חברת הטכנולוגיה לתחום הסחר הימי ווינדוורד (WindWard) נמכרת לקרן ההשקעות האמריקנית FTV קפיטל תמורת 216 מיליון פאונד, שהם קרוב למיליארד שקלים. הקונה היא אוקטופוס UK ביטקו, שהיא חברה בת של FTV קפיטל. מדובר במחיר של 215 פאונד למניה – פרמיה של 47% לעומת שער הסגירה האחרון של מניית ווינדוורד. עם השלמת הרכישה, המניה שלה תימחק מהבורסה בלונדון. הטכנולוגיה של ווינדוורד מאפשרת חיזוי ויצירת תובנות לעולם הסחר הימי ולחברות ביטוח. היא נוסדה ב-2011 על ידי עמי דניאל, המנכ"ל, ומתן פלד. בין המשקיעים בה נמצאים מנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, ודן סינור, ממחברי הספר אומת הסטארט-אפ. החברה מעסיקה 170 עובדים, מתוכם 127 בתל אביב. כעשור לאחר ייסודה, ווינדוורד הונפקה בלונדון, לפי שווי של חצי מיליארד שקלים – מה שאומר שהיא הכפילה את שוויה מאז ההנפקה. היו"ר שלה הוא הלורד ג'ון בראון, בעברו מנכ"ל חברת הנפט הבריטית הגדולה בריטיש פטרוליום. צמצום בהפסד, עלייה בהכנסות ווינדוורד ניצלה את המשבר בשרשרת האספקה והשיקה ב-2022 פתרון המבוסס על פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה לניטור סיכונים ימיים. הוא מאפשר ללקוחותיה להמשיך ולנהל סחר ימי מותאם להנחיות של כל מדינה, על פי התנאים המשתנים בשטח, שאחריהם עוקבת החברה. לאחר שפרצה המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, הוא אפשר, ועדיין מאפשר, ללקוחות לוודא שהם עומדים בסנקציות שהוטלו עליה. כמו כן, הפתרון של ווינדוורד יודע לזהות סיכונים בים – מה שרלוונטי מאוד לחברות הביטוח. כך, הוא מאפשר לחברות להתגבר על האיומים של החות'ים והניסיונות שלהם לפגוע בסחר הימי, ועל ידי כך בכלכלה העולמית. ווינדוורד היא עדיין חברה הפסדית, אם כי ההפסד שלה הצטמק במחצית הראשונה של השנה ל-4.2 מיליון דולר לעומת 5.8 מיליון בתקופה המקבילה ב-2023. ההכנסות הרבעוניות שלה זינקו ב-37% ל-17.5 מיליון דולר. דניאל אמר כי "הרכישה מסמנת צעד מרגש נוסף באבולוציה של ווינדוורד, ונותנת לנו את ההזדמנות להמשיך להתפתח, ולהציע לעולם הסחר הימי חדשנות המבוססת על GenAI ולהגיע לשווקים רחבים יותר. אנחנו גאים מאוד בצמיחה שהשגנו וביכולתנו לאמץ טכנולוגיה מתפתחת, ובמיוחד GenAI. העובדה שמעכשיו נהיה בבעלות אמריקנית צפויה להגביר את הנוכחות שלנו בשוק בארצות הברית".

הרשת החברתית X של המיליארדר אילון מאסק הודיעה כי היא מעלה את מחירי מנויי הפרימיום הפלוס שלה באופן משמעותי ביותר. ההעלאה כבר נכנסה לתוקף, כך שכל משתמש שיירשם לסוג המנוי הזה ישלם את דמי המנוי החדשים, ואילו משתמשים קיימים יתחילו לשלם את העלות עם החידוש הבא של המנוי שלהם, לאחר ה-20 בינואר 2025. שיעור העלייה הוא כבד מאוד – 38%. המשתמשים בארצות הברית ישלמו, לאחר העדכון מעלה של המחירים, 22 דולר לחודש במקום 15 דולר, ו-229 דולר למנוי שנתי במקום 168 דולר. המחירים בישראל יעלו בהתאם, והם יעמדו על 80 שקלים ו-835 שקלים, בהתאמה. במדינות האיחוד האירופי, המחירים יהיו 21 יורו ו-229 יורו, בהתאמה. עם זאת, לא בכל המדינות עליות המחירים יהיו זהות. אתרים שעברו על המחירון החדש והמלא מצאו, לדוגמה, זינוק של 157% בעלות של מנוי הפרימיום פלוס בטורקיה וקפיצה של 368% בניגריה. יש להזכיר שמנוי הפרימיום הפלוס הוא היחיד ב-X שמבטיח צפייה נקייה לחלוטין מפרסומות, ובחברה מבטיחים כעת שהוא יציע בנוסף גישה לכלי החדש שלה, ראדאר, שעוזר לזהות מגמות חמות, כמו גם גישה ברמה גבוהה יותר לכלי הבינה המלאכותית גורק.

חברת מטא מתכוננת לשלב צגים במשקפי הראייה החכמים שלה ושל ריי באן, ה-Ray-Ban Meta Advanced Smart Glasses, בשנה הבאה. מטרת התוסף היא לשפר את חוויית המשתמש ולבסס את מעמדו ומעמד מטא בשוק המכשירים הלבישים. המהלך מגיע על רקע הצלחתם של המשקפיים, שכבר זכו באחרונה לעדכונים ושדרוגים רבים, המוסיפים להם עוד ועוד תכונות. לפי העדכונים האחרונים, בקרוב נראה בגאדג'ט החכם תוספת של מסך קטן, שנועד להציג התרעות ותגובות מהעוזרת הווירטואלית של מטא. הצגים הללו ישמשו בעיקר להצגת טקסט ולא לתצוגה של וידיאו או תמונות באיכות גבוהה. כיום, המשתמשים נאלצים להסתמך על העוזרת הקולית כדי לקבל מידע או לשלוט בפונקציות המכשיר, ולכן הוספת הצג אמורה להוות שדרוג משמעותי למכשור. ענקית הטק מתכננת להשיק את המשקפיים המשודרגים במחצית השנייה של 2025. על פי דיווחים, העדכון מגיע בעקבות ההצלחה של משקפי ה-ריי באן החכמים, שהדגם האחרון שלהם, שהושק בספטמבר 2023, מכר יותר יחידות בחודשים הראשונים לאחר השקתו, בהשוואה למכירות של כל הדגמים הקודמים של משקפי ריי באן החכמים בשנתיים הראשונות להשקתם. בנוסף, השוק הרחב של משקפיים לבישים צמח ב-73% בשנת 2024. Meta plans to add displays to its Ray-Ban smart glasses by H2 2025, enabling notifications and AI responses. This move accelerates AR innovation alongside Orion glasses development, positioning Meta to compete in wearable tech and challenge smartphones #AR #SmartGlasses #TechNews pic.twitter.com/t0dehVyC9Z — PUPUWEB Blog (@cheinyeanlim) December 24, 2024 מה התחדש בגאדג'ט הלביש באחרונה? כאמור, המשקפיים זכו לעדכונים משמעותיים נוספים לפני כשבוע. בין השאר, הם קיבלו תכונות AI חדשות, כמו תרגום שפה בזמן אמת (כרגע התכונה תומכת באנגלית, ספרדית, צרפתית ואיטלקית), זיהוי שירים באמצעות שאזם (Shazam), ואפשרות להשתמש בבינה מלאכותית כדי לקבל מידע על הסביבה בזמן אמת. התרגום מתבצע באמצעות רמקולים המובנים בגוף המשקפיים, או באמצעות תמלול שמופיע בטלפון של המשתמש, ובאופן דומה המשתמש יכול גם לדבר ולתרגם את דבריו בזמן אמת. תכונת ה-Live AI מאפשרת למשקפיים להקליט את מה שהמשתמש רואה ולהגיב על כך, ואפילו לתת הצעות מועילות באופן אוטומטי, מבלי שהמשתמש יצטרך לשאול ישירות. מטא מציינת כי "בסופו של דבר, ה-AI תתן הצעות מועילות ברגע הנכון, עוד לפני שתשאלו". עם זאת, יש לציין שתכונות אלה עדיין בשלבי בטא מוקדמים, וזמינות כרגע רק למשתתפי תוכנית הגישה המוקדמת בארה"ב ובקנדה. בנוסף, גם תכונת זיהוי השירים של בשאזם זמינה רק בארצות אלו לעת עתה. confession Ray-Ban | Meta glasses are pure fire The directional audio is surprisingly good, taking calls, voice control for photos and video capture ???? we don’t have Meta AI in europe yet, but I can imagine that being perfect Bullish on the form factor/ approach pic.twitter.com/nRj5kqOVj7 — Linus Ekenstam (@LinusEkenstam) April 7, 2024 משקפיים חכמים: "פלטפורמת המחשוב" הבאה שמתאימה בול לשילוב AI מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, רואה במשקפיים חכמים את "פלטפורמת המחשוב" הבאה, ומטא משקיעה מיליארדים בפיתוח משקפי מציאות רבודה שישלבו בינה מלאכותית ויכולות נוספות בתצוגה של המשתמש. לדברי אנדרו בוסוורת', מנהל הטכנולוגיה הראשי של מטא, "משקפיים מוכיחים שהם החומרה הטובה ביותר לשילוב יכולות AI". הוא הוסיף: "אתם רואים את יצרני הטלפונים והמחשבים מתחרים כדי לבנות מחדש את המוצרים שלהם ולשים עוזרי AI בבסיסם, אבל אני חושב שההזדמנות הגדולה יותר היא לייצר מכשירים שהם AI-native מההתחלה, ואני בטוח שמשקפיים יהיו הראשונים להגיע לשם". Meta Connect 2024 introduced the advanced Orion holographic glasses, Quest 3S headset, and upgrades to Llama AI. Plus, real-time AI video processing showcased on Ray-Ban Meta smart glasses! ???? #MetaConnect2024 https://t.co/YLw1Lg8jrZ — nexusfusion (@nexusfusion_io) September 27, 2024 יצוין כי מטא גם "האיצה" את מאמציה לפתח את משקפי המציאות הרבודה Orion שלה. בספטמבר, צוקרברג הציג אב-טיפוס של Orion, המשקף אובייקטים וירטואליים לשדה הראייה של המשתמש, ומאפשר ביצוע שיחות וידיאו, קבלת התרעות ושימוש ביכולות מחשוב אחרות. עם זאת, מדובר עדיין באב-טיפוס המיועד למפתחים, והשקה של מוצר צרכני עדיין מסתמנת כרחוקה. Mark Zuckerberg tested multimodal AI in the Ray-Ban Meta Smart Glasses. The device can help you match clothes and translate memes. Check it out: https://t.co/9Qhj70QOjk#Meta #AI #SmartGlasses #rayban #tech #technews #technology pic.twitter.com/qgBcOeb0U3 — 80 LEVEL (@80Level) December 13, 2023 נזכיר כי המשקפיים הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטא – החברה האם של פייסבוק – וחברת משקפי השמש ריי באן. הם הושקו לראשונה ב-2021 תחת השם Ray-Ban Stories, עברו שדרוג משמעותי, וכעת הם נקראים Ray-Ban Meta Smart Glasses. המשקפיים משלבים טכנולוגיה מתקדמת עם עיצוב אופנתי, ומאפשרים למשתמשים לבצע פעולות שונות ישירות דרכם. כך בין השאר יכול המשתמש לצלם תמונות וסרטוני וידאו באמצעות המשקפיים, המצוידים במצלמות; להאזין למוזיקה ולבצע שיחות טלפון דרך המשקפיים; וכן לעשות שימוש בעוזרת הקולית Meta AI, המאפשרת שליטה קולית על פונקציות שונות. בעבר הדגימה מטא אפשרויות לשימוש במכשיר, למשל התבוננות על ארון הבגדים עם המשקפיים והתייעצות עם ה-AI מה מתאים ללבוש כדי לייצר הופעה מסוימת רצויה. אליה וקוץ בה – נכון לעכשיו אין רכישה ישירה של משקפי Ray-Ban Meta Smart Glasses דרך אתרים ישראליים או משווקים מורשים באופן רשמי. אפשר לרכוש אותם בחו"ל אבל הממשק שלהם לא יהיה עברי ואפשר שגם אלמנטים אחרים בהם לא יתאימו לשימוש בישראל.

אפל, לפי הערכות שונות, תחזק במהלך 2025 את מאמציה בתחום המוצרים לעולם הבית החכם, סביב סביבת ה-HomeKit שלה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חיפוש אחר נתיבי הכנסה אפשריים חדשים, בעקבות החלטתה לבטל את פרויקט המכונית החכמה, וכן הכישלון של משקפי המציאות המעושרת שהשיקה. לפי מארק גורמן, המומחה של בלומברג לענייני אפל, המוצר הראשון שמתכוונת החברה להשיק במסגרת הזו הוא פעמון דלת חכם, שכולל מצלמה ושישתמש במנגנון ה-FaceID שלה כדי לאפשר לדרי הבית לבחון מי עומד ליד הדלת מהצד השני, לאשר את הכניסה שלו מרחוק – או לא לאשר, ובמידת הצורך לפתוח את הדלת. המערכת מיועדת לחיבור למנעולים חכמים כדי להשלים את הכניסה החכמה לבית, ולאו דווקא תוצרת אפל עצמה – אלא כל מנעול חכם שיציע תמיכה ב-HomeKit. עם זאת, גורמן מעלה את האפשרות שאפל תיצור שותפות עם יצרנית מנעולים כזו או אחרת, כדי להציע ערכה שלמה. פעמון הדלת הזה יתחרה ב-Ring של אמזון ובמוצרים של נסט מבית גוגל, ובמפת הדרכים של אפל יש גם שורת מוצרים נוספים, בהם מצלמת אבטחה ביתית. אולם, המוצרים האלה לא יגיעו לשוק לפני סוף 2025.

שם ותפקיד: אורלי בן חמו-להב, סמנכ"לית יישום גלובלי בחברת נובה (Nova), המספקת פתרונות חדשניים לתהליכי בקרת ייצור בתעשיית השבבים הגלובלית.  ותק ותפקידים קודמים: לפני שהגעתי ל-נובה, עבדתי למעלה מ-20 שנה בחברת אינטל במגוון תפקידים, כאשר בתפקידי האחרון הייתי מנהלת בכירה גלובלית להנדסה ואסטרטגיה. דריסת הרגל הראשונה שלי ב-אינטל היתה כמהנדסת תהליך, תפקיד אליו הגחתי ישר מהאוניברסיטה במהלך כתיבת התיזה שלי בתואר השני, ובמרוצת השנים גם זכיתי לנהל את המפעל של אינטל בקרית גת. בשיא, ניהלתי כ-3,000 עובדים ועובדות. היום, אני כשנה וחצי בתפקיד ב-נובה. מדובר בתפקיד גלובלי מרתק, בו אני זוכה לעבוד על פיתוחים חדשים לטכנולוגיות הקצה עבור חברות ענק בתחום הסמיקונדקטור. השילוב של טכנולוגיה עם ביזנס הוא אחד הדברים המעניינים ביותר. היכולת להשפיע על מכירות המוצרים שלנו תודות לפתרונות ייחודיים שפיתחנו היא מרגשת ומתגמלת פעמיים, לחברה שלנו וכן ללקוח מרוצה שפתרנו לו בעיה טכנולוגית סבוכה. השכלה: יש לי תואר ראשון ושני בהנדסה כימית מאונ' בן גוריון, ותואר ראשון במנהל עסקים וכלכלה. בשנת 2019, אונ' בן גוריון העניקה לי את אות הבוגר, בגין עשייה יוצאת דופן ותרומה משמעותית בתחום הטכנולוגיה. נבחרתי מבין חמישה בוגרים, ונאמתי בגאווה בשם כלל הבוגרים שזכו. זה היה עבורי מעמד מרגש, ונקודת ציון חשובה בחיים עם תחושת גאווה ורצון לתרום עוד ועוד. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מגיל צעיר אהבתי טכנולוגיה, ונמשכתי בעיקר לעולם המדע. החלטתי לפנות ללימודי הנדסה כימית, ולצד זאת למדתי כלכלה ומנהל עסקים. אני זוכרת את עצמי מתרגשת מכל ממצא הנדסי שגיליתי במהלך התואר. אחד הזיכרונות שלי הוא שבתואר השני פיתחנו קטליזטור הטרוגני לתעשיית הנפט. באחד הבקרים, היה תגמול לעבודה ולמחקר במעבדה, כאשר התחיל לזרום נוזל באיסוף מהראקטור המעבדתי, ואני זוכרת את אדי ההתרגשות ופרץ האדרנלין ברגע שראיתי את הנוזל הכימי פורץ החוצה. התרוצצתי במסדרונות האונ' צוהלת משמחה. עד היום, אני מתרגשת מכל דבר שאנחנו מפתחים ב-נובה. המוטו שלי בחיים, ולא רק בטכנולוגיה, הוא לשים את הלב, הראש והנשמה בכל דבר שאני עושה. זה מבחינתי המתכון להצלחה. ואני ממליצה בחום לכל מנהלת לשבת ולכתוב במשפט אחד את תפישת העולם הניהולית שלה, ולפעול בהתאם. כך אני עושה, ומותירה חותם, זאת אורלי.  האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כאישה עם לא מעט שנות ניסיון, אני יכולה להגיד שאני בהחלט רואה שינוי משמעותי ביחס לנשים בתעשייה. אבל, עדיין אנו רואים בשוק ההנדסה, שנשים נוכחות בתפקידים של מהנדסים או חוקרים, וכן מכהנות בדרג ניהולי ראשון, ופחות בתפקידים בכירים. כך, שיש עוד הרבה מקום לשיפור, אבל הכיוון מבשר טובות. לראייתי, מעבר לחסם הסביבתי, נשים חוות גם חסם פנימי שמונע מהן לעיתים להתקדם. האתגר של שילוב בין עבודה תובענית עם נסיעות, לצד ניהול בית ומשפחה, מעורר חששות ותהיות, שלעיתים צפות גם אצלי כרעיה ואמא לשלושה. אבל אני בוחרת לתת מקום לקול הפנימי שלי, שרוצה לכבוש הזדמנויות, כי האלטרנטיבה היא לדחות סיפוקים, ולהמתין להזדמנות הבאה, שלא בטוח שתגיע.  האם נתקלת באפליה אישית נגדך על רקע היותך אישה? אענה על השאלה הזאת בסיפור אמיתי שקרה לי – כאשר התמניתי בעבר למנהלת קבוצת הנדסה, הייתי בחורה צעירה בתחילת דרכה מוקפת במהנדסים, גברים ברובם, ובוגרים יותר ממני. שמעתי את אחד מהם אומר "מה הילדה הזאת תוכל ללמד אותנו? יש לי אישה בבית וזה מספיק". יכולתי לבחור להפגע ולהעלב, אך במקום זאת בחרתי לקחת את זה למקום מעצים, והחלטתי שאני פשוט אראה את היכולות והכישורים שלי, ואגרום לצוות להעריך אותי מקצועית. הבחנתי שאותו צוות מיומן בתחום החומרה, ואני הגעתי עם כישורים בתחום ניתוח דאטה, ופשוט עשיתי להם מדי שבוע סאשן של עיבוד נתונים. היום, אותו מהנדס אומר לי שאני המנהלת שהוא הכי מעריך. בחברת נובה אנו מקיימים פעילות להעצמת נשים. יש לנו שיח קפה, בו אנחנו הנשים מדברות אחת עם השנייה, משתפות באתגרים ועושות "קואצ'ינג" זו לזו. לאחרונה, היה לנו פאנל עם דוקטורנטיות ממכון ויצמן, שבו השבנו לשאלות מאתגרות שנשים אחרות מעלות. נובה מובילה גם פרויקטי העצמה, כגון 'פרויקט סודקות' – סודקות את תקרת הזכוכית – שמסייע לבנות בתיכון להחליט על המשך דרכן המקצועית ולהפיג חששות מללמוד טכנולוגיה. לאחרונה, גייסנו למשרות של מומחי אפליקציה שלוש נשים שהתמודדו מול גברים לתפקידים וזכו בתפקיד בזכות היותן מקצועיות ועם יכולות בינאישיות חזקות.

"יש טשטוש גבולות בין קבוצות תקיפה שונות: בין עולם התוקפים הפועלים בחסות מדינות, לבין קבוצות פשיעת סייבר. בעבר, תוקפים מדינתיים השתמשו בניצול חולשות יום אפס, בעוד קבוצות פשיעה בעלות מניע כלכלי – גנבו זהויות. תוקפים מדינתיים תקפו ארגונים מדינתיים ואילו פושעי סייבר תקפו ארגונים וחברות. היום – אנחנו מזהים היפוך מגמה. מי שתרם הכי הרבה לחולשות יום אפס היו דווקא גופי המחקר של קבוצות פשיעת הסייבר – ולא גופים מדינתיים. זה חסר תקדים. לכן, חשוב לדעת מי עומד מאחורי כל תקיפה", כך אמר אל"מ (מיל') עומר גרוסמן, מנמ"ר סייברארק. לדברי גרוסמן, הפועל בענקית ההגנה הישראלית זה שנתיים, "יש ריבוי וביזור משמעותי של זהויות, וזה קורה בשל זהויות מכונה. יש סביבות מחשוב חדשות – לא רק ענן, גם מחשוב קצה. יש יותר ויותר רכיבי AI במובייל ובקצה. הסביבות מאוד מאתגרות, הטכנולוגיה רצה קדימה, ומקצועני האבטחה צריכים לתת מענה מגוון ומהיר לשלל האתגרים, לרבות הופעת ה-AI".  "מחקר שערכנו", סיפר גרוסמן, "העלה כי כמות החברות שבשנה האחרונה הותקפו ונפרצו בהתקפות שנוגעות בסוגיית הזהויות, עמד על 90%, ומאז הנתון גדל ל-93%. זו מגמה מטרידה: זהויות הן רכיב מרכזי כמעט בכל מתקפת סייבר. זה מתחבר לנתון מדאיג נוסף: לכל עובד בחברה יש 45 זהויות משתמש מכונה בממוצע. הנתון החמור לכשעצמו, מטריד ומעסיק אותי, כי הוא גדל פי 2-2.5 בכל שנה – וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון את כל הבוטים שהבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) מביאה – והוא רק יגדל יותר מהר. לכן התחום חייב להיות מנוהל באופן ממוכן, הוא לא יכול להיות מנוהל ידנית". משנה המון ויש להיערך אליה גם בסייבר. GenAI. צילום: ShutterStock "לצד הדברים הטובים – GenAI תביא הרבה מאוד דברים מסוכנים" "חובה על כולנו, אנשי ההגנה וגם ה-IT", אמר גרוסמן, "להבין שאנו בעיצומה של מהפכת ה-AI. עברנו משלב הבחינה לשלב ההטמעות – והמגמה רק תגדל. אבל לצד הדברים הטובים הטמונים בה, GenAI תביא איתה הרבה מאוד דברים מסוכנים: נוזקה רב-צורתית, המשנה את עצמה; קמפייני פישינג טובים יותר; חוסר יכולת לזהות שסרטוני הדיפ פייק הם זיוף; ואחד הסיכונים המרכזיים – זליגת מידע שמנוע ה-AI זורק מחוץ לארגון. המשמעות: אנשי ההגנה נדרשים לתת מענה לתחום, כדי שהטמעת AI תהיה אחראית". "לא צריך בהכרח תקיפה משמעותית טכנולוגית", ציין גרוסמן, "אלא רק להיות מסוגל לייצר השפעה באמצעות מתקפה ודיפ פייק שהולך ומתעצם. לכן, מומלץ לבנות תוכנית מודעות בחברה לתחום". "הרגולציה היא דבר נהדר", הוסיף גרוסמן, "ויש לה חלק בהשגת היעד של מרחב סייבר נקי מאיומים, מאורגן ומאובטח. אלא שהקצב שבו עולם המשפט נדרש ללמוד את השינויים בעולמות הרגולציה ב-AI – הוא חסר תקדים. אני חושש שיותר מדי רגולציה תקשה על הטובים – המגינים – לעבוד, בעוד שהתוקפים, הרעים כלל לא מצייתים לרגולציה. בשנה-שנתיים הקרובות יש לשער שארגונים יהיו מחויבים להסמכה כלשהי בעולם ה-AI". "אני טוען שאנחנו צריכים להיות אופטימיים", סיכם גרוסמן, "אבל אני לא סתם אופטימי, אני גם פרגמטי. אנחנו ב-סייבראק מנסים להטמיע GenAI בצורה אחראית, בדגש על מאובטחת. הדאטה הוא הבסיס להכל בתחום, ועליו להיות נקי. אם הדאטה לא יהיה טוב, דבר לא יעזור. AI מסייעת במגוון תחומים, ולצד הפרודקטיביות, היא משפרת גם את האיכות והיצירתיות ומביאה לאיזון בין החיים הפרטיים לעבודה. יש לבנות יכולת משילות כדי להבין איפה יש, והיכן אין, ערך ב-AI. זו טכנולוגיה ואמצעי – לא המטרה. כיוון שהתחום מתפתח מהר, צריך לעשות כל הזמן איזון בין הסיכון והתועלת, עם תהליך אינטרקטיבי של הערכת מצב מתחדשת. גם השמיים הם לא הגבול, ואנחנו ממשיכים להתקדם קדימה. כולם מדברים על AI, זו טכנולוגיה מדהימה, אבל היא איננה פותרת הכל".

רשות החדשנות הכריזה היום (ג') על הקמת מעבדה לאומית ראשונה מסוגה בישראל לביו-שבבים וביו-התקנים. המהלך הוא תוצר של שיתוף פעולה בין התעשייה האווירית וחברת בקרמוס טכנולוגיות. המעבדה החדשה – בהשקעה כוללת של 113 מיליון שקל, מתוכם 75 מיליון מרשות החדשנות עצמה – צפויה למצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום המחקר, התכנון והפיתוח של חיישנים חכמים לאבחון רפואי, שתלים חכמים לניטור מצב רפואי, שיקום הסביבה והפקת אנרגיה ממקורות ביולוגיים. לפי הרשות, המעבדה תאפשר שילוב ייחודי בין ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית, ותספק שירותי מחקר ופיתוח ייחודיים למגוון סקטורים. ד"ר שי מלצר, מנהל התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס, רשות החדשנות. צילום: ליאת מנדל שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ציינה כי המעבדה היא ביטוי למחויבות ממשלת ישראל ליצירת תשתית לאומית שתאפשר לחברות ישראליות להוביל את הקדמה המדעית-טכנולוגית העולמית. המעבדה תאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להתחרות בשוק הבינלאומי ותשמש כמנוע צמיחה משמעותי לתעשיית הביוטכנולוגיה המקומית. לדברי ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, השילוב בין ביולוגיה, הנדסה ו-AI יאפשר לישראל להוביל בפיתוח פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים. המעבדה החדשה היא חלק מהחזון הרחב של התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס, ועתידה לתרום לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הסביר כי השותפות תספק לחברות ישראליות את הכלים הטכנולוגיים והתשתיות הדרושות, כדי להוביל פרויקטים בתחום הביו-שבבים וההתקנים. המעבדה צפויה לשמש כמרכז ידע, מחקר ופיתוח שימשוך לישראל השקעות זרות ושיתופי פעולה בינלאומיים. יישומים מגוונים של ביו-שבבים וביו-התקנים המעבדה תשקוד על טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו פיתוח מואץ של פתרונות בתחומים שונים. ביו-שבבים וביו-התקנים הם כלים מרכזיים המאפשרים איתור, זיהוי וניטור באנשים, חי, צומח, מים, אוויר וקרקע. למעשה, ניתן יהיה לבצע תהליכים ביולוגיים מורכבים בתוך שבב קטן, תוך שימוש בנפחים מיקרוסקופיים ובטכנולוגיות ננו. כך לדוגמה, יהיה ניתן לפתח התקנים לטיהור מים מזוהמים באמצעות חיידקים מתקדמים שיפיקו אנרגיה חשמלית, תוך כדי התהליך. בנוסף, יהיה ניתן לפתח ביו-שבבים לניטור זיהום אוויר ולשיקום סביבה ימית. המעבדה תאפשר גם אבחון מהיר של מחלות מדבקות ופיתוח מערכות ביולוגיות אוטונומיות לביטחון, משמע, התקנים שיזהו חומרי נפץ או חומרים מסוכנים במעברי גבול ויתאימו תגובות מנטרלות. התעשייה האווירית מביאה עימה למהלך ניסיון רב בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחומים כמו הדפסת תלת-ממד וחומרים מתקדמים. בקרמוס טכנולוגיות מתמחה באריזה מתקדמת של שבבים ורכיבים אופטיים. השותפות בין התעשייה האווירית ובקרמוס טכנולוגיות תאפשר, כך לפי הודעת הרשות, שילוב בין היכולות הטכנולוגיות וההנדסיות של שתי החברות. לשותפות זו מצטרפים גם עמיתים וקבלני משנה מישראל ומהעולם בתחומי הביולוגיה, החישוביות, הבינה המלאכותית וייצור השבבים. מעבדה שתשנה את כללי המשחק לדברי רשות החדשנות, המעבדה החדשה תספק לחברות ישראליות גישה לתשתיות טכנולוגיות מהמובילות בעולם ותאפשר להן לפתח ולייצר אבות טיפוס לתועלתן. הטכנולוגיות שיפותחו במעבדה צפויות להאיץ תהליכי פיתוח תרופות, דיאגנוסטיקה וניטור, ולהוזיל את תהליכי הייצור הביולוגיים. המעבדה היא השקעה בעתיד, ומסמלת את מחויבות רשות החדשנות לצמיחה ולגיוון של ההיי-טק הישראלי. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "מדובר במהלך שיחזק את מעמדה של ישראל בעולם! כחלק מהחזון הרחב שבתוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס תתרום המעבדה החדשה לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום. שותפות זו תספק לחברות ישראליות את הכלים הטכנולוגיים והתשתיות הדרושות כדי להוביל כאן בארץ פרויקטים של ביו-שבבים/התקנים – לרפואה, אנרגיה וחקלאות – מרעיון למציאות וללא תלות בשירותים יקרים בחו"ל. המעבדה צפויה לשמש כמרכז ידע, מחקר ופיתוח שימשוך לישראל השקעות זרות, שיתופי פעולה בינלאומיים וכישרונות חדשים. המעבדה החדשה אינה רק השקעה בתשתית – היא השקעה בעתיד ומסמלת את מחויבות רשות החדשנות להמשך צמיחת וגיוון ההיי-טק הישראלי, גם מול תחרות הולכת וגוברת בזירה הבינלאומית".

כתבה: סחלב בן עמי, מנהלת לקוחות ותחום וירטואליזציה ב-SmartxTopCloud – המשווקת הבלעדית של קונטרול אפ בישראל. חוויית העובד הדיגיטלי הפכה לעוגן מרכזי בניהול מערכות IT ארגוניות, וגרטנר מסמנת זאת כשלב חדש בהתפתחות התחום, שזכה לקטגוריה – DEX (ר"ת Digital Employee Experience). הקטגוריה, ששמה את העובד במרכז, מעצבת מחדש את הדרך שבה ארגונים מתמודדים עם אתגרי תשתיות מורכבות, תוך שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לצרכים האנושיים של המשתמשים. קונטרול אפ מובילה את הדרך לא בכדי דורגה קונטרול אפ (ControlUp) במקום הראשון בקטגוריית ה-DEX החדשה של גרטנר. הפתרון של החברה מתמקד במתן תובנות בזמן אמת על חוויית העובד ומספק כלים מתקדמים, שמאפשרים לצוותי IT לזהות בעיות, לנתח נתונים ולפתור תקלות במהירות – כל זאת מתוך פלטפורמה אחת אינטואיטיבית. קונטרול אפ משלבת טכנולוגיות ניטור מתקדמות עם פתרונות אוטומציה, ומספקת לארגונים גישה כוללת לניהול סביבת העבודה הדיגיטלית. הפתרון כולל ניטור ביצועים של אפליקציות, חיבורי משתמשים, משאבי מחשוב ועוד – והכול בזמן אמת, במטרה לשפר את הפרודוקטיביות ולהבטיח חוויית משתמש חלקה ונעימה. קטגוריית ה-DEX נולדה מתוך צורך גובר לייעל את העבודה הדיגיטלית בארגונים בעידן שבו העובדים תלויים באופן כמעט מוחלט בכלים דיגיטליים לביצוע משימותיהם, חוויית המשתמש הופכת להיות גורם קריטי בהצלחת הארגון. בעבר, פתרונות IT התמקדו בתחזוקת התשתיות ובטיפול בתקלות טכניות. אולם, כיום, הקטגוריה החדשה שמה דגש על ההיבטים האנושיים והחווייתיים, תוך הבנה שהפרודוקטיביות והמעורבות של העובדים קשורות באופן ישיר לחוויית המשתמש שלהם במערכות הארגוניות. מגישה ריאקטיבית לגישה פרו-אקטיבית השינוי שמובילה קטגוריית ה-DEX הוא מעבר מגישה ריאקטיבית לגישה פרו-אקטיבית. במקום להמתין שיתרחשו תקלות שיפגעו בפרודוקטיביות, ארגונים יכולים כעת לנטר את מצב המערכות בזמן אמת, לאתר בעיות עוד לפני שהן מתרחשות ולפתור אותן באופן אוטומטי. בנוסף, הקטגוריה מייצגת מעבר לתפיסה הוליסטית, שבה כל מערכות הארגון נתפסות כחלק מסביבה דיגיטלית אחת שלמה. זה מאפשר לארגונים לזהות מגמות, לבצע אופטימיזציה של משאבים ולהבטיח שכל עובד יקבל את התנאים הטובים ביותר לעבודה יומיומית. החשיבות בעולמות ניהול התשתיות הארגוניות התרומה של פתרונות DEX לעולם ניהול התשתיות בארגונים לא ניתנת לערעור. הם מאפשרים לארגונים להתמודד עם האתגרים של עבודה מרחוק, תשתיות מורכבות ושימוש במגוון רחב של אפליקציות וכלים. בנוסף, הפתרונות האלה תורמים לשיפור חוויית המשתמש, לצמצום זמני ההשבתה ולחיסכון בעלויות התפעול. בעידן שבו חוויית העובד מהווה חלק בלתי נפרד מתרבות הארגון, הטמעת פתרונות DEX הופכת להיות אסטרטגיה מרכזית עבור חברות שרוצות לשמור על יתרון תחרותי. באחרונה הכריזה טים וויואר (TeamViewer) על רכישת 1E – חברה מובילה נוספת בתחום ה-DEX. רכישה זו משקפת את המגמה העולמית שבה שחקנים מרכזיים בתעשייה מבינים את הערך האסטרטגי של פתרונות חוויית עובד דיגיטלית, ומשקיעים רבות בשדרוג היכולות שלהם בתחום. לסיכום קטגוריית ה-DEX מסמלת שינוי תפיסתי עמוק בניהול ה-IT הארגוני. היא ממקמת את העובד במרכז ומציעה כלים חדשניים שמביאים לשיפור חוויית המשתמש, לייעול תהליכים ולשדרוג כלל המערכות הארגוניות. חברות כמו קונטרול אפ, שמובילות את הדרך, ממשיכות להגדיר את הסטנדרט החדש בעולם דינמי ומאתגר זה. העתיד של ניהול התשתיות הארגוניות כבר כאן – והוא דיגיטלי, חכם ומבוסס חוויית משתמש.