The headlines that made most buzz on this page
04/11/24 18:00
15.27% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מודיטה (Mudita) היא מילה בשפת הפאלי – שפה הודית – שפירושה למצוא אושר בשמחה של אחרים. זהו גם שמה של חברה פולנית שהוקמה בידי מיקל קיצ'נסקי, אחד ממקימי CD Project, שאחראית לסדרת משחקי The Witcher, שהפכה ללהיט שהוביל ליצירת סדרת הלהיט הטלוויזיונית. לדבריו, הוא הקים את החברה הזו כדי ליצור את מה שהוא מכנה "טכנולוגיה מאוזנת", כזו שעוזרת לאנשים להתמודד בקלות רבה יותר עם המהומה המודרנית הסביבתית, תוך שהם נשארים עם הרגליים על הארץ.
פרויקט מימון ההמונים החדש של החברה הוא טלפון קומפקטי בשם ה-"מקורי" קומפקט (Kompakt). המכשיר מציע עיצוב סופר מינימליסטי ומאוד פשוט להפעלה, שרחוק כמו מרחק הירח מכדור הארץ מהטלפונים המודרניים עתיקי האפליקציות, ובמיוחד הרשתות החברתיות, שגורמות לכל אחד לבזבז הרבה מאוד זמן מהחיים עם הרבה מאוד רעש ומהומה.
זוהי, בעצם, המטרה של הקומפקט: להחזיר את הטלפון להיות טלפון, ולא מכונת רעש ומהומה. הוא מגיע עם מסך דיו אלקטרוני בצבעי שחור ולבן בלבד, בגודל 4.3 אינץ' של פעם וברזולוציית 840×480 של פעם; מעבד ארבע ליבות; שלושה ועד 32 גיגה-בייט זיכרון; ומערכת הפעלה שמבוססת על אנדרואיד, אבל חותכת ממנה את האפשרות להתקין אפליקציות, ומותאמת לצרכים בסיסיים כמו שליחת מסרונים, מפות, מייל ושמיעת מוזיקה. כמו כן, לא ניתן להתקין על המכשיר אפליקציות חברתיות – לא מצד ראשון ולא מצד שלישי. כמו פעם, יש בו מצלמה אחת, מאחור, בלבד, ברזולוציה של 8 מגה-פיקסל.
העיצוב מאוד פשוט, והטלפון תומך בתקשורת סלולרית עד 4G, שיכול להיות סים אלקטרוני או ננו-סים, ועם אפשרות להרחבת זיכרון האחסון. יש גם תמיכה ב-IP54. בצד שולב גם קורא טביעות אצבע.
המיזם הושק ב-29 באוקטובר, והמטרה לגייס 150 אלף פאונד (164 אלף דולר) הושגה אחרי ארבע שעות בלבד. היום (ב'), כאשר נותרו עוד 28 ימים לסיום גיוס הכספים, החברה כבר הבטיחה כ-270 אלף פאונד (כ-300 אלף דולר), מה שמבטיח כמעט לחלוטין שקומפקט יהפוך למציאות. הגרסה הגלובלית שלו אמורה להיות מושקת באפריל 2025. המחירים מתחילים ב-299 יורו. המחיר עם ההשקה אמור להיות 439 יורו – וזה כבר לא ממש זול.
04/11/24 17:41
7.63% of the views
מאת אנשים ומחשבים
וואן טכנולוגיות הודיעה היום (ב') על מינויו של ניר רפפורט למנהל חטיבת ONE CRM בחברה. רפפורט ינהל את הפעילות העסקית והטכנולוגית של החטיבה, שמפתחת ומיישמת פתרונות סיילספורס. הוא יחליף בתפקיד את יניב פרטוק, שניהל את פעילות סיילספורס ב-וואן בעשור האחרון, תחת המותג Balink.
רפפורט מביא עמו מעל 25 שנות ניסיון בתעשיית ה-IT. בשבע השנים האחרונות הוא היה מנהל יישומי CRM במשרד האוצר, ובעבר הוא שימש רפפורט דלתא שלוש וכמנהל CRM ברשת מלונות פתאל. לרפפורט תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון.
04/11/24 14:11
6.87% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חלק ב'*
זהו חלקה השני של סדרת המאמרים הסוקרת את התובנות המופיעות בספר "How Big Things Get Done: The Surprising Factors That Determine the Fate of Every Project", שעוסק בנושא ניהול פרויקטים גדולים. הספר פורסם ב-2023 ונכתב על ידי פרופ' בנט פליביירג מאוניברסיטת אוקספורד, יחד עם דן גרדנר, עיתונאי הניו יורק טיימס.
בפרויקטים גדולים בעיות הן בלתי נמנעות, השאלה היא רק מתי הן תופענה – אם הבעיות עולות בשלב התכנון, עלות התיקון קטנה יחסית. אם הן תופענה בשלב הביצוע, עלות התיקון יקרה מאוד
סקירת התובנות המופיעות בספר
תובנה 1 – חשוב לאט, בצע מהר (Think Slow, Act Fast): מסקנה ברורה ובולטת מהמחקר רחב ההיקף מדגישה את הצורך בהשקעת זמן לחשיבה ותכנון מעמיקים, ואז בביצוע הפרויקט מהר ככל הניתן. ככל שהארגון משקיע יותר בתכנון הפרויקט, הוא מגדיל את ההסתברות להצלחתו. ציטטה מפורסמת של אברהם לינקולן שאומרת "אם היו לי חמש דקות כדי לגזום עץ, הייתי משקיע את 3 הדקות הראשונות לחדד את להב הגרזן", מדגישה את חשיבות התכנון. לעומת האיטיות הנדרשת לתכנון, יש חשיבות רבה להקטין, ככל הניתן, את חלון הביצוע של הפרויקט. ככל שחלון הביצוע ארוך יותר, הסיכויים שמשהו ישתבש גדלים – מנהלים יתחלפו, רגולציה תשתנה, טכנולוגיה חדשה תגיע, התרחשות של אירועים חריגים, כמו הקורונה, מלחמות וכדומה…
מהמחקר עולה כי בהרבה פרויקטים גדולים, המציאות הפוכה – מקצרים את שלבי התכנון והביצוע נמשך זמן רב – Think Fast, Act Slow. לאחר אישור הפרויקט על ידי הגורמים המאשרים (דירקטוריון, הנהלה), מופעל לחץ לגשת לביצוע כמה שיותר מהר. כפועל יוצא, שלב התכנון מקוצר וממהרים להתחיל בביצוע. האמירה "תגביר את הקצב על ידי האטת הקצב" מדגישה את חשיבות השקעת הזמן הנדרשת לצורך תכנון, דבר שיישא פירות בשלב הביצוע. תכנון טוב יותר, יבטיח ביצוע פרויקט מהיר יותר ומוצלח יותר.
שלב התכנון של הפרויקט הוא במידה רבה שלב של למידה וניסוי. מטרת שלב זה לבחון את החלופות טרם תחילת הביצוע, לבדוק ולהוכיח מה יכול לעבוד ומה לא יעבוד. זהו שילוב של ניסוי (Experiment) ולמידה וצבירת ניסיון (Experience). נזכור – תכנון הוא זול, הביצוע הוא יקר. בפרויקטים גדולים בעיות הן בלתי נמנעות, השאלה היא רק מתי הן תופענה – אם הבעיות עולות בשלב התכנון, עלות התיקון קטנה יחסית. אם הן תופענה בשלב הביצוע, עלות התיקון יקרה מאוד.
פרויקט גדול שהסתבך וחרג ב-1,400% מהתקציב המקורי שלו. בית האופרה בסידני. צילום: Shutterstock
הספר נותן כדוגמה שני פרויקטים ענקיים – בניית מוזיאון גוגנהיים (Gogenheim) בבילבאו בספרד, ובניית בית האופרה המפורסם של סידני. בעוד הראשון הסתיים בזמן ובתקציב, בעקבות תכנון מדויק של האדריכל פרנק גרי, בית האופרה בסידני היה פיאסקו אחד גדול – חרג ב-1,400% מהתקציב המקורי, ולקח זמן רב בהרבה לעומת התכנון. האדריכל של בית האופרה לא השקיע מספיק זמן לתכנון וללמידה כיצד המבנה ייבנה, לא טרח להתייעץ עם המהנדסים, ולמרות המבנה המדהים שנבנה, הפרויקט חרג בכל מימד אפשרי. הוא מהווה דוגמה לתהליך שגוי של קיצור שלב התכנון והארכה (בלתי נמנעת) של שלב הביצוע – Think Fast, Act Slow – שיטה שמומלץ להימנע ממנה.
כדוגמה למי שהשקיע זמן רב בשלב הלמידה והניסוי ניתן לציין את תומס אדיסון, שביצע ניסויים רבים במעבדתו ואמר "לא נכשלתי 10,000 פעמים במציאת חוט הלהט המתאים לנורת הליבון – הצלחתי למצוא 9,999 סוגי מתכות שאינן מתאימות לנורת ליבון".
תפישת MVP (ר"ת Minimum Viable Product), לשחרור מוקדם של גרסת מוצר תוכנה מינימלית עובדת, היא במידה מסוימת מימוש של רעיון התכנון. תכנון ושחרור גרסת מוצר ללקוחות, קבלת משובים, תיקון של מה שדורש תיקון, והמשך פיתוח והרחבה במדורג. כמובן שתפישת MVP אינה מתאימה לכל סוגי הפרויקטים – לא ניתן לבנות גשר בתצורה מינימלית ולראות אם הוא יחזיק מעמד.
לסיכום, תכנון הוא חלק חשוב בביצוע הפרויקט. קשה מאד לתקן תכנון גרוע בשלב הביצוע.
תובנה 2 – פרויקטים אינם משתבשים תוך כדי הביצוע, הם מתחילים גרוע (Projects Don't Go Wrong, They Start Wrong): בהמשך לתובנה 1, המחקר מצביע על הנטייה להתחיל בביצוע כמה שיותר מהר, מבלי להשקיע מספיק משאבים בשלב התכנון, בניתוח החלופות ובגיבוש תוכנית הפעולה לביצוע הפרויקט.
הבעיות והאתגרים שהתעלמו מהם בשלב התכנון, לא ייעלמו, אלא יצופו בשלב הביצוע. עלות התיקון בזמן התכנון נמוכה מאד ביחס לעלות תיקון הבעיה בזמן הביצוע. מצב זה מביא לכך שמנהלי הפרויקט מנסים לפתור את הבעיות תוך כדי תנועה, וכך חוזר חלילה עד לבעיה הבאה. זהו המעגל הבלתי נגמר של בעיה-תיקון, Break-Fix Cycle. ברור שבפרויקט יהיו גם בעיות שיצופו במהלך הביצוע, ולא ניתן היה לצפות אותן בשלב התכנון, אבל חלק מהותי מהבעיות נובע מתכנון לקוי.
קיימת נטייה של מנהלים להעדיף את העשייה על חשבון התכנון. ג'ף בזוס, הבעלים והמייסד של אמזון, חסיד שיטת Trial and Error, מעודד את עובדיו לנסות משהו, ואם לא עובד, לנסות משהו אחר. גם האמירה המפורסמת של חברת נייקי (Nike) מעודדת גישה של עשייה על פני תכנון – Just Do It.
לסיכום – יש חשיבות רבה לשלב התכנון, אל תקצרו אותו.
הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital
*החלק השלישי בסדרת המאמרים יפורסם מחר (ג'). לקריאת החלק הראשון, שפורסם אתמול, לחצו כאן
04/11/24 14:28
6.87% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ה-FBI מזהיר כי שני סרטונים שהופצו ברשת ונחזים להיות כאילו נשלחו ממנו – הם מזויפים. אחד משני הסרטונים מדווח באופן שקרי על מעצר של קבוצות פעילים שקשורות למפלגה הדמוקרטית, בשל זיוף פתקי הצבעה, ובשני נטען כי הבולשת לא תחקור את קשריו כביכול של דאג אמהוף, בעלה של המועמדת הדמוקרטית, קמלה האריס, עם קבלן ממשלתי גדול. שני הסרטונים ככל הנראה נוצרו והופצו על ידי קמפיין תודעה רוסי.
"הבולשת מודעת לקיומם של שני הסרטונים הכוזבים", נמסר בהודעת הסוכנות.
שקר – כביכול בשם ארגון שמפריך שקרים
באחד משני הסרטונים נשמע קולו של דובר, כשברקע תמונות סטילס של אנשים שלובשים חולצות של ה-FBI, הטוען כי "שלוש קבוצות פעילים נתפסו בגין זיוף במהלך הצבעה מוקדמת בדואר של פתקי הצבעה". עוד נאמר בסרטון כי רשימות של אזרחי ארצות הברית שנפטרו באחרונה, כמו גם רשימות של אמריקנים בני יותר מ-90, "שימשו לזיוף אלקטורלי".
הסרטון כולל גם ציטוטים, לכאורה, של העיתונאי החוקר אליוט היגינס. הוא כותב עבור Bellingcat – ארגון שמשתמש בטכניקות מחקר בקוד פתוח כדי להפריך נרטיבים שקריים. בשל פעילותו זו, בממשלת רוסיה רואים בו "סדין אדום".
בסרטון מצוטט היגינס כאומר: "ראינו את זה בעבר ב-2020" ו-"ה-FBI עשה עבודה נהדרת", אבל "זה לא אומר שהבחירות יהיו שקופות וכנות". הסרטון מסתיים בטענה כי "איננו יודעים כמה קבוצות כאלה, שפועלות מטעם הדמוקרטים, עדיין קיימות בארצות הברית".
הסרטון המזויף השני קשור, כאמור, לאמהוף, בעלה של האריס, ונאמר בו שה-FBI טוען שהוא לא יחקור קשרים בינו לבין קבלן ממשלתי גדול, וש-"כל מניפולציה בנושא זה היא התערבות בבחירות בארצות הברית".
מה-FBI נמסר כי שני הסרטונים והטענות העומדות בבסיסם – מזויפים. "הסרטונים האלה אינם אותנטיים, אינם מה-FBI והתיאורים שבהם הם שקריים", נכתב בהודעת הבולשת.
"הסרטונים – עוד פיסות דיסאינפורמציה בהובלת רוסיה"
דארן לינוויל הוא פרופסור באוניברסיטת קלמסון שבדרום קרוליינה ומנהל-שותף של המרכז לזיהוי פלילי במדיה במוסד האקדמי. הוא אמר כי "הסרטונים הם עוד פיסות דיסאינפורמציה בהובלת רוסיה, שמכוונות לבחירות בארצות הברית. המסרים בסרטונים הללו עולים בקנה אחד עם מה שראינו מהקמפיין הזה בעבר. אני מאמין שמדובר בתוכן של קבוצת דופלגנגר". זוהי קבוצת איום שקשורה לגופי ממשל רוסיים ולנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
לינויל הוסיף כי
קהילת המודיעין האמריקנית מזהירה בחודש האחרון כי גורמים זרים צפויים להגביר את ההפצה של פרסומים מזויפים או מניפולטיביים, שטוענים להונאת בוחרים, שחיתות והאשמות אחרות שנועדו להגביר את הטענות על בחירות מזויפות ולהפחית את האמון ביושרה של הדמוקרטיה של ארצות הברית.
בשבועיים האחרונים, ממשלת ארצות הברית וחוקרים מהמגזר הפרטי הציגו דוגמאות רבות לכך, כולל סרטון מזויף שמתאר השמדה של פתקי הצבעה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ במחוז באקס שבפנסילבניה, שהינה מדינת מפתח בבחירות הנוכחיות, וסרטון נוסף שמתיימר להיות של מהגר מהאיטי, שטוען שהצביע כמה פעמים, עם מספר תעודות זהות.
עוד פעולות של דופלגנגר
בדצמבר אשתקד פרסמנו כי לפי התפיסה בתעשיית הגנת הסייבר העולמית, מסעות השפעה ותעמולה בסייבר, פירות של פיתוחים רוסי וסיני – ללא קשר ביניהם, עלולים להשתמש בכלי GenAI כדי לבנות תמונות ולייצר מאמרים מזויפים, שנועדו להפיץ את המסרים שלהם ולשחוק את אמון הציבור בתקשורת המיינסטרים, כמו גם בתפיסה משותפת כלשהי של האמת.
בדו"ח שפרסמו אז חוקרי חברת מודיעין האיומים בסייבר רקורדד פיוצ'ר הם חשפו כי קבוצת דופלגנגר הקימה אתרי חדשות מזויפים, והשתמשה בבינה מלאכותית יוצרת כדי לכתוב מאמרים בעלי נטייה אנטי-מערבית ופרו-רוסית. האתר, המכונה Election Watch, התחזה לכלי חדשות בשפה האנגלית והכיל כתבות שליליות, ביניהן נגד נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ונגד מאבקיו לשכנע את הקונגרס לספק מימון נוסף לאוקראינה, שנלחמת ברוסיה. עוד היו באתר אייטמים שבהם נכתב שחלה ירידה בהיקף התמיכה בביידן בקרב אמריקנים ממוצא ערבי, וזאת עקב תמיכתו הנמרצת בישראל.
מטא תיארה את דופלגנגר ב-2023 כ-"קבוצה שעורכת מבצעי השפעה חשאיים, הגדולה והתקיפה ביותר מרוסיה שראינו מאז 2017".
04/11/24 16:56
6.87% of the views
מאת אנשים ומחשבים
השכר הממוצע בהיי-טק עלה ב-4% ל-30,190 שקלים – כך עולה מנותנים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב'). המגמה זהה לשכר הממוצע במשק, שעלה גם הוא ב-4% – ל-13,376 שקלים. הנתונים, חשוב להדגיש, נכונים לחודש אוגוסט.
מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק עמד בחודש זה על 400,300. מדובר בירידה של 0.6% לעומת חודש יולי, אולם עלייה של 0.5% בהשוואה לאוגוסט אשתקד. משרות השכיר בתחום ההיי-טק עלה במקצת – ל-10% מכלל משרות השכיר במשק לעומת 9.8% ביולי.
מקור: הלמ"ס.
התחום המכניס ביותר משלל תחומי ההיי-טק הוא המו"פ. איש מחקר ופיתוח השתכר באוגוסט בממוצע 33,339 שקלים. מיד לאחר מכן נמצאים אנשי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עם שכר ממוצע של 31,682 שקלים. מתחת לממוצע הכללי של השכר בענף נמצא תחום ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי עם 28,563 שקלים, כשלאחר מכן ייצור כלי תחבורה והובלה אחרים, שירותי מידע (IT), ייצור תרופות, כולל תרופות הומאופתיות ושירותי תקשורת. כל אלה נחשבים בלמ"ס כהיי-טק.
נתונים נוספים שהלשכה פרסמה היום מצביעים על ירידה של 0.9% ביצוא של ההיי-טק (ללא סטארט-אפים), שהסתכם באוגוסט ב-4.7 מיליארד דולר. מדובר ב-78% מסך יצוא השירותים העסקיים מישראל בחודש זה. יצוא ההיי-טק חזר לרדת לאחר כמה חודשים של עליות, בהן של 2.2% בחודש יולי. אלה באו אחרי הצניחה בתחילת המלחמה. הירידה בענף ההיי-טק נמוכה מהקיטון הכולל ביצוא השירותים (ללא סטארט-אפים) באוגוסט, שירד ב-1.9% ועמד על 6.8 מיליארד דולר.
04/11/24 12:47
6.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים, האינטראקציה עם לקוחות מתבצעת דרך מגוון ערוצי תקשורת, מה שמחייב עסקים לנהל מערך שירות המותאם לעידן הרב-ערוצי. SMS, ווטסאפ, פייסבוק, צ’אט באתר ועוד הם רק חלק מהערוצים שבהם לקוחות מצפים לקבל שירות מהיר, מקצועי ומותאם אישית. חברת 99 דיגיטל, המתמחה בפלטפורמות לניהול תקשורת עם לקוחות, מובילה את תחום השימוש בבינה מלאכותית כדי להבטיח שעסקים יעמדו בציפיות הגבוהות הללו. יובל ענתבי, מנכ"ל החברה, מסביר כיצד הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בתקשורת הרב-ערוצית ומדוע עסקים לא יכולים להרשות לעצמם להישאר מאחור
מהפכת הבינה המלאכותית בתקשורת עם לקוחות
"בשנים האחרונות הבינה המלאכותית התקדמה באופן משמעותי, במיוחד בתחום שירות הלקוחות," מספר ענתבי. "היכולת לשלב AI בערוצי תקשורת כמו ווטסאפ וצ'אט באתר מאפשרת לעסקים לספק חוויית שירות מהירה ומדויקת יותר, 24/7, ללא תלות בצוות אנושי הזמין סביב השעון".
ענתבי מדגיש, כי השימוש בבינה מלאכותית חוסך משאבים ומספק ללקוחות מענה מהיר בכל ערוץ תקשורת שהם בוחרים, מה שמעלה את רמת שביעות הרצון שלהם. "לקוחות היום מצפים לתקשורת מיידית ומותאמת אישית, וללא יכולת להתמודד עם מספר ערוצים במקביל העסק עלול להישאר מאחור. כאן בדיוק נכנסת הבינה המלאכותית – היא מאפשרת לעסקים לנהל שיחות בקלות עם אלפי לקוחות, בכל רגע נתון, דרך פלטפורמות מגוונות".
שירות מותאם אישית בזמן אמת
ענתבי מתאר כיצד הבינה המלאכותית לא רק מטפלת במספר פניות בו זמנית, אלא גם יודעת להתאים את התגובות באופן אישי לכל לקוח באמצעות ניתוח נתונים מתקדמים. "הבינה המלאכותית מסוגלת לנתח את ההיסטוריה של האינטראקציות של הלקוח עם החברה ולהשתמש במידע זה כדי לספק מענה מותאם אישית ומדויק," הוא מסביר. "למשל, אם לקוח פנה דרך ווטסאפ ושאל שאלה על מוצר מסוים בעבר, הבינה המלאכותית תזכור את זה ותציע לו פתרונות נוספים שיכולים לעניין אותו, ללא צורך במעורבות אנושית".
חיסכון בזמן ובעלויות
יובל מציין כי הטמעת פתרונות מבוססי AI בתקשורת רב-ערוצית חוסכת לעסקים לא רק זמן אלא גם עלויות. "כאשר יש לך בוט חכם, המנוהל על ידי בינה מלאכותית, שיכול לטפל בבעיות נפוצות – אין צורך בצוות גדול של נציגי שירות שמטפלים בכל שאלה פשוטה", הוא אומר. "הנציגים יכולים להתמקד במקרים מורכבים יותר, בעוד שהמערכת מבוססת ה-AI מטפלת במקרים השגרתיים במהירות וביעילות".
שיפור מתמיד דרך למידה אוטומטית
היתרון הבולט ביותר של פתרונות AI, מסביר ענתבי, הוא יכולת הלמידה האוטומטית שלהם. "מערכות הבינה המלאכותית לומדות ומשתפרות כל הזמן", הוא אומר. "כל אינטראקציה עם לקוח מלמדת את המערכת כיצד להשתפר, לזהות דפוסים ולתת מענה מדויק יותר בעתיד. זהו יתרון עצום לעסקים שרוצים לספק חוויית שירות ברמה הגבוהה ביותר".
מבט לעתיד: כלים חכמים ליצירת קשר בלתי אמצעי
"אנחנו נמצאים רק בתחילתו של תהליך", מסכם ענתבי. "העתיד של תקשורת עם לקוחות טמון בשילוב של כלים מבוססי בינה מלאכותית המסוגלים לנהל אינטראקציות לא רק בטקסט, אלא גם בזיהוי קול, וידאו ומערכות חיזוי מתקדמות. כך, כל לקוח יוכל לתקשר עם העסק בערוץ המועדף עליו ולקבל מענה מותאם ומדויק יותר מאי פעם".
"בדקו את עצמכם – כמה שיחות נכנסות ביום? מאיפה הן מגיעות? איך אתם מטפלים בהן? האם אתם עוקבים אחרי השירות שאתם נותנים? עסקים שרוצים לשפר את עצמם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות ווטסאפ שמספרו 077-9031111, ולראות איך הקסם הרובוטי שלנו עובד".
04/11/24 15:02
6.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פרסום בלעדי של סוכנות הידיעות רויטרס מסוף השבוע חשף כי חוקרים סינים השתמשו במודל השפה הגדול Llama של מטא (Meta Platforms) לשם פיתוח צ'טבוט משלהם, המותאם לשימוש צבאי. הפרסום מתבסס על ניתוח של מאמרים אקדמיים מסין וראיונות עם אנליסטים.
על פי הדיווח, שישה חוקרים סינים משלושה מוסדות שונים, שניים מהם קשורים לאקדמיה למדעי הצבא של צבא השחרור העממי, פרסמו בחודש יוני מאמר העוסק ב-GenAI. במאמרם זה מתואר צ'טבוט בשם ChatBIT, שלי החוקרים "מותאם למשימות דיאלוג ותשובות לשאלות בתחום הצבאי". Top Chinese research institutions, including those linked to the People’s Liberation Army (PLA), have reportedly adapted Meta's open-source Llama model to develop an AI tool with possible military applications.
The chatbot, called ChatBIT, is designed to gather and process… pic.twitter.com/AptIAFjIYY
— AIM (@Analyticsindiam) November 2, 2024 מודל שפה ישן בקוד פתוח שמגבה צ'טבוט לשימושים בסיסיים
מטא השיקה את משפחת מודלי השפה LLAMA שלה כבר בפברואר 2022. המודל בו השתמשו לכאורה החוקרים הסינים, Llama 13B, היה חלק מההשקה הראשונית הזו. מאז הוציאה מטא מספר גרסאות חדשות, ביניהן Llama 2 ביולי 2022, שהיה מודל בעל יכולות משופרות לעיבוד מידע. הגרסה החזקה ביותר עד כה, Llama 3.1 405B, שוחררה ביולי 2024, וכיום הענקית ממנלו פארק כבר עובדת על Llama 4, שצפויה לצאת בתחילת 2025.
הצ'טבוט ChatBIT, שעליו דווח כעת, פותח באמצעות מודל Llama 13B המוקדם של מטא, אשר אומן על נתונים צבאיים. מטרתו של הסייע החכם היא איסוף ועיבוד מודיעין וסיוע בקבלת החלטות מבצעיות צבאיות. לטענת החוקרים, ChatBIT הציג ביצועים טובים יותר מ-90% מדגמי בינה מלאכותית אחרים, המקבילים בעוצמתם ל-ChatGPT-4 של OpenAI.
Exclusive: Meta just released Llama 3.1 405B — the first-ever open-sourced frontier AI model, beating top closed models like GPT-4o across several benchmarks. I sat down with Mark Zuckerberg, diving into why this marks a major moment in AI history.
Timestamps:
00:00 Intro… pic.twitter.com/wI0X86P0dM
— Rowan Cheung (@rowancheung) July 23, 2024 יצוין כי מטא מצידה אוסרת על שימוש בדגמי הבינה המלאכותית שלה עבור "פעילויות צבאיות, לוחמה, תעשייה גרעינית או יישומי ריגול" וכן לצורך פעילויות אחרות הכפופות לפיקוח על יצוא אמריקני, כמו גם לפיתוח נשק ותוכן שנועד "להסית ולקדם אלימות".
בתגובה לטענות רויטרס, מסרה מטא לסוכנות כי "כל שימוש בדגמים (LLMs) שלנו על ידי צבא השחרור העממי אינו מורשה, וסותר את מדיניות השימוש המקובלת עלינו. בתחרות העולמית על הבינה המלאכותית, התפקיד לכאורה של גרסה יחידה ומיושנת של מודל קוד פתוח אמריקני אינו רלוונטי כשאנו יודעים שסין כבר משקיעה יותר מטריליון דולר כדי לעקוף את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית".
קייל מילר, אנליסט מחקר במרכז ג'ורג'טאון לביטחון וטכנולוגיה מתפתחת (CSET), ציין כי אין אינדיקציה לכך "שהמודל יהיה שימושי במיוחד עבור צבא, במיוחד בהשוואה לדגמים סיניים חדשים יותר שטובים מ-Llama-13B". הוא הוסיף: "החוקרים הסינים יצרו בוט שאלות ותשובות פשוט, שיכול לענות על שאלות בסיסיות בנושאי צבא. שום דבר במאמר אינו מרמז שהמודל יהיה שימושי במיוחד ליישומים צבאיים".
מעניין לציין שמנכ"ל מטא, מארק צוקרברג – כפי שניתן לראות בציוץ למעלה – הוא בעקרון תומך נלהב של קוד פתוח בתחום הבינה המלאכותית, אך 'צוק' לא הגיב בינתיים על הטענות של רויטרס, או הפך את עמדתו זו לעת עתה.
04/11/24 12:32
5.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות. צילום: יח"צ
מעל 25 אלף מבקרים צפויים להגיע מחר (ג') לתערוכה ולכנס השנתיים הבינלאומיים לערים חכמות Smart City Expo World Congress, שייערכו במרכז הירידים FIRA בברצלונה. התערוכה מתפרסת על פני שני אולמות גדולים, עם למעלה מאלף מציגים, ו-850 ערים מכל רחבי העולם. התערוכה תינעל ביום ביום ה' הקרוב.
16 חברות ישראליות יציגו בתערוכה, הן במסגרת הביתן הלאומי של מכון היצוא והן באופן עצמאי. כמאתיים מבקרים מישראל צפויים להגיע לתערוכה, ביניהם משלחת של ראשי ישובים בראשותו של חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות. כמו כן תגיע לתערוכה מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, לירון דורון לוי. Here’s a sneak peek at who’s joining us at this record-breaking edition of #TBWC24:
—25,000 Visitors
—600+ Speakers
—1,100+ Exhibitors
—City & Country Pavilions
—Partners
—High-Level Representatives
????️ Tickets: https://t.co/L9GbU87o29 pic.twitter.com/3ejasOP5cn
— Tomorrow.Building (@_TomorrowBuild) October 23, 2024 האירוע השנה – גדול יותר
מארגני התערוכה מציינים כי שטחי התצוגה גדלו השנה ב-30% לעומת השנה שעברה. המסר המרכזי של התערוכה השנה הוא: "איך לחיות טוב יותר", ולפיכך האירוע יתמקד באסטרטגיות כיצד להפוך את המטרופולינים למרחבים בני קיימא, יעילים וניתנים למגורים.
בשלושת ימי הכנס צפויים להרצות למעלה מ-600 דוברים במספר מסלולים מרכזיים בנושאים: ממשל, ניידות, חיים והכלה, תשתית ובניין, אנרגיה, בטיחות ואבטחה.
מנהל האירוע, אוגו ולנטי, הצהיר: "אנו שואפים להציב יעד משותף לחדשנות עירונית ברחבי העולם, לשפר את הרווחה, ליצור הזדמנויות ולטפח מערכת יחסים טובה יותר עם הפלנטה והקהילות שלנו".
במסגרת הכנס והתערוכה ייחנך מרכז חדשנות גלובלי, שיהיה מקום מפגש בין חברות צעירות למשקיעים ממשלות ותאגידים. כמו כן ייערכו תצוגות בנושאים הבאים: פתרונות בתחום המובייל, שמטרתו לפתח פרדיגמת ניידות עירונית חדשה ובת קיימא; והתערוכות Tomorrow Building – המתמקדות בבנייה חדשנית, ו-Tomorrow.Blue Economy – שמטרתה לנצל את מלוא הפוטנציאל של משאבי האוקיינוס לצמיחה כלכלית בת קיימא.
סרג'יו ויניצקי, נציג מרכז הירידים Fira ברצלונה בישראל. צילום: יח"צ
על רשימת החברות הישראליות שיציגו ב-Expo World נמנות, בין היתר:
אדסקיי – המתמחה בפיתוח וייצור של מצלמות תרמיות לעולם הרכב.
איי פי גאלרי – שתציג פתרונות מבוססי בינה מלאכותית.
סיטישוב – המספקת פלטפורמות שליטה ובקרה בניהול ערים חכמות ובטוחות בעולם.
גיב סולושנס, שתציג את הפתרון החדש שלה למערכות ניהול, תפעול ואחזקה, שיחשפו בפני המבקרים את המוח הדיגיטלי והלב הפועם של העיר החכמה, וכן פתרונות נוספים פרי פיתוח של החברה, המרחיבה בימים אלו את פעילותה לזירה הבינלאומית.
טונדו סמארט – שתציג פתרונות לעיר חכמה על בסיס ניהול התאורה והחשמל במרחב הציבורי.
A.D Knight – אשר מפתחת פתרונות לשיפור הבטיחות בדרכים, כדי לשלוט טוב יותר בתנועה ולהפחית את העומס בכבישים, על ידי חישה פסיבית של מכשירים מחוברים ותוך שמירה על פרטיות האנשים.
CityZone – שהוקמה על ידי עיריית תל אביב יפו, אוניברסיטת תל אביב ופארק עתידים, ומפעילה תוכנית סטארט-אפים לפרויקטים בתחום הערים החכמות.
LumiWeave – המתמחה בפיתוח פתרונות ירוקים בתחום האנרגיה הסולארית, אשר מספקים צל במהלך היום ותאורה בלילה, ופועלים מחוץ לרשת וללא תרומה לפליטת דלק מאובנים או זיהום אוויר.
OCTOPUS Systems – שפיתחה את אוקטופוס – מערכת מסוג PSIM (ר"ת Physical Security Information Management), לניהול השליטה והבקרה של כלל מערך הביטחון, הבטיחות, האירועים, התפעול, המבנים, הלוגיסטיקה ואבטחת מידע, לערים חכמות, מוסדות מונציפליים ולמתקנים קריטיים.
BaTTeRi – חברת סטארט-אפ העוסקת בפתרון טעינת רכבים חשמליים באמצעות רובוט ייעודי.
C.R.G. Electronics – ספקית פתרונות טכנולוגיים לתעשיית המחשוב והאלקטרוניקה, המייצגת את אנבידיה בישראל.
cynapse – המתמקדת בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית לניטור וניתוח וידיאו.
Airwayz – המפתחת מערכות דינמיות לניהול מספר רחפנים במרחב משותף, שמסוגלת לקבל החלטות עצמאיות, מבוססת בינה מלאכותית.
נופר מורדיאן, מנהלת ענף מובייל וערים חכמות במכון היצוא. צילום: רונן אקרמן ז"ל
נופר מורדיאן, מנהלת ענף מובייל וערים חכמות במכון היצוא, אמרה כי "דווקא השנה החלטנו להשתתף בתערוכה כדי לשדר עסקים כרגיל ושיבינו שיש חברות ישראליות שיש להן פתרונות בתחומים שבהם התערוכה עוסקת, והן חיפשו חלופות להציג בתערוכה ואנחנו מסייעים להן".
לדברי סרג'יו ויניצקי, נציג תערוכת ערים חכמות בישראל, "התערוכה השנה תהיה הגדולה מכולן, והיא תתקיים בשני אולמות ענקיים, יחד ובמקביל עם תערוכות מוביליטי, כלכלה כחולה ובנייה חכמה. ההשתתפות של ישראל השנה תהיה מכובדת ומשמעותית, במיוחד בתקופה זו".
מערכת אנשים ומחשבים תלווה את המשלחת הישראלית ותדווח ישירות מהאירוע.