נראה כי שיאומי (Xiaomi) עובדת על סמארטפון חדש עם מנגנון ייחודי. הוא נראה כמו טלפון צדפה רגיל, אבל כזה שניתן לנתק אותו באמצע. אתר 91mobiles איתר את העיצוב הניסיוני בעקבות הגשה לרישום פטנט של סמארטפון נתיק על ידי של שיאומי למינהל הקניין הרוחני הלאומי של סין (CNIPA). לפי הסקיצות המצורפות לבקשת הפטנט – כשהמכשיר פתוח, הוא נראה כמו טלפון צדפה רגיל, שניתן לקיפול באמצעו. עם זאת, כמה שרטוטים מראים שניתן לנתקו לשני חלקים. שני החלקים מחוברים ביניהם באמצעות מה שנראה כמחברי פוגו. לפי הסקיצות ניתן גם לסובב את החלק העליון, אם כי לא ברור מה המנגנון שיאפשר זאת. בסך הכל, העיצוב נראה כמו הסמארטפון המתקפל MIX Flip של שיאומי. עיצוב המצלמה מעט שונה, עם שלושה חיישנים ומה שנראה כמו פלאש LED. לחצן ההפעלה ומקשי עוצמת הקול ממוקמים בצד ימין של הטלפון. אנו יכולים גם לראות את יציאת ה-USB Type-C ואת גריל הרמקול בתחתית. ראוי להזכיר שזוהי רק בקשה לרישום פטנט, ולכן אין ערובה לכך שהוא אכן יושק בעתיד. עם זאת, יש בכך להאיר לאילו כיוונים פונות יצרניות הסלולר בעיצוב המתקפלים העתידיים.

הגידול בהיקף אפליקציות הבינה המלאכותית סיפק להאקרים עוד הזדמנויות לתקוף, וכך, הרעים מצאו כר פעילות נרחב חדש, ומוצלח לשיטתם. מחקר חדש של פילאר הישראלית מעלה נתונים מטרידים בהקשר זה: 90% מהמתקפות המוצלחות על אפליקציות AI הובילו לדליפת מידע רגיש, תקיפות על יישומי AI מבוצעות בתוך פחות מדקה וככלל, יש שיעורי הצלחה גבוהים של גניבת נתונים מאפליקציות מבוססות בינה מלאכותית. פילאר מתמחה בפתרונות אבטחה לעולם הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). המחקר שלה ניתח יותר מ-2,000 אפליקציות AI במדינות שונות, והתבסס על נתוני טלמטריה שנאספו מאינטראקציות של אפליקציות בינה מלאכותית בעולם האמיתי, משמע, יישומים שמופעלים על ידי מודלי שפה גדולים (LLMs), שנבדקו בשלושת החודשים האחרונים – ולא על סקרים והערכות תיאורטיות. לפי המחקר, 20% מניסיונות התקיפה (Jailbreaks) הצליחו לעקוף את ההגנות הקיימות על יישומי הבינה המלאכותית היוצרת. עוד עולה ממנו שהמתקפות מבוצעות במהירות: תוקפים זקוקים בממוצע ל-42 שניות בלבד ולחמש אינטראקציות לביצוע ולהשלמה של מתקפה. ניסיון התקיפה הקצר ביותר נמשך ארבע (!) שניות, בעוד שהארוך ביותר עמד על 14 דקות. פגיעויות חדשות ונרחבות חוקרי פילאר מצאו כי הופעת המגמה החדשה הביאה לפגיעויות חדשות ונרחבות: התוקפים ניצלו פגיעויות בכל שלב של האינטראקציה עם מערכות ה-GenAI, לרבות בשלבי הפרומפט (Inputs), ההוראות (System instructions), פלטי הכלים (Tool outputs) ופלטי המודלים (Model outputs). עוד ציינו החוקרים כי חלה עלייה בתדירות ובמורכבות המתקפות. מבין כלל האירועים שנותחו, נצפתה עלייה ברורה בתדירות ובמורכבות של מתקפות Prompt Injection. "התוקפים משתמשים בטכניקות מתוחכמות יותר", נכתב, "ועושים ניסיונות מתמשכים לעקוף את אמצעי ההגנה הקיימים". המניעים העיקריים של תוקפים הם גניבת נתונים רגישים, מידע עסקי קנייני ומידע אישי (PII), ועקיפת מסנני תוכן ליצירת דיסאינפורמציה, דברי שנאה, הודעות פישינג וקודים זדוניים. שני מודלי ה-AI שהותקפו הכי הרבה פעמים הם GPT-4 של OpenAI – "ככל הנראה בשל האימוץ הנרחב שלו והיכולות המתקדמות שיש לו", ו-Llama-3 של מטא – "מודל קוד פתוח, שמושך גורמי איום שמבקשים לנצל את נגישותו", נכתב במחקר. על פי החוקרים, "ביישומי AI לא מבוקרים טמונות השלכות הרסניות על ארגונים – מהפסדים כספיים, דרך הסתבכויות משפטיות, עבור בפגיעה במוניטין הארגון ובמותגים שלו ועד לפרצות אבטחה. אלה הן רק חלק מהתוצאות האפשריות. הכישלון ביישום אמצעי אבטחה על אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית עלולים להוביל לשיבושים תפעוליים משמעותיים ולאתגרי אבטחה ארוכי טווח". "ארגונים חייבים להתכונן לעלייה במתקפות הממוקדות ב-AI" דור שריג, מייסד שותף ומנכ"ל פילאר, אמר כי "האימוץ הנרחב והמהיר של GenAI בארגונים פתח חזית חדשה באבטחת סייבר. ארגונים נדרשים לחזק את מערך ההגנה שלהם על בינה מלאכותית יוצרת. במבט קדימה, ל-2025, ההטמעה של מערכות אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית (Agents), שמסוגלות לבצע משימות מורכבות יותר ולקבל החלטות בצורה עצמאית – תרחיב את משטח התקיפה ותהפוך אותו למורכב יותר ויותר". "ארגונים חייבים להתכונן לעלייה במתקפות הממוקדות ב-AI על ידי יישום מבדקי חדירות וסקרי סיכונים מותאמים. עליהם לאמץ גישה של אבטחה עוד מהשלבים הראשונים של תהליך הפיתוח של GenAI", ציין.

הידעתם שיש יום בשנה שמוקדש למקלדות? בכל 1 באוקטובר, מזה חמש שנים ברציפות, חוגגים את היום הזה בגוגל יפן. יום המקלדת נהגה על ידי צוות הפיתוח היפני של GBoard – אפליקציית ברירת המחדל עבור המקלדות במכשירים המבוססים על אנדרואיד. בכל שנה, חושבים חברי הצוות על היבט כלשהו של שימוש במקלדות – ומפתחים לו פתרון, או "פתרון", עם הרבה הומור. הפיתוח של הצוות השנה בא לפתור בעיה "מאוד חמורה" – העובדה שלמקלדת יש מקשים רק בצד אחד, מה שמעלה את השאלה: מה עושים כשהופכים אותה? אנשי הצוות מארץ השמש העולה, והמקלידה, לקחו את זה הרבה יותר רחוק ופיתחו, אם אפשר לומר זאת כך, מקלדת רב ממדית. מדובר במקלדת עגולה עם פיתול באמצע ועם הרבה מאוד מקשים – הרבה יותר מאשר במקלדת רגילה. מעבר לכך שאפשר להשתמש במקלדת בכל זווית שרוצים, כלומר ב-360 מעלות ואולי אף יותר, בגלל הפיתול, מקלדת ה-GBoard הזו מאפשרת שיתוף פעולה, מכיוון שכמה משתמשים יכולים להקליד בו זמנית. זאת מאחר שכאמור, יש יותר מהכפלה של כמות המקשים המקובלת במקלדת רגילה: לא פחות מ-208 מקשים, שניתנים להחלפה תוך כדי עבודה. המסר העיקרי של אנשי גוגל יפן הוא להראות שאפשר ליצור מקלדות אחרות ממה שאנחנו מכירים ומשתמשים בהן ביום יום, אבל ההומור הוא חלק חזק בסיפור: הסרטון המלווה את "ההכרזה" מראה גם את האפשרות להשתמש במקלדת כשער רב ממדי ליקומים אחרים, או גרסה עתידית המבוססת על נייר, עם אפשרות להדפסה של מקשים בבית.  חברי הצוות העלו לאוויר אתר מיוחד כדי לחגוג את המקלדת שפיתחו, ויש בו עוד כמה הסברים. אגב, יום המקלדת זה רעיון חמוד, אבל יש יום חמוד לא פחות: יום הקרקרים מעל המקלדת. כן, קראתם נכון. תומס ורות רוי, האנשים שעומדים מאחורי היום הזה, מציינים שהם הגו אותו כדי "לעודד אותנו להשתחרר מכללי הנימוס במקום העבודה ולהתמכר לנשנושים ללא רגשות אשם, ממש מעל המקלדת שלנו". היום הזה חל בכל שנה ב-28 באוגוסט.

אדובי (Adobe) חשפה לאחרונה פיתוח משמעותי בתחום האותנטיות של תוכן, במטרה להעצים יוצרים ולהגן על עבודתם מהשפעות הבינה המלאכותית היוצרת – ה-GenAI. החברה הודיעה על השקת כלי חדש וחינמי מבוסס אינטרנט בשם Adobe Content Authenticity. כלי זה נועד לעזור ליוצרי סרטוני וידיאו ותמונות לשמור על עבודתם ולהבטיח ייחוס נכון אליהם כאל היוצרים, וזאת בעידן הבינה המלאכותית המשגשגת. הכלי Adobe Content Authenticity הוא חלק מיוזמת CAI (ר"ת Content Authenticity Initiative) שהחברה החלה בה כבר ב-2019. השירות מאפשר ליוצרים לצרף חותם אל תוכן שיצרו במסגרת העבודה הדיגיטלית שלהם. אישורי התוכן הללו פועלים כמעין חותמת דיגיטלית, המספקת, לטענת אדובי, שקיפות ואימות של המקור ומבהירה יותר את האותנטיות של תוכן דיגיטלי. על ידי צירוף אישורים אלה, יוצרים יכולים להציג את מעורבותם ביצירה, לגונן עליה מהפרות זכויות יוצרים, ואף לציין את העדפותיהם האם הם מוכנים או לא שיעשה שימוש בעבודתם במערכות לאימון בינה מלאכותית. הסימון ישלח גולשים להיכרות עם היוצר לדברי אנדי פארסון, מנהל בכיר של יוזמת CAI, הכלי נותן מענה לדאגות של יוצרים לגבי הגנה על עבודתם ומעניק ייחוס ליצירתם בזירת ה-GenAI הלוהטת, המתפתחת במהירות. פארסון מתאר את אישורי התוכן כ"תווית תזונתית" המוצמדת אל היצירות הדיגיטליות, ומספקת רמה של שקיפות החיונית, לדבריו, במצב העניינים הקיים. כוונתו של פארסון היא לכך שכלי בינה מלאכותית יוצרת זמינים כיום לכל, ויודעים לחקות ולהציג תוצאות מרשימות "בהשראת" אמנים אמיתיים, עניין שמייצר קושי רב בקרב יוצרי תוכן אנושיים הנאבקים להמשיך לשגשג עם אמנותם. אדובי, כך מסתמן, נדרשת למשימה לסייע לאמנים אלו לשמור על זכיותיהם ולסמן יצירות שלהם כדי שאלו לא יופרו ויעשה בהן או בחיקויים שלהן שימוש בידי אחרים. פארסון חתום על הודעה ציבורית שפרסמה אדובי על הכלי, והוא כותב בה בין השאר כי: "הוספת מידע על עצמך לעבודה שלך עם אישורי תוכן יכולה לעזור להבטיח שברגע שהוא שותף באינטרנט, ניתן יהיה לאתר ולקשר אותו אליך. זוהי דרך גם להגן על העבודה שלך וגם לספק יותר שקיפות על ידי סיוע לאנשים שנתקלים בתוכן שלך לגלות יותר ממה שיצרת וללמוד על העבודה שלך דרך המדיה החברתית והאתר שלך". הגיש תביעה מתוקשרת נגד OpenAI ומיקרוסופט בגין הפרת זכויות יוצרים. הניו יורק טיימס. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק עוד יסייע הכלי לאמנים לשמור על זכויות היוצרים שלהם אחת החוזקות של הכלי Adobe Content Authenticity היא היכולת שהוא מספק ליוצרים להגדיר העדפות אימון ושימושי בינה מלאכותית עבור הקבצים שלהם. יכולת זו מעניקה ליוצרים, בתיאוריה לפחות, שליטה רבה יותר על האופן שבו ניתן יהיה להשתמש בתוכן שלהם כדי להכשיר מודלי שפה גדולים – נושא שנמצא בכותרות כבר מזה תקופה. אחד המאבקים המפורסמים בסוגיה זו של אימון LLMs על תוכן של יוצרים אנושיים עוסק דווקא, להבדיל מהכלי של אדובי המתייחס לתוכן ויזואלי, בתוכן כתוב – הניו יורק טיימס תבע את OpenAI על שאימנה את ChatGPT שלה על תכניו ללא אישורו. התביעה הזו עדיין בעיצומה, אבל אליה הצטרפו לאורך החודשים האחרונים עוד ועוד תביעות דומות של יוצרים שמבקשים שכלי ה-AI היוצרת השונים לא יתאמנו על יצירותיהם, פן ילמדו את אופיין ויחקו אותן בהמשך. אדובי הזמינה את היוצרים לקבל מידע נוסף ולהצטרף לרשימת ההמתנה לכלי בכתובת שסיפקה. החברה אמרה שתשלח הודעה כשהכלי יהיה מוכן לשימוש הציבור ולהתנסות האמנים.

בין חג לחג קפץ למאורת הנמר לביקור נחום דוניצה, בעלים ומנהל חברת יחסי הציבור המתמחה בטכנולוגיה דוניצה תקשורת. למרות היותו בין המשרדים היותר ותיקים בתחום, יוצא לי לפגוש אותו לעתים רחוקות, כך שבביקור הנוכחי יכולתי להתרשם מעוד כמה קעקועים חדשים שצצו עליו (תחביב משותף של שנינו). "אני מתאים בול לתקופה הדיגיטלית, שבה כמעט הכל יכול להתבצע אונליין״, הוא עונה לי בחיוך כשאני שואל אותו לאן נעלם לו. ואז אני נזכר שאחד הלקוחות הבולטים שלו היא בעצם חברת זום, כן, אותה זום שכולנו השתמשנו בה לא מעט ואולי אפילו יותר בתקופת הקורונה". איך בכלל הגיעו אליך? הרי אין להם נציגות מקומית. "נכון. הם הגיעו כמו שאני הכי אוהב: בעקבות המלצות שקיבלו משתי סוכנויות יחסי ציבור גדולות שעבדנו איתן בעבר, האחת יושבת בעמק הסיליקון והשנייה בלונדון. ההמלצות מפה לאוזן ובמיוחד של אנשי מקצוע ברמות ההנהלה שזורקים עליך מילה טובה ומצרפים המלצה היא הדרך הנכונה לזכות באמון של לקוח חדש. זום הגיעו ממש עם תחילת הקורונה, ומאז אנו די צמודים אליהם, כאשר בשנה האחרונה אנו גם מסייעים להם בארגון של ובינרים והשתתפות בתערוכות גדולות בזירה הישראלית, יותר בכיוון של פעילות שיווקית". אם אני זוכר נכון. הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה בתערוכת "עולם המקינטוש" שהרמת בגני התערוכה עוד בתקופה שעבדת עבור "ידע מחשבים"… "אתה זוכר מצוין. הייתי אז מנהל התקשורת השיווקית של מי שהייתה במשך שנים הנציגה הבלעדית של אפל (Apple) בישראל, ועד היום אני נזכר בבית הספר הנפלא הזה, שנתן לי לא מעט כלים להמשך החיים המקצועיים שלי (וגם הפך אותי למיסיונר של המקינטוש). הגעתי לשם אחרי כמה שנים טובות בעסקי העיתונות, ככתב וכעורך, אבל לא ממש הבנתי בניהול ובניהול עסקים. משם המסלול היה פתוח לכיוון חברה עצמאית, כשכבר אז היה ברור לי, שמדובר בחברת יחסי ציבור שתתמחה בטכנולוגיה על כל נגזרותיה, תחום שהתאהבתי בו בשנים שלי עם אפל". איך שורדים כל כך הרבה שנים בתחום הכל כך קשה הזה? ״אימא שלי כל הזמן אומרת לי שאני עובד קשה, אולי קשה מדי, ואני תמיד עונה לה שזו לא ממש עבודה. לעבוד קשה זה לעשות את מה שאבא שלי עשה במשך שנים כנגר בניין, בחום, בשמש, בגשם. אני נהנה מהיום הראשון שבו פתחתי את החברה וממשיך ליהנות גם היום. זה כנראה הסוד. העובדה שאנו מטפלים בשבוע אחד בחברות כל כך מגוונות ושונות זו מזו שומרת עלינו רעננים ועם עניין בלתי פוסק. בשבוע עבודה אחד אני יכול אישית ללוות חברה שמפתחת לוויינים לניקוי חלל, חברת קובוטים (רובוטים שיתופיים, באנגלית – collaborative robot), את אחת מחברות התקשורת הפרטיות הגדולות בישראל, חברות בתחום תעשיית ההדפסה בתלת-ממד, יצרניות של אלקטרוניקה צרכנית ומקצועית ועוד ועוד. כל אחת עם האתגרים שלה והצרכים שלה. ובכלל, אחת ההמלצות הגדולות שאני נותן לעובדים שלנו היא ,שברגע שיפסיקו ליהנות – שיעזבו. אני לא אכעס. להיפך. אני חייב לראות אצל כל אחד ואחת מהם את הניצוץ בעיניים, והוא חייב להיות שם לאורך כל היום. ברגע שהוא נעלם, גם העיתונאים מרגישים בזה ובטוח גם הלקוחות…"

מספר מדינות בארה"ב הגישו תביעה משותפת נגד טיקטוק (TikTok), בטענה שפלטפורמת המדיה החברתית הפופולרית גורמת נזק לבריאות הנפשית של משתמשים צעירים. המדינות טוענות בתביעתן כי טיקטוק הונדסה במכוון כך שתהיה ממכרת, תשאיר ילדים מעורבים (engaged) בה לתקופות ממושכות, ושהמשתמשים הצעירים בה יחשפו לתוכן שעלול להזיק להם. התביעה מדגישה את החששות הגואים לגבי השפעת הפלטפורמה על רווחתם הנפשית של צעירים, תוך ציון מקרים של אתגרים מסוכנים ושיטות השיווק המטעות של הפלטפורמה. התובעים הכלליים מיותר מתריסר מדינות בארה"ב (14, ליתר דיוק), כולל נציגים מהמדינות הדומיננטיות ניו יורק וקליפורניה, האשימו בתביעתם את טיקטוק בתרומה למשבר בריאות הנפש שמתפשט והולך בקרב בני נוער, וזאת עקב הונאה והטעיית הציבור לגבי בטיחות השימוש הממושך בשירות. ספציפית הם טוענים, כאמור, שהפלטפורמה משתמשת בתכונות ממכרות כדי לחבר אליה ילדים בעבותות, ומכוונת אותם בכוונת מכוון אל תוכן שעלול להיות בעל השפעות שליליות עליהם. בנוסף בתביעה עולים חששות לגבי הטיפול של הפלטפורמה בנתוני המשתמשים והשפעת התנהלותה זו על פרטיות הילדים. התלונה טוענת עוד כי הרשת החברתית מבוססת הסרטונים הפופיים הקצרים מנציחה התנהגויות המובילות לחרדה, דיכאון ודימוי גוף שלילי בקרב המשתמשים הצעירים שלה. BREAKING: Today we filed a civil lawsuit in Washington state Superior Court against TikTok for endangering the mental health of Washington youth using its platform. Our lawsuit is part of a nationwide bipartisan coalition of AGs. Read more: https://t.co/uyNVxHzlAY pic.twitter.com/fzhrsoyfGh — Attorney General Bob Ferguson (@AGOWA) October 8, 2024 "ניקוטין דיגיטלי" להמונים בהצהרה מטעמה, התובעת הכללית של ניו יורק, לטיטיה ג'יימס, ציינה את ההשלכות הטרגיות של השפעתה של טיקטוק על הגולשים הצעירים, בהתייחסה לתקריות שבהן בני נוער עסקו באתגרים מסוכנים שקודמו בפלטפורמה. התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, הדגיש בפני התקשורת את אחריותה של טיקטוק למשתמשיה, והצהיר כי היא "גורמת להתמכרות למדיה חברתית אצל ילדים למען הרווח שלה". התובע הכללי של וושינגטון, בוב פרגוסון, התייחס לתביעה והרחיב: "היום הגשנו תביעה אזרחית בבית המשפט העליון של מדינת וושינגטון נגד טיקטוק בגין סיכון בריאותם הנפשית של צעירי וושינגטון באמצעות הפלטפורמה שלה. התביעה שלנו היא חלק מקואליציה דו-מפלגתית ארצית". גם התובע הכללי של מחוז קולומביה, בריאן שוולב, צוטט בשיחה עם CNBC בהצהרות נחרצות נגד טיקטוק. בין השאר האשים שוולב את החברה כי היא פועלת על תקן של "ניקוטין דיגיטלי" להמונים. מעבר להאשמות על בריאות הנפש, התביעה של מחוז קולומביה מאשימה את טיקטוק גם בכך שהיא פועלת כ"כלכלה וירטואלית ללא רישיון" באמצעות מערכת המטבעות הווירטואליים שלה, ה-TikTok Coins המוצעים בתוך הפלטפורמה. משתמשים יכולים לרכוש את המטבעות הדיגיטליים כדי לשלוח מתנות במהלך שידורים חיים, מה שיוצר דינמיקה פיננסית שהתביעה טוענת שטיקטוק לא מדווחת עליה לרשויות הרגולטוריות. Our statement on today's Attorneys General lawsuits: "We strongly disagree with these claims, many of which we believe to be inaccurate and misleading. We're proud of and remain deeply committed to the work we've done to protect teens and we will continue to update and improve… — TikTok Policy (@TikTokPolicy) October 8, 2024 טיקטוק, שנמצאת בבעלות חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית, הגיבה לתביעה ואמרה שהטענות נגדה "לא מדויקות ומטעות". דובר החברה הדגיש את מחויבות החברה לשיפור תכונות הבטיחות ולהגנה על בני נוער, והצהיר: "אנו גאים ונשארים מחויבים עמוקות לעבודה שעשינו". שנים של פעילות הרשויות בארה"ב נגד טיקטוק עם זאת, האתגר המשפטי החדש והמהותי מוסיף ומערים קשיים על המשך פעילותה של טיקטוק בארה"ב. הסיבה לכך היא שהתביעה החדשה מצטרפת לבחינה הולכת וגוברת של הפלטפורמה על ידי הרגולטורים והמחוקקים במדינה, שכבר מזה שנים מביעים דאגה לגבי השפעתה על משתמשים, באספקט אחר מזה הנפשי – הביטחוני. עוד בימי ממשלו של דונלד טראמפ החלו בארצות הברית ניסיונות להרחיק את טיקטוק מהאמריקנים. הנשיא לשעבר, המועמד כעת שוב לנשיאות, יחד עם מומחי אבטחה, טענו שהפלטפורמה המצליחה – אשר לה כמה מאות מיליוני משתמשים בארה"ב – מרגלת אחרי הגולשים בה, אוספת עליהם דאטה ומעבירה אותו לסין, לתועלת הממשל הקומוניסטי שלה. ניסיונותיו של טראמפ לסלק את טיקטוק לא צלחו לבסוף, ומאז הוא שינה את עמדתו וכבר אינו סבור שהשירות מסוכן – לכאורה עקב אינטרסים כספיים שיש לו בהקשר. אלא שבהמשך הסתבר שגם ג'ו ביידן וממשלו סברו שיש להפסיק את פעילותה של טיקטוק במדינה ופעלו לשם כך. הצעת חוק לחסימת טיקטוק במדינה מקודמת משמעותית בארה"ב. בית הנבחרים העביר במרץ האחרון חקיקה להרחקת טיקטוק מארה"ב, אלא אם חברת האם הסינית שלה בייטדאנס תמכור את חלקה בה לגוף מערבי-אמריקני בתוך שנה. כיום ההצעה, שעברה ברוב משמעותי דו-מפלגתי בקונגרס, נמצאת בבחינה בסנאט, שם גורלה עדיין לא ברור. מואשמת גם בפגיעה אפשרית בביטחון הלאומי של ארה"ב. טיקטוק. צילום: Shutterstock נזכיר כי התביעה מגיעה על רקע שיח נרחב יותר אודות אחריותן של פלטפורמות מדיה חברתית בשמירה על רווחת המשתמשים שלהן, במיוחד הצעירים שבהם. פרשנים ציינו כי הפעולה המשפטית הנוכחית מעלה את המודעות לסיכונים הפוטנציאליים הקשורים לפלטפורמות המדיה החברתית בכלל, ועשויה ללחוץ על חברות לשנות את שיטות העבודה שלהן. עם זאת, הם גם הדגישו את הצורך הקיים בנקיטת צעדים רגולטוריים איתנים יותר כדי לחייב את הפלטפורמות השונות, וטיקטוק בראשן, באחריות רבה יותר למעשיהן. עמראן אחמד, מנכ"ל המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית, אמר בתגובה כי על אף שהתובעים הכלליים מנצלים את הכלים העומדים לרשותם, "וושינגטון תצטרך גם להחמיר את החוק כדי שיהיה שינוי משמעותי". כוונת הפרשנים עשויה להיות לצורך במהלך אמריקני דומה לזה שנעשה באחרונה באירופה תחת חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act – DSA) – חוק המכנה את הפלטפורמות המקוונות הגדולות "שומרות הסף" ומטיל עליהן אחריות משפטית לתוכן שמפורסם בהן ומחייב אותן ליישם צעדים למניעה והסרה של פוסטים המכילים סחורות, שירותים או תוכן לא חוקיים.

אלכסנדר שפייזר, מי שהיה רמ"ד הפעלה הראשון בממר"ם, הלך לעולמו בגיל 96. שפייזר, ניצול שואה, עלה לארץ ב-1949, התגייס לצה"ל ובמשך שנים תרם רבות לתקשוב ולמחשוב בצבא. בשנת 2000 הוא חיבר את הספר ממר"ם – מדור הפעלה, שהוציאה העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. בספרו מספר שפייזר על תולדות חייו: הילדות, השואה, לעלייתו לארץ ופעולתו בממר"ם, וכן מפרט על ההיסטוריה המפוארת של היחידה. הוא מספר בו כיצד הגיע לעסוק במחשוב ועם אילו אתגרים התמודדה היחידה אז, בימים שבהם המחשוב היה בחיתוליו. בהקדמה לספר כותב שפייזר: "ההיסטוריה של הקמת ממר"ם ממחישה שיעור חשוב על יכולתם של אנשים צעירים וטובים להשפיע, ליזום, ליצור ולתרום מהותית לביטחון ישראל'. הוא מוסיף: "יהא סיפורי מסר לאנשי המחשב בצה״ל של היום, שיש להם תפקיד חשוב במאמץ הלאומי למנוע שואה שנייה ולבצר את עוצמתה ועתידה של מדינת ישראל. אברכם שתשרה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם". באירוע לציון 60 שנה לממר"ם קיבל שפייזר תעודת הוקרה על פועלו ביחידה. הוא הותיר אחריו את ציפי, רעייתו מזה 62 שנים, את ילדיו, אתי, אלדר ומיה, ותשעה נכדים.

בינה מלאכותית הופכת במהירות מרכיב מרכזי להצלחה ותחרותיות של ארגונים בעידן הנוכחי. ככל שה-AI ממשיכה לשבש תעשיות ולייצר הזדמנויות חדשות, מנהלים נדרשים לפתח אסטרטגיות ברורות כדי למקסם את הפוטנציאל שלה, ובמקביל לנהל את הסיכונים הנלווים לפריסת הטכנולוגיה העוצמתית הזו. האתגר האמיתי של ארגון כיום אינו באימוץ יישומים של AI, אלא בבניית אסטרטגיה שתהפוך אותה למנוע צמיחה לטווח הארוך. המאמר סוקר צעדים חיוניים למקבלי החלטות כדי לקדם אסטרטגיה כזו. לשרת את המטרות העסקיות ישרו קו בין יוזמות AI ליעדים העסקיים – אימוץ בינה מלאכותית אינו תהליך עצמאי, אלא נועד לשרת את המטרות העסקיות, כמו שיפור חוויית הלקוח, אופטימיזציה של שרשראות אספקה והנעת קבלת החלטות מבוססת נתונים. ארגונים רבים ממהרים לאמץ פתרונות AI מתוך שיקולי הטווח הקצר, לעיתים במנותק מהיעדים האסטרטגיים, מה שעלול להוביל לבזבוז משאבים וחשיפת הארגון לסיכונים. כדי למנוע זאת, מנהלים צריכים לוודא שצוותים רב-תחומיים, הכוללים מנהיגים עסקיים ומומחים טכניים, ינהלו את יוזמות ה-AI. בחברת ג'נרל מוטורס (General Motors), לדוגמה, צוותים כאלה משלבים מהנדסים ומומחי AI כדי לפתח פתרונות לנהיגה אוטונומית, תחזוקה חכמה וייעול הייצור, כחלק מהאסטרטגיה של החברה לתחבורה עתידית. התחילו בקטן, תכננו את ההתרחבות – לפני יישום נרחב של AI מומלץ להתחיל עם הוכחת היתכנות (PoC) בפרויקטים קטנים וממוקדים, שמתמקדים באתגר עסקי ספציפי. PoC מאפשר להדגים את יכולות ה-AI ולהשיג ניצחונות מהירים, שיבנו אמון בטכנולוגיה, מבלי להשקיע משאבים מאסיביים מראש. כך, חברת BMW אימצה AI תחילה לשיפור בקרת האיכות בייצור, חברת זארה (Zara) התחילה מיישום AI לאופטימיזציה של ניהול המלאי המקומי. לאחר שהוכיחו את ערכם, הן הרחיבו את היישום למערכות ותהליכים נוספים בארגון. עם זאת, בעוד שמתחילים בקטן, חשוב להיערך ולתכנן מראש את אופן הרחבת הפתרונות במטרה לשלבAI  באופן מושכל בעוד ועוד יחידות ותהליכים עסקיים. "בשוק שהופך למוכוון AI, ארגונים שיבטיחו את מקומם התחרותי הם אלו שיקדמו יוזמות בינה מלאכותית המשרתות את היעדים העסקיים, יתכננו תשתיות בנות הרחבה וישכילו לטפח תרבות של חקר וחדשנות. על המנהלים לנווט את המורכבויות של מהפכת הבינה המלאכותית עם חזון ברור ונכונות לאמץ שינוי" בנו תשתית נתונים חזקה – האפקטיביות של הבינה המלאכותית תלויה באיכות הנתונים שהיא מעבדת. איכות נתונים ירודה, מערכות שפועלות בנפרד זו מזו והיעדר משילות נתונים, כל אלו ישבשו את יוזמות הבינה המלאכותית ולא יאפשרו לארגון להפיק את מלוא הפוטנציאל הגלום בה. אסטרטגיית נתונים איתנה היא היסוד להצלחת יישומי הבינה המלאכותית. מנהלים נדרשים להוביל מאמצים יזומים כדי למזער את מחסומי הנתונים בארגון ולוודא גישה חלקה לנתונים איכותיים לצוותי ה-AI​​. תשתית נתונים עולמית חזקה היא שמאפשרת לחברות כמו נטפליקס (Netflix) לספק המלצות מבוססות AI בזמן אמת עבור מיליוני משתמשים בו זמנית. העדיפו תובנות אסטרטגיות על פני אוטומציה בלבד – אוטומציה היא יכולת חשובה, ויש להודות מאוד אטרקטיבית, של הבינה המלאכותית. עם זאת, הערך המשמעותי טמון ביכולתה של AI לספק תובנות עמוקות ומורכבות, כאלו שנעלמות מהבינה האנושית. ארגונים לעיתים מתמקדים באוטומציה של משימות ופחות מדי בניצול הבינה המלאכותית לניתוחים מתקדמים, שיכולים לתרום לקבלת ההחלטות ולעיצוב אסטרטגיה ארוכת טווח​​. כך, למשל, תאגידים כמו יוניליוור (Unilever) משתמשים בבינה מלאכותית כדי לנתח מגמות צרכניות גלובליות ושינויים בהרגלי צריכה, דבר המסייע לחברה בהחלטות אסטרטגיות, כמו פיתוח מוצרים חדשים. ארגנו מחדש את המודל התפעולי עבור בינה מלאכותית – מעבר לבינה מלאכותית אינו שינוי טכנולוגי בלבד, הוא מחייב שינוי מהותי באופן שבו הארגון פועל. מודלים מסורתיים של תפעול מאופיינים בחסמים כמו מחלקות שפועלות בנפרד (Silos) ותהליכים ידניים שיוצרים צווארי בקבוק ומונעים צמיחה והתרחבות (Scaling). במעבר לתהליכים מבוססי AI, ארגון נדרש לארגן מחדש את המודל התפעולי שלו, לעבור לבסיס נתונים משותפים ומערכות אינטגרטיביות, כך שתהיה הלימה בין יכולות התפעול המתאפשרות על ידי AI לבין התהליכים הארגוניים. חברת הקמעונאות וולמארט (Walmart), לדוגמה, שינתה את המודל התפעולי שלה מן הבסיס על ידי החלפת מערכות "סילו" ישנות במערכת מבוססת AI, שמבצעת אוטומציה ומייעלת תהליכים לוגיסטיים בהיקף גלובלי. תנו מענה מוקדם לאתגרים אתיים, פרטיות ורגולציה – ככל שארגונים נשענים יותר על AI לצורך קבלת החלטות, כך סוגיות של פרטיות נתונים, הטיות באלגוריתמים וציות לרגולציות הופכות לקריטיות יותר. על ארגונים להתמודד עם סוגיות אלו כבר בשלבים המוקדמים של אימוץ הבינה המלאכותית ולא להשאירן לשלב מאוחר, כשיישומי ה-AI כבר מוטמעים, אז אתגרים אלו עלולים להפוך לסיכונים בפועל. אפל (Apple) הייתה חלוצה בשימוש ב-AI עם פרטיות מובנית בשירותים כמו  ,Face IDכשיישמה את גישתDifferential Privacy  כדי לאסוף נתונים תוך שמירה על רגולציה ופרטיות המשתמשים. ביסוס ידע וכישרונות – אחד האתגרים הגדולים טפחו כישרונות AI, קדמו תרבות של למידה – ביסוס ידע וכישרונות הדרושים להנעת יוזמות הבינה המלאכותית – זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר של ארגונים בעידן ה-AI. קצב הפיתוחים המסחרר, השוק התחרותי והצורך הגובר לכישרונות בתחום מחייב ארגונים להגדיר "בניית כישרונות AI" כמטרה אסטרטגית. זה כולל פיתוח יכולות פנימיות, בשילוב שיתופי פעולה עם מומחים חיצוניים. על מנהיגים עסקיים לטפח תרבות למידה, שמעודדת ניסוי והתאמה תמידית, להכשיר עובדים להתמודדות עם תהליכים חדשים ועם דרכי עבודה חוצות-מחלקות, שמונעות על ידי הבינה המלאכותית. ברוח זו בנתה מיקרוסופט (Microsoft) תוכניות הכשרה לעובדים לשילוב AI בכל התפקידים, החל ממפתחים ועד אנשי שיווק, במטרה לטפח תרבות ארגונית לעידן ה-AI. בשוק שהופך למוכוון AI, ארגונים שיבטיחו את מקומם התחרותי הם אלו שיקדמו יוזמות בינה מלאכותית המשרתות את היעדים העסקיים, יתכננו תשתיות בנות הרחבה וישכילו לטפח תרבות של חקר וחדשנות. על המנהלים לנווט את המורכבויות של מהפכת הבינה המלאכותית עם חזון ברור ונכונות לאמץ שינוי.   הכותבת היא פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות בתנאי מורכבות, מייסדת Duality.