יותר מ-600 אלף נתבים המיועדים לעסקים קטנים (SOHO) הושבתו ועברו למצב לא מקוון בעקבות מתקפת סייבר הרסנית, שבוצעה על ידי שחקני איום בלתי מזוהים, מה שהביא לשיבושים בגישה של משתמשים לאינטרנט. החוקרים אזכרו את רוסיה כחשודה פוטנציאלית, בלא לציין את שמה במפורש. האירוע המסתורי, שהתרחש בין ה-25 ל-27 באוקטובר 2023, השפיע רק על ספק שירותי אינטרנט (ISP) אחד בארה"ב. חוקרי Black Lotus Labs ב-לומן (Lumen Technologies) כינו אותו "ליקוי דלעת" (Pumpkin Eclipse). המתקפה השפיעה במיוחד על שלושה דגמי נתבים, שהונפקו על ידי ספק שירותי האינטרנט: ActionTec T3200, ActionTec T3260 ו-Sagemcom. "האירוע התרחש במשך 72 שעות בין התאריכים 25-27 באוקטובר. הוא גרם למכשירים הנגועים להיות מושבתים לצמיתות, והצריך החלפה של חומרה", כתבו החוקרים בדו"ח. ההשבתה הפתאומית הייתה משמעותית והובילה להסרה פתאומית של 49% מכל המודמים של ספקית האינטרנט. זהות הספקית לא נחשפה, אולם מומחי אבטחה העלו השערה שלפיה מדובר ב-Windstream, שסבלה מהשבתה בערך באותו זמן: המשתמשים דיווחו על "אור אדום קבוע" שהציגו המודמים שנפגעו. כעת, חודשים רבים לאחר מכן, החוקרים פרסמו את ממצאי הניתוח שלהם, שלפיהם המתקפה כללה שימוש ב"טרויאני בעל גישה מרחוק" (RAT) בשם Chalubo – נוזקה חמקנית שתועדה בראשונה על ידי חוקרי סופוס (Sophos) באוקטובר 2018 – כזו שאחראית למתקפה הזדונית. הנחת העבודה של החוקרים היא, שמטרת הפורצים הייתה להקשות על הזיהוי שלהם – ולכן הם לא עשו שימוש בערכת כלי פריצה מותאמת אישית, אלא העדיפו להשתמש בנוזקה קיימת ועימה לבצע מתקפות מניעת שירות מבוזרות, DDoS. למרות הזמן שעבר, החוקרים לא הצליחו לאתר את שיטת הגישה הראשונית – המדויקת – ששימשה לפריצת הנתבים. ההשערה הרווחת היא, שהמתקפה הייתה כרוכה בניצול לרעה של אישורים חלשים, או ניצול ממשק ניהולי חשוף. "אירוע הסייבר היה חסר תקדים", סיכמו החוקרים, "בגלל מספר היחידות שהושפעו. אין כל תיעוד לכך שבעבר נדרשה החלפה של יותר מ-600 אלף רכיבים – בשל מתקפה. בנוסף, תקיפה מסוג זה התרחשה רק פעם אחת בעבר, והיא בישרה על פלישה צבאית". המשפט מרמז על פלישת רוסיה לאוקראינה ומצביע על זהות התוקפים כרוסים או כשלוחי הממשל במוסקבה.

רשויות אכיפת החוק של כמה מדינות, בהובלת ארה"ב, שיבשו בהצלחה את רשת הבוטים 911 S5, הנחשבת כבוטנט הגדולה בעולם אי פעם. 911 S5 נבנתה כרשת גלובלית של מיליוני מחשבי Windows ביתיים ונגועים, שבלא ידיעת בעליהם נפגעו, ומשמשים לביצוע מתקפות סייבר והונאה בקנה מידה גדול. עוד הרשת עוסקת בניצול ילדים ובפעילויות פליליות אחרות. הרשת הייתה קשורה ליותר מ-19 מיליון כתובות IP ייחודיות, ביניהן 613,841 כתובות IP בארה"ב. יוצרי הרשת התירו לפושעי סייבר לרכוש גישה לכתובות ה-IP הנגועות הללו, כדי לבצע פעילויות פליליות שונות. Feds, #Chainalysis reveal $169m in Bitcoin controlled by 911 S5 botnet Blockchain forensics firm Chainalysis has discovered $169 million in Bitcoin connected to the 911 S5 botnet, facilitating the arrest of Chinese national Yunhe Wang. Crypto analysis firm #Chainalysis has… pic.twitter.com/hgegyIUwu3 — EchoeWeb (@Echoeweb) May 30, 2024 יונהי וואנג מסין נאשם ביצירת ובהפעלת הרשת בסוף השבוע הודיע משרד המשפטים האמריקני על הצלחת המבצע, לצד מעצרו של יונהי וואנג, אזרח סיני בן 35, הנאשם ביצירה ובהפעלה של הרשת. אם יורשע וואנג בכל האישומים נגדו, הוא עלול לעמוד בפני עונש מירבי של 65 שנות מאסר. לפי החשד, וואנג הרוויח כ-99 מיליון דולר ממכירת כתובות ה-IP שנקצרו בין השנים 2018 עד 2022. בכתב אישום נטען כי וואנג ושותפיו יצרו והפיצו נוזקות – כחלק מבניית רשת הבוטים – למיליוני מחשבים ברחבי העולם, מ-2014 ועד יולי 2022. הנוזקה הופצה באמצעות רשת וירטואלית פרטית (VPN), כגון MaskVPN ו-DewVPN. וואנג גם ניהל ושלט בסביבות של 150 שרתים ייעודיים ברחבי העולם, 76 מהם הושכרו מספקי שירות מקוונים בארה"ב. שרתים אלה שימשו לפריסה ולניהול של יישומים, פיקוד ושליטה במחשבים הנגועים, לצד הפעלת שירות ל"לקוחות", ההאקרים. עוד הוא נאשם כי מכר כתובות IP כדי להסתיר את מיקומן ולבצע בסתר מגוון רחב של עבירות: בנוסף לפשעי סייבר והונאה, אלו כללו מעקב, העברת איומים על פצצות ואיומים לפגיעה, ייצוא לא חוקי של סחורות, וקבלה ושליחה של פורנוגרפיית ילדים. "הרשת אפשרה לפושעי סייבר לגנוב מיליארדי דולרים ממוסדות פיננסיים, מחברות כרטיסי אשראי ומתוכניות הלוואות פדרליות", נטען. עוד נכתב כי אחת מההונאות הייתה בדגש על הונאה של צרכני תוכניות הסיוע למגיפת הקורונה. הממשל בארה"ב מאמין כי מקורן של 560,000 תביעות לדמי אבטלה, הוא באותן כתובות IP שנפגעו, וגרמו להונאה בסכום הגדול מ-5.9 מיליארד דולרים. מתיו אקסלרוד, סגן שר המסחר לענייני אכיפת יצוא האמריקני, אמר כי "ההתנהלות המתוארת בכתב האישום נראית כאילו היא תלושה מתסריט: תוכנית למכירת גישה למיליוני נוזקות המדביקות מחשבים ברחבי העולם, באופן שמאפשר לפושעים ברחבי העולם לגנוב מיליארדי דולרים, להעביר איומי פצצות ולהחליף פורנוגרפיות ילדים – ואז להפיק רווחים של כמעט 100 מיליון דולר, כדי לרכוש מכוניות יוקרה, שעונים ונדל"ן". אקסלרוד הוסיף והדגיש עם זאת כי "מה שהם לא מראים בסרטים הוא העבודה הקפדנית שנדרשת על ידי רשויות אכיפת החוק המקומיות והבינלאומיות, בשיתוף פעולה הדוק עם שותפים בתעשייה, כדי להפיל תוכנית חוצפה כזו ולגרום למעצר כזה לקרות". המבצע לשיבוש הפעילות של רשת הבוטים הובל על ידי רשויות אכיפת החוק בארה"ב, סינגפור, תאילנד וגרמניה. גופי האכיפה תפסו 23 דומיינים ויותר מ-70 שרתים שעמדו בבסיס הבוטנט – כמו גם נכסים ורכוש שחולט בשווי 60 מיליון דולר.

"הקיצוץ של 160 מיליון שקלים בתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שבוצע לפני שנכנסתי לתפקידי, היה חמור מאוד. עם זאת, הצלחנו לגייס מחדש חלק ממנו – 90 מיליון שקלים לתקציב המשרד ועוד שמונה מיליון למו"פ, והיד עוד נטויה עד סוף השנה. בתקציב הבא צריך לא רק לשמר את הפעילות הקיימת של המשרד, אלא להרחיב אותה ולקדם דברים נוספים. לא אתן יד שתהיה בו פגיעה נוספת", כך אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. השרה גמליאל סקרה את פעילותו של המשרד בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה היום (ב'). בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים מה היעד שהיא מציבה כתקציב המשרד בשנים הקרובות, היא לא נקבה במספר, אך אמרה כי הוא "צריך להיות מקסימלי בהתחשב בצרכי הציבור. התקציבים נמדדים על בסיס תוצרים, ואם מראים תוצרים אפשר לגייס את המשאבים". נושא בוער שעלה בדיון הוא הירידה בהשקעות הזרות ובעיקר החרם על ישראל, שהולך ומתרחב – הן מהאקדמיה, הן ממשקיעים והן מחברות היי-טק בחו"ל. נציגים ממרכזי מו"פ ברחבי הארץ, מסטארט-אפים, מאיוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ומהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אמרו שהם כבר מרגישים את נזקי החרם והזהירו שהוא "עלול להתפתח כפטריות אחר הגשם". הם קראו לממשלה להתערב כדי לסייע בפתרון המצב. גמליאל אמרה בתשובה ש-"אנחנו פועלים על מנת לעצור את החרם, כדי שלא יהיה נזק לטווח ארוך, כולל לתעשיית ההיי-טק הישראלית". היא ציינה את התוכנית למלחמה בחרם האקדמי, בתקציב של 90 מיליון שקלים, שיופנה למחקרים אקדמיים משותפים לחוקרים מישראל ומחו"ל, קיום כנסים בינלאומיים בארץ וחיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים עם ישראל בדרכים מגוונות. כמו כן, המשרד פועל לשיתופי פעולה עם מדינות שאינן ארצות הברית או במערב אירופה – האזורים שבעיקר מהם מגיע החרם על ישראל, כגון הסכמים שנחתמו עם רומניה ובריטניה, וכן קולות קוראים לשיתופי פעולה שהמשרד פרסם ב-14 מדינות, בהן אוקראינה, ארגנטינה וסינגפור. "בכל קושי טמונה הזמדנות גדולה" "אנחנו נמצאים בתקופה של קושי", אמרה גמליאל, "אבל כמו שאמר אלברט איינשטיין, בכל קושי טמונה הזדמנות גדולה. כלכלת ההיי-טק מובילה את הכלכלה של ישראל ואנחנו, כממשלה, חייבים להשקיע את המשאבים על מנת לתת לה את המענה בתקופה זו. אנחנו משקיעים אותם – בתלמידים צעירים, סטודנטים, מחקר יישומי, מו"פ, יזמות, וחברות היי-טק ותשתיות טכנולוגיות – בזמן המלחמה ובתקופת שגרה". עוד היא ציינה את ההשקעות של המשרד במרכזי מו"פ בחברה הערבית. עד כה הוקמו שלושה כאלה – בסח'נין, ערערה וכפר קאסם. המשרד תומך בהם וביוזמות היי-טק נוספות בחברה הערבית, למשל במועדון האנג'לים בערערה, באקסלרטור בשפרעם ובתוכנית של אוניברסיטת תל אביב, שפועלת גם במגזר הערבי. כמו כן, אמרה, "אנחנו מממנים באחוזים גבוהים יותר סטארט-אפים בשלבי הפרה-סיד והסיד מהחברה הערבית, ומפעילים תוכניות הכשרה ויזמות באוכלוסייה הבדואית בנגב". גדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. צילום: עוז שכטר "נדחוף את תוכנית ה-AI" גדי אריאלי, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ציין כמה תוכניות שהמשרד מבצע בימים אלה: פיתוח רובע חדשנות בירושלים בשמונה מיליון שקלים, יחד עם משרדים אחרים, מה שלדבריו "ייצור בעיר אקו-סיסטם גדול לחדשנות"; פתיחה מחדש של מרכז מו"פ בעוטף עזה, שחטף פגיעה ישירה – בשיתוף מנהלת תקומה; פעילות עם ילדים מפונים בבתי מלון; הקצאת שמונה מיליון שקלים מתקציב המשרד לשימור הרציפות התפקודית של מרכזי המו"פ בצפון, והקצאת 10 מיליון שקלים מתקציב רשות החדשנות לקידום סטארט-אפים באזור זה; הקמת מרכזי פיזיקה חדשים וחינוך לבינה מלאכותית; ועוד. נושא נוסף שהוזכר הוא תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית, שהמשרד הקים אגף חדש כדי ליישם אותה. אריאלי אמר כי "אנחנו משקיעים על מנת להגיע למקסימום מחקרים בתחום ולהוציא מהם מוצרים. נדחוף את זה כמה שיותר מהר, כדי למצב את ישראל כאחת מארבע המדינות הראשונות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, כפי שנעשה בתחום הסייבר. כמו כן, יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי אנחנו מבצעים פרויקט להטמעת בינה מלאכותית במשרדי הממשלה, ומעודדים אותם לבצע פעילויות בתחום הזה". ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: אלון פרל, סטודיו 18 "רשות החדשנות תישאר עצמאית וסטטוטורית" ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, סקר את פעילותה בשנה האחרונה. הוא הזכיר את הערוץ המהיר לסטארט-אפים שנפגעו מהמלחמה, שתקציבו עומד על 1.25 מיליארד שקלים. 400 מיליון שקלים הגיעו מהממשלה והיתר – מגורמים חיצוניים. כמו כן, הוא דיבר על קרן ההזנק החדשה שהוקמה, שמסייעת לסטארט-אפים בהקמה ובהשגת מימון, ושתקציבה הכולל הוא 500 מיליון שקלים. קרן נוספת של הרשות היא יוזמה 2.0, שייעודה הוא הגדלת השקעות מוסדיים ישראליים בהיי-טק. ברשות החדשנות צופים שהיא תזרים לענף 700 מיליון דולר בין 2024-2026. גמליאל הבטיחה כי "רשות החדשנות תישאר עצמאית וסטטוטורית. הרשות היא אחד הדברים היפים והטובים שהמשרד אחראי עליו. צריך לחזק אותה ולהשקיע בה יותר משאבים, כי היא נותנת מענה לכלכלת ההיי-טק, היא הכתובת הנכונה והמדויקת לתעשייה. הרשות לא מנותקת מהממשלה, כפי שמנסים לתאר אותה, כי הממשלה מאשרת את המדיניות שלה ונותנת לה את התקציבים". "דלתי פתוחה לרעיונות לשיפור המצב" ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמרה כי "אנחנו מרבים לדבר על היום שאחרי המלחמה במונחים צבאיים וביטחוניים, אבל אנחנו עכשיו נמצאים ביום שאחרי בזירה הכלכלית והטכנולוגית. כשרואים את האתגרים הגדולים של ההיי-טק הישראלי, צריך לשנות את סדרי העדיפויות. הממשלה לא מגיבה ולא נותנת את המשאבים הראויים על מנת לשמור על ישראל כאומת ההיי-טק". גמליאל הזמינה את נציגי ההיי-טק להעלות רעיונות לשיפור המצב. "הדלת אצלי תמיד פתוחה, גם בתקופות כמו היום וגם בתקופות שגרה, לשיח מכבד ולפתרונות יצירתיים", ציינה. "נכשלנו ב-7 באוקטובר, ואני מתנצלת" בתחילת הדיון דיברו נציגים של משפחות החטופים ומשפחות שכולות שנכחו באולם. חלק מהם קראו לקבלת העסקה שנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, פירט בנאומו ביום ו' בבית הלבן, וחלקם האחר קראו שלא לקבל אותה. טלי גווילי, אימא של רן גווילי, שוטר יס"מ שנחטף לעזה ונהרג בשבי, אמרה ש-"אם העסקה הזאת תתקבל, לא אראה יותר את הבן שלי. אם לא נילחם עד הסוף, יהיו כאן הרבה תמי ארד". לעומתה, עינב מוזס, הכלה של גדי מוזס, שנחטף מקיבוץ ניר עוז, ציינה ש-"עצירת הלחימה היא מעשה של אומץ וגבורה. אני מצפה מהממשלה להגיד שהגענו להישגים ביטחוניים ולהשלים את אחת המטרות של המלחמה – להחזיר את החטופים". יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, אמר כי "הדיבורים של משפחות החטופים לא צריכים להיות רק לפרוטוקול, אלא להיכנס פנימה עמוק, ובעיקר לגרום לפעולה. אני בעד העסקה ולקבל אותה כמה שיותר מהר". השרה גמליאל השיבה למשפחות החטופים: "ב-7 באוקטובר נכשלנו בהגנה על האזרחים, ואני מתנצלת. חובתנו לתת תשובות. בכל הזדמנות שיש לשחרר את החטופים, אנחנו חייבים לממש את ההזדמנות הזאת באופן מקסימלי. עם זאת, מולנו יש מפלצות, ושלוש מטרות המלחמה לא עומדות בסתירה זו לאחרות. עלינו לפעול להשגתן כולן".

"יש שני דברים שכדאי לקחת בחשבון כשרוצים לעבור דאטה סנטר: הראשון, שהחלטת המעבר צריכה להתקבל מוקדם ככל האפשר, והשני, שלא צריך להעביר את הכול למרכז נתונים אחד", כך אמר אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס. משה דיבר בכנס דאטה סנטרים וענן של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו-דואה בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. משה נימק את המלצתו לקבל את החלטת המעבר בין דאטה סנטרים כמה שיותר מהר באומרו ש-"בתשעת החודשים האחרונים, מאז הקמת החברה, ראיתי הרבה ארגונים שהתמהמהו בלקבל החלטה, וכשהחליטו – כבר לא היו שטחים שבהם הם היו יכולים להקים את מרכז הנתונים שלהם. סיבה שנייה שבגינה כדאי להקדים בקבלת ההחלטה היא שככל שארגון מקבל אותה יותר מוקדם, כך יש יותר סיכוי שהדאטה סנטר שלו יהיה במתקן טוב יותר ומוגן בצורה טובה יותר. יש מקרים רבים שבהם מי שסוגר עסקה לאירוח דאטה סנטר מוקדם משלם תעריפים שונים, כמו שלעתים, מי שקונה דירה בשלבים המוקדמים משלם מחיר שונה מאשר אם הוא קונה אותה לאחר שהדירה כבר נבנתה". כמו כן, משה המליץ לראות לפחות שני אתרים לפני שמקבלים את ההחלטה לאיזה דאטה סנטר לעבור, ולהפקיד את ההחלטה בידי גורם חיצוני שמבין בזה – שהרי לא מדובר בעסקי הליבה של הארגון. בינת דאטה סנטרס על קצה המזלג בינת דאטה סנטרס היא חברה חדשה בקבוצת רד בינת: היא הוקמה בספטמבר אשתקד. היא מרכזת את הפעילות של החברה בעולם זה, שעד אז נוהלה במשך כעשור בבינת תקשורת מחשבים. בינת דאטה סנטרס מפעילה חמישה אתרים תת קרקעיים, הממוקמים בהר חוצבים בירושלים (כולל אתר שנקרא "ירושלים של זהב"), בתל אביב ובלוד. לדברי משה, "אנחנו חברה ייחודית בעולם שבו אנחנו פועלים, בגלל היותנו חלק מקבוצת רד בינת. כשהתחלנו, 75% מהשטחים באתרים שלנו היו זמינים, והתכנון היה להגיע ל-0% בתוך שנה-שנה וחצי. אחרי ארבעה חודשים בלבד נשארנו עם 15%". לדבריו, אחת הסיבות הבולטות לכך היא ש-"אנחנו נמצאים בתקופה ייחודית, בגלל המלחמה, שבה הצרכים והביקושים לאתרים מוגנים – עולים". משה ציין כי אחד היתרונות של בינת דאטה סנטרס הוא מה שהיא מציעה לטובת מיגון וניהול השרידות של מערכות המחשוב של לקוחותיה. השרידות, לדבריו, מורכבת ממיגון ומיתירות. "מיגון הוא היכולת להגן על המערכות והציוד מפגיעה פיזית של אמצעים קינטיים כגון טילי ופצצות, או מפני אסונות טבע. יתירות היא תוספת של מערכות ואמצעים שמאפשרים המשך עבודה של המערכת הנדרשת גם במקרה של תקלה. שרידות היא השילוב של השניים, ואנחנו מציעים אותה באתרים שלנו על הצד הטוב ביותר", הוסיף משה. עוזי רחימא, מנהל מחלקת הנדסה וסמנכ"ל הטכנולוגיות של תדיראן אנרגיה חדשה. צילום: ניב קנטור דובר נוסף בכנס היה עוזי רחימא, מנהל מחלקת הנדסה וסמנכ"ל הטכנולוגיות של תדיראן אנרגיה חדשה. הוא סיפר על מערכת אל-פסק משולבת אגירה שהחברה מציעה. "אנחנו מקימים תחנות כוח סולאריות בגיבוי מערכות אגירה, למשל בנאות סמדר. כך אנחנו מציעים אנרגיה חדשה לבתים ולעסקים", אמר. "חשבון החשמל הוא אחת ההוצאות הגדולות בעולמות הדאטה סנטרים", ציין רחימא. "רוב הציוד, כולל הקירור, מגובה על ידי מערכות אל ספק, ולכן יצרנים נכנסו לתחום, מהכיוון של שימוש במערכות אל ספק כמערכות אגירה. אלה תחומים די משיקים. שימוש במערכות אל פסק לאגירה מאפשר להוזיל את מחיר החשמל. בנוסף, מערכת אגירה מתאימה מאפשרת לאגור חשמל בשעות השפל ולהשתמש בו בשעות השיא", ציין רחימא.

"יש בלבול גדול בשאלה מה זה ענן. יש מושגים רבים שמכניסים אותם תחת ה-'מטרייה' הזאת, אבל הם לא באמת ענן. למשל, 'העברת דירה' של אחסון המידע הארגוני ממנו לחוות שרתים זה לא ענן, וכך גם לא שירותי שיתוף קבצים כגון דרופבוקס, וואן דרייב וגוגל דרייב", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, שמלווה ארגונים בתהליכים מחשוביים, בעיקר בעולמות הערים החכמות, התעשייה החכמה והבריאות החכמה. אז מה זה ענן, לדבריו? ממה הוא מורכב? "ענן זה בעיקר שירותים, כאשר הנפוצים ביותר מביניהם אלה Dynamics CRM, מיקרוסופט 365, סיילספורס ועוד", ציין. אלתר דיבר בכנס דאטה סנטרים וענן של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו-דואה בראשון לציון, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי אלתר, "כשמדברים על שימושי ענן לארגונים, הכוונה היא ללקיחה של מערכת מידע שיודעת לעבוד בענן – לא כולן יודעות – ולשימוש בשירותים שהקלאוד מציע כדי לספק מידע". "טופולוגיה סטנדרטית של מערכות מידע מורכבת ממערכות מידע סטנדרטיות – מערכת לוגיסטית, CRM, אתר, אפליקציה ועוד, וממערכות ייחודיות לכל ורטיקל – למשל לרשויות מקומיות או למפעלים. בוורטיקל הרשויות המקומיות הכוונה היא, לדוגמה, למערכת שו"ב לעיר חכמה, מערכות לזימון תורים, לחינוך ועוד, ובמפעלים – למערכות לניהול רצפת ייצור, ניהול מלאי, PLM ועוד. לפעמים יש ברשות מקומית 80 מערכות שונות עם ספקים שונים וטכנולוגיות שונות", הוסיף. מהם האתגרים של ארגון שרוצה לעבור לענן? אלתר מנה כמה מהאתגרים העיקריים שעומדים בפני ארגונים שרוצים לעבור לענן: "להבין מה זה ענן; לאמוד את עלויות הענן אל מול אלה של הדאטה סנטר המקומי בארגון; לגייס כוח אדם טכנולוגי מתאים; להבין מושגים חדשים במחשוב הארגוני שבאים עם העולם הזה, כגון מנויים, קבוצת משאבים ושירותי אפליקציות; ממשקי ניהול חדשים; ניהול לוגים; טופולוגיה טכנולוגית; הסבות; ניהול ידע; תהליכי עבודה; הגנת פרטיות; וחיבור בין עננים". "החיבור בין העננים", אמר, "הוא דבר לא פשוט. כדי לעשות זאת ולאפשר למשתמש להתחבר למידע שנמצא בעננים בצורה שקופה, ועל מנת שהמשתמש לא יבצע לוג אין לכל ענן, משתמשים בקופסאות שנמצאות בכניסה לעננים. צריך להבין איך עושים את זה כדי שלא ייווצר מצב שבו החיבורים נפתחים גם למקומות שלא רוצים לפתוח אותם אליהם". "החלק המורכב ביותר בתהליך הוא להבין ולצפות את העלויות של הענן", ציין אלתר. "אף אחד לא יודע לחזות את זה, וזו הסיבה שבגללה ארגונים רבים לא רוצים לעבור לקלאוד". "לסיכום", אמר, "ענן הוא הרפתקה. זה לא משהו שנכנסים אליו כבדרך אגב. כשארגון נכנס לענן הוא צריך להבין לאן הוא נכנס. יש ארגונים רבים שמבינים שדאטה סנטר זה יקר וכבד, אבל לא מגדירים את האסטרטגיה שלהם לענן. צריך להבין שחיבוריות בין עננים היא חובה, ומי שחושב שהוא יהיה בענן אחד בלבד – טועה. כמו כן, על ארגונים שעוברים לקלאוד לדאוג לאבטחת המידע והגנת הפרטיות בעצמם, ולהבין שהם ישלמו על הענן יותר ממה שהם חושבים. עליהם להתרגל לחיות עם תשלום משתנה".

שם: אורי הוסיט תפקיד: Modern Work Lead, מיקרוסופט ישראל. מהי מהות השותפות ביניכם לבין קומוולט? "מאז 2011, ארגונים שמשתמשים במיקרוסופט 365 נהנים ומשתדרגים יום יום בחוויית הפרודוקטיביות שהפלטפורמה מעניקה להם. בקרב ארגונים רבים, ובעיקר בארגונים גדולים, 365 היה בין פתרונות הענן הראשונים שהם חוו. הענן – יחד עם מודל האחריות ההדדית שבו – נותן המון שקט לארגונים בגזרות רבות, ויחד עם זאת לקוחות פועלים כדי להעצים את תוכניות ההמשכיות העסקית שלהם ומחפשים פתרון הוליסטי שיוכל לתת מענה כולל, מיטבי ומקצועי לכלל נכסי המידע שלהם, לרבות Microsoft 365, ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו מעצימים את משאבי הענן האלה ב-GenAI עם Copilot. כאן נכנס שיתוף הפעולה הפורה שלנו עם קומוולט. בזמן שמיקרוסופט מצעידה את העולם קדימה עם חדשנות מעוררת השראה, קומוולט משמשת Enabler משמעותי, שעוזר לארגונים לאמץ את הפתרונות מהר ובאחריות". ספר על הפעילות המשותפת בשוק הישראלי "צוותי מיקרוסופט ו-קומוולט עובדים בצורה משותפת זה זמן רב. החברות שותפות למעלה מ-20 שנה, ויחד הן פועלות מול חברות בכל הסקטורים ובכל הגדלים, מסטארט-אפים ועד ארגונים גדולים – כולל תעשיות מסורתיות כמו ביטוח, פיננסים, בריאות, בהן הרגישות למידע הלקוח ולהוראות הרגולציה היא בראש סדרי העדיפויות. קומוולט ומיקרוסופט משחררות את המגבלות במסע של הארגונים, תוך מתן שירותים מודרניים מאובטחים וגיבוי חוצה פלטפורמות ומשאבים". מה לדעתך היתרונות עבור הלקוחות בפתרונות של קומוולט ובחיבור עם מיקרוסופט? "השותפות ומערכת היחסים ארוכת השנים של קומוולט ומיקרוסופט מאפשרות לארגונים להרגיש חוויית שירות ותמיכה באיכות גבוהה, שכן גם קבוצות המוצר וגם האנשים בחזית של שתי החברות עובדים בצורה צמודה מול הלקוחות. היתרון, ש-קומוולט מביאה עם מטאליק, הוא תשתית SaaS שרצה על גבי Azure בקרבת ה-Workloads הגדולים והקריטיים של הלקוחות. הדבר מאפשר חוויה טכנולוגית טובה יותר בתחום חוסן הסייבר וההגנה על הנתונים וההוכחה לכך היא גם הכניסה של קומוולט להיות בין השותפות הבודדות שזכו לספק שירותי גיבוי Native עם הטכנולוגיה החדשה של Microsoft 365 Backup". לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה יחד עם עיריית אופקים ותנועת אור קיימו היום (ב') את אירוע הסיום במסגרת תוכנית "מאיץ טכנולוגי – צפון הנגב" של מעוף טק (Maof-tech). במהלך האירוע הציגו לראשונה 14 יזמים את חברות הסטארט-אפ שלהם בפני משקיעים פוטנציאליים ועמיתים נוספים מקהילת ההיי-טק הישראלית. בין הפרויקטים שהוצגו: תוכנה לדחיסה ולניהול ביג דאטה ומידע רפואי, פלטפורמה לניהול פגישות מותאמת ל-SMEs, מקלדת לילדים בשילוב תוכנה חינוכית ואחרות. האירוע שהתקיים היום מציין את סופו של תהליך ארוך, שכלל ליווי מקצועי אשר הביא את  המיזמים המוצגים למוכנות לשלב גיוס משקיעים ותחילתה של פעילות עסקית, והוא מגלם את חזון התוכנית "מעוף טק" להנגשת יזמות ההיי-טק לכלל אזורי הארץ ולדרום בפרט. ב"אקסלרטור" (מאיץ) שפעל בצפון הנגב השתתפו 14 מיזמים טכנולוגיים שנבחרו לאחר תהליך מיון קפדני,  והם משלימים עתה תקופה של שמונה חודשים, שבמהלכם עבדו על פיתוח עסקי של המיזם בליווי יועצים מקצועיים, מנטורים מנוסים מהענף, וכמו כן, השתתפו בהרצאות ובמפגשי נטוורקינג, עם חיבורים שמסייעים בכניסה לאקוסיסטם היזמי-טכנולוגי במדינת ישראל. הצגת מיזם באירוע סיום המחזור של "מעוף טק". צילום: מני שטרית כמה מהמיזמים שהוצגו איציק ביטאו, מאופקים – Tlookai: מטרת המיזם הוא לשנות את החינוך לגיל הרך בעזרת מקלדת ידידותית לילדים בגילאי שלוש עד שש. המקלדת הפשוטה – אשר לה שמונה כפתורים בלבד, בשילוב עם תוכנה חינוכית – מבטיחה חוויית למידה מהנה ומפוקחת ודים יגודייב, מאופקים – Codes Alana: תוכנה המאפשרת ניהול נתונים עם תוכנת דחיסה ייחודית עבור מידע רפואי וביג דאטה. האלגוריתם המתקדם מצמצם משמעותית את גודל הנתונים ושומר על שלמותם. ויקטור סלוצקר, משדרות – BiTor: פלטפורמה ידידותית, שקופה ויעילה לניהול פגישות בעסקים קטנים, המפחיתה "פספוסי לו"ז" ומגבירה את מעורבות הלקוחות. התוכנה תורמת ליכולתו של העסק הקטן להתחרות גם בשווקים גדולים יותר. "נרגשים לראות את המיזמים האלו שצמחו בצפון הנגב" “מעוף טק” היא תוכנית שמופעלת על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, בהתאם להחלטת ממשלה 566 משנת 2020, שמטרתה, בין היתר – עידוד, קידום ופיתוח עסקים בשדרות וביישובי עוטף עזה (חבל תקומה). התוכנית נועדה לקדם יזמות טכנולוגית באזורי עדיפות לאומית, ובמסגרתה מופעלים מאיצים טכנולוגיים שמטרתם ללוות מיזמים טכנולוגיים, משלב טרום גיוס (Pre seed) עד לבשלות ליציאה לשוק. בשנות פעילותה של התוכנית ועד היום פעלו עשרות "אקסלרטורים" ברחבי הארץ שליוו מיזמים חדשניים, שאפתניים, טכנולוגיים ופורצי דרך, שחלקם מהווים סיפורי הצלחה בקנה מידה ארצי ואף עולמי. נעמי הימיין-רייש, מ"מ מנהלת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: "אירוע זה מהווה ציון דרך חשוב בדרכו של כל אחד מהיזמים שעברו איתנו את התהליך. בהצגת הפיץ' הראשון למול משקיעים, חווה היזם את הקפיצה הראשונה למים העמוקים של קהילת ההיי-טק הישראלי. אנו בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שמחים ונרגשים לראות את המיזמים האלו שצמחו בצפון הנגב, משתלבים במשק ומעודדים צמיחה אזורית באזור זה של עדיפות לאומית".

פעם בכמה שנים מתאגדות כמה מהחברות הגדולות בשוק הטכנולוגיה כדי להקים סוג של קונסורציום, שיוביל לקביעת תקן. ברוב המקרים יש אג'נדה מאחורי הצורך ליצור תקן לתעשייה. נכון שקביעת תקן פתוח – וזו תמיד המטרה – בכל תחום שהוא טוב, כדי שמערכות יוכלו לדבר אחת עם השנייה, אבל תמיד יש את השאלה: מה הצד הכלכלי של הסיפור? מה עומד מאחוריו? במקרה של הקבוצה החדשה שעונה לשם UALink Promoter Group, הפן הכלכלי/מעשי/ציבורי אפילו די ברור: מדובר בקבוצה שהוקמה כדי לקדם תקן פתוח שהיא מכנה Ultra Accelerator Link, שכפי שהשם רומז, הוא תקן שמטרתו לשפר את מהירות העברת הנתונים בתוך דאטה סנטרים, וכן לקצר עוד יותר את זמן השיהוי בין מעבדי בינה מלאכותית, כדי שהתגובה לשאילתות תהיה עוד יותר מהירה, עם אפשרות להגדיל עוד יותר את שדה הנתונים שאפשר להגיש בכל פעם. יותר מתמיד זה נראה כאילו כל השוק מנסה להתאגד כדי להילחם בחברה אחת, וקל להבין למה – לפי ההערכות אנבידיה שולטת בשוק מעבדי הבינה המלאכותית ביד כל כך רמה, ברמה ש-אינטל התקשתה אפילו להגיע אליה בעידן בו הפנטיום היה מלך השכונה ומי לא בקונסורציום? אנבידיה רשימת החברות שהקימה את הקבוצה הזו מרשימה: מיקרוסופט, אינטל, מטא, AMD, סיסקו, גוגל, ברודקום וסליחה אם שכחתי איזו חברה או שתיים, אבל כמעט כל מי שמתעסק בבינה מלאכותית – מי שבונה שרתים ומי שבונה את הרשת ומי שמחבר את הכל למוח של הבינה המלאכותית היוצרת, שהשאלה מתי הוא יבלע אותנו כבר נתונה למקום אחר. אבל יש חברה אחת שלא נכללת ברשימה – אנבידיה. ואיך אומר את זה לא כל כך בעדינות? כל החברות המוזכרות לעיל יכולות להסתכל לה על הגב, יחד, בהיבט של שוק הבינה המלאכותית והצלחתה בזכותו. יותר מתמיד זה נראה כאילו כל השוק מנסה להתאגד כדי להילחם בחברה אחת, וקל להבין למה. לפי ההערכות אנבידיה שולטת בשוק מעבדי הבינה המלאכותית ביד כל כך רמה, ברמה ש-אינטל התקשתה אפילו להגיע אליה בעידן בו הפנטיום היה מלך השכונה – יש כאלה שמציינים אפילו יותר מ-90%, והממעיטים מדברים על כ-83% – וזה כשהיא לא יכולה למכור לסין בגלל חוקי החרם של הממשל האמריקני. אבל לא מדובר רק במעבדים. מי שבונה את השרתים שלו על מעבדים של אנבידיה, בלא מעט מהמקרים לוקח מאנבידיה פתרון דאטה סנטר מלא. זה כולל את מערך הרשת והקישוריות של החברה, NVLink, שכבר הגיע לדור החמישי שלו – ומפותח באנבידיה ישראל עוד מהתקופה שקראו לה מלאנוקס, ומציע ביצועים גבוהים במיוחד. A group of tech giants including Intel, Google, Microsoft, Meta, and AMD are forming a new industry consortium called the Ultra Accelerator Link (UALink) Promoter Group. The goal is to develop an open standard for connecting the AI chips used in data centers. pic.twitter.com/83PI1FsC21 — PUPUWEB Blog (@cheinyeanlim) June 2, 2024 המטרה של UALink Promoter Group – ליצור חלופה לאנבידיה זה אומר שבפועל אנבידיה כרגע קובעת את התקן. אם יהיה לה מספיק מקום בקווי הייצור של TSMC, או במקום אחר, היא תמשיך כנראה לשלוט בשוק ביד רמה בשנים הקרובות כי היא, יותר מכולן, הגיעה מוכנה מאוד לעידן הבינה המלאכותית. מכיוון שכך, בשביל היא מה היא צריכה להתחרות בעצמה? המטרה של UALink Promoter Group היא כמובן ליצור חלופה לאנבידיה. אף אחד לא אוהב שיש משהו שלפחות מבחינת הגודל הוא כמו מונופול, גם אם הוא לא מוגדר כך בפועל. מיקרוסופט, מטא, אינטל ואחרות מכירות את זה היטב מתחומים אחרים בחיים הטכנולוגיים – אני לא זוכר, אבל כנראה שפעם אנבידיה הייתה בתוך קונסורציום כזה או אחר, ואחת הגדולות האחרות הייתה בחוץ, כי זה לא התאים לה. רק להזכיר, לאינטל יש את Gaudi, למיקרוסופט יש את Maia ואת Cobalt ולמטא יש את MTIA, וגם גוגל בתמונה' עם מעבד או לפחות רצון במעבדי בינה מלאכותית משלה. לכולן יש אינטרס מובהק למכור יותר. לכולן יש אינטרס מובהק לספק פתרון רישות שמתחרה ב-NVLink, כדי שזה יסייע להן למכור יותר. ושוב, זה לא אומר שזה רע, כי תקנון זה דווקא דבר שמוזיל בסופו של דבר עלויות – כמו גם כנראה בחירה במעבדים אחרים חוץ מה-H100 שלא אנבידיה לדוגמה – אבל קשה להשתחרר מההרגשה שזו סוג של תאגיד 'רק לא אנבידיה'. כן, קצת בהגזמה.