חוקרים של אפל טוענים כי גילו מערכת AI שיכולה להתמודד היטב עם ה-GPT של OpenAI – הטכנולוגיה שמאחורי המוצר הפופולרי שלה ChatGPT, ואף לעלות עליה. בנייר עמדה שפרסמו באחרונה באתר של אוניברסיטת קורנל מתייחסים החוקרים למערכת בינה מלאכותית חדשה בשם ReALM, שמטרתה לשנות באופן משמעותי ביותר את הדרך שבה המסייעים הקוליים של מערכות ההפעלה מגיבים לפקודות הקוליות שהם מקבלים, וכיצד הם מבצעים אותן. הכוונה היא, כמובן, קודם כל לעוזרת הקולית סירי של אפל. לפי החוקרים, מדובר בטיפול בדרך שבה ניתן לפתור באמצעות בינה מלאכותית שאילתות שהן בעצם סוג של הפניות, התייחסות, במטרה להבין ולטפל בסוגיות בעלות הקשרים וכאלה שאינן מבוססות על שיחה, כמו צ'טבוטים מהשורה שקיימים כיום בשוק. המטרה היא להשתמש במערכת בלי הקשרים דווקא לטקסטים מוזנים, ובכל זאת להמיר אותם לשימוש במודל שפה גדול (LLM), שלכאורה מיועד לשימושים אחרים. אחת הדוגמאות שסיפקו החוקרים היא הדרך שבה ReALM משחזרת פריסה חזותית של מסך באמצעות ייצוגים טקסטואליים, כולל ניתוח ישויות על המסך ומיקומן, ואז יוצרת את הטקסט שמוזן ל-LLM כדי להריץ את השאילתה. לפי החוקרים, אסטרטגיה זו, בשילוב כיוונון מוגדר של מודל שפה גדול עבור משימות התייחסות, עולה בהרבה על השיטות המסורתיות, כולל היכולות של ה-GPT-4 של OpenAI. "אנחנו מבצעים מדידות מול GPT-3.5 ו-GPT-4, והדגם הקטן ביותר שלנו משיג ביצועים דומים לאלה של GPT-4, והדגמים הגדולים מציעים ביצועים טובים ממנו באופן משמעותי", הם טוענים.

קבוצה של כ-300 עובדי אפל, המכנה את עצמה Apples4Ceasefire, שלחה באחרונה מכתב פתוח להנהגת ענקית הטק, בהובלת המנכ"ל טים קוק, ובו דחיפה שהחברה תתחיל לעשות יותר למען הקהילה הפלסטינית. במכתבם האשימו הפונים את אפל בהענשת עובדים משום שנקטו בעמדה פומבית בנוגע לסכסוך בעזה, זאת בעוד החברה עצמה, לדבריהם, לא מתייחסת כלל למה שמתרחש במלחמת ישראל-חמאס, במובנים של תמיכה בקהילה הפלסטינית. "מר קוק היקר והמנהיגות הניהולית, אנו, עובדים בהווה ובעבר של אפל, מבקשים להביע את אכזבתנו ואת ההלם שלנו מחוסר האכפתיות וההבנה שהחברה הזו העניקה לקהילה הפלסטינית, לא רק בחו"ל, בסבל בעזה, אלא גם כלפי חברי הצוות שלנו וכל מי שתומך בהם בחנויות ובמשרדים שלנו", כתבו העובדים. "ב-9 באוקטובר, יומיים לאחר אובדן חייהם של ישראלים חפים מפשע, מיהר מר קוק לשלוח לנו דוא"ל תחת הכותרת 'ישראל', בו אמר לנו מיד ש-'…ליבי יוצא אל הקורבנות, אלה שאיבדו את יקיריהם, וכל האנשים התמימים שסובלים כתוצאה מהאלימות הזו'", המשיכו הכותבים ופירטו. "כיום, לאחר למעלה מ-150 ימים של אלימות נגד חיי פלסטינים חפים מפשע, טרם נשלחה הודעה המביעה אותה דאגה כלפיהם. למעשה, כל מי שהעז להביע תמיכה בעם הפלסטיני בצורת כאפיות, סיכות, צמידים או ביגוד, ספג תגובת נגד בטענה מסווה ל'פגיעה בהתנהלות העסקית' וליצירת 'סביבה מזיקה'. חברי הצוות אפילו פוטרו שלא כדין, בגלל הפגנת סולידריות קטנה זו, בעוד שההנהגה שלנו מתעלמת מהכאב והסבל שעמיתינו לעבודה ובני משפחותיהם מתמודדים עימם בעזה". המחאה המסוימת כבר פרצה את גבולות ארה"ב. ארגון העובדים של חנויות החברה בבריטניה, UTAW, שיתף את המכתב וציין כי: "אנו, חברי איגוד באפל קמעונאות, תומכים במכתב פתוח זה. אנחנו שואלים את טים קוק ומנהלי אפל מתי יסיימו את השתיקה שלהם במשבר זה". We, union members in Apple retail, endorse this open letter. We ask that @tim_cook and @Apple’s execs end their silence over this crisis.https://t.co/qxYQziBDdK @Appls4Ceasefire — UTAW@Apple (@AppleUTAW) April 2, 2024 עובדת פוטרה בגלל שלבשה כאפייה לחנות אפל? בפודקאסט Palestine in America ('פלסטין באמריקה'), בו השתתפות נציגי הקבוצה, סופר על מדלי לאייבה אספינוזה, עובדת קמעונאית פלסטינית מחנות אפל בלינקולן פארק שבשיקגו, שפוטרה, לפי הטענות, משום שלבשה בגדים ואביזרים שתומכים בפלסטינים במקום עבודתה, כך לפי דיווח של Wired. על פי הדיווח, העובדת שאלה מספר מנהלי אפל אם זה בסדר ללבוש כאפיה בעבודה, ונאמר לה שאכן הדבר מותר, כל עוד הלוגו של אפל לא יוסתר. אלא שלדבריהם, שבועות מספר לאחר מכן, עמדת אפל השתנתה והמנהלים ביקשו מהעובדת שלא ללבוש יותר את הפריט, והוציאו נגדה מסמך נזיפה משמעתי על כך שהיא מפרה את מדיניות החנות. לבסוף העובדת פוטרה ב-6 במרץ. בדיווח הודגש כי מסמכים הקשורים לפיטורים לא חשפו את הסיבה הספציפית שהובילה למהלך, אך לעובדת נאמר, לכאורה, כי מעשיה היו "פוליטיים מדי" והזיקו לסביבת העבודה. בשל כך, ב-Apples4Ceasefire מתכננים לערוך בשבת הקרובה הפגנה מחוץ לחנות בלינקולן פארק. טוענים ששתיקה היא שיתוף פעולה. קבוצת עובדי אפל Apples4Ceasefire. צילום: Apples4Ceasefire "לחדש מבחינה חברתית – בדיוק כפי שאנו עושים מבחינה טכנית" במכתב הפתוח נאמר גם כי אפל נבחרה לאחת החברות הנערצות בעולם, כזו ש"שמה דגש על הכלה ושוויון גזעי", וכי היא "חייבת לעמוד בחזית המשבר ההומניטרי הזה ולחדש מבחינה חברתית – בדיוק כפי שאנו עושים מבחינה טכנית". הפונים מבקשים מהמנכ"ל קוק ומהמנהלים האחרים "להפסיק את שתיקתכם בנושא מכריע זה, ולהבהיר שחיי פלסטינים חשובים". לדבריהם, התעלמותה של אפל ממה שמתרחש בעזה פירושה שהיא הופכת "יותר לשותפה לרצח העם הנורא הזה". "אנחנו עובדים כאן כי אנחנו אוהבים את החברה הזו, רוצים לשנות חיים ולהפוך את העולם למקום טוב יותר", צוין בסיכום המכתב. "איך אנחנו יכולים לעשות את זה, כשאנחנו שותקים בנושאים החשובים ביותר?". יצוין כי כבר במאי 2021 שלחה קבוצה של עובדי החברה – שהם חלק מהאגודה המוסלמית של אפל – מכתב פנימי הקורא ל-קוק לפרסם הצהרה התומכת בעם הפלסטיני, שנחתם על ידי כ-1,000 עובדים. במכתב זה הובעה תרעומת על ש-קוק לא גינה את האלימות שהופעלה כלפי הפלסטינים במבצע "שומר החומות". ולמרות שחלפו מספר שנים ומדובר במלחמה/מבצע אחרים, בשני המכתבים מבקשים בעצם הכותבים את אותו דבר מהחברה ומ-קוק – להכיר בכך ש"מיליוני פלסטינים סובלים כיום תחת כיבוש לא חוקי". אפל לא הגיבה בינתיים למכתב ולנאמר בו.

מפגן תמיכה ציבורי להשבתו של החייל החטוף נרוד כהן: כ-700 מעובדי חברת אפלייד מטיריאלס בהם מנכ"ל החברה, רפי בן עמי, יחד עם בני משפחתו של כהן, תלמידי בית הספר אורט שבו למד וחברים מחוג הסיירות שבו השתתף והדריך, צעדו השבוע עם דגלים ושלטים להשבתו של נמרוד ולהשבת החטופים, בצעדה שהחלה בקמפוס אפלייד מטיריאלס, סביב פארק המדע ברחובות והסתיימה בטקס קצר. נמרוד הוא בנו של יהודה כהן, עובד בחברה, שציין, כי "אני יהודה כהן. עובד 27 שנים באפלייד מטיריאלס בתפקיד של מהנדס פיתוח אלגוריתמים, ואני פה בגלל הבן שלי. ב-7 באוקטובר הבן שלי נחטף מהטנק שלו. אני מתאר לעצמי שכולכם מכירים את התמונה המפורסמת של הטנק על הגבול, שעולה בעשן. זה היה הטנק של נמרוד. הוא וכל חברי צוותו, נחטפו. שניים מהם כבר מוגדרים כחללים. אנחנו בעולם יחסי ו"התמזלנו" עם ידיעות מחטופים שחזרו שראו אותו שם בחיים. לפחות בתקופה שלפני הפעימה הראשונה, שבה שוחררו הנשים והילדים, הוא היה בחיים. אנחנו מקווים שיחזור אלינו בקרוב". מנכ"ל החברה, בן עמי, אמר: "התכנסנו להביע את התמיכה שלנו בהחזרה של נמרוד הביתה. ערכים של עזרה, ערבות הדדית וסולידריות הם הבסיס שבזכותו אנחנו פה, גם כמדינה וגם כחברה – אלו אפשרו לנו לבנות מדינה בסביבה עוינת וקשה, כשהמשאב העיקרי שיש לה זה אנשים. זה הערך של מדינת ישראל וזה הערך של אפלייד, העובדים שלנו והסביבה שאנחנו חלק ממנה. "כילד צעיר חוויתי את החזרה של מנחם ברקאי מדגניה ב', חבר מהגן שהיה 8 חודשים בשבי הסורי. ההבנה של התגייסות כוללת של המדינה, עמק הירדן והקיבוץ להחזרתו הייתה חזקה ביותר והראתה לי מהי המשמעות של ערבות הדדית. "כחייל הייתי מעורב בפעילות ענפה בהרבה מקומות עלומים, ותמיד היה לי ברור שאני לא לבד. את הערך הזה – לעולם לא לבד – אנחנו חייבים לשמר. "מרגש לראות את ההיענות של רבים כל כך לצעוד ולתמוך במאבק החזרת החטופים והחזרתו של נמרוד הביתה – אין מאבק צודק יותר מהקריאה של כולנו להחזיר אותם הביתה עכשיו. "זוהי תקופה אפלה וקשה עבור כולנו, כישראלים, כהורים, ובראש ובראשונה כבני אדם. נוכל להתחיל בשיקום של האסון שפקד אותנו רק כשכולם יחזרו הביתה. יהודה, ויקי, יותם, רומי, אנחנו רואים בנמרוד כחלק ממשפחת אפלייד, ומי ייתן והוא יחזור למשפחה שלנו במהרה". אתגר הקובייה של נמרוד במשרדי אפלייד מטיריאלס. צילום: אפלייד מטיריאלד בשבוע שעבר קיימה החברה את אתגר הקובייה – להעלאת המודעות להחזרתו של נמרוד הביתה, ועשרות עובדי החברה יצרו את סמל המאבק למען החטופים ממאות קוביות הונגריות. אחד מסימני ההיכר של נמרוד, כפי שמספרים בני משפחות וחבריו, הוא קובייה הונגרית, שאותה היה נושא עימו לכל מקום. אפילו בטנק ממנו נחטף בבוקר ה-7 באוקטובר נמצאה קובייה מפויחת, שהוצגה בכניסה לקמפוס החברה.

כחלק מהיערכות לתרחיש בזירה הצפונית, משרד התקשורת מפרסם היום (ד') להערות הציבור טיוטת מבחני תמיכה בסך 40 מיליון שקלים להגדלת הגיבוי האנרגטי של חברות הסלולר, וכן טיוטת תיקון רישיון, שתחייב את חברות הסלולר לעשות זאת. הטיוטות מתייחסות לאנטנות סלולריות שנמצאות באזורים בצפון הארץ, שתועדפו יחד עם רשות החירום הלאומית (רח"ל), ובהתאם לתקציב שהוקצה למשרד התקשורת לצורך כך. המשרד יעביר תמיכה לחברות התקשורת בסך 40 מיליון שקלים לביצוע המשימה, בהתאם לתוספת התקציבית שעליה עמד שר התקשורת. החברות יחויבו לסיים את הגיבוי האנרגטי במתקנים עד לתאריך 30 ביוני 2024. לפי תרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית (רח"ל), מלחמה בחזית הצפונית עלולה להביא עימה הפסקות חשמל ממושכות של שעות רבות, שיפגעו גם באנטנות הסלולריות. הגדלת הגיבוי האנרגטי של האנטנות הסלולריות לפרק זמן נוסף של לפחות 12 שעות או 24 שעות – בהתאם לחלוקה שיקבע המשרד, יחד עם יכולת טעינה עצמאית בחלק מהמקומות, תאפשר לציבור לעשות שימוש במכשירי הסלולר שברשותו בשעת חירום גם בהפסקות חשמל ממושכות. כך הציבור יוכל לקבל מגורמי הממשלה וגופי הביטחון המוסמכים מידע חיוני, לפנות למוקדי החירום ולתקשר עם מנויים אחרים. בנוסף, הגדלת הגיבוי האנרגטי תסייע לצורכי התקשורת של כוחות הביטחון, ההצלה והחירום. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, מסר, כי העיבוי האנרגטי של אתרי הסלולר חשוב ביותר לרציפות תפקודית בשעת חירום. נמשיך לפעול כדי שזו תהיה רק הפעימה הראשונה בדרך להשגת עיבוי אנרגטי בכל רחבי הארץ. אנחנו פועלים במלוא המרץ כדי שבתוך שבועות בודדים משק התקשורת בצפון יהיה ערוך ומוכן לתרחישים השונים". מנכ"לית משרד התקשורת, עו"ד עינבל משש, הוסיפה, כי ״פעילותם הרציפה של אנטנות הסלולר היא קריטית וקיומית ומהווה בסיס לרציפות התפקודית ולביטחון הציבור. משרד התקשורת ממשיך לפעול למתן פתרונות להרחבת המענה לגיבוי חשמל ואנרגיה כחלק מההיערכות לזירה הצפונית ולאפשרות של פגיעה במשק התקשורת, שפעילותו תלויה באספקת חשמל באופן רציף״.

תכונת ה-Super HDR של סמסונג הוצגה לראשונה בסידרת ה-Galaxy S24, והיא מאפשרת לתמונות מסוימות לבהוק בצבעים חיים עם בהירות משופרת. ואולם לאכזבת רבים מבעלי המכשירים הקודמים של החברה, סמסונג אישרה, שהתכונה הזאת לא תגיע למכשירי Galaxy קודמים תכונת ה-Super HDR של סמסונג מבוססת על תכונת ה-Ultra HDR של גוגל, והוא משיגה אותה תוצאה, רק תחת שם אחר. במהותה, תמונת Super HDR היא תמונה שצולמה עם המצלמות של ה-Galaxy S24 תוך שימוש במצב Super HDR המשופר. לאחר הצילום, התמונה עם נתוני תאורה נוספים רבים תופיע במכשירים תואמים באור שונה בהרבה – פשוטו כמשמעו. תמונות שצולמו עם Super HDR או Ultra HDR הנצפות במסכים תואמים ייראו בהירות הרבה יותר באזורים חשופים מסוימים. בהתאם – צללים בתמונה יהיו מפורטים יותר. בין Super HDR לתמונות HDR רגילות יש הבדל שבולט מיד: תמונות HDR רגילות לא ישנו את בהירות המכשיר שלך, בעוד שתמונות Super HDR גורמות להתבהרות התצוגה באזורים מסוימים, בהתאם לאופן עיבוד התמונה. למרות שהתכונה יכולה להיות מעט מטרידה למי שאינו מכירו אותה, תמונות Super HDR הפכו ללהיט בקרב משתמשי סמסונג ו-Pixel, ולכן היה זה מפתיע כשסמסונג אישרה שמכשירי גלקסי ישנים יותר, כמו ה-Galaxy S23, לא יקבלו יכולות Super HDR. המידע הזה מגיע ממנהל בפורום הרשמי של סמסונג בתגובה לשאלה על הפורמט שמגיע לטלפונים ישנים יותר בעדכון החדש של ממשק One UI 6.1, שכן הוא היה חסר כשהחל להתגלגל למכשירים נוספים. מנהל הפורום מציין, כי המעבד והתצוגה במכשירי גלקסי ישנים אינם יכולים לתמוך ב-Super HDR. 

"אני חבה חלק מההצלחה המקצועית שלי למורה שלא פרגנה לי בילדות. המורה למתמטיקה הודיעה להוריי כשהייתי בבית הספר שאני לא מתאימה ללימודי המקצוע, והיא רצתה להוריד אותי הקבצה. זה נתן לי את הרצון להוכיח לה שהיא טעתה ושאני יכולה ללמוד מקצועות טכנולוגיים, אז הלכתי לכיתת פיזיקה עם כל הבנים ובלי חברות. אגב, אתי בן זאב, מנמ"רית בנק הפועלים, הייתה איתי באותה הכיתה. זו לא הייתה בחירה פופולרית, אבל היא התוותה לי דרך לחיים – ותודה למורה", כך אמרה עדית חן, סמנכ"לית מערכות המידע של קבוצת לובינסקי. חן דיברה במפגש פורום הנשים WIT מבית אנשים ומחשבים, שנושאו היה "שוברות שוויון – הצדעה לנשים בכל החזיתות". מפגש הפורום נערך היום (ד') בבית אורקל בפתח תקווה, בהשתתפות יותר מ-100 נשים בכירות, והנחתה אותו גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת SaaS באורקל ישראל ומובילת הפורום. "אחרי הצבא", המשיכה חן לספר, "פגשתי קרוב משפחה – מהנדס שעבד בתעשייה האווירית ושעסק בתכנון תא הטייס של מטוס הלביא. הלכתי ללמוד הנדסה, תעשייה וניהול, והבנתי, אולי, 'בבטן', שמחשבים זה העתיד". היא ציינה כי "ב-14 השנים הראשונות לעבודתי הייתי בחברות ייעוץ ועסקתי בכמה פרויקטים גדולים, ביניהם נמ"ר במשרד הבריאות. משם עברתי לעבוד בחברה גלובלית, ובה קיבלתי כלים מקצועיים רבים של 'עשה ואל תעשה'. אחרי 20 שנים בצד הספק עברתי לצד הלקוח, והייתי מנמ"רית דואר ישראל במשך שבע שנים. תוך כדי משא ומתן על התפקיד הבא, קיבלתי הצעה לתפקיד הנוכחי שלי בלובינסקי, ופעלתי לפי תחושת הבטן שלי – ולקחתי אותו". "אני אוכלת את החיים בביסים גדולים", אמרה חן. היא סיכמה בכמה עצות לנשים: "דעי תמיד מה את רוצה בראייה קדימה, כי רק את היא זו שתנהל את הקריירה שלך; אל תאטי במהלך המסלול, בשל סיבות כגון בית ומשפחה, משום שככל שתאטי, הסיכוי להדביק את הפער יקטן; אל תאפשרי לדבר כלשהו להפריע לך בדרכך – זה הכול בראש שלנו; טעמי מהכול, כך שתוכלי לבחור מה נכון, 'טעים' לך, ומה לא; העזי!; היי שמחה ומאושרת, כי זה משפיע באופן גורף על כלל סביבת הניהול של האישה המנהלת". גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת SaaS באורקל ישראל ומובילת פורום WIT של אנשים ומחשבים. צילום: פלי הנמר שלזינגר, שפתחה את המפגש, אמרה כי "למרות המצב, הנתונים מספקים עידוד ואופטימיות, יש אור בקצה המנהרה: אמנם רק 13% מהמנכ"לים.ות הן מנכ"ליות, אבל לפני חמש שנים הנתונים היו גרועים יותר. שיעור הנשים בהיי-טק עומד על 35% – נתון המהווה שיפור לעומת 30% בעבר. רק 16% מההנהלה הבכירה בארגונים הן נשים". "אורקל", הוסיפה, "נמצאת במצב מעט יותר טוב. בראש החברה עומדת צפרא כץ, ישראלית לשעבר ומהנשים החזקות במשק העולמי, ויש לה אג'נדה נשית". לדבריה, "בעוד שמספר הנשים נמוך ברוב תחומי ההיי-טק, יש לא מעט נשים בענף הביו-טק. זה מעודד. כנראה שנשים מתחברות לעולם הפארמה כי יש שם סביבה פחות לחוצה וגברית". לסיכום ציינה שלזינגר כי "אף שהייתה התקדמות בנושא, יש דרך ארוכה לעבור עד שנגיע לשוויון מלא למחצית מהאוכלוסייה. זו אחת הסיבות להקמת הפורום – ליצור קהילה מפרגנת, בדומה לקליקות גבריות. נמשיך לחשוב איך נשים יכולות לעזור לנשים להתקדם. יש מקום לאופטימיות".

אחד האיומים הגדולים ביותר בתחום הסייבר, גם כיום, מורכב ממאות אלפי פגיעויות תוכנה, חלקן מוכרות וידועות וחלקן חדשות, שהאקרים מנצלים כדי לתקוף ולפרוץ באמצעותן אל ארגונים. למעשה, הנתונים מצביעים על כך שווקטור התקיפה המועדף על האקרים נותר ניצול של פגיעויות תוכנה, כאשר הנתונים מדברים על כך ש-40 עד 60 אחוזים מכלל הפריצות לארגונים מקורן בסוג זה של מתקפות. זו הסיבה שרשויות אכיפה וסייבר בכל העולם משקיעות משאבים ניכרים כדי לחסום ולמנוע את הפרצות הללו. זו גם הסיבה מדוע מערך הסייבר הלאומי בישראל מפיץ הודעות בצורה סדירה על עדכוני תוכנה של החברות הגדולות, דוגמת: מיקרוסופט, אדובי, סיטריקס, אפל, פורטינט, סיסקו, ועוד. ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד חברת פרולוג'יק (Prologic), נציגת סקפוד (SecPod) בישראל – יצרנית של סוויטה מתקדמת לניהול פגיעויות והפצה של עדכוני תוכנה – מציין כי "התחום הזה של ניהול פגיעויות (Vulnerability Management) וניהול עדכוני תוכנה (Patch Management) ממשיך להוות נקודת תורפה בארגונים רבים. נתונים עדכניים מראים כי פגיעויות שהתגלו עוד בשנת 2017 ממשיכות לשמש קרש קפיצה עבור האקרים, המנצלים אותן כדי לפרוץ אל תוך ארגונים". כמות פגיעויות עצומה אחת הסיבות המרכזיות לקושי לטפל בפגיעויות התוכנה היא הכמות האדירה שלהן. רשות אכיפת הסייבר האמריקנית NIST עדכנה כי בשנת 2022 לבדה דווחו למעלה מ-23 אלף פגיעויות חדשות, מתוכן קוטלגו כקריטיות יותר מ-17 אלף. זה אולי מסביר את הנתונים של חברת המחקר פונמון (Ponemon), המעידים על כך שאצל למעלה ממחצית הארגונים קיים עיכוב בטיפול ביותר מ-100 אלף פגיעויות ידועות ומוכרות בארגון. "לארגונים, גם הגדולים שבהם, אין את המשאבים הנדרשים כדי לאתר ולתקן את כל פגיעויות התוכנה שמצויות בהם", אמר לוי. "זה דומה להתמודדות עם צונאמי או עם הצפה. המשימה הזו הינה סיזיפית, היא צורכת זמן יקר של אנשי מקצוע, והעלויות שלה בכלים המסורתיים היא גבוהה". הוובינר של פרולוג'יק וסקפוד לניהול פגיעויות ועדכוני תוכנה. פתרון מבוסס אוטומציה בבעיה הזו בדיוק מטפלת חברת סקפוד, באמצעות פיתוח של טכנולוגיות מתקדמות מבוססות אלגוריתמיקה מתקדמת ו-AI. החברה, שהוקמה בשנת 2008, היא מפתחת של פלטפורמת פתרונות הפעילה בתחום של היגיינת הסייבר (Cyber Hygiene) – בדגש על ניהול תחומי איתור פגיעויות ועדכוני תוכנה בארגונים. הפלטפורמה – במודל ענן SaaS או און-פרמיס – מיועדת לסייע למנהלי אבטחת המידע בארגון להקטין את שטח הפנים החשוף לתקיפות כתוצאה מפגיעויות וחוסרים בהפצה של עדכוני תוכנה. הפלטפורמה כוללת מאגר מידע של למעלה מ-160 אלף פגיעויות, והוא נחשב אחד המאגרים המסחריים הגדולים והמעודכנים בתחום. הפתרון סורק את כלל פורטפוליו התשתיות בארגון – תשתיות תוכנה וחומרה כאחד – מאתר את הפגיעויות, מדרג אותן לפי רמת הקריטיות שלהן, ומייצר מיפוי של רמת הסיכון שהן מהוות עבור הארגון. המערכת גם משלימה את התהליך עם הפצה מנוהלת של עדכוני תוכנה ייעודיים לתיקון הפגיעויות אשר התגלו. הפתרון של סקפוד כולל יכולות אלגוריתמיקה ואוטומציה של התהליכים. הפלטפורמה מספקת פתרון לכלל פורטפוליו ה-IT הארגוני: תחנות קצה, מכשירי מובייל, תשתיות נטוורק, תשתיות ענן, אינטרנט של הדברים (IoT), ותשתיות OT. חברת פרולוג'יק תקיים ב-10 באפריל הקרוב, יום ד', וובינר מקצועי שיתמקד בסוויטה של חברת סקפוד לניהול פגיעויות ועדכוני תוכנה. במרכזו של הוובינר יציג מומחה פתרונות מטעמה של ספקית הטכנולוגיה לייב-דמו של הסוויטה ושל יכולותיה. לרישום לוובינר – הקישו כאן

מגיש תוכנית הלייט נייט האמריקני המפורסם ג'ון סטיוארט אירח השבוע (ב') בתוכנית המזוהה איתו, "הדיילי שואו" (The Daily Show), את לינה קאן, יו"רית ועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC. במהלך שיחתם סיפר סטיוארט למרואיינת שלו מידע מטריד – ענקית הטק אפל, לדבריו, עצרה אותו מכוונתו מלהזמין את קאן לשיחה בפודקאסט שלו.  המהלך, כך לטענת דיווחים שונים בתקשורת העולמית, בא על רקע תביעת ההגבלים העסקיים שהגיש משרד המשפטים האמריקני נגד אפל בחודש שעבר, המאשימה אותה בניצול לרעה של כוח המונופול שלה בשוק הסמארטפונים. סטיוארט, שבכלל עזב את ה-"דיילי שואו" עוד ב-2015, שב לתוכנית כמפיק בפועל וכמנחה בימי ב' בערב רק בפברואר האחרון, לנוכח כניסתה של ארצות הברית לשנת הבחירות לנשיאות. "למה הם כל כך מפחדים אפילו לנהל את השיחות האלה במרחב הציבורי?" המנחה סיפר לקאן כי הוא מתוסכל מכישלון ניסיונו לראיין אותה בפודקאסט שלו – ששמו "הבעיה עם ג'ון סטיוארט" (The Problem With Jon Stewart) – שהוא מעין הרחבה לתוכנית +Apple TV שלו שנקראה גם היא באותו השם. +Apple TV הוא שירות הסטרימינג למנויים של אפל, ומכיוון שהפודקאסט היה מחובר ישירות לתוכניתו בשירותי הטלוויזיה שלה – שבכלל בוטלה באוקטובר אשתקד – כנראה שאפל חשה שזכותה להתערב בתוכן המופיע בהסכת. "הם ממש אמרו 'בבקשה אל תדבר איתה', בלי שום קשר למה שאת עושה למחייתך", סיפר סטיוארט ל-קאן ותהא: "כאילו, מהי הרגישות הזו? למה הם כל כך מפחדים אפילו לנהל את השיחות האלה במרחב הציבורי?" Jon Stewart says Apple wouldn't let him have FTC chair Lina Khan on his podcast pic.twitter.com/G9LjvgoLmu — Tsarathustra (@tsarnick) April 3, 2024 קאן השיבה לדבריו וטענה שהרגישות עליה הצביע "רק מראה את אחת הסכנות של מה שקורה כשאתה מרכז כל כך הרבה כוח וכל כך הרבה קבלת החלטות במספר קטן של חברות". היא אמרה שמאז הקמת ארצות הברית, "הייתה הכרה שבאותו אופן שאתה צריך את החוקה כדי ליצור איזונים ובלמים בתחום הפוליטי שלנו, אתה צריך גם חוקי הגבלים עסקיים וחוקים אנטי מונופוליים לשם הגנה מפני ריכוז כוח כלכלי". אפל: גם מייצרת תוכן וגם שולטת בפלטפורמה להפצתו הסיבות שעומדות מאחורי ההחלטה של אפל לחסום את הראיון נותרו מעורפלות, אך לפי ההשערה הרווחת, כאמור, אפשר ש-אפל נזהרה מביקורת ש-קאן עלולה הייתה להטיח בה בשיחה שכזו, לו התקיימה, בנוגע לשיטות העבודה העסקיות שלה, במיוחד בהתחשב בתביעה המתוקשרת. כידוע, קאן אינה נחשבת כחובבת תאגידי ענק וידועה, למשל, כאויבת ניצחת של אמזון. בנוסף, בהחלט ניתן לומר שה-FTC, תחת הנהגתה, נקטה ונוקטת בעמדה קשוחה יותר נגד חברות טכנולוגיה גדולות, ש-אפל היא ללא ספק אחת הבולטות שבהן. אפשר שאפל סברה כי ריאיון של סטיוארט עם קאן – כדמות בולטת בזירת המאבק נגד מונופולים טכנולוגיים – בפלטפורמה הפופולרית היה יכול למשוך תשומת לב ציבורית משמעותית אל תיק ההגבלים העסקיים בו היא מעורבת. נזכיר כי לפי טענות התביעה, שהוגשה על ידי משרד המשפטים בוושינגטון ושהצטרפו אליה 16 ממדינות ארצות הברית, אפל הפרה את התחרות ואת החוק האמריקני על ידי קביעת כללים נוקשים ומגבילים ב-App Store שלה, וכן בקביעת תשלומים גבוהים ושליטה הדוקה על האופן שבו מפתחי צד שלישי משתמשים בטכנולוגיות שלה במוצריהם. בכך, נטען, החברה מקופרטינו הגבילה את הגישה של חברות מתחרות לחומרה ולתוכנה שעומדות מאחורי ה-iPhone שלה. בכתב התביעה נטען כי אפל מונעת הצעה של "סופר אפליקציות" בחנותה; מונעת מאפשרות למשתמשים לעבור בין פלטפורמות; חוסמת פיתוח אפליקציות מבוססות ענן של משחקי וידיאו, המאפשרות איכות גבוהה יותר בלי הצורך לשלם על חומרה נוספת; וכן מעכבת פיתוח של אפליקציות מסרים מיידיים, שאפשר להשתמש בהן במגוון פלטפורמות, על מנת שהלקוחות יהיו מחויבים לקנות מכשיר iPhone כדי לעשות זאת. החשיפה של סטיוארט מדגישה את ניגוד העניינים הפוטנציאלי שיכול להיווצר כאשר ענקית טכנולוגיה כמו אפל גם מייצרת תוכן וגם שולטת בפלטפורמה להפצתו. דרישתה של ענקית הטק מסטיוארט, אם אכן קרתה, שלא לערוך בפודקאסט שלו את הראיון עם קאן מעלה שאלות לגבי נהלי צנזורה ושליטה במידע שמאחוריהם עומדת יצרנית ה-iPhone, לפחות לכאורה.