נראה שיו-טיוב מאוד עקבית בפיתוח דרכים חדשות "לשכנע" משתמשים להירשם לשירות הפרימיום שלה: החברה מוסיפה פורמט חדש למודעות בטלוויזיה, שמופיעות בעת השהיית סרטון. בחודש מאי האחרון הודיעה גוגל, שיו-טיוב תפעיל כמה פורמטים חדשים של מודעות בטלוויזיה, כולל פורמט שיציג מודעות על המסך בכל פעם שהסרטון מושהה. לא צוין ציר זמן להפעלת הפורמט, אבל נראה שהחברה החלה להפיץ אותו, לעת עתה בקרב חלק מן המשתמשים, שהחלו לדווח על כך ברדיט וב-X, וכמובן הביעו תסכול. אחד המשתמשים כתב: "יו-טיוב, אין לך כבר מספיק פרסומות???" המודעה מופיעה בחלק הימני של המסך כאשר הסרטון מושהה, עם אפשרות לסגור אותה. אמנם, המודעות האלו שמופיעות בהשהיה לא באמת קוטעות את חוויית הצפייה כמו מודעות באמצע סרטון או כאלה שמופיעות לפני הסרטון, אבל לפי דיווחים, יו-טיוב גם עובדת על פרסומות ארוכות יותר, שלא ניתן לדלג עליהן, ועל קודי QR של מפרסמים, כך שחוויית הצפייה בתכנים תהיה אפילו מעיקה יותר עם עוד ועוד פרסומות.

"השנה האחרונה הייתה מאתגרת יותר מהרגיל: הנשים שורדות זנות ואלימות שהן סטודנטיות במכללהּ, כולן בעלות פוסט טראומה. המלחמה הציפה את הטראומה חזרה, ופעמים רבות הן היו מאובנות: לא יצאו ולא יכלו לצאת מהבית, פחדו לזוז. מצאנו עצמנו דואגות לצרכים הבסיסיים שלהן – תשלום שכר דירה, אוכל וביגוד לילדים. נשים רבות גם איבדו את מקום עבודתן. לצד הקשיים, פתחנו השנה במכללהּ קורסים של יישומי מחשב, כדי שהן תוכלנה להשתלב ביותר מקומות עבודה. גם נשים שורדות זנות ואלימות יכולות – וצריכות –  לעבוד בהיי-טק", כך אמרה איריס שטרן לוי, ממייסדות ומנכ"לית משותפת של המכללהּ. טל חמווי, ממייסדות המכללהּ – ארגון שמקדם נשים במצבי זנות ואלימות – ומנכ"לית משותפת של הארגון. צילום: ניב קנטור אמש (ד') קיימה עמותת המכללהּ ערב התרמה תחת הכותרת "רוקדות מהפכה". ההכנסות ממסיבת ההתרמה, שנערכה באולם רדינג3 בנמל תל אביב, יוקדשו לחיזוק העמותה, הפועלת ליצירת הזדמנויות בתחום התעסוקה לנשים במצבי זנות ואלימות, באמצעות הכשרות מקצועיות וליווי תעסוקתי. בערב הופיעו הדג נחש, סי היימן והלהקה, הסופרת דורית רביניאן שתקלטה את האירוע, לצד אליוט (DJ Set) ו-DJ סימה נון. את דברי המשתתפות.ים ליוותה לי דן, שתרגמה אותם לשפת הסימנים, עבור כבדות וכבדי שמיעה. "הבנו שהדרך לתעסוקה עוברת בהכשרות מחשב בסיסיות", אמרה שטרן לוי, "ופתחנו בכמה הכשרות בתחום. פיליפס מדיקל תרמו לנו את כל המחשוב שבמכללהּ והעניקו מחשב נייד לכל סטודנטית. לצד זאת, פתחנו קורסים בתחומי פייתון ו-QA, כדי לפתוח להן את הדלת לעולם ההיי-טק". רוקדות מהפכה. מימין לשמאל: DJ סימה נון וסי היימן. צילום: ניב קנטור להנגיש לימודי מקצוע לנשים במצבי זנות ואלימות שטרן לוי וטל חמווי הקימו את העמותה ב-2016. מטרת המכללהּ היא להנגיש לימודי מקצוע לנשים במצבי זנות ואלימות. השתיים זיהו צורך בסיסי ברכישת מקצוע, כדי שנשים יוכלו להתפרנס לאחר היציאה מהזנות, עם עזרה אקטיבית לרכישת כלים, ידע, מיומנויות חדשות וליווי תעסוקתי. אלה יאפשרו לסטודנטיות הלומדות בהמכללהּ להשתלב בחברה, לקבל אפשרות לעבוד בעבודות בעלות אופק תעסוקתי, ולהעצים את תחושת המסוגלות שלהן. עו"ד ליויאן סגל ממשרד מיתר עורכי דין. צילום: תומר יעקבסון על התורמים לעמותה נמנה משרד מיתר עורכי דין. עו"ד ליויאן סגל מהמשרד אמר: "בחרנו בעמותה כ'שותפת אימפקט'. פרויקט שותפי האימפקט שלנו נועד לבנות שיתופי פעולה עמוקים עם עמותות שמייצרות שינוי משמעותי בחברה הישראלית, ולהעניק להן חבילת סיוע שכוללת תרומה כספית משמעותית, סיוע משפטי פרו-בונו ופעילות התנדבותית. כך, אנו מקווים לייצר אימפקט חברתי משמעותי – כי אנחנו מחויבים לקהילה וחשוב לנו לתרום לחברה בצורה משמעותית: העמותה מבינה את השטח ויודעת לפעול כדי להביא לשינוי אפקטבי וממשי בחייהן של נשים רבות. אנחנו לא רוצים לחלק כיכרות לחם – אלא ללמד אנשים לגדל חיטה, וזה בדיוק מה שעושים במכללהּ, ואנו גאים לתמוך בהן".  "תמיד יש קושי בגיוס כספים עבור נשים בזנות, כי הן נמצאות בתחתית הסולם של החברה ונעדרות תשומת לב ציבורית, סיכמה שטרן לוי. "אנשים אינם מבינים את הנזקים והקושי המגיעים יחד עם הזנות. ההישרדות היא מאוד קשה עבורן: אנחנו, האנשים הרגילים לא נמצא חנייה ונחוש שהעולם נחרב. הן – שנאנסו על ידי אב חורג בגיל שלוש – חוות טרור ואלימות על בסיס קבוע. לכן חייבים לסייע להן להגיע למקום בו הן יכולות ליטול פסק זמן, ללמוד – ולהתקדם, כי ביומיום הן בלתי נראות".

דו"ח חדש של סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) מציג ניתוח מפורט של השפעת הלחימה המתמשכת בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר על האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי. מהממצאים עולה שיש מקום לאופטימיות, אבל לא מלאה. הבה נצלול לנתונים העיקריים: אי ודאות וביטולים בתחום ההשקעות 49% מהחברות בהיי-טק הישראלי דיווחו שהן חוו ביטולי השקעות בשנה האחרונה. רק 31% מהחברות חשו ביטחון ביכולתן לגייס מימון בשנה הבאה, והן מדווחות שהתחזיות שהמשקיעים משתפים איתן לא אופטימיות במיוחד. חוסן המימון הפרטי על אף המלחמה המתמשכת ואתגרי המימון הגלובליים, ענף הטק הישראלי גייס בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024 סכום של 7.8 מיליארד דולר ב-577 סבבי מימון פרטי – ירידה של 4% לעומת הסכום שנרשם בתקופה המקבילה שלפני כן, שעמד על 8.2 מיליארד. ב-SNC אומרים שנתון זה מצביע על הביטחון המתמשך של משקיעים בפוטנציאל ארוך הטווח של החדשנות הישראלית. מגמות מימון פרטי תואמות בישראל ובארצות הברית מגמות המימון הפרטי בישראל משקפות מאוד את אלה שבארצות הברית. בשתי המדינות נחוו ירידות דומות אחרי אוקטובר 2023. רמות המימון בישראל צנחו ל-66% בפברואר 2024, בעוד שבארצות הברית נצפתה ירידה מתונה יותר ל-87%. בשתי המדינות נרשמה התאוששות עד מאי, אז עלתה ישראל לשיעור מימון של 152% מרמת המימון באוקטובר 2023, ואילו ארצות הברית עלתה לשיעור דומה, של 158%. אתגרים בעקבות המלחמה; ההמשכיות העסקית נשמרת המלחמה אילצה 24% מהחברות לבצע רילוקיישן של לפחות חלק מהפעילות שלהן, ו-44% דיווחו על קיצוצים בכוח האדם. למרות זאת, 54% מהחברות נותרו בטוחות ביכולתן לצמוח במהלך השנה הבאה – במיוחד חברות בתחומי הסייבר והתוכנות העסקיות. חברות אבטחת הסייבר וחברות הצמיחה נותרות חזקות כוחו של הטק הישראלי מתחזק בעזרת הביצועים החזקים של מגזר הסייבר וחברות הצמיחה (Scale-up companies) הפורחות. עם זאת, מציינים מחברי הדו"ח, חברות בשלבים מוקדמים יותר התמודדו השנה עם אתגרים משמעותיים יותר – מה שמבליט את השונות ברמת החוסן הכללית של האקוסיסטם. ירידה בפעילות המיזוגים והרכישות פעילות המיזוגים והרכישות הגיעה במהלך התקופה לשווי של 9.6 מיליארד דולר ב-73 עסקאות – ירידה של מיליארד דולר מ-10.6 מיליארד בתקופה המקבילה. ענפי התוכנות העסקיות ואבטחת הסייבר הובילו את הפעילות, עם אקזיטים בסכומים נאים, כמו רכישת ווקמי על ידי סאפ תמורת 1.5 מיליארד דולר ורכישת Run:AI על ידי אנבידיה בסכום שלא פורסם, אולם גורמים בשוק העריכו אותו ב-700 מיליון דולר. אופטימיות לגבי העתיד בתחום המיזוגים והרכישות בזמן שאי הוודאות המימונית נמשכת, 37% מהמשקיעים צופים עלייה בפעילות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות – מה שב-SNC אומרים שמבליט את הביטחון ביכולתו של ענף ההיי-טק להתמודד עם קשיים. סקטור טכנולוגיות הבריאות רשם בתקופה הנמדדת שלוש עסקאות משמעותיות, בסך כולל של מעל 1.2 מיליארד דולר – מה שמגביר את האופטימיות לגבי צמיחתו. נזקי ירי של החיזבאללה על קריית שמונה, בחודש יולי האחרון. זה משפיע גם על ההיי-טק בצפון, ובמדינה בכלל. צילום: ShutterStock אתגרים בצפון הארץ נוכח הירי הנמשך של החיזבאללה והפינוי של ישובים רבים בגבול הלבנון, חברות טכנולוגיה שממוקמות בצפון הארץ מתמודדות עם אתגרים משמעותיים: קרוב ל-40% מהן שוקלות לבצע רילוקיישן אל מחוץ לישראל בשל המלחמה, ו-69% מביעות חשש לגבי יכולתן לגייס מימון מספיק בשנה הקרובה. הדבר מדגיש את השפעתה הלא אחידה של המלחמה על אזורים שונים במדינה. ביטחון נמוך במאמצי השיקום הממשלתיים הביטחון של ענף ההיי-טק הישראלי ביכולת הממשלה להוביל מאמצי שיקום – נמוך. מעל 80% מהחברות ו-74% מהמשקיעים מביעים ספק ביכולת הממשלה לספק תמיכה לענף. עמדה זו בולטת במיוחד בצפון הארץ, שם יותר מ-90% מהחברות שיתפו בחששותיהן בהיבט זה. ב-SNC מציינים ש-"ההיי-טק הישראלי מפגין חוסן, אך הצמיחה העתידית שלו תלויה ביציבות אזורית ובמדיניות ממשלתית אחראית". אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר כי "ההיי-טק הישראלי הפגין חוסן יוצא דופן אל מול הלחימה המתמשכת והאתגרים המתרבים, אך אין לקחת את החוסן הזה כמובן מאליו. חוסר התכנון לטווח ארוך – בין אם במדיניות תקציבית, תשתית מחקרית או מנועי צמיחה עתידיים – מייצר אי ודאות, שעלולה לפגוע במומנטום המוצלח שלנו. עכשיו, יותר מתמיד, הממשלה חייבת לנהוג באחריות על מנת להבטיח שהמגזר ימשיך לשגשג, ימשוך השקעות ויקדם את עתידנו הכלכלי".

לקראת הגעתם לשוק של מכשירי ה-iPhone 16 החדשים, אפל שחררה את גירסת הבטא השלישית  של iOS 18.1 עבור המכשירים החדשים. למעשה, גירסת בטא 3 של iOS 18.1 שוחררה בסוף אוגוסט עבור דגמי ה-iPhone 15 Pro, אך כעת יש גירסה עבור דגמי ה-iPhone 16. iOS 18.1 מביאה את התכונות הראשונות של Apple Intelligence, כגון כלי כתיבה, מצב מיקוד הפחתת הפרעות, סיכומי התראות ועוד, והיא צפויה להגיע בגירסה הציבורית באוקטובר. גירסת ההשקה הראשונית של iOS 18 לא כוללת תכונות של Apple Intelligence. גירסה זמינה של iOS 18.1 עבור דגמי ה-iPhone 16 פירושה שאנשים המריצים כעת את iOS 18.1 ב-iPhone 15 Pro שלהם יוכלו להעביר את גיבויי ה-iCloud שלהם כאשר דגמי ה-16 יגיעו למדפים ביום שישי הבא, שכן העברת נתונים ממכשיר למכשיר מחייבת ששני המכשירים יפעילו את אותה גירסה של iOS.

BDO הציגה באחרונה את דו"ח מפת הסיכונים לשנת 2024, שבו היא מפרטת את הסיכונים הטכנולוגיים העכשוויים, כפי שחווים אותם מנכ"לים, מנהלי IT ומנהלי אבטחה בארגונים שונים – מבין הלקוחות של חברת רואי החשבון מהגדולות בעולם. מעבר לכך שהיא מנתחת את הסיכונים, BDO גם מספקת בדו"ח כמה עצות, תוך שהיא מתייחסת בעיקר לסייבר כגורם מרכזי במפת הסיכונים הנוכחית. היו בדו"ח כמה הפתעות, כפי שסיפר עופר אסף, סגן נשיא לאסטרטגיה ב-BDO, במפגש של CSC – פורום אבטחת הסייבר של אנשים ומחשבים, שהתכנס היום (ה') ביס פלאנט בראשון לציון לדיון תחת הכותרת "כיצד מנהלים תקציב ניהול סיכוני סייבר?". "הדו"ח של 2024 מתייחס לכמה דברים קצת מפתיעים, ואחד מהם הוא שהחשש ממתקפות סייבר ירד מהמקום השני בשנה שעברה למקום החמישי בלבד השנה. יש לכך משמעות, כי הוא יכול להשפיע מאוד על בקשת התקציבים לתחום. המונח שבו השתמשו מנהלי ארגונים רבים היה 'עייפות מסייבר', וזה באזזזז חדש – ומסוכן", אמר אסף. התייחסות לבינה מלאכותית – ומה עם הרגולציה? "יש התייחסות גם לבינה המלאכותית", ציין, "וגם כאן יש היבט קצת משונה: בעוד שחלה נפילה משמעותית בכמות המנהלים שרואים בה הזדמנות לעסקים שלהם, לרמה של 29%, כ-92% אומרים שהם כבר משתמשים או שיכניסו בקרוב לשימוש כלי בינה מלאכותית. אבל הדבר הכי מפתיע היה שבהרבה מאוד ארגונים רואים ברגולציה גורם סיכון מכריע – פי כמה וכמה מאשר בשנה שעברה". משתתפי הסקר נשאלו מהו הסיכון הגדול ביותר שעומד בפני הארגון שלהם – שהם לא מוכנים אליו מספיק. התשובה המובילה הייתה, כאמור, סיכון רגולטורי, ברמה של 37%, וזאת לעומת 7% בלבד בסקר הקודם, שבו הוא היה גורם הסיכון ה-14 בלבד ברשימה. במקום השני שרשרת האספקה עדיין דומיננטית עם 31% – ירידה של שתי נקודות לעומת השנה שעברה. באופן מפתיע, על רקע התמשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והחודשים הארוכים של המלחמה בעזה, החשש ממשברים גיאו-פוליטיים אמנם עלה למקום השלישי, אבל רק ב-2% – ל-26%. כפי שציין אסף, החשש ממתקפות סייבר ופשיעת רשת ירד למקום החמישי עם 24% לעומת 34% בסקר של 2023. אסף הוסיף כי "הרגולציה הולכת ומתגברת בארצות הברית ובמיוחד באירופה. ההתגברות הזו מתחילה להשפיע, אם כי בקצב איטי, גם על ישראל, ובוודאי על ארגונים שבוחרים למכור את הסחורה שלהם בחו"ל. זה בא לידי ביטוי בהטלת אחריות אישית על בעלי תפקידים ובקנסות כספיים משמעותיים כאמצעי ענישה, שמכניסים הרבה מאוד כסף לקופת האיחוד האירופי, אבל הדבר היותר חשוב הוא שהאיחוד מוכיח שאין לו כל רתיעה להתמודד גם עם החברות הכי גדולות בשוק הטכנולוגיה". עידן המשבר הרציף לדברי אסף, אנחנו נמצאים בעידן המשבר הרציף: ארגונים חווים בשנים האחרונות רצף של משברים, וההתנהלות המוכרת של 'משבר, יציאה ממשבר, הפקת לקחים ונסיקה מחדש' כבר לא יכולה להתקיים, כי אין זמן להתאושש ממשבר לפני שמתחיל המשבר הבא. לדבריו, זהו המצב מאז פריצת מגפת הקורונה. "האינפלציה גואה, ויש עלייה מהירה בשיעורי הריבית והאצה במתחים הגלובליים, שמובילים לחוסר יציבות בשרשראות האספקה. בעידן כזה של משברים כמעט ללא הפסקה, כבר אין יותר אפשרות להסתתר במקלט ולחכות שהסערה תעבור. אם אתה כל הזמן שורד ורק רוצה להישאר בחיים, מעבר לזה שאתה לא נהנה – אתה לא צומח. זה תהליך נוגד צמיחה, שלא יכול להיות ולא טוב לעסקים", אמר. הוא הוסיף כי 84% מהמובילים העסקיים ציינו שמפת הסיכונים הגלובליים מוגדרת על פי משברים – כעת יותר מאי פעם. האם גם בישראל עייפים מסייבר? "העייפות מסייבר" שאסף דיבר עליה באה לידי ביטוי גם בארצות הברית ובאירופה, אבל חזקה מאוד באפריקה, בדרום מזרח אסיה ובמזרח התיכון – להוציא ישראל, שדומה יותר לשוק האירופי גם בהיבט זה. "המצב אצלנו טוב יותר – או, אם תרצו, פחות לא טוב, אבל הממוצע עולה כל המן וזה רע, והוא כבר עומד על 44% מהארגונים (ש-'עייפים מסייבר' – י"ה)", ציין. "זה מוביל לכך שהרבה מאוד מנהלים אומרים למנהלי אבטחת הסייבר: 'הנה, שמתי הרבה כסף, אין לזה החזר השקעה שאתם יכולים להראות – ואתם רוצים עוד כסף'. מצד אחד חייבים כסף להגנה, אבל מצד שני יש עייפות מהנושא וקיים צורך בהסברים איך ייתכן שעל אף שהארגון השקיע כל כך הרבה כסף בהגנת סייבר, האקרים עדיין פורצים אליו. יש בזה קצת צדק, כי השקעות גדולות לא בהכרח מובילות להגנה טובה יותר". "הדיאלוג של מנהלי האבטחה מול ההנהלה לא טוב, וגם אם מנסים להפחיד זה לא טוב. כמו כן, אסור לשכוח שטכנולוגיה חדשה שנכנסת יכולה להוות יתרון, אבל גם פרצה שקוראת לגנב", הוסיף אסף. לקראת סיום, איך צומחים מתוך משבר סייבר? תכירו מילה חדשה – Antifragile, או בלתי שביר. "זהו קו מחשבה שמוצע כדי לאתגר את הצורך לממש התפתחות וצמיחה בארגון בעידן הרצף המשברי", אמר אסף. "צמיחה מתוך משבר היא פרשנות מוכרת. לעומת זאת, צמיחה מתוך רצף משברים בתנאי אי ודאות מתמשכים היא קו מחשבה חדש יחסית, שכדי לממש אותו נדרשים הנהלה אמיצה, עם יכולת לפעול בניגוד למקובל, תהליך קבלת החלטות שקוף ומבוזר, התייחסות לסיכון או למשבר כהזדמנות, וגם ניהול משברים באופן איכותי".

השאלה האם הבינה המלאכותית מהווה איום על העובדים בני האנוש קיימת בערך מאז שהעולם הזה צץ, ובוודאי מאז שה-AI וה-GenAI פרצו בגדול לחיינו. זה נוגע לתחומי תעסוקה רבים: חינוך, בריאות, תיירות ועוד. "בכל אחד מהתחומים האלה התשובה היא שהבינה המלאכותית תעצים את העובדים, תיאלץ אותם לבדוק עד כמה המיומנויות שלהם תואמות את צורכי העידן החדש ואיך הם נערכים לכך. אלה השאלות, ולא האם ה-AI תחליף אנשים", כך אמר יואב אבנשטיין, מנכ"ל Axitrack.AI, ויועץ ומומחה בינלאומי לבינה מלאכותית, בפרק השישי בסדרת ההסכתים של אנשים ומחשבים בנושא, שאותה הוא מוביל. "הנושא של איום הבינה המלאכותית מעסיק את כל עולם העבודה במדינות רבות", ציין אבנשטיין. "מקומות עבודה ומדינות עורכים סדנאות, שולחים עובדים להכשרות מתאימות. סקרים שנערכו העלו שעובדים בגילאים צעירים יותר הראו נכונות לאימוץ הטכנולוגיה, ועובדים מבוגרים יותר – פחות". אחד העולמות שבהם השיח הוא שהבינה המלאכותית תחליף מקצועות הוא עולם התעשייה: האוטומציה נכנסת לקווי הייצור ולעתים מניבה תפוקות גבוהות יותר מאשר העובדים בני האנוש. לדברי אבנשטיין, "זו הסיבה שמדברים על אג'יליות בהקשר של עולם העבודה: כמה מהר אתה יודע ללמוד ולהתרגל לשינויים, עד כמה אתה מוכן ללמוד דברים חדשים ואיך אתה מנצל את הכישורים שכבר רכשת לטובת העידן החדש". האם הוצאה לפנסיה היא פתרון? אחת ההצעות, שדנים בה במדינות שונות, היא שבמקום להשקיע בהכשרה של עובדים לא מיומנים, במיוחד בגילאים מבוגרים, אפשר לשלוח אותם לפנסיה, לתת להם קצבה חודשית שוות ערך למה שהם הרוויחו, ובכך לאפשר להם להתפנות לעיסוקים אחרים ולשפר את חיי המשפחה. לדברי אבנשטיין, "זה לא רעיון חדש, אבל הוא צף שוב בהקשר של הבינה המלאכותית. יש מדינות שכבר עושות פיילוטים. אפילו סם אלטמן (מייסד ומנכ"ל OpenAI, מהחברות החשובות בתחום – י"ק) לקח חלק במימון מחקר, שבו נתנו לחלק מהעובדים קצבה חודשית של 1,000 דולר ולחלק אחר – של 50 דולר, ובחנו איך זה משפיע על התא המשפחתי והאם זה מאפשר להם יותר פנאי. במקרה הזה, אנשים שקיבלו 1,000 דולר באמת עבדו פחות שעות, אבל לגבי הדברים האחרים אין תוצאות מובהקות – וזה רק מחקר אחד". סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock יוניקורן עם עובד אחד מהצד השני, אבנשטיין העלה מקרה של חברה שהשווי שלה הוא מיליארד דולר – כלומר, היא יוניקורן לכל דבר ועניין, אבל יש לה רק עובד אחד – שהוא, מן הסתם, יציר של בינה מלאכותית. "זה נראה יותר גימיק, כי ברור שגם אם באמת יהיה רשום בחברה עובד אחד, היא תעסיק יותר עובדים – אנושיים וגם וירטואליים", הוסיף. אז האם באמת הבינה המלאכותית מאיימת עלינו, העובדים בני האנוש? לדברי אבנשטיין, "זה תלוי עד כמה נדע להתאים עצמנו לטכנולוגיה ולשלב אותה במה שאנחנו כבר יודעים".

מאת הילל יוסף   "עם תחילת העידן החדש, של הבינה המלאכותית היוצרת ( GenAI), אחד האתגרים הניצבים בפני ארגונים הוא בניית ארכיטקטורת IT, שתאפשר להם להפיק ערך ותועלת מהטכנולוגיה החדשה. כיוון שישנן כמה חלופות למודלים שבהם ניתן להשתמש, העיסוק בתחום הופך להיות מורכב, ומצריך תשתית חישובית מתאימה כבר משלב הבחינה הראשונית של המודל. מדובר בטכנולוגיה חדשה, ולכן ארגונים נדרשים לעזרת מומחים: זו הסיבה שדל (Dell Technologies) ואנבידיה (NVIDIA) מציעות ייעוץ טכנולוגי בתחום. כדי לפשט את התהליך ולהקל על מנהלי ה-IT לפעול בצורה יעילה וחכמה, הקמנו שירות, הפתוח לכולם, שמהווה 'מגרש משחקים' לבחינת מודלים – ai.nvidia.com. עם השירות הזה, כבר לא חייבים להיות מדעני נתונים כדי להטמיע AI", כך אמר אופיר זמיר, דירקטור בכיר וראש קבוצת ארכיטקטורת בינה מלאכותית באנבידיה ישראל. זמיר התראיין לקראת כנס הלקוחות והשותפים השנתי של דל ישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ג' 17 בספטמבר, במתחם אקספו בגני התערוכה תל אביב, תחת הנושא "Accelerating AI-powered innovation". לדברי זמיר, "באתר ai.nvidia.com אפשר למצוא מודלים מוכנים ולבדוק אותם באמצעות ממשק ווב, או API. אחד היתרונות של השירות הוא שאין צורך להקים תשתית מחשוב בשביל לבחון מודלים שונים. בנוסף, הוא מסייע לארגונים לקצר את זמן ההגעה לשוק של השירות, או המוצר שהם מפתחים". זמיר הסביר כי "אחרי הבחירה במודל הבינה המלאכותית היוצרת המתאים, ניתן להוריד אותו כקונטיינר, ישירות מהקטלוג NVIDIA AI Enterprise. המודל הארוז, NVIDIA NIM, כבר מוכן לפריסה בארגון לאחר שעבר מיטוב, וכך הוא יכול לרוץ בכל מקום. בקטלוג ניתן למצוא מודלי שפה גדולים, LLMs, מוכנים לפריסה, כמו Llama 3.1 של מטא, למשל. ניתן להשתמש במודל כדי לבנות אפליקציות שונות, כגון צ'אטבוט, בלא צורך באימון מחדש. למודלים ניתן לעשות הכוונה ולהגדיר את תפקידם. בנוסף, אפשר לספק למודל כלים, שישפרו את היכולות שלו לטובת עבודה בארגון ממגזר ספציפי בתעשייה. באמצעות כלי בשם NeMo, למשל, ניתן לעשות למודל כוונון (Fine Tuning), כדי שיפעל באופן מדויק יותר, כצ'אטבוט מבוסס LLM". לפי זמיר, "כדי לבנות יישום על בסיס מודל שפה גדול (LLM), צריך לחבר אותו למיקרו-שירותים, למשל כאלה שיסייעו לו להתחבר לדאטה הארגונית ולמערכות נוספות. "אנבידיה הכריזה באחרונה על NIM Agent Blueprints – קטלוג של תבניות בינה מלאכותית מאומנות מראש, שארגונים יכולים להטמיע בקלות ובמהירות. אחת התבניות הראשונות שהשקנו מאפשרת לחברות לבנות Digital Humans – אווטארים אינטראקטיביים שיכולים לשמש כנציגי שירות לקוחות. בנוסף השקנו תבנית לסינון חומרים ומולקולות לגילוי תרופות ולחילוף נתונים ממאגרי מידע ארגוניים.  היתרון המשמעותי בכל השירותים הללו הוא שאין צורך לאמן את המודל מחדש – אלא רק לחבר אותו, ואז – להעשיר את התוכן שלו בנתונים פרטניים". "כהמשך לשיתוף הפעולה העולמי בין אנבידיה ודל", סיכם זמיר, "גם הסניפים המקומיים של שתי החברות פועלים יחד מול הלקוחות, על מנת להטמיע יכולות בינה מלאכותית יוצרת בארגונים בישראל. ההתעניינות בתחום אינה נישתית והיא קיימת בכל המגזרים. השנה התחלנו את המסע בשוק הישראלי – ולהערכתי 2025 תהיה שנה של פריצת דרך בתחום חדש זה, עם עשרות פרויקטים בתחום".

המניות של חברת אנבידיה (NVIDIA) ממשיכות לזנק. אתמול (ד') הן עלו ב-8.15%, לשווי של 116.91 דולר למנייה. מאז סוף אוגוסט 2023, המנייה עלתה בכ-162% אחוזים. העלייה בשער המנייה אתמול נבעה מפעילות הבינה המלאכותית של החברה. למעשה, במהלך כל השנה האחרונה ההתמקדות של החברה בשבבי AI היוותה את הסיבה העיקרית להצלחת החברה. ממשיכה לטפס. מניית אנבידיה. צילום: לכידת מסך מגוגל חיפוש העלייה של אתמול גם מיוחסת לדבריו של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שאמר: "הביקוש למוצרי החברה הגיע לשיאים חדשים. נשארנו בלי מלאים כי הכל נמכר". גם בהנהלת החברה הסבירו שהביקוש הרב למניות אנבידיה מבוסס על העובדה שמוצריה תומכים בבינה מלאכותית כיום. זאת ועוד – לטענת מנהלי המכירות של החברה, כל דולר שמושקע במוצרי תשתיות של אנבידיה מחולל הכנסות של כ-5 דולר. ואולם, למרות שהמניות של אנבידיה זוכות לביקוש רב, מעמדה של החברה נשחק. לפני כחצי שנה זכתה אנבידיה בהגדרה "החברה הטכנולוגית הגדולה ביותר בשוק המניות של ניו יורק", עם שווי שוק של קצת מעל לשלושה טריליון דולר. עם זאת, היום שווי השוק שלה ירד לכ-2.9 טריליון דולר, והיא נותרה מאחור כשאפל, עם שווי שוק של  3.4 טריליון, ומיקרוסופט, עם שווי שוק של 3.144 טריליון דולר, שוות כעת יותר ממנה.