11:05:54 | ◀︎ | סיכוני האבטחה עלו – כי לארגונים יש אלפי APIs | |
11:33:45 | ◀︎ | "אנשי הדאטה וה-BI חייבים לקפוץ למים של ה-AI" | |
12:06:41 | ◀︎ | שותפי קומוולט מספרים: עודד שחר, מנכ"ל דאטה בנק | |
13:34:33 | ◀︎ | גוגל שילמה 2.3 מיליון ד' כדי להימנע ממשפט הגבלים עסקיים מול מושבעים | |
14:42:17 | ◀︎ | אחרי שחזר: הכיסא הריק של אלמוג ממתין לו בנס טכנולוגיות | |
14:45:29 | ◀︎ | "מנמ"ר.ית: לכו לענן – אחרת לא תשרדו" | |
15:14:43 | ◀︎ | "נדמה כאילו אנחנו טובעים ב-AI – אבל גילה כגיל ה-IT" | |
15:33:40 | ◀︎ | פלטפורמת Kyndryl Bridge – חיסכון שנתי של כשני מיליארד דולר | |
15:38:22 | ◀︎ | טוויליו ישראל מגייסת עשרות עובדים | |
15:45:57 | ◀︎ | סלברייט בגאווה | |
16:50:59 | ◀︎ | ההבטחה של שרת המדע: "נגבש תוכנית להשקעה בהיי-טק ובחדשנות" | |
17:27:32 | ◀︎ | Magic Editor באפליקציית התמונות של גוגל – לכוווולם | |
17:38:05 | ◀︎ | רוב הציבור חושש: ההתפתחות של ה-AI תביא ליותר פייק ניוז | |
17:59:41 | ◀︎ | טנאבל רוכשת את אאוריקה הישראלית בעשרות מיליוני דולרים | |
18:12:08 | ◀︎ | בגלל חשש אבטחה: יהיה צורך לאשר את השימוש ב-Recall במחשבים חדשים | |
18:24:20 | ◀︎ | בגלל האבטחה: יהיה צורך לאשר את השימוש ב-Recall במחשבים חדשים |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
09/06/24 11:33
8.96% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"כולם מדברים על AI, בשל העלייה המטאורית של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), אבל ארגונים רבים עדיין לא ערוכים לרתום אותה להצלחה ולהשיא ממנה ערך. הטכנולוגיה מבוססת על נתוני העבר, לומדת ומנתחת אותם – ויוצרת תובנות והמלצות המניעות לפעולה. חיבור הדאטה הארגוני ו-AI יביא למצב של 'השלם גדול מסכום חלקיו', ימנף את הארגון קדימה ויניב לו תובנות עם ערכים עסקיים ויתרון תחרותי. התחום מתקדם במהירות, ולכן, אנשי ה-BI חייבים לקפוץ למים של ה-AI, והבשורות הטובות הן שזה לא כל כך מסובך", כך אמר עמית סיון, מנכ"ל קליק ישראל (Qlik) מבית חילן.
"שנים כבר ברור שהארגונים המצליחים ביותר – משקיעים בנתונים שלהם כדי להפיק תובנות מהכמויות וממגוון הנתונים מהמקורות השונים", ציין סיון. "האתגר הוא לשלב, לנתח ולתפעל ביעילות את מערך הנתונים. כעת, עם ה-AI, צריך להתמקד באיכות הדאטה. לימוד ה-AI מנתונים שגויים עלול ליצור תגובת שרשרת של מסקנות לא נכונות, ופוטנציאל לתוצאות חמורות".
לדברי סיון, "ארגונים כבר יכולים לעשות זאת כיום: יש להם את הדאטה הארגוני וטיפול מעמיק בו יכול להביא תועלת גדולה, ובעלויות לא גבוהות. אנו מציעים ללקוחות הארגוניים יכולות שכאלה כבר יותר משנתיים: הפתרונות שלנו מאפשרים לחבר את הנתונים הפנים-ארגוניים למנועי AI, שלנו או של אחרים – ועל בסיס הנתונים הללו לחלץ מהם תחזיות ותובנות מושכלות".
"רתימת יכולות ה-AI", הסביר, "יכולה להתבצע במגוון אופנים. בין השאר, למשל: שאלה חופשית על הדאטה שלנו במקום לחפש את המידע בטבלאות. ניתן גם לבקש מהמערכת לספר מה היא רואה, בלא שנכוון אותה לשאלה ספציפית. עוד ניתן לערוך חיזוי מתקדם על סמך ביצועי העבר, ליצור מסכי תחקור מאפס באופן אוטומטי, לכתוב קוד אוטומטית, ועוד".
יכולה למנף את ה-BI הקיים. GenAI. צילום: Shutterstock "הנתונים תמיד היו היהלום שבכתר הארגוני – וכעת חשיבותם גדלה"
"העובדים העוסקים בנתונים", אמר סיון, "תמיד היו חשובים בארגון, אולם כעת, הם מקבלים משנה תוקף והופכים לחשובים ביותר בו. הנתונים תמיד היו היהלום שבכתר הארגוני – וכעת חשיבותם גדלה, בשל היכולת להפיק מהם יותר תובנות".
"ה-AI מביטה על הדאטה בצורה חכמה, עם כוח עיבוד 'מטורף'. כיום, יותר מתמיד, ניתן לעשות עם הנתונים יותר: לקבל תובנות עסקיות מעמיקות, עם חיזויים מדויקים, במהירות גדולה, פעולה שבני אדם לא יכולים לבצע או שהייתה אורכת להם ימים ושבועות, במקום שניות".
"עם זאת", הוסיף סיון, "AI היא כלי מוגבל, וככזה, הוא לא יחליף עובדים אנושיים, אלא רק ייקח מהם את המטלות החזרתיות ויהפוך את העבודה לפחות סיזיפית ויותר חכמה".
"כיוון שאיכות הנתונים הופכת לקריטית", אמר סיון, "לפני כשנה קליק רכשה את טלנד (Talend), הפועלת בעולם האינטגרציה ואיכות הנתונים. אנו כיום מייצגים את טלנד בלעדית בישראל. הרכישה הוסיפה לנו יכולות בתחום והופכת את הנתונים לנגישים כחלק מהפלטפורמה. החיבור בין שתי החברות הוא יותר מהגיוני: קליק עוסקת בניתוח הנתונים, AI ולמידת מכונה. טלנד מספקת פתרונות אינטגרציה ואיכות נתונים. כך, ארגונים יוכלו להפיק תועלת לאורך מחזור החיים של הנתונים והניתוח שלהם, בלא קשר למקום הימצאם".
"חשים בצמא של ארגונים לפתרונות המשולבים"
"הלקוחות הארגוניים", הסביר סיון, "מחפשים ורוצים פלטפורמת טיפול בנתונים אחת, אחודה ומוכללת, עם יכולת לדעת מהיכן הגיע המדד העסקי (Lineage). עם טלנד אנו מספקים נתונים אמינים, ומציעים מערך שלם של פתרונות לעולם הדאטה. אנו חשים בצמא של ארגונים לפתרונות המשולבים ואני מעריך שב-2025 נגדיל את נתח השוק שלנו בעשרות אחוזים".
"באחרונה", סיפר סיון, "נגשנו לרובד 5 במכרז נימבוס, הענן הממשלתי. נעניק מענה טכנולוגי למגזר הציבורי, שיביא לשיפורים של השירות לאזרחים. השירות יינתן עם כלל הפלטפורמה העננית של קליק, לרבות טלנד באזור הענן הישראלי של AWS".
סיון סיים באומרו כי "הטמענו בשני העשורים האחרונים את פתרונות הבינה העסקית והאנליטיקה של קליק ביותר מ-1,500 בישראל. ביצענו כמה פרויקטי BI בשילוב AI, וזה מוכיח את עצמו, פשוט יחסית – ועובד. אני ממליץ לכל ארגון להתחיל את המסע המרתק הזה, כי העסק לא יתקדם בלעדיו. אסור לשבת בצד ולחכות".
אם אתם מתעניינים בתחום – הירשמו כעת ל-Qlik Day – שייתקיים ב-19 ביוני במתחם האירועים גבריאל בנס ציונה
09/06/24 17:27
8.96% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כשגוגל השיקה באוקטובר את ה-Pixel 8 וה-Pixel 8 Pro, הגיעה יחד איתו תכונת עריכת תמונות חדשה ומגניבה מבוססת AI בשם Magic Editor ב-Google Photos, שהייתה זמינה רק עבור משתמשי ה-Pixel 8, אבל כעת מגיעה התכונה לכל המשתמשים באפליקציה, אבל עם מגבלה מסוימת: בעוד שלמשתמשי ה-Pixel 8 יש גישה מלאה ולא מוגבלת לתכונה, המשתמשים האחרים – במכשירי סמסונג, אפל ויצרניות אחרות – מוגבלים לשמירה של 10 תמונות ערוכות לחודש ב-Magic Editor, אלא אם הם מנויים ל-Google One Premium.
ה-Magic Editor כולל חבילה של פונקציות אינטואיטיביות ומתקדמות, כמו הזזה, שינוי גודל או הסרה לחלוטין של אלמנטים בתמנונה, התאמת רקעים, בחירת אזור ספציפי בתמונה שרוצים לערוך, תיקון תמונות מטושטשות, שינוי התאורה של התמונה ועוד.
09/06/24 17:38
8.96% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רוב הציבור מוטרד מהפייק ניוז, וחושש שההתפתחות של כלי הבינה המלאכותית תביא להפצה נרחבת יותר של חדשות הכזב – כך עולה ממחקר שפרסמה היום (א') עמותת ויקימדיה ישראל, שמפעילה בארץ את האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה. הנתון גבוה בציבור היהודי (57%), אולם נמוך בציבור הערבי (27%). בקרב בני הנוער מדובר ב-53%. יש לציין ש-45% מהיהודים, 38% מבני הנוער ו-28% מהערבים סבורים שכלי ה-AI מסתמכים כבר כיום על מקורות שמפיצים פייק.
הפערים בין הערבים ליהודים במודעות לפייק ניוז ובחשש מפניהן ניכרים לכל אורך הסקר: כך, למשל, 77% מהמשיבים היהודים ורק 43% מאלה הערבים חוששים שפייק הוא גורם משמעותי שפוגע בהתפתחות החינוכית של דור העתיד. אצל דור העתיד – בני הנוער – הנתון עומד על 68%. כמו כן, בעוד ש-74% מהיהודים בישראל מוטרדים שתכנים שהם קוראים מוטים על ידי גורמים בעלי אינטרסים, אצל הערבים מדובר במחצית מכך – 37%. בנוסף, בעוד ש-47% מהמשיבים היהודים הודו שקיבלו תוכן שהיה להם ברור שהוא שקרי, אצל הערבים מדובר ב-36%. הנתון גבוה במיוחד בקרב בני הנוער – 60%.
לעומת זאת, השיעור של אלה שהשיבו בחיוב להיגד "קרה לי שחשדתי שתוכן שקיבלתי או נתקלתי בו הוא פייק" דומה בקרב המשיבים היהודים והערבים – 29% ו-28%, בהתאמה. רק 8% מהיהודים ו-18% מהערבים טענו שלא נחשפו כלל לפייק ניוז. כמעט מחצית מהציבור היהודי (49%) אומרים שיש להם יכולת מעטה בלבד להתמודדות עם חדשות כזב – מעט יותר מפי שניים מאשר אצל הערבים (24%). נתון נוסף מעלה שכמחצית מהנשאלים בכל המגזרים לא עשו דבר כאשר הם נתקלו בפייק ניוז.
למי הציבור מאמין? 66% מהיהודים ו-47% בלבד מהערבים שהשיבו לסקר מביעים אמון בתוכן שמפורסם על ידי גורמים רשמיים, כגון משרדי ממשלה ומוסדות שונים. נראה שהסיבה לנתון במגזר הערבי היא חוסר האמון הכללי הגבוה יותר בגורמים ממסדיים בקרב אוכלוסיה זו. מעניין לציין שלבני הנוער יש אמון רב יותר במידע ממקורות רשמיים מאשר המבוגרים יותר – אצלם עומד הנתון על 75%. המקור השני האמין ביותר על המשיבים הוא ויקיפדיה, עם 52% מהיהודים ו-40% מהערבים. לאחר מכן נמצאות תוצאות החיפוש בגוגל עם 50% ו-45%, בהתאמה, וכן אתרי חדשות ומקורות מידע בתשלום. כלי בינה מלאכותית כגון ChatGPT נמצאים במקום האחרון, כאשר רק 26% מהמשיבים היהודים, 22% מהערבים ו-34% מבני הנוער מאמינים לתוצרים שלהם.
לשיטת המשיבים, האחריות למגר או לפחות לצמצם את הפייק ניוז מוטלת במידה דומה על משרדי הממשלה, כלי התקשורת, החברות שעומדות מאחורי הרשתות החברתיות וצרכני התוכן עצמם. הם מטילים אחריות נמוכה יותר על ארגוני המגזר החברתי.
עורכי הסקר שאלו גם על השימוש בוויקיפדיה עצמה, ומצאו כי 90% מכל הקהלים משתמשים באנציקלופדיה החופשית, כאשר 60% עושים זאת לפחות פעם בשבוע. כמו כן, הם מצאו שתדירויות השימוש בין המגזרים השונים דומות באופן יחסי, למעט מספר המשתמשים בוויקיפדיה כמה פעמים ביום – בעוד שאצל האוכלוסייה הערבית מדובר ב-16%, בקרב הציבור היהודי הנתון עומד על 8% בלבד. המניע העיקרי לשימוש בוויקיפדיה הן אצל היהודים (47%) והן אצל הערבים (33%) הוא סקרנות ורצון להרחיב את הידע הכללי. אצל בני הנוער, לעומת זאת, השימוש הרווח ביותר הוא לצורך חיפוש מידע עבור לימודים או מחקר (39%). רוב המשיבים ציינו כי הם מוצאים באנציקלופדיה החופשית את מה שהם מחפשים, אם כי גם כאן הנתון נמוך יותר בקרב הערבים (63% לעומת 46%).
"הפייק ניוז – חלק מתהליך החלשת הדמוקרטיות"
הנתונים הוצגו בכנס שעסק בפייק ניוז, שנערך היום באוניברסיטת רייכמן, ביוזמת ויקימדיה ישראל, שחוגגת בימים אלה 20 שנה לקיומה, ובשיתוף פעולה עם המוסד האקדמי. יו"ר ויקימדיה ישראל, איציק אדרי, אמר כי "הנתונים מראים שרוב הציבור מוטרד שהתכנים שהוא קורא עלולים להיות פייק ומוטים על ידי בעלי אינטרסים. ושלכלי ה-AI, שהשימוש בהם הולך וגובר, יש תרומה משמעותית לכך. נתוני הסקר, בפרט בכל הנוגע לפייק ניוז ו-AI, מטרידים, ומעידים על האחריות והחשיבות של האקדמיה וארגונים כמו ויקימדיה ישראל לתת כלים טכנולוגיים והכשרה לציבור, כדי להיות מסוגלים לזהות פייק והטיות, ולצרוך ידע מהימן".
מימין: איציק אדרי, יו"ר עמותת ויקימדיה ישראל; מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית העמותה; ופרופ׳ קרין נהון, ראשת מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן. צילום: גלעד קוולרצ'יק
פרופ׳ קרין נהון, ראשת מסלול דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, ציינה כי חדשות הכזב הן חלק מתהליך רוחבי להחלשת הדמוקרטיות בעולם. "עידן המידע וה-AI הגביר את ההשתתפות של האזרח, אבל במקביל הגביר את התחושה שאפשר לומר כל דבר בלי לשאת באחריות. בעידן זה, הפייק הוא אתגר קריטי לחברה, ויש לו תפקיד בהיחלשות הדמוקרטיות. המתווכים המסורתיים בין האזרח למדינה בדמוקרטיות, כולל התקשורת המסורתית והשירות הציבורי, מותקפים בצורה תדירה, במידה רבה בעזרת נשק הפייק", אמרה.
"בתכני פייק יש אלפי גוונים של אפור, מה שמקשה על זיהויים, והטיפול בהם מורכב ביותר", הוסיפה פרופ' נהון. "בנוסף, לזרימה של תוכן פייק ברשתות יש כמה תכונות: הראשונה – תכני חדשות כזב חברתיות-פוליטיות מגיעים בדרך כלל בצמידות למסרים בוטים, קיצוניים, גזעניים, מסיתים או פופוליסטיים. התכונה השנייה היא שאמפירית, חדשות הכזב מתפשטות מהר יותר ולקהלים מגוונים יותר. כלומר, למידע שקרי יש סיכוי להפוך לוויראלי ולהתפשט הרבה יותר מאשר למידע שאינו שקרי. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, שמבוססת על קהילות וקבוצות, ורוב אנשיה נחשפים לפייק ניוז בתוך דקות ספורות. מה שצריך להעסיק אותנו הוא לא רק כמה והאם יש חדשות כזב, אלא להבין את התפקיד של הפלטפורמות ככאלה שקובעות את כללי המשחק במרחב הציבורי, ואת ההשפעה שלהן עלינו, כחברה וכפרטים, ועל הדמוקרטיה שלנו".
מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, אמרה כי העמותה "רואה חשיבות עליונה בהגברת המודעות לחשיבות המאבק בפייק, ופועלת במערכת החינוך, במוסדות ההשכלה הגבוהה ועם הקהל הרחב להקניית כלים לצריכה מושכלת וביקורתית של מידע, וכן ליצירת תוכן חופשי ומהימן ברשת – ובפרט בוויקיפדיה".
09/06/24 12:06
7.46% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם: עודד שחר
תפקיד: מנכ"ל דאטה בנק (DataBank)
מהי מהות השותפות ביניכם לבין קומוולט?
"השותפות בין דאטה בנק לקומוולט מתמקדת במתן פתרון גיבוי כשרות (Backup as a Service) מהמתקדמים בשוק ללקוחותינו. הסינרגיה נוצרת באמצעות שילוב המומחיות הטכנולוגית של קומוולט עם היכולת שלנו לספק שירותים מותאמים אישית לכל לקוח, יחד עם תמיכה טכנית מלאה. העבודה המשותפת כוללת הטמעת טכנולוגיות חדשניות, הדרכות מתמשכות לצוותים שלנו ושיתוף פעולה רצוף במציאת פתרונות מיטביים".
ספר על הפעילות המשותפת בשוק הישראלי
"הפעילות המשותפת שלנו בשוק הישראלי כוללת מגוון רחב של יוזמות שיווקיות ומכירות. אנחנו נותנים חסויות בכנסים. צוותי המכירות שלנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי המכירות של קומוולט כדי להציע פתרונות מותאמים אישית ללקוחות פוטנציאליים וקיימים. בנוסף, יש לנו חיבור חזק בין הצוותים הטכניים שלנו שמאפשר לנו לתת מענה מהיר ומקצועי לכל צורך של הלקוח. בזכות השותפות, הצלחנו לספק פתרונות מורכבים למגוון לקוחות ולראות הצלחות משמעותיות בשוק. לקחנו חלק, כמובן, באירוע SHIFT והצגנו בו את החיבור בין שתי החברות".
מה לדעתך היתרונות עבור הלקוחות בפתרונות של קומוולט?
"הפתרונות של קומוולט מציעים ללקוחות שלנו יתרונות רבים, ביניהם: אבטחת מידע גבוהה – קומוולט מספקת פתרונות גיבוי והתאוששות מאסון ברמה הגבוהה ביותר, מה שמבטיח שהמידע של הלקוחות מוגן בצורה מיטבית. בנוסף, גמישות והתאמה אישית – הפתרונות ניתנים להתאמה אישית לפי צרכי הלקוח, מה שמאפשר להתאים את הפתרונות לדרישות המיוחדות של כל ארגון.
כמו כן היא מציגה לשוק חדשנות טכנולוגית – קומוולט מתעדכנת כל הזמן בטכנולוגיות החדשות ביותר ומביאה את החידושים הללו ללקוחות. ולבסוף היא מספקת שירות ותמיכה מקצועית – השותפות שלנו עם קומוולט מאפשרת לנו להעניק ללקוחות תמיכה טכנית מקצועית וזמינה תמיד. אנו נמשיך ונפתח את השותפות הפורייה שלנו עם קומוולט".
09/06/24 13:34
7.46% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל עשתה בסוף השבוע האחרון כותרות בתקשורת העולמית משום ששילמה לממשלת ארה"ב 2.3 מיליון דולר כדי להימנע ממשפט מול חבר מושבעים בתיק של הגבלים עסקיים, ובמקום זאת זכתה במשפט מול שופט.
התיק שבו מדובר קשור לעסקי טכנולוגיית הפרסום אונליין של החברה, והוא כרוך בהאשמת גוגל בהתנהגות אנטי-תחרותית, לכאורה, שהיא מפגינה בתחום, עליו הענקית ממאונטיין וויו חולשת ביד רמה.
התביעה, שהוגשה על ידי ארה"ב ושמונה מדינות בינואר 2023, מאשימה את גוגל בהשחתת תחרות לגיטימית ובשאיפה לנטרל או לחסל מתחרים בתחום ה-Ad Tech באמצעות סדרה של רכישות והתנהלות מונופוליסטית, לכאורה.
לפי התביעה, גוגל כיוונה למנף את הדומיננטיות שלה בשווקי הפרסום הדיגיטליים כדי לאלץ יותר מפרסמים ומותגים להשתמש במוצריה, תוך שיבוש יכולתם להשתמש במוצרים מתחרים ביעילות.
בתביעתו המקורית טען משרד המשפטים האמריקני כי ערכת כלי הפרסום אונליין של החברה מונעת ממתחרים להיכנס לשוק הפרסום ומחבלת ביכולתם של בעלי אתרים לייצר רווחים מהתוכן שלהם.
"ההתנהגות האנטי-תחרותית של גוגל העלתה את חסמי הכניסה לרמות גבוהות באופן מלאכותי, הרחיקה מתחרים מרכזיים משוק כלי טכנולוגיית הפרסום, הרתיעה מתחרים פוטנציאליים מלהצטרף לשוק זה, והותירה את מעט המתחרים שנותרו לגוגל בשוליים, ומקופחים באופן בלתי הוגן", כך נכתב מטעם המדינות שחברו לתביעה.
בתביעת ההגבלים העסקיים נטען כי גוגל משתמשת, או מנסה להשתמש, באופן בלתי חוקי בכוח המונופול שלה, וכי מסיבה זו יש לאלץ את ענקית הטכנולוגיה לבטל מספר גורמים המאפשרים לה לבצע את ההתנהגות הבעייתית המסוימת, לכאורה. משרד המשפטים דורש מגוגל ספציפית לפטור את עצמה לפחות מחבילת Google Ad Manager שלה, שכוללת גם את שרת המודעות של גוגל לבעלי אתרים, DFP שמו, וגם את בורסת המודעות של הענקית ממאונטיין וויו, AdX. 2.3 million are pennies to Google, if a jury had to rule on this action alone Google would be cooked. instead, they just bought themselves a judge
why shouldn’t this all be burned to the ground again? https://t.co/jQjtzotVYl
— Ye Olde Nerdcast (@YNerdcast) June 9, 2024 למה גוגל רצתה משפט מול שופט וללא מושבעים?
גוגל נתבעה ספציפית על ידי שמונה המדינות שחברו למשרד המשפטים על נזיקין בגין רכישת פרסום דרכה. אלא שכעת, אחרי שהחברה העבירה לארה"ב ביוזמתה צ'ק על סך 2,289,751 דולר, ומכיוון שהנזקים כבר אינם חלק מהתיק, שופטת בית המשפט המחוזי בארה"ב, ליאוני ברינקמה, קבעה כי אין עוד צורך בחבר מושבעים, והיא תפקח על המשפט, שאמור להתחיל בספטמבר, כך לפי בלומברג.
הצלחתה של גוגל להשיג משפט ללא מושבעים, אחרי ששילמה למדינה את 2.3 מיליון הדולר – בתשלום שבוצע מבלי להודות באחריות או בעוולה – היא מהלך אסטרטגי של החברה. על ידי ביצוע התשלום, גוגל נטרלה למעשה את תביעת הפיצויים של הממשלה, שבהתחלה הכינה את הקרקע למשפט חבר מושבעים.
משפטים מול חבר מושבעים נחשבים לבלתי צפויים במיוחד ומסתמן כי גוגל עשתה מהלך מחושב כדי להימנע מאירוע שכזה.
ההחלטה של גוגל לשלם באופן יזום מיליוני דולרים כדי להימנע ממשפט חבר מושבעים מעלה שאלות לגבי ההשלכות האפשריות של פסיקה נגדה. על ידי בחירה במשפט מול השופטת וללא חבר מושבעים, ייתכן ש-גוגל מבקשת לה הליך משפטי טכני יותר ופחות טעון רגשית. גישה זו יכולה לאפשר לה להציג את המקרה שלה בצורה מבוקרת ומדויקת יותר, ויש לה בהחלט פוטנציאל גם להשפיע על תוצאות המשפט.
עם זאת, גם במתכונתו הנוכחית מול השופטת, למשפט ההגבלים העסקיים המסוים שאמור להתחיל ב-9 בספטמבר בווירג'יניה יהיו ככל הנראה השלכות משמעותיות על שיטות העבודה העסקיות העתידיות של גוגל ועל מיקומה בתעשיית הפרסום הדיגיטלי. פסיקה נגד גוגל יכולה להוביל להטלת קנסות כספיים משמעותיים עליה ולצידם לתביעה לעריכת שינויים רגולטוריים, שללא ספק ישפיעו על פעילות החברה ועל מעמדה בשוק.
09/06/24 18:12
7.46% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לקראת סוף החודש אמורים להגיע לשוק ראשוני המחשבים שיציעו הן את מעבדי ה-Snapdragon X של קוואלקום והן את Copilot+ PC, סביבת העבודה עמוסת הבינה המלאכותית, ו-Windows 11 של מיקרוסופט.
אחת התכונות החדשות והמרכזיות שמיקרוסופט הציגה ושישולבו באותם מחשבים היא Recall. באמצעות יצירת תמונות מצב של כל רגע בעבודה הממוחשבת של המשתמש, תכונה זו אמורה לאפשר לגשת לכל עת בעבר, לכל מצב עבודה ובכל יישום במערכת. הכול נעשה באמצעות בינה מלאכותית, עם שאילתות בשפה טבעית, כדי לאפשר לאתר מסמכים שיש מצב שנשכחו אי שם – למשל מסמך שנכתב לצורך כתיבת טור לפני שנתיים.
התכונה הזו הייתה אמורה לפעול במחשבים החדשים באופן אוטומטי, ובעדכון הסתיו של Windows 11 גם במחשבים המבוססים על המעבדים החדשים של אינטל ושל AMD. אבל, מיקרוסופט הודיעה בסוף השבוע שהיא שינתה את דעתה, וכל משתמש יצטרך לבחור בזמן ההתקנה של Windows 11 האם להפעיל את Recall או לא.
הסיבה לכך היא שעד מהרה חוקרים הצליחו, ודי בקלות, לעקוף את מנגנוני האבטחה הקיימים, וכן כי התברר שהם נשמרים באופן מופשט מדי במערכת. אמנם, השיתוף עם העולם החיצוני מוגבל, אבל חדירה קלה למחשב יכולה להספיק כדי לדלות את כל פרטי העבר השמורים של המשתמש.
התגובה של מיקרוסופט הגיעה מהר. מעבר לכך שהמשתמשים יצטרכו לאשר את השימוש ב-Recall, יהיה עליהם גם להגדיר תכונה אחת לפחות של Windows Hello כדי לגשת לעבר – פנים, טביעת אצבע או PIN, ועדיף שילוב שלהם. בנוסף ציינה מיקרוסופט כי היא הקשיחה את השמירה של הנתונים והוסיפה הצפנה, כך שגם גישה אליהם תקשה על הפענוח ללא התנאים המתאימים.
עכשיו רק ניתן לראות כמה יבחרו להפעיל בכלל את התכונה הזו.
09/06/24 18:24
7.46% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לקראת סוף החודש אמורים להגיע לשוק ראשוני המחשבים שיציעו הן את מעבדי ה-Snapdragon X של קוואלקום והן את Copilot+ PC, סביבת העבודה עמוסת הבינה המלאכותית, ו-Windows 11 של מיקרוסופט.
אחת התכונות החדשות והמרכזיות שמיקרוסופט הציגה ושישולבו באותם מחשבים היא Recall. באמצעות יצירת תמונות מצב של כל רגע בעבודה הממוחשבת של המשתמש, תכונה זו אמורה לאפשר לגשת לכל עת בעבר, לכל מצב עבודה ובכל יישום במערכת. הכול נעשה באמצעות בינה מלאכותית, עם שאילתות בשפה טבעית, כדי לאפשר לאתר מסמכים שיש מצב שנשכחו אי שם – למשל מסמך שנכתב לצורך כתיבת טור לפני שנתיים.
התכונה הזו הייתה אמורה לפעול במחשבים החדשים באופן אוטומטי, ובעדכון הסתיו של Windows 11 גם במחשבים המבוססים על המעבדים החדשים של אינטל ושל AMD. אבל, מיקרוסופט הודיעה בסוף השבוע שהיא שינתה את דעתה, וכל משתמש יצטרך לבחור בזמן ההתקנה של Windows 11 האם להפעיל את Recall או לא.
הסיבה לכך היא שעד מהרה חוקרים הצליחו, ודי בקלות, לעקוף את מנגנוני האבטחה הקיימים, וכן כי התברר שהם נשמרים באופן מופשט מדי במערכת. אמנם, השיתוף עם העולם החיצוני מוגבל, אבל חדירה קלה למחשב יכולה להספיק כדי לדלות את כל פרטי העבר השמורים של המשתמש.
התגובה של מיקרוסופט הגיעה מהר. מעבר לכך שהמשתמשים יצטרכו לאשר את השימוש ב-Recall, יהיה עליהם גם להגדיר תכונה אחת לפחות של Windows Hello כדי לגשת לעבר – פנים, טביעת אצבע או PIN, ועדיף שילוב שלהם. בנוסף ציינה מיקרוסופט כי היא הקשיחה את השמירה של הנתונים והוסיפה הצפנה, כך שגם גישה אליהם תקשה על הפענוח ללא התנאים המתאימים.
עכשיו רק ניתן לראות כמה יבחרו להפעיל בכלל את התכונה הזו.
09/06/24 15:14
5.97% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"ההיפך של בינה מלאכותית הוא טיפשות טבעית. נדמה לנו כאילו בחודשים האחרונים אנחנו טובעים ב-AI, אבל גילה של הבינה המלאכותית הוא עשרות רבות של שנים, כמו הגיל של ה-IT", כך אמר אילן ינובסקי, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-נס.
ינובסקי דיבר על "בינה מלאכותית יוצרת כמענה לצרכים עסקיים" במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך לפני ימים אחדים ביורדי הסירה בתל אביב. פתח אותו פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והמנחה שלו היה רונן זרצקי, יו"ר הפורום. נושאו היה "אתגרי המנמ"ר – עשה יותר ושלם פחות".
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
לדברי ינובסקי, "מבחן טיורינג הוא כינוי למבחן שהציע אלן טיורינג ב-1950, כמדד אפשרי למידה שבה יש למכונה כלשהי בינה. במקור, טיורינג כינה אותו 'משחק החיקוי' – שבחלוף השנים היה לשם הסרט על חייו. המונח נטבע ב-1956 על ידי פרופ' מרווין לי מינסקי, מדען אמריקני-יהודי ואחד מאבות תחום הבינה המלאכותית".
"המקום המעניין בחקר התחום הוא בשילוב שבין המחקר ליישום – ותחום לימוד המכונה היה הראשון שבו זה קרה, כבר ב-1960", ציין. "כאשר הלמידה הממוחשבת פגשה דאטה – אז התחום היה למעניין יותר. ב-2011, מחשב העל ווטסון של יבמ ניצח בשעשועון ג'פרדי, שכונה בישראל מלך הטריוויה, את מתחריו האנושיים. מאוחר יותר הופיעו מודלי שפה גדולים (LLM), ולפני פחות משנתיים פרצה לחיינו הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI)".
"הסיבה שזה קורה כעת", הסביר, "היא בשל התלכדות של שלושה וקטורים: הענן, שמשאביו זמינים וזולים יחסית, בכמויות כמעט אינסופיות; המלחמות הטכנולוגיות ה-'לוהטות', המניבות הכרזות דרמטיות; והופעת כלי אחסון ותשאול ברמות שלא הכרנו".
לפי ינובסקי, "כיום, ניתן להשתמש בכל סוגי הנתונים, ולשאוב מהם ידע בצורה מהירה. אפשר לעשות זאת גם עם וידיאו כחומר גלם. כך, ארגונים יכולים לשלב את היכולות השונות ואת התוצרים שלהן בצורה פשוטה".
"הבנו, ב-נס, שכדי לסייע ללקוחות בתחום, עלינו להרים גוף מקצועי – מרכז של מצוינות, עם צוות מומחים מגוון. המטרה היא לסייע ללקוחות הארגוניים לבנות מערך IT מודרני, באמצעות גישות זריזות ללכידה וליישום של הדרישות העסקיות. מרכז המצוינות מביא אנשים מתחומים שונים, על מנת לסייע ללקוחות לפצוח בצעד הראשון – חיקור עם חלימה, לטובת חשיבה משותפת עם הלקוחות והבנת הבעיות. חלק מהבעיות ניתן לפתור עם AI", סיכם ינובסקי.
"חיסכון לארגונים בעלויות התמיכה"
שרון בן רפאל, מנהל שותפים ופיתוח עסקי ברימיני סטריט ישראל, ציין בכנס כי החברה, שמונה 2,200 עובדים, מספקת זה 15 שנים שירותי תמיכה לתוכנות ארגוניות עבור 5,500 לקוחותיה. לרוב, התמיכה היא במערכות אורקל וסאפ, לצד תמיכה במערכות אינפורמטיקה, סיילספורס, אופן טקסט, קליק ו-MongoDB.
"אנחנו מניבים לארגונים חסכון משמעותי בעלויות התמיכה", אמר, "והדבר בא לידי ביטוי במדד שביעות רצון הלקוחות שלנו, שעומד על ציון 4.9 בסולם 5. אנחנו מתחייבים למתן מענה בתוך 10 דקות, ובפועל, זמן התגובה הממוצע שלנו עומד על דקה ו-41 שניות. כך, הנבנו ללקוחות הארגוניים חיסכון מצטבר בסך של שמונה מיליארד דולר. מדובר בחיסכון ישיר של כ-50%, שאליו נוסף חיסכון עקיף". הוא ציין שלסניף של החברה בישראל יש 70 לקוחות, ביניהם סלקום, אגד, משרד הבריאות ובנק ישראל.
בן רפאל סיים באומרו כי "בעקבות מודל הרישוי החדש של VMware, שכולל חבילת רישיונות שנכפית על הארגונים, הם מרגישים מעורערים. התחלנו באחרונה להציע שירותי תמיכה גם למוצרי VMware – בתגובה לביקוש משמעותי בשוק. הבחירה בשירותי התמיכה שלנו מקנה לארגונים את הזמן הנדרש להם, לצד מחיר שהם יכולים להרשות לעצמם".