמעת מערכות מידע בכלל, וזה נכון גם בעולם הפסיכיאטרי. והרי בשנים האחרונות חווינו אירועים כאלה: לפני כמה שנים הקורונה ועכשיו – המלחמה". "הקורונה הביאה להבנה שאפשר להשתמש ברפואה מרחוק גם בטיפול נפשי", אמרה. "עם זאת, יש עוד הרבה כלים שצריך לפתח כדי שזה יגיע לבשלות מלאה". גם ד"ר וייסמן התייחסה לבינה המלאכותית, ואמרה כי "היא תאפשר להקפיץ את עולם בריאות הנפש קדימה. למשל, בהיערכות מראש של מטפלים למצבי משבר של מטופלים, שזו הטכנולוגיה שאנחנו, בסנסאיי, מפתחים". "המכשלה העיקרית כאן היא לא הטכנולוגיה אלא ההטמעה", סיימה. "כדי לבצע אותה על הצד הטוב ביותר, צריך שיהיה שילוב בין משרד הבריאות, המוסדות הרפואיים והחברות העסקיות".

בעידן שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב חסר תקדים, הופעתן של פלטפורמות פיתוח ללא או מעט קוד היא שלב חשוב נוסף בתחום פיתוח מוצרים ופלטפורמות דיגיטליות. פלטפורמות חדשניות אלו מאפשרות להאיץ תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, מאתגרות את התפישות המסורתיות של מי יכול להיות מפתח תוכנה, ומגדילות את ההיקף והמהירות שבה ארגונים יכולים להשיק מוצרים חדשים ולאמץ דיגיטציה. במאמר זה אציג את המגמה וההשפעה של פלטפורמות אלו – על הדרך שבה הם מורידות את העלויות, מגבירות את היעילות הארגונית ומעצבות את עתיד פיתוח המוצר והפלטפורמות הארגוניות. כאשר מצד אחד יש מעט וודאות עסקית וצריך עדין לברר את בשלות השוק, את מידת הצורך אצל הלקוחות, את גודל השוק וכדומה, ומצד שני כאשר המוצר לפחות בתחילת הדרך אינו מורכב ואינו מבוסס על הרבה נתונים – זה האזור הנכון ביותר להשיק מוצר או פלטפורמה דרך מערכות אלו. הן יאפשרו להבין מהר יותר האם אנו בכיוון הנכון ויש להמשיך ולהשקיע, לעשות פיבוט או להרוג ולעבור לדבר הבא מפשט ומוזיל את פיתוח המוצרים. פיתוח ללא או מעט קוד. צילום: אילוסטרציה: שאטרסטוק פיתוח ללא או מעט קוד הוא השלב האבולוציוני הבא השווקים הראשונים שנכבשו על ידי פלטפורמות אלו היו מבוססי תוכן ומובנים, כמו אתרי שיווק ואתרים למסחר אונליין עם כלים כגון Wix ,WordPress ו-Shopify. בשנים האחרונות יש כניסה של מוצרים מעולים לכמעט כל הקטגוריות והמוצרים, החל מעיצוב עם כלים כמו Figma, המשך באפליקציות ווב ומובייל מלאות, כמו Flutter ו-Bubble, ועד מוצרים ארגוניים שלמים מבוססי תשתית של מיקרוסופט (Microsoft) או סיילספורס (Salesforces). היכולות של פלטפורמות אלה מתבססות ומתאפשרות בזכות כמה התפתחויות שקדמו להן, שחשוב להכיר: תחילת שנות ה-90 – פיתוח תוכנה מבוססת רשת ה-WWW: איפשר פיתוח ושיתוף תוכן דיגיטלי והביא לבום של אתרים ואפליקציות. סוף שנות ה-90 – תנועת הקוד הפתוח: פיתחה תרבות של פיתוח תוכנה שקוף ושיתופי, הקטינה עלויות ועודדה חדשנות. תחילת 2000 – טכנולוגיות ענן ו-SaaS: הציעו משאבים ושירותים מתקדמים, המאפשרים פיתוח והשקה מהירים של אפליקציות ללא צורך בתשתית כבדה. החל מ-2010 – מתודולוגיות אג'ייל ו-DevOps: שינו את מתודת הפיתוח, והפכו אותה למהירה ויעילה. למה ארגונים מאמצים היום במהירות טכנולוגיות אלו? יש מספר סיבות לכך שארגונים ממהרים לאמץ כיום את הטכנולוגיות הללו. ביניהן: הורדת עלויות פיתוח: ארגונים דיווחו על ירידה של 74% בעלויות הפיתוח תוך שלוש שנים, בעזרת כלים כמו Power Apps של מיקרוסופט. שיפור יעילות: גרטנר חוזה כי פלטפורמות ללא קוד/לואו קוד יבצעו 65% מפעילויות הפיתוח עד 2024. זמן השקה מהיר יותר: משתמשיסיילספורס חוו זמן השקה מהיר ב-40% עם פלטפורמת הללא קוד שלהם, Lightning. יעילות תפעולית: Quick Base דיווחה כי 68% ממשתמשי הפלטפורמה ללא קוד דווחו על שיפור בתהליכים העסקיים. העצמת משתמשים שאינם טכנולוגיים: סקר של Mendix חשף כי 77% ממנהלי ה-IT סבורים שפלטפורמות ללא קוד או עם מעט קוד מקטינות את עומסי העבודה שלהם ומאיצות את הדמוקרטיזציה של הפיתוח. מי מוביל את המהפכה הזו? חברות כמו אורקל (Oracle), מיקרוסופט, וסיילספורס, שליבת הפעילות שלהן היא תוכנה ארגונית, מובילות את המהפכה הזו. אבל המציאות היא שהן נגררו אליה על ידי סטארטאפים כמו AirTable Bubble ו-Zapier, שזיהו את האפשרות לשנות את הדרך שבה מקימים ומפתחים מוצרים ופתרונות ארגוניים. ישנם כיום כלים מצוינים כדי לפתח כמעט הכל – החל ממוצרים פשוטים עד למערכות מורכבות. במקביל הולכות ומתפתחות תת-נישות של מוצרים מתמחים. לצערי מאמר זה קצר מדי כדי לתאר את הנישות השונות.  מספר חסרונות שכדאי לשים אליהם לב יש מספר חסרונות של פלטפורמות אלו שצריך לקחת בחשבון. ראשית, הן מוגבלות לגבי היכולת לעשות התאמה גבוהה לכל רכיבי המוצר. שנית זה שהן מתאפיינות בחוסר היכרות עם הצדדים הטכנולוגיים מצד הצוות המפתח של הפתרון, יכול לייצר בעיות אבטחה, חוסר יכולת לעשות אינטגרציה עם מערכות אחרות, ניצול לא נכון של משאבי ענן ועלויות אחזקה גבוהות. בעיה נוספת אופציונלית היא הסקלביליות – מוצרים אלו לא מתאימים לפלטפורמות או מוצרים גדולים ומורכבים שאנו רוצים להגיע עימם לסקייל של אלפי משתמשים בזמן מהיר. עוד חסון הוא התלות בספק של מערכת הפיתוח – כל הפיתוח נעשה על גבי התשתית של ספק הפיתוח, כך שהמעבר לספק אחר מצריך כתיבה מחדש או פיתוח מחדש על מערכת ללא קוד אחרת. מתי הכי נכון לארגון ללכת על פלטפורמות אלו? שני פרמטרים מרכזיים צריכים להוביל את ההחלטה אם ללכת על פלטפורמות אלו עבור מוצרים חדשים לארגון: וודאות עסקית ומורכבות המוצר.  כאשר מצד אחד יש מעט וודאות עסקית וצריך עדין לברר את בשלות השוק, את מידת הצורך אצל הלקוחות, את גודל השוק וכדומה, ומצד שני כאשר המוצר לפחות בתחילת הדרך אינו מורכב ואינו מבוסס על הרבה נתונים – זה האזור הנכון ביותר להשיק מוצר או פלטפורמה דרך מערכות אלו. הן יאפשרו להבין מהר יותר האם אנו בכיוון הנכון ויש להמשיך ולהשקיע, לעשות פיבוט או להרוג ולעבור לדבר הבא. המרת מוצר שהושק בפלטפורמות כאלו למוצר קוד מלא בהמשך הדרך תהיה זולה, מהירה יותר ועם פחות סיכון מאשר להיכנס לפיתוח מבוסס קוד מלא בתחילת הדרך. ראו את התרשים הבא כדוגמה. ניתוח של כמה מוצרים חדשים בתחום ביטוח הרכב, ומיפוי כדאיות על איזה שיטת פיתוח ללכת. צילום: צור ברק לסיכום ניתן לומר כי פלטפורמות לפיתוח ללא קוד או עם מעט קוד משנות את נוף פיתוח התוכנה בארגונים ומציעות יתרונות ניכרים – כמו חיסכון בעלויות, האצה בזמן השקת מוצר חדש לשוק והנגשת פלטפורמות בצורה רחבה יותר למשתמשים שאינם טכנולוגיים. עם זאת, קיימים אתגרים כמו מגבלות בהתאמה מלאה, סקייל וסיכוני אבטחה. למרות זאת, המגמה ברורה – אנו רואים איך פלטפורמות אלו מאפשרות להאיץ את קצב הטמעת הטכנולוגיות והחדשנות הארגונית, ולכן הן כאן כדי להישאר.  הכותב מוביל את חברת הייעוץ 0-1P, המתמחה בפיתוח פלטפורמות ומוצרים חדשים לארגונים

קבוצת אמן (Aman) הודיעה באחרונה כי היא מגייסת מעל 500 עובדים חדשים לתפקידים שונים בחברות הבת שלה. חברת ה-IT הפרטית הגדולה בישראל ממשיכה להתרחב ובכוונתה לגייס מאות עובדים למגוון רחב של תפקידים טכנולוגיים, ביניהם: מתכנתים, מנתחי מערכות, מנהלי פרויקטים, מנהלי מוצר, DevOps, אנשי סיסטם, ראשי צוותים, מנהלים בכירים, ארכיטקטים ועוד. לדברי אמן, הטאלנטים שיתקבלו יזכו לעבוד בסביבה פורצת דרך, צעירה ודינאמית. קבוצת אמן – אחת מחמש חברות ה-IT המובילות בישראל – מעסיקה כ-4,000 עובדים בארץ ובעולם. בבעלותה 11 חברות בנות, המעניקות פתרונות B2B בכל תחום טכנולוגי אפשרי – דאטה, דיגיטל, סייבר ואבטחת מידע, ניהול ידע, פיתוח, תשתיות, שרשרת אספקה, אסטרטגיות שבבים ועוד, כולל פתרונות של כח אדם טכנולוגי במודלים של מיקור חוץ, Offshore ממספר מרכזים בעולם, ועוד. החברה מעניקה שירותים לחברות המובילות במשק בארץ ובעולם. כדי להתחיל את הליך הגיוס בחברה מפנים מועמדים ומתעניינים לאתר, להגשת קורות חיים.