אדובי מספרת כי היא שחררה תוסף חדש, מבוסס AI, עבור תוכנת Acrobat Reader, שמסוגל לקרוא ולהבין חוזים משפטיים. בחברה אומרים כי לאחר הפעלת התוסף על קובץ PDF, אפשר לקבל תצוגה של הפרטים הכי חשובים, ואולי עוד יותר חשוב – להבין באופן ברור יותר מה כתוב בחוזה, ובמיוחד באותיות הקטנות. כמו כל מוצר אחר של אדובי, גם התוסף הזה, Acrobat AI Assistant, מוצע במסגרת מנוי, שעולה 4.99 דולר לחודש – ולא משנה אם משתמשים בגרסה החינמית או שמנויים אליו בגרסה המקצועית יותר. לפי אדובי, לפחות 70% מודים שהם לא קוראים חוזים, לפחות לא באופן מלא, לפני שהם חותמים עליהם. הכלי הזה אמור לסייע להם, משום שהוא יכול להציג מונחים חשובים עם ציטוטים המתייחסים אליהם, להמליץ על שאלות שכדאי לשאול את מי שהכין את החוזה וכדומה. כך, אומרים בחברה, הם יוכלו להבין על מה הם חותמים, ולעשות את זה הרבה יותר מהר. הבעיה היחידה היא שמי שצריך את הכלי הזה לשימוש חד פעמי, למשל לפני חתימה על חוזה לרכישת מנוי למוצרים של אדובי, יהיה חייב לרכוש מנוי. אדובי ספגה בעבר ביקורת רבה ועצבנית על הדרך שבה היא מנסה לכפות על מנויים להישאר מנויים, עם קנסות כאלה ואחרים.

להודעות הפיטורים האחרונות של גוגל, מיקרוסופט, אמזון ופייסבוק מצטרפות כעת גם סיילספורס ו-אוקטה. לפי דיווח בבלומברג, סיילספורס (Salesforce) תקצץ יותר מ-1,000 משרות, אם כי במקביל היא גם שוכרת אנשי מכירות למוצרי בינה מלאכותית. נכון לסוף ינואר 2024 מנתה יצרנית התוכנה לניהול קשרי לקוחות 72,682 עובדים, לפי הדיווח שלה. לפי הדיווח, עובדים שמשרתם בוטלה יוכלו להגיש מועמדות לתפקידים אחרים בחברה. בדיווח צוין גם, כי לא ניתן לקבוע באילו חטיבות יתמקדו הצמצומים. פיטורים אלה מצטרפים לסבבי פיטורים נוספים בחברה: ביולי 2024 פורסם בבלומברג כי החברה ביטלה כ-300 משרות, בינואר 2024 דווח בוול סטריט ג'ורנל על פיטורי 700 עובדים, ובדצמבר 2023 אמר המנכ"ל, מארק בניוף, שהחברה סגרה יותר מ-1,000 עסקאות בתשלום עבור הפלטפורמה של ליצירת סוכנים וירטואליים מופעלי AI. גם אוקטה (Okta) תבצע סבב פיטורים, השלישי במספר בשלוש השנים האחרונות, במטרה "להקצות מחדש משאבים בהתאם סדרי עדיפויות כדי להניע צמיחה". ענקית אבטחת הזהויות שבסיסה בסן פרנסיסקו הודיעה אתמול (ג') על תוכניות לצמצם את צוות העובדים שלה ב-3% – או בערך 180. החברה פיטרה 300 עובדים – או 5% מכוח האדם שלה – בפברואר 2023 כדי לצמצם את עלויות התפעול ולסייע ברווחיות, ולאחר מכן קיצצה 400 עובדים – או 7% מכוח האדם שלה – בפברואר 2024, כדי לנהל את החברה ב"יעילות רבה יותר". אוקטה מסרה, כי היא תוציא כ-11 מיליון דולרים במזומן על עלויות הפיטורים וההטבות לעובדים, אשר ישולמו בעיקר ברבעון הפיסקאלי שיסתיים ב-30 באפריל 2025, ואמרה, כי תספק תמיכה ומשאבים לעובדים המפוטרים.

אלפבית, החברה האם של גוגל, סיימה את הרבעון האחרון של השנה עם עלייה בשיעור דו ספרתי בהכנסות, אולם היא פספסה את תחזית האנליסטים. כתוצאה מכך, שער המניה שלה ירד במסחר מעבר לדלפק ב-6%. החברה הציגה זינוק של כ-17% בהכנסות הרבעוניות ל-96.5 מיליארד דולר – 170 מיליון דולר פחות מהתחזיות. לעומת זאת, הרווח הנקי שלה למניה עלה על הצפי האנליסטי בשני סנט ועמד על 2.15 דולר, לאחר שזינק ב-31%. הרווח הנקי הכללי הציג גידול של יותר מ-28% ל-26.5 מיליארד דולר. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי תחום השירותים, שכולל את תוצאות יוטיוב ומנוע החיפוש של גוגל, הציג הכנסות של 84 מיליארד שקלים, וגוגל קלאוד "תרמה" הכנסות של 12 מיליארד דולר – זינוק של 30% בהכנסות הענן של דוגל משנה לשנה. ההוצאות הגולמיות גדלו ב-8.1% ל-40.6 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-14.6% ל-55.6 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 57.9%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-4.6% ל-65.5 מיליארד דולר והרווח זינק ב-31% ל-31 מיליארד. בסיכום השנה כולה, ההכנסות של גוגל גדלו ב-14% ל-350 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-33.33% ל-237.6 מיליארד והרווח הנקי – ב-35.7% ל-100.1 מיליארד. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, אמר כי "סיימנו רבעון חזק, הודות למעמדנו המוביל בתחום ה-AI. התוצאות מראות את הכוח שיש בגישה שלנו לחדשנות המבוססת על בינה מלאכותית, ואת החוזק המתמשך של עסקי הליבה שלנו. אנחנו משוכנעים שיש לנו הזדמנויות רבות להמשך, ושנאיץ את ההתקדמות שלנו".

אסף בר, מנכ"ל חברת איטרניטי ואספרי מקבוצת אמן, ועודד נפתלי, סמנכ"ל מערכות מידע בחברת נגה – מנהל מערכת החשמל, הגיעו לפני ימים אחדים לבקר במאורת הנמר, כדי לספר כיצד חברה ממשלתית צעירה, בשיתוף פעולה עם שותפים טכנולוגיים מובילים, מצליחה להוביל מהפכה של ממש בשוק החשמל הישראלי, תוך שמירה על איזון עדין בין חדשנות לאחריות. נגה, שהוקמה כחלק מהרפורמה במשק החשמל, היא חברה ממשלתית צעירה ודינמית, האמונה על ניהול מערכת החשמל בישראל. החברה מובילה את המהפכה בשוק החשמל המקומי, המאפשרת לצרכנים להתנייד בין ספקי חשמל שונים ובכך להוזיל את חשבון החשמל החודשי שלהם. במהלך הפגישה המרתקת שוחחנו על האתגרים הטכנולוגיים הרבים העומדים בפני החברה הצעירה. נפתלי סיפר כיצד נגה, כתשתית מדינה קריטית (תמ"ק), נדרשת לאזן בין חדשנות טכנולוגית לדרישות רגולטוריות מחמירות. "מאז ה-7 באוקטובר, כראש רשות הכוח, נגה הובילה את משק האנרגיה בתקופה מאתגרת במיוחד," ציין נפתלי, "הבטחת הרציפות התפקודית של המערכות הטכנולוגיות הייתה בראש סדר העדיפויות, ואכן הצלחנו לשמור על יציבות משק האנרגיה לאורך כל התקופה." לצד ההתמודדות עם אתגרי השעה, המשיכה החברה את פעילותה השוטפת. "לאחרונה ביצענו קפיצת מדרגה משמעותית ברפורמה," הוסיף נפתלי, "כשאפשרנו גם לבעלי מונים בסיסיים להצטרף למהפכה ולעבור בין ספקי חשמל. במקביל, אנחנו מובילים את המעבר לענן במסגרת פרויקט נימבוס, תוך שמירה קפדנית על אבטחת המידע והגנת סייבר ברמה הגבוהה ביותר". חדשנות טכנולוגית בשירות משק החשמל עוד סיפר נפתלי, כי "אתגר מרכזי נוסף הוא הנגשת נתוני המונים למספקי האנרגיה הווירטואליים השונים, כמו פז-גז, בזק ואחרים. לשם כך אנחנו מובילים מעבר מקיף לענן, הכולל אחסון נתוני מונים ב-AWS והנגשתם למספקים באמצעות שירותי API מתקדמים. במקביל, אנחנו צועדים קדימה לעידן הבינה המלאכותית (AI) באמצעות שימוש בפלטפורמות מתקדמות לצורך קבלת תובנות ושיפור יעילות הייצור המשקי. פרויקט ראשוני בעולם זה הינו הטמעת פלטפורמת DataIku, שתאפשר לנו לקבל תובנות מעמיקות בעולמות מודלי החיזוי. הפלטפורמה תסייע בשיפור התחזיות וניהול מיטבי של המודלים, והטמעתה תהיה אחד היעדים המרכזיים שלנו בשנה הקרובה." שותפות אסטרטגית להצלחה נפתלי תיאר את שיתוף הפעולה ההדוק עם איטרניטי: "החברה מלווה את אגף הטכנולוגיות מרגע ההקמה, ומהווה שותפה אסטרטגית בהתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים המורכבים שצצים בדרכנו". אסף בר, מנכ"ל איטרניטי ואספרי מקבוצת אמן, הוסיף: "אנחנו גאים להיות שותפים של נגה מיום הקמתה, בין אם במתן שירותי מיקור חוץ מקצועיים ובין אם בייעוץ אסטרטגי לפרויקטים המורכבים". בר המשיך וסיפר על האתגרים שהחברות עברו מתחילת המלחמה וההתמודדות של החברות בראשן הוא עומד בתקופה זו: ""כל השווקים בשהם אנו פועלים קיבלו באופן טבעי טלטלה מאז ה-7 באוקטובר, מה שהוביל אותם לשינוי תפיסה והעצמת השקעותיהם בעולמות הדאטה וה-AI". לדבריו, איטרניטי, שאותה הוא מנהל, הגבירה את הפעילות במגזר הביטחוני, שבו היא שיחקה תפקיד משמעותי בכל הגזרות, מה שאפשר לספק מענה טכנולוגי מבצעי ואיכותי בתקופה הכי מורכבת שהמדינה עברה. "מבחינתי זו שליחות", טען בר והוסיף, כי "מאז תחילת המלחמה אנו פועלים ללא לאות במגזר הביטחוני, ופיתחנו אסטרטגיות טכנולוגיות חדשות המותאמות לתכתיבים, כולל פתרונות אפקטיביים שלא ניתן לחשוף. איטרניטי, אספרי וכל החברות בקבוצת אמן תמיד היו ותמיד יהיו חברות פטריוטיות, ואנו נמשיך לסייע למדינה ככל שיידרש. מאחל לכל החיילים בצה"ל, למשרתי המילואים וכמובן לחטופים – שיחזרו הביתה בריאים ושלמים במהרה".

שתי חברות סטארט-אפ ישראליות הודיעו ביומיים האחרונים על גיוסים, בסכום כולל של 60 מיליון דולר. פלו אופטיקס (flō Optics), שכפי ששמה מרמז, פיתחה טכנולוגיה לעולם האופטיקה, גייסה 35 מיליון דולר, וביגה-ביד מדיה, שפיתחה פלטפורמת DSP לביצועי מובייל, גייסה 25 מיליון. בשני המקרים מדובר בסבב AI. סבב הגיוס של פלו אופטיקס הובל על ידי שני עורכי דין ממשרד נשיץ ברנדס אמיר – עו"ד טל אליאסף ועו"ד גילי ארם. בין הגופים שהשקיעו בו נמצאת MEI Systems האיטלקית. פלו אופטיקס נוסדה ב-2019 ומציעה פתרון לציפוי עדשות, המבוסס על השמת שכבות דקות. היא משתמשת לצורך כך בטכנולוגיות הזרקת דיו והדפסה דיגיטלית. יונתן יגלום הוא יו"ר ומנכ"ל החברה, שמעסיקה כ-60 עובדים, במשרדים בישראל ובשווייץ. יגלום אמר כי "הגיוס מתבצע על רקע המעבר של פלו אופטיקס משלב הפיתוח לשלב הצמיחה, ויבטיח שיהיו לה מספיק משאבים זמינים להשקת מוצר ולהתקנות ראשוניות אצל לקוחות". מימין: עמית פלור, מנכ"ל ביגה-ביד, ועמית אטיאס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. צילום: יח"צ סכום הגיוס שהושקע בביגה-ביד יאפשר לחברה להרחיב את פעילותה בתחום המשחקים, תוך התמקדות במשחקים מבוססי פרסום בתוך האפליקציה (In-App Advertising). הסבב התבצע בהשתתפות MobilityWare – מוציאה לאור בתחום המשחקים. ביגה-ביד הוקמה ב-2015 על ידי כמה יזמים, בהם עמית אטיאס, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, ועידו רז. היא פיתחה פלטפורמת DSP לביצועי מובייל, ומספקת פתרונות לרכישת משתמשים (User Acquisition) ושיווק מחדש (Retargeting). הטכנולוגיה שלה משתמשת בדאטה כדי לבנות מודלים מתוחכמים, שיוכלו לפתור את הצורך לגייס לקוחות בעולם המובייל באיכות גבוהה ובווליום גבוה מחוץ לפייסבוק ולגוגל, תוך ניצול התנועה האדירה בבורסות לפרסום. יש לה משרדים בתל אביב וחברה בת בארצות הברית, ובין הלקוחות שלה נמצאות פלייטיקה, סיי-פליי ופאפאיה. בשנים האחרונות, ביגה-ביד מנוהלת על ידי עמית פלור. לדבריו, "סבב הגיוס האחרון נועד להעמיק את הפיתוח הטכנולוגי של החברה ולהרחיב את יכולותיה בתחומי הרשתות הנוירוניות העמוקות (Deep Neural Networks) – מה שיאפשר לה לדייק את המודלים שלה בצורה אופטימלית, עבור כל משחקי ה-IAA".

מיקרוסופט הודיעה לפני ימים אחדים כי היא מסירה את התמיכה בשירותי ה-VPN שסיפקה לצרכנים שמנויים לסביבת Microsoft 365 שלה. התכונה תיעלם כבר ביום האחרון של החודש הנוכחי, ב-28 בפברואר. הענקית מרדמונד לא סיפקה הסבר להחלטה שלה, אבל אפשר להעריך שכמו במקרה של גוגל, שסגרה את שירות ה-VPN שלה אשתקד, מדובר בחוסר ביקוש לתכונה הזו. כך או כך, השירות לא נחשב לטוב במיוחד – הוא הוגבל לנפח נתונים של 50 גיגה-בייט בחודש ולרוחב פס של 256 קילו-בייט/לשנייה בלבד. יתרה מזאת, בפלטפורמות ה-iOS והאנדרואיד, מיקרוסופט החריגה מהשירות את רוב האפליקציות עמוסות המשתמשים, כולל ווטסאפ, טיקטוק, נטפליקס ודיסני+. מה שכן נכתב בהודעה של החברה הוא כי "המטרה שלנו היא להבטיח לכם להישאר בטוחים יותר באינטרנט. אנחנו מעריכים באופן שוטף את השימוש והיעילות של התכונות שלנו. מכיוון שכך, אנחנו מסירים את תכונת הגנת הפרטיות, ונשקיע בתחומים חדשים שיתאימו טוב יותר לצרכי הלקוחות". בחברה מקפידים לציין ששאר התכונות של Microsoft Defender ימשיכו לתפקד עבור מנויי Microsoft 365 – בין אם מדובר במנוי אישי או משפחתי. אלה שצריכים להסיר את פרופיל ה-VPN – ואלה שלא צריכים לעשות כלום משתמשי iOS ,macOS ו-Windows שמנויים לשירות האבטחה של מיקרוסופט לא צריכים לעשות כלום עם גמר התמיכה – Defender VPN פשוט יפסיק לעבוד במכשירים שלהם. עם זאת, משתמשי אנדרואיד יצטרכו להסיר באופן ידני את פרופיל ה-VPN מהמכשיר שלהם – בהתאם להוראות שמיקרוסופט סיפקה בעצמה בהודעה על סגירת השירות. המשתמשים שבאמת רוצים שירותי VPN יכולים למצוא, בתשלום, הרבה מאוד חלופות טובות יותר. בין התוכנות המובילות ניתן למצוא את Proton VPN ,NordVPN ו-PureVPN – ואפשר גם לבדוק את Hide.me VPN, שמוצעת גם בגרסת חינם, אך מוגבלת במהירות העברת הנתונים.

"עולם הסייבר מכיל איומים מז'וריים רבים. ישראל נערכה לקראתם ובעשורים החולפים התפתחה פה תעשייה משגשגת. עם זאת, עד היום לא היה 'פרל הרבור' (המתקפה היפנית שהביאה את ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם השנייה – י"ה) ברוב ענפי הסייבר, לרבות במתקפות מבוססות ה-AI, בין השאר כי ארגונים רבים השקיעו השקעה 'מטורפת' בהגנה. תמיד קיים בסייבר סיכון ויש לערוך ניהול סיכונים מושכל. במרוץ החימוש שבין הרעים התוקפים לטובים המגינים, אחד הסיכויים המשמעותיים של התוקפים לנצח טמון ביכולתם לבצע מתקפות המותאמות אישית לקורבנות", כך אמר ד"ר טל שטיינהרץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בלוסקיי (BlueskAi). ד"ר שטיינהרץ היה סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשון של מערך הסייבר הלאומי, בשנים 2013-2017. לאחר מכן הוא היה מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Syber.ai, והקים את Wib יחד עם גיל דון ורן אוחיון. זו פיתחה פתרונות אבטחה ליישומים מבוססי API עוד טרום עידן הבינה המלאכותית, ובפברואר לפני שנה נרכשה על ידי F5 בעשרות מיליוני שקלים. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "הופעת הבינה המלאכותית היוצרת מחוללת לא מעט אתגרים. עם זאת, כשאני נפגש עם מנהלי חברות, המסר שלי פשוט: 'לא צריך להפריז באיום הטמון בבינה המלאכותית בשלב הנוכחי. יש להיזהר – אבל לא להחמיר יותר מדי'". למה הכוונה? ד"ר שטיינהרץ: "ניקח, לדוגמה, מגמה טכנולוגית אחרת – הענן. לדעתי, לארגון שכיום שם את כל נכסיו בענן, אין כרגע כל סיבה שלא לצרוך שירותי AI דרך העננים שמבטיחים שמירה על פרטיות. ובחזרה לסייבר: מניסיוני, יש בישראל ארגונים שיותר מאובטח להם לעלות לענן, כי יש שם חבילת אבטחה בסיסית רחבה יותר מאשר היכולת שלהם להגן על עצמם באון-פרם. והיה ויש מצב שבו מנהל האבטחה חושש מרמת האבטחה בענן, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש – עליו להוריד את הנתונים הרגישים מהקלאוד לקרקע, לדאטה סנטר שלו". "נכון", אמר ד"ר שטיינהרץ, "ייתכנו אירועי סייבר חמורים שהם תחת ההגדרה 'חצי תקיפתיים', כמו פרשת קיימברידג' אנליטיקה מהעשור הקודם בענף ה-API, שבה נחשף שחברת הייעוץ הפוליטי מבריטניה ניצלה חוסר בקרה או את העלמת העין של פייסבוק, וניגשה למידע על 87 מיליון משתמשי פייסבוק – שאותם היא מכרה למפלגה הרפובליקנית בארצות הברית". היכן אתה רואה את הבינה המלאכותית והסייבר נפגשים? "הם נפגשים בשלושה מקומות משמעותיים. בסייבר ההגנתי, ה-GenAI עושה מיכון לכל העולם העסקי. זו בשורה גדולה, שתשפר את יכולות ניהול ה-SoC ותביא לצמצום פעולות אנושיות סיזיפיות. בצד התוקפים, הבינה המלאכותית תסייע גם להם, כי תקיפה בסייבר היא עסק כלכלי. ה-AI תסייע לתוקפים לחדור, עם התאמה אישית והנדסה חברתית, אך מנגד, תסייע למגנים, בשיפור ביכולות הזיהוי והמניעה. המקום השלישי שבו הסייבר וה-AI מתחברים הוא וקטורי התקיפה. הטכנולוגיה החדשה פותחת משטח תקיפה חדש. זה עדיין לא קורה משמעותית בשטח, זה מעט רחוק – אבל הולך למקום מאתגר. הגדלת משטחי התקיפה נובעת מאותו הדבר שקורה בהעברת יישומים לענן: כשאתה חולק מידע רגיש – יש פוטנציאל הזלגה. לטעמי, אלה שמתריעים מפני איום, איום ונורא, של 'זיהום' ה-LLM – קצת יצאו מפרופורציות. לנסות לגרום ל-LLM להשיב תשובה מסוימת זה מאתגר, ויש סיכוי שהמודל יפעל בצורה לא צפויה. לכן זו די ירייה באפלה, ולא וקטור תקיפה משמעותי. הנקודה הרגישה באמת בהגנת הסייבר מגיעה כשהארגון מטמיע סוכני AI שאוספים מידע ומנפיקים תובנות. אז הסיכון מגיע אם וכאשר התוקף מצליח להשתלט על הסוכן". "סרטי המדע הבדיוני הופכים למציאות" בלוסקיי הוקמה לפני שנתיים על ידי דניאל לאון, המנכ"ל, יניב חן, סמנכ"ל הפיתוח, וד"ר שטיינהרץ. הוא אמר כי "הבנו את הפער הקיים בין העובדה שכל אחד מאתנו 'משחק' עם ChatGPT בבית ובין האימוץ הארגוני שלו, שהינו חלקי והרבה פחות משמעותי. יש לכך כמה סיבות, ביניהן איומי אבטחת הסייבר והגנת הפרטיות, לצד העובדה שהטכנולוגיה רחוקה מלהיות מושלמת". איפה אתם נכנסים? "אנחנו עוזרים לארגונים להיכנס בצורה חלקה לעידן החדש, ובונים עבורם פתרונות מבוססי AI. כך, למשל, התוכנה רצה קדימה, ויש בעיה בת עשרות שנים: ארגונים נתקעים עם קוד שעבר זמנו. רתמנו את ה-LLM על מנת להבין ולייצר קוד, וכך ארגונים מקבלים קוד חדש בארכיטקטורה מודרנית, בזמן קצר ובפחות עלות. באופן דומה, אנחנו מסייעים לארגונים למכן 80%-90% מהתהליכים שקשורים למסמכים ולדו"חות". ד"ר שטיינהרץ סיכם באומרו כי "אי אפשר לעצור את הטכנולוגיה ואת המודרניזציה, אבל בפעם הראשונה בחיי המקצועיים אני רואה שסרטי המדע הבדיוני הופכים למציאות. המהפכה הגיעה לחיינו, וסוכנים ממוחשבים יחליפו בני אנוש. אני יכול לראות שזה קורה – גם אם אני לא יכול לקבוע מתי. אני מאמין שניתן לרתום את הקידמה לטובת האנושות – רק שיש לעשות זאת באופן מושכל ואחראי".

עמי אהרונוביץ, ששימש מנכ”ל אירוספייק (Aerospike) ישראל, קודם לתפקיד סגן נשיא אזורי בחברה. בתפקידו החדש יוביל אהרונוביץ' את פעילות החברה באזור משולב אחד – ישראל ו-EMEA (ר”ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). אהרונוביץ' הוא בעל ניסיון של שלושה עשורים בענף מסדי הנתונים. הוא שימש, בין היתר, כמנהל תחום בסיסי נתונים, מנהל אגף טכנולוגיות ומרצה בכיר בג'ון ברייס מכללת היי-טק, והכשיר אלפי בוגרים בתחום. בנוסף, היה במשך שלוש שנים יו"ר ilOUG, ארגון משתמשי אורקל (Oracle) בישראל. ב-2014 מונה למנכ"ל בריליקס (Brillix), שמספקת שירותי ייעוץ, פרויקטים ושירותים מנוהלים בתחומי בסיסי נתונים ואבטחת מידע. המינוי נבע מכך שבריליקס רכשה את DBAces, חברת ייעוץ בתחום בסיסי נתונים בסביבת אורקל, שייסד אהרונוביץ' וניהל במשך שש שנים האחרונות. פעילויות שתי החברות מוזגו לחברה אחת ואהרונוביץ' הפך לשותף בבריליקס. ב-2018 הוא הקים את פעילות אירוספייק בישראל ועמד בראשה. אירוספייק פיתחה טכנולוגיית בסיס נתונים עבור חברות גדולות, הנדרשות לביצועים בזמן אמת, לצד רמת ביצועים גבוהה. עם לקוחותיה נמנים סוני, פיי-פאל, וויקס, פלייטיקה, אפספלייר ועוד. החברה השלימה ב-2024 סבב צמיחה, במסגרתו גייסה 114 מיליון דולרים. לאירוספייק ישראל יש לקוחות רבים, ביניהם: פורטר, ריסקיפייד, ווקמי ואיירון סורס (כיום יוניטי). בשל הצמיחה העקבית בפעילות המכירות של הסניף הישראלי, החליטה הנהלת החברה להקים בארץ מרכז מחקר ופיתוח. המרכז כפוף לקבוצת הפיתוח העולמי של החברה בקליפורניה ויושב לצד פעילות המכירות והשיווק של הסניף הישראלי. הוא מונה כעשרים עובדים. בשנתיים האחרונות היקף הפעילות של הסניף בישראל גדל משמעותית. כך, בשנה החולפת הפעילות של אירוספייק ישראל היוותה 15% מתוך הפעילות הכוללת של החברה, והנהלת החברה מינתה את אהרונוביץ' כדי להעתיק את מודל הפעילות המוצלח בישראל וליישם אותו ב-EMEA. ברקע המינוי של אהרונוביץ', הודיעה אירוספייק כי תגדיל את השקעתה בפעילות הישראלית וגם בהרחבת מצבת כוח האדם. "חיבור שני האזורים לאזור אחד הוא צעד חשוב ומשמעותי עבור היכולת שלנו לצמוח", אמר אהרונוביץ' לרגל מינויו, "האתגר כרוך ביישום שיטות העבודה שפיתחנו בישראל – גם במדינות אחרות. נרחיב את ההצלחה מעבר לגבולות ישראל".