המהלך שרבים ציפו לו, אם כי לא בציפייה דרוכה, קורה: יוטיוב החלה לחסום את האפשרות לצפות בסרטונים באתר עבור חלק מהמשתמשים בו שיש להם חוסם פרסומות. אלה מהם שכבר חוו זאת יודעים לספר שכשהם מפעילים סרטון זה או אחר ביוטיוב, לא מופיעה להם הודעה כלשהי, אלא הווידיאו פשוט קופץ לסופו, כך שלמעשה הם לא יכולים לצפות בו. אפשרות הצפייה מתחדשת רק אם הם מסירים את חוסם הפרסומות או קונים מנוי פרימיום. יוטיוב משתמשת מזה כמה חודשים בכמה שיטות על מנת להילחם בחוסמי הפרסומות – החל מהאטה של הסרטונים, או אפילו תקיעתם, וכלה בהורדת הסאונד. בימים האחרונים הצטרפה לאותן שיטות החסימה, הלכה למעשה, של האפשרות לצפות בהם. אולם, המשתמשים לא "פראיירים", או לפחות חלק מהם, וכבר היו כאלה שמצאו שיטות לעקוף את החסימות – בין אם באמצעות הרחבות (Extensions) לדפדפן או שימוש ב-VPN. אוצר לא קטן לחברה האם, אלפבית המלחמה של יוטיוב נגד חוסמי הפרסומות החלה לפני כשנתיים, די בקטנה, כשהחברה הצליחה במהלכים שלה להשבית את אפליקציית הצד השלישי YouTube Vanced. באוקטובר האחרון היא הודיעה שהשימוש בחוסמי פרסומות מפר את תנאי השימוש שלה, ואף מונע הכנסות מיוצרי הסרטונים. בינואר היא החלה להאט את המהירות עד לתחילת הצגת הסרטונים לאלה שיש להם חוסמי פרסומות וכעת, כאמור, החברה מונעת מהם את הצפייה בסרטונים, אלא אם כן הם מסירים את התוכנה הלא רצויה מבחינתה או רוכשים מנוי. הפרסומות ביוטיוב הן אוצר לא קטן לאלפבית: על פי הדו"חות האחרונים של החברה האם, הן הניבו לה ברבעון הראשון הכנסות של יותר משמונה מיליארד דולר, לאחר שאלה גדלו משנה לשנה ב-21%. מדובר ב-10% מכלל הכנסותיה של החברה ברבעון. יוטיוב רוצה להגדיל עוד את ה-"אוצר" הזה, ולכן לא קשה להבין מדוע היא פתחה במלחמה בחוסמי הפרסומות. מטרה נוספת שלה במהלך היא להגדיל את מספר מנויי הפרימיום וההכנסות מהם – לאלה מהמשתמשים ש-"מתעקשים" שלא יוצגו להם פרסומות כלל.

שם ותפקיד: שירן כהן, ראש צוות פול סטאק בריברי (Rivery) ותק בתפקיד: שלוש שנים כראש צוות ושבע שנים נוספות כמפתחת (עוד בחברה ממנה ריברי הוקמה, vision.bi). השכלה ושירות צבאי: שירות צבאי בממר"ם בצוות מידור רשתי, ותואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת בן גוריון. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? עוד בתור ילדה הייתי מפתחת אתרים ותמיד ידעתי […]

תוצאותיו של סקר שנערך באחרונה על ידי פורבס בריאות (Forbes Health) שופכות אור על תופעה נפוצה בקרב בני דור ה-Z בארצות הברית: עייפות, או אפילו תשישות, מכל הכרוך בשימוש באפליקציות שידוכים והיכרויות. הסקר מצא ש-79% ממשתמשי דור ה-Z דיווחו כי איבדו כוחות לעשות שימוש באפליקציות הדייטינג השונות. לפני שמתעמקים בממצאי הסקר, חשוב להבין מי הם בני דור ה-Z. ילידי הדור המסוים, שמכונים גם "המילניאלס" (Millennials) הם בני המחזור הדמוגרפי שנולדו בסביבות שנת המילניום. מרכז המחקר Pew מגדיר את ילידי דור זה כמי שנולדו בין השנים 1997 ל-2012 – משמע, נמצאים בקבוצה המשתרעת על פני הגילאים 12 עד 27. If you’re feeling overwhelmed or burnt out from dating apps, you’re not alone. A new Forbes Health/OnePoll survey finds that 79% of Gen Z report dating app burnout. https://t.co/TN8fd63gzf — Health On Forbes (@healthonforbes) May 14, 2024 גוסטינג, הפצצות אהבה והונאות אונליין הסקר של פורבס בריאות עסק במי שהשתמשו באפליקציות היכרויות בשנה האחרונה. נפח המשתתפים המדויק בו לא צוין, אך לפי ההערכות הוא כלל מספר לא מבוטל של משתמשי יישומי הכרויות בני הדור המסוים. הסקר גילה שחלק ניכר ממשתמשי דור ה-Z מרגישים שהשימוש באפליקציות ההיכרויות בחיפוש אחרי אהבה או בני זוג עייף אותם, כאמור. עייפות זו יכולה להיות מיוחסת למספר סיבות – בערך 40% מהאנשים אמרו שלדעתם המצב הזה מקורו בכך שלא מימשו את משאלת ליבם ולא מצאו קשר אמיתי עם מישהו או מישהי. אחרים השיבו שעקב השימוש הם הפכו למאוכזבים מבני אדם בכלל. בין מהמשיבים נשמעה גם תשובה אחרת כהסבר לתחושות – השימוש גרם להם לחוש דחויים. טינדר ובאמבל – שתיים מאפליקציות ההכרויות הפופולריות של ימינו. צילום: Shutterstock בנוסף הוזכרו בתשובות הנסקרים גם מגמות רווחות בשוק ההיכרויות, שהוסיפו אף הן לעייפות המשתמשים – 41% מהנשאלים הודו שעשו גוסטינג (Ghosting – משמע, נעלמו) למישהו באפליקציות; 38% אמרו שהונו אותם עם פרופילים מזויפים (Catfishing – כשמישהו מתאר את עצמו כמישהו אחר עם תמונות מזויפות, שם, ומידע אחר על מנת לפתות לתוך מערכת יחסים, כשאין להם כל כוונה אמיתית להיפגש עם הקורבן שלהם במציאות); ו-27% אמרו שחוו "הפצצת אהבה" (Love bombing – מושג המתאר חיזור מאסיבי ודרמטי, לרוב אפילו פיננסי, שהסתיים בקול ענות חלושה ואיבוד עניין מהצד המפציץ). בנוסף, 18% מהנסקרים דיווחו שנתקלו בגזענות, סקסיזם או אביוז לפחות במידה מסוימת. המון זמן באפליקציות למרות התשישות, הסקר מצא שמשתמשים מבלים בממוצע 51 דקות ביום באפליקציות היכרויות, כאשר הנשים העידו כי הן "מבזבזות" מעט יותר זמן בשירותים הללו (52 דקות) מאשר גברים (49 דקות). מומחים ממליצים להפחית את השימוש האינטנסיבי ל-30 דקות ביום, וגם זאת – עם הפסקות. העורכת הראשית של פורבס בריאות, ג'סיקה דיג'יאצינטו, סיפקה תובנות חשובות על ממצאי הסקר. היא הודתה שבעוד שעייפות מאפליקציות היכרויות היא חוויה אמיתית מאוד, הפלטפורמות הללו עדיין יכולות לספק גם חוויה חיובית, עם תוצאות טובות עבור אנשים רבים, למשל לסייע, לדבריה, בבניית ההערכה העצמית של המשתמשים. דיג'יאצינטו הדגישה את החשיבות של ניהול זמן נבון בעת השימוש בשירותי האונליין הללו למציאת אהבה, לצד החובה של המשתמשים לשים לב אם הם מתחילים לחוש רגשות שליליים, ואז לעצור את השימוש לפחות לזמן מה. היא יעצה גם ש-"כמו בהרבה דברים, מומלץ להשתמש באפליקציות היכרויות במתינות. אם זה מרגיש כאילו האפליקציה מרחיקה אתכם מפעילויות מספקות אחרות, או שאתם כל הזמן חושבים על להשתמש בה – אז אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את השימוש שלכם באפליקציית ההיכרויות".

השבוע התבשרנו על קורבן נוסף בישראל לתקיפת סייבר, והפעם במוקד – מכללה אקדמית גדולה. מבלי להתייחס לפרטי המקרה הספציפי, תקיפות סייבר כנגד מוסדות חינוך ואקדמיה אינן תופעה ייחודית רק לנו בישראל. יש לכך כמה סיבות. מוסדות חינוך ואקדמיה מהווים מטרה איכותית, ולפעמים גם קלה ונוחה עבור תוקפים. במרבית המקרים, המשאבים שאותם מוסדות יכולים להשקיע באבטחת מידע נמוכים יותר מאלו שארגונים עסקיים במגזרים אחרים מסוגלים להשקיע. יתרה מזאת, לפעמים קשה בתרבות של חופש אקדמי לאכוף כללי אבטחת מידע ו"היגיינה רשתית" על חברי סגל אקדמי. בה בעת, צרכי אבטחת המידע של אותם מוסדות אקדמיים מורכבים: יש להם נכסים משמעותיים להגן עליהם, החל ממידע פרטי של תלמידים וסגל הוראה, דרך התקשרויות והסכמים ובחלק מהמקרים – בעיקר במגזר האקדמי – גם מחקרים ונכסים אינטלקטואלים מגוונים. את התקיפות מבצעים בעיקר תוקפים למטרות פשיעה פיננסית, אבל לא רק אלא גם תוקפים מדינתיים מעורבים בתקיפות בסקטור האקדמיה והחינוך מותקפים יותר בסייבר. מוסדות חינוך ואקדמיה. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: Shutterstock תקיפת מוסדות לימוד – מגמה שהתגברה בקורונה בישראל, מדובר במגזר הומוגני יחסית. אמנם אין דין אוניברסיטה גדולה כדין מכללה קטנה או בית ספר תיכון, אך בניגוד למדינות רבות בעולם, אין בישראל רשתות בתי ספר פרטיים, שגובות עשרות אלפי דולרים מכל תלמיד בשנה, אלא בעיקר בתי ספר ציבוריים, שהשבתת תשתית המחשוב שלהם לא תשבית בהם את הלימודים. רשתות חינוך פרטיות אלה, נחשבות מטרה אטרקטיבית לתקיפות כופרה. לעיתים נראה שבזמן שמגזרים מסוימים, כגון תשתיות קריטיות או פיננסים, מובילים ברמת אבטחת הסייבר שלהם, מוסדות החינוך והאקדמיה נותרים מאחור. הסיבה העיקרית לכך היא שתשתיות קריטיות מונחות ומפוקחות באופן הדוק יותר ממגזרים אחרים. כך גם המערכת הבנקאית הישראלית, אשר מפוקחת הדוקות והייתה בין הראשונות לאמץ תקינה ואסדרה בסטנדרט גבוה. כפועל יוצא גם התפתחו תרבות וידע רלוונטי בארגונים. בשני מגזרים אלה הדבר מתבטא בהשקעה ארגונית ומשאבית משמעותית בתשתיות התקשורת והמידע, באבטחתן ובהכנת הארגון לאיתור תקיפה ולהתמודדות עם אירועי סייבר, וכן בקשב מנהלים. תקיפת ארגוני אקדמיה וחינוך בסייבר אינה ייחודית לישראל, אנו רואים בעולם בשנים האחרונות תקיפות סייבר רבות כנגד מוסדות אקדמיים וכנגד בתי ספר פרטיים ורשתות חינוך. יש הטוענים שמגמה זו התעצמה בשנות הקורונה – בהן מערכת החינוך הגבירה את תלותה בטכנולוגיה בעיקר לשם למידה מרחוק. את התקיפות מבצעים בעיקר תוקפים למטרות פשיעה פיננסית, אבל לא רק אלא גם תוקפים מדינתיים מעורבים בתקיפות בסקטור האקדמיה והחינוך. בין תקיפות הסייבר המפורסמות כנגד מוסדות אקדמיים ניתן למנות את הפריצה לאוניברסיטת מנצ'סטר לפני כשנה. האוניברסיטה סבלה מתקיפה, במהלכה נגנבו ממנה לפי ההערכות כ-250 ג'יגה, שכללו מידע על סטודנטים, מידע כספי ואפילו דו"חות רפואיים של חולים ושל נפגעי טרור שהשתתפו במחקרים קליניים ואחרים. המצב הזה מביא לעלייה עקבית במודעות של אוניברסיטאות בעולם לסיכוני סייבר ולהשקעה גוברת שלהן באבטחת נכסיהן הדיגיטליים. עד כמה מערכת החינוך בישראל מוגנת? תלוי את מי שואלים. הכותב הוא סמנכ"ל בחברת סיגניה (Sygnia)

הכדורגלן הבריטי האגדי דיוויד בקהאם חתם באחרונה על חוזה שיהפוך אותו לשגריר החדש של המותג העולמי של עלי אקספרס (AliExpress) – ענקית המסחר האלקטרוני הבינלאומית, שנמצאת בבעלות קבוצת עליבאבא הסינית. המהלך הוא השותפות הגדולה ביותר של עלי אקספרס עם שגריר מותג שלה עד כה, ומגיע על רקע ניסיונות החברה להצליח ולהרוויח יותר בשוק המקוון הגלובלי המשגשג. הסכום שתשלם החברה לבקהאם עבור שירותיו לא דווח. המינוי של בקהאם הוא לא רק אירוע שיווקי מסקרן ומסעיר תקשורתית, אלא מצטייר גם כמהלך אסטרטגי ספציפי מטעם עלי אקספרס, במטרה להעלות את המודעות למותג שלה ולתפוס נתח שוק רחב יותר. זאת על רקע תקופה שבה היא מתמודדת עם תחרות קשה מצד יריבות סיניות חדשות יחסית, ביניהן פלטפורמת האיקומרס Temu של PDD Holdings וענקית האופנה שי-אין (SHEIN). לפי הדיווחים השונים, עלי אקספרס גם מחפשת "לקזז" בעזרת המהלך את האטה שהיא חווה בשוק הסיני המקומי. AliExpress is pulling out the big guns to take on Temu! ⚽️ David Beckham joins as brand ambassador in a multi-million dollar campaign to boost global sales. It's a battle of Chinese e-commerce giants for the cheap goods market. Who will win? #AliExpress #Temu #ecommerce pic.twitter.com/EvaRBT4kqS — Fintech Association of Kenya (@FINTAK_Official) May 28, 2024 בקהאם, שהוא קפטן נבחרת אנגליה לשעבר, נחשב לאייקון עולמי, המוכר בזכות כישוריו יוצאי הדופן על המגרש לאורך הקריירה המפוארת שלו עם מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד והנבחרת האנגלית. מעבר להישגיו בכדורגל, בקהאם שהוא כיום כבר בן 49, הפך ליזם מצליח ולדמות המזוהה עם אופנה וסטייל – מה שגרם לו להיות בחירה אידיאלית עבור מותג כמו עלי אקספרס, הפונה לקהל בינלאומי רחב. בקהאם ועלי אקספרס יככבו ביורו 2024 "עלי אקספרס עוזרת לאוהדים להתקרב עוד יותר ל-יורו 2024 של אופ"א (UEFA) שיחל בקיץ הזה, בכך שהיא מציעה להם פרסים נהדרים כשהאקשן מתרחש על המגרש", אמר בקהאם בהצהרה בנושא. בדבריו לו הוא למעשה רמז על כך שהקמפיין הקרוב שבו יככב יפעל, ככל הנראה, ממש בחפיפה עם טורניר הכדורגל האירופי היוקרתי והמגה נצפה.  למעשה השותפות של בקהאם ועלי אקספרס, שאינה עניין חד-פעמי, קשורה הדוקות כנראה לעובדה שענקית הקמעונאות אונליין חתמה על הסכם חסות עם יורו 2024. הטורניר יתקיים ב-10 ערים בגרמניה מאמצע יוני לאמצע יולי הקרוב, ושישתתפו בו 24 נבחרות. עלי אקספרס מתכננת להוציא מיליונים על הצעות מיוחדות והנחות ייחודיות במהלכו, במטרה למשוך אליה קהל לקוחות רב, דרך אירועי אליפות הכדורגל הנצפים כל כך. כך למשל, במבצע אחד שכבר דווח עליו יציע למשתמשים "לנער ולהרוויח" (Shake and Win). במסגרתו יוצעו על ידי עלי אקספרס פרסים מוגבלים בזמן לאחר כל שער מכל המשחקים. כל מה שיצטרכו המשתמשים לעשות הוא להיכנס לאפליקציה של אליאקספרס (כשמי שזו לא מתקנת על הנייד שלו יתבקש להתקינה) ולנער את הסמארטפון שלהם. ברגע שיצליחו להביא את הכדור לפגוע בחלק האחורי של הרשת –  הם יזכו בפרסים שהחברה מבטיחה כי יהיו נהדרים. "בין אם אתה אוהד כדורגל אם לאו, אני לא יכול לחשוב על אף אחד טוב יותר כדי להראות כמה קל לנצח עם עלי אקספרס במהלך יורו 2024 של אופ"א", אמר גארי טופ, המנהל המסחרי האירופי של עלי אקספרס על בחירתו של בקהאם.  ועל אף שעל המהלך של אליל הכדורגל הוותיק יכולה להישמע גם ביקורת מסוימת, בגין החלטתו לשתף פעולה דווקא עם חברה סינית – נראה שבכל זאת הזוהר והתחכום של הדברים יעשו את שלהם, לפחות מבחינת תשומת הלב העולמית למותג הזר.

האקרים מנסים החל מסוף השבוע האחרון לתקוף את כלי ה-VPN של צ'ק פוינט, שמאפשר גישה מרחוק – כך החברה הודתה בפוסט שפרסמה בבלוג שלה אתמול (ב'). צ'ק פוינט מאפשרת גישה מרחוק בכל מוצרי הפיירוול שלה, בין אם מדובר בגישה לרשת הארגונית בתצורה של מהלקוח לאתר (Client to site) ובין אם בפורטל SSL VPN לגישה דרך הרשת. בענקית אבטחת המידע הישראלית אומרים כי מדובר בתקיפה של חשבונות ישנים. "ראינו בסוף השבוע ניסיונות תקיפה של VPN דרך שימוש בחשבונות מקומיים (Local accounts). הם מנסים להיכנס ל-VPN דרך חשבונות די ישנים, עם סיסמה בלבד וללא אמצעי זיהוי נוספים, כגון אימות דו שלבי". על פי צ'ק פוינט, בעקבות דיווחים מחברות מהתעשייה על פריצות ל-VPN, בהם כמה דיווחים שהיא קיבלה מלקוחות שלה, החברה הקימה צוות למעקב, שגילה את הניסיונות. "בחרנו להזהיר ארגונים מפני ניסיונות תקיפה שכאלה. הטיפול בהם פשוט מאוד, והם יכולים לעשות זאת לבד או באמצעות כלי שלנו שמאפשר את זה", ציינו. בפוסט נכתב כי "להאקרים יש מוטיבציה לקבל גישה לארגונים באמצעות הגדרות גישה מרחוק, כדי שיוכלו לנסות לגלות נכסים ומשתמשים ארגוניים שרלוונטיים להם. הם מחפשים פגיעויות (במערכות הארגוניות – י"ה) כדי להגיע לנכסים המרכזיים של הארגון הקורבן". על פי החברה, "אימות על ידי סיסמה בלבד נחשב למתודה לא מומלצת אם רוצים להבטיח אבטחה ברמה הגבוהה ביותר, ואנחנו ממליצים שלא להשתמש בו בכניסה לתשתיות רשת". "כצעד מונע", ציינו בצק פוינט, "שחררנו פתרון, שמטפל בניסיונות הגישה מרחוק הלא מורשית הללו". החברה מעודדת את הלקוחות לבדוק האם יש להם חשבונות מקומיים, האם השתמשו בהם ומי עשה זאת; לבטל את האפשרות להשתמש באותם חשבונות, בפרט אם בפועל לא משתמשים בהם; ואם כן רוצים להשתמש בהם – להוסיף שכבת אבטחה נוספת, על מנת להגביר את אבטחת מערכות ה-IT; וללקוחות החברה, לפרוס את הפתרון שהיא הוציאה ב-Gateways שלהם. "זה ימנע באופן אוטומטי גישה לא מורשית ל-VPN של הארגון על ידי שימוש בחשבונות מקומיים שמאמתים את זהות המשתמש באמצעות סיסמה בלבד", כתבה החברה בבלוג. ההאקרים מגבירים את המתקפות על כלי VPN כלי VPN נעשים יותר ויותר ליעד פופולרי להתקפות של שחקני איום. על פי דו"ח הסיכונים של זיסקיילר לשנה הנוכחית, הפגיעויות שההאקרים מצליחים לנצל בהצלחה הרבה ביותר בכלי VPN הם כופרות, נוזקות ומתקפות DDoS. דיפן דסאי, מנהל אבטחת מידע בחברה, אמר כי "בשנה האחרונה, כמה פגיעויות קריטיות בכלי VPN שימשו כנקודות פריצה מוצלחות למתקפות על ארגונים גדולים וגופים פדרליים (בארצות הברית – י"ה). חיוני שארגונים יעברו לארכיטקטורה של אמון אפס, שמורידה באופן בולט את סביבת האיומים על ידי כך שהיא 'מחסלת' טכנולוגיו לגאסי כגון כלי VPN ופיירוולים, מחייבת שליטה מתמדת על אבטחת מידע עם TLS inspection ומגבילה את אפשרויות הפריצה". צ'ק פוינט היא החברה השנייה שספגה בחודשים האחרונים ניסיונות תקפה על כלי ה-VPN שלה. הראשונה הייתה סיסקו, שדיווחה בחודש שעבר על כך שמתקפות נפוצות של "דחיפות אישורים" מכוונות לשירותי ה-VPN וה-SSN במוצרים שלה, כמו גם של צ'ק פוינט, סוניק וול, פורטינט ויוביקווייטי. הקמפיין ההוא החל באמצע מרץ האחרון, והשתמש במגוון כלי אנונימיזציה ובפרוקסיז כדי להתגבר על מחסומים. בהודעתה ציינה סיסקו כי חלה "עלייה גלובלית" בהיקף המתקפות מסוג Brute-force ("מתקפות כוח גס"), המכוונות לשירותי ה-VPN שלה ושל ספקיות אחרות, אל ממשקי אימות אפליקציות ושירותי SSH. מתקפות מסוג Brute-force נסמכות על ניסיונות חוזרים ורבים, שמטרתם לפצח קוד, מפתח או סיסמה – וכך להשיג גישה לא מורשית לחשבונות, למערכות או לרשתות.

השילוב בין AI לאילון מאסק והאמביציה שלו לעקוף את OpenAI בסיבוב עושה את זה למשקיעים, כך נראה: סטארט-אפ הבינה המלאכותית שבבעלותו של המולטי מיליארדר, xAI, הכריז אמש (ב') כי סיים סבב גיוס B בסך של שישה מיליארד דולר. אחרי השלמת הגיוס, שווי השוק של החברה זינק ללא פחות מ-24 מיליארד דולר. xAI נוסדה לפני כשנה ומאסק הודיע על קיומה בחודש יולי האחרון, ולפני כשבועיים פורסם כי היא מנהלת מגעים עם אורקל למעבר לענן שלה תמורת 10 מיליארד דולר. למרות הזמן הקצר מאז הקמתה, החברה כבר פיתחה מודל שפה גדול (LLM) משל עצמה. מודל שכזה הכרחי אם xAI רוצה לפעול בתחום ה-GenAI ולעקוף את OpenAI, שייסד סם אלטמן, שכן מודלים אלה הם הטכנולוגיה שעומדת מאחורי פיתוחי הבינה המלאכותית היוצרת. בסבב השתתפו משקיעי הון-סיכון ששמו את כספם גם בחברות אחרות של מאסק, בהן טסלה ו-X, ועליהם נמנות הקרנות אנדרסן הורוביץ, סקויה קפיטל ופידליטי. קרן נוספת שהשתתפה בסבב היא Kingdom Holdings של הנסיך הסעודי אלוואליד בן טלאל. בפוסט שכתב מאסק ברשת החברתית שלו הוא ציין שכספי הגיוס ישמשו לפיתוח המוצרים של xAI ולהבאתם לשוק. לדבריו, "נמשיך לקדם את פעילותנו במהלך החודשים הבאים, עם המשך הפיתוח של המוצר הקיים ומוצרים מלהיבים נוספים, שנודיע עליהם בהמשך. עם כספי הגיוס נביא לשוק מוצרים וטכנולוגיות, נבנה תשתיות מתקדמות ונזרז את המו"פ של טכנולוגיות שבפיתוח". מוצרים המבוססים על מודלי LLM הם יקרים לפיתוח. נראה שהר המזומנים שיש לחברה של מאסק, שהיא אחת החברות בעלות המימון הרב ביותר בעולם ה-GenAI, יקל עליה לעשות זאת.

ג'יי צ'אודרי, מנכ"ל ענקית אבטחת הענן זיסקיילר (Zscaler), הכחיש את הדיווחים מסוף השבוע, לפיהם החברה בראשותו מנהלת מגעים לרכישתה על ידי ברודקום (Broadcom).  אתמול (א') דיווחנו כי כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות האגרסיבית שלה, ברודקום פצחה במגעים לרכישת זיסקיילר – ענקית אבטחת הענן – תמורת 38 מיליארדי דולרים; כך פרסם Cyber Sec מבית Cyber's Substack. הפרסום באתר, כמו גם באתרים נוספים – עורר הדים. בתגובה, צ'אודרי, מנכ"ל זיסקיילר, שלל אתמול (ב') את הפרסום בנוגע לתוכניות, לכאורה, של ברודקום לרכוש את החברה שלו. הוא הצהיר בתקיפות: "אני רוצה להדגיש כי לא אני ולא מועצת המנהלים של זיסקיילר מחפשים או מתעניינים בהצעות כלשהן לרכוש את זיסקיילר. כל הדיווחים המשקפים רוח אחרת מדברי – אינם נכונים". האתר, שפרסם את תגובת צ'אודרי, כתב כי "למרות זאת, המקורות שלנו מצביעים על כך שהדיונים נמשכים. למרות ההפרכה הצפויה של צ'אודרי בשלב מוקדם זה, אנו עומדים מאחורי הדיווח ומשוכנעים באמינותו". עוד נכתב באתר כי לא רק ברודקום מתעניינת בענקית האבטחה, אלא גם רוכשים פוטנציאליים נוספים, וביניהם – ענקיות דוגמת מיקרוסופט וסיסקו. בנוסף, ציינו, ברודקום והמנכ"ל שלה הוק טאן, פנו לחברת אבטחת סייבר נוספת וניסו לעניין אותה ברכישה, בטרם הפנייה ל-זיסקיילר. יצויין כי ההכחשה של המנכ"ל צ'אודרי אינה חריגה: פעמים רבות הרוכשת והנרכשת לעתיד מכחישים את המגעים המתנהלים ביניהן משלל סיבות: "שקט תעשייתי"; רצון שלא לעורר זעזוע בשוק בכלל ובקרב לקוחות הנרכשת בפרט; רצון שלא להוריד או להעלות את מחיר העסקה, בשל חשיפתה בפומבי; הסתרת המגעים מהמתחרים של הרוכשת והנרכשת; ועוד. לפי הדיווחים, ברודקום מעוניינת לרכוש אותה בגלל פלטפורמת Zero Trust Exchange שלה. זיסקיילר. צילום: אילוסטרציה Shutterstock "הרכישה תשפר את היצע פתרונות האבטחה של ברודקום" הרכישה, אם תתממש, מדגישה את מחויבותה של ברודקום להמשיך ולחזק את מעמדה בשוק אבטחת הסייבר. זיסקיילר, הפועלת בעולם אבטחת הענן, מספקת פלטפורמה מקיפה, המאבטחת את גישת המשתמשים ליישומים ולרשת. היא עושה זאת עם  פלטפורמה לתחום, Zscaler Zero Trust Exchange, המאפשרת לארגונים גלישה מאובטחת מכל מקום, עם גישה מאובטחת למערכות ולמשאבי החברה, היכן שהם נמצאים – בדאטה סנטר הפרטי ובעננים השונים. ל-זיסקיילר שהוקמה ב-2007 יש 6,500 לקוחות ארגוניים, שיותר משליש מהם נמצאים ברשימת פורצ'ן 500. אנליסטים ציינו כי "רכישת זיסקיילר מהווה מהלך אסטרטגי עבור ברודקום, המרחיב ומשלים את נכסי אבטחת הסייבר שלה ומספק פתרון אבטחת ענן חדשני, המוערך בתעשייה. הרכישה תשפר את היצע הפתרונות מקצה לקצה בעולם האבטחה של ברודקום, עם מענה לאתגרי האבטחה הייחודיים בעידן הענן, וכן מסגרת איתנה להגנה על הנכסים הדיגיטליים של הלקוחות הארגוניים".