דרמה בחברת המשחקים אנאפורנה אינטראקטיב (Annapurna Interactive), הידועה בלהיטים כמו Stray, Outer Wilds, Gorogoa, Neon White ורבים נוספים –  לפי דיווח בבלומברג, כל הצוות של החברה, שהיא חטיבת המשחקים של קבוצת אנאפורנה של מייגן אליסון (בתו של לארי אליסון) התפטר, לאחר שלא הצליח לשכנע את אליסון לאפשר להם להפריד את חטיבת המשחקים לחברה חדשה. "כל 25 חברי צוות אנאפורנה אינטראקטיב התפטרו ביחד", אמרו לבלומברג הנשיא לשעבר, נייתן גארי ואנשי הצוות. "זו הייתה אחת ההחלטות הקשות ביותר שהיינו צריכים לקבל, ולא התייחסנו לפעולה הזו בקלות ראש". דובר אנאפורנה אמר לבלומברג, שמשחקים ופרויקטים קיימים יישארו תחת החברה. עוד דווח, כי בעקבות ההתפטרות מונה הקטור סאנצ'ז, ממייסדי החברה, לנשיאה הנוכחי.

הפנטגון, לאורך ההיסטוריה, עמד יותר מפעם אחת לצידה של תעשיית השבבים האמריקנית, ולמעשה יש אומרים, שבלעדי הצבא שהיה צריך טילים מדויקים יותר, כנראה שהתעשייה אף פעם לא הייתה מתרוממת – לא בהתחלת הדרך ולא בתקופת השקיעה של עמק הסיליקון – ועכשיו נדמה שזה קורה שוב, אם כי הפעם הנהנית היא רק אינטל, החברה שנמצאת עמוק בצרות כספיות. לפי דיווחים, אינטל חתמה על חוזה מחייב לייצור שבבים עבור הפנטגון במפעלי הייצור שלה עצמה, שבמסגרתו היא תקבל מענק בהיקף של כ-3.5 מיליארד דולר, מה שאומר שמדובר בשבבים שמותאמים בדיוק למה שמחפשת ענקית השבבים עבור אסטרטגיית ה-IDT 2.0 שלה. לפי הדיווחים, השבבים מיועדים לתוכנית סודית בשם Secure Enclave, והם אמורים להיות מסופקים לכוחות המזוינים של ארצות הברית וכן לסוכנויות המודיעין שלה – וההכרזה הרשמית על החוזה אמורה להתרחש כבר בשבוע הבא, לפי הידוע. תזרים מובטח נוסף בגובה של 3.5 מיליארד דולר, אחרי שכבר הובטח לה מענק של 8.5 מיליארד דולר והלוואות בערבות ממשלתית בריבית נוחה מאוד בהיקף של 11 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS להקמת המפעלים באוהיו, יכול כמובן לעזור מאוד לאינטל בטווח הארוך – אבל בטווח הקצר זה לא ימנע ממנה את הפיטורים ושאר התהליכים הכואבים שהיא צריכה לעשות.

הנחת העבודה של ארגונים וחברות רבות במשק כיום היא כי איומי הסייבר רק ילכו ויתגברו ככל שהשנים יעברו. לכך גם מתווספת מורכבות המתקפות, הטמעה מואצת של טכנולוגיות AI על ידי האקרים, שצפויה לשכלל אותן אפילו יותר, וכן טכנולוגיות וטכניקות חדשות שיתנו להם יותר כלים. מגמות אלו מגובות גם בנתונים וסקירות של חברת סייבר וגופים טכנולוגיים שונים, שמדווחים באופן עקבי על עלייה בהיקפי האיומים. מנהלים, ובפרט חברי הנהלה, סובלים מ"עייפות סייבר" (Cyber Fatigue) – מצב שבו מרוב איומים והתרעות מנהלים בארגון מפעילים שיקול דעת מוטעה ולא מבחינים בין איום משמעותי לזניח. על פי דו"ח ניהול הסיכונים של פירמת BDO הגלובלית, שסוקר מגמות בקרב בכירים בחברות גלובליות מובילות, 44% מהמנהלים הבכירים סובלים מאותה עייפות לכן, אך טבעי הוא שהתגוננות מפני איומי סייבר כבר אינה ממש לא נחלתם של המנמ"רים, מנהלי הסייבר או ה-IT, אלא נושא שעולה באופן תכוף בקרב ההנהלה והדרגים הבכירים ביותר. אחרי הכל, ולנוכח ההשלכות החמורות והנזקים שעלולים להיות למתקפה, הרצון להיות ערוכים הגיוני ומתבקש. אלא שהתהליך הזה מגיע גם עם מחיר מפתיע, שעד כה לא זכה לתשומת לב או תהודה משמעותית. מנהלים, ובפרט חברי הנהלה, סובלים מ"עייפות סייבר" (Cyber Fatigue) – מצב שבו מרוב איומים והתרעות מנהלים בארגון מפעילים שיקול דעת מוטעה ולא מבחינים בין איום משמעותי לזניח. על פי דו"ח ניהול הסיכונים של פירמת BDO הגלובלית, שסוקר מגמות בקרב בכירים בחברות גלובליות מובילות, 44% מהמנהלים הבכירים סובלים מאותה עייפות. מנהלים, ובפרט חברי הנהלה, סובלים ממנה. עייפות סייבר. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock למה גורמת התופעה בארגונים? הגורמים ל"עייפות הסייבר" יכולים להיות רבים ומגוונים ואף להשתנות מארגון לארגון. בתאגידים או חברות גדולות, העייפות יכולה להתבטא בהערכת יתר של איומים מסוימים על פני אחרים, ומכאן שגם אם יושקע הון רב בצעדי ההתגוננות, הרי שהם לא בהכרח יספקו את המענה הרלוונטי לאיומים הקיימים. בחברות בינוניות או קטנות, העייפות יכולה להתבטא דווקא בהיעדר תשומת לב לאיומים באופן כללי, או בחוסר הבנה שלהם. זאת, מפני שאין גורם מקצועי ייעודי לנושא, והוא נופל "בין הכיסאות" או ליתר דיוק בין כמה בעלי תפקידים. בתרחיש כזה, שבו אין חלוקת עבודה או הבנה מקיפה לגבי הצעדים שנדרשים, בהחלט אפשר להבין איך ריבוי האיומים וההתרעות מייצר בלבול וקושי להבחין בין עיקר לטפל. התופעה מופיעה גם בכל הקשור באירועי סייבר משמעותיים, בהם ההנהלה צריכה לתפקד סביב נושא שאינו בליבת הפעילות העסקית של הארגון, במעין "שגרת חירום", לעיתים לאורך שבועות ארוכים. בהקשר זה, עייפות הסייבר יוצרת מצב מסוכן בו איכות ניהול האירוע ותשומת הלב של ההנהלה יורדים אחרי פרק זמן קצר יחסית מהתרחש האירוע. כל אלה תופעות טבעיות ואנושיות, אך דורשות תשומת לב וטיפול. תחושה של "בור ללא תחתית" הדו"ח של BDO אף מצביע על כך שאיום הסייבר נתפש על ידי המנהלים כפחות חמור, ובהשוואה לשנים עברו הוא ירד מהמקום השני (מבחינת רמת החומרה) למקום החמישי השנה. זאת מפני שבשנים האחרונות חברות השקיעו מאות מיליוני דולרים בהתגוננות סייבר, הן מבחינת גיוס כוח אדם ייעודי, רכישת תוכנות ומערכות הגנה, וכן בתחזוקה שלהן לאורך שנים, אשר כרוכה בהשקעות לא מבוטלות. התוצאה של הסיטואציה הזו היא תפישה של מנהלים מסוימים כי הגנת סייבר היא בבחינת "בור ללא תחתית" – מה שרק מגביר את העייפות שלהם. לכן, הם עלולים להעריך בחסר את האיום או לא דעת להשקיע את המשאבים הנכונים בכל איום. לאור זאת, נראה כי אין מנוס משינוי גישה כדי להתמודד עם עייפות הסייבר, אך בה בעת לספק את ההגנה הנכונה והמשאבים המדויקים – או לכל הפחות לייצר תעדוף נכון בין איום לאיום ובין נכס עסקי לנכס עסקי אחר. הדרך המרכזית לעשות את זה היא בראש ובראשונה להיצמד לעובדות ולנתונים מוכחים. חלק לא מבוטל מאיומי הסייבר מתודלק לא פעם בכותרות ופרסומים שלא בהכרח רלוונטיים לארגון הספציפי, וכן נלווים לו טרנדים ו"תחושות בטן" שאינן בהכרח מבוססות או מדויקות. כדי באמת להבין את הרלוונטיות של האיומים על הארגון נדרש סקר סיכונים אובייקטיבי, שממפה את כל איומי הסייבר, נכסי הארגון הטכנולוגיים ואלה שאינם, לצד הערכה של ההנהלה לגבי מידת הנזק הפוטנציאלי של כל אחד ואחד מהם. כך לדוגמה, אם מתקפת כופר עלולה להשבית פעילות של ארגון למשך מספר ימים, והשווי שלה הוא אובדן הכנסות של מיליוני שקלים, נראה כי מדובר בסיכון שמצריך מעורבות הנהלה והשקעה מקיפה. מאידך, סיכון שבו פעילות ספציפית מושבתת לפרקי זמן קצרים או בינוניים, אך כן מאפשר תפקוד והמשכיות עסקית גבוהה, יזכה לתעדוף נמוך יותר בהשקעה בניהולו. כמובן שאופן הגדרת האיומים הרלוונטיים ישתנה מארגון לארגון, כך גם מה שקריטי עבור ארגון מסוים יכול להיות שולי עבור ארגון אחר. כך או אחרת, העיקרון זהה: היצמדות לעובדות, בדיקת רלוונטיות לכל ארגון וארגון, הבנת ההשלכות והערכת הנזקים הכוללת שעלולים להיגרם. גישה כזו תוכל להכניס את הדברים לפרופורציות הנכונות ובמקביל לסייע לארגונים לשמור על ערנות מתאימה ולנצל את המשאבים בצורה מדויקת ונבונה. כותב המאמר הוא מוביל פעילות הסייבר של חברת BDO ב-EMEA

שוק כרטיס המסך המיועדים לגיימרים נמצא כעת על הכוונת של אנבידיה בהיבט של בינה מלאכותית. למעשה, מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג אף התבטא לאחרונה ואמר כי החברה לא תוכל יותר לייצר כרטיסי מסך בלי שיהיו להם יכולות בינה מלאכותית. הואנג אמר את הדברים בתשובה לשאלה בכנס של פירמת גולדן זאקס שנערך בסן פרנסיסקו. הוא הודיע כי הדבר הבא שמרתק אותו בהיבט של שימושי בינה מלאכותית הוא גרפיקה ממוחשבת, ובעיקר בהיבט של משחקים. "איכות התמונה מדהימה, הביצועים מדהימים" "אנחנו לא יכולים לעשות יותר גרפיקה ממוחשבת בלי בינה מלאכותית", הוא אמר. "אנחנו מחשבים פיקסל אחד, אנחנו מסיקים את 32 הבאים. זאת אומרת, זה מדהים. אנחנו הוזים, אם תרצו, את 32 האחרים, וזה נראה יציב זמנית, זה נראה פוטוריאליסטי, ואיכות התמונה מדהימה, הביצועים מדהימים". למעשה, גם אם לא קוראים לזה כך, אנבידיה מספקת כבר כיום תמיכה בטכנולוגיה בשם DLSS שעושה שדרוג תצוגה לאלמנטים גרפיים באיכות נמוכה במשחקים, ועם זאת עדיין לשפר את קצב הפריימים הגרפיים המוצגים בכל שנייה של המשחק. התכונה הזו שמורה בדרך כלל לכרטיסי הקצה הגבוה של אנבידיה לשוק המשחקים, וגיימרים רבים חוששים שזאת תהיה תכונת ברירת מחדל בעתיד הקרוב – וכנראה שהם צודקים, כי לפי הואנג, מדובר בהתפתחות טבעית של הגרפיקה הממוחשבת. אחת הבעיות היא המשאבים והעלויות שיידרשו. גם ככה כרטיסי המשחק בקצה הגבוה מאוד יקרים כיום, ובדור הבא, GeForce RTX 5000, לאנבידיה גם לא תהיה תחרות בקצה הגבוה לאחר ש-AMD החליטה להתרכז במיינטסרים במקום להיאבק על קצה השוק.

סי דאטה (C-Data) וחברת מייזבולט (MazeBolt) חתמו באחרונה על הסכם הפצה, כאשר הפעילות תנוהל על ידי יניב ברזילי תחת חטיבת סי דאטה סקיוריטי. מייזבולט היא חלוצה בסטנדרט חדש בהשגת חוסן DDoS (או DDoS resilience) על ידי מתן שירותים מקוונים מלאים, ללא הפרעה לארגונים בכלל וארגוני אנטרפרייז בפרט. פתרון ה- RADAR של החברה הוא, לדברי, פטנט חדשני בתעשייה, אשר בודק ברציפות עשרות אלפי נקודות כניסה פוטנציאליות להתקפות DDoS, ומזהה כיצד תוקפים מצליחים לעקוף מערכות הגנה סטנדרטיות קיימות. זיהוי הסיכונים האוטונומי של RADAR מאפשר לצוותי אבטחת סייבר לחרוג מבדיקות DDoS מסורתיות, כדי לחשוף נקודות חולשה, נקודות עיוורות (Blind spots) וקונפיגורציות שגויות בשכבות ההגנה שלהם, על ידי בדיקה מתמשכת, ניתוח ותעדוף תיקון עם אפס השבתה תפעולית. ארגונים גלובליים, לרבות ארגונים פיננסיים, ביטוח, גיימינג וממשלות, מסתמכים על כבר כיום על מייזבולט לחשיפה מלאה לסיכון האבטחה האמיתי של ה-DDoS שלהם. "החיבור ביננו לסי דאטה תואם את אסטרטגיית הפעילות בישראל" לדברי יניב ברזילי, מנהל פעילות סי דאטה סקיוריטי: "החתימה עם חברת מייזבולט היא חלק ממהלך אסטרטגי להרחבת תחומי הפעילות של חברת סי דאטה בתחום אבטחת המידע, סייבר ופתרונות ענן. אנחנו מתמקדים ביצרנים בעלי פתרונות טכנולוגיים מובילים, שיכולים לתת לשותפים שלנו ערך מוסף. הבחירה ב-מייזבולט תסייע לשותפים שלנו להכין את לקוחותיהם להגנה מקיפה ואפקטיבית יותר מפני מתקפות ה-DDoS ההולכות ונהיות מתוחכמות מיום ליום". לדברי מתן בורשטיין, מנהל השותפים במייזבולט, "הבחירה בסי דאטה הייתה לנו קלה כי ראינו את הערך המוסף והמעטפת שהם מספקים לשותפים העסקיים. החיבור ביננו לסי-דאטה תואם את אסטרטגיית הפעילות בישראל ואנו בטוחים ששותפות זו תסייע לנו להמשיך ולצמוח בישראל, לשביעות רצונם של הלקוחות והשותפים שלנו".

עולם פיתוח התוכנה משתנה בשנים האחרונות בקצב מסחרר – עם כניסת הבינה המלאכותית, השילוב של דאטה ועולמות הענן כחלק מהתשתית של כל חברה, יכולות הקידוד והתשתיות פיתוח מבוססי AI, ושימת הדגש הרבה יותר על חוויית המשתמש. כדי לשמוע על ההתפתחויות הללו, ובכלל על העולם המרתק של פיתוח התוכנה, הגו אנשי Lynx מבית אנשים ומחשבים את כנס Lynx Devcon, שהשנה יתקיים ב-30 בספטמבר באקספו תל אביב. הכנס צפוי לקבץ אליו משתתפים רבים, שיזכו לשמוע הרצאות מפי מיטב המרצים מהחברות הבולטות בעולם פיתוח התוכנה עולמות הענן וסטארט-אפים מעולמות ה-AI. די להסתכל ברשימת נותני החסות, שכוללת את בזק בינלאומי טק, קלאודאדג', אינטואיט, קלאודג'ו, AIBI, יוזרוויי ועוד חברות שקנו לעצמן שם בעולם הזה – ובכלל. הנה כמה דוגמאות למרצים שיעלו על הבמה וישתתפו בניסיון שלהם: אביחי חג'ג', מייסד משותף ו-CTO בקלאודאדג', ירצה על שימוש ב-LLMs, בחירת המודלים הנכונים, פתרון אתגרים ובניית יכולות חדשניות בעולם תוכן זה. הרצאה מרתקת נוספת תהיה של רוי דיה, מנהל AI ראשי בביונד, על עתיד הדאטה והבינה המלאכותית. אושרי מויאל, מייסד משותף ו-CTO באטרה, יקח את המשתתפים לתחום חם מאוד בעולם פיתוח התוכנה והחם ביותר בעולמות הטכנולוגיה בכלל – ה-AI. דרך שימוש ב-OpenAI הוא יראה כיצד כלי הבינה המלאכותית מחוללים שינוי, ולא נגזים אם נאמר מהפכה, בדרך שבה מפתחי התוכנה עובדים, תוך שימוש בכלי AI ואינטגרציה איתם. אינטואיט תציג בהרצאה מטעמה כיצד היותו של הארגון מונע על ידי בינה מלאכותית (AI-Driven) מיטיב עם הלקוחות, בחברה שיש לה מעל 100 מיליון (!) כאלה, ויותר מ-17 אלף עובדים. הרצאות נוספות יעסקו בפיתוח פתרונות בענן, וכן בקידוד תוך התמקדות בחוויית המשתמש ושימוש בעולמות הענן (Microsoft Azure ו-AWS), יכולות AI ופתרונות רבים לחברות סטארט-אפ, ועוד. משה פורת, מנהל תחום פיתוח עסקי, חדשנות ובניית מנועי הצמיחה של החברה בבזק בינלאומי טק, חיים חזק, מייסד משותף ומנכ"ל קלאודג'ו, וניסים כספי, שותף מייסד ומנכ"ל קלאודאדג', ישתתפו בפאנל שיעסוק בעתיד עולם הטק הישראלי, אתגרים ובניית יכולות לחברות טכנולוגיות וסטארט-אפים בעולמות הענן, הדאטה וה-AI. אלה, כאמור, רק חלק מההרצאות בכנס, שיכלול סשנים שונים. כנס של Lynx מבית אנשים ומחשבים. צילום: תומר פולטין "הזדמנות ייחודית ללמוד, להתחבר ולהתפתח יחד" בן פלד, מנכ"ל Lynx מבית אנשים ומחשבים, אמר כי "כבכל שנה, ובמיוחד בשנה מאתגרת זו, אנחנו נרגשים לערוך את המהדורה השנתית של Lynx DevCon – כנס שמפגיש את מיטב המפתחים, מנהלי הצוותים, המייסדים והמוחות הטכנולוגיים בישראל. הכנס יעניק למשתתפים הזדמנות ייחודית ללמוד, להתחבר ולהתפתח יחד. אנחנו מצפים לשמוע באירוע מהם הטרנדים הבולטים בתעשייה, כיצד מהפכת ה-AI משפיעה על עולם פיתוח התוכנה, איך צוותים מצליחים להתגבר על אתגרי המלחמה, כולל מחסור בכוח אדם ובמימון, ומה תהיינה המשרות החמות בשוק ב-2025. אני מזמין את כל המפתחים להצטרף אלינו לכנס, לחוויה ייחודית וחשובה". אז… אם אתם מישהו או משהו בעולם פיתוח התוכנה, ואם אתם מעוניינים לשמוע הרצאות על ההווה והעתיד של התחום, וכמובן לעשות נטוורקינג ולפגוש את האנשים המובילים בתחום הזה – כנס Lynx Devcon 2024 הוא המקום בשבילכם להיות בו. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

"אני מעריך שבחמש השנים האחרונות בוגרי ממר"ם הפכו לצומת מרכזי בהיי-טק ובחברה הישראלית בכלל, אנחנו מרגישים שמזיזים את המחט", כך אומר יוסי מלמד, יו"ר ארגון בוגרי ממר"ם, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, לקראת הכנס השנתי של הארגון, שייערך ב-26 בספטמבר בשיתוף עם אנשים ומחשבים. מלמד מספר בראיון על שירותו הצבאי בבסמ"ח, על המסלול שעשה מאז השחרור ועל פעילותו של ארגון הבוגרים של ממר"ם. הכנס מתקיים השנה בציון 65 שנים להקמת ממר"ם. "אנחנו ממוקדים בהצדעה לחיילי המילואים הגיבורים שלנו. לא יכול להיות שאחרי ה-7 באוקטובר לא מחכים להם עם שטיח אדום", אומר מלמד. מראיינת אורחת: אל"מ (מי) טלי כספי שבת."אני בוגר קורס תכנות, שהיה קורס התכנות הראשון במסלול קד"צ (קדם צבאי) והוצבתי לבסמ"ח. עשיתי מסלול של מדריך, מפקד בקורס תכנות, ואחר כך כראש מדור שאחראי על כל הכשרת אנשי התשתיות".זה די ייחודי לגדול כל השנים באותה יחידה ולצמוח בה."האמת שזו הייתה אהבה ממבט ראשון. לא יודע איך להסביר את זה, אבל כך הרגשתי אז. לא פעם שאלו אותי 'איך לא נמאס לך?', השבתי שבכל טקס סיום אני מתרגש ובוכה מחדש, וזו ההוכחה שאני צריך להישאר, צריך להיות שם". לפני שנמשיך, בוא נדבר קצת על כנס הבוגרים של ממר"ם שאתה מוביל יחד עם אנשים ומחשבים. "זה הכנס השני שאנחנו עושים. לגביי, כיו"ר העמותה זה הגשמת חלום של שנה שלא ידענו איך לעשות את זה, ואז הגעתי לאנשים ומחשבים ויצאנו למסע. "צריך לציין שאנחנו מקיימים את הכנס במועד מיוחד, ציון 65 שנים לממר"ם שזה אירוע משמעותי הן בצבא, הן בענף ההיי-טק ובכלל למדינת ישראל. מעבר להיותו מפגש מרגש של בוגרים מכל הזמנים, הכנס הוא הזדמנות לעצור לרגע ולשקף את הפעילות הרבה שהבוגרים שלנו עושים כל השנה. יהיו בכנס השנה כמה דברים ייחודיים, אחד מהם הצדעה לחיילי המילואים, שתרמו ועדיין תורמים מאז תחילת המלחמה, חלקם אפילו חזרו להיות חיילים ביחידות. מובן שנצדיע לכל המנכ"לים ובוגרי היחידה שהם חלק מהאקוסיסטם הגדול של ענף ההיי-טק. "הייתה לנו התלבטות האם ראוי בכלל לעשות כנס כזה, אבל החלטנו שצריכים, כי זה חלק מהסיפור הישראלי של כל אחד מהבוגרים שלנו. אנחנו פצועים, אבל ממשיכים קדימה". ספר קצת על ההאקתון למאבק באנטישמיות שיהיה במסגרת הכנס. "ההאקתון מוקדש למלחמה באנטישמיות בעזרת הטכנולוגיה. האלמנטים של האנטישמיות הם ברשת, וזה לפעמים יכול להיות גם מסוכן. הזוכים גם יוכלו להציג את הפתרונות שלהם בפני יזמים בארצות הברית". למעשה אתם רוצים לסייע בהסברה? "כן. ההסברה היא חלק מהמאבק באנטישמיות. בסופו של דבר צריך לדעת להציג את העם היהודי, וזה די חוזר לשורשים שלנו להציג את ישראל היפה. זה גם קשור לפעילות השוטפת של החברים שלנו בארגון. בשיחות במסגרת הקבוצה הם מספרים על קשיים מאז המלחמה, דחיית פרויקטים או ביטולם. גם אם זה לא נאמר באופן ישיר, אין ספק שזו אנטישמיות. אגב, במהלך השנה סייענו למאבק ועשינו שיתופי פעולה שונים, כולל שת"פ עם שגרירות ישראל בפורטוגל". בוא נחזור לשירות שלך. אמרת שהיית מאוהב, אז למה נפרדתם כך אחרי 9 שנים? "הסיבה היא מאוד טכנית. רציתי לעשות תואר במדעי המדינה, ובאותו זמן הצבא לא אפשר את זה, והחלטתי לפרוש, אבל אני שומר על קשרים עם היחידה ובכלל עם הצבא, גם במלחמה וגם לפני כן. יש כעת דיבורים על הקמת יחידת מילואים, שתהיה מעין יחידת קומנדו טכנולוגית, שאמורה לסייע לבתי התוכנה בשעת חירום וגם בשוטף, בין היתר על ידי הכנסת טכנולוגיות חדשות, מתודולוגיות שלא קיימות כיום. בכלל אני בכל פעם נדהם לראות את עוצמת האקוסיסטם הענק שממר"ם יצרה".  מה היה המסלול שלך אחרי השחרור? "הלכתי לעבוד אצל חברים בוגרי ממר"ם, כמובן במקביל ללימוד מדעי המדינה במכללה האקדמית ת"א-יפו. האמת שבתחילת השנה ראשונה במדעי המחשב, עוד במסגרת הצבא, ביקשתי לעבור למדעי המדינה וצעקו עלי במכללה ולא הבינו איך אני עושה דברים כאלו. הרגשתי שאני חייב לגוון. בסוף שכנעתי אותם, אבל הם אמרו לי: אנחנו לא מכירים לך בשום דבר, אתה מתחיל הכל מהתחלה מהשנה הראשונה. במקביל המשכתי לעבוד, נהניתי, ובסוף החלטתי ללכת לדרך עצמאית בתחום ההדרכה, אחרי תשע שנים שהייתי שותף שם מכרתי את חלקי, רציתי להקים מיזם בתחום הגיימינג, הייתי שנתיים בפורטוגל, לא הצלחנו, אבל יש לי חוויות נהדרות משם". מה אתה עושה היום? "היום אני מנכ"ל של חברת הדרכה בשם פסטליין, חברת הדרכה טכנולוגית, שותפה של גוגל, מייקרוסופט, אמזון, סיסקו בארץ וכו'. מדריכים פרויקטים בעיקר בעולמות של B2B, כלומר עם חברות גדולות. זה בכובע היום יומי, ובנוסף מוביל בהתנדבות את העמותה ב-14 השנים האחרונות". אתה נפגש עם בוגרי ממר"ם בתעשייה, מה לדעתך השירות הצבאי עשה להם? "אני עוסק בזה שנים ומנסה לפצח את זה. אגיד שהפיצוח זה בעיניי חיבור של כמה מרכיבים מאוד מעניינים. אחד – רצון, אהבה והערכה לטכנולוגיה זה בעיניי בייסיק. אם אתה לא שם אין לך מה לעשות. והכי חשוב – היכולת לעבוד בצוות. אין מצב בעבודה שלנו להיות זאב בודד. את זה מלמדים בצבא, בממר"ם במיוחד, וזה קיים גם באזרחות בחברות סטארט-אפ. "התכונה הזו היא חלק מערכים שאתה מקבל בצבא, אתה מתחבר עם אנשים מאוד איכותיים, שלומדים גם לסגל לעצמם ערכים של מצוינות וייזום. ויש גם ערך נוסף: טוהר הנשק, סליחה על הביטוי. אתה לומד מה מותר לעשות בעזרת הטכנולוגיה ומה אסור, וזה לדעתי די-אן-איי מאוד חשוב לבוגרים שלנו. וזה מסבר את העובדה שהקהילה שלנו היא סוג של כוח שהיה ועדיין מהווה שער כניסה להיי-טק, שלא במקרה מכונה הקטר של המשק. אני מעריך שבחמש השנים האחרונות הפכנו לצומת מרכזי בהיי-טק, מממשים את האימפקט ו'מזיזים את המחט'. כמובן שהכל נעשה בעזרת צוות נהדר בעמותה, שעובד כל הזמן, ועושים עבודה מטורפת".  איך אתם עם 8200, שמיתג את עצמו חזק בשנים האחרונות? "ראשית, תחרות זה דבר טוב, ויש עוד גופים דומים לנו, ולא תאמין, אנחנו נפגשים פעם בחודש וחצי לקפה, מקדמים דברים ומחליפים חוויות. "בכלל אני חושב, שאחרי ה-7 באוקטובר הרבה דברים ישתנו. היום אנחנו ממוקדים בסיוע ללוחמים הקרביים להשתלב בהיי-טק. זה לא היה בסדר היום שלנו. זה התחיל בהרצאות שאני עושה בהתנדבות מאז ללוחמים בכל מקום שצריך, ומסביר להם איך הם יכולים להשתלב בהיי-טק. אני רואה בזה משימה לאומית. המצב היום הוא שלא דואגים ללוחמים – לא לאלו בסדיר ולא למילואים. אני אומר את זה בצורה מטפורית: אין שטיח אדום ללוחמים. המצב הזה לא יכול להימשך. אנחנו בעמותה עשינו בשנה הזו לא מעט פעילויות בנושא הזה. יש לנו תוכנית על שם אלי גונן ז"ל שמכשירה לוחמים לענף ההיי-טק". לסיום, מה אתה מאחל למדינה, לממר"ם ובכלל לשנה הבאה? "דבר ראשון, אני רוצה לאחל לכולנו שהמלחמה תיגמר, שהחטופים יחזרו. מאחל שנוכל לחזור לקצת שקט, ללקק את הפצעים. המילה אחדות קצת שחוקה, אבל מאחל שכולנו נהיה קצת יותר טובים, מספיק שכל אחד יהיה 10% טוב יותר סביבו, ואז תהיה לנו מדינה נהדרת, קל וחומר לקהילה שלנו". להאזנה לפודקאסט המלא.       מראיינת אורחת: אל"מ (מי) טלי כספי שבת. "אני בוגר קורס תכנות, שהיה קורס התכנות הראשון במסלול קד"צ (קדם צבאי) והוצבתי לבסמ"ח. עשיתי מסלול של מדריך, מפקד בקורס תכנות, ואחר כך כראש מדור שאחראי על כל הכשרת אנשי התשתיות". זה די ייחודי לגדול כל השנים באותה יחידה ולצמוח בה. "האמת שזו הייתה אהבה ממבט ראשון. לא יודע איך להסביר את זה, אבל כך הרגשתי אז. לא פעם שאלו אותי 'איך לא נמאס לך?', השבתי שבכל טקס סיום אני מתרגש ובוכה מחדש, וזו ההוכחה שאני צריך להישאר, צריך להיות שם". לפני שנמשיך, בוא נדבר קצת על כנס הבוגרים של ממר"ם שאתה מוביל יחד עם אנשים ומחשבים. "זה הכנס השני שאנחנו עושים. לגביי, כיו"ר העמותה זה הגשמת חלום של שנה שלא ידענו איך לעשות את זה, ואז הגעתי לאנשים ומחשבים ויצאנו למסע. "צריך לציין שאנחנו מקיימים את הכנס במועד מיוחד, ציון 65 שנים לממר"ם שזה אירוע משמעותי הן בצבא, הן בענף ההיי-טק ובכלל למדינת ישראל. מעבר להיותו מפגש מרגש של בוגרים מכל הזמנים, הכנס הוא הזדמנות לעצור לרגע ולשקף את הפעילות הרבה שהבוגרים שלנו עושים כל השנה. יהיו בכנס השנה כמה דברים ייחודיים, אחד מהם הצדעה לחיילי המילואים, שתרמו ועדיין תורמים מאז תחילת המלחמה, חלקם אפילו חזרו להיות חיילים ביחידות. מובן שנצדיע לכל המנכ"לים ובוגרי היחידה שהם חלק מהאקוסיסטם הגדול של ענף ההיי-טק. "הייתה לנו התלבטות האם ראוי בכלל לעשות כנס כזה, אבל החלטנו שצריכים, כי זה חלק מהסיפור הישראלי של כל אחד מהבוגרים שלנו. אנחנו פצועים, אבל ממשיכים קדימה". ספר קצת על ההקאתון למאבק באנטישמיות שיהיה במסגרת הכנס. "ההאקתון מוקדש למלחמה באנטישמיות בעזרת הטכנולוגיה. האלמנטים של האנטישמיות הם ברשת, וזה לפעמים יכול להיות גם מסוכן. הזוכים גם יוכלו להציג את הפתרונות שלהם בפני יזמים בארצות הברית". למעשה אתם רוצים לסייע בהסברה? "כן. ההסברה היא חלק מהמאבק באנטישמיות. בסופו של דבר צריך לדעת להציג את העם היהודי, וזה די חוזר לשורשים שלנו להציג את ישראל היפה. זה גם קשור לפעילות השוטפת של החברים שלנו בארגון. בשיחות במסגרת הקבוצה הם מספרים על קשיים מאז המלחמה, דחיית פרויקטים או ביטולם. גם אם זה לא נאמר באופן ישיר, אין ספק שזו אנטישמיות. אגב, במהלך השנה סייענו למאבק ועשינו שיתופי פעולה שונים, כולל שת"פ עם שגרירות ישראל בפורטוגל". בוא נחזור לשירות שלך. אמרת שהיית מאוהב, אז למה נפרדתם כך אחרי 9 שנים? "הסיבה היא מאוד טכנית. רציתי לעשות תואר במדעי המדינה, ובאותו זמן הצבא לא אפשר את זה, והחלטתי לפרוש, אבל אני שומר על קשרים עם היחידה ובכלל עם הצבא, גם במלחמה וגם לפני כן. יש כעת דיבורים על הקמת יחידת מילואים, שתהיה מעין יחידת קומנדו טכנולוגית, שאמורה לסייע לבתי התוכנה בשעת חירום וגם בשוטף, בין היתר על ידי הכנסת טכנולוגיות חדשות, מתודולוגיות שלא קיימות כיום. בכלל אני בכל פעם נדהם לראות את עוצמת האקוסיסטם הענק שממר"ם יצרה".  מה היה המסלול שלך אחרי השחרור? "הלכתי לעבוד אצל חברים בוגרי ממר"ם, כמובן במקביל ללימוד מדעי המדינה במכללה האקדמית ת"א-יפו. האמת שבתחילת השנה ראשונה במדעי המחשב, עוד במסגרת הצבא, ביקשתי לעבור למדעי המדינה וצעקו עלי במכללה ולא הבינו איך אני עושה דברים כאלו. הרגשתי שאני חייב לגוון. בסוף שכנעתי אותם, אבל הם אמרו לי: אנחנו לא מכירים לך בשום דבר, אתה מתחיל הכל מהתחלה מהשנה הראשונה. במקביל המשכתי לעבוד, נהניתי, ובסוף החלטתי ללכת לדרך עצמאית בתחום ההדרכה, אחרי תשע שנים שהייתי שותף שם מכרתי את חלקי, רציתי להקים מיזם בתחום הגיימינג, הייתי שנתיים בפורטוגל, לא הצלחנו, אבל יש לי חוויות נהדרות משם". מה אתה עושה היום? "היום אני מנכ"ל של חברת הדרכה בשם פסטליין, חברת הדרכה טכנולוגית, שותפה של גוגל, מייקרוסופט, אמזון, סיסקו בארץ וכו'. מדריכים פרויקטים בעיקר בעולמות של B2B, כלומר עם חברות גדולות. זה בכובע היום יומי, ובנוסף מוביל בהתנדבות את העמותה ב-14 השנים האחרונות". אתה נפגש עם בוגרי ממר"ם בתעשייה, מה לדעתך השירות הצבאי עשה להם? "אני עוסק בזה שנים ומנסה לפצח את זה. אגיד שהפיצוח זה בעיניי חיבור של כמה מרכיבים מאוד מעניינים. אחד – רצון, אהבה והערכה לטכנולוגיה זה בעיניי בייסיק. אם אתה לא שם אין לך מה לעשות. והכי חשוב – היכולת לעבוד בצוות. אין מצב בעבודה שלנו להיות זאב בודד. את זה מלמדים בצבא, בממר"ם במיוחד, וזה קיים גם באזרחות בחברות סטארט-אפ. "התכונה הזו היא חלק מערכים שאתה מקבל בצבא, אתה מתחבר עם אנשים מאוד איכותיים, שלומדים גם לסגל לעצמם ערכים של מצוינות וייזום. ויש גם ערך נוסף: טוהר הנשק, סליחה על הביטוי. אתה לומד מה מותר לעשות בעזרת הטכנולוגיה ומה אסור, וזה לדעתי די-אן-איי מאוד חשוב לבוגרים שלנו. וזה מסבר את העובדה שהקהילה שלנו היא סוג של כוח שהיה ועדיין מהווה שער כניסה להיי-טק, שלא במקרה מכונה הקטר של המשק. אני מעריך שבחמש השנים האחרונות הפכנו לצומת מרכזי בהיי-טק, מממשים את האימפקט ו'מזיזים את המחט'. כמובן שהכל נעשה בעזרת צוות נהדר בעמותה, שעובד כל הזמן, ועושים עבודה מטורפת".  איך אתם עם 8200, שמיתג את עצמו חזק בשנים האחרונות? "ראשית, תחרות זה דבר טוב, ויש עוד גופים דומים לנו, ולא תאמין, אנחנו נפגשים פעם בחודש וחצי לקפה, מקדמים דברים ומחליפים חוויות. "בכלל אני חושב, שאחרי ה-7 באוקטובר הרבה דברים ישתנו. היום אנחנו ממוקדים בסיוע ללוחמים הקרביים להשתלב בהיי-טק. זה לא היה בסדר היום שלנו. זה התחיל בהרצאות שאני עושה בהתנדבות מאז ללוחמים בכל מקום שצריך, ומסביר להם איך הם יכולים להשתלב בהיי-טק. אני רואה בזה משימה לאומית. המצב היום הוא שלא דואגים ללוחמים – לא לאלו בסדיר ולא למילואים. אני אומר את זה בצורה מטפורית: אין שטיח אדום ללוחמים. המצב הזה לא יכול להימשך. אנחנו בעמותה עשינו בשנה הזו לא מעט פעילויות בנושא הזה. יש לנו תוכנית על שם אלי גונן ז"ל שמכשירה לוחמים לענף ההיי-טק". לסיום, מה אתה מאחל למדינה, לממר"ם ובכלל לשנה הבאה? "דבר ראשון, אני רוצה לאחל לכולנו שהמלחמה תיגמר, שהחטופים יחזרו. מאחל שנוכל לחזור לקצת שקט, ללקק את הפצעים. המילה אחדות קצת שחוקה, אבל מאחל שכולנו נהיה קצת יותר טובים, מספיק שכל אחד יהיה 10% טוב יותר סביבו, ואז תהיה לנו מדינה נהדרת, קל וחומר לקהילה שלנו". להאזנה לפודקאסט המלא.  

ה-FBI חוקר את מה שלדבריו היה ניסיון התנקשות לכאורה בנשיא ארה"ב לשעבר ובמועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, דונלד טראמפ, במועדון הגולף שלו בפלורידה אמש (א'). זו הפעם השנייה בתוך חודשיים שבארצות הברית מתרחש ניסיון לפגוע בטראמפ, והאירוע החריג מאתמול שוב הרים גבות והעלה תהיות בקרב רבים. עם